← All works

B'Mareh HaBazak Volume V

Sefaria · Responsa > Modern > B'Mareh HaBazak · 638 sections

1. 37.16

   סברה נוספת לצדד שאין בהשארת האתר פתוח משום איסור "לפני עיור" ו"מסייע", היא שניתן לתלות13במשנה שביעית (פ"ה מ"ו) מבואר שמותר למכור בשביעית לחשוד על השביעית כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור, מכיוון שניתן לתלות שהוא קונה את הכלי למלאכת ההיתר. ועיין בספר "לפני עיוור" (עמ' עא-עו) שיש הרבה פוסקים הסוברים, דהיינו דווקא כשאיכא רובא להיתרא. אמנם אין היתר זה פשוט, שכן אמנם מצינו במשנה הנ"ל, שניתן לתלות להיתר, אך שם מדובר שהכלי שנקנה, מיועד גם להיתר, ואם כן אין זה נחשב לנתינת "מכשול", שהרי הכלי מצד עצמו אינו מיועד דווקא לאיסור (ריטב"א ע"ז סג ע"א), אך סברה זו אינה שייכת לנדון דידן, שכן בשבת מהווה האתר מכשול, ורק ישנו ספק אם ייכשל בו יהודי אם לאו, ואם כן הוי ככל "ספיקא דאורייתא", לחומרא (כשם שאסור להכשיל אדם בספק איסור, אף שאז רק ספק, אם מכשילו בעבירה). אמנם יעויין בירושלמי שביעית (פ"ה ה"ג) ששאלו שם (על מה שכתבה המשנה שאסור למכור לחשוד), האם מותר למכור ל"סתם" אדם כלים שיעודם למלאכה האסורה בשביעית, ואמרינן שם דשרי, דתלינן להיתרא כשם שתלינן להיתרא בכלי שאינו מיועד רק למלאכה האסורה. ואם כן לכאורה הוא הדין בנדון דידן שבו ישנו ספק, אם המשתמש יהיה יהודי, אך יעויין ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ח ה"ד) דמשמע שהבין, ושכל כוונת הירושלמי היא לומר, שאין צורך בידיעה שאינו חשוד, אלא בסתמא אמרינן דאינו חשוד, וממילא תלינן להיתרא שלא ישתמש בכלים האלה בשביעית אלא ימתין עד לאחר השביעית. שהמשתמשים כולם יהיו גויים או שאיש לא ישתמש באתר.

2. 37.17

   גם יתכן שלא שייך איסור "לפני עיור" או "מסייע" כאשר בשעת העבירה14סברה זו הועלתה ע"י הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן לגבי האיסור דאוריתא "לפני עיוור" ("שנה בשנה" הנ"ל) ועל ידי הרב ישראל רוזן גם לגבי האיסור "מסייע" מדרבנן (תחומין ז' עמ' 140-139). אולם לפחות לגבי האיסור מדרבנן מוכח במפורש ממשנה מעשר שני (פ"ה מ"א), ומבואר בגמ' בבא קמא (סט ע"א) שלפחות מדרבנן יש חובה על יוצר המכשול למנוע שיכשלו בו גם כשהוא פאסיבי לחלוטין בשעת העבירה, שהרי המשנה מחייבת את בעל הכרם לציין בשביעית "כרם ערלה ונטע רבעי" כדי שלא יכשלו בו הרבים, אע"פ שבעל הכרם פסיבי לחלוטין. הרב אורי דסברג (תחומין יט "אי סגירת בנקומט בשבת" עמ' 353) מחדש שלא שייך איסור מסייע וחובת הפרשה מעבירה, כאשר המכשיל איננו רואה את עובר העבירה בשעת העבירה, מכיוון שלא שייכת בכהאי גוונא חובת הוכחה, ואולם גם סברה זו נדחית לכאורה מן המשנה הנ"ל. אך עיין ב"עין יצחק" (אבן העזר סי' א סק"ח) המחדש חידוש דומה, שאין חובת אפרושי מאסורא במקום שאין ידוע למכשיל, מי הם המוכשלים, מכיוון שאין דין עריבות על הנסתרות, ואת המשנה הנ"ל תירץ שחובת ציון "ערלה" איננה מטעם "אפרושי מאיסורא" אלא מן הטעמים שמביאה הגמ' מועד קטן (ה ע"א) לחיוב ציון קברות. המכשיל פאסיבי15אמנם נראה שידי חובת אפרושי מאיסורא לא יצאנו לגמרי. לחלוטין.

3. 37.18

   כאשר סגירת האתר בשבת כרוכה בהפסד כספי, כגון בהפסד של לקוחות גויים או במקרה שהפתרון הטכני הוא בעייתי, ניתן לצרף להיתר גם את סברת האומרים שאין חיוב להוציא הוצאות כספיות כדי להימנע מאיסור לפני עיוור16כך סבור מהרי"ל דיסקין (קנ"א סי' קמה) אף לגבי איסור דאורייתא של "לפני עיור". ובשו"ת "עצי חיים" (ח"ד סי' ה) חולק עליו במקום שיש לאו מדאוריתא, ומודה לו במקום שישנו רק איסור מסייע מדרבנן. .

4. 37.19

   ב. "ממצא חפצך" - איסור מקח וממכר בשבת

5. 37.20

   באתרים שבהם נמסר מידע כלכלי, מסחרי וכיו"ב ודאי שהצרכן שנכנס לאתר ומעיין באינפורמציה, עובר על איסור מדברי קבלה - "ממצא חפצך ודבר דבר", פסוק שממנו לומדים שאסור, אדם לעיין בנכסיו בשבת17שבת (קנ ע"א), שו"ע אורח חיים (סי' שו א). .

6. 37.21

   באתרים שהשימוש בהם כרוך בתשלום בעבור מידע או ששירות כל שהוא או שמבוצע תשלום בעבור הזמנת חפץ מסויים, הקונה עובר כנראה גם על איסור דרבנן18יש להעיר שדעת "נתיבות המשפט" (חושן משפט סי' רלד) דשגגה באיסור דרבנן אין בה איסור כלל. לפי זה ניתן להשליך זאת לנדון דידן ולהחשיב מחלל שבת זה כשוגג (מדין "תינוק שנשבה" או "ציבור ששגג" וכיו"ב), אך מלבד שכל זה אינו מוכרח, עיקר דינו של ה"נתיבות" אינו מוסכם. של מקח וממכר בשבת19פוסקים דנים בשאלה, כיצד ניתן לעשות קנין בזכויות כגון זכויות שימוש, שכן זכות הינה דבר שאין בו ממש (שו"ע חושן משפט סי' ריב, א). גם בהזמנה באמצעות האינטרנט של חפץ ספציפי (כגון יהלום ממוספר) ודאי שאין קניין בחפץ עצמו, שהרי כוונת הסוחרים באינטרנט היא, שכל עוד החפץ לא הגיע בפועל לידי הצרכן, האחריות היא על הספק - ונמצא שאין כוונתם לקניין גמור. אמנם יש כאן התחייבות הדדית, שהרי חברת האשראי מתחייבת לשלם למוכר בשם הקונה, ובתמורה מתחייב המוכר לספק את החפץ. אם מדובר בחפץ לא-ספציפי, מבואר בש"ך (שו"ע חושן משפט סי' לט ס"ק מט ), כי לדעת הרמב"ן וסיעתו יכולה התחייבות ליצור התחייבות נגדית (אומנם מסקנת הש"ך שם כרשב"א שהתחייבות לא נחשבת כקניין כלל). ואם מדובר בחפץ ספציפי, תלויה שאלת ההתחיבות במחלוקת בין "קצות החושן" (שם, סי' רג ס"ק ב) לבין "נתיבות המשפט" (שם ס"ק ו) אם ניתן להתחייב לתת חפץ ספציפי. אך גם אם נאמר שאין כאן "חלות" קניין ממש - או שאפילו יש כאן קניין, אלא שלא הקונה נחשב לקונה כי אם חברת האשראי שקונה עבורו, והוא קונה רק מדין "עבד כנעני" (עיין קידושין ז), בכל זאת נאמר שיש כאן עבירה של איסור מקח וממכר בשבת, ע"פ דברי ה"חלקת יעקב" (אורח חיים סי' סח) שפשוט לו, שהסכמה של שני צדדים בשבת לקנות ולמכור כלולה באיסור משא-ומתן בשבת, גם אם הקניין כולו יתבצע רק במוצאי-שבת. וכן ניתן להוכיח מרמב"ם (פ"ג מהלכות שבת) שכותב, שמקח וממכר בשבת אסור "אחד בפה ואחד במסירה"... והרי בפה אין קניין חל , ובכל זאת אסר. מכאן מוכח שעצם ההסכמה לקנות ולמכור אסורה אף על פי שלא נעשה קניין בשבת. , ובודאי הוא עובר על איסור "ממצא חפצך" 20שהרי התחייבות כספית בשבת לצורך חולין אסורה, עיין ב"משנה ברורה" (סי' שו ס"ק לג) המתיר להתחייב בשבת ליתן לחתן דמים, הוא רק משום שיכול לחזור בו. ומשמע קצת שם, שלולי יכול היה לחזור בו, היה בכך גם איסור מקח וממכר, אף-על-פי שזו התחייבות חד-צדדית..

7. 37.22

   לעומתו, ספק השירות או המוכר - שהוא פסיבי לחלוטין בשבת, נראה שאינו עובר על איסורים אלה21בשו"ת רעק"א (סי' קנח) אסר לעשות מעשה קניין בחול כשמתנה,] שה"חלות" תחול רק בשבת, וכך פסקו עוד אחרונים. ומשמע שלדעתם אסור ליצור מצב שבו תחול "חלות" קניינית בשבת, גם אם בשבת לא ייעשה כל מעשה. ברם, (א) בשו"ת מהר"ם שי"ק (או"ח סי' קלא) חולק על רעק"א הנ"ל, וכן דעת עוד הרבה אחרונים, עיין סיכום השיטות בספר "שערים המצויינים בהלכה"; (ב) רעק"א מדבר על מקרה שבו אדם עושה מעשה בחול שבוודאי יגרום ל"חלות" קניינית בשבת, מה שאינו כן בהשארת אתר מסחרי פתוח שאין בה מצד הבעלים שום מעשה שגורם בהכרח ל"חלות" קניינית בשבת, ויש לדמות נדון דידן למה שכתב מרן בשו"ע "אורח חיים" (סי' שז, ד) ש"מותר לתת לאינו יהודי מעות מערב שבת לקנות לו, ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת", וברמ"א שם הוסיף "וכן מותר ליתן לו בגדים למכור, ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת" . מפורש אפוא שאין חובה למנוע אפשרות של "חלות" קניין בשבת, אם היא איננה תוצאה הכרחית או בשליחות מפורשת. וכעין זה כתב בשו"ת "חלקת יעקב" (או"ח סי' סז) להתיר מטעם זה השארת מכשיר אוטומט למכירת אוכל פתוח בשבת; (ג) כאמור לעיל, בהזמנה באינטרנט לא מתבצע קניין ממש בחפץ, אלא רק התחייבות לספק את החפץ, ובפשטות נראה שרעק"א אסר רק לגרום ל"חלות" קניין ממש בשבת, ולא התחייבויות וכדו', וכעין זה גם מובא בשו"ת "באר משה" (קונטרס אלקטריק ח"ו סי' נ); (ד) יש לבדוק, אם על פי החוק האזרחי ניתן לתובע את הספק אם יחזור בו ולא יספק את החפץ (ולא יגבה את התשלום). אם לאו, יש לומר שאין איסור להתחייב בשבת בדבר שיכול לחזור בו – דעת "מחצית השקל" על ה"מגן אברהם" (שו"ע או"ח סי' שו ס"ק טו); (ה) ניתן לצרף שיטת ה"מקנה" (אבן העזר סי' מה) שאיסור מקח וממכר בשבת הוא על הקונה בלבד.. ואולם כדי לצאת ידי כל הדעות ראוי להבטיח שכרטיסי-האשראי של הקונים יחויבו רק במוצ"ש, והדבר יפורסם באתר בצורה בולטת22על מנת למנוע לזות שפתיים. .

8. 37.23

   ג. שכר שבת

9. 37.24

   חז"ל אסרו לקחת "שכר עבודת שבת" אפילו ביצוע על מלאכה המותרת23תוספתא שבת (פי"ח הל' טז), בבא מציעא (נח ע"א)., ויש פוסקים שכתבו דהוא הדין שאסור לקחת שכר על השכרת כליו וחפציו בשבת24רא"ש (פ"ק דע"ז סי' כה), טור (או"ח סי' רמג)., וכן נפסק בשו"ע25שו"ע אורח חיים (רמו סעיף א)..

10. 37.25

    יש לדון, אם יש משום "שכר שבת" בנטילת תשלום עבור שירותים המסופקים באינטרנט, גם בשבת, או עבור קניית חפץ שהוזמן בשבת באתר מסחרי פתוח.

11. 37.26

    נראה שאם מדובר בתשלום חודשי/שנתי קבוע עבור הזכות להיכנס לאתר בכל זמן, ודאי שאין בעיה, מכיוון שזה נחשב כשכר שבת בהבלעה, שמותר26שם (סי' שו, ד, וסי' רמו, א). במקרים רבים ישנה הבלעה גם כשהתשלום הוא חד-פעמי, שכן המזמין משלם גם על משלוח החפץ הנקנה ועל אחזקת האתר ועוד.. וכן הוא באשר לתשלום על קניית חפץ שהוזמן באינטרנט בשבת, ודאי שאין בו משום שכר שבת27ודאי שאין שום בעיה אם החפץ מסופק ביום חול, ואפילו אם היה מסופק בשבת, נראה דשרי, כי ה"נודע ביהודה" (אורח חיים סו"ס כו) כתב שוודאי מי שלוקח בשבת חפץ מחברו (באופן המותר, דהיינו שאין מדברים בשבת על המחיר), חייב לפרוע לו בחול, ואין בכך משום שכר שבת. ובדבריו השתמש ה"מנחת יצחק" להתיר את התשלום המתקבל בשבת במכונה אוטומטית למכירת אוכל..

12. 37.27

    אך תשלום חד-פעמי בעבור אספקת מידע, צפייה בסרט, שמיעת מוזיקה וכדומה אכן אסור, מפני שהוא דומה לתשלום שכר בעבור השכרת כלים בשבת, וכנ"ל, וכך הדין גם לגבי בעל שוק וירטואלי הנוטל אחוזים מכל עיסקה שמתבצעות בו28בכל הדוגמאות הנ"ל לא מדובר בקניית חפץ, שבה התשלום הוא עבור החפץ הנקנה, ואין בה משום שכר שבת (כמבואר לעיל ב"נודע ביהודה" וב"מנחת יצחק" הנ"ל), אלא בתשלום בעבור שירות (עבודה) שנותן האתר, וזה דומה ממש לשכירת כלים.. לכן מותר להפעיל את האתר רק בשותפות יום כנגד יום עם שותף גוי29עיין לקמן., ורק בשעת דחק והפסד גדול יש על מי לסמוך גם למי שנוטל את האחוזים ללא שותפות עם גוי30בשו"ת מהרש"ג (חלק א אורח חיים סי' סה) התיר ליטול "שכר שבת" באחוזים ממכונת דישה המושכרת לגויים בשבתות, על סמך שני נימוקים השייכים גם בנדון דידן [ ונימוק נוסף שלא שייך]. (א) הוא מוכיח שלשיטת רמב"ם אין כלל של שכר שבת בהשכרת כלים, אלא רק בעבודה של אדם; (ב) הוא מחדש שאיסור שכר שבת הוא רק במי שנוטל שכר לפי זמן, והוא נוטל גם על יום השבת או חלק ממנה ולא בתשלום בקבלנות. וב"ציץ אליעזר" (ח"ז סי' פח) הביא סברה זו וצירף גם אותה להיתר. אמנם עיין ב"שמירת שבת כהלכתה" (פ' כח סע' סה) בשם הגרש"ז אויערבך לגבי תשלום דמי-כניסה בערב שבת לגן חיות, שמשמע שם בפשטות שלא סובר סברה זו. מכיון ששם צרף המהרש"ג עוד נימוק שלא שייך לעניננו, וכן נראה מסוף דבריו שכתב כן רק ללמד זכות על "פרנסת אחינו בני ישראל בגלות המר הזה", נראה שלכתחילה ראוי שלא ליטול שכר זה. במקום הפסד גדול יש לצרף דברי ה"ביאור הלכה" (סי' רמד סעיף ו בשם התוס') שהתיר ליהנות משכר שבת במקום הפסד גדול. בשו"ת "משנה הלכות" (ח"ד סי' לב-לג) כתב להתיר נטילת תשלום שכר שבת לבעלי מכונת-כביסה אוטומטית המוצבת ברשות גויים, ונימוקו - שבמקום שהבעלים אינם מעונינים, שישתמשו בכליו דוקא בשבת, אלא שהגוי נוהג כך מדעתו, אין שייך שכר שבת, "דאדעתא דנפשיה קא עביד", ויש לדחות דבריו מסברא ומה גם שדבריו נסתרים ממה שכתב מרן המחבר (שו"ע "אורח חיים" סי' רמה סעיף ו), "אם אפו אינם יהודים בתנורו של ישראל בשבת על כרחו, ונתנו לו פת בשכר התנור, אסור ליהנות ממנו"..

13. 37.28

    ד. הנאה מחילול שבת

14. 37.29

    האיסור ליהנות מחילול שבת הוא רק בהנאה מן הדבר שבו נעשה חילול השבת, ולא בהנאה מן השכר הניתן בעבור חילול שבת, ולכן אין בנדון דידן בעיה של הנאה ממעשה שבת31"משנה ברורה" (סי' שיח סק"ד). וב"שער הציון" שם מציין למס' בבא קמא (עא ע"א) דמעשה שבת מותר בהנאה, ואסור רק באכילה או בשימוש בדבר עצמו. ועיין עוד בשו"ת "אגרות משה", שמותר ליהנות ממציאה שנמצאה בשבת בעזרת נר שהודלק בשבת באיסור., ומה גם שלאחרים, שלא חיללו שבת, מותר ליהנות גם מן המלאכה עצמה מיד עם מוצאי-שבת32שו"ע "אורח חיים" (סי' שיח, א).. אך כל זאת בהנחה שהבעלים לא עשה איסור בהשארת האתר פתוח (כמו שנתבאר בסעיף א), כי אם עשה באיסור, נראה שאסור לו לקבל שכר עבודה זו33עיין רמ"א (שם סוף סי' רמג) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק טז)..

15. 37.30

    ה. מראית-עין וחשד

16. 37.31

    חכמים אסרו בשבת מספר דברים משום חשד "מראית עין" של הרואים שעלולים לחשוד שהעושה עובר איסור, אע"פ שאין בהם בדברים איסור עצמי. מסיבה זו אסור להשכיר מרחץ לאינו-יהודי לשבת גם אם הוא משכירו באריסות - מפני שהמרחץ נקרא על שם היהודי, והנכרי עושה בו מלאכה בשבת. החשש הוא שאנשים לא ידעו, שהנכרי הוא אריס (ועושה אדעתא דנפשיה), אלא יחשבו שהוא פועלו של בעל-הבית, ויחשדו בבעל-הבית שעובר על אמירה לנכרי34דעת רשב"ג במס' עבודה זרה (כא ע"ב). ושו"ע ("אורח חיים" סי' רמג, א).. ואכן יש פוסקים שכתבו, שאין להתיר העמדת מכונה אוטומטית לממכר מזון ברה"ר, אם שם ישראל על המכונה35"חלקת יעקב" ("אורח חיים" סי' סז) ו"מנחת יצחק" (או"ח סי' לד, וחלק ט סי' כד, מכבסה אוטומטית)., ויש מי שכתב כעין זה לעניין כספומט בשבת36הרב אורי דסברג ב"תחומין" (יט עמ' 357)..

17. 37.32

    עם זאת נראה שאין כאן חשש "חשד" ו"מראית-עין", שהרי הכל יודעים, שמכשירים אלו הפועלים אוטומטית, ללא כל שיתוף יד אדם, ואם כן, איזו "מראית-עין" שייך כאן37כך מעיר בצדק הרב משה אישון ב"כתר" (ב' עמ' 197 הערה 17), וגם בשו"ת "באר משה" (חלק ו, קונטרס אלקטריק סי' פד) איננו דורש את התנאי, שאין שמו עליו. ואולי משום כך לא מזכיר בשו"ת מהרש"ג (ח"א סי' פה) - שהוא המקור להיתר העמדת מכונה אוטומטית ברה"ר בשבת - תנאי זה שאין שם ישראל על המכונה, ורק מצריך שהמכונה לא תעמוד ברשות ישראל, מפני שאז יש מראית-עין, שאולי הישראל מכר לו את המזון ישירות, ולא באמצעות המכונה.? לכן נראה שגם בהשארת אתר-אינטרנט רגיל או מסחרי פתוח בשבת לא שייך "מראית-עין" וחשד, אפילו שם ישראל על האתר (סיומת il וכדומה), מפני שהכול יודעים, שהאתר עובד אוטומטית, ללא התערבות אנושית. ועוד יתכן לומר שאין דין חשד ו"מראית-עין" במקום שאין בו יהודים כשרים כלל וגם לא יתכן שיהיו, כי כל החשש של "מראית-עין" הוא שיהודי כשר יחשוד ביהודי כשר אחר שהוא עובר על איסור. ועוד יש לומר, שכיון שאין מקור לגזירה "משום מראית-עין" במקרים מחודשים כאלה, איננו רשאים לחדש גזירות כאלה.

18. 37.33

    ואולי לכתחילה כדאי להוסיף הודעה מפורשת שההזמנות המתקבלות באתר לא יטופלו עד למוצאי-שבת, ואז בוודאי שאין חשש כלל38מפני שעדיין יכול הטוען לטעון שגם באתר אינטרנט מסחרי ישנו חשד ומראית-עין, שבעלי האתר תפעלים אותו בשבת עצמה, ומוציאים את ההזמנות ומטפלים בהן בשבת, או שעמי הארצות יחשבו שהדבר אסור והבעלים עובר על איסור..

19. 37.34

    ו. זילותא דשבת

20. 37.35

    בשו"ת "אגרות משה"39"אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' ס). ולכן מתיר שם להפעיל שעון-שבת רק על מנת להדליק ולכבות חשמל למאור, ע"ש טעמו לחילוק. נשאל לגבי אפשרות ששעון-שבת ידליק בשבת תנור-בישול או תנור-אפיה באופן שיתחיל לבשל או לאפות את האוכל בשבת כשעה לפני האכילה. בתשובתו כתב המחבר בין היתר, "אבל יש טעם גדול לאסור מטעם אחר, דהוא 'זילותא דשבת' ואף 'זילותא דיום טוב' הא אסרו בכמה דברים. כיוון שברור שאיכא 'זילותא דשבת' הוא בכלל איסור זה ממילא אף שלא אסור זה ביחוד, דכל עניין זילותא הוא האיסור, וגם פשוט לענ"ד דעושה דבר שהוא 'זילותא לשבת' הוא עובר בידים על חיוב הכבוד (של שבת) שמשמע שהוא גם כן חיוב התורה שנתפרש ע"י הנביאים...".

21. 37.36

    ובשו"ת "חלקת יעקב" נשאל לגבי השארת "מזכירה אלקטרונית" פתוחה בשבת שתקבל הזמנות לעסקאות, וההזמנות תטופלנה במוצ"ש, והשיב בתוך הדברים, "וחוץ לזה על זה נאמר 'חכמים הזהרו בדבריכם' בזמן שהטעכניק צועד רק צעדים קדימה, ויכול היות בימים קרובים לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט וטאנבאנד שהחנות תפתח מאליה לשעה הנדרש, והקונים יבואו לשרת אף כשאין שום איש, דשם תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים לשם, ואם נזלזל בקדושת שבת בהיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה מעצמו, יצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בביהמ"ד או על שלחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול, ומסופקני אם זה אינו דומה להא דרמב"ן בפ' אמור במקח וממכר הנעשה בקביעות, אף דברים שאינם של מלאכה דאסור מן התורה... ואף דבאמת חילוק גדול יש, דהרמב"ן מיירי כשהאדם טורח עמו ביום השבת בעבדות וטרחה, לא כן כשהאדם אינו עושה כלום, רק הכל נעשה על ידי המכונה של קודם יום השבת, מכ"מ העובדה בעצמה שהעסק שלו עובד בפרהסיה בשבת במקח וממכר עבורו, זה כבר אינו שבתון, ובכל אופן מעובדין דחול או מראית עין בפני עמי הארץ שלא ידעו דיני התורה לא יצאנו, וגם זכור את יום השבת לקדשו שלא יהא מעשיך בשבת כבחול ג"כ לא נתקיים בעבודות כאלו. ולא דמי להיתר דאוטומט העומד בקרית חוצות בלי שם ובלי בעלות שלא נודע למי הוא שייך, אחרת הוא, כשאדם עושה דברים כאלו בביתו וברשותו.... וכשיתיר שהמסחר והקניין נשתרע גם על יום השבת, אפילו ע"י התר עפ"י דיני התורה, יוכל לצמוח מזה שקדושת השבת יתחלל ויזדלזל עד למאוד, ובני מנע רגלך מזה"40שו"ת "חלקת יעקב" (או"ח סי' סט, ח"ג סי' צד - במהדורות הישנות).

22. 37.37

    על דברים אלה של בעל "חלקת יעקב" כותב בשו"ת "באר משה" - "...ראיתי בתשו' חלקת יעקב שמתחילה כתב כמעט ככל דברי, דעל פי ההלכה אין מקום לאסור. אולם אח"כ עשה עצמו לדייני גזירה וגוזר גזירה חדשה שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובוודאי אם גדולי רבנים דזמנינו יגזרו גזירה, ובהסכמה יעלו לגזור, בוודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם, אבל רב יחידי בוודאי אין בידו לגזור וגם בוודאי לא נקבל גזירתו"41שו"ת "באר משה" (ח"ו קונטרס אלקטריק סימן נ)..

23. 37.38

    אמנם יש להעיר שה"אגרות משה" דיבר על אודות מקרה שהאדם עושה בערב-שבת מעשה, שיגרום זילותא דשבת [מעמיד שעון-שבת שידליק בשבת עצמה], מה שאין כן באתר-אינטרנט כשהוא נמנע מסגירת האתר, ואלו ה"חלקת יעקב" דיבר על כך שאדם, שמשאיר בביתו "מזכירה אלקטרונית" פתוחה, נחשב פרהסיה וכו'..., ויש להסתפק, אם פעילות אתר-אינטרנט חשובה כפעילות פרהסיא [ובודאי שאינו נמצא בביתו של הבעלים]42עיין ב"תחומין" (כ) במאמרו של הרב אורי דסברג "מערכות תקשוב בנקאיות בשבת" (עמ' 422 ובהערת העורך שם הערה 1). ויוצא מדבריהם ששניהם מסכימים, שהמשתמשים ברשת המחשב עצמם לא יוצרים פרהסיא, והם מתווכחים רק לגבי האנשים שעשויים לראות את המשתמש. ולכאורה ניתן להסתפק, אולי הרשת עצמה שנכנסים אליה הרבה משתמשים, תיחשב לפרהסיא מצד עצמה, ולכל הפחות כך במקום שרובם ישראלים. וצ"ע..

24. 37.39

    ואולי יש לחלק בין אתר-אינטרנט ששם יהודי עליו [או שיש בו סיומת il - שרובם של יהודים] ובין אתר-אינטרנט שאין שם יהודי עליו43שאם אין שם היהודי על האתר, לא שייך לומר שניכר כאן זלזול שבת בפרהסיא..

25. 37.40

    וכן לעניין הגדרת פרהסיה יתכן שיש לחלק בין אתרים המשמשים את הציבור הכללי, לבין אתרים שמשמשים בעיקר יהודים44שהרי פרהסיא זה "עשרה מישראל", אומנם על-פי דברי "משנה ברורה" (סי' שפה ס"ק ו) לא חזירן תתכן כלל מציאות של מחלל שבת בפרהסיא..

26. 38.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

27. 38.2

    לח. השארת אתר-אינטרנט המספק מידע תמורת תשלום פתוח בשבת

28. 38.3

    שאלה:

29. 38.4

    א. אתר-אינטרנט המספק מידע. כל הפעולות נעשות באופן אוטומטי, והורדת מידע אינה מחייבת פעולות מצד הספק. האם לבעלים יהודי יש בעיה בהשארת האתר פתוח בשבת?

30. 38.5

    ב. כנ"ל בשאלה א' והאתר מספק מידע בתשלום. ישנן שלוש צורות תשלום ושימוש:

31. 38.6

    1. תשלום חד פעמי על מידע חד פעמי, החיוב נעשה בשבת לאחר לקיחת פרטי הלקוח ע"י האתר באופן אוטומטי. האם יש הבדל אם החיוב בפועל נעשב בשבת או אחרי השבת?

32. 38.7

    2. תשלום שנתי מראש המאפשר כניסה חופשית לאתר, ולהוריד מידע.

33. 38.8

    3. תשלום חד פעמי על מידע ספציפי (כגון מחירו של יהלום מסוים) ואז החיוב כמו בסעיף א.

34. 38.9

    תשובה:

35. 38.10

    אתר-אינטרנט המספק מידע המופנה לציבור הכללי, מותר להשאירו פתוח בשבת1מפני שבמקרה זה אין בעיית "לפני עיור" (שמא יכנס יהודי לאתר) - מפני 1. שניתן לתלות שלא יכנס שום יהודי לאתר בשבת; 2. שיש בדרך-כלל אתרים דומים בבעלות גויים וחשיב "כתרי עברי דנהרא". ולעניין איסור מסייע דרבנן ישנן הרבה קולות השייכות לענייננו והן: סיוע למומר, סיוע למזיד וכו'... כמבואר לעיל בסעיף "איסור לפני עיור ומסייע"; 3. שכוונתו לספק מידע באופן המותר (גויים או אנשים שאצלם עדיין לא נכנסה שבת או שאצלם כבר יצאה), ואם יבוא אדם ויהנה מן האתר באיסור, אין אנו אחראים עליו - "והלעיטהו…"., גם אם הכניסה לאתר כרוכה בתשלום, ובתנאי שהתשלום הינו חודשי (או תקופתי אחר) ואינו חד-פעמי2מפני שנחשב כשכר שבת בהבלעה שמותר.. אבל כאשר החיוב הכספי הוא חד-פעמי, בעבור המידע הספציפי המסופק בשבת, לכתחילה אין להתיר אלא בדרך של שותפות עם גוי יום כנגד יום, ורק בשעת דחק והפסד גדול ניתן להתיר גם ללא שותפות כזו3מפני שבפשטות זהו שכר שבת, ובשעת הדחק והפסד ניתן לצרף פסק המהרש"ג שבקבלנות אין שכר שבת, ופסק ה"ביאור הלכה" שבמקום הפסד גדול מותר לקחת שכר שבת..

36. 39.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

37. 39.2

    לט. "שוק אלקטרוני" וחנות וירטואלית - השארתם פתוחים בשבת

38. 39.3

    שאלה:

39. 39.4

    שוק אלקטרוני – השוק קיים באופן וירטואלי באתר אינטרנט, וכנ"ל לגבי חנות וירטואלית בודדת האם לבעלים היהודי:

40. 39.5

    1. מותר להפעיל את האתר בשבת?

41. 39.6

    2. האם מותר לגבות דמי כניסה שנתיים שכוללים אפשרות כניסה גם בשבת?

42. 39.7

    3. האם מותר לגבות דמי כניסה חד פעמיים לכניסה בשבת?

43. 39.8

    4. בעליו של השוק גובה אחוזים מהעסקאות הנעשות בשוק, האם מותר לקבל מעסקאות שנעשות בשבת?

44. 39.9

    5. כנ"ל בשאלה 4, האם מותר לקבל אחוזים מעסקאות שנעשות ביום חול שלאחר השבת, אבל מקור העסקה הוא בפגישה שנעשתה בשוק, בשבת.

45. 39.10

    6. במקרים 4 ו- 5, האם יש הבדל אם אחד מן הצדדים בעסקה הוא יהודי, והאם יש צורך לברר זאת?

46. 39.11

    7. מה הדין בענף כמו ענף היהלומים שם חלק גדול מן הדילרים הם יהודים?

47. 39.12

    תשובה:

48. 39.13

    "שוק אלקטרוני" או חנות וירטואלית בודדת הפונים בעיקר לציבור הרחב (ורוב הנכנסים הם גויים), ניתן להפעילם בשבת אף-על-פי שהם גובים דמי-כניסה שנתיים הכוללים דמי-כניסה בשבת1מפני שאין כאן איסור "לפני עור" ומסייע, גם אם יכנס יהודי, כנ"ל הערה 1 בתשובה הקודמת, וגם ואין כאן "שכר שבת", משום שזה שכר שבת בהבלעה.. באשר לדמי-כניסה חד-פעמיים ולאחוזים מעסקאות שנעשות בשבת בשוק או בחנות, לכתחילה אין להתיר אלא בדרך של שותפות עם גוי, ורק במקום דחק והפסד גדול ניתן להתיר גם ללא שותפות כזו2מפני שבפשטות זהו שכר שבת, ובשעת הדחק והפסד ממון ניתן לצרף פסק המהרש"ג שבקבלנות אין "שכר שבת", ופסק ה"ביאור הלכה" שבמקום הפסד גדול מותר לקחת "שכר שבת". . אך בעסקאות הנעשות בימי החול כתוצאה מפגישה שהתקיימה בשוק או בחנות בשבת, אין בעיה, ואין צורך בפתרון הנ"ל3כיוון שוודאי אין לראות בכאלה משום שכר שבת ולא כהנאה ממלאכת שבת.. אם רוב המשתמשים גויים, אין צריך לברר, אם אחד הצדדים בעיסקה הוא יהודי4מפני שכאמור לעיל, ניתן לתלות ברוב גויים. בירור כזה כמעט בלתי-אפשרי גם מבחינה מעשית וגם מבחינה חוקית..במקרה שבענף מסוים רוב הקונים והמוכרים הם יהודים, כי אז - אם הדבר אפשרי ללא טרחה והוצאה כספית גבוהה - רצוי לחסום את הגישה, אבל אם דבר זה כרוך בטרחה גדולה ובהוצאה כספית גדולה, אין צורך בו5כמבואר בהערה 1..

49. 40.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

50. 40.2

    מ. קביעת מועד השבת באינטרנט

51. 40.3

    שאלה:

52. 40.4

    כיצד נקבע מתי חל יום שבת לעניין האינטרנט, לפי מקום האתר (אם יש דבר כזה) או מקום המשתמש, או לפי מקום הבעלים. אם הזמן והמקום תלויים האחד בשני, לאתרים באינטרנט אין כלל מקום.

53. 40.5

    תשובה:

54. 40.6

    לפי מקום המשתמש1פשוט, שהרי הבעיה היא הכשלת המשתמש. אך נראה שלענין "שכר שבת" אזלינן לפי מקבל השכר, מכיון שמובא בפוסקים, שאחד הטעמים שאסרו "שכר שבת" הוא, שלא רצו, שיעבוד לפרנסתו בשבת, אך אם אצלו כלל אינו שבת, הרי אותו היום מיועד למלאכה לפרנסתו, ואם כן, מדוע לא יוכל לקבל שכר מאדם שעשה מלאכה בהיתר? ויתכן שאף כאשר אצל הבעלים שבת ואצל המשתמש חול, אינו אסור מצד "שכר שבת", שכן סוף סוף הוא מקבל שכר על מלאכה שכלל לא נעשתה בשבת..

55. 41.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

56. 41.2

    מא. אתר-אינטרנט הפועל בשבת עם שירות "און ליין" אנושי

57. 41.3

    שאלה:

58. 41.4

    אתר אינטרנט המחייב גם עבודה של אנשים בפועל, וכדי לשרוד בשוק חייב הוא להיות פתוח גם בשבת. אני מבין שהדרך היא לבנות שותפות עם גוי. האם שותפות זו גובלת בהערמה? האם זה דומה להיתר עיסקא, פרוזבול או מכירת חמץ? האם גם אחרי השותפות יש צורך בהשתדלות בהורדת הפעילות בשבת? מהי הדרך הרצויה ביותר לביצוע השותפות?

59. 41.5

    1. חברה פרטית מול חברה ציבורית.

60. 41.6

    2. חלוקת הבעלות עם מי שאינו יהודי.

61. 41.7

    תשובה:

62. 41.8

    1. שותפות אמיתית עם גוי שבמסגרתה ישנה חלוקה של יום כנגד יום, מותרת מעיקר הדין ואין בה משום הערמה1ההיתר מפורש בשו"ע ומקורו בגמ' (ע"ז כב), ועיין ב"משנה ברורה" (שו"ע "אורח חיים" בהקדמתה לסי' רמה).. בשטר-מכירה לגוי לשבתות ויו"ט בלבד יש פוסקים שהתירו, ויש שראו בכך הערמה אסורה, ויש שהתירו רק בשעת דחק, במקום שיש חשש שללא ההיתר יעשו באיסור גמור2עיין "דברי חיים" לגאון מצאנז (אורח חיים ח"א סי' ז ושם ח"ב סי' כט, ל), ועיין סיכום השיטות והדעות בעניין תולדות ההיתר בספר "יסודי ישורון" לרב גדליה פלצער (ח"ג עמ' קכו-קלג).. בעל "אגרות משה" כתב שהרבה משטרי-המכירה הנהוגים, אינם כדין כלל, וכי ניתן למכור רק במכירה גמורה, דהיינו בקניין מועיל של כל העסק מכחצי שעה לפני שבת עד חצי שעה אחריה, באופן שכל רווחי השבת יהיו של הנכרי בלבד3"אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' נה)..

63. 41.9

    2. כמובן שאחרי המכירה אין ליהודי עוד להתערב בנעשה בעסק בשבת, לא להגברת הפעילות בו ואפילו לא להפחתתה.

64. 41.10

    המצב הרצוי ביותר הוא:

65. 41.11

    (א) אם היהודי הוא בעל מניות בחברה ציבורית שמנהליה ועובדיה הם גויים, ולמנהלים יש חופש פעולה מוחלט בניהול החברה, או אפילו אם עקרונית בעל המניות רשאי לצוות על המנהלים מה לעשות, אבל בפועל הוא מניח למנהלים הנוכרים לעשות ככל העולה על דעתם, ולעולם אינו מתערב בשיקוליהם, כי אז הוא רשאי לרכוש אפילו את רוב מניות החברה, אף-על-פי שהיא פועלת בשבת, והוא רשאי לקבל רווחים ללא כל הסדר מיוחד4ע"פ "אגרות משה" ("אורח חיים" ח"ד סי' נד) - מפני שבמקרה זה הוא נחשב לנותן מעות לנכרי להתעסק בהם, שאף-על-פי שהנכרי נושא ונותן במעות בשבת, הוא חולק עימו בשכר בשוה (שו"ע אורח חיים סי' רמה סעיף ד) וכטעם הגאונים לדין זה - מפני שהנכרי נחשב לבעלים על המלאכה וניכר מדבריו של ה"אגרות משה" בתשובה, שכאשר המנהלים עצמאים לחלוטין, מותר אפילו אם שכירים כפופים להם, מפני שהשכירים הללו הם כשכירי המנהלים, והמנהלים נחשבים לבעלי המלאכה, וצ"ע היטב בדבריו..

66. 41.12

    (ב) אך אם מדובר בחברה פרטית שבה ישנה לבעלים השפעה מכרעת על הניהול (ובוודאי אם הם הם המנהלים בעצמם), יש ללכת לכתחילה בדרך של שותפות אמיתית עם גוי באחוז מסוים (מעל ל - 15% לגוי) ולכתוב בשטר-השותפות, שהגוי נוטל את שכר השבתות ויו"ט באורח בלעדי, וכי אין ליהודי שום שייכות ביום זה לא לרווח ולא להפסד, וכי הוא היהודי, יטול כנגדו ביום מימי החול דווקא, ובשאר הימים ישתתפו בהתאם ליחסי השותפות שיקבעו ביניהם5שו"ע (אורח חיים רמה סעיף א), ועיין ב"אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' נה, נו) נוסח מפורט לשטר-שותפות עם נכרי להיתר עבודה בשבת.. מצב זה הוא בעדיפות שניה, אחרי הקמת חברה ציבורית. ובשעת דחק, כששתי האפשרויות הללו לא שייכות - ניתן לכתוב שטר-מכירה לגוי לשבת בלבד - בתנאים מסוימים6עיין "אגרות משה" (שם סי' נה), מהם התנאים, ושם (סי' נח) נוסח שטר-מכירה שכתב בעל "אגרות משה" עצמו..

67. 42.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

68. 42.2

    מב. חיובו של המחזיק במניות-שליטה בחברה ציבורית, למנוע חילול-שבת בחברה

69. 42.3

    שאלה:

70. 42.4

    בחברה ציבורית למנהלים השכירים יש חופש פעולה גדול בגלל שיטת הניהול של הבעלים. ההוראה הכללית היא שלא לעסוק בשבת בענייני החברה. עד כמה מוטל על הבעלים לכפות זאת על העובדים? האם יש למנוע גם פעילות עקיפה כגון יצירת קשרים שמביאים בסופו של דבר לידי עסקות?

71. 42.5

    תשובה:

72. 42.6

    אם מדובר בחברה ציבורית שעובדיה הם נוכרים, ובעל-המניות היהודי נותן למנהלים חופש-פעולה גמור ואינו מתערב אף פעם בשיקול דעתם, אין צורך בהוראה שלא לעבוד בשבת. אדרבה, התערבות כזו מצד בעלי-המניות יכולה לגרוע – כל זה בתנאי שבעלות היהודי על המניות איננה ניכרת ומפורסמת ברבים1"אגרות משה" (או"ח ד סי' נה, נו, נח) ומה שכתב שם שהתערבותו יכולה לגרוע היינו מפני שהוא מוכיח בזה שלא מסר את העבודה למנהלים לגמרי, וכי הם אינם נחשבים בעלים על המלאכה, ואם כן נופל ההיתר המבוסס על כך שהמנהלים קיבלו לידים את הבעלות על העבודה. ומה שפסק שצריך שבעלות היהודי לא תהיה ניכרת הוא מפני שאם לא כן יש חשש "מראית עין" שאנשים יחשבו שבעל החברה מתערב בענייני החברה ולא ידעו את האמת שמסר העבודה לגמרי.. אך כאשר הבעלים רשאי להתערב ואמנם מתערב בפועל בשיקולי המנהלים, והמנהלים עצמם או חלק מן העובדים (הגויים) הם שכירים (ולא שותפים), או אז יש לתת הוראה שלא לעבוד בשבת. ואם בעלותו על החברה ידועה ברבים, יש לכפות הוראה זו בתוקף, אך אם אינה ידועה, הוא יכול להעלים עין מן העובדים שעוברים על הוראה זו לנוחיותם האישית ועובדים בשבת. וודאי שעל הבעלים להבטיח שעובדים יהודים לא יעבדו בשבת.

73. 43.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

74. 43.2

    מג. שיחה טלפונית בין יהודי שבמקומו חול ועובדו הגוי שנמצא במקום ששם שבת

75. 43.3

    שאלה:

76. 43.4

    האם מותר לבעלים של חברה לשוחח מן הארץ עם עובד שאינו יהודי בטלפון כאשר בזמן השיחה כאן בארץ יום חול ובחו"ל שבת?

77. 43.5

    תשובה:

78. 43.6

    מותר, מפני ששלושת הטעמים שנאמרו באיסור אמירה לעכו"ם לא שייכים בנדון דידן:

79. 43.7

    (א) משום "ממצא חפצך ודבר דבר" – אין בנדון דידן בעיה, שהרי אצל הישראל יום חול.

80. 43.8

    (ב) גם "משום שנראה כשלוחו" אין בעיה, מכיון שאצל הישראל חול ואפילו לו עצמו מותר1כן פסקו בשו"ת "חלקת יעקב" (ח"ג סי' קו), שו"ת "בצל החכמה" (ח"ג סי' קכה) ושו"ת "באר משה" (ח"ו קונטרס אלקטריק סי' מט). ועיין בס' "מלכים אמניך" (הגר"י זילברשטיין פרק ג הערה טו) שכתב "ולולי דבריהם היה מקום להחמיר בזה כיוון שיש "שם" של חילול שבת על מלאכת גוי כמבואר בסי' רח"צ "אין מברכים על נר שלא שבת ממלאכת עבירה... כגון אם הדליקו אינו יהודי בשבת, כיוון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר, לא שבת ממלאכת עבירה מקרי" ולאור זאת שיש "שם" חילול שבת על מעשה הנכרי, נמצא שהגוי מחלל שבת על פיו של הישראל והוא שלוחו" עכ"ל..

81. 43.9

    (ג) גם באשר לטעם "שלא תהא שבת קלה בעיניהם"2רמב"ם (פ"ו מה' שבת ה"א). ניתן לומר שאין הדיבור גורם לזלזול בשבת קודש, שכן היהודי יודע שהטעם שהדיבור מותר הוא דווקא משום שהוא נמצא בארץ, והגם שאצל הנכרי השבת נכנסה, הרי אין הוא מצווה על השבת.

82. 44.1

    ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ב

83. 44.2

    מד. שימוש בחברת-הובלה לא-יהודית להובלת סחורה מיום ו' לשבת בבוקר עבור לקוח שאינו יהודי

84. 44.3

    שאלה:

85. 44.4

    האם מותר לשלוח סחורה ביום ו' באמצעות חברת הובלה לא יהודית, בחו"ל, ולבקש שהסחורה תגיע בשבת ללקוח הלא יהודי?

86. 44.5

    תשובה:

87. 44.6

    הדבר מותר רק במקום צורך גדול (דחוף), מכיוון ש"אמירה דאמירה" לגוי מותרת במקום צורך גדול בלבד [ונחשב לאמירה דאמירה מכיוון שהיהודי מדבר עם המזכירה או עם בעלי החברה, והם אומרים לפועלים שלהם. אבל לדבר ישירות עם הפועלים – אסור, מכיוון שאז זו אמירה ישירה] 1שו"ת "שבות יעקב" (ח"ג סו"ס מב), "מלכים אומניך" (פרק ח סעיף א)..

88. 44.7

    כאשר אין צורך גדול, מותר למסור את עבודת ההובלה לחברה בסתמא, אפילו אם ידוע שהם יבצעו אותה בשבת, אבל אסור לומר להם במפורש לעשות כן 2שו"ע (או"ח רמז סע' א) ושם ב"משנה ברורה" (ס"ק ג)..

89. 45.1

    וינה, אוסטריה, אדר תשס"ב

90. 45.2

    מה. הפעלת מערכת-הביטחון בקהילה יהודית, בשבתות וימים טובים

91. 45.3

    שאלה:

92. 45.4

    בקהילתנו וינה, אוסטריה קיים מערך בטחוני המנסה לתת מענה הולם לבעיית הטרור הכללית ובמיוחד המופעל כנגד קהילות יהודיות בעולם. במסגרת זו התעורר מספר שאלות הלכתיות עקרוניות המפורטות להלן. נודה לכם על הדרכתכם ההלכתית, העקרונית ועל תשובותיכם לשאלותינו (השאלות מפורטות בהמשך).

93. 45.5

    תשובה:

94. 45.6

    הקדמה כללית:

95. 45.7

    התורה לימדתנו שאסור לאדם לסכן נפשו שנאמר: "השמר לך ושמור נפשך מאוד"1דברים (ד' ט)., וכן "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"2שם טו., ואף חשש קל של סכנה דינו כסכנה, עיין יומא3פג ע"א., בשו"ע או"ח4סי' שכח., רמ"א ושו"ע יו"ד5קטז ה., וכן ב"משנה ברורה"6שו"ע או"ח (סי' של ס"ק ה).. דין זה הוא אף אם מניעת הסכנה כרוכה בחילול שבת, שנאמר "וחי בהם"7ויקרא י"ח ה. - ולא שימות בהם, עיין בסוגיה שם בגמ' יומא8פה ע"ב. המביאה מקורות נוספים לכך שפיקוח נפש דוחה שבת.

96. 45.8

    גם במקרה של פיקוח נפש אין היתר לחלל שבת כי אם בפעולות המסייעות להסרת הסכנה, ואפילו אם רק באופן עקיף, אך אין היתר לעשות פעולות שאין בהן צורך לעצם ההצלה מן הסכנה, אף שהן נעשות כחלק מן השיגרה היומיומית. אמנם ה"מגיד משנה"9שבת פ"ב הל' יד. התיר לעשות לחולה שיש בו סכנה מלאכות לצורכו אף שאינן מסייעות להסרת הסכנה, עיין ב"בית יוסף"10שכח, ב. שהביא דברי רמב"ן, שגם מדבריו משמע כדברי ה"מגיד משנה" ומרן בשו"ע ציטט מדבריו להלכה. אמנם ב"בית יוסף" הביא גם את דעת רש"י הסובר שדווקא דבר המסייע להסרת הסכנה מותר לעשותו, ויש לדון, עד כמה ניתן ללמוד משם לנדון דידן, ואכמ"ל.

97. 45.9

    ישנה מציאות המוגדרת כמצב ש"אין החולה לפנינו", הסכנה לא התעוררה עדיין אלא היא עתידית ואינה ודאית. פוסקים דנו בגדרי היתר פיקוח נפש במצב שכזה:

98. 45.10

    רבנו ירוחם11בשם "יש מי שכתב". פסק שכל דבר שאין בו סכנה עתה, אף על פי שיוכל לבוא לידי סכנה בעתיד, אין מחללים שבת אלא באיסורי "שבות" דרבנן, ולא באיסורי תורה. ה"נודע ביהודה"12מהד' תנינא יו"ד סי' רי. אסר ניתוחי-מתים לשם לימוד רפואה - משום ניוול המת, אף כי הם עשויים לעזור להצלת נפשות לעתיד, יען כי אין מצב זה דוחה לא איסור דאורייתא ואף לא איסור דרבנן, דאם כן יותרו כל איסורי רפואה בשבת שמא יזדמן חולה, וחלילה להתיר דבר זה (ויתכן דלא פליג על היתר השבות של ר' ירוחם דמיירי בשתי רמות סיכון שונות). ועיין "חזון איש"13אהלות (סי' כב ס"ק לב). שביאר דברי ה"נודע ביהודה", שאין ההיתר תלוי במצב - אם החולה עומד לפנינו או לא, אבל הוא תלוי ברמת החשש שאכן תתהוה הסכנה, דלא מיקרי ספק פיקוח-נפש בדברים העתידיים שאין להם זכר בהווה, "ואין דנין בשביל עתידות רחוקות".

99. 45.11

    ועיין בשו"ת רבי עקיבא איגר14ח"א סי' ס, בהגהה. שגם הוא כתב, שאם חשש הסכנה אינו אלא ע"י הסתעפות רחוקה, אין זה בכלל פיקוח-נפש להתיר איסורים, וכן כתב שו"ת "חתם סופר"15יו"ד סי' שלו.. גם בשו"ת "בנין ציון"16סי' קלז. כתב דאף על גב שאין לך דבר העומד בפני פיקוח-נפש, ואין הולכים בזה אחרי הרוב, מכל מקום זה דוקא כאשר לפנינו סכנה ודאית, והאריך לבאר יסוד זה בשו"ת "ציץ אליעזר"17ח"ח סי' טו עמ' צ-צה..

100. 45.12

     אמנם במקום שיש ריבוי אוכלוסין ותדירות האירועים גבוהה, חשוב כל מקרה כ"חולה לפנינו", עיין בזה בשו"ת "אגרות משה"18או"ח סי' פ עמ' קנט. ועיין בשו"ת "ציץ אליעזר"19שם עמ' צג. שכתב "ספק גדול עד מאוד אם ניתן לחלל שבת בהכנת תרופות לנפשות העלולות להצטרך אם לא בעת מלחמה…"

← Previous · Next → — showing 401–500 of 638

B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Vol. 5. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/ebooks.asp?lang=he&top=1&PageId=3 Licence: CC-BY. Source.