B'Mareh HaBazak Volume IV
- 39.5
האם הוא רשאי להפעיל את המנוע בערב שבת לפני כניסתה ובשבת רק ללחוץ כפתור הגורם לחיבור המכני בין המנוע לגלגלים. עזיבת הכפתור תנתק שוב את המנוע מהגלגלים והכסא יעצור.
- 39.6
לא אכפת לו שהבטריה תתבזבז והמנוע יעבוד גם כאשר הוא איננו נוסע. כיום הוא מגיע לבית הכנסת באמצעות כסא גלגלים רגיל ובעזרת אנשים אחרים.
- 39.7
האם אכן הצעתו מותרת מבחינה הלכתית? האם יש לכם הצעה אחרת?
- 39.8
העמדת הפתרון לרשותו תשפר מאוד את מצבו הקשה.
- 39.9
תשובה
- 39.10
הפעלת הסוללה של כסא-הגלגלים החשמלי מבעוד יום (מערב-שבת) עדיין איננה מתירה את השימוש בכסא בשבת. הזזת הכפתור גם היא אסורה בשבת1אף-על-פי שהמעגל כבר סגור, שכן סגירתו איננה משפיעה מעשית לפי שעה. פעולת ההפעלה אסורה ככל הפעלת מכשיר חשמלי בשבת, משום בונה או משום מכה בפטיש או משום מתקן מנא דאורייתא או באיסור דרבנן. כך נמסר לרב ישראל רוזן ע"י הגרש"ז אוירבך, עיין "תחומין" (כרך ח עמ' 37) מאמר בעניין הפעלת עגלת-נכים חשמלית בשבת, והערותיו של מרן הגר"ש ישראלי שם. ועיין עוד לעיל בתשובה הקודמת.. על כן רצוי להיעזר בפתרונות טכניים כגון אלה המוצעים על-ידי מכון "צומת" שבאלון שבות, ישראל.
- 39.11
ומכל מקום, כאשר אמנם נמצאה דרך מותרת להפעלת כסא שכזה, יש לדאוג שיותקן שלט במקום בולט2כך הורה במקרים דומים מרן הגר"ש ישראלי. אשר בו יצוין, שהכסא מופעל על-פי היתר, שניתן למקרה רפואי ספציפי3לדעתו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ השלט הוא עיקרו של ההיתר, ועליו נוסף ההיתר של הפתרון ההלכי-טכני. ועיין עוד בנושא בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ג, תשובה לח)..
- 39.12
מתוך ידיעה שבשכונתכם יש עירוב, איננו מתייחסים נדרשים לשאלת הטלטול.
- 40.1
אנטוורפן, בלגיה, מרחשוון ה'תשנ"ו
- 40.2
מ. הליכה ליד חיישנים אלקטרונים בשבת וביום-טוב
- 40.3
שאלה
- 40.4
בזמן האחרון אנו נתקלים יותר ויותר במכשירים חשמליים המופעלים על ידי חיישנים אלקטרונים, כגון דלתות נפתחות מערכות אזעקה, תאורה חיצונית או פנימית וכדו'.
- 40.5
האם יש היתר לעבור ליד חיישנים אלה במקרים הבאים:
- 40.6
1. מכשיר חשמלי מופעל על ידם.
- 40.7
2. נדלקת נורת ביקורת, אבל המכשיר לא מופעל אלא בשעת חירום.
- 40.8
3. אין נורת ביקורת שנדלקת, אבל החיישן מגלה את האדם העובר.
- 40.9
תשובה
- 40.10
נושא השימוש בחשמל בשבת1עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"ג (תשובה לד) ובמראה-המקומות שם. נידון בהרחבה בסיפרות הפוסקים האחרונים, ובתשובתנו זו נידרש רק לשאלותיך בעניין החיישנים.
- 40.11
1. דלת שנפתחת על-ידי עין או חיישן אלקטרוניים כשאדם עובר לידם - אסור לעבור ליד החיישן או העין כדי שהדלת תפתח, אך יכול אדם להמתין עד שגוי יכנס לבניין ולהיכנס יחד עמו2עיין מסכת סנהדרין (עז ע"ב) "אמר רבא, דחפו לבור... ואמר רבא, זרק חץ ותריס בידו...", שו"ת "אחיעזר" (ח"ג סי' ס), "יסודי ישורון" (דף 151), "שמירת שבת כהלכתה" (פרק כג סעיף נג) שאוסר ובהערה (קמו) הוא מסתפק בשאלה, אם אפשר להחשיב את זה לכוח שני עפ"י הגמ' הנ"ל. ועיין עוד ספר "ילקוט יוסף" (חלק ד הל' שבת כרך א דף שלב, סע' ז-ט)..
- 40.12
2. חיישן הפועל למניעת שריפה (גלאי-עשן) לפי הידוע לנו3התיאור הטכני הוא ע"פ מהנדס מכון צומ"ת, מר לפידות. לא מתרחש במכשיר כל ניתוק או חיבור חשמלי ברגע שאדם עובר לידו, והוא אינו מופעל אלא אם כן נגלה עשן, ולכן, מותר לעבור לידו בשבת.
- 40.13
3. מערכת-אזעקה הפועלת ע"י גלאי-נפח - מערכת זו מורכבת משלושה חלקים נפרדים4לפי מהנדס צומ"ת, ניתוק כל המערכת גורם לאזעקות-שווא בשעת חיבורה מחדש.. (א) המערכת המרכזית הכוללת משדר-גלים, מקלט-גלים ומערכת אלקטרונית והבודקת את ההבדלים בין השידור והקליטה, ומתוך כך היא מגלה תנועה. (ב) המערכת הקולית הכוללת צופר, המקבל אותות מן המערכת מרכזית. כשהמערכת במצב גע (on), יש קשר בין המערכת הקולית והמרכזית, וכאשר המצב הוא תוק (off), המערכות מנותקות זו מזו. (ג) החיישן הנועד לגילוי תנועה, מורכב משני חלקים:
- 40.14
א. מכשיר ששולח בפועל את הגלים, קולט אותם ומוסר את המידע למערכת המרכזית,
- 40.15
ב. נורית ביקורת הנדלקת כל אימת שהמערכת המרכזית מגלה תנועה.
- 40.16
ועתה נידרש לשאלת השימוש במערכת בשבת.
- 40.17
בהנחה שלמעשה אי-אפשר5יש להתיר, משום שזהו פסיק רישיה דלא ניחא ליה, שהוא מותר במקרה שאי-אפשר באופן אחר. ובמקרה דנן לא ניחא ליה כלל, כי מי שנכנס לתוך החדר, אינו יודע שהחיישן פועל, ולא איכפת ליה כלל, ולפי הפוסקים שסוברים, שאיסור הפעלת החשמל הוא משום מבעיר, הרי זו מלאכה דרבנן, כי אין כאן חוט להט. אמנם היה אפשר לומר שלדעת ה"חזון איש", הסובר שהאיסור בסגירת מעגל חשמלי הוא משום בונה ומכה בפטיש, המלאכה היא דאורייתא, אבל לדעת "המגיד משנה" פסיק רישיה במלאכת מכה בפטיש אינו בגדר מלאכה כלל, ולכן גם לדעת ה"חזון איש" יש להקל בענייננו. ועיין עוד מאמרו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת-גן, בקובץ השנתי של חוג הנוער בבית-כנסת "איחוד שיבת ציון", שנת תשנ"ה. לאפשר את השימוש בחדר מסוים על-ידי כיסוי החיישן לפני השבת או על-ידי ההתקנת שעון-שבת שינתק את כל המערכת בשעות הפעילות בבניין, יש להתיר להיכנס לבניין בתנאי שלפחות נורית הביקורת תנותק לפני השבת, ורק המערכת הקולית תפעל בהתאם לצורך ע"י שעון-שבת6ומצאנו דיון בשאלה למקרה ששכחו לנתק את הנורית. עיין ספר "ילקוט יוסף" (ח"ד הל' שבת כרך ה דף רטז) בעניין מנורת-רחוב שנדלקת מאליה כאשר אדם מתקרב אליה, ופסק שם שלכתחילה יש להמתין עד שיעבור שם נכרי ואז לעבור יחד עמו, אבל אם אין שם נכרי, השאיר בצריך עיון. אמנם הגר"ש וואזנר בקובץ "מבית לוי" כתב להתיר בעניין המנורה הנ"ל, "כיוון שהאדם אינו עושה כלום ממש אלא הולך לדרכו לתומו ואינו מוסיף שום תנועה למען מלאכת האיסור אף שבגרימתו נדלק האור פשיטא שכל זמן שאינו חושב ממש ללכת למען להדליק שאין אנו מצרפים הליכתו הרגילה לתוצאה ואין כאן פעולה של מלאכה" וכו'. ועיין בדבריו בביאור המחלוקת בין רשב"א ור"ן סוף פרק האורג לעניין נעילת דלת ונמצא צבי שמור בתוך הבית,שאף לדעת ר"ן שאסר שם, היינו משום שנעילת דלת נחשבת למעשה צידה מובהק, ואִלו הליכה אינה נחשבת לפעולת הדלקה. אבל יתכן שהרב וואזנר יודה בנדון דידן, מכיוון שהמערכת שייכת למשתמשים, ויש חשש שיכוונו לבדוק את תקינותה, ודומיא להולך בשעת החשיכה שהנורות שבבתים מסייעות לו, שבזה אולי לא יתיר, ויש מקום לחלק. 7האפשרות שיצטרך להישאר במקומו, גורמת לו צער רב ועל כן ניתן לסמוך על טענת "כבוד הבריות" (כתובות ס ע"א), וכן יש כאן ביטול עונג שבת, עיין "ילקוט יוסף" (שבת ח"ג עמוד 10). ועיין שו"ע אורח-חיים (סי' שלו סעי' א). ויש להבחין בין המקרים, שהרי שם עצם ההישארות במקום היא המשך השימוש, ואף-על-פי כן יתכן שמכיוון שהמעשה נעשה בשוגג, לא קנסו כלל וכלל, עיין ב"שמירת שבת כהלכתה" (פ' טז הערות מא, מב)..
- 41.1
פראג, צ'כיה, ניסן, ה'תשנ"ו
- 41.2
מא. תזוזה ממקום "שירותים", בעל מתקן-הדחה הפועל באמצעות תא פוטו-אלקטרי, בשבת.
- 41.3
שאלה
- 41.4
אדם שמצא עצמו עומד ליד מתקן שרותים שיש לו מתקן הדחה אוטומטי המופעל על ידי קרן פוטו-אלקטרית עם עזיבת המקום, מה יעשה האם חייב להשאר במקומו עד מוצאי שבת?
- 41.5
תשובה
- 41.6
אדם שנקלע1אם בעמדו שם, האדם משמש כמסך בין האור לבין התא הפוטו-אלקטרי, ובעוזבו את המקום נסגר המעגל, הרי שזו פעולה בידיים, כמו שכתב ב"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פכ"ג סעיף נג), דמה לי הפעלה ע"י לחיצת כפתור ומה לי ע"י הסרת מסך שבין האור לתא הפוטו-אלקטרי. למצב המתואר בשאלתך, כלומר שאינו יכול לזוז מבלי להפעיל2הרבה דנו בפוסקים באיסור הנעשה בסגירת מעגל חשמלי. רבים אסרו משום מוליד, כמו בשו"ת "בית יצחק" (יו"ד ח"ב) "דע"י סגירת זרם עלאלקטרי נולד כח עלאלקטרי וזה אסור בשבות כמו בסחופא כסא אשיראי (נותן ריח בבגדים) דאמרינן בביצה כג ע"א דאסור משום מוליד ריח". לדעתם אין כאן איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן, כדברי רש"י שם בגמ' ד"ה דקמוליד, וכן דעת רוב האחרונים. ה"חזון איש" חידש שיש בזה איסור תורה של בונה. וכך הוא כותב (חאו"ח סי' נ אות ט): "ועוד יש בזה משום תיקון מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות וקרוב הדבר שזה בונה מן התורה כעושה כלי... תיקון צורה (החשמל) להגשם (החוטים) ונעשה ע"י זה שימוש, ודאי חשיב בונה". אמנם רבו החולקים עליו, כמו בשו"ת "מנחת שלמה" המאריך בזה (שם סי' יא) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ג או"ח סי' כג אות ז). למעשה נמשך אחריהם בעל שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ד סי' קכב) הפוסק שבמקום צער מותר להגיד לנכרי להפעיל מאוורר משום שהפעלת מאוורר היא איסור דרבנן, ושבות דשבות מותר משום צער, וכן פסק ה"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פי"ג סעיף לד). מרן הגר"ש ישראלי אסר סגירת מעגל חשמלי מן התורה משום מכה בפטיש. דעתו הובאה ב"במראה הבזק" (ח"ב עמ' 39 הערה 2. וכן מוזכר בחוות בנימין כרך א' עמ' רט"ו אמנם להלכה למעשה עיין גם תחומין ח' עמ' 48. כדי להבין קצת יותר אפשר להביא את דברי המנחת שלמה סי' ט עמ' עא' (אע"פ שהוא עצמו חוזר מסברא זאת בהמשך) "... כיון שמבלעדי הזרם אין למכונה שום סגולה של מכונה לכן אפשר שע"י חיבור עם הזרם חשיב כמתקן להיותו ראוי למילוי תפקיד ידוע ונמצא שלפ"ז אפשר דחשיב כמכה בפטיש". מערכת חשמלית3משאלתך מובן שאין שם משום הדלקת מנורה, שאם כן יהיה כאן לרוב הפוסקים איסור תורה של הבערה כמו האחיעזר ח"ג סי' ס. ואע"פ כן הובא בשם הגרש"ז אוירבך ב"מוריה" (גליון י-יב עמ' עח) שהתיר אפילו במקום שנדלקת נורה עם חוט להט, עי"ש., רשאי לצאת ממקומו4מכיוון שהאדם אינו רוצה להפעיל את המערכת, אלא רק רוצה לצאת מן המקום, הרי הפעלת המערכת היא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" (שבת דף קג ע"א, ועיין תוס' ד"ה לא צריכא המביאים מקרה של פס"ר דלא ניחא ליה מסוכה לג ע"ב, שמותר אדם ללקט ביו"ט ענבי-הדס מן הבד לצורך אכילה, אף-על-פי שעל-ידי זה הוא גם מכשיר אותו למצוה, והוא מתקן מנא - מכיוון שיש לו הדס כשר אחר. משמע שאפילו כאשר רק לא איכפת לו שהמלאכה נעשית, הרי זה נחשב ל"לא ניחא ליה". ולכן, מכיוון שלרוב הדעות בפס"ר דלא ניחא ליה אין כאן אלא איסור דרבנן, מותר לו לאדם לצאת ממקומו, כמו שנראה מסופו של התוס' הנ"ל.ועיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ב או"ח סי' כז אות א) המביא הרבה פוסקים שדעתם כך. ואפילו לדעת רמ"א (או"ח סי' שלז ס"ב לפי פירושו של ה"מגן אברהם" שם סק"ה) שנשאר עדיין איסור דרבנן, מכל מקום יש להתיר לו לצאת משום צער ומשום כבוד הבריות, כמו שאמרו בכתובות (דף ס ע"א) "דבמקום צערה לא גזרו". ואפילו לדעת הפוסקים שיש כאן איסור תורה, מכל מקום, אם נעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, אין זה אלא איסור מדרבנן, כמו שכתבו התוס' (שבת קג ע"א ד"ה לא צריכא), ולכן יש להתיר משום צער, כנ"ל. ועוד. במקום הצורך יש לסמוך על דעת ה"ערוך" המובא שם בתוס', דאיסור תורה שנעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, מותר לגמרי. כן כתב בעל ס' "ילקוט יוסף (שבת ח"ג עמ' סא) השו"ע מאוד החשיב את דעת ה"ערוך" בסי' שכ סעיף יח, וכן הוא במבוא לס' "שמירת שבת כהלכתה" (עמ' ז הערה מא). - ואף לדעת הגר"ש ישראלי שיש כאן משום איסור תורה של מכה בפטיש, יש להתיר לגמרי כשהפעולה נעשית בפסיק רישיה דלא ניחא ליה על-פי סברת "מגיד משנה" (הל' שבת פ"י הי"ז) דעיקר מלאכת מכה בפטיש הוא בכוונה של גמר המלאכה, וכשחסירה כוונה כזאת (כגון במקרה שלנו שהאיסור נעשה בפסיק רישיה), אין כאן מלאכה כלל, ומותר לגמרי.,
- 41.7
ועדיף שיעשה זאת בשינוי5משום שדרך השימוש במכשירים אלה הוא עם כל הגוף, דרך הליכתו (ספר "תורת היולדת" עמ' קס)..
- 42.1
קליפורניה, ארה"ב, אדר ב', ה'תשנ"ז
- 42.2
מב. הדלקת זרקור באמצעות חיישן כחלק ממערכת בטחון ואזעקה, בבית פרטי, בשבת.
- 42.3
שאלה
- 42.4
מערכת הבטחון והאזעקה בבית פרטי כוללת גם חיישנים המקיפים את הבית. בהתקרב אדם לבית החיישן מגלה אותו ומדליק זרקור המאיר אותו ואת הסביבה. אין כל אפשרות להתקרב אל הבית בלי להפעיל את המערכת. כיצד לנהוג בנושא זה בשבת?
- 42.5
תשובה
- 42.6
באופן כללי אין להפעיל מערכת-אזעקה או מערכת בטחון בבית פרטי שתמנע כניסה אל הבית ותאפשר כניסה מבוקרת רק אחר פעולות שהן בגדר חילול שבת.
- 42.7
יושם נא לב להבדל בתשובות לעניין בית-כנסת שבו מותרת התקנת מערכת-בטחון חשמלית לבין בית פרטי שבו היא אסורה1עיין גם במאמריהם של הגרא"י הרצוג, הרב הראשי לישראל בעת קום המדינה, ושל הגר"ש ישראלי בנושא מערכת-בטחון ושבת (הופיעו בקובץ "בצומת התורה והמדינה", תחילת כרך ג). עוד עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובות כח וכט, א ול5 במהדורה ראשונה) ולעיל בתשובות הקודמות וכן בעניין דומה בתשובה הבאה..
- 42.8
אם גם כניסת בני משפחה או אורחים מוזמנים או מזדמנים תגרום להפעלת הזרקור, הרי שהדבר אסור משום שזהו פסיק רישיה דניחא ליה. אבל אם המערכת תפעל רק בשעות הלילה המאוחרות, בזמן שבני-הבית אינם יוצאים ואינם נכנסים כלל, וגם אורחים קרואים או מזדמנים אינם מגיעים, וממילא תפעל רק במקרה של הופעת גנב או פורץ, הרי מותר להפעילה מראש, באמצעות שעון-שבת, גם בבית פרטי.
- 42.9
כמובן שניתן להיעזר בפתרונות טכניים, כגון אלה המוצעים ע"י מכון "צומת" באלון שבות, ישראל.
- 43.1
ירושלים, ישראל, ניסן, ה'תשנ"ו
- 43.2
מג. מערכת-אזעקה בבית כנסת ודרך הפעלתה בשבת.
- 43.3
שאלה
- 43.4
אחר פריצה וגניבה של כל כלי הכסף של בית הכנסת שלנו הרכבנו מערכת אזעקה ונתעוררו לגביה כמה התלבטויות.
- 43.5
1. המערכת כוללת "מצמוץ" של מנורה בתוך המכשיר המגלה תנועה וזאת כדי לתת בטחון שהיא אינה מקולקלת. "מצמוץ" זה מופעל ע"י בטריה כל פעם שעוברים לפני המכשיר, אפילו כשהוא מנותק מן הזרם. ניתקנו "מצמוץ" זה. יש בין מתפללי בית הכנסת שסוברים שגם אחר ניתוק רק התאורה הופסקה אבל הפעולה לא בוטלה. אחרים סוברים שאין שום סגירת מעגל אחר ניתוק התאורה, ולו תהא אפילו סגירה כזאת אין כאן שום איסור, מאחר שהסגירה הזאת אינה סיבה להדלקה.
- 43.6
2. יותר עניני וחשוב הוא אם אנחנו יכולים להפעיל את המערכת בשבת על-ידי שעון-שבת. האם יש להסתפק בהשמעת קול סירנות, בלי חיבור לטלפונים ולמוקד, או שמותר להשאיר גם את החיבור למוקד של חברת הבטחון (אי-אפשר להתחבר ישירות למשטרה).
- 43.7
תשובה
- 43.8
ניתוק מנורת-הביקורת המנצנצת ללא ניתוק כללי של המערכת המרכזית והפעלתה של המערכת הקולית באמצעות שעון-שבת מתירים1עיין לעיל תשובה מב ובמקורות המפורטים שם. את ההפעלה, כאשר אמנם אין אפשרות אחרת2אנו רואים את אזהרת מהנדס "צומת" המופיעה בהערה 4 לתשובה, כמי ששוללת את האפשרות לנתק את המערכת המרכזית באמצעות שעון-שבת בשעת התפילה.. למכון "צומת" כרטיס אלקטרוני הכולל שעון-שבת וּמטפל בגלאים בדרך "כשרה למהדרין". יתר על כן, המנגנון שלהם כולל גם אלמנט נוסף המאפשר השתקת הצופר, בין אם הופעל כדין ובין אם הופעל מחמת טעות או תקלה. יש לציין, כי ברבים מבתי-הכנסת ארון הקודש אינו אלא כספת המבטיחה הגנה מפני פריצה, והיא מצופה בארון דקורטיבי, כדי לעמוד גם בתנאי של "זה א-לי ואנוהו". יתכן שבדרך זו אפשר לחסוך את הצורך במערכת-אזעקה.
- 43.9
בעניין חיבור מערכת-האזעקה למוקד גם בשבת - מכיוון שאין מדובר בשאלת פיקוח נפש מידי, נחלקו פוסקים ביחס לשאלה זו.
- 43.10
בס' "שמירת שבת כהלכתה"3"שמירת שבת כהלכתה" (פמ"א סעיפים כה-כו). (העתיק דבריו להלכה הרב יצחק יוסף בספרו "ילקוט יוסף"4"ילקוט יוסף".) פסק שאם אדם פרץ לביתו של זולתו ולקח מרכושו, ואינו מראה סימנים שהוא עומד להתקיפו, אסור לבעל-הבית, וגם לאחרים, לטלפן אל המשטרה או להזעיקה בכל דרך אחרת, שתגרום לחילול שבת. נימוקו העיקרי הוא, שאין כאן משום פיקוח נפש מיידי, ובעיית ריבוי הגניבות בשבת אינה נחשבת לדעתו, לבעיה הקשורה בפיקוח נפש.
- 43.11
לעומת זאת חזקה עלינו הדרכתו של מו"ר מרן הגאון הרב שאול ישראלי שעסק רבות בנושא פעילות המשטרה ובטחון הפנים במדינת ישראל המתחדשת. וקבע5בספרו "עמוד הימיני" (מהדורת "ארץ חמדה" סי' יז אות ח, עמ' ריב). ועוד כתב (שם עמ' ריג): "יש לנו לראות את היציאה לשמירה בכל השבתות כמכשיר של פקו"נ של אותה שבת שבה השמירה תביא תועלת. וע"כ מותרת ואף מחויבת השמירה בכל השבתות כולן כי אין אתה יודע איזה תביא לפקו"נ. וע"כ כולן בכלל היתר וחיוב ממש כפיקוח מאת הגלים של המפולות בשביל הצלת אחד מישראל הנמצא תחת מפולת אחת ויחידה. כלל הדברים אין לנו לדון את המקרה מבחינתנו הבודדת אלא מבחינת כלל המקרים הדומים לו שגם להם אנו קובעים את דרך ההתנהגות על ידי הקביעות כלפי מקרה זה". ועוד הביא הגר"ש ישראלי (שם, אות ט עמ' ריד, על-פי פירוש הגאונים) את הגמ' בשבת דף מב ע"א. בגחלת בשבת ברה"ר אליבא דשמואל שמתיר בשל מתכת אעפ"י שהיא מלאכה דאורייתא לפ"מ שפסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה משום חשש נזק הרבים. ותמהו בזה רמב"ן ורשב"א, איך נתיר מלאכה דאורייתא מחמת חשש נזק הרבים, וכתבו שניהם "כיון שדרכו להזיק בו ורבים נזוקים בו, כסכנת נפשות חשוב ליה שמואל, דאי אפשר לרבים להזהר ממנו...". ועל כן נראה שיסוד הדברים הוא, שכל מה שנוגע לשלום הציבור או למניעת נזק ממנו נחשב לפיקוח נפש, כי כל מה שכרוך בשלום הציבור, יש בו בעקיפין ענין עם פיקוח נפש. שיש להתיר פעילות כוחות בטחון הפנים במדינה אף בשבת, וכי יש לעודד התגייסות שוטרים שומרי מצוות לכוחות אלה. נימוקיו הם:
- 43.12
א. פעולות כוחות בטחון הפנים, גם כשהן רק לצורך הצלת רכוש, הן פעולות הכרחיות שיש להגדירן כמכשירים למניעת פיקוח נפש, והרי זו פעולה מותרת כמו פעולה למניעת פיקוח נפש עצמו. וזה לשונו: "נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה, ברור שזה יגרום פעם לאיבוד נפש. על כן הרי זה בגדר מכשירי פקו"נ שגם הוא הורג... נמצאנו למדים "כלל", שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו לא לגבי רגע זה ולא לאח"כ, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים, אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו".
- 43.13
ב. לפי דעתו מסכימים הפוסקים עם שיטת הגאונים המובאת בפירוש ר' חננאל, שהסרת מכשול לרבים בשבת מותרת גם אם היא כרוכה בעשיית מלאכה מדאוריתא.
- 43.14
לדעה זו שותף גם בעל "ציץ אליעזר"6שו"ת "ציץ אליעזר" (כרך ד סי' ד) וזה לשונו: "ואף ש"מגן אברהם" בסק"ה מחלק בין ציבור ליחיד, וכותב שבאדם יחיד יניח ליקח ממונו, אבל לגבי אחרים שנקראו להצלה, הם מותרים לחלל, כי הרי הם צריכים לחשוש על אחד לשמא לא יוכל למשול ברוחו מלעמוד על ממונו ויעמוד נגדם ויהרג, ומי יוכל לשער כעסו ופחדנותו של היחיד הזה שמתפרצים אליו לגנוב ממונו, ע"ש ברמ"א בסע' ז במ"ש שהכל לפי הענין וב"משנה ברורה" סקי"ז, ואפילו בסתם בלא ידוע אם השודדים באו גם לשם רציחה אם יעמדו נגדם או שבאו רק לשם ממון בלבד ואינם מזוינים כלל, ג"כ מותר לחלל עליהם את השבת דספק נפשות להקל". והוא מוסיף (שם) שגם מותר להקדים ולסכל פעולות גניבה אפילו שאין עדיין גנב לפנינו, וראייתו משו"ע הרב בסי' שכט סעיף ו, שאם יש לחוש שבאו על עסקי נפשות, אפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת. הטוען שזו גם דעת בעל "מגן אברהם"7ובשו"ע אורח חיים (סי' שכט סעיף ז) נפסק: "יש מי שאמר שבזמן הזה אפילו באו על עסקי ממון, מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו, יהרגנו, והוה עסקי נפשות [ומכל מקום הכל לפי העניין]". ו"מגן אברהם" (שם סק"ה) כתב: "וצ"ע דיניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת! ואפשר כיון דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג, ולכן מחללין, אבל כאדם יחיד יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת" וכו'. יש מקום לחקור בדברי "מגן אברהם", האם רק במקרה שיש רבים כנגד רבים בעסקי ממון מחללים את השבת, או שמא מחללים אותה גם כשאין הרבים לפנינו, אבל הם בכל רחבי המדינה והם הולכים ומתרבים, גם במקרה כזה נאמר, שמותר לחלל שבת ע"י הממונים על שמירת הסדר הציבורי, אמנם במקרה לפנינו ישנו רק גנב אחד ובעל בית אחד, אבל אם נפקיר את הרחוב לרשות הגנבים, אזי יתרבו, ובסופו של דבר הרי קיימת החזקה שאין אדם רואה שגונבים את ממונו ושותק, ואחד יעמוד נגדם וייהרג ובאנו לעסקי נפשות. (אורח חיים סי' שכט סעיף ז) שפסק: "ויש מי שאומר, שבזמן הזה - אפילו באו על עסקי ממון, מחללין שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו, יהרגנו, והוי עסקי נפשות", ובהגהה שם הוסיף "ומכל מקום, הכל לפי הענין". יתכן שבימינו, כאשר רבים מבין מבצעי הפשעים בתחום הממוני קשורים במישרין או בעקיפין לגורמים עוינים העוסקים גם בטרור, ואין לדעת טיבו של הפורץ ואם הוא גורם עוין או קשור לשכזה, הרי שיש כאן מעין מצב תמידי של "בא במחתרת", ועל כן יתכן שגם המחמירים יודו, שיש להודיע מיד למשטרה על כל מקרה של גניבה או פריצה, אפילו בשבת8סברת הרב נחום אליעזר רבינוביץ..
- 43.15
על כן נראה לנו שיש להתיר התקנתה של מערכת-אזעקה המחוברת למוקד המשטרתי או לחברת-שמירה הפועלת על-פי חוק9כך פסק מרן הגר"ש ישראלי הלכה למעשה ע"פ עדותו של הרב ישראל רוזן, ונימוקו - שאין הבדל בין משטרה ובין חברת-שמירה המסיעת לשמירת החוק והסדר והפועלת מכוח החוק., על מנת שהמערכת תפעל גם בשבת.
- 44.1
מלמו, שבדיה, כסלו, ה'תשנ"ח
- 44.2
מד. הפעלת מערכת קידוד אלקטרונית בכניסה לבית פרטי בשבת
- 44.3
שאלה
- 44.4
חבר מהקהילה עבר לדירה עם דלת כניסה מקודדת - יש להקליד מספר על מפתח אלקטרוני בכדי להיכנס לדירה.
- 44.5
איזה פתרון ניתן להציע לחבר בשבת, היות ושאר דיירי הבית אינם מוכנים לנטרל את המפתח האלקטרוני, מאחר והעניין פוגע בביטחונם.
- 44.6
תשובה
- 44.7
אסור להשתמש במיתקן מסוג זה בשבת, אך ניתן להחליף מיתקן אלקטרוני זה1עיין שו"ת "במראה הבזק" (חלק א תשובות כח, כט, א ול5 בהוצאה ראשונה). במיתקן מכני שנראה כמוהו. הוא מצוי בבתים רבים בארה"ב וניתן להזמינו משם.
- 44.8
קיימת אפשרות נוספת, והיא להתקין שעון-שבת מיוחד שיפעיל את המיתקן בשעות מסוימות שיהיו ידועות רק ליהודים הגרים בבניין ולאורחיהם המוזמנים2ידוע לנו על מערכות כאלה הפועלות באירופה במקומות שונים., ואז ניתן לשכנע את השכנים שאין זה מסכן את ביטחונם.
- 45.1
מרסיי, צרפת, שבט, ה'תשנ"ח
- 45.2
מה. מאבטחים, נשיאתם טלפון סלולרי לצרכי בטחון בשבת
- 45.3
שאלה
- 45.4
תפקיד קציני הביטחון בחו"ל הינו שמירה על חייהם של הנציגים הישראלים השוהים שם בתפקיד.
- 45.5
רמת הסיכון לנציגים הישראלים בכלל, בודדים ומשלחות, ונציגים דיפלומטים בפרט, הינה גבוהה ע"פ הערכות שירותי המודיעין הישראלית. ואכן לצערינו לא מעט פיגועים בוצעו כנגד אישים וגופים ישראלים בחו"ל.
- 45.6
תפקיד קצין הבטחון מחייב זמינות בכל רגע, אם להתערבות מידית לסיכול פיגוע (כגון - בני-ערובה), אם בריכוז פינוי נפגעים ח"ו, ואם בפנייה לכוחות מקומיים לבצע את הפעולות הנדרשות להצלת חיים.
- 45.7
כל שליח ישראלי ומשלחת ישראלית מתודרכים כי בכל מצב-חירום ח"ו עליהם ליצור קשר מיידי עם קצין הבטחון של הנציגות הישראלית.
- 45.8
בנתונים אלה האם מותרת נשיאת טלפון סלולרי ע"י קצין הבטחון בצאתו מביתו בשבת גם במקום שאין עירוב?
- 45.9
תשובה
- 45.10
א. קצין הביטחון רשאי לצאת מביתו בשבת ולשאת אתו מכשיר-טלפון נייד מכל סוג שהוא.
- 45.11
ב. מן הדין שישא את הטלפון "כלאחר יד"1אף כי בס' "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' פא) התיר לאנשי "הצלה" לשאת מכשיר-קשר ללא כל מיגבלה, מטעם שעבורם זה תכשיט, הרי הרב שלמה זלמן אוירבך התיר דבר דומה רק בתרי דרבנן, ורק כשהוא יוצא לדבר מצוה. ראה בס' "נשמת אברהם" (ח"ה קונטרס "הרופא בשבת, ביום טוב" וכו' סעיף פג, עמ' קעה) בעניין רופא שצריך לצאת עם מכשיר איתורית, וכן ב"שמירת שבת כהלכתה" (פ"מ סעיף ז) בעניין חולה שצריך לקחת אתו תרופות בכל שילך. אנו התרנו לצאת גם שלא לדבר מצוה, ואפילו ברשות-הרבים דאורייתא, בהסתמך על (א) ה"אגרות משה", הסובר שהטלפון הוא תכשיט עבורם; (ב) יש כאן סברה של "מכשילן לעתיד לבוא", שלא יִמצאו אנשים שיסכימו להיות קציני-בטחון, ראה משנה עירובין (מד ע"ב) וב"אגרות משה" (שם בסופו). וזה שיש מספיק אנשים שאינם שומרי מצוות, שיסכימו להיות קציני-בטחון, אינה טענה, ראה "עמוד הימיני" (סימן יז ס"ק ז); (ג) כסניף להיתר אפשר להוסיף את דברי בעל "מנחת שלמה" (סי' ז, עמ' מד) המאריך שם להוכיח שבמקרה של פיקוח נפש אין מטריחים על המציל טירחה גדולה כדי לא לחלל שבת, אלא מתירים לו לנהוג כדרכו., כלומר שלא בדרך הרגילה, כגון מחובר לחגורתו בחיבור קבוע כך שיהיה חלק בלתי-נפרד מן החגורה2"נשמת אברהם" (ח"ה קונטרס "הרופא בשבת, ביום טוב" וכו', סעיף פג, עמ' קעה). אמנם יש לעיין, אם חיבור קבוע של הנרתיק מהוה גם חיבור קבוע לטלפון עצמו. ויש לשים לב שהוצאת הטלפון לרשות-הרבים תהיה באופן שיהווה תכשיט. אך כאשר הוא יוצא לדבר מצוה, יוכל לקחת את הטלפון גם "כלאחר יד", באופנים שלא יהיה "תכשיט", כגון לקשור אותו ברצועה לרגלו, או לשאתו בתוך כובעו, וזאת בהסתמך על דעת "חזון איש", שבזמן הזה כמעט אין לנו רשות-הרבים דאורייתא, ויהיו כאן אפוא תרי דרבנן, וכמובא ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק מ סעיף ז הערה כ) בשם הגרש"ז אויערבאך..
- 46.1
פראג, צ'כיה, ניסן, ה'תשנ"ו
- 46.2
מו. התקנת עירוב לאזור היהודי של פראג
- 46.3
שאלה
- 46.4
בפראג אין עירוב ורוב היהודים לצערנו אינם מקפידים על הלכות טלטול בשבת. בעיר עצמה כ-1,300,000 תושבים ונוסף עליהם מגיעים לעיר מאות אלפי תיירים מדי חודש בחודשו. בעיר כיכר ענקית ככר וורצלב שיכולה להכיל למעלה ממליון אנשים.
- 46.5
האזור היהודי מרוחק מככר זו ובו סימטאות שרוחבן למטה מט"ז אמה.
- 46.6
האם ניתן לעשות עירוב רק לאיזור היהודי, ואם ניתן האם אפשר להשתמש בחוטי ה"טראמ" החשמלית המקומית ולסמוך על המסמרים התקועים בעומק הקיר ואליהם מחוברים הכבלים כך שנחשיב את החוטים כאילו הם על גבי קירות הבתים?
- 46.7
תשובה
- 46.8
כדי להימנע עד כמה שאפשר מלהיכנס למחלוקות באשר להגדרת רשות-הרבים1בשו"ע אורח חיים (סי' שמה סעיף ז) מובא: "איזהו רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה, ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (רמ"א: ואין דלתותיו נעולות בלילה, טור) הוי רשות הרבים. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום, אינו רשות הרבים". "משנה ברורה" (ס"ק כד שם) ו"אגרות משה" (או"ח ח"א סי' קלט) מעירים שהלשון "בכל יום" איננה מופיעה בראשונים, ומה שמופיע הוא רק התנאי שצריך שיהיו מצויים שם שישים רבוא, ה"אגרות משה" עצמו מסתפק אם האנשים שבבתים מצטרפים לשישים רבוא או רק אלו שברחוב, אך עכ"פ כל רחובות העיר מצטרפים לדעתו, גם לצד שאין לצרף היושבים בבתים עדיין לדעת ה"אגרות משה" יש לצרף את היושבים בכלי הרכב, שנחשבים כרה"י (אמנם לדעת הישועות מלכו גם הם אינם מצטרפים). וכן צידד הגרז"נ גולדברג להקל בצירוף לסברת החזו"א שתובא בהערה 3. דעת הגר"ש משאש רבה של ירושלים להלכה כדעה ראשונה שבשו"ע סי' שמה סעיף ז שלא צריך ס' רבוא ושכך צריכים לנהוג הספרדים., נושא שנשתברו עליו קולמוסים רבים, אם ברצונך להתקין עירוב באזור בית-הכנסת ומגורי היהודים2ה"אגרות משה" (ח"ד סימן פח) מעלה אפשרות שאפילו אם יש שישים רבוא רק בעונת התיירות בכל זאת תחשב העיר רשות הרבים כל השנה כולה. (ובלבד שכיכר וורצלב אכן איננה כלולה בתחום זה וגם לא הרחובות הפתוחים אליה), יש לבדוק תחילה אם ניתן להגדיר אזור זה כרשות-היחיד מדאוריתא לשיטת החזו"א3ה"חזון איש" (או"ח סי' קז, סעיף מג, אותיות ד-ח) אומר שבכל מקרה שבו יש ג' מחיצות של עומד מרובה לא אומרים אתו רבים ומבטלי מחיצתא, והא דפירצה יותר מי' אוסרת, זה רק מדרבנן, ולכן התיר בצורה כזו: כי ברחוב ב' יש עומד מרובה מג' רוחות ולכן הוי רה"י מהתורה וע"י כך העומד מרובה של רחוב ב' הוי מחיצה גם לרחובות א' וג'. אך אם אין עומד מרובה ברחוב ב' בעצמו אלא בהצטרפות עומד מרובה של רחובות אחרים (כמו שברחוב ג' אין עומד מרובה בעצמו אלא בהצטרפות רחוב ב') לא הקל. ולכן בציור כזה: לא הקל.. לאחר מכן תוכל להשתמש בכבלי החשמלית4שו"ת מהרש"ם (ח"א סי' רו) "אבל מ"מ בדאפשר להמשיך חוט ברזל משני צדדי הבית עד למטרה או להעמיד קנים אצל כותלי הבית יש לעשות כן וכן נראה שאם החוט מונח על הגג, אינו ניכר לעין הרואה, ואין להקל רק אם החוט גבוה מעל הגג וניכר לעין הרואה שהוא מן הצוה"פ. וכ"ז דוקא אם סובב ע"ג בית שבקצה המבוי, אבל אם נמשך להלאה בתים, אין להקל כלל. ואם הבית שצורת הפתח על גבי גגו בולט יותר למבוי משאר בתים או גבוה יותר או קצר יותר, יש לומר שהבית נחשב למזוזת צורת הפתח, כיון שנתבאר דבצורת הפתח כשר גם ביותר מד' אמות". וברור מכל זה שהמהרש"ם לא הקל בציור שלפנינו., בתנאי שצורת-הפתח תיווצר באחת משתי הדרכים הבאות:
- 46.9
1. העמדת לחי מתחת לחוט, וזה יותר פשוט.
- 46.10
2. העמדת קנה מתחת לחוט, וזה מסובך יותר, כי חייבים להקפיד שהקנה יהיה בדיוק נמרץ5"משנה ברורה" (סי' שסב ס"ק סג), וכתב שאפילו אם רק קנה אחד רחוק כלשהו (ואינו בדיוק מתחת לקנה שעל גביהם) - פסול. יש להקפיד שלא תהיה זאת מחיצה שגדיים יכולים לבקוע בה, ולכן הקנים צריכים להגיע אל תוך ג' טפחים סמוך לקרקע ("משנה ברורה" סי' שסב ס"ק נ וסי' שסג ס"ק לה). וכן יש להקפיד שהקנים לא ינודו ברוח מצויה (שם סי' שסב ס"ק סו). מתחת לחוט.
- 46.11
כדי לסמוך על צורת-הפתח, צריך גם לשכור רשות ולעשות עירוב חצרות.
- 47.1
פראג, צ'כיה, טבת, ה'תשנ"ו
- 47.2
מז. דין פירצה שיש בה יותר מעשר אמות ובאמצעה עמוד של תמרור או רמזור.
- 47.3
שאלה
- 47.4
האם עמוד שעליו תמרור או רמזור מבטלים פרצה שיש בה למעלה מעשר אמות. הפרצה כרגע היא בת יב אמות ואם העמוד יחלק אותה הרי שישארו רק ו אמות מכל צד.
- 47.5
העמוד עצמו רוחבו פחות מטפח.
- 47.6
האגרות משה בחלק או"ח ח"ב סימן פט מתיר לסמוך על ביתן השומר באמצע פרצה אע"פ שאינו עשוי לדירה.
- 47.7
תשובה
- 47.8
רמזור, תמרור או עמוד-חשמל אינם יכולים לבטל פירצה בת יותר מעשר אמות1הגמ' בעירובין (י ע"ב) אומרת במפורש שאין זה מועיל, כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". וכן פסק מרן בשו"ע (סי' שסג סעיף לד)., אף אם יש במחיצה משני צדדיה "עומד מרובה על הפרוץ"2בעל "אגרות משה" מחדש שבית-שומר של פחות מד' אמות העומד באמצעו של שער שרוחבו יותר מי' אמות, כך שבכל צד שלו יש פחות מי' אמות, ויש שם כותל גדול משני צדדי השער, לא נגיד "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה", ולכן פירצה זו תיחשב לפירצה של פחות מי' שאינה אוסרת. עיקר חידושו מבוסס על ההנחה שקודם כל אנו בודקים, אם יש שם "עומד" מרובה, בלי שיקולי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה", ואם אמנם ה"עומד" מרובה, או אז נראה את הפרצות כסתומות, ולא נגיד "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל". ב"חזון איש" (או"ח סי' סח ס"ק א) מבואר שלא כשיטתו של "אגרות משה", אלא שאף אם נמדוד ה"עומדים", יהיה "עומד מרובה", נאמר "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". וכשיטתו מבואר בחי' הר"ן (עירובין טז ע"א) וזה לשונו: "ומסתברא דכל היכא דאמרינן, אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה, העומד נחשב כפרוץ ומצטרף להיות פרוץ מרובה על העומד, וכן נמי אם בין שתי הפרצות והעומד שבינתיים הוו יותר מעשר, חשבינן לה להך מחיצה נפרצה יותר מעשר דמבטל ליה לגמרי משמע", עכ"ל. ויעויין עוד ברשב"א (י ע"ב ד"ה שמעת מינה) שמשמע ממנו, שאין העומד מצטרף לי', אך אינו מונע משתי הפרצות להצטרף היכא דאמרינן אתי אוירא, יעו"ש. אך על כל פנים לענ"ד כאן יש לומר גם לדעת "אגרות משה" שאינו ממעט בפירצה, שהרי הקשה על דבריו מתוס' בעירובין (ב ע"ב ד"ה בין) שכתבו, שבפתח שער החצר אתי אוירא ומבטל לעמודים, ותירץ שהעמודים לא נעשו למחיצה אלא רק לתלות בהם את המסך, ואם כך, פשוט שכאן תמרור, רמזור או עמוד-חשמל לא נעשו למחיצה, ולכן נגיד בהם אתי אוירא. ועוד שהביא מתוס' ישנים שכתבו, שצריך מקום חשוב כדי שלא נגיד "אתי אוירא" מדאורייתא, ותו"י ביארו שמקום חשוב הוא אמה, והוא ביאר על-פי דבריו ברש"י (טז ע"א ד"ה כנגד העומד) שמקום חשוב הוא ד' טפחים. אך כאן בעמוד-חשמל, רמזור או תמרור אין ד' טפחים, ולכן נראה מ"אגרות משה" שלא הקל בכגון זה אפילו אם נעשה למחיצה, וכל שכן כאן שלא נעשה למחיצה. ובהא נחתינן וסלקינן שאין התמרור, עמוד-חשמל ורמזור ממעטים את הפירצה בת יותר מי' אמות, אף-על-פי שיש משני צדדיה כתלים שהם "עומד מרובה" לפירצה יותר מי'..
- 48.1
פראג, צ'כיה, תמוז, ה'תשנ"ו
- 48.2
מח. טלטול מחדר בית-מלון לשטחים ציבוריים שלו ולחצרו המוקפת ג' מחיצות, בשבת
- 48.3
שאלה
- 48.4
יהודי המתארח בבית מלון בחו"ל, האם צריך לעשות עירוב חצרות כדי לטלטל מחדרו למסדרון או לשטח ציבורי אחר בתוך המלון כגון הלובי, מה הדין לגבי חצר המלון אם היא מוקפת מחיצות מג' צדדים.
- 48.5
תשובה
- 48.6
בבית-מלון, אם גר בו רק יהודי אחד, אין צריך כלל עירובי-חצרות ומותר לטלטל בכל המלון1סי' שפב סעיף א, ועיין שם הטעם ב"משנה ברורה" ס"ק א. ולעניין בית-דירות ודין חדר-המדרגות עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"ג (תשובה מ ובהערה 2 שם). דעת הרב בן ציון אבא שאול המתיר טלטול מביתו לחדר מדרגות וההפך גם ללא עירובי חצרות.. אם מתארחים בו יותר מיהודי אחד, ובחדרים שונים2"ערוך השולחן" (סי' שפב סעיף א)., והם אינם אוכלים באותו חדר-האוכל, כי אז צריך עירובי-חצרות וניתן לשכור הרשות מבעל בית-המלון, כיוון שיש לו רשות להיכנס לחדרים ולהניח שם כליו (כגון לשלוח חדרניות המסדרות את החדר ומניחות לשעה את חפציהם או כליהם שם)3"משנה ברורה" סי' שפב ס"ק עו, ועיין גם "בית יוסף" (סוף סי' שצא ד"ה ומ"ש רבנו ואין מספיק) וב"דרכי משה הארוך" שם (ד"ה ואין מספיק).. וגם במקום שאין לו רשות כזאת, מועילה השכירות ממנו לכל המבואות שבמלון, אך אין היא מועילה לטלטל אל תוך החדרים הפרטים של האורחים הנוכרים4עיין שם ב"בית יוסף" וב"דרכי משה הארוך"..
← Previous · Next → — showing 401–500 of 1,673
B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Vol. 4. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/ebooks.asp?lang=he&top=1&PageId=3 Licence: CC-BY. Source.