B'Mareh HaBazak Volume IV
- 19.9
2. ואולם לאחר שהתחילו בתהליך גיור, ניתן לקרבם ולצרפם ללימודים ולפעילות הקהילה2עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א ת' עה, ל2 במהדורה הראשונה), על-פי מהרש"א (שבת לא ע"א), ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 111)., ומותר להם לבוא לבית-הכנסת ולהשתתף בתפילות עם הציבור3שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 109)..
- 19.10
3. בשיר "אנעים זמירות" וכדו' אין משום חיוב מצוה שמצריך להוציא אחרים ידי חובתם, רק שירה ושבח להי"ת על כן אין מניעה שאדם המצוי בתהליך גיור, ישיר זאת לפני הציבור.
- 20.1
ברנקילה, קולומביה, אלול, ה'תשנ"ז
- 20.2
כ. עריכת בר-מצוה למי שאמו נתגיירה גיור קונסרבטיבי או למי שאביו יהודי ואמו נכריה ונתגייר הוא גיור מפוקפק.
- 20.3
שאלה
- 20.4
ילד שאביו יהודי ואמו התגיירה על ידי ראבי קונסרבטיבי, ועכשיו רוצה לעשות את הבר מצווה שלו בבית הכנסת שלנו.
- 20.5
כמו כן ילד שאביו יהודי ואמו גויה; ההורים גרים בנפרד. הילד התגייר בבית דין אורטודוקסי שאינו מוכר ע"י הרבנות בישראל. הבן הזה גר אצל אמו במשך כל השבוע ובשבת וחגים הוא אצל משפחתו היהודית. אמו שולחת אותו לבית הספר היהודי.
- 20.6
האם לרב מותר לעשות את הבר מצווה ובאילו תנאים?
- 20.7
תשובה
- 20.8
גיור קונסרבטיבי הינו בעייתי ויש לחוש לו בתנאים מסוימים1לפי רמב"ם (הל' איסורי ביאה א"ב פי"ג הלט"ו) ורשב"א (יבמות עט ע"א) יכולים ג' הדיוטות להיות בית דין לגיור אלא שיש לפוסלם לכאורה מצד רשעים ועיין בדברי הרב יאה"ל הרצוג (יו"ד כרך ד' סי' צג אותיות ב-ג) שמסתפק בדבר, ובמיוחד באלה שהם כבר כמה דורות רפורמים וק"ו בקונסרבטיבים. כמו כן יש לחוש שלא הייתה טבילה, ואז ודאי שאין הגיור תופס. באשר לקבלת עול מצוות (אם נעשתה בפני ג') יש לומר שהיא מועילה בדיעבד אף אם הייתה מינימאלית, עיין "אגרות משה" (יו"ד ח"א קס) "דידיעת המצוות אינה מעכבת וחושבת שכל מה שאומרים לה מעבר לזה זה הידור בעלמא". . במיוחד בנדון דידן שמדובר שהאב יהודי יש להשתדל לקרב את הילד כמה שאפשר2דעת הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל שמצוה לקרב בן של ישראלי מנכרית ("פסקי עוזיאל", סי' סא). .
- 20.9
ניתן לערוך את בר-המצוה בבית-הכנסת3בתנאי שהייתה פעולת גיור מינימאלית של אם הילד, דהיינו קבלת מצוות בפני ג' (כמבואר בהערה 1) וטבילה, או טבילה בפני ג' אף שלא הייתה כלל קבלת מצוות, שכן לרמב"ם (שם הי"ד-י"ח) קבלת מצוות אינה מעכבת בדיעבד, ולדעת הרב עוזיאל אף לא לכתחילה, ואף שמרן המחבר לא פסק כך, יתכן שלעניין עלייה לתורה אפשר להקל. מכל מקום פסקנו לרווחא דמילתא, שלא יעלה למניין שבעה, וכמו שנהגו בקטן ("משנה ברורה" סי' רפב ס"ק יב), או שלא יקרא בתורה. ובלבד שהילד לא יקרא בתורה4עיין "משיב מלחמה" (כרך ב עמ' קעט ס"ק ה) שבימינו הקורא בתורה הוא שליח-הציבור המוציא את הרבים, ולא העולה. , אך ניתן להעלותו למפטיר, ובעליה זו יוכל להיות "בעל קורא"5שאז אינו ממניין השבעה ויוכל גם לקרוא בתורה. .
- 20.10
יש לרשום בספרי הקהילה שאין שום קשר בין עריכת בר-המצוה לבין בירור יהדותו של הנער לעניין נישואיו בעתיד6שהרי לדעת בעל "אגרות משה" אין לחוש כלל לגירות, ולדעת מרן הגר"ש ישראלי "במראה הבזק" (ח"א תשובה צז, לו3 במהדורה ראשונה) יש לחוש לה, אם הדיין המגייר למד בישיבות. .
- 21.1
וינה, אוסטריה, תמוז, ה'תשנ"ח
- 21.2
כא. הפיכת בית-כנסת שחרב למוזיאון.
- 21.3
שאלה
- 21.4
ברחבה שלפני בית הכנסת "המזרחי" בוינה נחשף לפני כשנתיים תוך כדי חפירות ארכיאולוגיות בית כנסת עתיק המיוחס לדעתם ל"אור זרוע" (ר' יצחק ב"ר משה שחי בוינה לפני כשמונה מאות שנה).
- 21.5
לאחרונה הוחלט לשפץ את בית הכנסת "המזרחי" בגלל סדקים שנבעו בבנין ועלולים לגרום להתמוטטותו. אחת הדרכים להשגת תקציב עירוני לשיפוץ היא להקים בקומת המרתף ובקומה הראשונה (ששימשו לצרכי חול עד כה) מוזיאון שישולב בממצאים מן החפירות שגם הן יקורו בצורה מיוחדת, כך שהכניסה לאזור זה תהיה מתוך בנין בית הכנסת "המזרחי" בקומת המרתף.
- 21.6
כאמור כל התוכנית היא בשיתוף פעולה עם עירית וינה והם הסכימו לתנאים הבאים:
- 21.7
א. המקום יהיה סגור לביקורים בשבתות וימים טובים.
- 21.8
ב. הכניסה למקום תהיה בלבוש צנוע ובכיסוי ראש לגברים.
- 21.9
ג. לא יוצגו מוצגים במוזיאון שלא יתאימו לאופי המקום ולא יקבלו את אישור הרב.
- 21.10
האם במקרה זה ישנה בעיה הלכתית בהפיכת חורבות בית הכנסת העתיק המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון?
- 21.11
תשובה
- 21.12
בית-כנסת בחו"ל שחרב ונתגלה בחפירות ארכיאולוגיות, מותר1משנה (מגילה כח ע"א) "'והשימותי את מקדשכם - קדושתן אף כשהם שוממין", אך בגמ' שם ע"ב מבואר "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויים". שיטת אליה רבה (הובאה ב"משנה ברורה" סי' קנא סעיף לב) שבסתמא אמרינן, שעל תנאי הם עשויים, ואין צריך לתנאי מפורש. ואמנם יש שחולקים עליו, אך בנדון דידן יש לסמוך עליו, בצירוף הטעמים שיובאו לקמן. להפוך אותו למוזיאון יהודי2שו"ע אורח חיים (סי' קנא סעיף יא) - אין תנאי מועיל להתיר שימוש מגונה. , ויש להקפיד שלא ינהגו במקום3שימוש מגונה, דהיינו - מרחץ, בורסקי, בית-הטבילה, בית-כסא (שו"ע אורח חיים סי' קנג סעיף ט). שימוש מגונה4הפיכת תל חרב זה למוזיאון רק תגדיל ותקדש שם ה'. התוס' (מגילה כח ע"ב ד"ה בתי כנסיות) הסבירו בטעם הדין שבתי-כנסיות שבבבל עשויים על תנאי "שהרי לעת בא הגואל תפקע קדושתן". וב"ביאור הלכה" (סי' קנא סעיף יא ד"ה אבל) כתב בפירוש דברי התוספות: "כיוון דלבסוף כשיבוא הגואל, ויתקבצו ישראל מכל המקומות אשר נפוצו בין הגויים, אל ארץ ישראל, ולא יצטרכו לזה המקדש מעט, ועתידין ליחרב, ועל כרחך ממילא תפקע קדושתן, ולכן מהני תנאי גם כן לכל זמן שיחרב". נראה אפוא שהפיכת חורבות בית-הכנסת הנ"ל המיוחס ל"אור זרוע" למוזיאון יהודי הוא השימוש הנכון והראוי לעשות בבתי-כנסיות שבבבל בשיממונם. בנדון דידן, כאשר הקרקע אינה שייכת לקהילה, והיא רכוש העיריה והמדינה, נראה שהופקע מן המקום דין מקום בית-כנסת שחרב, ודינו כדין מכירת בית-הכנסת בכפר שמותר לנהוג בו מנהג חול, להוציא שימוש מגונה (ואולי אף כדין מכירת בית-כנסת על-פי החלטת ז' טובי העיר). לפי האמור בשאלתך, הקהילה היהודית מתנה את הסכמתה בכך שינהגו במקום בכבוד הראוי. .
- 21.13
יתכן שבמקרה דנן אף מצוה לעשות כך - כדי להציל את בית-הכנסת הקיים מהתמוטטות5לפי האמור בשאלתך שהמדינה תעביר תמורת הפיכת האתר למוזיאון כסף שישמש לתיקון בית-הכנסת הקיים אשר בו נתגלו סדקים וצריך להצילו מהתמוטטות, הרי מבואר בגמ' (בבא בתרא ג ע"ב) שבכהאי גוונא אף מותר לסתור בית-כנסת כדי לבנות בית-כנסת אחר במקומו. .
- 22.1
מלמו, שבדיה, תמוז, ה'תשנ"ז
- 22.2
כב. הטלת איסור כניסה לבית-הכנסת על חבר הקהילה
- 22.3
שאלה
- 22.4
חבר בקהילה מסרב לשלם את מסי הקהילה. מצד אחד חשוב לנו מאוד לשמור על אחדות הקהילה, אבל איננו יכולים לותר בנושא חשוב ועקרוני זה.
- 22.5
ועד הקהילה הציע לאסור על חבר זה כניסה לבית הכנסת כאמצעי כפיה. האם אכן אנו רשאים לנקוט צעד חמור שכזה כנגדו?
- 22.6
האם נכון שאנו יכולים לסמוך על תשובת החתם סופר המפורסמת בענין?
- 22.7
תשובה
- 22.8
מבחינת ההלכה ניתן לאסור כניסת חבר קהילה שאינו משלם מס לקהילה לבית-הכנסת, בתנאים באים:
- 22.9
1. אם המסים משמשים לאחזקת בית-הכנסת או לבנייתו1שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה יב, ג1 במהדורא ראשונה). אפשר לאסור עליו את הכניסה, מפני שהוא כגוזל את הרבים, כאשר בית-כנסת מוגדר2ע"פ שו"ע (אורח חיים סי' קנג סעיף ז). כבית-הכנסת של כפרים3עיין שו"ת "משאת בנימין" (סי' לג) שם מגדיר המשיב באריכות את ההבדל בין שני סוגי בתי-הכנסת. תורף דבריו הוא, שבית-כנסת שנבנה לקהילה מסוימת, אף שבאים לשם מדי פעם מתפללים אורחים, מוגדר כ"בית-כנסת של כפרים", והוא בבעלות אנשי אותה הקהילה. אך אם בית-הכנסת נבנה גם לצורך הרבה אנשים ממקומות אחרים המתכנסים במקום זה (כגון בעירו של רב אשי, שלשם היו מגיעים אנשים מהרבה מקומות), הוא מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים" ואינו בבעלות אנשי אותה הקהילה או העיר. .
- 22.10
2. אם בית-הכנסת מוגדר כ"בית-כנסת של כרכים", או כשהמסים אינם משמשים לאחזקתו, אלא לדברים שיש לקהילה כוח לכפות את גבייתם (כגון - צדקה, תלמוד תורה, ספר-תורה)4בבא בתרא (ח ע"ב) "כופין בני העיר...", ועיין גם במרדכי שם. אפשר לאסור את הכניסה באחד משני אופנים:
- 22.11
א. פסק בית-דין5מדין כפיית בית-דין שיכולים לכפות במה שירצו (על-פי הוראת הגרז"נ גולדברג). ועיין גם רמב"ן כתובות פו ע"א, לגבי כפייה. .
- 22.12
ב. החלטת "ז' טובי העיר", דהיינו ועד הקהילה הנבחר (אף אם הם פחות משבעה)6שו"ת "חתם סופר" (חלק חושן משפט סי' קטז) ומקורו בגמ' בבא בתרא (שם) "אי קיבלו... אפי' חד נמי". . במקרה זה הם צריכים להחליט החלטה עקרונית ושיוויונית, שכל מי שינהג כך, תימנע ממנו הכניסה לבית-הכנסת.
- 22.13
התקנה צריכה להיות על דעת כל חברי הוועד7עיין "חתם סופר" (שם) שמסתפק בדבר. ובמקום שיש מנהג - אפשר לכפות גם על-פי רוב. , והיא צריכה לקבל את הסכמתו של רב העיר8על-פי הגמ' בבא בתרא (ט ע"א)..
- 22.14
למעשה יש חשש רציני שמניעה בכוח של כניסת יהודי לבית-הכנסת, כגון על-ידי שומרים או שוטרים, תגרום לחילול השם ולפנייה לערכאות. על כן, בכל מקרה כזה, יש להימנע מנקיטת צעדים מסוג זה ולהסתפק בפרסום פנימי, בתוך הקהילה, אודות הסירוב לשלם וההיתר ההלכי למנוע מאדם כזה קבלת כיבודים בבית-הכנסת, כגון עלייה לתורה, פתיחת הארון, וכל שכן שליחתו לפני העמוד.
- 23.1
מקסיקו סיטי, מקסיקו, ניסן, ה'תשנ"ח
- 23.2
כג. מכירת מקוה שמצבו רעוע
- 23.3
שאלה
- 23.4
בשכונתנו מקוה טהרה המשמש גברים בלבד לטבילה בערבי שבתות וחגים, גם בגלל שמצבו גרוע.
- 23.5
בגלל בעיות שנובעות מהמצב הפיזי הרעוע התעוררו גם בעיות הלכתיות ולכן מזה שנים רבות נשים אינן משתמשות במקוה זה.
- 23.6
תחזוקת המקוה הולכת ומתדרדרת וגם הסביבה בה הוא נמצא הופכת להיות מסוכנת מיום ליום.
- 23.7
פרנסי הקהילה העלו אפשרות למכור את המבנה והקרקע וטענתם היא שהמצב בין כך גרוע ומאידך גיסא ישנו מקוה כשר במרחק של עשר דקות נסיעה בלבד מן המקום.
- 23.8
האם מותר למכור את המקוה, והאם יש הגבלות בשימוש בתמורה שתתקבל מן המכירה?
- 23.9
תשובה
- 23.10
אין איסור למכור את המקוה הרעוע המשמש לטבילת גברים בלבד מכיוון שיש עוד מקוה, זה המשמש לטבילת הנשים.
- 23.11
במקום שאין מקוה אחר לטבילת נשים, התירו פוסקים אף למכור בית-כנסת או לבנות מקוה על חשבון חלק מבית-הכנסת. במקרה זה אסור באיסור חמור להרוס את המקוה הרעוע או למוכרו כל עוד לא נבנה חדש1שו"ת "אגרות משה" (חלק יו"ד ב סי' צא)..
- 23.12
כדי לכבד את רצון התורמים מן הראוי להשתמש בכסף שיתקבל מן המכירה כדי לחזק את שמירת טהרת המשפחה בעירכם כגון לשפץ מקוה קיים או לבנות מקוה נוסף במקום שחסר, או לכל צורך אחר שיביא לחיזוק היהדות.
- 24.1
בואנוס איירס, ארגנטינה, תשרי, ה'תשנ"ו
- 24.2
כד. השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
- 24.3
שאלה
- 24.4
לצערנו בחלק מן החתונות היהודיות בעירנו האוכל המוגש איננו כשר.
- 24.5
כרב הקהילה אני מתלבט בשאלות, האם רצוי לארגן מצב שבו אוכלי כשר יקבלו מנות מיוחדות, ניתן לדאוג לכך שהאוכל יסומן בצורה ברורה כך שגם לא תהיה בעייה של חילוף או מראית עין? או אולי כדאי להמנע מללכת למסיבה שכזו?
- 24.6
תשובה
- 24.7
על כל רב בישראל להשתדל בכל מאודו שהאוכל המוגש בשמחות בני קהילתו יהיה אוכל כשר, ועליו לדאוג לכך שבמידת הצורך תעזור הקהילה בעניין מבחינה כלכלית. הדרך להשגת מטרה זו חייבת להיות בדרכי הנועם, וכל רב ינהג כחכמתו.
- 24.8
אם הרב מוזמן לערוך חופה וקידושין, וידוע לו שלמרות זאת האוכל שיוגש בסעודה לא יהיה כשר, עליו לנהוג באחת משתי דרכים שהראשונה עדיפה על השנייה:
- 24.9
1. החופה תיערך בבית-הכנסת1בעניין עריכת חופה בבית-הכנסת רבו המנהגים. יש שאסרו זאת בעיקר משום איסור התדמות לגויים ועבירה על הלאו "בחוקותיהם לא תלכו", שכן נהגו הגויים לעשות כן בבתי יראתם (ע"י שו"ת "חתם סופר" סי' צח ועוד). ואולם בארה"ב כבר העלה הרב משה פינשטיין ("אגרות משה" אבן העזר סי' צג) להתיר משום שלא נהגו הגויים שם באופן זה. וכן התירו רבים מרבני הספרדים לעשות כך בקהילותיהם, עיין שו"ת "יביע אומר" (ח"ג סי' יח) ועיין עוד בספר "נישואין כהלכתם" (ח"א עמ' רנד והלאה), ואכמ"ל. , ושם יוגש אוכל כשר, כמובן (כיבוד קל).
- 24.10
2. החופה תיערך באולם כשעה לפני הסעודה, ואחר החופה יוגש במקום כיבוד קל כשר, תוך ציון כשרותו בצורה בולטת.
- 24.11
אם בני הזוג מתעקשים שלא לבחור באחת משתי האפשרויות, ימשוך הרב את ידו מן העניין.
- 24.12
אם רב מסוים מוזמן לשמחה שאין מוגש בה אוכל כשר, הרי שמן הראוי שימנע עצמו מלהגיע לשמחה זו (עליו להסביר בדרכי נועם את העדרותו בכך שלא יוכל לתת לגיטימאציה למציאות זו). כך ינהג גם אם יוקדש מקום מיוחד לאוכלי כשר2לגבי מראית העין, נראה שיש לחלק בין מסעדה שאינה כשרה, שאליה אסור להיכנס גם לצורך קניית מאכלים כשרים, אלא כשמצטער טובא ומספר זאת לרואים אותו נכנס לשם (ע"פ "אגרות משה" אורח חיים ח"ב סי' מ) לבין אולם שלעיתים האוכל המוגש בו כשר ולעתים לא. נראה שיש לדמות אולם כזה לחנות המוכרת מוצרים כשרים ושאינם כשרים, שיש מקום להקל לקנות בה מוצרים כשרים. .
- 24.13
יש לסייג את דברינו ולהוסיף שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו, כשהמטרה הכללית היא חיזוק האמונה, קיום המצוות וקירובם של כל בני הקהילה.
- 25.1
פריז, צרפת, תמוז, ה'תשנ"ו
- 25.2
כה. מינוי מי שנשוי לנכריה למנהל בית-הספר היהודי.
- 25.3
שאלה
- 25.4
בקהילתנו יהודי שנשא לתומו (לא להכעיס) אינה יהודיה (לטענתו כדי לקרבה) והוא רוצה להבחר כמנהל בית הספר היהודי, כיצד עלינו לנהוג?
- 25.5
תשובה
- 25.6
בעל עברות, ובייחוד אם נשא נכרית1יש שרצו לצרף בעל נכרית למניין. נגד זה כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' לח) "דעד כאן לא אמרינן הכי אלא בעובר לפרקים, אבל העושים ביד רמה בשאט נפש ופורקים מעליהם עול מצוות אפ' מצוה אחת קלה, הרי הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא כמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה, וכתב (הרמב"ם) ז"ל בריש חולין שהעובר על מצוה אחת שחייב עליה מיתה או שאין בידינו לדונו עתה, מחרימים אותו חרם עולם והנה הבועל ארמית בפרהסיא עד שמפני זה דינו שיהרג ואל יעבור... ואיך יתכן שיעלה לתורה, הלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה". ועיין שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' ו) שאם היה אפשר, ודאי מחויבים לנדות הנושא נכרית משום מגדר מלתא. עיין שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' סה) שהסברות המקילות של "תינוק שנשבה" וכיוצא בזה לא שייכות לעניין נישואי נכרית, "לפי שאין רוב ישראל נכשלים בזה, וחייבים לעמוד בפרץ בכל האפשרות". , אסור לו לחנך2שו"ע (יורה דעה סי' רמו סעיף ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף-על-פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב" - על-פי מסכת מועד קטן (יז ע"א), ושם אמר בעניין זה ר' יוחנן את הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא", אם דומה הרב למלאך ד' - יבקשו תורה מפיו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו. , ואפילו לא לשמש בתפקיד ניהולי3עיין "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' ק) שאוסר לאנשים יראי שמים להשתתף בועדת דת או חינוך עם פורקי עול (קונסרבטיבים) ומורה להם להפריד קהילתם. , ואסור לכבדו בדבר שנתן להסיק ממנו הסכמה למעשיו הרעים4ועוברים על איסור חנופה הנלמד במס' סוטה (מא ע"ב) וכמה מן הראשונים מונים אותו כאיסור תורה. מהרש"ל ("ים של שלמה" ב"ק לח) מסביר שמהות האיסור היא הסכמה על דבר עבירה. ולכן, כשהסכמה זאת מפורשת, הרי הוא ככופר בדין מדיני התורה, וחייב למסור על זה את הנפש. על-פי זה מסביר בשו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' נא) את המקרים המובאים בסוטה שם ובתוס' שם, דגם כשאין הסכמה מפורשת רק דיבור או מעשה שיכול להתפרש בתור הסכמה יש בזה איסור מדבריהם ונענשים עליו כפי שנענשו עם ישראל כשחיזקו את ידי אגריפס על אף שהיה ממשיך למלוך ממילא, כמפורש בתוס' שם ע"ב ד"ה אותו היום. .
- 25.7
ויראו לטפל בנושא זה מצד אחד בתקיפות ומאידך גיסא בדרכי נועם, כדי למנוע מחלוקת ושנאת חינם, שגם הן אסורות.
- 26.1
מילאנו, איטליה, כסלו, ה'תשנ"ח
- 26.2
כו. שילוב ילדים שנולדו ליהודי מאשתו הנכריה בבית-ספר יהודי.
- 26.3
שאלה
- 26.4
כיצד עלינו לנהוג בעניין שילוב ילדים בני אם נוצריה (ואב יהודי) בבית הספר היהודי של קהילתנו. אני רוצה לציין שבביה"ס לומדים לימודי קודש וגם לימודים כלליים לפי תוכניות ממשלתיות. יש סכנה של התרחקות מבית הספר של מספר חשוב של ילדים אם יתקבלו הילדים הנ"ל, ושל מספר מקביל של ילדים אם לא יתקבלו. ככל האפשר אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע כניסה זאת, ואני הצעתי ליצור מסגרת מיוחדת כדי לעזור להורים שביקשו לגייר את בניהם לכשיתבגרו.
- 26.5
תשובה
- 26.6
על-פי מה שנמסר לנו, ועל סמך הכרתנו את המצב בקהילות איטליה, נראה שאין לקבל לבתי-הספר היהודיים ילדי נוכריות שאביהם יהודי, ועל כן הצעתך בדבר הקמת מסגרת מיוחדת לילדים כאלה היא הראויה.
- 26.7
יתכן שבנסיבות אחרות או במקרים מיוחדים יש מקום לשקול את הפסק בהתאם לכך.
- 26.8
הפוסק בעניין זה חייב להתחשב בעיקר בצורך הקיומי של המאבק בהתבוללות, אך גם במקום שאין לקבל את ילדיו הביולוגים של יהודי מנכריה למוסדות החינוך היהודיים, על האב לגייר את בניו.
- 26.9
בכל מקרה שהילדים - עם או בלי האם - נוקטים צעדים מעשיים כדי להתקרב ליהדות במטרה להתגייר בסוף התהליך, יש לקרבם באהבה, ובוודאי אין להרחיקם.
- 27.1
ונציה, איטליה, מנחם אב, ה'תשנ"ו
- 27.2
כז. קבלת ילדים שאמם נכריה, וע"פ טענת הוריהם יתגיירו בגיל בר-מצוה, לגן-ילדים יהודי, כאשר יש חשש שאי-קבלתם תגרור אחריה סגירת הגן.
- 27.3
שאלה
- 27.4
בונציה ישנו גן ילדים שבשנה הבאה עלול להיסגר בגלל המספר הקטן של הילדים הרשומים בקהלה (שלושה), ההורים הצהירו שאם בגן יהיו רק שלושה ילדים, לא ישלחו את הבנים לגן. לכן הם לוחצים כדי שיתקבלו לגן גם ילדים גויים, מאב יהודי ואמא גויה, שמצהירים שמעוניינים שילדיהם יקבלו חינוך יהודי כדי שבגיל הבר-מצווה יוכלו להתגייר. עד עכשו התנגדנו לקבל את הילדים האלה כדי לא לתת גושפנקא ל"יהדותם" מפני שההורים עלולים לחשוב שהילדים כבר התקבלו בקהלה בתור יהודים.
- 27.5
האם גם עכשיו יש להמשיך להתנגד בכל תוקף לקבלת הילדים הנ"ל לגן?
- 27.6
תשובה
- 27.7
באופן עקרוני אין לקבל ילדים גויים - אף-על-פי שאביהם יהודי - לכל מוסד חינוך יהודי, אלא אם כן האם מתחילה בתהליך גיור שיאפשר גם גיור נאות לילדים1עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובות עה, עו, עח; ל2, לז2, מג1 במהדורה הראשונה)..
- 27.8
ועם זאת יש להקל בנדון דידן, מכיוון שאי-פתיחתו של גן יהודי (בלא צירוף הילדים הגויים) תפגע בשלושת הילדים היהודיים שייאלצו ללכת לגן גויי2במקרה זה יש לרשום בספרי הקהילה שהילדים הללו אינם יהודים, וכי אין בקבלתם לגן היהודי משום הכרה ביהדותם (ועיין בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' צח אות ג) שהעלה בעיה זו. . .
- 27.9
עם זאת יש לשקול, אם הדאגה לשלושת הילדים עלולה להשפיע לרעה על כל המערכת בבית-הספר היהודי3יש לדון בשאלה של לימוד תורה לגוי, כדאיתא במס' חגיגה (יג ע"א). ואולם נראה שבמקרה כזה יש לומר: "חטא כדי שיזכה חברך", וכפי שנפסק בשו"ע אורח חיים (סי' שו סעיף יד), שהרי מדובר כאן באיסור זוטא ומצוה רבה (אם לא יקבלו חינוך יהודי, יש לחשוש שלא ישאר להם שום זיק יהודי, ועיין עוד מאמרו של הגר"ש ישראלי בעניין פיקוח-נפש בהצלה רוחנית - "תחומין" ב). ועוד, שהילדים בנדון דידן לא פשעו, והאיסור שמדובר בו הוא מדרבנן. ומה גם שיש פוסקים, שהעלו סברה להתיר בקטן (עיין "באר-שבע" בקונטרס "באר מים חיים" סי' יד), וכן לשיטת רמב"ם שבנוצרים אין איסור (יעויין בשו"ת "פאר הדור" ח"א סי' נ) ועיין גם ב"מנחת יצחק" הנ"ל הדן בשאלת לימוד תורה לילדים גויים בבית-ספר יהודי...
- 27.10
גם יש לשקול את האפשרות ששלושת הילדים ילמדו בגן של גוים ויקבלו תיגבור בלימוד יהדות, כנהוג במספר קהילות בתפוצות.
- 28.1
ונציה, איטליה, מנחם אב, ה'תשנ"ו
- 28.2
כח. רישום קידושין שנערכו בידי רב מסיג גבול.
- 28.3
שאלה
- 28.4
בונציה מינתה הקהילה רב, הרב מוכר הן על ידי ועידת רבני איטליה והן על ידי ממשלת איטליה. כרב הקהילה הוא היחיד המוסמך לטפל בכל עניני היהדות בעיר והמחוז כולל רישום נישואין. סידור זה מנע עד היום הסתננות של רבנים לא אורטודוקסים לקהילות איטליה, ב"ה.
- 28.5
בימים אלה הופיע בעיר רב אורתודוקסי מעיר אחרת וסידר חופה וקידושין לבני זוג שאינם חברים באופן רשמי בקהילה. כיצד עלינו לנהוג במקרה זה ואילו צעדים מותר לנו לנקוט.
- 28.6
תשובה
- 28.7
1. אכן על-פי המתואר בשאלה יש כאן חשש איסור "השגת גבול"1ואף-על-פי שמתירים לסוחרים מחוץ לעיר לעסוק בסחורתם בעיר עם אנשים מעיר אחרת, כמבואר בבבא בתרא (כב ע"א) ונפסק בשו"ע חושן משפט (סי' קנו סעיף ז) ועיין שם ב"פתחי תשובה" (ס"ק י), הרי זה דווקא ביום השוק, אבל שלא ביום השוק - אסור. מכיוון שיש הפסד ממון2שהרי מפסידים את הרב עיסוק שהיה אמור לבוא אליו . אבל אפילו כאשר אין הפסד ממון, עדיין נעשה כאן מעשה אסור - איסור גרימת מחלוקת בישראל ופגיעה בזכות ה"שררה" של הרב המקומי3עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 183-182) ובהערות שם, וב"אגרות משה" (חושן משפט חלק ב סי' לט)., וגם עוברים על התקנה ועל דינא דמלכותא, אך אין כאן חשש לכשרות הקידושין4כמו שנפסק בשו"ע אבן העזר (סי' כח סעיף כא) ברמ"א שאפילו בחרם מפורש - לבטל הקידושין לא מבטלינן, ובחרם שאינו מפורש לכולי עלמא לא מבטלינן, עיין בשו"ת מהר"ח אלשקר (סי' מח), שלא גרע מאיסורי לאווין, שהקידושין חלין. .
- 28.8
2. מותר לפנות לשלטונות כדי למנוע את פעילות הרב, אם אי-אפשר לעצור בעדו על-ידי דייני ישראל, ובלבד שהדבר לא יגרום לחילול השם5עיין לעיל מהרי"ק שורש קצה נפסק ברמ"א חו"מ סי' קנו סע' ז שאפשר להשתדל ע"י השלטונות למנוע מאדם להכנס לגור בעיר. ואף שחלקו על המהרי"ק ע"ש בפתחי תשובה ס"ק יז, היינו משום שדן במקרה שע"פ ההלכה אין אפשרות למנעו מלהשתקע בעיר, אבל כאשר בא למנוע על ידם במצב שע"פ דין מותר למנוע, אז לכו"ע אפשר לפנות לשלטונות, אחרי שהפניה לבתי דין ישראליים לא עזרו. ועיין כעין זה בשו"ת "חתם סופר" (חו"מ סי' מד) מובא בפתחי תשובה (חו"מ סי' רלא ס"ק ד) ועיין "אגרות משה" (חו"מ ח"א סי' ח) שמתיר לפנות לשלטונות אפילו לכלוא אחד שמוכר נבלה במקום כשרה..
- 28.9
3. אבל גדול השלום, ולכן כדאי לפתור את העניין בדרכי נועם ולהכנס לדין ודברים עם הרב, להעמידו על חומרת מעשיו ולפנות לרבנים בעלי השפעה שישפיעו עליו למשוך ידו מהתערבות במקום שיש מרא דאתרא.
- 29.1
מקסיקו סיטי, מקסיקו, תמוז, ה'תשנ"ז
← Previous · Next → — showing 201–300 of 1,673
B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Vol. 4. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/ebooks.asp?lang=he&top=1&PageId=3 Licence: CC-BY. Source.