← Library

B'Mareh HaBazak Volume IV

Sefaria · Responsa > Modern > B'Mareh HaBazak · 1,673 sections

1. 11.6

   2. כתובות

2. 11.7

   3. מצבות

3. 11.8

   4. "א-ל מלא רחמים"

4. 11.9

   תשובה

5. 11.10

   המנהג לייחס בן ובת אל האב ולא אל האם יסודו במיפקדים שנערכו בימי יציאת מצרים, כאשר בני ישראל נפקדו "למשפחותם לבית אבותם". חז"ל ראו באופן זה של המפקד, שבו הייחוס הוא לבית האב, שבח גדול לעם ישראל1עיין שיר השירים רבה (פרשה ו, א [ח]), וראה עוד בבמדבר רבה (פרשה ב, ד) ובפירוש "ידי משה" שם: "שכן לשבטיו...".. שבחו וייחודו של עם ישראל הוא בכך שכל ילד יהודי גם יודע בבירור, מי הוא אביו (שהרי מי היא האם ברור וידוע ואין בו ספק)2ברוב רובם של המקרים, ואכמ"ל..

6. 11.11

   יתכן שחז"ל ביקשו לבטא את ביקורתם על אומות העולם כאשר קבעו ש"משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה"3יבמות (נד ע"ב), בבא בתרא (קט ע"ב, קי ע"ב), וב"ילקוט שמעוני" (אחרי מות, רמז תרא) ויש לציין כי לצערנו, נכון להיום (ה'תש"ס), גם במדינות "מתוקנות" שיעור הילדים הנולדים במדינה ללא קשר נישואין מסודר וקבוע מגיע כבר לגבולות ארבעים האחוזים., וכוונתם הייתה לומר, שעל-פי היהדות הדגם היחיד למשפחה הוא זוג הורים שקידשו את הקשר ביניהם, ובכך הם שומרים על זכותו הטבעית של הילד היהודי להיוולד ולגדול במשפחה שבה ברור - מי הוא אביו, ולא רק - מי היא אמו4יתכן שזו הסיבה העיקרית לכך שלא יתכנו יחסים בהיתר בין אשה אחת לבין יותר מגבר אחד, בתקופה אחת..

7. 11.12

   אי-לכך יש להסביר שבהוספת שם האם לצד שם האב יהיה טעם לפגם, נוסף על הכלל שבאופן עקרוני אין לשנות ממנהגי ישראל, שיסודם בהררי קודש5עיין "מנהגי ישראל" מאת הרב פרופ' דניאל שפרבר (כרך א, פרק א)..

8. 11.13

   על-פי הנ"ל נהגו שכאשר קוראים לעלות לתורה, וכן ב"מי שברך" שלאחר הקריאה, להזכיר את שם האב בלבד, כשבח לעם ישראל, כנ"ל.

9. 11.14

   לעומת זאת, כאשר מתפללים לרפואה, מזכירים את שם האם, והוא על-פי המובא בזוהר הקדוש, שכאשר עומדים בתפילה לפני רבש"ע צריך דיוק מרבי6זוהר הקדוש, (פ"ד עמ' א, פרשת לך לך), ורמז לזה במס' שבת (סו ע"ב) "כל מניני בשמא דאמא", ובעניין הצורך בדיוק מוחלט בתפילה... ראה בזוה"ק (בראשית קס"ט ע"א, פרשת וישלח), וכך גם עולה מדברי רש"י (במדבר כא, א), ועיין גם "דעת כהן" (סוף תשובה קלב). ובעל "בן איש חי" הוסיף טעם שיש להזכיר דווקא את שם האם כאשר מתפללים לרפואה שלמה, כי אין חשש של קטרוג מצד "ביטול תורה" שהוא מיוחד לאב ולא לאם. ויש אומרים שהטעם הוא שרחמי האם מרובים (הרי היא בעלת "רחם"), ולכן מזכירים בתפילה לרפואה דווקא את שם האם.. הספרדים עושים כן גם באשכבה (=הזכרת נשמות), ואילו האשכנזים נוהגים בזה להזכיר את שם האב7"גשר החיים" (פל"א, ב-י)..

10. 11.15

    בכיתוב על המצבה נוהגים הכול לציין את שם האב8שם, שם., והוא הדין בכתובה - נוהגים לכתוב את שם האב9ראה ספר "משפט הכתובה" (שער ד, פרקים ג-ה)..

11. 11.16

    כיום, כאשר יש בקהילות שונות בעולם התעוררות של בנות ישראל כשרות ללימוד תורה ולשותפות יותר פעילה בחיי הקהילה, התעוררות שיסודה ברוב המקרים ברגשי קודש נעלים, הרי אם תהיה דרישה להזכרת שם האם, יש מקום להיענות לבקשה כזאת לאחר שהרב יבחן, בזהירות ומכל הבחינות, את השפעת השינוי במקובל, על חיי הקהילה10יש דעות לפיהן אפשר להתיר - במקרים יוצאי דופן במיוחד, כגון כאשר האם מפורסמת מאוד והצאצאים נקראים על שמה - לכתחילה לכתוב בכתובה רק את שם האם, וכגון יואב בן צרויה. ומכיון שמדובר במקרים יוצאי דופן, מיוחדים במינם, אין זה סותר את הנאמר לעיל "משפט הכתובה" (שם)..

12. 11.17

    עם זאת יש למנוע כל שינוי מן המקובל, אם הרצון לעשותו נובע מנטיות של הידמוּת למנהגי הגויים וכדו'11"משפט הכתובה" (שם)..

13. 12.1

    בואנוס איירס, ארגנטינה, תשרי, ה'תשנ"ו

14. 12.2

    יב. השתתפות הרב בתפילת שחרית לאחר זמנה.

15. 12.3

    שאלה

16. 12.4

    בקהילה האשכנזית בעירנו נהוג מימים ימימה להתחיל את התפילה מאוחר מאוד בכל שבת בבוקר. בקיץ משמעות הענין היא שהתפילה מתחילה לאחר סוף זמן תפילת שחרית. חלק מן הקהילה האשכנזית פורש באותה תקופה ועובר להתפלל עם הקהילה הספרדית.

17. 12.5

    נסיונות להדבר עם הציבור נתקלו בהתנגדות בטענות כי זהו מנהג ותיק מאז יסוד הקהילה, גם כך הם מגיעים מאוד מאוחר ועוד שברוב העולם לטענתם לא מקפידים על "מנהג חסידים" להתפלל בזמן.

18. 12.6

    1. האם הם צודקים בטענותיהם?

19. 12.7

    2. האם עלי להתפלל ביחידות, בזמן?

20. 12.8

    3. האם עלי להתפלל עם הקהילה הספרדית? צעד זה עלול לעורר התנגדות חריפה בין חברי קהילתי.

21. 12.9

    תשובה

22. 12.10

    כדי למלא את תפקידך כרב בלי לפגוע בהלכה שיש להתפלל תפילה בזמנה1אנו מניחים שהתפילה בבית-הכנסת האשכנזי היא אחרי הזמן גם לשיטת הגר"א. ובשולי הדברים נוסיף שבאופן כללי אף מי שנהג להחמיר בזמן תפילה לפי שיטת "מגן אברהם", אין ספק שתפילה בציבור עדיפה, ויתפלל בציבור על-פי זמני הגר"א - שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' עא)., עצתנו לך היא שתתפלל שחרית עם המניין הספרדי, ולאחר חזרת הש"ץ2כי חזרת הש"צ היא עיקר התפילה בציבור, לדעת כמה פוסקים. עיין "ליקוטי שו"ת חתם סופר" (ג). וכן "ילקוט יוסף" (הלכות תפילה ט). תעבור אל בית-הכנסת האשכנזי, תשהה עמהם בזמן התפילה ותבצע את תפקידך. אם בלתי-אפשרי לנהוג כך, התפלל ביחידות תפילת ותיקין3עיין "ילקוט יוסף" (הלכות תפילה ד) וכן "תפילה כהלכתה" (פרק ג סעיף לג) שיש שיטות, לפיהן תמיד עדיפה תפילת ותיקין על תפילה בציבור. תגיע לבית-הכנסת האשכנזי עם התחלת התפילה שם, וכנ"ל. ודאי שיש להשתדל שלא לפגוע בציבור ולא להדגיש את העובדה שכבר התפללת קודם לכן. קריאת-התורה תשמע עם המניין האשכנזי, כרגיל, והוא הדין, כמובן, באשר לתפילת מוסף, שאותה תתפלל עם בני קהילתך.

23. 13.1

    אנטוורפן, בלגיה, מרחשוון ה'תשנ"ח

24. 13.2

    יג. קיצור התפילה בבית-ספר לא-דתי.

25. 13.3

    שאלה

26. 13.4

    בבית הספר התיכון בו אני מלמד, מתקיימת תפילת שחרית מדי בוקר.

27. 13.5

    הזמן המוקצב לתפילה הוא חצי שעה גם בימים ב' וה'. לצערנו הנערים והנערות אינם מגיעים בזמן וזמן התפילה מתקצר עוד יותר.

28. 13.6

    מאידך גיסא זו הזדמנות יחידה של התלמידים להתפלל ולהניח תפילין.

29. 13.7

    שאלתי היא כפולה:

30. 13.8

    א. האם אנו השליחים רשאים להתפלל עם התלמידים שהרי אנו אישית מפסידים תפילה רגילה.

31. 13.9

    ב. גם התלמידים אינם מתפללים תפילה "נורמלית" אלא תפילה חטופה.

32. 13.10

    אם תשובתכם על קיום התפילה הינה חיובית, מה סדר העדיפות בענין דילוגים על קטעים בתפילה.

33. 13.11

    תשובה

34. 13.12

    1. מסיבות חינוכיות ישנה חשיבות רבה לקיום המניין בביה"ס היהודי, גם כאשר הזמן המוקצב לתפילה הוא קצר. כדי שהשליחים מארץ-ישראל יוכלו מדי פעם להתפלל תפילה בקצב הולם, מוצע שיעשו סבב ביניהם, כלומר חלקם יתפללו עם התלמידים והאחרים יתפללו במניין בעיר, ויבואו אחר כך להשלים מניין1יש לדחות הצעה שכל השליחים יתפללו במניין בעיר ויבואו אחר-כך להשלים את מניין בית-הספר, שמא יפגע המניין הקיים בבית-הספר כי כאשר התלמידים יראו, שהמורים אינם מתפללים יחד אתם, עלולה להיפגע המוטיבאציה שלהם לבוא להתפלל..

35. 13.13

    2. יש להמשיך ולהשתדל (הן אצל התלמידים הן אצל המנהל) שהתפילה תתקיים בזמן המתאים והראוי, כדי שיוכלו להתפלל בנחת, ולא במרוצה.

36. 13.14

    3. חשוב מאד שהשליחים יגיעו לתפילה בזמן, ויתחילו לומר פסוקי דזמרא בזמן, ועל-ידי כך ישאר זמן לשאר התפילה גם אם יתקבץ מניין רק בשעה מאוחרת יותר.

37. 13.15

    4. בימים שבהם הזמן המוקצב לתפילה קצר במיוחד, אין מנוס מלדלג על חלק מן התפילה, והרי סדר העדיפויות2שו"ע (אורח חיים סי' נב)..

38. 13.16

    א. ברוך שאמר, אשרי, ישתבח, ברכות קריאת-שמע ושמונה-עשרה3בימים שני וחמישי, בגלל קריאת-התורה, יתפללו תפילת עמידה קצרה, דהיינו, החזן יתחיל את התפילה בקול עד לאחר קדושה וברכת "אתה קדוש", והקהל יתפלל יחד אתו בלחש מתחילת העמידה (בכדי לסמוך גאולה לתפילה). ניתן לוותר על תחנון ושאר התפילות שלאחר שמונה-עשרה, ובלבד שיתקיים המניין.;

39. 13.17

    ב. הללויה הללו את ה', הללויה הללו אל בקדשו;

40. 13.18

    ג. שאר מזמורי הללויה;

41. 13.19

    ד. ויברך דוד;

42. 13.20

    ה. שאר פסוקי דזמרא.

43. 13.21

    5. חשוב להקפיד לומר את ברכות השחר. אם לא הספיקו לאומרן לפני התפילה, יאמרון לאחריה, חוץ מאלוהי נשמה וברכות התורה, שאותן יש תמיד לומר קודם התפילה4רמ"א (אורח חיים סי' נב), "משנה ברורה" (שם ס"ק ט)..

44. 14.1

    פריז, צרפת, תמוז, ה'תשנ"ה

45. 14.2

    יד. שינוי ממנהגי אבות כדי לנהוג כמנהג המקום.

46. 14.3

    שאלה

47. 14.4

    האם אדם שאבותיו נהגו ע"פ מנהגי הספרדים ופסקי המחבר וחבר עכשיו בקהילה אשכנזית רשאי לשנות ממנהג אבותיו כדי לא להיות יוצא דופן בקהילה.

48. 14.5

    הקהילה מתרכזת סביב בית-הכנסת שלה וכל חברי הקהילה בעצם גם רשומים כחברים בבית-הכנסת, וזו גם המסגרת החברתית שלהם.

49. 14.6

    האם לא חל במקרה כזה הדין של מנהג המקום כנגד מנהגי האבות?

50. 14.7

    תשובה

51. 14.8

    בימינו, שברוב המקומות אף באותה העיר קבוצות שונות בעלות מנהגים שונים, לא חל דין "מנהג המקום" על חברי בית-כנסת מסוים. על כן לא יעזוב אדם מנהג אבותיו כדי לנהוג כמנהג רוב מתפללי בית-הכנסת שלו, גם כאשר זה מרכז חייו הקהילתיים. הכלל הקובע הוא "שמע בני מוסר אביך ואל-תטוש תורת אמך" (משלי א, ח)1חולין (צג ע"ב), תוספות שם ד"ה משום אל תיטוש..

52. 14.9

    ספרדים ואשכנזים ינהגו כל אחד כמנהג אבותיו גם כאשר הם מתפללים בבית-כנסת שבו נהוגים מנהגי העדה האחרת2שו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד ת' לג)., יש להשתדל שהשינויים לא יתבלטו לעיני הציבור3שם (ת' לד), מצד איסור לא תתגודדו והאיסור לשנות מפני המחלוקת..

53. 15.1

    ניו-יורק, ארה"ב, טבת, ה'תשנ"ט

54. 15.2

    טו. העברת ספר-התורה לעזרת-נשים בדרכו חזרה לארון הקודש.

55. 15.3

    שאלה

56. 15.4

    בשו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה כט התרתם להעביר את ספר התורה בדרכו אל ארון הקודש ליד עזרת הנשים כדי שגם הן תוכלנה לנשק אותו. מה לעשות במקרה והפתח לעזרת הנשים צר. האם החזן יכול לתת את ספר התורה לאחת הנשים להעביר אותו בין הנשים בעזרת הנשים שרוצות לנשק את התורה ולהחזיר אותו לחזן אח"כ?

57. 15.5

    תשובה

58. 15.6

    מה שכתבנו בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ג תשובה כט) מבוסס על כך שאין כאן משום שינוי המנהג (עיין בדבריו של הרב פרופ' דניאל שפרבר, "מנהגי ישראל" ח"א פ"א), ועל כך שבקשת הנשים באה מתוך רצון להתקרב אל הקודש בדרך נכונה.

59. 15.7

    יש לעודד נשים לבוא לבית-הכנסת ולהשתתף באופן פעיל בתפילה על-פי ההלכה, ולכן צריכה עזרת-הנשים להיות בנויה כך שהנשים תרגשנה כשותפות, תוך שמירה על כללי הצניעות והטהרה, כראוי לחיים יהודים, וקל-וחומר כאשר מתקרבים אל הקודש.

60. 15.8

    הפתרון היותר רצוי במקרה זה הוא להרחיב את הפתח, ובכך להשיג את המטרה.

61. 15.9

    ולסיום - הערה. כל שינוי ממנהג, גם אם אין בו משום איסור, עלול לגרום למחלוקת ולדברי-ריב שמקומם לא יכירם לא בחיי הקהילה ובוודאי לא בבית-הכנסת. ולכן מוטל על הרב המרא דאתרא להחליט, בכל מקום ובכל זמן, מה עשוי לקרב את אנשי קהילתו לעבודת ה'.

62. 16.1

    יוסטון, טקסס, ארה"ב, אייר, ה'תשנ"ז

63. 16.2

    טז. החלפה או הוספת שם לחולה

64. 16.3

    שאלה

65. 16.4

    יוסטון טקסס מפורסמת במרכזים הרפואיים שלה. בזמן האחרון עלתה כאן על הפרק סוגיית "שינוי השם". כיצד יש לנהוג בשאלה מסוג כז.

66. 16.5

    1. האם צריך לשמור על השם הקיים ורק להוסיף עליו?

67. 16.6

    2. האם כדאי להחליף לגמרי את השם ולנסות להשכיח את השם הראשון?

68. 16.7

    3. האם יש נוסח מדויק בו צריך להשתמש כאשר עושים זאת?

69. 16.8

    4. כיצד יש לנהוג לאחר מכן בענין שמו כשמעלים אותו לתורה או מזכירים שמו בשטר?

70. 16.9

    5. האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?

71. 16.10

    תשובה

72. 16.11

    1. המנהג כיום הוא שלא להחליף שם החולה אלא אם כן הורה לעשות כך גדול ומפורסם בישראל בתורה, כולל חכמת האמת1בשם הרב החיד"א, מובא בספר "סנסן ליאיר": "שינוי השם ע"י חכם וירא-שמים בכונה גדולה להמשיך לו נפש חדשה מקודשה ויתאמץ מאוד בכוונת ויעבור, וי"ג מידות לעורר רחמים", וכן הוא בספר "באר מים חיים" (בראשית ב, יט): "שמעתי... רבי יחיאל מיכל שחלילה לשנות שם אדם החולה אם לא אדם שכל מעשיו כמעט ברוח הקודש... והחולה צריך לחיזוק ביותר ולפעמים אין לו חיזוק אחר כי אם זה החיזוק של השם ואם עוקרים אותו... ונשאר בלא המחזיק חיות שלו". ובסידור "מנחת ירושלים" (עמ' 1313) כתב שזו הסיבה שהיום רק מוסיפים שם ואין עוקרים את השם הראשון. ונכון להיזהר שלא לומר לשון עקירת השם אלא דווקא לשון הוספה..

73. 16.12

    2. יש נוהגים לשנות שם החולה על-ידי שמוסיפים לו עוד שם, כי שינוי השם קורע גזר-דינו2רמ"א שו"ע (יורה דעה סי' שלה סעיף י), ע"פ הגמרא במסכת ראש השנה (טז ע"ב) "ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם... שינוי שם" וכו', דכתיב "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה, וכתיב והנה ברכתי אותה וגם נתתי לך בן". ועיין עוד ברבנו ירוחם (חלק חוה, נתיב כח, חלק שני, דף רלא ע"ב)., וגם זה יעשה בהתיעצות עם גדול בישראל.

74. 16.13

    3. כשמוסיפים לחולה שם חדש, נוהגים לומר פרקי תהלים בעשרה3אמירת תהלים פרקים: כ, ו, ט, יג, טז, יז, יח, כב, כג, כח, ל, לא, לב, לג, לז, לח, לט, מא, מט, נה, נו, סט, פו, פח, פט, צ, צא, קב, קג, קד, קטז, קיח, קמב, קמג, קכח, אחר-כך שם החולה לפי אותיותיו על-פי מזמור קיט, ואחר-כך אותיות "קרע שטן"., ואומרים "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיהא שמו לבטל מעליו כל גזירות קשות ורעות לקרוע גזר דינו מעליו ומעל כל אשר לו, ואם נקנסה מיתה, על פלוני זה לא נקנסה, ואם נגזרה גזירה רעה, על פלוני זה לא נגזרה, דאיש אחר הוא וכבריה חדשה הוא וכקטן שנולד לחיים טובים ולאריכות שנים ולמלוי ימים ולקיים בו מקרא שכתוב, לא יהיה שם עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, ואומר שמעתי את תפלתך ראיתי דמעתך הנני רפאך ביום השלישי תעלה בית ה', יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשלח רפואה שלמה לפלוני זה מהרה לצדקה ולזכות להתחדש נעורים לחדש מעשים טובים לאכול העולם הזה ולנחול העולם הבא למלאת רצונך ולמצוא חפצך ולמצוא חן בעיניך להודות לך ולברך את שמך כי טוב". אחר-כך אומרים ה"יהי רצון" שאחר תהלים, תפילת י"ג מידות על החולה, ולבסוף "מי שברך" של הוספת שם4ע"פ נוסח רבינו ירוחם, שם..

75. 16.14

    גם אצל עדות המזרח נוהגים לשנות שם החולה כמבואר לעיל, ומתפללים קודם קדיש תתקבל תפילת "בקראי ענני" פסוק בפסוק. נהוג לומר תפילת "הסלח לכל עוונכי". ואחר-כך אומר שליח-הציבור תפילת "מצלאין אנחנא וכו'... ויקרא שמו בישראל..." ותפילת "מלך מלכי המלכים".

76. 16.15

    4. השם החדש יתוסף בראש, כגון מי ששמו אליהו והוסיפו לו את השם חיים, יקראו לו מעתה חיים אליהו5"פני ברוך" על ביקור חולים..

77. 16.16

    5. אם הבריא ממחלתו, ולוא מעט, תוך כדי ל' יום, הרי הוא נשאר בשמו זה לעד, בו נקרא לתורה וכך חותם על שטרות, וכן לאחר מאה ועשרים לעניין כתיבת המצבה או לימוד משניות והזכרה ותפילה לעילוי נשמתו6שו"ע (אבן העזר סי' קכט סעיף יח), ועיין גם ב"חלקת מחוקק" (שם), "גשר החיים" (חלק א, עמ' לא), "פני ברוך" (שם עמ' לח).. אך אם לא החלים ממחלתו ואף לא נתחזק תוך כדי ל' יום מנתינה לו שמו החדש, אז נזכר ונכתב בשמו הקודם בלבד.

78. 17.1

    בריסל, בלגיה, תמוז, ה'תשנ"ז

79. 17.2

    יז. צילום בית-הכנסת בשעת תפילה ובעת פתיחת הארון

80. 17.3

    שאלה

81. 17.4

    אנחנו רוצים להכין גלוית נוף של בית הכנסת המרכזי של בריסל, בלגיה. אנו רוצים לצלם את ביה"כ מבחוץ ומבפנים כשארון הקודש פתוח ורואים את ספרי התורה. האם יש בכך בעיה הלכתית?

82. 17.5

    תשובה

83. 17.6

    מותר לצלם את בית-הכנסת מבחוץ וגם מבפנים, ואף מותר לפתוח את ארון-הקודש לשם צילומו1עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 31) וכל שכן כאן, שהרי מטרת הצילום היא חיזוק החזקת בית-הכנסת והקהילה. ואולי הדבר דומה למה שמצינו, שהיו פותחין הפרוכת בבית-המקדש כדי להראות לישראל חיבתם לפני המקום, אולי כדי לחזקם בעבודת ה', עיין יומא (נד ע"א)., אבל יש לעשות את הצילום בדרך שלא תגרום לזלזול בכבוד בית-הכנסת ובקדושתו2שו"ע (אורח חיים סי' קנא סעיף א). 3אם מופיע על ארון הקודש או על בית-הכנסת שם הוי"ה, יש לדאוג לכך שפרט זה לא יופיע בצילומים..

84. 17.7

    אם הדבר יעשה כך, וגם תהיה הקפדה שלא להפריע את המתפללים, מותר לצלם אף בזמן התפילה, ומוטב לעשות כך ולא לצלם תפילה מבוימת4עיין שו"ת "במראה הבזק" (שם)..

85. 18.1

    פריז, צרפת, מנחם אב, התשנ"ו

86. 18.2

    יח. "שבע ברכות" לשני זוגות בזמן אחד

87. 18.3

    שאלה

88. 18.4

    אודה לכם מאוד על תשובתכם לשאלה, האם מותר ע"פ ההלכה לערוך מסיבת שבע ברכות לשני חתנים וכלות כאחד. האם יש הבדל בין אשכנזים וספרדים?

89. 18.5

    תשובה

90. 18.6

    1. מותר לערוך מסיבת שבע-ברכות לשני זוגות יחד1במשנה מסכת מועד קטן (ח ע"ב) מצינו, "אין נושאים נשים במועד... שאין מערבין שמחה בשמחה", ונחלקו האמוראים בטעם ההלכה. אף-על-פי-כן פסק רמב"ם (פ"י מה' אישות הל' יד) שמותר לחתן אחד לשאת שתי נשים בחופה אחת, וכן פסק המחבר (שו"ע אבן העזר סי' סב סעיף ב), והרמ"א שם לא הגיה מאומה. ובעניין עריכת חופה משותפת לשני חתנים עם שתי כלות עיין בטור שם בשם תשובת הרא"ש (כלל כו סעיף ד) הלכה למעשה שהתיר לברך לשניהם כאחד. וב"בית יוסף" (שם) הביא בשם תשובת הרשב"א שיש להפריד בין שתי החופות, אבל בשו"ע פסק כדעת הרא"ש (שם סעיף ג). רמ"א הביא שיש להפריד הברכות משום עין הרע והוסיף שלכולי עלמא אפשר לברך שבע ברכות שלאחר הסעודה להרבה חתנים ביחד, אם אמנם אכלו ביחד. בענין מקום ברכת שבע הברכות יש שלוש דעות: 1. מרן המחבר (אבן העזר סי' סב סעיף י, על פי הרא"ש סוכה פרק ב סי' ח) פסק שניתן לברך שבע ברכות דווקא במקום עיקר דירתם של החתן והכלה, או במקום שדעתם להשתקע שם עד סוף שבעת ימי המשתה. 2. "אורחות חיים" (הלכות ברכת-המזון אות פא בשם ראב"ד), מאירי כתובות (ז ע"ב) וט"ז (סי' סב ס"ק ז). פסקו שבכל סעודה שנערכת לכבודם אפילו הם חוזרים אחר-כך לדירתם, ניתן לברך שבע ברכות. 3. סידור "דרך חיים" ו"קיצור שולחן ערוך" (סי' קמט סעיף ו) פסקו, שאם הם יחזרו אחר הסעודה למקום דירתם, צריך ליחד לחתן והכלה את מקומם, (בנדון שלנו ייחדו את המקום לשני הזוגות). נתפשט המנהג אצל האשכנזים כדעה ב, אך בקהילות הספרדים יש שנוהגים כדעה א ואולם הרה"ג הרב חיים דוד הלוי הורה לספרדים לנהוג כדעה ב..

91. 18.7

    2. אם החתן רוצה שיברכו את הברכות לכל זוג בנפרד, רשאיים לעשות כן - יצא זוג אחד לחדר אחר, יברכו לזוג שנשאר, ואחר יחזור הזוג שיצא, ושוב יברכו2שו"ת הרדב"ז (ח"א סי' תמח) וכן נהג רדב"ז למעשה, וכן מובא ב"פתחי תשובה" (שו"ע אבן העזר סי' סב ס"ק ו). בספר "שובע שמחות" (פרק א סעיף כז) הביא שתי אפשרויות - האחת, שלאחר ברכת-המזון יצא החתן לחדר אחר, ויברכו ז' ברכות לחתן שנשאר, ואחר-כך יחזור הראשון ויברכו ז' ברכות לו. אך רצוי יותר, אם אפשר, שהמסובים יתחלקו לשני מניינים דהיינו שייצא חתן אחד עם עשרה לפני ברכת-המזון לחדר אחר, יאכלו שם כזית ויברכו ברכת-המזון ויברכו ז' ברכות, והמניין שנשאר יברכו במקומם. ועיין שם שהעיר, שאם יש פנים חדשות אחד שבא לכבוד שניהם, הוא צריך להיות בשני המקומות..

92. 18.8

    3. מותר לערוך מסיבה כזו גם לשתי אחיות שהן כלות3ב"ספר החסידים" אסר רבי יהודה החסיד לערוך חופה אחת לשתי אחיות, והביא דבריו רמ"א בהגה (שם סעיף ב), אבל לא אסר שיעשו שבע ברכות יחד..

93. 19.1

    אוקלנד, ניו זילנד, תמוז, ה'תשנ"ו

94. 19.2

    יט. שירת "אנעים זמירות" על ידי בן נכרית שהוא ואמו נמצאים בתהליכי גיור.

95. 19.3

    שאלה

96. 19.4

    משפחה בת ארבע נפשות הגיעה לקהילתנו מדרום אפריקה. האב יהודי, האם עברה גיור רפורמי לפני כארבעים וחמש שנה. הקהילה שלנו כמובן שאיננה מכירה בגיור זה, לכן הם פתחו בתהליכי גיור. לזוג שני ילדים לפני גיל בר מצוה - שניהם לומדים בבית הספר היהודי במקום. גם בדרום אפריקה למדו הילדים בבית ספר יהודי.

97. 19.5

    אני מלמד בביה"ס את כל הילדים בגיל זה לשיר אנעים זמירות והם על פי רשימה שרים אותו בבית הכנסת. כך אני מעודד גם את ההורים להגיע לתפילה.

98. 19.6

    האם יש מקום להכניס גם ילדים אלה לרשימה?

99. 19.7

    תשובה

100. 19.8

     1. אין לשתף בני משפחה של אם גויה בחיי הקהילה היהודית מחשש נתינת לגיטימאציה לנישואי תערובת1בחומרת נישואי תערובת ראה רמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ב ו-ח). ועיין שו"ע (אבן העזר סי' טז סעיף א-ב)..

← Previous · Next → — showing 101–200 of 1,673

B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Vol. 4. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/ebooks.asp?lang=he&top=1&PageId=3 Licence: CC-BY. Source.