← All works

B'Mareh HaBazak Volume III

Sefaria · Responsa > Modern > B'Mareh HaBazak · 1,575 sections

1. 58.2

   נח. עירוב תבשילים ע"י בן ארץ-ישראל לבני חו"ל בחו"ל

2. 58.3

   שאלה:

3. 58.4

   השנה יו"ט שני של סוכות חל בערב שבת, האם לדידי, שאיני מקיים יו"ט שני רק לענין איסור, יש צורך בעירוב תבשילין לצורך שבת? האם יש הבדל בין לבשל ממש, או לחמם דבר שכבר נתבשל בחג?

4. 58.5

   תשובה:

5. 58.6

   בן ארץ-ישראל השוהה בחו"ל כאשר יום-טוב שני חל בערב שבת, אינו צריך עירוב-תבשילין1שו"ת הרדב"ז (ח"ד סי' עג), שמכיוון שאיסור מלאכה במקום יישוב ישראל הוא מפני המחלוקת, "... נראה ברור שהוא מותר לבשל, שהרואה אומר, הניח עירובי תבשילים או על אחרים סמך". ועדיף זה מעושה מלאכה בצנעה, שהרי גם אם מישהו יראה אותו, אין סיבה לחשוד בו. הלכה זו מובאת ב"מגן אברהם" (סי' תצו ס"ק ז) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק יג).. ומי שדינו כספק בן ארץ-ישראל ספק בן חו"ל, יערב2"מנחת יצחק" (ח"ד סי' ג). כידוע יש הרבה דיעות בשאלה זו והדבר תלוי בגורמים שונים, ועיין עוד במה שכתבנו ב"מראה הבזק" ח"א סי' טז. ועיין באריכות בספר "יום טוב שני כהלכתו" (פרק ה). כמובן שהרב יעשה כפי שנהג עד עכשיו. בלי ברכה3לפי הכלל הידוע שספק ברכות להקל, ואין הברכות מעכבות..

6. 58.7

   נהוג שרב הקהילה מזכה עירוב-תבשילין לכל בני העיר כדי שהאנוס או השוכח לערוך עירוב זה יכול לסמוך על עירובו של הרב4שו"ע או"ח (סי' תקכז סעיף ז) על-פי הגמרא ביצה טז ע"ב.. יש דעות שונות לעניין, אם בן ארץ-ישראל השוהה בחו"ל יכול לערב בשביל אחרים5עיין שו"ת "חיים שאל" לרב חיד"א (ח"א סי' עד אות נד) שמביא "קול אליהו", שיש לחשוש לפוסקים הסוברים, שהוא נחשב לאינו בר חיובא, מכיוון שאינו חייב עכשיו בעירוב תבשילין, אע"פ שגם הוא חייב בעירוב במועדים אחרים, ולכן חל הכלל שמי שאינו מחויב בדבר, אינו יכול להוציא אחרים. ה"חיים שאל" חולק ואומר, שאם הוא עושה בתבשילו של היוצא על-ידו בתורת שליחות, אין חסרון של מי שאינו מחויב בדבר. וכן מסתבר, שהרי מוהל מוציא את אבי הבן בברית מילה של בנו, אע"פ שהמוהל אינו חייב למול בנו של הזולת. עיין ב"באר משה" (ח"ז, דיני בני ארץ-ישראל בחו"ל, סי' תקכז) שמצדד כה"חיים שאל" ומנסה להסביר בדוחק שה"קול אליהו" מסכים עימו בעקרון, ואכמ"ל., וכל שכן אם הוא יכול לברך עליו6ה"חיים שאל" (שם) מסתפק, אם אפילו לשיטתו יש לברך., ולכן עדיף שהרב ימנה אחד מבני הקהילה לעשות כן7פשוט הוא שלא צריך להיות גדול העיר דווקא, וכן מבואר בשו"ע הרב (שם סעיף טז)., ויסביר לו איך לערב עבור הציבור8שיש בזה כמה פרטים, כגון לגבי ההקנאה שצריך להקנות לכל בני העיר ע"י מי שאינו מן המשפחה הסמוכים על שולחנו (שו"ע הרב שם סעיף יז), וכן צריכים לבדוק שנוסח האמירה שהוא אומר, יהיה מתאים לכל בני העיר.. אם מסיבות שונות אי-אפשר למצוא אחר, יכול הרב להקנות תבשילין לציבור ואחר כך לעשותם עירוב9ה"חיים שאל" (שם) מזכיר שהתבשילין יהיו של חבירו, כדי שיחול העירוב מדין שליחות, ועיין ב"באר משה" (שם) שעומד על כך, שלא יכול לחול עירוב-תבשילין על מאכלו בעד חבירו, מכיוון שהמערב אינו בר חיובא. אם כן, יש להקנות את התבשילין לציבור קודם שמייחד אותם לעירוב., בלי ברכה10כנ"ל בהערות 5 ו-6..

7. 59.1

   מקסיקו סיטי, מקסיקו, אדר תשנ"ד

8. 59.2

   נט. עריכת חופה ביום ירושלים (כ"ח באייר)

9. 59.3

   שאלה:

10. 59.4

    הקהילה האשכנזית במקסיקו נהגה כל השנים שבימי ספירת העומר לא נערכים חופות פרט לל"ג בעומר והימים שהחל מר"ח סיון. אמנם גם ביום העצמאות וביום ירושלים עורכים חגיגות ברוב עם והתאריכים הלאומיים הללו הופכים לארועים מרכזיים לישוב החוגג אותם בשמחה רבה, במוזיקה, שירה וריקודים.

11. 59.5

    השנה פנתה אלינו משפחה הרוצה לערוך חופת בניהם וכן המסיבה ביום ירושלים. לטענתם, זה יום שמחה לעם היהודי המתבטא בקרב הישוב דמתא במוזיקה וברקודים, ואם אכן נוהגים - למה למנוע מהם לערוך חופת בניהם ביום ירושלים?

12. 59.6

    על אף שמעולם לא נקבע כאן שאין לערוך חופות ביום ירושלים אלא שפשוט, למיטב ידיעתי, עד עתה הנושא הזה לא עלה על הפרק, הואיל ויש בזה הכנסת נורמה חדשה אבקש מכת"ר לדעת את המלצתכם בנדון.

13. 59.7

    תשובה:

14. 59.8

    רשאי אדם1בשו"ע ורמ"א (אורח חיים סי' תצג) וב"משנה ברורה" (שם) תמצא את פירוט המנהגים השונים הנוגעים לקביעת ימי-הספירה שנוהגים בהם איסור נישואין ותספורת. ואמנם, שיטת המחבר (שם סעיף א ו-ב) שהאיסורים הללו נוהגים מפסח עד ל"ד בעומר בבוקר. לפי שיטתו נמצא שאין כל מניעה לישא אשה בכ"ח באייר., ובייחוד מי שלא קיים פריה ורביה2עיין ב"אגרות משה" (אורח חיים חלק א' סי' קנט) ובמסקנתו שם: "ובשעת הדחק גדול יש גם לאשכנזים להתיר מל"ג בעומר ואילך כהב"ח". ואף שיש לסייג שאולי ה"אגרות משה" לא נתכווין להתיר רק בתוככי העיר ניו-יורק, שיש שם רבים הנוהגים בכל מנהג ומנהג (עיין היטב במשאו-ומתנו בזה שם), מכל מקום יש לצרף לזה מסקנת ה"יביע אומר" (ח"ה סי' לח) שהתיר בשעת הדחק לישא אשה אף ביום שנוהג בו איסור נישואין לכל המנהגים., לשאת אשה ביום ירושלים, וזה על-פי החלטת הרבנות הראשית לישראל כמובא להלן.

15. 59.9

    נספח:

16. 59.10

    החלטת הרבנות הראשית לישראל

17. 59.11

    בנשיאותם של הרבנים הראשיים

18. 59.12

    הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים

19. 59.13

    כ"ח באייר

20. 59.14

    עפ"י החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל נקבע יום כ"ח לחודש אייר כיום הודיה ושמחה, שהחובה מוטלת לעשות ולקיים גם לתושבי ארץ ישראל וגם לאחב"י בארצות פזוריהם.

21. 59.15

    סדר ההודיה הוא כדלקמן

22. 59.16

    בבקר יום כ"ח אייר יתפללו ברב עם בבתי הכנסת ובמצב רוח חגיגי, ומצוה להשתתף בתפילה זו בהמונים.

23. 59.17

    בפסוקי דזמרה יאמר הצבור את שירת הים (מן ויושע ה' - עד ה' ימלוך לעולם ועד), פסוק בפסוק בהטעמה.

24. 59.18

    אחרי תפילת שמונה עשרה כרגיל יאמרו הלל שלם בברכה. אחרי הלל ראוי שידרוש הרב או אחד מן הצבור מעין המאורע הכביר, שהביא הקב"ה נצחון מזהיר לישראל, שהוא כולו ממש בדרך נס למעלה מן הטבע גם בתכנו וגם בצורתו, ועלינו להביע רחשי הודיה בתפילה ובשמחה.

25. 59.19

    הדורש ידגיש במיוחד את המצוה הגדולה של פרסומי ניסא, שהיא מצוה מן התורה להודות ולהלל להקב"ה על חסדיו הגדולים עם עמו ועם נחלתו.

26. 59.20

    אחרי תפלת עלינו אומרים פרק ק"ז בתהילים, המדבר מקבוץ גלויות ומסדרים בבית סעודת משתה ושמחה, ובזכות זאת נזכה לחזות בגאולתנו השלמה ע"י משיח צדקנו ובבנין בית הבחירה בב"א.

27. 59.21

    הערה: אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכ"ש שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל, בנצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.

28. 60.1

    קאלי, קולומביה, תמוז תשנ"ד

29. 60.2

    ס. כניסה לבית מורחב בתשעת הימים

30. 60.3

    שאלה:

31. 60.4

    אני עומד לחזור ארצה בקרוב ולכהן כרב בקיבוץ. בימים אלה, מסיימים הרחבת חלק מן הבתים הישנים של חברים בקיבוץ. הבתים הישנים היו קטנים מדי עבור המשפחות שגדלו בע"ה משך השנים. על מנת לאפשר בניה מהירה, התושבים הועברו לבתים קטנים יותר שעמדו אז ריקים. עם סיום הבניה, הקיבוץ מעוניין שהתושבים ה'מפונים' יעברו חזרה כמה שיותר מהר כדי לאפשר הרחבת הבתים של החברים הנותרים. התאריך המשוער לסיום הבניה, שאז החזרה תתאפשר, הוא משך תשעת הימים.

32. 60.5

    האם חזרת התושבים לבתיהם המורחבים נחשב לשמחה שראוי להמנע ממנה בט' הימים?

33. 60.6

    תשובה:

34. 60.7

    1. אסור להיכנס1איסור כניסה לבית חדש אינו מוזכר במפורש. המקורות שמהם ניתן ללמוד לעניין זה הם: א. שו"ע או"ח (סי' תקנא סעיף ב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יב). נראה שכשם שאסור לבנות, כך אסור להיכנס לבניין כזה, משום שמחה. ב. שם (סעיף ו ברמ"א): איסור לבישת בגד חדש חל מר"ח אב, נראה שכניסה לבית חדש ודאי אינה פחותה מלבישת בגד חדש, שאסורה משום שמחה. לבית חדש או משופץ2בית משופץ שהוסיפו בו איזה דבר, נחשב לבית חדש לעניין ברכת שהחיינו, וכן נראה לענייננו. "משנה ברורה" (סי' רכג ס"ק יב) וב"שער הציון" (ס"ק יד). במשך תשעת הימים, אלא אם כן בשל צורך גדול, כגון צפיפות דיור3נבחן את ההיתר מול שני המקורות לאיסור הכניסה לדירה חדשה המוזכרים בהערה 1. א. הרחבת דירה למשפחה קטנה נראית כ"צריך לדירתו" ולא כ"הרווחה בעלמא", ולכן מותר להיכנס בה, "משנה ברורה" או"ח (סי' תקנא ס"ק יב). ב. "משנה ברורה" (שם ס"ק כט): "ומי שאין לו אלא חלוק אחד, יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת", ונראה שהוא הדין להיכנס לדירה החדשה כשזה לצורך דיור ולא לצורך שמחה. או הפסד ממוני4"משנה ברורה" (שם ס"ק יג): "מותר לבנות אפילו בנין של שמחה, אם אינו עושה בשביל השמחה אלא בשביל ההפסד". וכן ב"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פ) מתיר לקנות מכונית הנחוצה לצורך פרנסה (וכן בשו"ת "מראה הבזק" ח"ב עמ' 60 בעניין קניות ביריד בט' הימים, כשיש הפסד).. לאדם פרטי, אם אכן קיים אצלו צורך גדול לעבור לדירה חדשה בגלל צפיפות הדיור וצער המשפחה - הדבר מותר, ואולם יש להימנע מלעבור בשבוע שחל בו ט' באב 5א. ראה הערה 3 שהתיר רק עד השבת. ב. השנה חל ט' באב ביום א', ואין אפוא משמעות ל"שבוע שחל בו ט' באב". "משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק לח)..

35. 60.8

    אם יש הפסד ממוני משמעותי בגין דחיית ההעברה, הדבר מותר אפילו בשבוע שחל בו ט' באב4. אמנם לגבי שאלה ציבורית, כמו במקרה הנדון, יש להימנע מלעבור בתשעת הימים, כי אין זה יאה. ועוד יש להוסיף "דלא מסמנא מילתא", ועל כן יש להשתדל לדחות את ההעברה עד לאחר תשעה באב, ומן השמים יבורכו ב"ישוב טוב"6הערת מרן הגר"ש ישראלי..

36. 60.9

    2. אסור להכניס רהיטים חדשים לבתים7"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פב)..

37. 60.10

    3. בכניסה לבית החדש, עם המשפחה, מברכים ברכת הטוב והמטיב8שו"ע או"ח (סי' רכג סעיף ג) ב"באור הלכה", שבשותפות מברכים הטוב והמטיב. ולכן התיר ב"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' פ ד"ה ומכונית חדשה) לקנות מכונית חדשה, בתנאים מסוימים, בג' השבועות., ולא ברכת שהחיינו, וממילא אין כאן איסור של ברכת שהחיינו.

38. 61.1

    קיטו, אקוודור, תמוז תשנ"ג

39. 61.2

    סא. בר-מצוה בתשעת הימים

40. 61.3

    שאלה:

41. 61.4

    אנחנו מגיעים לארץ ישראל לביקור בתשעת הימים, האם מותר לנו לחגוג את בר המצוה של בננו שחל ב- ו' מנחם אב. כיצד עלינו לנהוג?

42. 61.5

    תשובה:

43. 61.6

    1. סעודת בר-מצוה הנערכת בזמנה (דהיינו, בליל יום-ההולדת של הבן) נחשבת לסעודת-מצוה, ואם דורשים שם בדברי תורה, היא נחשבת לסעודת-מצוה גם כשאינה נערכת בזמנה1"ים של שלמה" (ב"ק פרק מרובה, סי' לז), שו"ת "חות יאיר" (סי' ע), "מגן אברהם" (סי' רכה ס"ק ד). המקור לסעודת בר-מצוה הוא בזהר חדש (בראשית יד ע"א) ומדרש בראשית רבה (פרשה נג פסקה י), עיין "מתנות כהונה" שם..

44. 61.7

    מותר לערוך סעודה זו בבשר ויין אף בשבוע שחל בו תשעה באב2על-פי רמ"א (או"ח סי' תקנא סעיף י), וכן פסקו בנדון דידן "יד אפרים" (שם) ובשו"ת מהר"ם מבריסק (ח"ב סי' סח). יש שרצו ללמוד מסתימת דברי השו"ע, שאסור לעשות סעודת-מצוה בימים אלה (עיין "כף החיים" שם ס"ק לג), ואולם לרוב הפוסקים גם דעת השו"ע היא להתיר (כשם שהתיר ב"בית יוסף" עפ"י הר"ן בבניין לצורך מצוה), עיין "כף החיים" (שם) ובשו"ת "שערי ציון" (סי' לט)., וכן מותר לעשותה שלא בזמנה, אם נאמרים שם דברי תורה, ואולם במקרה זה אין לדחות את הסעודה לזמן זה בכוונה לאכול בה בשר3"יד אפרים" (שם), וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק קנח) ובשו"ת "יד יצחק" (ח"ג סי' רל), ואולם בשו"ת מהר"ם מבריסק (שם) פקפק בזה..

45. 61.8

    מותר להזמין לסעודה זו קרובים וידידים כפי שרגילים להזמין בשאר ימות השנה, ואולם לאנשים אחרים המזדמנים אין היתר לאכול שם בשר ולשתות יין. בשבוע שחל בו תשעה באב מותר להזמין רק קרובי משפחה4קרובים הפסולים לעדות. ומניין מצומצם של ידידים5זו דעת רמ"א שם, עיין ט"ז (שם ס"ק יב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק עז). ויש מחמירים יותר, עיין "מגן אברהם" (שם ס"ק לה). מחמת מחלוקת זו יש שנוהגים לאכול רק דגים, וכל הבא ברוך הבא. עיין שו"ת "התעוררות תשובה" (ח"ב סי' קסח) ו"כף החיים" (שם ס"ק קסה).. והמקל להזמין כרגיל גם בשבוע זה יש לו על מה לסמוך6דעת מהר"ם בט"ז שם, ועיין "ערוך השולחן" (שם ס"ק ל), וכן פסק הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" (עמ' תקסח)..

46. 61.9

    2. בעניין העלייה לתורה בשבת והטקס בבית-הכנסת נראה שאין איסור כלל7עיין שו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' קיב אות א)..

47. 62.1

    מסצ'וסטס, ארה"ב, אלול תשנ"ב

48. 62.2

    סב. הלנת המת לצורך טהרתו

49. 62.3

    שאלה:

50. 62.4

    אחד מבני הקהילה נפטר ל"ע מאוחר באור ליום ששי. ביקשתי מהאחראי על הקבורה שההלוויה תתקיים בערב שבת כדי לא להלין את המת עד יום א' בבקר (לא קוברים כאן בערב), והלה הסכים, אך התברר שא"א היה לעשות טהרה לפני שבת, מכיון שהחברא קדישא הם מתנדבים שעובדים בעבודתם הקבועה ביום ששי וכבר הלכו לישון ביום ה' בערב.

51. 62.5

    במקרה כזה, שצריכים לבחור בין קבורה בלי טהרה לבין חשש הלנת המת ארוכה מדי, למי מהם יש קדימות? אני הוריתי שיחכו עד אחרי שבת ויקברו אחרי הטהרה, ובמיוחד מפני החשש מתקדים שאנשים יאמרו שאין טהרה הכרחית כ"כ. האם צדקתי?

52. 62.6

    תשובה:

53. 62.7

    1. אסור להלין את המת, וכל המלין את מתו עובר בלא תעשה1שו"ע יו"ד סי' שנז סעיף א..

54. 62.8

    2. מותר להלין את המת לכבודו של הנפטר, כגון להביא לו ארון ותכריכים או מקוננות, וכן כדי שיבואו קרוביו להלוויה2כנ"ל..

55. 62.9

    3. נראה שמותר להלין לצורך טהרת המת, וזה כלול ב"הלינו לכבודו" שהוזכר לעיל, שמותר3ועיין "פתחי תשובה" (שם סק"ב) שאסור להלין כדי להציל מחיבוט הקבר, ונראה שהלנה לצורך טהרת הנפטר מותרת, ואינה דומה להצלה מחיבוט הקבר..

56. 63.1

    אוקלנד, ניו זילנד, אלול תשנ"ב

57. 63.2

    סג. פינוי מת שנקבר בזמן מלחמה והעברתו כרוכה בבעיות רגשיות וטכניות קשות

58. 63.3

    שאלה:

59. 63.4

    במלחמת העולם השניה מטוסו של יהודי ניו זילנדי, פרח-טייס, התרסק במשך טיסת אימון באנגליה, והטייס נהרג. אחרי התאונה, הודיעו למשפחתו שגופתו (יתכן בארון נעול?) הועברה לקהילה היהודית המקומית לקבורה. המשפחה בניו זילנד דאגה להקמת מצבה בבית הקברות היהודי באנגליה הכפרית.

60. 63.5

    לפני כמה שנים סופר לאחיו של הטייס המנוח הסיפור הבא, ע"י הסטוריון תעופה אנגלי.

61. 63.6

    דו"ח המקרה מתאר שהמטוס התרסק בשטח אדמה ביצתי. המטוס נתקע חזק בבוץ, ושעות רבות הושקעו בנסיון להוציא את המטוס - וכנראה גם את גופתו של הטייס - מהבוץ, ללא הצלחה.

62. 63.7

    בסוף שנות השמונים, מוזיאון תעופה אנגלי החליט לנסות להוציא שוב את המטוס לצורך תצוגה במוזיאון אוירי.

63. 63.8

    כנראה שחפירתם גילתה מראה נורא - פריטים של הטייס (ארנק וכו') נמצאו, והעבודה נעצרה. הם מיד כיסו את האתר מחדש, למרות שהסטוריון התעופה התחמק קצת, כמעט שאין ספק שגילו את שרידי גופת הטיס במטוס.

64. 63.9

    לאור הסיפור המפתיע הנ"ל, כמה שאלות נשאלו ע"י אחי המנוח:

65. 63.10

    1. האם הוא חייב ע"פ ההלכה לחפור ולהוציא את שרידי גופת אחיו ולתת לו קבורה יהודית?

66. 63.11

    2. בגלל הצער שהנ"ל יגרום, האם יכול לנסות להקים מצבה באתר המטוס הקבור?

67. 63.12

    3. האם הוא צריך לעשות משהו בקשר לארון שנמצא בבית הקברות היהודי?

68. 63.13

    4. האם יש לו חובה מוסרית להודיע לאלמנת אחיו המנוח אודות המאורעות האלה? היא עכשיו נשואה ומאושרת וגם במצב בריאותי רעוע, ויכולה להיפגע ע"י ההלם של הגילוי / החדשות.

69. 63.14

    אני בטוח שאתם מבינים את העול הרגשי הכבד שהאח נושא, דבר המתבטא בעובדה שלא דיבר עם אף אחד בנושא במשך כמה שנים.

70. 63.15

    תשובה:

71. 63.16

    אין להעביר את המת ממקומו1במסכת בבא קמא (דף פ"א ע"א) מובא שמתקנות יהושע בן נון הוא, שמת מצוה קונה מקומו, ובעניין אותה התקנה מובא בתלמוד הירושלמי (סוף פרק ראשון ממסכת ערובין) לגבי היוצאין למלחמה, "יהודא בן תימא אומר... ובמקום שהן נהרגין, שם נקברים", ובהמשך מתבאר שאם ההרוג נקבר לבד בקברו ולא בקבר המוני, אסור לפנותו (והסיבה שמותר לפנותו מקבר המוני הינה, מפני שזהו כבודו של המת, כמבואר במפרשים שם). דין זה נפסק בשו"ע יו"ד (סי' שסד סעיף ג), וכתב הש"ך "ואין צריך להוליכו לקברות, וכתב מהרש"ל, ומה שהאידנא אין נזהרין בזה, הוא לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות לקבור בכל מקום. ואם נקבור אותו לשם, יש לחוש שהעכו"ם יחזרו ויוציאו אותו כדי לפשוט בגדיו מעליו, או משום זלזול. על כן מוליכין אותו לבית-הקברות מיוחד...". והנה במקרה דנן אין בעיה של לקיחת הקרקע בלא רשות, מפני שהממשלה הבריטית נתנה סמכות לצבא להחליט, מה יעשה בהרוגים, והצבא החליט משיקולים משלו להשאיר את הגופה במקומה. אמנם עדיין יש מקום לשקול את העברת הגופה מן השיקולים הבאים: א. אם יש חשש שיחדרו מים לקברו, מצוה להעבירו משם (כפסק השו"ע שם בסי' שסג), ובמקרה דנן המטוס נמצא באזור ביצתי. ב. מותר להעביר מת לקברי אבותיו (כנפסק בשו"ע שם סי' שסג), ובמקרה דנן יתכן שיש למת קברי אבות בניו-זילנד, ואז מותר (אבל אין חובה) להעבירו. אכן: א. בפשטות נראה שאין לחשוש, שינסו לחטט בקבר בשנית, שהרי הדבר כרוך במאמץ גדול, שאפילו הצבא הבריטי התקשה לעשותו. כמו כן נראה שהיוזמה לחפור אחר שרידי המטוס היתה יוזמה של מוזיאון מקומי, ואין לחשוש שגורמים מרוחקים מן האזור ינסו לחזור על תהליך זה, ואלו המוזיאון המקומי הפסיק את החפירה באמצע העבודה וכיסה את המקום בעפר. ב. ה"אמרי אש" ביורה דעה (סי' קיח) סובר שפינוי הקבר מפני מים עיקרו מפני בזיון המת בפני החיים. והנה במקרה דנן אין אנשים העוברים ליד הקבר שבביצה, ולכן אין בזיון בפני החיים. אמנם ה"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קנב) סובר שבמצב כזה כאלו לא נקבר המת. בכל אופן, מכיון שהדבר נתון במחלוקת, יש לנקוט על-פי הכלל "שב ואל תעשה עדיף". ויתכן שמשום שיקול זה של בזיון בפני החיים עדיף שלא להקים שם מצבה, שהרי במקרה שיעבור שם עובר אורח ויראה את המצבה, יגרם בזיון למת שלא היה נגרם, אם לא היתה שם מצבה, ועובר האורח לא ידע שטמון מת בביצה. ג. המהר"ם שי"ק (יורה דעה סי' שנד) כתב, "מכל מקום, לדעתי יש לחוש אולי כשיפתחו את הקבר, ימצאו שם רקבון וגלד, ולא יהיה באפשרי לקבץ הכל, ונמצאו שפתחו את הקבר ונוולו את המת בחינם, ולכן לדעתי שב ואל תעשה עדיף". ובמקרה דנן של מטוס שהתרסק בתוך ביצה וכבר נמצא שם כחמישים שנה, וודאי שיש לחוש לכך. מכל האמור לעיל עולה שיש לנקוט על-פי הכלל "שב ואל תעשה", הן לגבי הוצאת הגופה הן לגבי הקמת מצבה במקום., ונראה שאין להקים שם מצבה2עיין בדברי ה"אמרי אש" שהובאו בהערה הקודמת.. אין צריך לעשות דבר בנוגע למקום שהוקצה לקבורתו, ולמצבה שהוקמה שם בבית-הקברות המקומי3פשוט.. אין צריך להודיע דבר לאלמנתו4פשוט..

72. 64.1

    קאראקאס, ונצואלה, מרחשון תשנ"ג

73. 64.2

    סד. פינוי מת למקום יותר נוח מבחינת בני המשפחה והגדרת "קברי משפחה"

74. 64.3

    שאלה:

75. 64.4

    דרושה לנו בדחיפות דעת כב' בנושא "פינוי מת מקברו". לאחר עיון בפוסקים, נראה שבין יתר המקרים שבהם ניתן הדבר להיעשות, קיים היתר ברור במקרה של פנוי והעברה ל"קברי משפחה". הבעייה העומדת בפנינו היא כדלקמן: ב"בית החיים" של הקהילה קבור אדם שנפטר לפני כ30- שנה. מכל משפחתו הוא היחיד שקבור ב"בית חיים" זה. לנפטר שני בנים אשר גיל שניהם מתקרב ל80- שנה וכמעט ואינם מבקרים את קבר אביהם מחמת מיקומו הגבוה מאוד (הרבה מאוד מדרגות) והדבר מצערם צער רב. בשנים האחרונות נפטרה אשת אחד הבנים וקברה נכרה ב"בית חיים" של קהילה אחרת בעיר. בעלה, רכש לידה "חלקה" ואף אחותו עשתה כן. במקום זה אף קבורים מחותניו וגיסתו של הנפטר דלעיל. בני המשפחה כולם מבקשים בכל לשון להעביר את עצמות הנפטר ל"בית החיים" של הקהילה האחרת (שמצידה אין כל התנגדות) שהגישה אליו נוחה ושטוחה. שאלתי היא: האם ניתן ל"צרף" את כל האמור כדי להתיר את ההעברה ולהתייחס אל הנושא כפינוי לקברי משפחה?

76. 64.5

    תשובה:

77. 64.6

    בנדון דידן אף שלעת עתה אין קבורים בבית-הקברות השני ממשפחתו של המת1אף שב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' רלח) פיקפק, שיקרא בכהאי גוונא "קברי משפחה" (ובס' "כל בו על אבילות" רצה לדחות דעה זו מהלכה), מכל מקום בשו"ת "ציץ אליעזר" (סוף ח"ה בקונטרס אבן יעקב סי' כח) הסכים שיש לסמוך על ה"אור שמח" (פי"ד מהל' שמחות הט"ו), הראי"ה קוק בשו"ת "דעת כהן" (סי' רב) ועוד אחרונים שמדבריהם משתמע כמו שכתבנו בגוף התשובה., ואף כי המתעתדים להיקבר שם ממשפחתו הם בניו ולא "אבותיו"2גם בזה פקפק ה"אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קסא), אך בזה רבו האחרונים טפי ("ערוך", מהרש"ם ועוד) להחשיב "קבר משפחתי" כקבר "אבותיו" לעניין זה. - מכל מקום ניתן להתיר פינוי המת לבית-הקברות השני מטעם פינוי לקברי אבות, ומה גם שעתה קבורים שם מחותנו וגיסתו. אך יש להטיל שני תנאים בהיתר זה:

78. 64.7

    1. שבית-הקברות השני הוא מקום מנוחתם של יהודים אורתודוקסיים כמו הראשון3ד"אין קוברין צדיק אצל...", ובוודאי דאי-אפשר לומר בכגון זה "הערב לאדם - שיהא נח אצל אבותיו"..

79. 64.8

    2. שיהיו קברות המשפחה [קרי: המת שיפונה, והחלקות שתהיינה שמורות לבניו4וראוי שגם האח השני ירכוש חלקה (מלשון השאלה משתמע שרק אח אחד ואחות רכשו חלקות), ועל-ידי זה יהיו ג' גברים מן המשפחה שהוא המינימום שייחשב ל"קבר משפחה", למשתמע מדברי המהרש"ם (ח"ג סי' שמג). יבדל"א] סמוכים זה לזה5כך נראה מדברי שו"ת מהרש"ם הנ"ל וכן בשו"ת "נהרי אפרסמון" (יו"ד סי' מא, מובא ב"כל בו על אבילות" הערה 21). ואף-על-פי שבס' "כל בו" הנ"ל הביא מי שרצה לחדש, דדי בעובדה שקבורים באותו בית-קברות, כדי שייחשב לקבר משפחה (משו"ת "זכרון יהודה", עיי"ש עמ' 237), אין לסמוך על זה בנדון דידן משום שב"אגרות משה" פקפק מצד שה"משפחה" עדיין בחיים..

80. 65.1

    קרלסרואה, גרמניה, שבט תשנ"ג

81. 65.2

    סה. דינו לענין ההכנות לקבורה וקבורתו בקבר ישראל של מי שחי עם נכריה

82. 65.3

    שאלה:

83. 65.4

    החי עם הנכרית, האם מתעסקין בקבורתו, או שדינו כדין מומר שאין רשאין לקוברו בקבר ישראל, ואין מתעסקין בקבורתו?

84. 65.5

    תשובה:

85. 65.6

    "אפילו פוקר מפורסם שפרש מדרכי ישראל ופרק מעליו כל עול מדת ישראל, אף שאין מתאבלין ואין אוננין עליו ואין קורעין עליו וכו', צריכים להתעסק בקבורתו, ונקבר בקברות ישראל, אלא שאין צריך לקברו בין קברים של שומרי תורה ומצוות, כי אם מן הצד"1"גשר החיים" (ח"א עמ' רעד), שהרי מצוות עשה "קבור תקברנו", והלאו ד"לא תלין" נאמר בהרוגי בית-דין, ומאין חילוק בין סוגי הרשעים הנידונים [ודלא כריב"א המובא בהגהת אשרי לחולין (פרק ז' סי' טז), שהחמיר שלא לקבור עבריין]..

86. 65.7

    אך מומר שהמיר את דתו, אין רשאים לקברו בקברי ישראל בשום אופן, אפילו כשביקש, ואין מתעסקים בקבורתו כלל2"גשר החיים" (שם). ולא כתב שם להתיר להתעסק בקבורתו, אם ביקש להיקבר בקבר ישראל. ומה שכתב בשו"ת "חתם סופר" (יו"ד סי' שמא) היינו בחייל שנמצא לאחר מיתתו כשצלב תלוי לו בצווארו, דאפשר דעכו"ם תלו לו בצווארו, אבל לא במי שידוע שהמיר את דתו..

87. 65.8

    החי עם הנכריה (והוא לא המיר דתו) לא גרע מפוקר מפורסם שפרש מדרכי ישראל, וצריכים להתעסק בקבורתו.

88. 66.1

    קרלסרואה, גרמניה, שבט תשנ"ג

89. 66.2

    סו. סיוע גויים בטהרת המת, במקום שאין יהודים

90. 66.3

    שאלה:

91. 66.4

    יהודי ירא שמים עושה טהרה למת שלא הי' משומרי תורה ומצוות ואין יהודים במקום המוכנים לעזור בידו ונעזר הוא בגויים המבצעים הוראותיו בטהרה.

92. 66.5

    האם יש אסור בדבר מצד הדין להעזר בגויים?

93. 66.6

    תשובה:

94. 66.7

    מצד הדין אין איסור להיעזר בגויים בטהרת המת, וכפי שהגמרא אומרת: מת ביום טוב ראשון, יתעסקו בו עממין1מס' ביצה (ו ע"א), ונפסק להלכה בשו"ע או"ח (סי' תקכו סעיף א).. ואולם טוב שאמנם לא יגעו במת לא גויים ולא בעלי קרי ולא נידה2פרק מעשה המת המיוחס להלל הזקן, נדפס בסוף ספר "סדר ז' באדר" לגרי"מ טולדנו (עמ' 165) והובא ב"גשר החיים" (ח"א עמ' קי). וכן כתוב ב"כל בו" על אבילות (עמ' 67) שגדולי הדור הקפידו, שטהרת המת תהיה דווקא על ידיהם, ומכל שכן שלא יגע עכו"ם במת בשעת טהרה או אחרי טהרה, או בשעה שנושאין אותו, וציין לשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תקז) ו"תרומת הדשן" (פסקים וכתבים סי' ה). ועיין "עבודת הגרשוני" (סי' עז), וכה ציוה יעקב אבינו ורבנו הקדוש שלא יגע ערל במיטתו..

95. 66.8

    ועל כן, אם אין יהודים בעיר המוכנים לעזור בטהרת המת, מותר להיעזר בגויים המבצעים הוראותיו בטהרה, אך לאחר שיסיימו הגויים הטהרה ויסלקו את ידיהם, ישליך היהודי מים על כל גופו של הנפטר, כך שסוף טהרתו תהא על-ידי ישראל3על-פי הרדב"ז הנ"ל בהערה 2..

96. 67.1

    וינה, אוסטריה, שבט תשנ"ג

97. 67.2

    סז. שינוי מקום ישיבת גבאי אבל, ממקומו המיוחד לו

98. 67.3

    שאלה:

99. 67.4

    גבאי שנפטר אביו, האם צריך להחליף מקומו, שהוא מקום מיוחד לגבאים בשבת?

100. 67.5

     תשובה:

← Previous · Next → — showing 601–700 of 1,575

B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Part 3. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/FtpUserFiles/Books/shotBemarehH/3.pdf Licence: CC-BY. Source.