← All works

Avot DeRabbi Natan, Recension B

Sefaria · Talmud > Bavli > Minor Tractates · 626 sections

1. _.42.9

   מפני מה מ' גזירות הללו. כנגד מ' יום שהולד נוצר ולא עוד אלא כיון שאדם נכנס לדין והוא מתחייב לוקה מ' כנגד מ' הללו:

2. _.42.10

   אדם דמו של עולם היה בשביל שגרמה לו מיתה לפיכך נתחייבה בדם נדה. אדם חלתו של עולם היה בשביל שגרמה לו ליטמא נתחייבה מחלה. אדם נרו של עולם היה בשביל שגרמה לו ליכבה לפיכך נתחייבה בנר. מכאן אמרו חז"ל על שלש עבירות נשים מתות בשעת לדתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר

3. _.43.1

   עשרה נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו. אברהם נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם (בראשית כ"ב ה') [ואשובה אליכם] אין כתיב כאן אלא ונשובה אליכם נתנבא שאבינו יצחק עתיד לחזור:

4. _.43.2

   לבן נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ויברכו את רבקה [וגו'] ויירש זרעך את שער שונאיו (שם כ"ד ס') נמצאו מקללין את עצמן ומברכים את רבקה אחותם:

5. _.43.3

   יעקב נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין (שם מ"ג י"ד). אחיכם זה שמעון. אחר זה יוסף. ואת בנימין זה בנימין כמשמעו:

6. _.43.4

   השבטים נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו שנאמר (הנה) [והנה] הקטון את אבינו היום והאחד איננו (שם מ"ב י"ג) נתנבאו שיוסף בינותם עומד:

7. _.43.5

   יוסף נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא (שם מ"ה כ') נתנבא שעתידין לנצל את מצרים:

8. _.43.6

   פרעה נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ונלחם בנו ועלה מן הארץ (שמות א' י') נתנבא שעתידים ישראל לעשות עמו מלחמה ולהעלות לשלום את הארץ:

9. _.43.7

   [איוב נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל (איוב ב' י') נתנבא שהקב"ה עתיד לחזור עליו את הטובה]:

10. _.43.8

    משה נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך (שמות ט"ו י"ז) אין כתיב כאן תביאנו ותטענו אמרו הבנים נכנסין והאבות אינן נכנסין:

11. _.43.9

    גחזי נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ויאמר גחזי נער אלישע איש האלהים [וגו'] ולקחתי ממנו מאומה (מלכים ב' ה' כ') מומה דהוה ביה נתנבא שהוא עתיד ללבוש הצרעת:

12. _.43.10

    חנה נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה שנאמר כל הימים אשר היה הוא שאול לה' (שמואל א' א' כ"ח) אמרה חנה כל הימים ששמואל בני קיים מלכות שאול קיימת:

13. _.43.11

    כתיב אחד אומר וימת (שאול) [שמואל] (שם כ"ה א') וכתוב אחד אומר ושמואל מת (שם כ"ח ג') וימת שמואל זה מיתה נבל ושמואל מת זו מיתה ודאי שנאמר ויקבצו לו כל ישראל ויקברוהו בעירו ברמה. וכי אין אנו יודעים שעירו היתה רמה אלא שהיו כל ישראל מספידים לו בכל מקום כדרך שמספידין לו בעירו:

14. _.43.12

    עשרה שמות נקראת ארץ אדמה. יבשה. חרבה. תבל. חלד. ארקא. ראשית. גיא. שדה. ארץ. נקראת ארץ (לשם) [על שם] רצתה. מלה"ד למלך שקרא לפמליא שלו ורץ אחד ועמד לפניו ועשאו המלך שלטון כך קרא הקב"ה לכל באי העולם ורצתה ארץ ועמדה לפניו. אדמה שממנה נוצר אדם הראשון שנאמר וייצר ה' אלהים [את האדם] עפר מן האדמה (בראשית ב' ז'). יבשה שהובישו מימיה את מי המבול. חרבה שהחריבו מימיה את מי המבול. תבל שהיה מתובלת בד"ת אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום שנאמר לא תחסר כל בה (דברים ח' ט'). חלד שכל באי עולם חולדים בה שנאמר האזינו כל יושבי (חדל) [חלד] (תהלים מ"ט ב'). ארקא מנין שנאמר כדנא תאמרון להון אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו (ירמיה י' י"א). ראשית מנין שנאמר בראשית ברא אלהים [וגו'] (בראשית א' א'). גיא מנין שנאמר מן גו יגורשו וגו' (איוב ל' ה'). שדה מנין שנאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' (בראשית כ"ז כ"ז):

15. _.43.13

    בעשרה דברים נברא (האדם) [העולם] בחכמה. ובדעת. בתבונה. ובכח. ובגערה. ובדין. בתולד. ובבריה. בחסד. וברחמים. בחכמה מנין שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג' י"ט). בדעת מנין שנאמר בדעתו תהומות נבקעו (שם שם כ'). בכח מנין שנאמר עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו (ירמיה נ"א ט"ו). בגערה שנאמר עמודי שמים ירופפו [ויתמהו מגערתו] (איוב כ"ו י"א). בדין מנין שנאמר בראשית ברא אלהים (בראשית א' א'). בתולד מנין שנאמר אלה תולדות השמים והארץ (שם ב' ד'). בבריה מנין שנאמר בהבראם (שם שם). בחסד מנין שנאמר אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט ג'). ברחמים מנין שנאמר וברחמים גדולים אקבצך (ישעיה נ"ד ז'):

16. _.43.14

    שני דברים שמהלך ת"ק שנה. הנהרות מהלך ת"ק שנה. הישיבה ת"ק שנה וכולם שרשיו שרויים על עץ חיים שנאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהלים א' ג'):

17. _.43.15

    ז' דברים מעולים זה מזה (וזה). למעלה מן הארץ רקיע. ולמעלה מן רקיע כוכבים שהכוכבים הולכים וחוזרים והרקיע אינו זז ממקומו. ויש אומרים אף הוא חוזר כגלגל למעלה. [למעלה] מן הכוכבים אילנות אלא האילנות עושין פירות [והכוכבים אינם עושים פירות]. למעלה מן האילנות רוחות שהרוחות מנשבות ובאות והאילנות אינן זזין ממקומן. למעלה מן הרוחות בהמה שהבהמה אוכלת ושותה והרוחות לא אוכלין ולא שותין. למעלה מן הבהמה בני אדם שבני אדם יש בהם דעת (ולא משא) [ומשא]. למעלה מבני אדם מלאכי השרת אלא שבני אדם אוכלים ושותים ופרים ורבים וישנים ומתים ומלאכי השרת אינן אוכלים ושותים ולא פרין ורבין לא ישנים ולא מתים:

18. _.43.16

    שבעה מתנות טובות עתיד הקב"ה לתת לצדיקים לעתיד לבוא. ואלו הן. כח. נוי. עושר. חכמה. בנים. אורך ימים. ונחת רוח. כח מנין שנאמר וקוי ה' יחליפו כח (ישעיה מ' ל"א). נוי מנין שנאמר מראיהם כלפידים כברקים ירוצצו (נחום ב' ה') מה הברק הזה שהוא רץ מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה וחוזר לשעה קלה כך ישראל עתיד כל אחד ואחד לעלות לירושלים לעשות קרבנו לשעה קלה וחוזר לשעה קלה. עושר מנין שנאמר והיה הנכשל בהם (בדור) [ביום ההוא כדוד] (זכריה י"ב ח'). חכמה מנין שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך (ישעיה נ"ד י"ג) מה ת"ל ורב אלא שהוא (מרבן ומלבן) [רבן ומלפן]. בנים מנין שנאמר הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום (שם ס' כ"ב). אורך ימים מנין שנאמר לא יבנו ואחר ישב (שם ס"ה כ"ב). נחת רוח מנין שנאמר וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים [ובמנוחות שאננות] (שם ל"ב י"ח):

19. _.43.17

    ג' (כתרים) [כתים] הם. אחת רואה את המלך ורואה את הפנים שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (תהלים ק"מ י"ד). ואחת ראה את המלך ואינה רואה את הפנים שנאמר לא (יכנס) [יכנף] עוד מורך (ישעי' ל' כ'). ואחת אינו רואה לא את הפנים ולא את (המלאכים) [המלך] שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר (שם שם כ"א). יש מהם רואים בחלום. ויש מהם רואים בחזון. ויש מהם רואים במראה. כשהוא אומר והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם. וכן הוא אומר וגם על העבדים ועל השפחות (יואל ג' א' וב') לרבות בני אדם חיה ועוף. אין לי אלא בני אדם בלבד כשהוא אומר וגם לרבות את הכל:

20. _.43.18

    [שמנה עשר] אלו נקראו עבדים. אברהם נקרא עבד שנאמר והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי (בראשית כ"ו כ"ד). יעקב נקרא עבד שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב (ישעי' מ"ד ב'). ישראל נקראו עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כ"ה נ"ה). משיח נקרא עבד שנאמר הן עבדי אתמך בו (ישעי' מ"ב א'). מלאכים נקראו עבדים שנאמר הן בעבדיו לא יאמין (איוב ד' י"ח). משה נקרא עבד שנאמר לא כן עבדי משה (במדבר י"ב ז'). יהושע נקרא עבד [דכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה' (יהושע כ"ד כ"ט). כלב נקרא עבד מנין] שנאמר ועבדי כלב עקב היתה (במדבר י"ד כ"ד). דוד נקרא עבד שנאמר (ועבדי דוד) [ודוד עבדי] נשיא להם לעולם (יחזקאל ל"ז כ"ה). ישעיהו נקרא עבד שנאמר ויאמר ה' כאשר הלך עבדי ישעיהו (ישעיה כ' ג'). אליקים נקרא עבד שנאמר וקראתי לעבדי לאליקים (שם כ"ב כ'). איוב נקרא עבד שנאמר השמת לבך אל עבדי איוב (איוב ב' ג'). דניאל נקרא עבד שנאמר דניאל עבד אלהא חייא (דניאל ו' כ"א). חנניה מישאל ועזריה נקראו עבדים שנאמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עילאה (שם ג' כ"ו). נבוכדנצר נקרא עבד ולא הוה שוה לו שנאמר אל נבוכדנצר מלך בבל עבדי (ירמיה כ"ה ט'). זרובבל נקרא עבד שנאמר בעת ההיא נאם ה' אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי (חגי ב' כ"ג):

21. _.43.19

    שנים עשר אלו נקראו בחורים ואלו הן [אברהם נקרא בחור מנין אשר בחרת באברם] (נחמיה ט' ז'). יעקב נקרא בחור שנאמר יעקב אשר בחרתיך (ישעיה מ"א ח'). ישראל נקראו בחורים שנאמר וישורון בחרתי בו (שם מ"ד ב'). שאול נקרא בחור בגבעת שאול (בחור) [בחיר ה'] (שמואל ב' כ"א ו'). שבט לוי נקרא בחור שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל (שמואל א' ב' כ"ח). משה נקרא בחור שנאמר לולי משה בחירו משה מבחוריו (במדבר י"א כ"ח). יהודה נקרא בחור [שנאמר כי ביהודה בחר לנגיד] (דה"י א' כ"ח ד'). (יהודה) [דוד] נקרא בחור שנאמר ויבחר (ביהודה) [בדוד] עבדו (תהלים ע"ח ע'). שלמה נקרא בחור שנאמר ויבחר בשלמה בני (דה"י א' כ"ח ה'). ירושלם נקראה בחורה שנאמר העיר אשר (בחרתיה) [בחר ה'] (מלכים א' י"ד כ"א):

22. _.43.20

    [ששה] אלו נקראו ידידים. הקב"ה נקרא ידיד שנאמר אשירה נא לידידי (ישעיה ה' א'). אברהם נקרא ידיד שנאמר מה לידידי בביתי (ירמיה י"א ט"ו). ישראל נקראו ידידים שנאמר ונתתי את ידידות נפשי (שם י"ב ז'). בנימין נקרא ידיד שנאמר לבנימין אמר ידיד ה' (דברים ל"ג י"ב). שלמה נקרא ידיד שנאמר ויקרא את שמו ידידיה (שמואל ב' י"ב כ"ה). ירושלים נקרא ידידיה שנאמר מה ידידות משכנותיך (תהלים פ"ד ב'). יבא ידיד בן ידיד ויבנה בית לידיד בחלקו של ידיד. יבואו ישראל שנקראו ידידים ויבנו בית המקדש שנקראת ידידיה בגבול בנימין שנקרא ידיד:

23. _.43.21

    [חמשה] אלו (הן) נקראו אהובים. אברהם נקרא אהוב שנאמר זרע אברהם אוהבי (ישעי' מ"א ח'). יעקב נקרא אהוב [שנאמר ואוהב את יעקב (מלאכי א' ב'). ישראל נקראו אהובים שנאמר (ואוהב) [אהבתי] אתכם אמר ה' (שם שם). שלמה נקרא אהוב שנאמר ואהוב לאלהיו היה (נחמיה י"ג כ"ו). שערי ירושלם נקראו אהובים] שנאמר אוהב ה' שערי ציון (תהלים פ"ז ב'):

24. _.43.22

    ארבעה נקראו אש. הקב"ה נקרא אש שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה (דברים ד' כ"ד). התורה נקראת אש שנאמר מימינו אש דת למו (שם ל"ג ב'). ישראל נקראו אש שנאמר והיה בית יעקב אש (עובדיה א' י"ח). העולם הבא נקרא אש שנאמר מי יגור לנו אש אוכלה (ישעיה ל"ג י"ד):

25. _.43.23

    ד' דגלים לכסא הכבוד. צדק. ומשפט. חסד. ואמת. שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פ"ט ט"ו):

26. _.43.24

    שנים עשר נקראו חיים. [הקב"ה שנקרא חיים] שנאמר הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמיה י' י'). התורה נקראת חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג' י"ח). ישראל נקראו חיים שנאמר חיים כולכם היום (דברים ד' ד'). ארץ ישראל נקראת חיים שנאמר כי נתתי את חתיתם בארץ חיים. תורת חכם נקראת חיים שנאמר תורת חכם מקור חיים (משלי י"ג י"ד). פי צדיק נקרא חיים שנאמר פי צדיק מקור חיים (שם י' י"א). חסד נקרא חיים שנאמר כי טוב חסדך מחיים (תהלים ס"ג ד'). העולם הבא נקרא חיים שנאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים (שם קט"ז ט'). גן עדן נקרא חיים שנאמר ועץ החיים בתוך הגן (בראשית ב' ט'). מים נקרא חיים שנאמר יצאו מים חיים (זכריה י"ד ח'). ירושלים נקראת חיים שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיה ד' ג'). ברכה נקראת חיים שנאמר כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קל"ג ג'):

27. _.43.25

    ששה אלו נקראו מלאים. הקב"ה נקרא מלא שנאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כ"ג כ"ד). יהושע נקרא מלא שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (דברים ל"ד ט'). כלב נקרא מלא שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי (במדבר י"ד כ"ד). בצלאל נקרא מלא שנאמר וימלא אותו רוח אלהים בחכמה (שמות ל"ה ל"א). אהליאב נקרא מלא שנאמר מלא [אותם] חכמת לב (שם שם ל"ה). [חירם נקרא מלא שנאמר מלא חכמה] וכליל יופי (יחזקאל כ"ח י"ב):

28. _.43.26

    ארבעה אלו נאמר להם (שואל) [שאל. אברהם נאמר לו שאל שנאמר ויאמר ה' אלהים מה תתן לי (בראשית ט"ו ב') אין אדם אומר מה תתן לי אלא אם כן נאמר לו שאל]. שלמה נאמר לו שאל שנאמר ויאמר אלהים שאל מה אתן לך (מלכים א' ג' ה'). אחז נאמר לו שאל שנאמר שאל לך אות (ישעיה ז' י"א). (משה) [משיח] נאמר לו שאל שנאמר שאל ממני ואתנה גוים נחלתך (תהלים ב' ח'):

29. _.43.27

    ג' אלו נאמר להם בשיבה טובה. אברהם נאמר לו בשיבה טובה שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה (בראשית ט"ו ט"ו). גדעון בן יואש נאמר לו בשיבה טובה שנאמר וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה (שופטים ח' ל"ב). דוד נאמר לו בשיבה טובה שנאמר וימת (דוד) בשיבה טובה (זקן ושבע) [שבע] ימים (דה"י א' כ"ט כ"ח). צדקיהו נאמר לו בשיבה טובה שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים (ירמיה ל"ד ה'):

30. _.43.28

    ג' אלו נקראו כושים. ישראל נקראו כושים שנאמר הלא כבני כושים אתם לי (עמוס ט' ז'). צפורה נקראת כושית שנאמר על אודות האשה הכושית (במדבר י"ב א'). שאול נקרא כושי שנאמר על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז' א'). עבד מלך נקרא כושי שנאמר וישמע עבד מלך הכושי (ירמיה ל"ח ז') ואין אתה יודע אם העבד נקרא כושי ואם המלך נקרא כושי. [אמור מעתה עבד נקרא כושי ולא המלך נקרא כושי]. וכה"א אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים (שם ל"ה ד') ואין אתה יודע אם חנן נקרא איש האלהים ואם גדליהו נקרא איש האלהים. אמור מעתה חנן נקרא איש האלהים. ולמה נקרא שמו יגדליהו אלא שגדלו המקרא:

31. _.43.29

    ז' שמות נקרא אריה. אריה. ארי. כפיר. לביא. ליש. שחל. שחץ. אריה בנערותו. ארי בזקנותו. כפיר שהוא כופר באביו ובאמו. לביא שהוא חוטף [לבן] של בריות כשהוא שואג. ליש שהכל נעשין בפיו כמין בצק. שחל שהכל משחלין לפניו. שחץ שהכל משתחץ. ד"א שחץ שהוא שוחץ בפיו:

32. _.43.30

    ז' שמות נקרא עני. עני. אביון. מסכן. מך. דל. דך. רש. עני כמשמעו. אביון שהוא מתאוה לכל רואה דבר ואינו אוכל דבר ואינו שותה. מסכן שהוא מסוכן בנפשו. מך שהוא מך עד האסקופה. דך שהוא מדוכדך. דל שהוא דל מנכסיו. רש שהוא מתרושש. ד"א שהיא ירושת בידו:

33. _.43.31

    ז' שמות נקרא נחש. [נחש]. פתן. אפעה. שרף. צפעוני. תנין. שפיפון. נחש שנשיכתו דומה לנחש. פתי שכל חי שהוא נושכו הוא צועק מלפניו. שרף שכל מי שהוא נושכו הוא שורף את דמו ומיבש בשרו. צפעוני שכל מי שהוא נושכו שערו פורח עליו ובשרו מתמוסס. תנין שכל מי שהוא נושכו (מתהלך) [מתהפך]. שפיפון שכל מי שהוא נושכו חושף על מעיו:

34. _.44.1

    איסי בן יהודה אומר חמשה דברים בתורה צריכים הכרע. שאת אם תטיב (ואם לא תטיב) או שאת [אם] לא תטיב אינו אומר כך אלא הלא אם תטיב שאת (בראשית ד' ז'). ארור. כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור אינו אומר אלא ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה (שם מ"ט ז'). [מחר] ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר [אינו אומר כן אלא מחר] אנכי נצב על ראש הגבעה (שמות י"ז ט'). משוקדים. ובמנורה (ארבעה גביעים או ארבעה או במנורה) ארבעה גביעים משוקדים אינו אומר כן אלא משוקדים כפתוריה ופרחיה (שם כ"ה ל"ד). וקם. ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם אינו אומר כן אלא וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דברים ל"א ט"ז):

35. _.44.2

    חמשה קלי חומרים בתורה כי שבעתים יוקם קין (ומה) [ולמך] שבעים ושבעה (בראשית ד' כ"ד). הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך (בארץ) [מארץ] כנען קל וחומר ואיך נגנוב מבית אדוניך (שם מ"ד ח'). הן בני ישראל לא שמעו אלי קל וחומר ואיך ישמעני פרעה (שמות ו' י"ב). ואביה ירוק ירק בפניה (במדבר י"ב י"ד) ק"ו [אני] שיצרתיה (לבית) [ולבית] אביה. הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' קל וחומר אחרי מותי (דברים ל"א כ"ז):

36. _.44.3

    רבי יהודה בן חנינא אומר (פחזת) פחז (בראשית מ"ט ד') פ"א פחדת. חי"ת חטאת. זי"ן זנית:

37. _.44.4

    כנף רננים נעלסה (איוב ל"ט י"ג). לכה נרוה דודים עד הבקר נתעלסה באהבים (משלי ז' י"ח) נעלם נישא אותן באהבים:

38. _.44.5

    כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כ"ב ל"ב) יראה ראתה נטתה נטל הרוח. זי"ן שהוא זן מן הפורעניות:

39. _.44.6

    דברים שנאמרו למטה נאמרו כלפי למעלן יצרנהו כאישון עינו (דברים ל"ב י'). כי (כל) הנוגע בכם (כנוגע) [נגע] בבבת עינו (זכריה ב' י"ב). ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א' י"ג). הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א' י"ב). חטאתי מה (אומר) [אפעל] לך נוצר האדם [וגו'] ואהיה (לך) [עלי] למשא (איוב ז' כ'):

40. _.44.7

    רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר הכל צפוי וגלוי ותלוי במעשה. ומצודה פרוסה על כל החיים. והדין דין אמת. והחנות פתוחה והשלחן ערוך והפנקס [פתוחה והיד] כותבת והחנוני מקיף והגבאי חי וחזק:

41. _.44.8

    הוא היה אומר מקיפין לרשעים ואין מקיפין לצדיקים. מקיפין לרשעים בעולם הזה כבני אדם שעשו את התורה כדי שיפרע מהם לעתיד לבוא ואין זכור להם כל מעשים רעים. כל כך למה בשביל ליתן להן שכר מצוה קלה שעשו בעולם הזה כדי שיפרע מהם לעתיד לבוא [ומיסרין לצדיקים בעולם הזה] כבני אדם ששרפו את התורה ואין זכור להם כל מעשים טובים. כל כך למה בשביל ליפרע מהם הפסד עבירה קלה שעשו בעולם הזה כדי שיתן להם שכר טוב (משלהם) [משלם] לעתיד לבוא. אלו ואלו נוטלין בשכרם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ושלות רשעים סוף רע ותשובת (המלטים) [המוחלטים] בוגדת מפני שכבר (נגזר) [גזר] דינם מחותם. י"א הרבנות קוברת לבעליה. וי"א תולה והייסורים מנקין ויום הכיפורים מכפר. והכל נפטר ערום ויוצא [ערום והלואי] תהא יציאה כביאה:

42. _.44.9

    חביבין ישראל שנבראו בצלם. אילו לא נבראו ולא נאמר להן חביבין היו. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם (דברים י"ד א'):

43. _.44.10

    חביבין ישראל שניתן להם כלי שבו נוצר (האדם) [העולם]. אילו לא נבראו (לא) [ולא] נאמר להם חביבין היו. חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי שבו נוצר העולם זו התורה שנאמר ואשים דברי פיך ובצל ידי כסיתיך (ישעיה נ"א ט"ז):

44. _.44.11

    ישראל נקראו עבדים [שנאמר כי לי בני ישראל עבדים] (ויקרא כ"ה נ"ה) ומלאכי השרת נקראו עבדים (ואומר) [שנאמר] הן בעבדיו לא יאמין (איוב ד' י"ח) ואין את יודע איזה חביב [זה] מזה. כשהוא אומר כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ה נ"ה) ישראל אתם חביבין לפני יותר ממלאכי השרת:

45. _.44.12

    ישראל נקראו בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם (דברים י"ד א') ומלאכי השרת נקראו בנים שנאמר ויבואו בני האלהים (איוב א' ו') ואי אתה יודע איזה אהוב מהם. כשהוא אומר בני בכורי ישראל (שמות ד' כ"ב) [ישראל] אתם חביבין לפני יותר ממלאכי השרת:

46. _.44.13

    ישראל נקראו מלכים ומלאכי השרת מלכים. ישראל נקראו מלכים שנאמר בי מלכים ימלוכו (משלי ח' ט"ו) ומלאכי השרת נקראו מלכים שנאמר מלכי צבאות ידודון ידודון (תהלים ס"ח י"ג) אי אתה יודע איזה מכובד זה מזה. כשהוא אומר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (שמות י"ט ו') [ישראל] אתם מכובדים לפני יותר ממלאכי השרת:

47. _.44.14

    ישראל נקראו צבאות ומלאכי השרת נקראו צבאות. ישראל מנין שנאמר כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם (שם י"ב י"ז) ומלאכי השרת מנין שנאמר מלכי צבאות ידודון (תהלים ס"ח י"ג) אי אתה יודע איזה גדול זה מזה. כשהוא אומר והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל (שמות ז' ד') [ישראל] אתם גדולים לפני יותר ממלאכי השרת:

48. _.44.15

    ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים. ישראל מנין שנאמר קדש ישראל לה' (ירמיה ב' ג') ומלאכי השרת מנין שנאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא (דניאל ד' י"ד) ולא ידעת איזה מקודש זה מזה. [כשהוא אומר קדש ישראל לה' ישראל] אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת:

49. _.44.16

    ישראל נותנים זמרה ומלאכי השרת נותנים זמרה. ישראל מנין שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו' ד') ומלאכי השרת מנין שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב ל"ח ז') ואי אתה יודע איזה שבח משובח [יותר]. כשהוא אומר משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל (שמואל ב' כ"ג א') השבח שאתם משבחים לפני משובח יותר ממלאכי השרת וכה"א ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (תהלים כ"ב ד'):

50. _.45.1

    ז' פרושים הם. פרוש שכמי. פרוש קוזי. פרוש מדוכיא. פרוש נקפי. פרוש (ארבע חובות) [אדע חובתי]. פרוש יראה כאיוב. פרוש אהבה כאברהם:

51. _.45.2

    כל שיש בו ג' דברים הללו [מתלמידיו] של אברהם. וג' דברים הללו [מתלמידיו] של בלעם. של אברהם עין טובה רוח נמוכה נפש שפלה. עין טובה מנין שנאמר ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר (בראשית י"ח ז'). בן שלש רך בן שתים וטוב בן שנתו. רוח נמוכה מנין שנאמר גר ותושב אנכי עמכם (שם כ"ג ד'). נפש שפלה מנין שנאמר ואנכי עפר ואפר (שם י"ח כ"ז). [וחילופיהן בתלמידיו] של בלעם עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה. עין רעה מנין עד שלא יצאו ישראל ממצרים היו כל אומות העולם באים ונמלכים בו כיון שיצאו ממצרים היתה שפחה שבישראל חכמה יותר ממנו התחיל מיצר עין רעה (שבישראל) [בישראל] שנאמר הנה העם היוצא ממצרים (במדבר כ"ב י"א). וכה"א והוא יושב ממולי (שם שם ה'). רוח גבוהה כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם (שם שם י"ג) וכי עמכם אני אלך והלא עם הגדולים מהם אני הולך ובסוף הענין מהו אומר ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה (שם שם ט"ו). נפש רחבה מנין שנאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב וכו' (שם כ"ד י"ג):

52. _.45.3

    כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין זכות בא על ידו:

53. _.45.4

    ד' שגו ברואה אלו הן. אדם. וקין. בלעם. וחזקיהו. אדם שגה ברואה שנאמר ויקרא אלהים אל (אדם) [האדם] ויאמר לו איכה ויאמר את קולך שמעתי [וגו'] ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה (בראשית ג' ט' י' וי"א) ובסוף הענין מה הוא אומר ויאמר [האדם] האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל (שם שם י"ב). קין שגה ברואה שנאמר ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי [השומר אחי אנכי] (שם ד' ט') וכי מסרתו לי אילו מסרתו לי הייתי משמרו ובסוף הענין מהו אומר ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא הן גרשת אותי היום (שם שם י"ג וי"ד). בלעם שגה ברואה שנאמר ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי הנה העם היוצא ממצרים ויכס (במדבר כ"ב ט' י' וי"א) ובסוף הענין מה הוא אומר ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא (שם שם י"ב). חזקיהו שגה ברואה שנאמר ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה וגו' ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו [וגו'] ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ה' (אלהי) צבאות הנה ימים באים (נאם ה') ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אצרו אבותיך [וגו'] (ישעיה ל"ט ג' עד ז') אף דברים שנתתי לך מהר סיני יוליכו עמם בבלה ובסוף הענין מהו אומר ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר ה' אשר דברת [וגו'] (שם שם ח'):

54. _.45.5

    ג' חשבו מחשבה [רעה] וגלה הקב"ה מחשבתם לכל באי עולם. קין ועשו ואבשלום. קין חשב בלבו ואמר אני הורג את אחי ואירש את העולם שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד' ח') וגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה [וגו'] כי תעבוד את האדמה (שם שם י"א י"ב). עשו חשב בלבו ואמר אני אהרוג את אחי וגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול [וגו'] הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך (שם כ"ז מ"ב). אבשלום חשב בלבו ואמר אני אהרוג את אבי ואירש את המלכות שנאמר (ויגנוב) [ויגנב] אבשלום את לב אנשי ישראל (שמואל ב' ט"ו ו') ומנין שגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר ויאמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ (שם שם ד'):

55. _.45.6

    ג' חשבו מחשבה טובה וגלה המקום מחשבתם לכל באי עולם ואלו הן. ראובן ותמר ורות. ראובן חשב להציל את יוסף שנאמר ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם (בראשית ל"ז כ"ב) ומנין שגלה המקום מחשבתו לכל באי עולם שנאמר יחי ראובן [ואל ימות] (דברים ל"ג ו') [יחי ראובן] בזכות יוסף ואל ימות במעשה בלהה. תמר חשבה בלבה אמרה אפשר לצאת חוטאה מביתו של צדיק הזה ומנין שגלה המקום מחשבתה לכל באי עולם שהלכה ונשאת ליהודה וילדה ממנו פרץ וזרח. רות חשבה בלבה אמרה לחמותה עמך עמי אלהיך אלהי באשר תמותי אמות ושם אקבר (רות א' ט"ז וי"ז) ומנין שגלה המקום מחשבתה לכל באי עולם שהלכה ונשאת לבועז שנאמר ובועז הוליד את עובד ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (שם ד' כ"א וכ"ב) ודוד מלך בעולם הזה ומלך לעולם הבא:

56. _.45.7

    ג' דברו אמת ואבדו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא ואלו הן. המרגלים [ולקו]. ודואג [על עסקי דוד]. ובני רמון הבארותי על עסקי שהמיתו למפיבושת. ויש אומרים אף בן איש גר עמלקי בשביל שבישר מיתת שאול:

57. _.45.8

    ג' [וידו] ואבדו מן העולם הזה ונחלו חיי העולם הבא. ואלו הן המקושש והמקלל ועכן:

58. _.45.9

    ד' שמרדו ווידו ונחלו העולם הזה והעולם הבא ואלו הן. המילדת ורחב וגבעונים. ויש אומרים אף חושי הארכי:

59. _.45.10

    ד' מדות בנשים אבל לא באנשים. הנשים גרגרניות [קנאתניות] ועצלתיות צוותניות. גרגרניות שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו' (בראשית ג' ו'). קנאתניות מנין שנאמר ותקנא רחל באחותה (שם ל' א'). צוותניות שנאמר ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו (שם י"ח י'). עצלניות מנין שנאמר מהרי שלש סאים (שם שם ו'). ר' יוסי אומר כשם שנתנו ד' מדות בנשים כך נתנו באנשים. האנשים גרגרניים קונאניים צוותנים ועצלנים. גרגרניים מנין שנאמר וישבו לאכל לחם (שם ל"ז כ"ה). קונאניים מנין שנאמר ויקנאו בו אחיו (שם שם י"א) צוותנים מנין שנאמר והם לא ידעו כי שומע יוסף (שם מ"ב כ"ג). עצלניים מנין שנאמר מהרו ועלו אל אבי (שם מ"ה ט'):

60. _.45.11

    ד' מדות להולכי לבית המדרש הולך ועושה חסיד. לא הולך ולא עושה רשע. הולך ואינו עושה יש לו שכר הליכה. עושה ואינו הולך יש לו שכר עשייה:

61. _.45.12

    ד' מדות בנותני צדקה נותן ורוצה שיתנו אחרים חסיד. לא נותן ולא רוצה שיתנו אחרים רשע. נותן (ורוצה) [ואינו רוצה] שיתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים. לא נותן ורוצה שיתנו אחרים עינו רעה בשלו:

62. _.45.13

    ד' מדות בתלמידים נוח לשמוע וקשה לאבד זכה. קשה לשמוע ונוח לאבד [לא זכה. נוח לשמוע ונוח לאבד] יצא שכרו בהפסדו. קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו:

63. _.45.14

    ד' מדות באדם. שלי שלי ושלך שלך מדה בינונית. ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי עם הארץ. שלי שלי ושלך שלי רשע. שלך שלך ושלי שלך חסיד:

64. _.45.15

    ד' מדות ביושבים לפני חכמים. משפך. ספוג. נפה. משמרת. משפך שהוא מכניס בזו ומוציא בזו זה ת"ח נכנס לביהמ"ד שמע מדרש הלכות ואגדות וכשהוא יוצא אין בידו כלום. ספוג שהוא סופג את הכל זה תלמיד חכם שהוא נכנס לביהמ"ד שמע מדרש הלכות ואגדות כשהוא יוצא יש בו כלום כשהוא מוציאן מוציאן מעורבבין. נפה שהיא מוציאה את הקמח בפני עצמו ואת הסלת בפני עצמו ואת הסובן בפני עצמו זה תלמיד חכם שנכנס לבית המדרש שמע מדרש הלכות ואגדות כשהוא יוצא ויש בידו כלום מוציאן כל אחד ואחד בפני עצמו. משמרת שאינה מוציאה אלא שמרים זה ת"ח כשהוא נכנס לביהמ"ד שמע מדרש הלכות ואגדות כשהוא יוצא אין בידו כלום כשהוא שומע (שומע) דברי הבטלה הרי הוא בידו:

65. _.46.1

    כל כנסייה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. אי זו כנסייה שהיא לשם שמים זו כנסית אבותינו על הר סיני. ושאינה לשם שמים זו כנסית דור הפלגה:

66. _.46.2

    כל מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת שמאי והלל. ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו:

67. _.46.3

    כל התורעמנים תלמידיו של אדם הראשון שנאמר ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל (בראשית ג' י"ב):

68. _.46.4

    כל כפוי טובה תלמידיו של סנחריב שנאמר ותמצא כקן ידי (על חיל) [לחיל] העמים וכאסוף ביצים עזובות (ישעיה י' י"ד):

69. _.46.5

    ג' ספרי נביאים הם. הרואה עצמו קורא בחלומו בספר ישעיה יצפה לישועה. בספר מלכים יצפה למלכות. בירמיה ידאג מן הפורעניות:

70. _.46.6

    ג' ספרי כתובים הם. הרואה עצמו קורא בחלומו בספר משלי יצפה לחכמה. בספר תהלים יצפה ליראת חטא. באיוב ידאג מן הפורעניות:

71. _.46.7

    ג' חכמים הם. הרואה רבי אלעזר בן עזריה בחלומו יצפה לחכמה. הרואה רבי עקיבא יצפה ליראת חטא. רבי ישמעאל ידאג מן הפורעניות:

72. _.46.8

    ג' תלמידים הם. הרואה בן עזאי בחלומו. יצפה לחכמה. בן זומא יצפה ליראת חטא. רבי אלישע בן אבויה ידאג מן הפורעניות:

73. _.46.9

    האומר אלך ואלמוד תורה שכן הוא ידי חובתי כשר. שמא יראוני אחרים שני לו. שמא אשמע דבר ואבוא אלמדהו הרי זה בינוני. שמא אקרא ואבוא אלמדהו הרי זה בינוני. שמא אקרא ת"ח דווי וסכוף:

74. _.46.10

    האומר אלך ואגמול חסד שכן הוא ידי חובתי כשר. שמא יראוני אחרים הרי זה שני לו. שמא אשמע דבר ואבוא ואלמדהו הרי זה בינוני. שמא אקרא גומל חסד הרי זה דווי וסכוף:

75. _.46.11

    הרוצה שילמוד תורה וילמד לאחרים טוב לו ולאחרים. [הוא ולא אחרים טוב לו ולא לאחרים. אחרים] ולא הוא טוב לאחרים (לא) ולא לו. לא הוא ולא לאחרים הרי זה דווי וסכוף:

76. _.46.12

    הרוצה שישבות אצל חכמים וישבתו אחרים טוב לו ולאחרים. הוא ולא אחרים טוב לו ולא לאחרים. אחרים ולא הוא טוב לאחרים ולא לו. לא הוא ולא אחרים דווי וסכוף:

77. _.46.13

    הרוצה שיגמול חסד ויגמלו אחרים טוב לו ולאחרים. הוא ולא אחרים טוב לו ולא לאחרים. אחרים ולא הוא טוב לאחרים ולא לו. לא הוא ולא לאחרים דווי וסכוף:

78. _.46.14

    ד' מדות בטפשים מדוש מדוך וגלגל ינקה:

79. _.46.15

    ד' מדות במיושבים אבן פנה. אבן גזית. מרובעת. פסיפס:

80. _.46.16

    ג' ספרים נמצאו בעזרה. ספר מעונה ספר זעטוטה ספר היא. ספר מעונה [באחד היה כתוב מעון אלהי קדם (דברים ל"ג כ"ז) ובאחד היה מעונה. בטלו האחד וקיימו את השנים. אמר רבי יוסי זה הוא ספר שנמצא בבית מעון. ספר זעטוטי] באחד היה כתוב זעטוטי בני ישראל ובשנים כתוב וישלח את נערי בני ישראל (שמות כ"ד ה') בטלו את האחד וקיימו את השנים. ספר היא בכל מקום שהיה כתוב היא היו קורין (אותו) הוא. ויש אומרים אחד עשר יודידיות היא שבתורה בטלו את האחד וקיימו את השנים:

81. _.47.1

    שלשה נביאים הם. אחד תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן. ואחד תבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב. ואחד תבע כבוד הבן וכבוד האב. אליהו תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן שנאמר קנא קנאתי לה' אלהי (ישראל) [צבאות] (מלכים א' י"ט י'). יונה תבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' (יונה א' ג'). ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן שנאמר נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת (איכה ג' מ"ב):

82. _.47.2

    ג' חזרו למקומן. ישראל והתורה והכסף והזהב. ישראל היו מעבר הנהר שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי וגו' (יהושע כ"ד ב'). ומנין שחזרו למקומן שנאמר (לה) [להן] מן די ארגיזו אבהתנא לאלהא (שמיה) [שמיא] וגו' (עזרא ה' י"ב). התורה היתה מן השמים שנאמר אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ' י"ט). ומנין שחזרה למקומה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו (משלי כ"ג ה'). הכסף והזהב היו (מעוצרים) [מארץ מצרים] שנאמר ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב (שמות ג' כ"ב). ומנין שחזרו למקומן שנאמר ויעל שישק מלך מצרים ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך (דה"י ב' י"ב ט'):

83. _.47.3

    על ג' [דברים] שבזו ישראל בטלו מהם. על הנבואה על מלכות בית דוד. ועל המקדש. על הנבואה מנין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו (שם ב' ל"ו ט"ז). [על מלכות בית דוד שנאמר אין לנו חלק ונחלה בדוד (מלכים א' י"ב ט"ז) אמרו דוד אין לך עלינו אלא הבית הזה אשר בנית ועתה ראה ביתך דוד] (שם שם). על המקדש מנין שנאמר הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקותי. ואם לאו והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום (וישרוק) ושרק (שם ט' ח'):

84. _.47.4

    ג' אומרים ועושים וג' אומרים ואינם עושים. אלו שהן אומרים ועושים. הילדות. והעשירות. וימות החמה. ואלו הן אומרים ואינן עושים. הזקנות. והעניות. וימות הגשמים:

85. _.47.5

    ג' נתמעטו משריבה תלמוד תורה. נתמעטו המזיקים. (נתמעטו) נתמעט המהומה. נתמעטו עושי רע. ויש אומרים אף נטיעת המקשאות:

86. _.47.6

    ג' בכו ושמע הקב"ה בכיתם. ואלו הן. הגר. ועשו. וחזקיהו. הגר מנין שנאמר ותשא את קולה ותבך (בראשית כ"א ט"ז). ומנין ששמע הקב"ה קול בכיתה שנאמר כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם קומי שאי את הנער (שם שם י"ח). עשו בכה וישא את קולו ויבך (שם כ"ז ל"ח) ועל שלשה דמעות שהטיף נעשו לישראל (פלומציות) [פלומסיות] שנאמר האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש (תהלים פ' ו'). חזקיהו בכה שנאמר אנא ה' (זכור) זכר נא וגו' ויבך חזקיהו בכי גדול (מלכים ב' כ' ג'). ומנין ששמע הקב"ה בכיתו שנאמר שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך ביום השלישי תעלה בית ה' (שם שם ה'):

87. _.48.1

    רבי שמעון אומר ג' כתרים הם. כתר תורה כתר כהונה [וכתר מלכות] וכתר שם טוב עולה על גביהן. כתר תורה זה כתרו של משה שנאמר זכרו תורת משה עבדי אשר וגו' (מלאכי ג' כ"ב). כתר כהונה זה כתרו של אהרן שאי אפשר ליגע בו שנאמר ברית מלח עולם היא לפני ה' (במדבר י"ח י"ט). כתר מלכות זה כתרו של דוד שנאמר הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן (המלוכה) [ממלכה] לדוד (דה"י י"ג ה'). כתר שם טוב עולה על גביהן. כל מי שזכה לתורה יבא ויטלנה. אהרן לא זכה לכהונה אלא בזכות התורה שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב' ז'). דוד לא זכה למלכות אלא בזכות התורה שנאמר זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי (תהלים קי"ט נ"ו):

88. _.48.2

    כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר ובטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן. אין לך אהבה קשה בעולם חוץ מאהבת נשים:

89. _.48.3

    רבי שמעון אומר כל המשיא את בתו קטנה הרי זה ממעט פריה ורביה ומאבד את ממונו ובא לידי שפיכות דמים:

90. _.48.4

    ג' דמעות קשות לעינים. דמעת העשן. ודמעת הדקר. ושל בכיה קשה מכולם. ויש אומרים אף של בצל גדול:

91. _.48.5

    ג' דמעות יפות לעינים. דמעת החסית. ודמעת הקלורית. ושל שחוק יפה משניהן. ויש אומרים אף של בצל קטן:

92. _.48.6

    ג' דברים מגדלין את הגוף. יין ישן. ובשר שמן. והסולת. וי"א אף בשר עוף:

93. _.48.7

    ג' דברים מרבים את הזרע. השום. והביצים. שחלים. והגרגיר:

94. _.48.8

    ג' דברים ממעטין את הזרע. פת שעורים. הפיגר. והגר:

95. _.48.9

    ג' דברים מרבין את הזבל פת שעורים ופת קיבר תירוש וירק:

96. _.48.10

    ג' דברים נכנסים לגוף כמות שהם. הפול. והתורמוסין. והעדשים. [ויש אומרים ג' אחרים גם כן] השומשמין וזרע פשתן וכפניות של תמרה:

97. _.48.11

    ג' אוקיאות ג' בארות בעולם. שתים במזרח ואחת בכל העולם:

98. _.48.12

    עשרה חלקים בריות בעולם. ט' בסדקין ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של כשפים בעולם ט' במצרים ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של זנות בעולם ט' באלכסנדריא ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של נוי בעולם ט' בירושלים ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של יסורין בעולם ט' בירושלים ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של שטות בעולם ט' בבבליים ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של עונות בעולם ט' בלוד ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של גבורה בעולם ט' ביהודה ואחד בכל העולם. עשרה חלקים של חכמה בעולם ט' בירושלים ואחד בכל העולם שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה וגו' (בראשית כ"ב ב'). עשרה חלקים של חנופה בעולם ט' בירושלים ואחד בכל העולם שנאמר כי מאת (ה') נביאי ירושלים יצאה חנופה לכל הארץ (ירמיה כ"ג ט"ו). עשרה חלקים של תורה בעולם ט' בירושלים ואחד בכל העולם שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים (ישעיה ב' ג'):

99. _.48.13

    יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. וכן הוא אומר רצון יריאיו יעשה וגו' (תהלים קמ"ה י"ט):

100. _.48.14

     אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך וגו' (ישעיה נ"ד י"ג):

← Previous · Next → — showing 401–500 of 626

Vienna, 1887. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001063945/NLI Licence: Public Domain. Source.