← All works

Avot DeRabbi Natan, Recension B

Sefaria · Talmud > Bavli > Minor Tractates · 626 sections

1. _.27.6

   הה"א אם תבוא לביתי אבוא לביתך ואם לא תבוא לביתי לא אבוא לביתך:

2. _.27.7

   הה"א אם תבוא לביתי אני אבוא לביתך אלו ישראל שמניחים כספם וזהבם ועולין לירושלים לעשות שלשה רגלים והשכינה מחזרת עליהם ומברכתן שנאמר והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים (ויקרא כ"ו י"ב).

3. _.27.8

   דבר אחר אם תבוא לביתי אבוא לביתך אלו ישראל שמניחין גרנותיהן וגתותיהם ועולין לירושלים שלש רגלים והקדוש ב"ה חוזר עליהם ומברכן שנאמר אבוא אליך וברכתיך (שמות כ' כ"א):

4. _.27.9

   [הה"א] דאנן בה מן בה ואין לית אנן בה מן בה. ומה הוא הפוך בה והפוך בה דכולא בה ומינה לא תזוע שאין לך מדה טובה יותר ממנה. בן הא הא אומר לפום צערא אגרא:

5. _.27.10

   דאנן בה מן בה מעשה בהלל הזקן שהיה יושב על בית השואבה ובני אדם עומדים ומתפללים ראה אותם שגבה לבם. אמר להם יודעים אתם שאנו (או שבחנו) [ושבחינו] כלום והלא [יש] לפניו אלף אלפים ורבי רבבות של מלאכי השרת שיעבדו אותו שנאמר היש מספר לגדודיו (איוב כ"ה ג') ואין לית אנן בה מן בה. כיון שראה אותם שנשבר לבם. אמר להם והלא יש לפניו אלף אלפים ורבי רבבות של מלאכי השרת ואינו רוצה בשבחן של כולם אלא בשבחן של ישראל שנאמר (משח) [משיח] אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל (שמואל ב' כ"ג א') ואומר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (תהלים כ"ב ד'):

6. _.27.11

   ומה הוא הפוך בה והפוך בה דכולא בה ומנה לא תזוע שאין לך מדה טובה ממנה בן הי הי אומר לפום צערא אגרא. מעשה בחמר אחד שבא אצל הלל הזקן א"ל רבי ראה מה אנו יתרים מכם שאתם מצטערים בכל הדרך הזו ועולים מבבל לירושלים ואני יוצא מפתח ביתי ולן בפתחה של ירושלים. (המתין) [שתק והמתין] לו זמן א"ל בכמה את משכיר לי חמורך מכאן ועד (מיאם) [אמאום. א"ל] בדינר. עד לוד בכמה. א"ל בשנים. עד קיסרין בכמה. א"ל בשלש. א"ל ראה אני לפי שאני מרבה את הדרך את מרבה את השכר א"ל הן לפי הדרך הוא השכר. א"ל לא יהו שכר רגלי כשכר רגלי הבהמה הוא שהיה הלל מקיים לפום צערא אגרא:

7. _.27.12

   מעשה ברבי יהושע שהיה בא בדרך וראה גלגולת אחת צפה על פני המים. אמר לה על דאטפך אטפוך ולמטיפיך יטופון:

8. _.27.13

   ועוד ה' דברים היה אומר בלשון הבבליים נגד שמא אבד שמיה. ודלא מוסיף יסיף. ודאשתמש בתגא חלף. ודלא שמש חכימייא קטלא חייב. ודשמש ולא מקיים חייב קטלי קטילין:

9. _.27.14

   נגד שמא אבד שמיה יצא שם פלוני בעיר. פלוני נאה פלוני גבור. למחר את מבקשו אין אתה יודע אימתי נפטר מן העולם:

10. _.27.15

    ודלא מוסיף יסיף ללמדך שכל המלמד פרשה אחת מן התורה (אם לא מוסיף) גמור אם לא גמר סופו לשכוח שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד (דברים ד' ט'):

11. _.27.16

    ודאשתמש בתגא חלף מה אם בלשצר ששמש בכלי בית המקדש דברים שיש להם חילופין ויש להם דמים טורף נפשו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא. והמשמש בכתרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה שהוא טורף נפשו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

12. _.27.17

    ודלא שמש חכימייא קטלא חייב. מעשה (באחד כהן) [בכהן אחד] חסיד ברמת בני ענת והלך רבי יהושע לדבר עמו והיו עוסקים בהלכות חסידים וכיון שהגיעה עונתה של סעודה אמר לאשתו הביאי טיפה של שמן לתוך הגריסין. הלכה ונטלה את הפך מתוך הכירה. א"ל רבי וכי הכירה טהורה היא. אמר לו וכי יש כירה טמאה ותנור טמא. א"ל והרי הוא אומר תנור וכירים יותץ טמאים הם (ויקרא י"א ל"ה) הא שיש תנור טמא וכירים טמאים ודשמש ולא קיים חייב קטלי קטילין. אמר רבי כך הייתי נוהג כל ימי. אמר לו אם כך היית נוהג כל ימיך לא היית אוכל קדשי שמים כתקונן. אמרו חכמים ודלא שמש חכימייא קטלא חייב ודישתמש ולא קיים חייב קטלי קטילין.

13. _.28.1

    שמונים זוגות של תלמידים היו לו להלל הזקן. שלשים מהם היו ראוים שתשרה עליהם שכינה. ושלשים מהם היו ראוין שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון. ועשרים מהם בינונים. הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל והקטן שבהם רבי יוחנן בן זכאי. בשעת פטירתו נכנסו כולם והוא לא נכנס. אמר להם היכן [הוא] יוחנן. אמרו לו הרי [הוא] עומד על הפתח. אמר להם יכנס כשר הוא. כיון שנכנס אמר להם הקטן שבכם אב לחכמה ואב לדורות. והגדול שבכם על אחת כמה וכמה. אמר להם עליכם נאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח' כ"א) ועליך נאמר רבן יוחנן להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא:

14. _.28.2

    אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח פרשה אחת מן התורה שלא למדה ולמד מקרא ותרגום הלכות ואגדות שיחין ומשלות הכל למד:

15. _.28.3

    חמשה דברים היה רבי יוחנן בן זכאי אומר לתלמידיו חבירינו למדו תורה והתעסקו בה שאם עשיתם את כל התורה כולה כמצוה הזו אל תחזיק תורה לעצמך כי לכך נוצרת:

16. _.29.1

    חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס. ורבי יהושע בן חנניה. ורבי יוסי הכהן. ורבי שמעון בן נתנאל. ורבי אלעזר בן ערך. היה רבי יוחנן בן זכאי משנה בשבחן ואומר אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה. יהושע בן חנניה אשרי יולדתו. [רבי יוסי הכהן חסיד שבדורו. רבי שמעון בן נתנאל ערוגה שהיא מקבלת מימיה במדבר. ור' אלעזר בן ערך מעין המתגבר. הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם]. אבא שאול אומר משום רבי עקיבא שהיה אומר משמו לא היה אומר אלא אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס עמהם ואצבעו של רבי אלעזר בן ערך מכריע את כולם. ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה אלא כיון שיצאו מירושלים אמר אנה אלך והוא שאמר נלך למאוס לעיר יפה שמימיה (מעוסקים) [מתוקים] לא נתגדל שמו בחכמה והם שאמרו נלך לנו ליבנה למקום שמאהבים התורה למקום שתלמידי חכמים מרובים הם נתגדל שמם בחכמה. משל אם יראה אדם דינר לצבע ואת הצמר לשולחני זה אינו יודע מה טיבו של זה. אבל אם יראה צמר לצבע ואת הדינר לשולחני זה מכיר אומנותו. הוא שאמר נלך לנו למאוס העיר יפה לעיר שמימיה יפים כל מי שהוא מבקש ללמוד תורה ילך לו אחריה (נתגדל) [נתמעט] שמו בחכמה. והם שאמרו נלך לנו למקום שמאהבין את התורה למקום שתלמידי חכמים מרובים הם נתגדל [שמם] בחכמה:

17. _.29.2

    אמר להם ראו איזה היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. (רבי שמעון) [רבי יהושע] אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר זה יצר טוב. ויש אומרים זו אשה טובה. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. טוב למצוה וטוב לבריות. אמר להם רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם:

18. _.29.3

    ועוד אמר להם צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר זה יצר רע ויש אומרים זו אשה רעה. (רבי יוסי) [רבי שמעון] אומר הלוה ואינו משלם אחד לוה מן האדם כאילו לוה מן המקום שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן (תהלים ל"ז כ"א). רבי אלעזר אומר לב רע. רע למקום. רע למצות. רע לבריות. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם:

19. _.29.4

    ועוד ג' [דברים] היה אומר רבי אליעזר יהי כבוד (תלמידך) [חבירך] חביב עליך כשלך. אל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך:

20. _.29.5

    [יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך] הוי חס על כבוד בניו ובנותיו. אם רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף את לא תיטול את של חבירך. אם רוצה את שלא יאמר אחריך דבר אף אתה לא תאמר אחריו דבר:

21. _.29.6

    ואל תהי נוח לכעוס. מעשה באחד שבא להכעיס הלל הזקן המתין לו עד (שיישן) [שישן] התחיל דופק ואומר מי כאן (בית) הלל. א"ל מה לך. א"ל שאלה [יש לשאול]. עמד ופתח לו. נתעטף וישב לו. שאלתך מה. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה זנבה של פרה ארוך ושל חמור קצר. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל מפני שהחמור נושא אוכף על בשרו ואין זנבו מגיע אלא עד חצי יריכו. בשר הפרה מגולה וזנבה ארוך [ומשמשה עמו על כל בשרה]. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. כיון שישן התחיל דופק ואמר מי כאן הלל. א"ל מה לך. [א"ל] שאלה. עמד ופתח [לו] נתעטף וישב לו. א"ל אמור שאלתך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה ראשיהם של בבליים ארוכים ושל בני מדינה זו מגולגלים. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל מפני שאין במקומן עריסות וכל ימיו מתגדל על חיק אמו. ושל בני מדינה זו כיון שהיא יולדת אותו היא נושאת ונותנת אותו בתוך העריסה ראשיהן נעשין מגולגלים. ולפיכך ראשן של בבליים ארוכים ושל בני מדינה זו מגולגלים. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. התחיל דופק ואומר מי כאן הלל. א"ל מה לך. א"ל שאלה. עמד ופתח לו נתעטף וישב לו. א"ל אמור שאלתך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה פרסות רגליהם של בני (אפסיים) [אפריקה] רחבות מכל בני אדם. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל שמקומם (ביתוצים) [בין בצעי המים] והן מהלכין ביום ובלילה בתוך המים פרסותיהן מתפרטות מן המים לפיכך הם רחבות מכל בני אדם. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. [התחיל דופק מי כאן הלל. א"ל מה לך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה עיניהם של תרמודים צרות מכל בני אדם. א"ל שאלה גדולה שאלת מפני שהן סמוכין למדבר והרוח זורה את החול על פניהם ועיניהם מתמלאות מים עליהם. א"ל יש לך שאלות אחרות. א"ל לאו. הלך לישון]. התחיל צווח ואומר (אילך) [אוי לי] מפניך (בית) הלל (אילך) [אוי לי] מפניך. א"ל מה לך. [א"ל] ענותנותך גרמה לי שאפסיד ארבע מאות דינר. א"ל מוטב לך שתפסיד ארבע מאות דינר על ארבע מאות דינר ואל יקרא (בית) הלל קפדן אפילו שעה אחת לפני המקום:

22. _.29.7

    מעשה באחד שבא אצל שמאי. א"ל רבי גיירני על מנת שתעשני כהן גדול. א"ל וכי אין לנו בישראל מלעשות כהן גדול אלא הגר הזה. היתל בזעפו וסילקו בנזיפה. הלך לו אצל הלל הזקן. א"ל רבי גיירני על מנת שתעשני כהן גדול. א"ל בני מי שהוא מבקש לעשות שמשו של מלך בשר ודם צריך הוא ללמוד קודם היאך הוא יוצא והיאך הוא נכנס והיאך הוא מתקן סעודתו של מלך בשר ודם. אתה שאתה מבקש לעשות שמשו של מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה שצריך את ללמוד היאך אתה נכנס והיאך אתה יוצא והאיך אתה שוחט והאיך אתה זורק והאיך אתה מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות. נתן לו הספר והתחיל קורא בו והולך עד שהגיע להזר הקרב יומת (במדבר א' נ"א). א"ל רבי על מי נאמר זה הפסוק. א"ל אפילו על דוד מלך ישראל. נענה אותו הגר ואמר אני הגר הקל שבאתי במקלי ובמנעלי על אחת כמה וכמה. א"ל קפדנותך שמאי גרמה לי לטרוף נפשי מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא. וענותנותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה וחיי העולם הבא:

23. _.29.8

    מעשה באחד שבא אצל שמאי הזקן. אמר לו רבי כמה תורות נתנו מן השמים. א"ל אחת בכתב ואחת בפה. א"ל אני מאמינך אלא זו שנתנה בכתב אבל זו שנתנה בפה איני מאמינך [גער בו וסלקו בנזיפה. בא לפני הלל. א"ל רבי כמה תורות נתנו מן השמים. א"ל אחת בכתב ואחת בעל פה. א"ל אני מאמינך אלא זו שנתנה בכתב אבל זו שנתנה בעל פה איני מאמינך]. כתב לו אל"ף בי"ת. א"ל זאת מהו. א"ל אל"ף. וזה מהו. א"ל בי"ת. א"ל מי הודיעך שזה אלף ושזה בי"ת. א"ל קבלתי כך עלי באמונה. א"ל כשם שקבלת זו עליך באמונה כך תקבל את זו עליך [באמונה]. אמר קפדנותך שמאי גרמה לי לטרוף נפשי מחיי העולם הזה ומחיי העוה"ב [וענותנותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה וחיי העולם הבא]:

24. _.29.9

    ושוב יום אחד לפני מיתתך. מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה אומר לתלמידיו שובו לפני מיתתכם יום אחד. אמרו וכי אדם יודע אימתי ימות שיעשה תשובה (אליו) [א"ל] בכל יום יאמר אדם היום אעשה תשובה שמא אמות למחר נמצאו כל ימיו באים בתשובה (ומה) [וזה] פירושו של דבר בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קהלת ט' ח'):

25. _.29.10

    והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף:

26. _.30.1

    רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות טורפים את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

27. _.30.2

    עין רעה שלא תהא עינו של אדם רעה בממונו של חבירו לא בבניו ולא בבנותיו ולא בצאנו ולא בבקרו ולא בכל מה שיש בידו:

28. _.30.3

    יצר הרע שבשעה שאדם נולד יצר הרע נדבק בו. משל אם יעלה אדם את הבהמה לראש הגג היא סוללת אחריה (את) [אבל] התינוק הוא רץ ליפול ממנו. סמוך למדורה הוא רץ ליפול בתוכה. סמוך לגחלים הוא פושט ידו לקומצן. מפני מה. מפני שיצר הרע נזרק בו. משל למה"ד למלך שהיו לו שדות הרבה והרבה והיה לו שדה אחת שלא היה לו שדה אחרת רעה כמותה. ואמר המלך לחכירה לאריס והחכירה לאריס (גדה) [נרה] זבלה זרעה קצרה (כשחזרה בררה) ולא עשת אלא עשרה כורים ומה שעשה הכניס לתוך ביתו של מלך. א"ל המלך הבא את השאר. א"ל אדוני המלך אתה יודע [שדה שלך שלא היתה לך שדה אחרת רעה ממנה ומה שעשה כבר הכנסתי לתוך ביתך. כך הם ישראל עתידין לומר לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה יודע] יצר הרע (שנזרקה) [שזרקת] בנו שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח' כ"א). וכן הוא אומר כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו (תהלים ק"ג י"ד):

29. _.30.4

    ושנאת הבריות שכל מי שהוא שונא את חבירו המקום עוקרו מן העולם. שכן מצינו באנשי סדום שלא עקרן המקום אלא בעבור שהיו שונאים זה לזה שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית י"ג י"ג). רעים זה לזה. וחטאים בגלוי עריות. מאד בשפיכות דמים. דבר אחר מאד במשכב זכר:

30. _.30.5

    רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע וכשאתה עומד להתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא תחנונים לפני המקום שנאמר כי חנון ורחום הוא (יואל ב' י"ג). ואל תהי רשע בפני עצמך:

31. _.30.6

    רבי יוסי אומר יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:

32. _.30.7

    [יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך] הוי חס על ממון חבירך כשלך ועל ממון בניו ובנותיו ואם רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף אתה אל תיטול את שלו:

33. _.30.8

    והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שאילו היתה תורה ירושה לך היה אדם מורישה לבנו ולבן בנו ולבן אחותו עד סוף כל הדורות. שכן מצינו במשה בשעה שהיה סבור שבניו עומדים תחתיו מהו אומר ויאמר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר [וגו'] אשר יצא לפניהם (במדבר כ"ז ט"ז וי"ז). בא וראה מה (המקרא) [המקום] משיבו קח לך את יהושע (שם י"ח):

34. _.30.9

    וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל. כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך. לעשות מצוה אני הולך. מה מצוה הלל. לבית הכסא אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף. איכן אתה הולך הלל. לעשות מצוה אני הולך מה מצוה הלל. לבית המרחץ אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות העומדות בפלטיות של מלכים הממונה עליהם להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט' ו') על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה:

35. _.30.10

    רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ומה שתשוב לאפיקורס על דברי תורה שלא יסתירו. ודע מלפני מי אתה עמל ומי בעל בריתך שנאמר בכל דרכיך דעהו (משלי ג' ו'):

36. _.31.1

    רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. שלא נוצרו הבריות על דברי הבטלה אלא על דברי תורה שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל' כ') [חייך בעולם הזה ואורך ימיך] לעולם הבא:

37. _.31.2

    הוא היה אומר אל תסתיר במותיהם שלא תבנם בידך. אל תסתיר [של לבנים שלא יאמרו לך בא ועשם של אבנים]. אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח. בוא ונטע את הנטיעה [ואח"כ צא והקבילו]. אם יאמרו לך הילדים נלך ונבנה בית המקדש אל תשמע להם ואם יאמרו לך הזקנים בוא ונסתור בית המקדש שמע להם. מפני שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין. ראיה לדבר רחבעם בן שלמה:

38. _.31.3

    הוא היה אומר כופו את הילדים מגאון ופרשום מבעלי בתים מפני שבעלי בתים מרחיקים [את האדם] מדברי תורה:

39. _.31.4

    הוא היה אומר פלוני אומן ואין כלי אומנותו בידו. פלוני כלי אומנותו בידו ואינו אומן. פלוני אומן וכלי אומנותו בידו. אמרו לו רבי מה הדבר הזה. אמר להם פלוני חכם ואין בידו מעשים הרי זה אומן ואין כלי אומנותו בידו. פלוני יש בידו מעשים טובים ואינו חכם הרי זה כלי אומנותו בידו ואינו אומן. פלוני חכם ויש בידו מעשים טובים הרי זה אומן וכלי אומנותו בידו:

40. _.31.5

    הוא היה אומר כופו את הילדים שמהם חכמים יוצאים שתהא שמאל דוחה וימין מקרבם:

41. _.31.6

    הוא היה אומר (מנין) [בעון] ג' דברים בעלי בתים נמסרים למלכות על שהם מלוים בריבית (וכובשים) [ועל שכובשים] שטרים פרועים (ופוסקים) [ועל שפוסקים] צדקה ברבים ואינן נותנין [ועל שפורקין עול מעליהם ונותנין העול והמס על העניים והאביונים האומללים] ועליהם הוא אומר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת (דברים כ"ז כ"ו) אלו בעלי בתים:

42. _.31.7

    רבי יהודה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:

43. _.31.8

    רבי הלל אומר אל תפרוש מן הצבור אל תאמין בעצמך עד יום מותך ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. אל תאמר דבר שאפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר אחר אדם דבר עד שתגיע למקומו:

44. _.31.9

    הוא היה אומר מרבה נשים מרבה כשפים. מרבה שפחות מרבה זימה. מרבה עבדים מרבה גזל. מרבה כשפים מרבה (רבית) [רעות]. מרבה נכסים מרבה יגיעה. מרבה בשר מרבה רמה. מרבה תורה מרבה חיים. קנה שם טוב קנה לעצמו. קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא:

45. _.31.10

    נמשלו דברי תורה לכלי מלתין. מה מלתין לא במהרה את קונהו אבל במהרה את קורעו. כך הם דברי תורה קשים הם לקנות ונוחים הם לאבד. דברי שטות דומים הם לכלי שק. מה כלי שק במהרה את קונהו אבל לא במהרה את קורעו. כך הם דברי שטות נוחים לקנות וקשה לאבד:

46. _.31.11

    נמשלו דברי תורה לכלי זהב (מה כלי זהב) כל זמן שהוא ממרקן הם מצחצחין ומאירין פניו של אדם. כך הם דברי תורה שכל זמן שאת שונה בהן ומשלש בהן מצחצחין ומאירין פניו של אדם שנאמר מצות ה' ברה מאירת עינים (תהלים י"ט ט'). ישב לו מהן נוחין לאבדן ככלי זכוכית שנאמר לא יערכנה זהב וזכוכית (איוב כ"ח י"ז):

47. _.31.12

    חבר בפני עם הארץ ככלי זהב. השיח עמו ככלי זכוכית. אכל ושתה [עמו] ככלי חרס. כל הכלים עוברים בשוק ואין בני אדם [יודעין מה בתוכן. עבר כלי זכוכית בני אדם יודעין מה בתוכן. כך כל בני אדם עוברין בשוק ואין בני אדם] משיחין בהן. עבר תלמוד חכם משיחין [בו]:

48. _.31.13

    בג' דברים אדם ניכר לבריות אם כשר הוא ואם [לאו] מהליכתו ומעטיפתו ומשאלת שלומו. ויש אומרים אף בדבורו:

49. _.31.14

    ג' דברים מאהבין את האדם לבריות. יד פשוטה ושולחן ערוך וקלות ראש:

50. _.31.15

    בג' דברים בודקין את האדם. במשא ומתן וברוב יין וברוב שיחה:

51. _.31.16

    רבי נחוניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שהיא שולטת בנו כל הימים שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלענו:

52. _.32.1

    רבי נחוניה בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:

53. _.32.2

    הוא היה אומר הנותן לבו לדברי תורה מעבירין ממנו דברי שטות. והנותן לבו לדברי שטות מעבירין ממנו דברי תורה:

54. _.32.3

    רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. וכל המבזה את התורה גופו מבוזה לבריות:

55. _.32.4

    רבי ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות:

56. _.32.5

    רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון:

57. _.32.6

    רבי ישמעאל בנו של רבי חנינא בן ברוקה [אומר] משלך יתנו לך ובשמך יקרוך ובמקומך יושיבוך. ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך

58. _.32.7

    רבי יוחנן בן ברוקה אומר המחלל שם שמים בגלוי נפרעין ממנו בסתר והשם מתחלל ואין נפרעים ממנו אלא בגלוי:

59. _.32.8

    רבי (יוחנן) [חנינא] בן דוסא אומר כל שקדמה יראת חטאו [לחכמתו סופו להתקיים. חכמתו ליראת חטאו] אין סופו להתקיים. מעשיו לחכמתו סופו להתקיים. [חכמתו למעשיו אין סופו להתקיים]. משל למה הדבר דומה לאחד שבא אצל החנוני. א"ל תן לי רביעית יין. א"ל הבא כלי ופתח לו את תיקו. א"ל תן לי שמן. א"ל הבא כלי ופתח לו את המפושלות. א"ל בן מאירה כלי אין בידך ואתה מבקש ליטול יין ושמן. כך הקב"ה אומר לרשעים מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים ללמוד תורה שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי (תהלים נ' ט"ז). חוקי אין את משמר היאך את מספר בהם ואתה שנאת מוסר (שם שם):

60. _.32.9

    עקביא בן מהללאל אומר יסתכל אדם בד' דברים ואינו בא לידי עבירה דע מאין באת ולאיכן אתה הולך ומי עתיד להיעשות עפר רמה ותולעה ומי הוא דיין לכל המעשים ברוך הוא:

61. _.32.10

    רבי שמעון בן אלעזר אומר מאין הוא בא ממקום אש וחוזר למקום אש. ומאין הוא בא ממקום לחוץ וחוזר למקום (חוץ) [לחוץ]. ומאין הוא בא ממקום שאין בריה יכולה לראות וחוזר למקום שאין בריה יכולה לראות. מאין הוא בא ממקום טומאה וחוזר ומטמא את אחרים:

62. _.32.11

    הוא היה אומר עשה עד שאתה מצוי ומצוי לך ומצוי לאשר תתן:

63. _.32.12

    רבן גמליאל אומר עשה לך רב לחכמה והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות:

64. _.32.13

    שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף גדול יותר מן השתיקה. ולא מדרש הוא העיקר אלא הכל שם לפי המעשה:

65. _.32.14

    רבן גמליאל אומר על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח' ט"ז):

66. _.32.15

    רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם. כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת היא לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ובורח מעבירה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מהו עונשין של עבירות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה:

67. _.32.16

    הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים:

68. _.32.17

    רבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תלמוד שאין עמו מלאכה סוף הבטלה לעורר עון:

69. _.32.18

    הוא היה אומר העושים שררה עם הצבור אין עמלים עמהם באמת שברית אבותם עוזרתם ותפלתם עומדת להם ואתם מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם בעולם הזה ובעולם הבא:

70. _.32.19

    רבן גמליאל אומר כל תלמיד פגום (שבא) [שהוא] בן [ארץ] ישראל משובח יותר מכל המשובחים שבמדינות. משל למה"ד לברזל הנדוי שהוא עובר ממקום למקום וכחו תש עליו. אבל משביח הוא (במקומות) [מהמקומות] אחרים:

71. _.32.20

    הוא היה אומר עשה סתרך כגלויך מקום [שהנחת] אל תטול. [אם רוצה אתה שלא יטול אדם את שלך] אף את אל תטול את של חבירך.

72. _.32.21

    רבי יהודה הנשיא אומר עשה רצונו כרצונך [כדי שיעשה רצונך כרצונו ובטל רצונך מפני רצונו שיבטל רצון אחרים] מפני רצונך:

73. _.32.22

    הוא היה אומר אם עשית רצונו כרצונך [לא עשית רצונו כרצונו] ואם עשית רצונו שלא כרצונך עשית רצונו כרצונו. רצונך שתחיה אל תחיה עד שתחיה. מוטב לך למות מיתה בעולם הזה שעל כרחך אתה מת מלמות מיתה לעתיד [לבא] שאם תרצה אי אתה מת:

74. _.32.23

    כל תלמיד שנתחלל בו שם שמים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שנאמר אח נפשע מקרית עוז [וגו'] (משלי י"ח י"ט). מה ת"ל כבריח ארמון אלא כהנים באים עליו כבריח ארמון. וכן הוא אומר כי לא יבינו את פעולות ה' (תהלים כ"ח ה') מתוך שהוא אומר יהרסם (שם) בעוה"ז ולא יבנם (שם שם) בעולם הבא. ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (שם ל"ד י"א):

75. _.33.1

    רבי עקיבא אומר סייג לחכמה שתיקה. סייג לכבוד שלא לשחוק. סייג לקדשים טהרה. סייג לנדרים פרישות. סייג לתורה מסורת. הוא היה אומר אל תדור בין הגוים שלא תעבוד ע"ז. אל תאכל לחם עם כהן עם הארץ שלא יאכילך מקדשי שמים. אל תבוא לידי שבועה שלא תבוא לידי נדרים. אל תבוא לידי ספק שלא תבוא לידי ודאי. אל תבוא לידי שחוק שלא תבוא לידי עבירה ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש:

76. _.33.2

    הוא היה אומר אין הביישן למד ולא הקפדן מלמד. אין בור ירא חטא. ולא כל המרבה בסחורה מחכים ולא עם הארץ חסיד (פירוש) [פרוש]:

77. _.33.3

    בן זומא אומר חכם הלמד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי (תהלים קי"ט צ"ט). איזהו מכובד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (שמואל א' ב' ל'). איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור (משלי ט"ז ל"ב). איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (תהלים קכ"ח ב') אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא:

78. _.33.4

    הוא היה אומר אל תציץ לכרמו של אדם. ואם הצצת אל תרד. ואם ירד אל תביט. ואם הבטת אל תיגע. ואם הגעת אל תאכל. ואם אכל הרי אדם נמצא טורף נפשו מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

79. _.33.5

    בן עזאי אומר כל שלקה בגופו קודם חכמתו סימן יפה לו. לאחר חכמתו סימן רע לו. וכל שרוחו נוחה הימנו סימן יפה לו:

80. _.33.6

    הוא היה אומר הוי נרתע מחטא הקל כדי שתרתע מחטא חמור. הוי מקדים דבר מצוה שלא יקדימוך הפורענות. אם באת עבירה לידך [אל תדאג מאותה עבירה אלא מן הבאה אחריה. ואם באת מצוה לידך] אל תשמח לאותה מצוה אלא לבאה אחריה. שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה:

81. _.33.7

    הוא היה אומר אם כך וכך הרי כך וכך:

82. _.33.8

    הוא היה אומר הרחק ממקומך שנים ושלשה מושבות ושב שנאמר כי טוב יאמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב (משלי כ"ה ז') (ונוס) [ונוח] למלוך על כל האדם מלדבר על פי שנים עדים ועל פי שלשה עדים עטופי סדינים:

83. _.33.9

    רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה אל תאמר היא תבוא אחרי או שחביריך (יקדמוך) [יקיימוה] בידיך ואל בינתך אל תשען:

84. _.33.10

    רבי ינאי אומר לשלות רשעים לא (יכנסו) [נכנסנו] בייסוריהן של צדיקים לא נגענו אין בידינו משלות רשעים ולא מייסורי הצדיקים:

85. _.33.11

    רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:

86. _.33.12

    הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:

87. _.33.13

    רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ולא תשב לנחמו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:

88. _.33.14

    רבי מאיר אומר אם עמלת בתורה בעולם הזה יש לך שכר טוב ליתן לך. אם בטלת מן התורה בעולם הזה יש לך בטלים הרבה כנגדך:

89. _.33.15

    הוא היה אומר הוי (מעט עסק) [ממעט בעסק] ועסוק בתורה וזריז למצות והוי נוהג בשפלות רוח עם כל אדם:

90. _.34.1

    רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ טורפין את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

91. _.34.2

    הוא היה אומר כל הפורש מד' דברים אלו הוא שני למלאכי השרת:

92. _.34.3

    רבי חנניא בן תרדיון אומר כל שנים ושלשה שהם יושבים בשוק ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב (תהלים א' א'):

93. _.34.4

    רבי אלעזר בן רבי צדוק אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים ואוכלים על שלחן אחד ואין אומרים עליו דברי תורה כאילו הן אוכלים זבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום (ישעיה כ"ח ח'):

94. _.34.5

    רבי חלפתא איש צפורי אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים בשוק ויש ביניהם דברי תורה השכינה נגלית עליהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג' ט"ז):

95. _.34.6

    רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה ובן אדם תולעה:

96. _.34.7

    הוא היה אומר בד' דברים הבהמה משונה מן האדם. מעי האדם סרוחים. ומעי הבהמה אינם סרוחים. אדם יש בו רוח זיעה. ובהמה אין בה רוח זיעה. אדם יש בו יצר הרע. ובהמה אין בה יצר הרע. שנות אדם נתקצרו. ושנות בהמה לא נתקצרו:

97. _.34.8

    רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים לשאול בשלום כל האדם והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:

98. _.34.9

    רבי חנניה בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה סימן רע לו. אינו צריך להיות עסוק אלא בדברי תורה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך (משלי ו' כ"ב):

99. _.34.10

    ר' דוסא הבבלי אומר (המלמד) [הלמד] מן התינוקות כענבים הקהות (והיין) [וכיין] מגתו. והלמד מן הזקנים כענבים בשולות וכיין ישן:

100. _.34.11

     רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. יש קנקן חדש מלא ישן. וישן אפילו טיפה אין בו. אינו מלא אלא מימי רגלים:

← Previous · Next → — showing 201–300 of 626

Vienna, 1887. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001063945/NLI Licence: Public Domain. Source.