Ancient Textssearch the texts themselves, not just their titles

← All works

Avodah Zarah

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Nezikin · 2,131 sections

  1. 51.10

    וצריכא דאי אשמעינן מילדת בההיא קאמרי רבנן דשרי דלא אפשר משום דאחרות רואות אותה אבל מניקה דאפשר דשייפא ליה סם לדד מאבראי וקטלא ליה אימא מודי ליה לרבי מאיר

  2. 51.11

    ואי אשמעינן מניקה בההיא קאמר רבי מאיר דאסור משום דשייפא ליה סם לדד מאבראי וקטלא ליה אבל מילדת דלא אפשר היכא דאחרות עומדות על גבה אימא מודי להו לרבנן צריכא

  3. 51.12

    ורמינהו יהודית מילדת ארמית בשכר אבל לא בחנם אמר רב יוסף בשכר שרי משום איבה

  4. 51.13

    סבר רב יוסף למימר אולודי נכרית בשבתא בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכלה למימר לה דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינן

  5. 51.14

    סבר רב יוסף למימר אנוקי בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכלה למימר אי פנויה היא בעינא לאינסובי אי אשת איש היא לא קא מזדהמנא באפי גברא

  6. 51.15

    סבר רב יוסף למימר הא דתניא הגוים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין אסוקי בשכר שרי משום איבה

  7. 51.16

    אמר ליה אביי יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא אי נמי נקיטא לי זימנא לבי דואר

  8. 51.17

    תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן הגוים ורועי בהמה דקה לא מעלין

  9. 52.1

    ולא מורידין אבל המינין והמסורות והמשומדים מורידין ולא מעלין

  10. 52.2

    אמר ליה אני שונה לכל אבדת אחיך לרבות את המשומד ואת אמרת מורידין סמי מכאן משומד

  11. 52.3

    ולישני ליה כאן במשומד אוכל נבילות לתיאבון כאן במשומד אוכל נבילות להכעיס קסבר אוכל נבילות להכעיס מין הוא

  12. 52.4

    איתמר משומד פליגי רב אחא ורבינא חד אמר לתיאבון משומד להכעיס מין הוי וחד אמר אפילו להכעיס נמי משומד אלא איזהו מין זה העובד עבודה זרה

  13. 52.5

    מיתיבי אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה משומד והא הכא דלהכעיס הוא וקתני משומד התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא

  14. 52.6

    אמר מר מורידין אבל לא מעלין השתא אחותי מחתינן אסוקי מיבעי אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת לא נצרכא שאם היתה מעלה בבור מגררה דנקיט ליה עילא ואמר לא תיחות חיותא עלויה

  15. 52.7

    רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו לא נצרכא שאם היתה אבן על פי הבאר מכסה אמר לעבורי חיותא עילויה רבינא אמר שאם היה סולם מסלקו אמר בעינא לאחותי ברי מאיגרא

  16. 52.8

    תנו רבנן ישראל מל את הגוי לשום גר לאפוקי לשום מורנא דלא וגוי לא ימול ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר

  17. 52.9

    וחכמים אומרים גוי מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו אבל בינו לבינו לא ורבי מאיר אומר אפילו אחרים עומדים על גבו נמי לא דזימנין דמצלי ליה סכינא ומשוי ליה כרות שפכה

  18. 52.10

    וסבר רבי מאיר גוי לא ורמינהו עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי ימול ארמאי ואל ימול כותי דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ימול כותי ואל ימול ארמאי

  19. 52.11

    איפוך רבי מאיר אומר ימול כותי ולא ארמאי רבי יהודה אומר ארמאי ולא כותי

  20. 52.12

    וסבר רבי יהודה ארמאי שפיר דמי והתניא רבי יהודה אומר מנין למילה בגוי שהיא פסולה שנאמר ואתה את בריתי תשמר

  21. 52.13

    אלא לעולם לא תיפוך והכא במאי עסקינן

  22. 53.1

    ברופא מומחה דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן אם היה מומחה לרבים מותר

  23. 53.2

    וסבר רבי יהודה כותי שפיר דמי והתניא ישראל מל את הכותי וכותי לא ימול ישראל מפני שמל לשם הר גרזים דברי רבי יהודה

  24. 53.3

    אמר לו רבי יוסי וכי היכן מצינו מילה מן התורה לשמה אלא מל והולך עד שתצא נשמתו

  25. 53.4

    אלא לעולם איפוך כדאפכינן מעיקרא ודקא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה ההיא דרבי יהודה הנשיא היא

  26. 53.5

    דתניא רבי יהודה הנשיא אומר מנין למילה בגוי שהיא פסולה תלמוד לומר ואתה את בריתי תשמור

  27. 53.6

    אמר רב חסדא מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב לה׳ המול ורבי יוסי המול ימול

  28. 53.7

    ואידך הכתיב לה׳ המול ההוא בפסח כתיב ואידך נמי הכתיב המול ימול דברה תורה כלשון בני אדם

  29. 53.8

    איתמר מנין למילה בגוי שהיא פסולה דרו בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמר ורבי יוחנן המול ימול

  30. 53.9

    מאי בינייהו ערבי מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו מאן דאמר המול ימול איכא ומאן דאמר את בריתי תשמר ליכא

  31. 53.10

    ולמאן דאמר המול ימול איכא והתנן קונם שאני נהנה מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם אלמא אף על גב דמהילי כמאן דלא מהילי דמו

  32. 53.11

    אלא איכא בינייהו ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו למאן דאמר ואתה את בריתי תשמר איכא למאן דאמר המול ימול ליכא

  33. 53.12

    ולמאן דאמר המול ימול ליכא והתנן קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם אלמא אף על גב דלא מהילי כמאן דמהילי דמו

  34. 53.13

    אלא איכא בינייהו אשה למאן דאמר ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היא ולמאן דאמר המול ימול איכא דאשה כמאן דמהילא דמיא

  35. 53.14

    ומי איכא למאן דאמר אשה לא והכתיב ותקח צפרה צר קרי ביה ותקח והכתיב ותכרת קרי ביה ותכרת דאמרה לאיניש אחרינא ועבד ואיבעית אימא אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרה

  36. 53.15

    מתני׳ מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות ואין מסתפרין מהן בכל מקום דברי רבי מאיר וחכמים אומרים ברשות הרבים מותר אבל לא בינו לבינו

  37. 53.16

    גמ׳ מאי ריפוי ממון ומאי ריפוי נפשות אילימא ריפוי ממון בשכר ריפוי נפשות בחנם ליתני מתרפאין מהן בשכר אבל לא בחנם

  38. 53.17

    אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה והאמר רב יהודה אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מינייהו

  39. 53.18

    אלא ריפוי ממון בהמתו ריפוי נפשות גופיה והיינו דאמר רב יהודה אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מינייהו

  40. 53.19

    אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אבל אם אמר לו סם פלוני יפה לו סם פלוני רע לו מותר

  41. 54.1

    סבר שיולי משאיל לו כי היכי דמשאיל לו משאיל לאיניש אחרינא ואתא ההוא גברא לאורועי נפשיה

  42. 54.2

    אמר רבא אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ספק חי ספק מת אין מתרפאין מהן ודאי מת מתרפאין מהן

  43. 54.3

    מת האיכא חיי שעה לחיי שעה לא חיישינן

  44. 54.4

    ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינן דכתיב אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם והאיכא חיי שעה אלא לאו לחיי שעה לא חיישינן

  45. 54.5

    מיתיבי לא ישא ויתן אדם עם המינין ואין מתרפאין מהן אפילו לחיי שעה

  46. 54.6

    מעשה בבן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו רבי ישמעאל ואמר לו רבי ישמעאל אחי הנח לו וארפא ממנו ואני אביא מקרא מן התורה שהוא מותר ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו ומת

  47. 54.7

    קרא עליו רבי ישמעאל אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה ולא עברת על דברי חביריך שהיו אומרים ופורץ גדר ישכנו נחש

  48. 54.8

    שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו

  49. 54.9

    אמר מר לא עברת על דברי חביריך שהיו אומרים ופורץ גדר ישכנו נחש איהו נמי חויא טרקיה חויא דרבנן דלית ליה אסותא כלל

  50. 54.10

    ומאי הוה ליה למימר וחי בהם ולא שימות בהם

  51. 54.11

    ורבי ישמעאל הני מילי בצינעא אבל בפרהסיא לא דתניא היה רבי ישמעאל אומר מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג תלמוד לומר וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו בפרהסיא תלמוד לומר ולא תחללו את שם קדשי

  52. 54.12

    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל

  53. 55.1

    מכה של חלל אין מתרפאין מהן מאי בינייהו איכא בינייהו גב היד וגב הרגל דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת

  54. 55.2

    אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב כל מכה שצריכה אומד מחללין עליה את השבת אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי ומחללין עליה את השבת

  55. 55.3

    מהיכן מכה של חלל פירש רבי אמי מן השפה ולפנים בעי רבי אליעזר ככי ושיני מאי כיון דאקושי נינהו כמכה דבראי דמו או דלמא כיון דגואי קיימי כמכה של חלל דמו

  56. 55.4

    אמר אביי תא שמע החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ חושש הוא דלא הא כאיב ליה טובא שפיר דמי דלמא תנא היכא דכאיב ליה טובא חושש נמי קרי ליה

  57. 55.5

    תא שמע רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא אמר לה למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא

  58. 55.6

    והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא והאיכא חילול השם דגלי לה מעיקרא

  59. 55.7

    אלמא כמכה של חלל דמיא אמר רב נחמן בר יצחק שאני צפדינא הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים

  60. 55.8

    מאי סימניה רמי מידי בי ככי ומייתי דמא מבי דרי ממאי הוי מקרירי קרירי דחיטי ומחמימי חמימי דשערי ומשיורי כסא דהרסנא מאי עבדא ליה אמר רבי אחא בריה דרבא מי שאור ושמן זית ומלח ומר בר רב אשי אמר משחא דאווזא בגדפא דאווזא

  61. 55.9

    אמר אביי אנא עבדי כולהו ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא וקלנהו אמרא חדתא ודביק ביה דדרי עבדי הכי ואיתסאי

  62. 55.10

    ורבי יוחנן היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן אדם חשוב שאני

  63. 55.11

    והא רבי אבהו דאדם חשוב הוה ורמא ליה יעקב מינאה סמא אשקיה ואי לא רבי אמי ורבי אסי דלחכוהו לשקיה פסקיה לשקיה

  64. 55.12

    דרבי יוחנן רופא מומחה הוה דרבי אבהו נמי רופא מומחה הוה שאני רבי אבהו דמוקמי ביה מיני בנפשייהו תמת נפשי עם פלשתים

  65. 55.13

    אמר שמואל האי פדעתא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת מאי אסותא למיפסק דמא תחלי בחלא לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא או ניקרא מקילקלתא

  66. 55.14

    אמר רב ספרא האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היא מאי אסותא טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא אדהכי והכי ליתי עינבתא בת מינא וניגנדר עילוי חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי

  67. 55.15

    אמר רבא האי סימטא פרוונקא דאשתא היא מאי אסותא למחייה שיתין איתקוטלי וליקרעיה שתי וערב והני מילי דלא חיור רישיה אבל חיור רישיה לית לן בה

  68. 55.16

    רבי יעקב חש

  69. 56.1

    בפיקעא אורי ליה רבי אמי ואמרי לה רבי אסי אורי ליה ליתי שב ביני אהלא תולנא וצייר ליה בחללא דבי צוארא וליכריך עילויה נירא ברקא וטמיש ליה בנטפא חיורא וליקליה ובדר ליה עילויה אדהכי והכי ליתי קשיתא דאסנא לינח פיקעא להדי פיקעא

  70. 56.2

    והני מילי פיקעא עילאה פיקעא תתאה מאי לייתי תרבא דצפירתא דלא אפתח וליפשר ולישדי ביה

  71. 56.3

    ואי לא לייתי תלת טרפא קרא דמייבשי בטולא וליקלי וליבדר עילויה ואי לא לייתי משקדי חלזוני ואי לא מייתי משח קירא ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתווא

  72. 56.4

    רבי אבהו חש באודניה אורי ליה רבי יוחנן ואמרי ליה בי מדרשא מאי אורי ליה כי הא דאמר אביי אמרה לי אם לא איברי כולייתא אלא לאודנא ואמר רבא אמר לי מניומי אסיא כולהו שקיינו קשו לאודנא לבר ממיא דכולייתא לייתי כולייתא דברחא קרחא וליקרעיה שתי וערב ולינח אמללא דנורא והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניא לא קרירי ולא חמימי אלא פשורי

  73. 56.5

    ואי לא לייתי תרבא דחיפושתא גמלניתא וליפשר ולישדי ביה ואי לא למלייה לאודניה מישחא וליעבד שב פתילתא דאספסתא וליתי שופתא דתומא וליתוב ברקא בחד רישא וליתלי בהו נורא ואידך רישא מותבא באודנא וליתוב אודניה להדא נורא ויזדהר מזיקא ונישקול חדא וננח חדא

  74. 56.6

    לישנא אחרינא ואי לא לייתי שב פתילתא ביקרא ושייף ליה מישחא דאספסתא ונייתי חד רישא בנורא וחד רישא באודניה ונשקול חדא וננח חדא ויזדהר מזיקא

  75. 56.7

    ואי לא לייתי אודרא דנדא דלא משקיף וננח בה ולתלייה לאודניה להדי נורא ומזדהר מזיקא ואי לא לייתי גובתא דקניא עתיקא בר מאה שנין ולימלחיה מילחא גללניתא ולקלי ולידבק וסימנך רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבא

  76. 56.8

    אמר רבה בר זוטרא אמר רבי חנינא מעלין אזנים בשבת תני רב שמואל בר יהודה ביד אבל לא בסם איכא דאמרי בסם אבל לא ביד מאי טעמא מזריף זריף

  77. 56.9

    אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת סבור מיניה הני מילי הוא דשחקי סמנין מאתמול אבל משחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים לא אמר ליה ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מיפרשא מיניה דרב יהודה אפילו מישחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים מותר

  78. 56.10

    רב יהודה שרא למיכחל עינא בשבת אמר להו רב שמואל בר יהודה מאן ציית ליהודה מחיל שבי לסוף חש בעיניה שלח ליה שרי או אסיר שלח ליה לכולי עלמא שרי לדידך אסיר

  79. 56.11

    וכי מדידי הוא דמר שמואל היא ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל דקדחא לה עינא בשבתא צווחא וליכא דאשגח בה פקעא עינא למחר נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת מאי טעמא דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו

  80. 56.12

    כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא דיצא דמא דימעתא וקידחא ותחלת אוכלא לאפוקי סוף אוכלא ופצוחי עינא דלא

  81. 56.13

    אמר רב יהודה זיבורא ודחרזיה סילוא וסמטא ודכאיב ליה עינא ואתי עילויה אישתא כולהו בי בני סכנתא חמה לחמה וסילקא לצינא וחילופא סכנתא חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא חמימי לסילוא וקרירי

  82. 57.1

    לחספניתא וחילופא סכנתא

  83. 57.2

    חלא לסיבורי ומוניני לתעניתא וחילופא סכנתא תחלי וסיבורא סכנתא אישתא וסיבורא סכנתא כאיב עינא וסיבורי סכנתא שני לדג דם שני לדם דג שלישי לו סכנתא

  84. 57.3

    תנו רבנן המקיז דם לא יאכל חגבש לא חלב ולא גבינה ולא בצלים ולא שחלים אם אכל אמר אביי נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי וכי מפנה לא מפנה אלא למזרחה של עיר משום דקשה ריחא

  85. 57.4

    אמר רבי יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי אמר רבי אבא איסתומכא דליבא מאי אסותא מייתי כמונא כרוייא וניניא ואגדנא וציתרי ואבדתא

  86. 57.5

    לליבא בחמרא וסימנך ויין ישמח לבב אנוש לרוחא במיא וסימנך ורוח אלהים מרחפת על פני המים לכודא בשיכרא וסימנך וכדה על שכמה

  87. 57.6

    רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו בהדי הדדי ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה ושתי ליה רב אשי שחיק כל חד וחד לחודיה ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי אמר רב פפא אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי ולמחר אישתי עבדי הכי ואיתסאי

  88. 57.7

    תנו רבנן ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבישה וקיבת והרת ויותרת הכבד ויש אומרים אף דגים קטנים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם

  89. 57.8

    עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה אלו הן האוכל בשר שור שומן בשר צלי בשר ציפרים וביצה צלויה ושחלים ותגלחת ומרחץ וגבינה וכבד ויש אומרים אף אגוזים ויש אומרים אף קשואין תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמן קשואין מפני שהן קשין לכל גופו של אדם כחרבות

  90. 57.9

    ואין מסתפרין מהן בכל מקום תנו רבנן ישראל המסתפר מגוי רואה במראה וגוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו

  91. 57.10

    אמר מר ישראל המסתפר מגוי רואה במראה היכי דמי אי ברשות הרבים למה לי מראה ואי ברשות היחיד כי רואה מאי הוי לעולם ברשות היחיד וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב

  92. 57.11

    רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מגוי בשבילי דנהרדעא אמר ליה חנא חנא יאי קועיך לזוגא אמר תיתי לי דעברי אדרבי מאיר

  93. 57.12

    ואדרבנן לא עבר אימר דאמור רבנן ברשות הרבים ברשות היחיד מי אמור והוא סבר שבילי דנהרדעא כיון דשכיחי רבים כרשות הרבים דמו

  94. 57.13

    וגוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו וכמה אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה שלשה אצבעות לכל רוח ורוח

  95. 57.14

    אמר רב חנינא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה

  96. 57.15

    אמר רב פפא מתניתין ומתניתא רב מלכיה שמעתתא רב מלכיו וסימנא מתניתא מלכתא מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות

  97. 58.1

    מתני׳ אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין וחרס הדרייני ועורות לבובין רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור משוך מותר

  98. 58.2

    בשר הנכנס לעבודה זרה מותר והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים דברי רבי עקיבא ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן והבאין מותרין

  99. 58.3

    נודות הגוים וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה החרצנים והזגין של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לחין אסורין יבישין מותרין

  100. 58.4

    המורייס וגבינת בית אונייקי של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה

← Previous · Next → — showing 701800 of 2,131

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.