Avodah Zarah

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Nezikin · 2,131 sections

58.5
אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך אמר לו מפני מה אסרו גבינות גוים אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה
58.6
אמר לו והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה אמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אבל אמרו אין נהנין ולא מועלין
58.7
אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה
58.8
השיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל היאך אתה קורא כי טובים דדיך מיין או כי טובים דדיך
58.9
אמר לו כי טובים דדיך אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים
58.10
גמ׳ יין מנלן אמר רבה בר אבוה אמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה
58.11
זבח גופיה מנלן דכתיב ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף זבח נמי אסור בהנאה
58.12
ומת גופיה מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה כתיב הכא ותמת שם מרים וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה להלן אסור בהנאה אף כאן נמי אסור בהנאה
58.13
והתם מנלן אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים
58.14
והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין פשיטא משום דאחמיץ פקע ליה איסוריה אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו ביד גוי אין צריך חותם בתוך חותם אי משום אינסוכי לא מנסכי ואי משום איחלופי כיון דאיכא חותם לא טרח ומזייף
58.15
אמר רבי אילעא שנינו יין מבושל של גוים שהיה מתחלתו יין אסור פשיטא משום דאיבשיל פקע ליה איסורא אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן יין מבושל שלנו ביד גוים אין צריך חותם בתוך חותם אי משום אינסוכי לא מנסכי ואי משום
59.1
איחלופי כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף
59.2
תנו רבנן יין מבושל ואלונתית של גוים אסורין אלונתית כברייתא מותרת ואיזו היא אלונתית כדתנן גבי שבת עושין אנומלין ואין עושין אלונתית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונתית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא
59.3
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יין מזוג אין בו משום גילוי יין מבושל אין בו משום ניסוך איבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי תא שמע העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שאין בו משום גילוי
59.4
רבי ינאי בר ישמעאל חלש על לגביה רבי ישמעאל בן זירוד ורבנן לשיולי ביה יתבי וקא מבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי אמר להו רבי ישמעאל בן זירוד הכי אמר רבי שמעון בן לקיש משום גברא רבה ומנו רבי חייא יין מבושל אין בו משום גילוי אמרו ליה נסמוך מחוי להו רבי ינאי בר ישמעאל עלי ועל צוארי
59.5
שמואל ואבלט הוו יתבי אייתו לקמייהו חמרא מבשלא משכיה לידיה אמר ליה שמואל הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך
59.6
אמתיה דרבי חייא איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא אתיא לקמיה דרבי חייא אמר לה הרי אמרו יין מבושל אין בו משום גילוי שמעיה דרב אדא בר אהבה איגלי ליה חמרא מזיגא אמר ליה הרי אמרו יין מזוג אין בו משום גילוי
59.7
אמר רב פפא לא אמרן אלא דמזיג טובא אבל מזיג ולא מזיג שתי ומזיג ולא מזיג מי שתי והא רבה בר רב הונא הוה קאזיל בארבא והוה נקיט חמרא בהדיה וחזייה לההוא חיויא דצרי ואתי אמר ליה לשמעיה סמי עיניה דדין שקיל קלי מיא שדא ביה וסר לאחוריה
59.8
אחייא מסר נפשיה אמזיגא לא מסר נפשיה
59.9
ואמזיגא לא מסר נפשיה והא רבי ינאי הוה בי עכבורי ואמרי ליה בר הדיא הוה בי עכבורי הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא פש להו חמרא בכובא וצרונהי בפרונקא וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי
59.10
אמרי דמזיג איהו שתי דמזיגי אחריני לא שתי
59.11
אמר רב אשי ואיתימא רב משרשיא פירוקא לסכנתא אמר רבא הלכתא יין מזוג יש בו משום גילוי ויש בו משום יין נסך יין מבושל אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך
59.12
שמעיה דרב חלקיה בר טובי איגליא ההוא קיסתא דמיא והוה ניים גבה אתא לגביה דרב חלקיה בר טובי אמר ליה הרי אמרו אימת ישן עליהן והני מילי ביממא אבל בליליא לא ולא היא לא שנא ביממא ולא שנא בליליא אימת ישן עליהן לא אמרינן
59.13
רב לא שתי מבי ארמאה אמר לא זהירי בגילוי מבי ארמלתא שתי אמר סירכא דגברא נקיטא
59.14
שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא אמר לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא אבל מבי ארמאה שתי נהי דאגילויא לא קפדי אמנקרותא מיהא קפדי איכא דאמרי רב לא שתי מיא מבי ארמאה אבל מבי ארמלתא שתי שמואל לא שתי מיא לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא
59.15
אמר רבי יהושע בן לוי שלש יינות הן ואין בהן משום גילוי ואלו הן חד מר מתוק חד טילא חריפא דמצרי זיקי מר ירנקא מתוק חוליא רב חמא מתני לעילויא חד חמר ופלפלין מר אפסינתין מתוק מי בארג
59.16
אמר רבי שמעון בן לקיש קרינא אין בו משום גילוי מאי קרינא אמר רבי אבהו חמרא חליא דאתי מעסיא אמר רבא ובמקומו יש בו משום גילוי מאי טעמא חמר מדינה הוא אמר רבא האי חמרא דאקרים עד תלתא יומי יש בו משום גילוי ומשום יין נסך
60.1
מכאן ואילך אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך ונהרדעי אמרי אפילו לבתר תלתא יומי חיישינן משום גילוי מאי טעמא זימנין מיקרי שתי
60.2
תנו רבנן יין תוסס אין בו משום גילוי וכמה תסיסתו שלשה ימים השחלים אין בהם משום גילוי ובני גולה נהגו בהן איסור ולא אמרן אלא דלית בהו חלא אבל אית בהו חלא מיגרי בהו
60.3
כותח הבבלי אין בו משום גילוי ובני גולה נהגו בו איסור אמר רב מנשי אי אית ביה נקורי חיישינן אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל מי טיף טיף אין בו משום גילוי אמר רב אשי והוא דעביד טיף להדי טיף טיף
60.4
אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל פי תאנה אין בו משום גילוי כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש משום שנאמר שמר פתאים ה׳
60.5
אמר רב ספרא משום רבי יהושע דרומא שלשה מיני ארס הן של בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צף למימרא דכמה דקשיש כחוש חיליה והתניא שלשה כל זמן שמזקינין גבורה מתוספת בהן אלו הן דג נחש וחזיר כח אוסופי הוא דקא מוסיף זיהריה קליש
60.6
של בחור שוקע למאי הלכתא דתניא חבית שנתגלה אף על פי ששתו ממנה תשעה ולא מתו לא ישתה ממנה עשירי מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו ושתה עשירי ומת אמר רבי ירמיה זהו שוקע
60.7
וכן אבטיח שנתגלתה אף על פי שאכלו ממנה תשעה בני אדם ולא מתו לא יאכל ממנה עשירי מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו ואכל עשירי ומת אמר רבי זהו שוקע
60.8
תנו רבנן מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירביץ בהן את הבית ולא יגבל בהן את הטיט ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו אחרים אומרים מקום שיש סירטא אסור אין סירטא מותר
60.9
אחרים היינו תנא קמא איכא בינייהו גב היד וגב הרגל ורומני דאפי
60.10
אמר מר לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו והתניא אבל משקהו לבהמת עצמו כי תניא ההיא לשונרא אי הכי דחבריה נמי דחבריה כחיש דידיה נמי כחיש הדר בריא דחבריה נמי הדר בריא זימנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה
60.11
אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית
61.1
סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית המפקיד יינו אצל גוי אסור בשתיה ומותר בהנאה
61.2
והתנן המפקיד פירותיו אצל גוי הרי הן כפירותיו של גוי לשביעית ולמעשר כגון שייחד לו קרן זוית
61.3
אי הכי בשתיה נמי לישתרי דהא רבי יוחנן אקלע לפרוד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא ליה רבי תנחום דמן פרוד המפקיד יינו אצל גוי מותר בשתיה
61.4
קרי עליה מקום שיפול העץ שם יהו שם יהו סלקא דעתך אלא שם יהו פירותיו
61.5
אמר רבי זירא לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן
61.6
דתניא אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של גוי ומלאוהו יין ומפתח או חותם ביד ישראל רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרין
61.7
אמר רבי חייא בריה דרבי חייא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמרי לה אמר רב חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כרבי אליעזר
61.8
אמר רבי אלעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד ורבי יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם אחד ולא פליגי הא כרבי אליעזר הא כרבנן
61.9
איכא דאמרי אמר רבי אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם ורבי יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם ותרוייהו כרבנן מר סבר כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בחותם אחד אבל בחותם בתוך חותם שרו ומר סבר אפילו חותם בתוך חותם אסרי
61.10
היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם ואי לא לא דיקולא ומיהדק הוי חותם בתוך חותם לא מיהדק לא הוי חותם בתוך חותם נוד בדיסקיא חתימת פיו למטה הוי חותם בתוך חותם פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים הוי חותם בתוך חותם
61.11
תנו רבנן בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים חזרו לומר חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות
61.12
מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור מעיקרא סבור אין כותי מקפיד על מגע גוי לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות ולבסוף סבור כי לא קפיד אפתוחות אסתומות מקפיד קפיד
61.13
וסתומות מותרות ורמינהי
62.1
השולח חבית של יין ביד כותי ושל ציר ושל מורייס ביד גוי אם מכיר חותמו וסתמו מותר אם לאו אסור
62.2
אמר רבי זירא לא קשיא כאן בעיר כאן בדרך
62.3
מתקיף לה רבי ירמיה מידי הנך דעיר לא בדרך אתו אלא אמר רבי ירמיה בין הגיתות שנינו כיון דכולי עלמא אפכי מירתת אמר השתא אי חזי לי מפסדו לי
62.4
אתמר מפני מה אסרו שכר של גוים רמי בר חמא אמר רבי יצחק משום חתנות רב נחמן אמר משום גילוי
62.5
אגילוי דמאי אילימא גילוי דנזייתא אנן נמי מגלינן ואלא דחביתא אנן נמי מגלינן לא צריכא באתרא דמצלו מיא
62.6
אלא מעתה ישן תשתרי דאמר רבי ישן מותר אין מניחו ליישן החמיץ מותר אין מניחו להחמיץ גזירה ישן אטו חדש
62.7
רב פפא מפיקין ליה לאבבא דחנותא ושתי רב אחאי מייתו ליה לביתיה ושתי ותרוייהו משום חתנות רב אחאי עביד הרחקה יתירתא
62.8
רב שמואל בר ביסנא איקלע למרגואן אייתו ליה חמרא ולא אשתי אייתו ליה שיכרא ולא אשתי בשלמא חמרא משום שימצא שיכרא משום מאי משום שימצא דשימצא
62.9
אמר רב האי שיכרא דארמאה שרי וחייא ברי לא נישתי מיניה מה נפשך אי שרי לכולי עלמא שרי אי אסיר לכולי עלמא אסיר
62.10
אלא רב סבר משום גילויא ואזיל מרורא דכשותא וקלי ליה זיהריה ודלקי מלקי ליה טפי וחייא ברי הואיל ולקי לא נישתי מיניה
62.11
אמר שמואל כל השרצים יש להן ארס של נחש ממית של שרצים אינו ממית אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אריא תא ואימא לך מילתא מעלייתא דהוה אמר רב אבוך הכי אמר אבוך הני ארמאי זוקאני דהוו שתו גילויא ולא מתו איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו
62.12
אמר רב יוסף
63.1
האי חלא דשיכרא דארמאה אסור דמערבי ביה דורדיא דיין נסך אמר רב אשי ומאוצר שרי כיון דמערבי ביה מסרא סרי
63.2
וחרס הדרייני מאי הדרייני אמר רב יהודה אמר שמואל חרס של הדריינוס קיסר כי אתא רב דימי אמר קרקע בתולה היתה שלא עבדה אדם מעולם עבדה ונטעה ורמי ליה לחמרא בגולפי חיורי ומייצי להו לחמרייהו ומתברו להו בחספי ודרו בהדייהו וכל היכא דמטו תרו להו ושתו אמר רבי יהושע בן לוי וראשון שלנו כשלישי שלהן
63.3
איבעיא להו מהו לסמוך בהן כרעי המטה רוצה בקיומו על ידי דבר אחר שרי או אסור
63.4
תא שמע דרבי אלעזר ורבי יוחנן חד אסר וחד שרי והלכתא כמאן דאסר
63.5
מיתיבי הדרדורין והרוקבאות של גוים יין של ישראל כנוס בהן אסור בשתיה ומותר בהנאה העיד שמעון בן גודא לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו ולא הודו לו
63.6
נודות של גוים רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן קפוסאי אסור לעשות מהן שטיחין לחמור והא הכא דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר וקתני דאסור
63.7
וליטעמיך קנקנים של גוים ליתסרו למיזבן מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים אמר רבא גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו ויתפרנו על גבי נודו
63.8
ולמאן דאמר רוצה בקיומו על ידי דבר אחר אסור מאי שנא קנקנים דשרו אמר לך התם ליתיה לאיסוריה בעיניה הכא איתיה לאיסוריה בעיניה
63.9
ולא הודו לו ורמינהי יין הבא ברוקבאות של גוים אסור בשתיה ומותר בהנאה העיד שמעון בן גודע לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו והודו לו
63.10
מאי לא הודו לו דקאמר התם כל סייעתו אבל בנו מודי ליה איבעית אימא גודא לחוד וגודע לחוד
63.11
ועורות לבובין תנו רבנן איזהו עור לבוב כל שקרוע כנגד הלב וקדור כמין ארובה יש עליו קורט דם אסור
64.1
אין עליו קורט דם מותר אמר רב הונא לא שנו אלא שלא מלחו אבל מלחו אסור אימא מלחו העברתו
64.2
רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור משוך מותר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
64.3
אמר ליה אביי הלכה מכלל דפליגי אמר ליה מאי נפקא לך מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא
64.4
בשר הנכנס לעבודה זרה מותר מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דלא כרבי אלעזר דאי כרבי אלעזר האמר סתם מחשבת גוי לעבודה זרה
64.5
והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים מאי טעמא אי אפשר דליכא תקרובת עבודה זרה מני רבי יהודה בן בתירא היא
64.6
דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודה זרה שמטמא באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודה זרה מטמאה באהל
64.7
ההולכין לתרפות אסורין לשאת ולתת עמהם אמר שמואל גוי ההולך לתרפות בהליכה אסור דאזיל ומודי קמי עבודה זרה בחזרה מותר מאי דהוה הוה
64.8
ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר דלמא הדר ביה ולא אזיל בחזרה אסור כיון
65.1
דאביק בה מהדר הדר אזיל
65.2
והתניא ישראל ההולך לתרפות בין בהליכה בין בחזרה אסור אמר רב אשי כי תניא ההיא בישראל משומד דודאי אזיל
65.3
תנו רבנן גוי ההולך ליריד בין בהליכה בין בחזרה מותר ישראל ההולך ליריד בהליכה מותר בחזרה אסור
65.4
מאי שנא ישראל דבחזרה אסור דאמרי עבודה זרה זבין דמי עבודה זרה איכא בהדיה גוי נמי נימא עבודה זרה זבין דמי עבודה זרה איכא בהדיה
65.5
אלא גוי אמרינן גלימא זבין חמרא זבין ישראל נמי נימא אימור גלימא זבין חמרא זבין אי איתא דהוה ליה הכא הוה מזבין ליה
65.6
והבאין מותרין אמר רבי שמעון בן לקיש לא שנו אלא שאין קשורין זה בזה אבל קשורין זה בזה אסורין אימא דעתו לחזור
65.7
נודות הגוים וקנקניהם תנו רבנן נודות הגוים גרודים חדשים מותרין ישנים ומזופפין אסורין גוי ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש
65.8
וכי מאחר דגוי נותן לתוכן יין כי ישראל עומד על גביו מאי הוי אמר רב פפא הכי קאמר גוי ריבבן ועיבדן וישראל נותן לתוכן יין וישראל אחר עומד על גביו ואינו חושש
65.9
ומאחר דישראל נותן לתוכן יין ישראל אחר עומד על גביו למה לי דלמא אגב טירדיה מנסך ולאו אדעתיה
65.10
רב זביד אמר לעולם כדקאמרת מעיקרא והכא בעידנא דקא שדי ליה נעשה כזורק מים לטיט אמר רב פפי שמע מינה מדרב זביד האי גוי דשדא חמרא לבי מילחי דישראל שרי
65.11
מתקיף לה רב אשי מי דמי התם קאזיל לאיבוד הכא לא קאזיל לאיבוד
65.12
בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי מרב יצחק בר יוסף רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליה אתא שאיל בי מדרשא אמר ליה רבי ירמיה כך הורה רבי אמי הלכה למעשה ממלאן מים שלשה ימים ומערן ואמר רבא צריך לערן מעת לעת
65.13
סבור מינה הני מילי דידן אבל דידהו לא כי אתא רבין אמר רבי שמעון בן לקיש אחד שלנו ואחד שלהם סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר הני מילי נודות אבל קנקנים לא אמר ליה רב אשי לא שנא נודות ולא שנא קנקנים
65.14
תנו רבנן קנקנים של גוים חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין אסורין גוי נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן מים גוי נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר ומורייס ואינו חושש
65.15
איבעיא להו
66.1
לכתחלה או דיעבד תא שמע דתני רב זביד בר אושעיא הלוקח קנקנים מן הגוים חדשים נותן לתוכן יין ישנים נותן לתוכן ציר ומורייס לכתחלה
66.2
בעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי החזירן לכבשן האש ונתלבנו מהו אמר ליה ציר שורף אור לא כל שכן אתמר נמי אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן קנקנים של גוים שהחזירן לכבשן האש כיון שנשרה זיפתן מהן מותרין
66.3
אמר רב אשי לא תימא עד דנתרן אלא אפילו רפאי מירפא אף על גב דלא נתר קינסא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי והלכתא כמאן דאסר

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.