Avodah Zarah

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Nezikin · 2,131 sections

44.12
איבעיא להו עופות מאי תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא אני ראיתי גוי שלקח אווז מן השוק רבעה חנקה צלאה ואכלה ואמר רבי ירמיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה רבעה צלאה ואכלה
45.1
רבינא אמר לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד
45.2
ומנא תימרא דשאני בין לכתחלה בין לדיעבד דתנן לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין על העריות ורמינהו האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון מותרת לבעלה על ידי נפשות אסורה לבעלה
45.3
אלא לאו שמע מינה שאני לן בין לכתחלה לדיעבד ממאי דלמא לעולם אימא לך אפילו דיעבד נמי לא והכא היינו טעמא דמתיירא משום הפסד ממונו
45.4
תדע דקתני סיפא על ידי נפשות אסורה לבעלה ותו לא מידי
45.5
רבי פדת אמר לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן גבי פרת חטאת רבי אליעזר אומר אינה נקחת מן הגוים וחכמים מתירין מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי אליעזר סבר חיישינן לרביעה ורבנן סברי לא חיישינן לרביעה
45.6
ממאי דלמא דכולי עלמא לא חיישינן לרביעה והכא היינו טעמא דרבי אליעזר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב הניח עליהן עודה של שקין פסלה ובעגלה עד שתמשוך בה
45.7
מר סבר חיישינן ומר סבר לא חיישינן לא סלקא דעתך משום ניחא פורתא לא מפסיד טובא
45.8
הכי נמי לימא משום הנאה פורתא לא מפסיד טובא התם יצרו תוקפו
45.9
ודלמא דכולי עלמא לא חיישינן לרביעה והכא היינו טעמא דרבי אליעזר כדתני שילא דתני שילא מאי טעמא דרבי אליעזר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך בני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו
45.10
לא סלקא דעתך דקתני סיפא וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן ואי סלקא דעתך כדתני שילא בשלמא פרה כתיב בה קיחה אלא כולהו קרבנות קיחה כתיב בהו ודלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר
46.1
אלא בפרה דדמיה יקרין אבל בשאר קרבנות מודו ליה
46.2
ואלא הא דתניא לוקחין מהן בהמה לקרבן מני לא רבי אליעזר ולא רבנן
46.3
ועוד תניא בהדיא מאי אותיבו ליה חברוהי לרבי אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך יעלו לרצון על מזבחי
46.4
עד כאן לא פליגי אלא בחששא אבל היכא דודאי רבעה פסלה שמע מינה דפרה קדשי מזבח היא דאי קדשי בדק הבית מי מיפסלא בה רביעה
46.5
שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא
46.6
אלא מעתה תיפסל ביוצא דופן וכי תימא הכי נמי אלמה תניא הקדישה ביוצא דופן פסולה ורבי שמעון מכשיר
46.7
וכי תימא רבי שמעון לטעמיה דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא והאמר רבי יוחנן מודה היה רבי שמעון לענין קדשים שאינו קדוש
46.8
אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודה זרה נמי פוסל בה דכתיב כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה
46.9
דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ועבודה זרה דכתיב פן תשחתון ועשיתם לכם פסל והא פרה נמי הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודה זרה פסלי בה
46.10
גופא תני שילא מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו בני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו אלא מעתה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה הכי נמי דבני ישראל יקחו ואין הגוים יקחו
46.11
וכי תימא הכי נמי והאמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את רבי אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד
47.1
בששים רבוא שכר רב כהנא מתני בשמונים רבוא והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו ולא צערו
47.2
אבני שהם הפסיק הענין והא ואבני מלואים כתיב דהדר ערביה
47.3
ועוד קתני סיפא לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא
47.4
התם על ידי תגרי ישראל זבון
47.5
ורבי אליעזר לא חייש לרביעה
47.6
והתניא אמרו לו לרבי אליעזר מעשה ולקחוה מן הגוי ודמא שמו ואמרי לה רמץ שמו אמר להן רבי אליעזר משם ראיה ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה רבי אליעזר תרתי אית ליה קיחה וחייש נמי לרביעה
47.7
אמר מר ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה וניחוש דלמא רבעי לאמא כי הוה מעברה דאמר רבא וולד הנוגחת אסורה היא וולדה נגחו וולד הנרבעת אסורה היא וולדה נרבעו אימא ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה
47.8
וניחוש דלמא רבעוה לאמא מעיקרא דתנן כל הפסולין לגבי מזבח ולדותיהן מותרין ותני עלה רבי אליעזר אוסר
47.9
הניחא לרבא דאמר רבא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן מוקדשין אבל כשהן חולין דברי הכל מותרין
47.10
אלא לרב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן חולין אבל כשהן מוקדשין דברי הכל אסורין מאי איכא למימר
47.11
אימא ישראל היו משמרין אותה לאמא משעה שנוצרה וניחוש דילמא רבעוה לאמא דאמא כולי האי לא חיישינן
47.12
אמר מר ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה מנא ידעינן אמר רב כהנא כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר
47.13
אי הכי אמאי דמיה יקרין הואיל ושתי שערות פוסלות בה ומאי שנא דידהו אמר רב כהנא במוחזקת
47.14
יתיב רבי אמי ורבי יצחק נפחא אקלעא דרבי יצחק נפחא פתח חד מינייהו ואמר וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן
47.15
פתח אידך מינייהו ואמר מאי אותיבו ליה חברוהי לרבי אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו׳ אמר להן רבי אליעזר כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא
47.16
אמר רב יוסף מאי קרא כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה וגו׳ אמר ליה אביי ודלמא מעבודה זרה הוא דהדור בהו אמר ליה רב יוסף לעבדו שכם אחד כתיב
47.17
רב פפא מתני הכי ורב זביד מתני הכי ותרוייהו אמרי וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות ותרוייהו אמרי ומאי אותיבו ליה חברוהי לרבי אליעזר כל צאן קדר יקבצו לך וגו׳ אמר רבי אליעזר כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא
47.18
ומאי קראה כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה׳ מתקיף לה רב יוסף ודלמא מעבודה זרה הוא דהדרי בהו אמר ליה אביי לעבדו שכם אחד כתיב
47.19
מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת קודם מתן תורה שאני
47.20
תא שמע ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים יתרו נמי קודם מתן תורה הוה הניחא למאן דאמר יתרו קודם מתן תורה הוה אלא למאן דאמר
48.1
יתרו לאחר מתן תורה הוה מאי איכא למימר אלא יתרו מישראל זבן
48.2
תא שמע ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר (המשנים והכרים ועל כל הצאן) למען זבח לה׳ אלהיך מאי מיטב דמי מיטב
48.3
ומאי שנא מיטב כי היכי דליקפץ עליהן זבינא
48.4
תא שמע ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך (את) הטוב בעינו (ואת) [ראה] הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים אמר רב נחמן ארונה גר תושב היה
48.5
מאי מורגים אמר עולא מטה של טורביל מאי מטה של טורביל עיזא דקורקסא דדיישן אמר רב יוסף מאי קרא הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
48.6
מיתיבי ואת הפרות העלו עלה לה׳ הוראת שעה היתה
48.7
הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי עולה נקבה מי איכא
48.8
ומאי קושיא דלמא בבמת יחיד וכדרב אדא בר אהבה דאמר רב אדא בר אהבה מנין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד שנאמר ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה
48.9
ויעלהו זכר משמע אמר רב נחמן בר יצחק ויעלה כתיב
48.10
רבי יוחנן אמר גבול יש לה פחותה מבת שלש שנים נעקרת בת שלש שנים אינה נעקרת
48.11
איתיביה כל הני תיובתא שני להו פחותה מבת שלש שנים תא שמע ואת הפרות העלו עלה לה׳ בפחותה מבת שלש שנים
48.12
מתקיף לה רב הונא בריה דרב נתן אם כן היינו ואת בניהם כלו בבית פחותה מבת שלש שנים
48.13
ופחותה מבת שלש שנים מי קא ילדה והתניא פרה וחמור מבת שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא
48.14
וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו׳ מאי וישרנה אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה
48.15
ומאי שירה אמרו אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר אז ישיר משה ובני ישראל ורבי יוחנן דידיה אמר ואמרתם ביום ההוא הודו לה׳ קראו בשמו וגו׳
48.16
ורבי שמעון בן לקיש אמר מזמורא יתמא מזמור שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו רבי אלעזר אמר ה׳ מלך ירגזו עמים
48.17
רבי שמואל בר נחמני אמר ה׳ מלך גאות לבש רבי יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים
48.18
רב אשי מתני לה להא דרבי יצחק אהא ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה׳ ישראל מאי אמרו אמר רבי יצחק רוני רוני השיטה וכו׳
48.19
אמר רב כמאן קרו פרסאי לספרא דביר מהכא ושם דביר לפנים קרית ספר
48.20
רב אשי אמר כמאן קרו פרסאי לנידה דשתנא מהכא כי דרך נשים לי
49.1
וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר תמת נפשי מות ישרים
49.2
והיכא רמיזא וזרעו יהיה מלא הגוים [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים
49.3
וכמה אמר רבי יהושע בן לוי עשרים וארבעה [שעי] אזיל שית וקם שית אזיל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים
49.4
רבי אלעזר אמר שלשים ושית אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה [שנאמר] ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים [הוה]
49.5
איכא דאמרי בתוספתא פליגי רבי יהושע בן לוי אמר עשרים וארבעה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים רבי אלעזר אמר שלשים ושש אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה ולא אץ לבוא כיום תמים
49.6
רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם עשרים וארבעה אזיל שית וקם עשרים וארבעה מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים
49.7
תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך
49.8
ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה׳ את האמרי
49.9
רבי שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה
49.10
מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב ויהי בנסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורן וה׳ השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו
49.11
כתיב ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו
49.12
והיכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת
49.13
רבי אלעזר אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב ועשית הישר והטוב בעיני ה׳ והיכא רמיזא ידיו רב לו ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת
49.14
רבי שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו קשת
49.15
ומנלן דביהודה כתיב דכתיב מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה׳ יהודה יעלה
49.16
וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול מאי והעליה רבי יוחנן אומר שוק ואליה מאי והעליה דמסמכא שוק לאליה
49.17
ורבי אלעזר אומר שוק וחזה מאי והעליה דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי אנופי ומנפי ליה ורבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי מאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי
49.18
לא תתייחד אשה עמהם במאי עסקינן אילימא בחד דכוותה גבי ישראל מי שרי והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים
50.1
אלא בתלתא דכוותה גבי ישראל בפרוצים מי שרי והתנן אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו עשרה נמי לא מעשה היה והוציאוה עשרה במטה
50.2
לא צריכא באשתו עמו גוי אין אשתו משמרתו אבל ישראל אשתו משמרתו
50.3
ותיפוק ליה משום שפיכות דמים אמר רבי ירמיה באשה חשובה עסקינן דמירתתי מינה רב אידי אמר אשה כלי זיינה עליה
50.4
מאי בינייהו איכא בינייהו אשה חשובה בין אנשים ושאינה חשובה בין הנשים
50.5
תניא כוותיה דרב אידי בר אבין האשה אף על פי שהשלום עמה לא תתייחד עמהן מפני שחשודין על העריות
50.6
לא יתייחד אדם עמהן תנו רבנן ישראל שנזדמן לו גוי בדרך טופלו לימינו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלו
50.7
היו עולין במעלה או יורדין בירידה לא יהא ישראל למטה וגוי למעלה אלא ישראל למעלה וגוי למטה ואל ישוח לפניו שמא ירוץ את גולגלתו
50.8
שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע דכתיב עד אשר אבא אל אדני שעירה
50.9
וכתיב ויעקב נסע סכתה
50.10
מעשה בתלמידי רבי עקיבא שהיו הולכים לכזיב פגעו בהן ליסטים אמרו להן לאן אתם הולכים אמרו להן לעכו כיון שהגיעו לכזיב פירשו אמרו להן תלמידי מי אתם אמרו להן תלמידי רבי עקיבא אמרו להן אשרי רבי עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם
50.11
רב מנשה הוה אזל
51.1
לבי תורתא פגעו ביה גנבי אמרו ליה לאן קאזלת אמר להן לפומבדיתא כי מטא לבי תורתא פריש אמרו ליה תלמידא דיהודה רמאה את אמר להו ידעיתו ליה יהא רעוא דליהוו הנהו אינשי בשמתיה
51.2
אזלו עבדו גניבתא עשרין ותרתין שנין ולא אצלחו כיון דחזו אתו כולהו תבעו שמתייהו והוה בהו חד גירדנא דלא אתא לשרויה שמתיה אכליה אריא היינו דאמרי אינשי גירדנא דלא טייזן שתא בציר משני
51.3
תא חזי מה בין גנבי בבל ולסטין דארץ ישראל
51.4
מתני׳ בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמילדת בן לעבודה זרה אבל נכרית מילדת בת ישראל בת ישראל לא תניק בנה של נכרית אבל נכרית מניקה בנה של ישראל ברשותה
51.5
גמ׳ תנו רבנן בת ישראל לא תיילד את הנכרית מפני שמילדת בן לעבודה זרה ונכרית לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי רבי מאיר
51.6
וחכמים אומרים נכרית מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינה לבינה ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא דזימנין דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה ולא מתחזי
51.7
כי ההיא איתתא דאמרה לחברתה מולדא יהודייתא בת מולדא יהודייתא אמרה לה נפישין בישתא דההיא איתתא דקא משפילנא מינייהו דמא כי אופיא דנהרא
51.8
ורבנן אמרו לך לא היא במילתא בעלמא הוא דאוקימתה
51.9
בת ישראל לא תניק תנו רבנן בת ישראל לא תניק בנה של נכרית מפני שמגדלת בן לעבודה זרה ונכרית לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נכרית מניקה את בנה של בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינו לבינה ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא דזימנין דשייפא ליה סמא לדד מאבראי וקטלא ליה

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.