Avodah Zarah

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Nezikin · 2,131 sections

37.8
ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה
37.9
ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה׳ והדר ובתורתו יהגה
37.10
ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה
37.11
רבא רמי כתיב על גפי וכתיב על כסא בתחלה על גפי ולבסוף על כסא
37.12
כתיב בראש מרמים וכתיב עלי דרך בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרך
37.13
עולא רמי כתיב שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארך
37.14
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה
37.15
אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי
37.16
אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה מאי דכתיב לא יחרך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי
37.17
ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם לאו אין מתקיימות בידו
37.18
והיה כעץ שתול על פלגי מים אמרי דבי רבי ינאי כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם
37.19
אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה דרבא אמר להו הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי
38.1
דלא ליפלוג לישני על פלגי מים אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד
38.2
מי ידע איניש כמה חיי כי קאמרינן ביומי
38.3
אשר פריו יתן בעתו אמר רבא אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול ואם לאו על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר לא כן הרשעים כי אם וגו׳
38.4
אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצמים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה
38.5
ועד כמה עד ארבעין שנין והא רבא אורי התם בשוין
38.6
ועלהו לא יבול אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד שנאמר ועלהו לא יבול
38.7
וכל אשר יעשה יצליח אמר רבי יהושע בן לוי דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו כתוב בתורה דכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון
38.8
שנוי בנביאים דכתיב לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל משולש בכתובים דכתיב כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח
38.9
מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי כנוף ואתו כולי עלמא לגביה אמרי ליה הב לן חיי אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו׳ נצר לשונך מרע וגו׳
38.10
סור מרע ועשה טוב וגו׳ שמא יאמר נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה תלמוד לומר סור מרע ועשה טוב אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו
38.11
הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודה זרה אמר רבי אלעזר אמר רבי יוחנן אם בנה שכרו מותר פשיטא משמשי עבודה זרה הן ומשמשי עבודה זרה בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא אינן אסורין עד שיעבדו
38.12
אמר רבי ירמיה לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה הניחא למאן דאמר עבודה זרה של ישראל אסורה מיד ושל גוי עד שתעבד שפיר אלא למאן דאמר של גוי אסורה מיד מאי איכא למימר
38.13
אלא אמר רבה בר עולא לא נצרכה אלא במכוש אחרון עבודה זרה מאן קא גרים לה גמר מלאכה ואימת הויא גמר מלאכה במכוש אחרון מכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה
38.14
אלמא קסבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף
38.15
מתני׳ ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה קטלאות ונזמים וטבעות רבי אליעזר אומר בשכר מותר אין מוכרין להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ רבי יהודה אומר מוכר הוא על מנת לקוץ
38.16
גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוסי בר חנינא
39.1
דאמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע האי לא תחנם מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן
39.2
אם כן לימא קרא לא תחונם מאי לא תחנם שמע מינה תרתי
39.3
ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנם אם כן לימא קרא לא תחינם מאי לא תחנם שמע מינה כולהו
39.4
תניא נמי הכי לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן דבר אחר לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם
39.5
ומתנת חנם גופה תנאי היא דתניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולגוי במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכר
39.6
לגוי בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכר לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד גוי בין בנתינה בין במכירה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולגוי במכירה
39.7
שפיר קאמר רבי מאיר ורבי יהודה אמר לך אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר לכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכר או למה לי שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא
39.8
ורבי מאיר ההוא לאקדומי נתינה דגר למכירה דגוי ורבי יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וגוי אי אתה מצווה להחיותו להקדים לא צריך קרא
39.9
דבר אחר לא תחנם׳ לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה גויה זו
39.10
מיתיבי מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה גויה אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה׳ ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא
39.11
ורב אודויי הוא דקא מודה דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו
39.12
ולאסתכולי מי שרי מיתיבי ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת
40.1
ולא בבגדי צבע [של] אשה ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה ואפילו מלא עינים כמלאך המות
40.2
אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות
40.3
קרן זוית הואי
40.4
ולא בבגדי צבע [של] אשה אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שטוחין על גבי כותל אמר רב פפא ובמכיר בעליהן אמר רבא דיקא נמי דקתני ולא בבגדי צבע אשה ולא קתני ולא בבגדי צבעונין שמע מינה
40.5
אמר רב חסדא הני מילי בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה דאי לא תימא הכי אנן מנא לאשפורי היכי יהבינן הא קא מסתכל
40.6
ולטעמיך הא דאמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת הא קא מסתכל אלא בעבידתיה טריד הכי נמי בעבידתיה טריד
40.7
אמר מר ממנה מת נימא פליגא דאבוה דשמואל דאמר אבוה דשמואל אמר לי מלאך המות אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמה דלמא ההיא טיפה מחתכה להו לסימנין
40.8
ממנה מסריח מסייע ליה לרבי חנינא בר כהנא דאמר רבי חנינא בר כהנא אמרי בי רב הרוצה שלא יסריח מתו יהפכנו על פניו
40.9
תנו רבנן ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה
40.10
מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר אז דברת בחזון לחסידיך
40.11
ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר רוח ה׳ אלהים עלי יען משח ה׳ אתי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן
40.12
אין מוכרין להן וכו׳ תנו רבנן מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין להן אלא קצוצה שחת על מנת לגזוז וגוזז דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין להן אלא גזוזה קמה על מנת לקצור וקוצר דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין אלא קצורה
40.13
וצריכא דאי אשמעינן אילן בהא קאמר רבי מאיר כיון דלא פסיד משהי ליה אבל האי דכי משהי לה פסיד אימא מודי ליה לרבי יהודה
40.14
ואי אשמעינן בהני תרתי משום דלא ידיע שבחייהו אבל שחת דידיע שבחייהו אימא מודי ליה לרבי מאיר
40.15
ואי אשמעינן בהא בהא קאמר רבי מאיר אבל בהנך אימא מודי ליה לרבי יהודה צריכא
40.16
איבעיא להו בהמה על מנת לשחוט מהו
40.17
התם טעמא מאי שרי רבי יהודה דלאו ברשותיה קיימי ולא מצי משהי להו אבל בהמה כיון דברשותיה דגוי קיימא משהי לה או דלמא לא שנא
40.18
תא שמע דתניא בהמה על מנת לשחוט ושוחט דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין לו אלא שחוטה
40.19
מתני׳ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא
41.1
משכירין להם בתים אבל לא שדות ובחוצה לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין אלו ואלו
41.2
אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו עבודה זרה שנאמר לא תביא תועבה אל ביתך ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו
41.3
גמ׳ מאי אין צריך לומר שדות אילימא משום דאית בה תרתי חדא חניית קרקע וחדא דקא מפקע לה ממעשר
41.4
אי הכי בתים נמי איכא תרתי חדא חניית קרקע וחדא דקא מפקע לה ממזוזה אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר הוא
41.5
בסוריא משכירין בתים כו׳ מאי שנא מכירה דלא משום מכירה דארץ ישראל אי הכי משכירות נמי נגזור היא גופה גזרה ואנן ניקום וניגזור גזרה לגזרה
41.6
והא שכירות שדה דבסוריא דגזרה לגזרה היא וקא גזרינן התם לאו גזרה הוא קסבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש
41.7
שדה דאית ביה תרתי גזרו ביה רבנן בתים דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנן
41.8
בחוצה לארץ וכו׳ שדה דאית ביה תרתי גזרו בהו רבנן בתים דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנן
41.9
רבי יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים וכו׳ מאי טעמא שדות דאית בהו תרתי גזרו בהו רבנן בתים דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנן
41.10
ובסוריא מוכרין וכו׳ מאי טעמא קסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ושדה דאית בה תרתי גזרו בה רבנן בתים דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנן
41.11
ובחוצה לארץ מוכרין וכו׳ מאי טעמא כיון דמרחק לא גזרינן
41.12
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי אמר רב יוסף ובלבד שלא יעשנה שכונה וכמה שכונה תנא אין שכונה פחותה משלשה בני אדם
41.13
ולחוש דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד גוי ואזיל היאך ומזבין לה לתרי אמר אביי אלפני מפקדינן אלפני דלפני לא מפקדינן
41.14
אף במקום שאמרו להשכיר מכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי
42.1
וסתמא כרבי מאיר דאי רבי יוסי בכל דוכתא מוגרי
42.2
ובכל מקום לא ישכור וכו׳ תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא ישכור אדם מרחצו לגוי מפני שנקרא על שמו וגוי זה עושה בו מלאכה בשבתות ובימים טובים
42.3
אבל לכותי מאי שרי כותי אימר עביד ביה מלאכה בחולו של מועד בחולו של מועד אנן נמי עבדינן
42.4
אבל שדהו לגוי מאי שרי מאי טעמא אריסא אריסותיה קעביד מרחץ נמי אמרי אריסא אריסותיה קעביד אריסא דמרחץ לא עבדי אנשי
42.5
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לא ישכיר אדם שדהו לכותי מפני שנקראת על שמו וכותי זה עושה בו מלאכה בחולו של מועד אבל גוי מאי שרי דאמרי אריסא אריסותיה עביד אי הכי כותי נמי אמרי אריסא אריסותיה עביד
43.1
אריסותא לרבי שמעון בן אלעזר לית ליה אלא גוי מאי טעמא מותר דאמרינן ליה וציית כותי נמי אמרינן ליה וציית כותי לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך
43.2
אי הכי מאי איריא מפני שנקראת על שמו תיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשל חדא ועוד קאמר חדא משום לפני עור ועוד מפני שנקראת על שמו
43.3
הנהו מוריקאי דגוי נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתא אתו לקמיה דרבא שרא להו
43.4
איתיביה רבינא לרבא ישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לגוי טול חלקך בשבת ואני בחול ואם התנו מתחלה מותר
43.5
ואם באו לחשבון אסור איכסיף לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוו
43.6
רב גביהה מבי כתיל אמר הנהו שתילי דערלה הוה גוי אכיל שני דערלה וישראל שני דהתירא אתו לקמיה דרבא שרא להו
43.7
והא אותביה רבינא לרבא לסיועי סייעיה והא אכסיף לא היו דברים מעולם
43.8
איבעיא להו סתמא מאי תא שמע אם התנו מתחילה מותר הא סתמא אסור
43.9
אימא סיפא אם באו לחשבון אסור הא סתמא מותר אלא מהא ליכא למשמע מינה
43.10
הדרן עלך לפני אידיהן
43.11
מתני׳ אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים מפני שחשודין על הרביעה ולא תתייחד אשה עמהן מפני שחשודין על העריות ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים
44.1
גמ׳ ורמינהי לוקחין מהן בהמה לקרבן ואין חוששין לא משום רובע ולא משום נרבע ולא משום מוקצה ולא משום נעבד
44.2
בשלמא מוקצה ונעבד אם איתא דאקצייה ואם איתא דפלחיה לא הוה מזבין ליה אלא רובע ונרבע לחוש אמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב גוי חס על בהמתו שלא תעקר
44.3
התינח נקבות זכרים מאי איכא למימר אמר רב כהנא הואיל ומכחישין בבשר
44.4
אלא הא דתניא לוקחין בהמה מרועה שלהן ליחוש דלמא רבעה לה רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכר
44.5
אלא הא דתניא אין מוסרין בהמה לרועה שלהן לימא רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכרו
44.6
אינהו דידעי בהדדי מרתתי אנן דלא ידעינן בהו לא מרתתי אמר רבה היינו דאמרי אינשי מכתבא גללא בזע רגלא בחבריה ידע
44.7
אי הכי זכרים מנקבות לא ניזבון דחיישינן דלמא מרבעא ליה עילוה כיון דמיגרי בה מרתתא
44.8
אלא הא דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמיגרה בה מרתתא
44.9
כיון דכי שדיא ליה אומצא ומסריך אבתרה מימר אמרי אינשי האי דמסריך אבתרה משום אומצא דקא מסריך
44.10
נקבות אצל נקבות מאי טעמא לא מייחדינן אמר מר עוקבא בר חמא מפני שהגוים מצויין אצל נשי חבריהן ופעמים שאינו מוצאה ומוצא את הבהמה ורובעה
44.11
ואיבעית אימא אפילו מוצאה נמי רובעה דאמר מר חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן דאמר רבי יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא אי הכי ישראל נמי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן גוים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.