← All works

Arakhin

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Kodashim · 1,183 sections

1. 30.11

   ואמר ריש לקיש כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים שנאמר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ

2. 30.12

   אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן כתיב הכא אותו אצמית וכתיב התם צמתו בבור חיי וידו אבן בי

3. 30.13

   ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל אל תיקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל ואיכא דמתני לה על גסי הרוח

4. 30.14

   אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר הקדוש ברוך הוא לגיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים אין חץ אלא לשון שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דבר

5. 30.15

   ואין גבור אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר ה׳ כגבור יצא גחלי רתמים היינו גיהנם

6. 30.16

   אמר רבי חמא ברבי חנינא מה תקנתו של מספרי לשון הרע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם ואין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר רוח

7. 30.17

   רבי אחא ברבי חנינא אומר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר יכרת ה׳ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר רוח

8. 30.18

   תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים כתיב הכא לשון מדברת גדלות וכתיב בעבודה זרה אנא חטא העם הזה חטאה גדלה

9. 30.19

   בגילוי עריות כתיב ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת בשפיכות דמים כתיב גדול עוני מנשא

10. 30.20

    גדולות אימא תרתי הי מינייהו מפקא

11. 30.21

    במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו

12. 30.22

    אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב מות וחיים ביד לשון וכי יש יד ללשון לומר לך מה יד ממיתה אף לשון ממיתה אי מה יד אינה ממיתה אלא בסמוך לה אף לשון אינה ממיתה אלא בסמוך לה תלמוד לומר חץ שחוט לשונם

13. 30.23

    אי מה חץ עד ארבעים וחמשים אמה אף לשון עד ארבעים וחמשים אמה תלמוד לומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ

14. 30.24

    וכי מאחר דכתיב שתו בשמים פיהם חץ שחוט לשונם למה לי הא קמשמע לן דקטיל כחץ

15. 30.25

    וכי מאחר דכתיב חץ שחוט לשונם מות וחיים ביד לשון למה לי לכדרבא דאמר רבא דבעי חיים בלישניה דבעי מיתה בלישניה

16. 30.26

    היכי דמי לישנא בישא רבא אמר כגון דאמר איכא נורא בי פלניא אמר ליה אביי מאי קא עביד גלויי מילתא בעלמא הוא אלא דמפיק בלישנא בישא דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא

17. 30.27

    אמר רבה כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה לית בה משום לישנא בישא אמר ליה כל שכן חוצפא ולישנא בישא אמר ליה אנא כרבי יוסי סבירא לי דאמר רבי יוסי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי אמר

18. 31.1

    רבה בר רב הונא כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא מאי טעמא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה

19. 31.2

    כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו כגון דמיקלע לאושפיזא וטרחו קמיה שפיר למחר נפיק יתיב בשוקא ואמר רחמנא ניברכיה לפלניא דהכי טרח קמאי ושמעין אינשי ואזלין ואנסין ליה

20. 31.3

    תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו

21. 31.4

    איכא דאמרי רב דימי אחוה דרב ספרא חלש על רב ספרא לשיולי ביה אמר להו תיתי לי דקיימי כל דאמר רבנן אמר ליה הא מי מקיימת לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו אמר להו לא שמיעא לי ואי הוה שמיעא לי קיימתה

22. 31.5

    אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן על שבעה דברים נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין

23. 31.6

    על לשון הרע דכתיב מלשני בסתר רעהו אותו אצמית

24. 31.7

    על שפיכות דמים דכתיב ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע וגו׳

25. 31.8

    ועל שבועת שוא דכתיב ויאמר נעמן הואל קח ככרים וכתיב וצרעת נעמן תדבק בך וגו׳

26. 31.9

    ועל גילוי עריות דכתיב וינגע ה׳ את פרעה נגעים וגו׳

27. 31.10

    ועל גסות הרוח דכתיב ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעול בה׳ אלהיו והצרעת זרחה במצחו

28. 31.11

    ועל הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית תנא הוא כונס ממון שאינו שלו יבא הכהן ויפזר ממונו

29. 31.12

    ועל צרות העין דכתיב ובא אשר לו הבית ותנא דבי רבי ישמעאל מי שמיוחד ביתו לו

30. 31.13

    איני והא אמר רבי ענני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרים על גילוי עריות דכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה

31. 31.14

    מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא דאמר רבי חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתיה דכתיב והיה על לב אהרן

32. 31.15

    חושן מכפר על הדינין דכתיב ועשית חשן משפט אפוד מכפר על עבודה זרה דכתיב אין אפוד ותרפים מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקדוש ברוך הוא יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול

33. 31.16

    ציץ מכפר על מעשה עזי פנים כתיב הכא והיה על מצח אהרן וכתיב התם ומצח אשה זונה היה לך

34. 31.17

    לא קשיא הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו אי אהנו מעשיו אתו נגעים עליה אי לא אהנו מעשיו מעיל מכפר

35. 31.18

    והאמר רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להם בקרבנות כפרה בדבר אחר מצינו להם כפרה שפיכות דמים ולשון הרע שפיכות דמים בעגלה ערופה

36. 31.19

    ולשון הרע בקטרת דתניא רבי חנינא למדנו לקטרת שמכפרת דכתיב ויתן את הקטרת ויכפר על העם ותנא דבי רבי ישמעאל על מה קטרת מכפרת על לשון הרע אמר הקדוש ברוך הוא יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי

37. 31.20

    קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים קשיא לשון הרע אלשון הרע

38. 31.21

    שפיכות דמים אשפיכות דמים לא קשיא הא דידיע מאן קטליה הא דלא ידיע מאן קטליה

39. 31.22

    דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה

40. 31.23

    לשון הרע אלשון הרע לא קשיא הא בצינעא

41. 32.1

    הא בפרהסיא

42. 32.2

    בעא מיניה רבי שמואל בר נדב מרבי חנינא ואמרי לה רבי שמואל בר נדב חתניה דרבי חנינא מרבי חנינא ואמרי לה מרבי יהושע בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב וגו׳

43. 32.3

    אמר רבי יהודה בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא שתי ציפרים לטהרתו אמר הקדוש ברוך הוא הוא עושה מעשה פטיט לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט

44. 32.4

    תנו רבנן לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו לא יסטרנו ולא יקלקלנו תלמוד לומר בלבבך שנאה שבלב הכתוב מדבר

45. 32.5

    מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחנו תלמוד לומר תוכיח מכל מקום יכול אפילו משתנים פניו תלמוד לומר לא תשא עליו חטא

46. 32.6

    תניא אמר רבי טרפון תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח

47. 32.7

    ואמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון בריבי וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

48. 32.8

    בעא מיניה רבי יהודה בריה דרבי שמעון תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה הי מינייהו עדיפא אמר ליה ולא מודית דענוה לשמה עדיפא דאמר מר ענוה גדולה מכולם שלא לשמה נמי עדיפא דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה

49. 32.9

    היכי דמי תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה כי הא דרב הונא וחייא בר רב הוו יתבי קמיה דשמואל אמר ליה חייא בר רב חזי מר דקא מצער לי קביל עליה דתו לא מצער ליה בתר דנפיק אמר ליה הכי והכי קא עביד אמר ליה אמאי לא אמרת ליה באנפיה אמר ליה חס לי דליכסוף זרעיה דרב על ידאי

50. 32.10

    עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה כתנאי רבי אליעזר אומר עד הכאה רבי יהושע אומר עד קללה בן עזאי אומר עד נזיפה

51. 32.11

    אמר רב נחמן בר יצחק ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו

52. 32.12

    למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבשת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול

53. 32.13

    ולמאן דאמר נזיפה הכתיב הכאה וקללה שאני התם דאגב חביבותא יתירא דהוה ביה ליהונתן בדוד מסר נפשיה טפי

54. 32.14

    עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד שיפשלו לו כליו לאחוריו

55. 32.15

    בהכאה דידיה כולי עלמא לא פליגי בהפשלת כליו לאחוריו כולי עלמא נמי לא פליגי כי פליגי בהכאה דדביתהו מר סבר כיון דלדידיה לא מצער ליה מאי נפקא ליה מינה ומר סבר אתי לאיטרודי

56. 32.16

    וכל כך למה דאמר מר אכסנאי פוגם ונפגם

57. 32.17

    אמר רב יהודה אמר רב מנין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מן התורה שנאמר אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה

58. 32.18

    רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא וילך למסעיו מאי בינייהו איכא בינייהו אכסנאי דאקראי

59. 32.19

    אמר רבי יוחנן מנין שלא ישנה אדם מאומנותו ומאומנות אבותיו שנאמר וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחושת

60. 32.20

    ואמר מר אימיה מבית דן וכתיב ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן

61. 32.21

    עד היכן תכלית יסורין אמר רבי אלעזר כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו מתקיף לה רבא זעירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן בצונן ומזגו לו בחמין ואת אמרת כולי האי

62. 32.22

    מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו רבא ואיתימא רב חסדא ואיתימא רבי יצחק ואמרי לה במתניתא תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים

63. 32.23

    דווקא שלש ועלו בידו שתים אבל שתים ועלו בידו שלש לא דליכא טירחא למישדייהו

64. 32.24

    וכל כך למה דתניא דבי רבי ישמעאל כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו במערבא אמרי

65. 33.1

    פורענות מזדמנת לו

66. 33.2

    תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלמלא בא הקדוש ברוך הוא עם אברהם יצחק ויעקב בדין אין יכולין לעמוד מפני תוכחה שנאמר ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ה׳ את כל צדקות ה׳ אשר עשה אתכם ואת אבותיכם

67. 33.3

    זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דורו

68. 33.4

    למאי הלכתא אילימא למעליותא דמר סבר אי מעלי דרא מעלי פרנס ומר סבר אי מעלי פרנס מעלי דרא הא איכא צדקיה דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי והא יהויקים דלא הוה מעלי ודריה הוה מעלי

69. 33.5

    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה

70. 33.6

    ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו

71. 33.7

    אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן

72. 33.8

    הדרן עלך יש בערכין

73. 33.9

    מתני׳ השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך והערך בזמן הערך

74. 33.10

    השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני ועשיר שהעריך את העני נותן ערך עשיר

75. 33.11

    אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי היה מצורע עני מביא קרבן עני עשיר מביא קרבן עשיר

76. 33.12

    רבי אומר אומר אני אף בערכין כן וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני שאין העשיר חייב כלום אבל עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר

77. 33.13

    גמ׳ השג יד במעריך הוא כדכתיב אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן

78. 33.14

    השנים בנידר בנערך הוא איידי דאמר השג יד בנודר אמר נמי השנים בנידר

79. 33.15

    השג יד בנודר כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני מאי טעמא דאמר קרא אשר תשיג יד הנדר בנודר תלה רחמנא

80. 33.16

    אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי׳ היה מצורע עני מביא קרבן עני ואף על גב דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא ולא דל הוא

81. 33.17

    אמר רבי יצחק כשהיה מדירו עני ודלמא עליה דידיה חס רחמנא אמדירו לא דהכתיב הוא

82. 33.18

    אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר

83. 33.19

    אבל מדירו עשיר הכי נמי דמייתי בעשירות

84. 33.20

    אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן

85. 34.1

    חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני

86. 34.2

    סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קא משמע לן

87. 34.3

    לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן תלמוד לומר אם דל הוא

88. 34.4

    ולרבי דאמר אומר אני אף בערכין כן אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא צריכא קרא למעוטי הוא למעוטי מאי

89. 34.5

    למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי בתר חיובא דגברא אזלינן קא משמע לן

90. 34.6

    מתני׳ היה עני והעשיר עשיר והעני נותן ערך עשיר רבי יהודה אומר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר

91. 34.7

    אבל בקרבנות אינו כן אפילו מת אביו והניח לו ריבוא או ספינתו בים ובאה לו ברבואות אין להקדש בה כלום

92. 34.8

    גמ׳ עני והעשיר אשר תשיג יד הנדר עשיר והעני על פי אשר תשיג

93. 34.9

    רבי יהודה אומר אפילו עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר מאי טעמא דרבי יהודה אמר קרא ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו

94. 34.10

    אלא מעתה ואם דל הוא הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו ועד סופו

95. 34.11

    וכי תימא הכי נמי והתנן מצורע שהביא קרבנותיו עני והעשיר עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דברי רבי שמעון

96. 34.12

    רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם ותניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים

97. 34.13

    הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב ושלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת

98. 34.14

    ורבי יהודה סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם רבי אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ציפרים

99. 34.15

    ואלא הוא למה לי לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו

100. 34.16

     אלא מעתה והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו

← Previous · Next → — showing 501–600 of 1,183

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.