← All works

Arakhin

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Kodashim · 1,183 sections

1. 25.9

   מתני׳ אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ולימים טובים של ראש השנה ומוסיפין עד עולם אין פוחתין משתי חצוצרות מתשעה כנורות ומוסיפין עד עולם והצלצל לבד

2. 25.10

   גמ׳ תמידין ומוספין טובא הוו

3. 25.11

   תנא בעלמא קאי ואתמידין לחודיה קאי ומאי כדי לשבת ולימים טובים סימנא בעלמא והכי קאמר אין פוחתין מששה טלאים

4. 26.1

   המבוקרים בלשכת הטלאים ארבעה ימים קודם שחיטה ומני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר מנין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

5. 26.2

   תלמוד לומר תשמרו להקריב לי במועדו ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הראשון מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה

6. 26.3

   דיקא נמי דקתני כדי לשבת ולא קתני לשבת שמע מינה

7. 26.4

   משתי חצוצרות ומוסיפין וכו׳ ועד כמה אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב זבדי אמר רב הונא עד מאה ועשרים שנאמר ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצרים בחצוצרות

8. 26.5

   מתשעה כנורות וכו׳ וצלצל לבד מנא הני מילי אמר רב אסי דאמר קרא ואסף במצלתים להשמיע מצלתים תרי הוו כיון דחדא עבידתא עבדי וחד גברא עביד בהו קרי להו חד

9. 26.6

   מתני׳ אין פוחתין משנים עשר לוים עומדין על הדוכן ומוסיפין עד עולם אין הקטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים אומרים בשיר ולא היו אומרים בנבל ובכנור אלא בפה כדי ליתן תבל בנעימה

10. 26.7

    רבי אליעזר בן יעקב אומר אין עולין למנין ואין עולין לדוכן אלא בארץ היו עומדין וראשיהן בין רגלי הלוים וצערי הלוים היו נקראין

11. 26.8

    גמ׳ הני כנגד מי אמר רב פפא כנגד תשעה כנורות [ושני] נבלים וצלצל אחד שנאמר הוא ובניו ואחיו שנים עשר

12. 26.9

    אין הקטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים כו׳ מנא הני מילי אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים וגו׳

13. 26.10

    לא היו אומרים לא בנבל ולא בכנור אלא בפה כו׳ למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד לימא מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעת נימין היה שנאמר שבע שמחות פניך אל תיקרי שובע אלא שבע

14. 26.11

    ושל ימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית

15. 26.12

    של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור

16. 26.13

    ואומר הודו לה׳ בכנור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש

17. 26.14

    אפילו תימא רבי יהודה לעולם הבא איידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כי נבל קרי ליה נבל

18. 26.15

    רבי אליעזר בן יעקב אומר אין עולין מן המנין כו׳ תנא וסועדי הלוים היו נקראין ותנא דידן כיון דהני קטין קלייהו והני עב קלייהו הני מקטטי והני לא מקטטי קרי להו צערי

19. 26.16

    הדרן עלך אין נערכין

20. 26.17

    מתני׳ יש בערכין להקל ולהחמיר ובשדה אחוזה להקל ולהחמיר ובשור המועד שהמית העבד להקל ולהחמיר באונס ובמפתה ובמוציא שם רע להקל ולהחמיר

21. 26.18

    יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד אחד שהעריך את הנאה שבישראל ואת הכעור שבישראל נותן חמשים סלע ואם אמר הרי דמיו עלי נותן את שוויו

22. 26.19

    גמ׳ יש בערכין להקל וכו׳ ולהחמיר כיצד אחד שהעריך כו׳ בישראל אין בגוים לא

23. 26.20

    לימא מתניתין דלא כרבי מאיר דתנן גוי רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך

24. 26.21

    אפילו תימא רבי מאיר הוא הדין דאפילו גוי נמי אלא

25. 27.1

    מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה גוי זה

26. 27.2

    וליתני את הנאה שבישראל ואת הכעור שבגוים בחד אומה קמיירי בתרי אומה לא מיירי

27. 27.3

    ולא והא קתני הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל התם חד אומה הוא אלא מקדיש הוא דקדישי כהנים טפי

28. 27.4

    ואיבעית אימא איידי דקא בעי למתני סיפא שדה אחוזה דבישראל הוא דמשכחת לה בגוי לא משכחת לה דלאו בני אחוזה נינהו משום הכי קתני לה בישראל

29. 27.5

    מתני׳ בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי נותן זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ובשדה מקנה נותן את שוויו

30. 27.6

    רבי אליעזר אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש

31. 27.7

    גמ׳ אמר רב הונא הקדיש שדה מליאה אילנות כשהוא פודן פודה אילנות בשווין וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אלמא קסבר רב הונא אדם מקדיש בעין יפה מקדיש

32. 27.8

    איתיביה רב נחמן לרב הונא אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי נותן בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף אמר ליה ראויה לפרדיסות קאמינא

33. 27.9

    איתיביה בית זרע אין לי אלא בית זרע שדה גפנים ושדה קנים ושדה אילנות מנין

34. 27.10

    תלמוד לומר שדה מכל מקום אמר ליה הכא נמי פודה וחוזר ופודה

35. 27.11

    איתיביה הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם כשהוא פודה פודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

36. 27.12

    פחות מיכן או יתר על כן או שהקדישן בזה אחר זה הרי זה לא הקדיש לא את הקרקע ולא את האילנות שביניהם

37. 27.13

    ולא עוד אלא אפילו הקדיש אילנותיו ואחר כך הקדיש קרקע כשהוא פודה פודה את האילנות בשוויהן וחוזר ופודה קרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

38. 27.14

    וכי תימא הכא נמי פודה וחוזר ופודה הא מדסיפא פודה וחוזר ופודה מכלל דרישא לא

39. 27.15

    אלא הא מני רבי שמעון היא דאמר מקדיש בעין רעה מקדיש דתניא המקדיש את השדה הקדיש את כולה רבי שמעון אומר לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה

40. 27.16

    אי רבי שמעון אימא סיפא ולא עוד אלא אפילו הקדיש אילנותיו ואחר כך הקדיש קרקע כשהוא פודה פודה את האילנות בשוויהן וחוזר ופודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף

41. 27.17

    ואי רבי שמעון ליזיל בתר פדיון וליפרקו אגב ארעייהו דהא שמעינן ליה לרבי שמעון דאזיל בתר פדיון

42. 27.18

    דתניא מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו

43. 27.19

    שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה דברי רבי יהודה ורבי שמעון

44. 27.20

    רבי מאיר אומר מנין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה

45. 28.1

    תלמוד לומר אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה

46. 28.2

    אילו לרבי יהודה ולרבי שמעון אפילו הקדישה ואחר כך מת אב שדה אחוזה הויא מאי טעמא אי משום קרא קרא לכדרבי מאיר הוא דאתא

47. 28.3

    אלא לאו משום דאזיל בתר פדיון

48. 28.4

    אמר רב נחמן בר יצחק רבי יהודה ורבי שמעון קרא אשכחו ודרוש

49. 28.5

    אם כן לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחזתו מאי משדה שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה

50. 28.6

    אמר רב פפא הקדיש טרשין פודן בשווין מאי טעמא בית זרע אמר רחמנא והני לאו בני זריעה נינהו

51. 28.7

    לא גאלן יוצאין ביובל מאי טעמא שדה אמר רחמנא כל דהו

52. 28.8

    מכר טרשין נגאלין פחות משתי שנים מאי טעמא מספר שני תבואות אמר רחמנא והאי לאו בני תבואה נינהו לא גאלן חוזרת לבעלים ביובל מאי טעמא ושב לאחזתו אמר רחמנא והאי נמי אחוזה היא

53. 28.9

    הקדיש אילנות פודה בשוויהן מאי טעמא בית זרע אמר רחמנא ולא אילנות לא גאלן אין יוצאין לכהנים ביובל והיה השדה אמר רחמנא ולא אילנות

54. 28.10

    מכר אילנות אין נגאלין פחות משתי שנים מאי טעמא שני תבואות אמר רחמנא והני בני תבואות נינהו לא גאלן אין חוזרת לבעלים ביובל מאי טעמא ושב לאחזתו אמר רחמנא ולא אילנות

55. 28.11

    אמר מר הקדיש אילנות פודה בשווין אמאי וליקדשו אגב ארעייהו וליפרקוה אגב ארעייהו

56. 28.12

    וכי תימא אילנות אקדיש ארעא לא אקדיש והאמרי נהרדעי מאן דמזבן ליה דקלא לחבריה קני ליה משיפולא ועד תהומא לאו מי איתמר עלה בבא מחמת טענה

57. 28.13

    שדה מקנה נותן שוויו תנו רבנן במכסת מה בא ללמוד לפי שנאמר זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף יכול אף שדה מקנה כן תלמוד לומר מכסת

58. 28.14

    רבי אליעזר אומר נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב

59. 28.15

    איבעיא להו רבנן אית להו גזירה שוה ומפקין ליה לחומש או דלמא לית להו גזירה שוה ולית להו לחומש

60. 28.16

    אמר רבא מסתברא לית להו גזירה שוה מדגלי רחמנא חומש גבי שדה אחוזה וגבי מקדיש ביתו הוו ליה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

61. 28.17

    ולמאן דאמר מלמדין מדגלי רחמנא חומש במעשר בבהמה טהורה ובבהמה טמאה הוה ליה טובא ואין מלמדין

62. 28.18

    תניא כוותיה דרבא ולא מטעמיה תניא במכסת הערכך הקישו הכתוב לערכין מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש

63. 28.19

    מתני׳ בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר כיצד אחד שהמית את הנאה שבעבדים ואת הכעור שבעבדים נותן שלשים סלע המית בן חורין נותן שוויו חבל בזה ובזה נותן נזק שלם

64. 28.20

    גמ׳ במועד אין בתם לא לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתנן רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם

65. 28.21

    אפילו תימא רבי עקיבא הוא הדין דאפילו תם נמי ואיידי דקא בעי למתנא סיפא המית עבד המית בן חורין דבמועד הוא דמשכחת לה בתם לא משכחת לה משום הכי קתני מועד

66. 28.22

    מתני׳ באונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד אחד שאנס ופיתה את גדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל נותן חמשים סלעים והבושת והפגם הכל לפי המבייש והמתבייש

67. 28.23

    גמ׳ אמאי אימא חמשים סלעים אמר רחמנא מכל מילי

68. 28.24

    אמר רב זעירא יאמרו בעל בת מלכים חמשים בעל בת הדיוטות חמשים

69. 28.25

    אמר ליה אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד נוקב מרגלית שלשים עבד עושה מעשה מחט שלשים אלא אמר רב זעירא

70. 29.1

    אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה יאמרו בעל פגומה חמשים בעל שלמה חמשים

71. 29.2

    אמר ליה אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד בריא שלשים עבד מוכה שחין שלשים

72. 29.3

    אלא אמר אביי אמר קרא תחת אשר ענה מכלל דאיכא בושת ופגם

73. 29.4

    רבא אמר דאמר קרא ונתן האיש השכב עמה וגו׳ הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא מילתא אחריתי ומאי ניהו בושת ופגם

74. 29.5

    מתני׳ במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע

75. 29.6

    נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים וגו׳

76. 29.7

    גמ׳ ממאי דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב ואם אמת היה הדבר וגו׳ והוציאו את הנערה וגו׳

77. 29.8

    אמר רבא אמר קרא כי הוציא שם רע על שם רע שהוציא

78. 29.9

    וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו׳ ממאי דלמא דאכתי לא מלא סאתן דאמר רב המנונא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאת ספקו יצר לו

79. 29.10

    אמר ריש לקיש אמר קרא וינסו אותי זה עשר פעמים על זה נתחתם גזר דין

80. 29.11

    תניא אמר רבי אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה

81. 29.12

    ממאי דלמא משום דרבי חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם

82. 29.13

    אלא אמר רבה אמר ריש לקיש אמר קרא וימותו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו

83. 29.14

    תניא אמר רבי יהודה עשר נסיונות ניסו אבותינו להקדוש ברוך הוא שנים בים ושנים במים שנים במן שנים בשליו אחת בעגל ואחת במדבר פארן

84. 29.15

    שנים בים אחת בירידה ואחת בעלייה בירידה דכתיב המבלי אין קברים במצרים

85. 29.16

    בעלייה כדרב הונא דאמר רב הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו כדרבה בר מרי דאמר רבה בר מרי מאי דכתיב וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר

86. 29.17

    אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו אמר לו אני נותן לך אחד ומחצה שבהם

87. 29.18

    אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהיה ערב מיד פלטן ליבשה דכתיב וירא ישראל את מצרים מת על וגו׳

88. 29.19

    שנים במים במרה וברפידים במרה דכתיב ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות וכתיב וילן העם על משה

89. 29.20

    ברפידים דכתיב ויחנו ברפידים ואין מים לשתות וכתיב וירב העם עם משה

90. 29.21

    שנים במן דכתיב

91. 30.1

    אל תצאו ויצאו אל תותירו ויותירו

92. 30.2

    שנים בשליו ראשון ובשליו שני בשליו ראשון בשבתכם על סיר הבשר

93. 30.3

    בשליו שני והאספסף אשר בקרבו

94. 30.4

    בעגל כדאיתיה במדבר פארן כדאיתיה

95. 30.5

    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא מאי דכתיב מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה אמר לו הקדוש ברוך הוא ללשון כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה

96. 30.6

    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו

97. 30.7

    ואמר רבי יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית וכתיב התם לצמיתת ומתרגמינן לחלוטין

98. 30.8

    ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה

99. 30.9

    אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע

100. 30.10

     ואמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש ואומרות ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אומר להם וכי מה יתרון לבעל הלשון

← Previous · Next → — showing 401–500 of 1,183

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.