Arakhin

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Kodashim · 1,183 sections

19.11
ואימא הכי נמי אם כן מאי ולא כלום
19.12
שנים עשר יום בשנה מכה בחליל וכו׳ מאי שנא הני הואיל ויחיד גומר בהן את ההלל
19.13
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת
19.14
מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן
20.1
כל יומא דחג חלוקין בקרבנותיהן דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן
20.2
שבת דחלוקה בקרבנותיה לימא לא איקרי מועד
20.3
ראש חודש דאיקרי מועד לימא לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה
20.4
ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא משום דרבי אבהו
20.5
דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני
20.6
והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר משום ניסא פורים דאיכא ניסא לימא אמר רבי יצחק לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ
20.7
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק והרי יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ הוא ואמרינן הלל כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה
20.8
רב נחמן אמר קרייתה זו היא הלילא רבא אמר בשלמא התם הללו עבדי ה׳ ולא עבדי פרעה הכא הללו עבדי ה׳ ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן
20.9
ולרב נחמן דאמר קרייתה זו היא הלילא התניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון
20.10
לא היה מכה באבוב של נחושת וכו׳ פתח בחליל ומסיים באבוב אמר רב פפא היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל דחלי קליה
20.11
תנו רבנן אבוב היה במקדש חלק היה דק היה של קנה היה ומימות משה היה צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה צלצול היה במקדש של נחושת היה והיה קולו ערב ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו ולא היה קולו ערב נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה
20.12
מכתשת היתה במקדש של נחושת היתה ומימות משה היתה והיתה מפטמת את הבשמים נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה ולא היתה מפטמת כמו שהיתה נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה
20.13
אלו שני כלים נשתיירו ממקדש ראשון ונתפגמו ולא היה להם ארוכה ועליהם אמר דוד נחושת ממורט נחושת ממורק ועליהם הוא אומר וכלי נחשת מצהב שנים חמודות מזהב
20.14
רב ושמואל חד אמר כל אחד ואחד שקול כשנים של זהב וחד אמר שניהם שקולין כאחד של זהב תני רב יוסף שניהם שקולין כאחד של זהב
20.15
תניא רבי נתן אומר שניים היו שנאמר שנים אל תיקרי שנים אלא שניים
20.16
תני רבן שמעון בן גמליאל שילוח היה מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו ונתמעטו וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים לקיים מה שנאמר אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו
20.17
וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הרדולים לא היה במקדש מאי הרדולים אמר אביי טבלא גורגדנא מפני שקולו ערב ומערבב את הנעימה
20.18
אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל מגריפה היתה במקדש
21.1
עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר במתניתא תנא היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא
21.2
ועבדי כהנים היו כו׳ לימא בהא קמיפלגי דמאן דאמר עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא ומאן דאמר לוים היו קסבר עיקר שירה בכלי
21.3
ותסברא רבי יוסי מאי קסבר אי קסבר עיקר שירה בפה עבדים סגיא אי קסבר עיקר שירה בכלי לוים בעינן
21.4
לעולם קסבר עיקר שירה בפה והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי
21.5
מאן דאמר עבדים היו קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות מאן דאמר לוים היו קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות ולמאן דאמר ישראלים היו קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות
21.6
תנו רבנן השיר מעכב את הקרבן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו מעכב
21.7
מאי טעמא דרבי מאיר דאמר קרא ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל ולכפר על בני ישראל מה כפרה מעכבת אף שירה מעכבת
21.8
ורבנן ההוא לאידך דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר מה כפרה ביום אף שירה ביום
21.9
אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר ושרת בשם ה׳ אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה
21.10
ואימא נשיאות כפים מדכתיב לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא
21.11
רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי
21.12
ואימא בכורים דכתיב ושמחת בכל הטוב טוב איקרי טוב לבב לא איקרי
21.13
אמר רב מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא
21.14
איני והא אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין
21.15
משכחת לה כדתני רבי יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין תלמוד לומר תביא
21.16
חזקיה אמר מהכא וכנניהו שר הלוים ישור במשא כי מבין הוא אל תיקרי ישור אלא ישיר
21.17
בלווטי אמר רבי יוחנן מהכא לעבוד עבדת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה
21.18
רבי יצחק אמר מהכא שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל רב נחמן בר יצחק אמר מהכא הם ישאו קולם ירנו בגאון ה׳ צהלו מים
21.19
ותנא מייתי לה מהכא ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה תלמוד לומר ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר שאו זמרה ותנו תף ואומר ישאו קולם ירנו וגו׳
21.20
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא משה ידבר והאלהים יעננו בקול
22.1
על עסקי קול רב אשי אמר מהכא ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד
22.2
רבי יונתן אמר מהכא ולא ימותו גם הם גם אתם מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח
22.3
תניא נמי הכי ולא ימותו גם הם גם אתם אתם בשלהם והם בשלכם במיתה הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה
22.4
אמר אביי נקיטינן משורר ששיער בשל חבירו במיתה שנאמר והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו׳ והזר הקרב יומת מאי זר אילימא זר ממש הכתיב חדא זימנא אלא לאו זר דאותה עבודה
22.5
מיתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה
22.6
תנאי היא דתניא מעשה ברבי יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים
22.7
מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מיתה היא וגזרו בה רבנן ומר סבר אזהרה היא ולא גזרו בה
22.8
דכולי עלמא אזהרה היא מר סבר מסייע גזרו ביה רבנן ומר סבר לא גזרו ביה רבנן
22.9
בעי רבי אבין עולת נדבת ציבור טעונה שירה או אינה טעונה שירה עלתיכם אמר רחמנא אחת עולת חובה ואחת עולת נדבה או דלמא עולותיכם דכולהו ישראל קאמר רחמנא
22.10
תא שמע ויאמר חזקיהו להעלות העולה על המזבח ובעת החל העולה החל שיר ה׳ והחצוצרות על ידי כלי שיר דוד מלך ישראל האי שירה מאי עבידתה אילימא דעולת חובה למה ליה אימלוכי אלא לאו דעולת נדבה
22.11
אמר רב יוסף לא עולת ראש חודש הוה וקא מיבעיא להו מי הוקבע ראש חדש בזמנו דליקרב או לא
22.12
אמר ליה אביי ומי מצית אמרת הכי והכתיב ביום ששה עשר לחדש הראשון וגו׳ ויאמר חזקיהו להעלות העולה על המזבח
22.13
אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קמיבעיא להו מי קבע ראש חדש בזמנו דליקריב או לא
22.14
מתקיף לה רב אויא וליחזי פסח היכי עביד מצה היכי אכיל
22.15
אלא אמר רב אשי מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך השתא דאתית להכי אפילו תימא עולת חובה מידי דהוה אשליחא דציבורא דממליך
22.16
תא שמע רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב
22.17
אמרו כשחרב הבית בראשונה אותו היום תשעה באב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב היתה והיו כהנים ולוים עומדים על דוכנן ואומרים שירה ומה שירה אמרו וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה׳ אלהינו עד שבאו גוים וכבשום וכן בשניה
22.18
האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הואי בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד אלא לאו דעולת נדבה
22.19
ותסברא מאי שנא דעולת חובה דלא הואי ומאי שנא דעולת נדבה דהואי הא לא קשיא בן בקר אקראי בעלמא הוא דאיתרמיא להו
22.20
אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה לה׳ הארץ ומלואה וישב עליהם את אונם בשיר דארבעה בשבת הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו
22.21
והא עומדין על דוכנן קתני כדריש לקיש דאמר אומר שלא על הקרבן אי הכי בעולת נדבה נמי לימא נפיק מינה חורבא
22.22
מאי הוה עלה תא שמע דתני רב מרי בריה דרב כהנא על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם
22.23
מה עולה קודש קדשים אף שלמים קודש קדשים ומה שלמים קבוע להם זמן אף עולה קבוע לה זמן
23.1
איבעיא להו נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה כיון דאמר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין אמרינן או דלמא על אכילה ושתיה אמרינן אשתייה לחודה לא אמרינן
23.2
תא שמע רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו׳
23.3
האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הוה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד ואלא דעולת נדבה והא תני רב מרי בריה דרב כהנא דלא צריכא אלא לאו דנסכין
23.4
אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה לה׳ הארץ ומלואה וישב עליהם את אונם בשירה דארבעה בשבא הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו
23.5
והא עומדים על דוכנן קתני כדריש לקיש דאמר ריש לקיש אומר שירה שלא על הקרבן אי הכי בנסכים נמי לימא נפיק מיניה חורבא
23.6
גופא רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו׳
23.7
בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל
23.8
ואי סלקא דעתך בחד בשבוע חרוב מחד בשבוע לחד בשבוע תמני לחד בשבוע אחרינא חמש עשרה הוויין
23.9
אמר רבינא בארבע עשרה שנה אחר שנה שהוכתה העיר
23.10
אי הכי בעשרים וחמש שנה עשרים ושש הויין דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה
23.11
גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה
23.12
משב ועד תמני סרי חד סרי וחמש עשרה עשרים ושית הויא
23.13
אמר לך רבינא ולדידך מי ניחא מכדי גלו נמי בתשע עשרה משב ועד תשסרי תרתי סרי וארבע סרי עשרים ושית הויין אלא מאי אית לך למימר לבר משתא דגלו בה לדידי נמי לבר משתא דגלו בה
23.14
מכל מקום תשסרי לרבינא קשיא
23.15
מי סברת שלש גליות הוי גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים שהיא תשע עשרה לנבוכדנצר
23.16
דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה
24.1
שניה עלה וכיבש יהויקים
24.2
וכן בשניה
24.3
ושניה במוצאי שביעית מי משכחת לה מכדי בית שני כמה קם ארבע מאה ועשרים ארבע מאה תמניא יובלי ארבסרי תרי שבוע פשו להו שית הוה ליה בשיתא בשבוע
24.4
הא מני רבי יהודה היא דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן אייתי תמניא מתמניא יובלי והני שית הוי ארביסר אישתכח דבמוצאי שביעית חרוב
24.5
אי רבי יהודה בראשונה לא משכחת לה דתניא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו מנו שאם אתה אומר כן נמצא בית חרב בתחילת יובל ואי אתה מוצא בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר
24.6
אלא צא מהם שבע שכיבשו ושבע שחילקו ואתה מוצא בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר
24.7
ואי רבי יהודה אייתי שבסרי משבסרי יובלי שדי אהני הוה ליה בתלתא בשבוע
24.8
הנך שני דאגלינהו סנחריב עד דאתא ירמיה אהדרינהו לא קחשיב להו
24.9
איבעית אימא לעולם רבנן וכי קתני וכן בשניה אשארא
24.10
הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי
24.11
והתניא ארבע משמרות עלו מן הגולה ידעיה וחרים פשחור ואימר עמדו נביאים שביניהם וחלקום לעשרים וארבע משמרות בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חביריו שש
25.1
בא חרים ונטל חלקו וחלק חביריו שש וכן פשחור וכן אימר התקינו נביאים שביניהם שאפילו יהויריב ראש משמרות עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו אלא אשארא
25.2
רב אשי אמר הנך שית שני עד דסליק עזרא ומקדיש לא קא חשיב להו
25.3
דכתיב באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם וכתיב ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר דהיא שנת שית למלכות דריוש מלכא
25.4
ותנא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא וגלותו עמו דכתיב ויבא ירושלם בחדש החמישי היא השנה השביעית למלך
25.5
גופא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משנכנסו מנו שאם אתה אומר משנכנסו מנו נמצא בית חרב בתחלת יובל ואי אתה מוצא בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר וכו׳
25.6
שבע שכיבשו מנלן דקאמר כלב בן ארבעים שנה בשלח אתי משה עבד ה׳ מקדש ברנע לרגל את הארץ ועתה אנכי היום בן חמש ושמונים
25.7
ואמר מר שנה ראשונה עשה משה משכן שניה הוקם המשכן ושלח מרגלים כי עבור ירדן כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כי קא מפליג נחלות קאמר בן חמש ושמונים שנה אנכי אישתכח דשבע כיבשו
25.8
ושבע שחילקו מנלן איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו ואיבעית אימא מדלא משכחת להו ארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.