Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.16
והוצרכו ליכתב אלו השלש מחלוקות דהיינו שפופרת ושל חרס וקערה. דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בלבד הוה אמינא הוא שאוסרין חכמים שמשום קלותה יבא ליקחנה אבל בשם חרס שהיא כבדה ומאוסה היו מודים לר' יהודה צריכא. ואי אשמעין שפופרת ושל חרס הוה אמינא באלו הוא שמתיר ר' יהודה מפני שאין שום דבר שמשתף אותם עם הנר אבל קערה שיש שם פתילה שמשתפת אותה עם הנר היה מודה לחכמים צריכא. ואי אשמעינן קערה בלבד הוה אמינא בזה הוא שאוסרים חכמים מהטעם שאמרנן אבל בשפופרת ושל חרס היו מודים לר' יהודה צריכא. והלכה כחכמים.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.17
ה המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים כגון פרסיים שיש להם יום איד שאין מניחין נר אלא בבית עבודה זרה שלהם. מפני לסטים שלא יראו שיש שם אדם ויהרגוהו. מפני רוח רעה שיש בני אדם שדרכם אם הנר דלוק בעת שינתם ידמו דמיונות בענין שיבאו לידי רוח רעה ויצאו מדעתם ואם יכבו הנר נוח להם. פטור אבל אסור. ואם בשביל החולה שיישן מותר. ואפי' לר' יהודה דאמ' מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה היכא דאיכא סכנה מותר והוא שלא יהיה שם שום דבר שמונע ממנו האור ואי איפשר שיוליכוהו למקום אחר. אבל אם אין בו סכנה לא יכבה ואם כבה פטור לר' שמעון דאמ' מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. ולר' יהודה חייב. והאי דקתני במתני פטור משום דקא בעי למתנא סיפא חייב תאנא רישא פטור שודאי מותר הוא לגמרי אם הוא מסוכן כמו שאמרנו. ושיעור משנה זו כך הוא מפני גוים מפני לסטים מפני רוח רעה פטור ואם בשביל החולה שיישן מותר.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.18
כחס על הנר שלא ישרף בלהב. כחס על השמן כדי שיעשה ממנו צרכו ליום אחר. כחס על הפתילה כדי שתשאר לו שימצא אותה לליל אחר שיוכל להדליקה. חייב והוא אליבא דר' יהודה. ר' יוסי פוטר בכלן מסיק בגמרא דסבירא ליה כר' שמעון. חוץ מן הפתילה מפני שהיא עושה פחם ר"ל עושה מעשה פחם שהכבוי הוי מלאכה הצריכה לגופה. והאי פתילה שצריכה להבהבה הוא שעל ידי הכבוי מתקנא ובהא אפי' ר' שמעון מודה. ואין הלכה כר' יוסי.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.19
ו על שלש עבירות נשים מתות בשעת לדתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. פי' אם אינן נזהרות בשלש מצות אלו. וטעם בשעת לדתן מפני שהיא עת פקודתן. ואמרי' עלה בגמר' אמ' רבא נפל תורא חדדו סכינא. ומפרש בגמ' הטעם שמתות על אלו השלשה דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא אמ' הב"ה רביעית דם נתתי בכם. פירוש הוא הדם הצלול שבלב שממנו משתית הלב וחיי האדם תלויין בו. על עסקי הדם הזהרתי אתכם שלא תשמשו עד שתטהרו במעין ובור מקוה מים, ראשית קראתי אתכם שנא' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה על עסקי ראשית הזהרתי אתכם זו חלה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, נשמה נתתי בכם הקרויה נר שנאמ' נר אלקים נשמת אדם על עסקי נר הזהרתי אתכם זו הדלקת נר ערב שבת אם אתם מקיימין אותם מוטב ואם לאו אני נוטל נשמתכם מכם. ובירוש' מפרש אדם הראשון חלה טהורה היה לעולם שנאמר וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וגו'. ואתיא כההוא דאמ' ר' אסי בר קצרתה משהאשה הזאת משקשקת עיסתה במים היא מגבהת חלתה וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות חלה לאשה. אדם הראשון דמו של עולם היה שנא' שופך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמ' נר אלהים נשמת אדם וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה. ותמצא כי חוה נוטריקון חלה וסת הדלקה שאלו השלשה הם מוטלות על הנשים מפני שהם מצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.20
וכת' ה"ר גרשו' בר' שלמה הדלקת נר בשבת היא חובה מפני שהיא מכלל עונג שבת, ועוד אמרי' נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו עדיף, נר ביתו וקדוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, וכיון דחזינן דעדיף וקודם מקדוש היום שהוא דבר תורה ומנר חנוכה שהוא פרסומי ניסא ש"מ ממצוה גדולה היא וחובה לעשותה, ומברכין על הדלקתה בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת, אבל בהדלקת נר יום טוב לא נהגו לברך שאינה מצוה וחובה כמו בשבת שהיא מכלל עונג שבת אבל ביום טוב שמחת יום טוב מצאנו עונג יום טוב לא מצאנו ע"כ. ובעל משמרת המועדות כתב שצריך לברך על הנר בלילי ימי הטובים. וכתב הרא"ש כי בלילי יום הכפורים צריך לברך על הנר כמו בשבת משום שלום הבית.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.21
נר שהיתה דולקת מערב שבת והגיע עת לדלוק נר שבת, יש אומרים שאין חייב לכבותה ולחזור להדליק וגם לא להדליק נר אחרת. ורבינו תם כתב שמכבה אותה וחוזר ומדליקה לשם שבת כדאמ' לה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.22
ז שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו משום שלום הבית צריך לאמרם, לפי שאם לא עשר, כיון שאין לו דבר מותר לאכול, אין שלום מצוי בבית, וגם אם לא ערב כיון שאין מותר לו לטלטל אין שלום מצוי בבית, ואם לא הדליקו הנר כיון שאינו יכול לאכול אין שום מצוי בבית. וצריך לאמרם בנחת כדי שלא יטיל אימה יתרה שאם ימהר הרבה להזכירם יפשעו ויאמרו עדין יש שהות ביום. ערב שבת עם חשכ' סמוך לחשכה. עשרתן פירות האילן לסעודת שבת ואע"ף שמותר לאכול מהן בחול אכילת עראי אבל בשבת אסור דכל אכילת פירות שיאכל אדם בשבת לכבוד השבת אפילו תמרה אחת או ענבה אחת אכילת קבע נקראת מפני שמקיים בה וקראת לשבת עונג. ערבתן ואפי' עירובי תתחומין שהרי קודם בין השמשות הוא. הדליקו את הנר בלשון צווי שהרי הוא רואה אם יש שם נר או לא אבל בעשור ובערוב שאינו ידוע אמרם בלשון שאלה. אי נמי מפני שלא הגיע זמן הדלקת הנר שהרי קודם בין השמשות הוא ואמרינן ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר' ופשיטא הוא שלא הדליקו ולפיכ' הוא מזכיר אותם שידליקו' אבל אם הקדימו השנים הראשונים הרי הם זריזים ונכשרים לפיכך שואל אותם אם עשו כמנהג זריזים שמקדימין למצות.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.23
ח ספק חשכה ספק אינה חשכה והוא הנקרא ובין השמשות ובגמ' פליגי בה ר' יהודה ור' יוסי, ר' יהודה או' משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות, ור' יוסי אומ' כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ויא אפשר לעמר עליו. פירוש נקודה אחרונה שביום שבה הלילה מתחיל והיום כלה. ובדברי ר' יהודה פליגי רבה ורב יוסף רב אמ' כל מילתיה דר' יהודה בין השמשות הוא ור' יוסף אומר משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. ושניהם מודים שאם הכסיף העליון והשוה לתחתון שהוא לילה. ופסק תלמודא דהלכה כר' יהודה לענין שבת וכר' יוסי לענין תרומה שלא יאכלו כהנים שנטמאו התרומה עד שיראו שלשה כוכבים בינוניות שהוא ודאי תחלת לילה. והאי פסקא לא ידעינן אי אליבא דרבה או אליבא דרב יוסף. ומילתא דאיסורא היא ואזלינן בה לחומרא. ומיד שתשקע החמה בין השמשות הוא ואין מעשרין את הודאי מפני שהוא כמתקן. וזהו הטעם שאין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות דשמא הוא לילה והוי ספיקא דאוריתא ולחומרא. אבל מעשרין את הדמאי מפני שאינו כמתקן דרוב עמי הארץ מעשרין הן. ומערבין ודוקא עירובי חצרות אבל ערובי תחומין דחמירי אין עושין בין השמשות שהוא ספק כדמוכח בעירובין. וטומנין את החמין בדבר שאינו מוסיף משום דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן ולא נחוש שמא ירתיח אבל אם ודאי חשכה אסור להטמין גזרה שמא ימצא קדרתו צוננת וירתיחנה.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.24
ואומר אמר ר' אלעזר אמ' ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו' ואחר כך אומר שליח צבור קדיש שלם וכל העם נפטרין לבתיהן לשלום. וכתב אבן הירחי מנהג צרפת כשחל יום טוב בערב שבת שאין אומ' במה מדליקין מפני שאין יכול לומ' עשרתם ערבתם שאין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב ע"כ. ובספרד אומרים אותו וכן נראה בעיני שאין צריך למנעו שאין לומר שמא יבאו להגביה תרומות ומעשרות כשיבנה בית המקדש שאין האנשים טועים בזה.
Shabbat Prayers.Kiddush.1
כשיבא אדם לביתו צריך שימצא נרות דולקות ושלחן ערוך כדאמרינן בפרק כל כתבי הקדש תניא ר' יוסי ב"ר יהודה אומ' שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו א' טוב וא' רע כשבא לביתו מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומ' יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. לא מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך רע אומר יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. ופירש ה"ר מאיר כוכב כי זה הוא לפי סדר המזלות שמזל צדק משמש בשעה אחרונה של ערב שבת ומלאך שלו צדקיאל שמו וזהו מזל טוב. ומאדים משמש בשעה ראשונה של ליל שבת ומלאך שלו סמאל שמו וזהו מלאך רע, ונמצא ששניהם פוגעין זה בזה זה נכנס בהכנסת שבת וזה יוצא ושניהם מלוין לו לאדם עד ביתו.
Shabbat Prayers.Kiddush.2
ואמרינן בפ' כל כתבי הקדש א"ר אלעזר לעולם יסדיר אדם שולחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. והטעם מפני כבוד השבת.
Shabbat Prayers.Kiddush.3
ומקדש בביתו כדי להוציא בניו ובני ביתו מתחיל ויכולו ומברך בורא פרי הגפן ואח"כ מברך על היום ושותה ממנו מלא לוגמיו ואם שתה פחות לא יצא. וכתבו התוספות לאו מלא לוגמיו ממש אלא כדמפרש במסכת יומא וכמה כמלא לוגמיו כל שאלו מסלקו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמו והוא רוב רביעית.
Shabbat Prayers.Kiddush.4
ואם היו המסובין שנים או רבים ולא טעם המקדש וטעם אחר כמלא לוגמיו כתבו הגאונים שלא יצא אלא א"כ טעם המקדש וכן כתב בעל הלכות גדולות. וכתב עוד אי אישתלי ולא טעים ושתו אחריני מייתי ליה כסא אחרינא ובריך בורא פרי הגפן ולא צריך לאהדורי ולקדושי. והא דמשמע בעירובין דסגי בטעימת אחר פירשו הגאונים היינו דוקא בשאר דברים שטעונין כוס אבל קדוש לא יצא אלא אם כן טעם המקדש. והרא"ש כתב שגם בקדוש יוצאין בטעימת אחר ומיהו צריך אחד מן המסובין לשתות מלא לוגמיו ואין שתיית שנים מצטרפות למלא לוגמיו דלא מקרי שתייה של הנאה בפחות ממלא לוגמיו ואנן בעינן שיהנה אחד מהם מכוס של ברכה, ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כלם. וכן היא דעת רש"י.
Shabbat Prayers.Kiddush.5
כתב בעל הלכות גדולות מאן דמקדיש ומקמי דליטעום משתעי הדר מברך בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש. ובהבדלת מוצאי שבת אפרש דין טעמו פגמו בע"ה.
Shabbat Prayers.Kiddush.6
גרסינן בבבא בתרא בפ' המוכר את הפירות אמר רב זוטרא בר טוביא אמ' רב אין אומרים קדוש היום אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח. ואסיקנא למעוטי שריחו רע ומגולה ואע"ג דעבריה במסננת. וכתב ה"ר יצחק בן גיאת אפי' האידנא דלא קפדינן אגלוי אין מקדשי' עליו אבל מברכין עליה בורא פרי הגפן. אבל יין מגתו מקדשין עליו דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום. וכן יין שבפי החבית (ויין שבשולי) אעפ"י שיש בו קמחים ויין שבשולי החבית אע"ף שיש בו שמרים. ויין כושי פי' שחור. ויין בודק פי' לבן ביותר והוא גריעותא. ויין הליסטון פי' מתוק. ויין סתם של מרתף שאינו בדוק אם הוא טוב אם לאו כלם מקדש עליהם. ומכל מקום מצוה מן המובחר לברור היין הטוב לקדש עליו.
Shabbat Prayers.Kiddush.7
כתב בעל הלכות גדולות שיין חי אפילו הוא חזק דדארי על חד תלתא מייא מקדשין עליו. ומכל מקום יותר טוב למזגו ובלבד שיהא מזוג כראוי אבל מזוג יותר מדאי מברכין עליו שהכל. ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה.
Shabbat Prayers.Kiddush.8
ויין צמוקים בין שנכמשו בגפן בין שנצטמקו על ידי החמה או על ידי האור כגון שהכניסן בחמין למהר צמוקם בין שתלאן לעשן מקדשין עליו. ודוקא שיש בהן לחלוחית שאם ידרוך אותם יצא מהם משקה אבל אם הם יבשים ואינו יוצא מהם משקה אלא אם שורה אותם במים אין מקדשין עליו ומברכין עליו שהכל.
Shabbat Prayers.Kiddush.9
וחמרא דריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא, אבל ריחיה חמרא וטעמיה חלא חלא דבתר טעמא אזלינן.
Shabbat Prayers.Kiddush.10
שמרי יין שנתן עליהם מים או חרצנים שנתן עליהם מים ויש בהם טעם יין אין מקדשין עליהם ומברכין עליהם שהכל ודוקא אם נתן עליהם שלש מדות מים והוציא פחות מארבעה אבל אם הוציא ארבעה הרי זה יין מזוג ומברכין עליו בורא פרי הגפן.
Shabbat Prayers.Kiddush.11
ויין מבושל יש בו מחלוקת בין המפרשים רש"י כתב בתשובה שמברכין עליו שהכל. וכן כתב ה"ר יצחק בן גיאת יין שנתבשל אפי' מעט וכן אם נתן לתוכו מעט דבש מברכין עליו שהכל. וכן כתב רבינו האיי כיון שנתן האור תחתיו והרתיח אין בו משום גלוי ולא משום יין נסך ואין אומרין עליו קדוש היום. אבל בעל העטור כתב שמברכין עליו בורא פרי הגפן וגם מקדשין עליו דלא גרע מיין קונדייטון פי' יין מבושם דאמרי' בירוש' שיוצאין בו בפסח ידי ד' כוסות. וכן כתב ר"ת ור"י שמקדשין על המבושל ולזה הסכים הרא"ש. ובהדיא אמרי' בירוש' דפסחים ושקלים יוצאין ידי ארבע כוסות ביין מבושל אלמ' יין הוי. והרמב"ם ז"ל כתב אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח לפי' אם נתערב בו דבש או שאור אפי' כטפת חרדל בחבית גדול' אין מקדשין עליו כך אנו מורים בכל המערב ויש מי שמתיר לקדש עליו שלא אמרו יין הראוי לנסך על גבי המזבח אלא להוציא מגולה או ריחו רע או מבושל שאין מקדשין על אחד מאלו.
Shabbat Prayers.Kiddush.12
במקום שאין היין מצוי מקדשין על השכר ושאר משקין כיון שאין יין מצוי שם הוי שאר משקין חמר מדינה. ופרשב"ם שנקרא חמר מדינה כשאין יין בכל העיר. וי"מ שאינו נקרא חמר מדינה אלא אם אין יין גדל מהלך יום סביב לעיר. ומדברי הרמב"ם ז"ל יראה שאין מקדשין עליו שכתב מדינה שרוב יינה שכר אע"פ שאין מקדשין עליו מבדילין עליו הואיל והוא חמר מדינה. ועל הפת כת' ר"ת שאין מקדשין עליו ורשב"ם כתב שמקדשין עליו. וכן כת' רב עמרם ואומ' ויכולו ומברך המוציא ואינו פורס וגומר הקדוש ופורס וכן כתב רבינו האיי. וכתב הרא"ש שמקדשין על השכר אם הוא חמר מדינה ומכל מקום יותר טוב ולקדש על הפת כיון שהסעודה באה לכבוד שבת אבל בסעודת הבקר יותר טוב לקדש על השכר פי' שיברך עליו שהכל נהיה בדברו קודם לברכת המוציא שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי.
Shabbat Prayers.Kiddush.13
ואסור לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש ואם שכח וטעם מקדש דאמ' רבה הלכתא טעם מקדש. והרמב"ם ז"ל התיר לשתות מים קודם הקדוש. והתוספות אוסרים לשתות.
Shabbat Prayers.Kiddush.14
ואם לא קדש בלילה מקדש בבקר ואפי' כל היום כלו. וכת' הרמב"ם ז"ל שאפי' לא קדש בלילה במזיד יקדש למחר.
Shabbat Prayers.Kiddush.15
ומי שקדש בביתו ולא היו שם כל אנשי ביתו יכול לקדש פעם אחרת ואפי' כמה פעמים. והוא הדין בהבדלה דכל המצות אע"פ שיצא מוציא.
Shabbat Prayers.Kiddush.16
וצריך שיאכל אחר קדוש ואפי' כזית ואם לאו לא יצא ידי קדוש דאין קדוש אלא במקום סעודה כמו שאמרנו למעל'. ומפרש הטעם בירוש' מדכתי' וקראת לשבת עונג במקום עונג שם תהא קריאה. וגרסי' בפ' ערבי פסחים אמר רב ענן בר תחליפא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דמר שמואל ואפי' מאגרא לארעא הוה מקדש לן והוא הדין מפנה לפני באותו הבית. ואמרו רבוואתא הני מלי דחזי לדוכתא דקדיש בה אבל לא חזי לא יצא ומדמו לה לשתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אם רואות אלו את אלו מצטרפין. וכת' רבי' נסים דהא דאמרינן אין קדוש אלא במקום סעודה הינו היכא שהיה בדעתו מתחלה לאכול במקום הקדוש ושוב נמלך לאכול במקם אחר אבל אם מתחלה קדש אדעתא דלאכול במקום אחר יצא ידי קדוש. והביא ראיה מהא דאמרינן בירושלמי בסוף פרק כיצד מברכין מי שסוכתו עריבה עליו לילי יום טוב האחרון מקדש בביתו ואוכל בסוכתו.
Shabbat Prayers.Kiddush.17
אם נטל ידיו ואחר כך קדש אינו צריך לחזור ליטול ידיו דלא הוי קדוש הסח הדעת ולא הפסק בין נטילה לסעודה מאחר שאין קדוש אלא במקום סעודה כמו שאמרנו למעלה כך פרשב"ם. ומיהו טוב הוא לקדש קודם כדחזינן דסברי ב"ש שמוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים שלא להפסיק במזיגה בין ברכה לנטילה. ור"ת כתב דהתם איירי בחול שאם יטול ידיו תתחלה שמא יתעסק בשאר צרכיו ולא יאכל לאלתר ואתי לאסוחיה דעתיה אבל בשבת השלחן ערוך ליכא למיחש ואפי' לכתחל' יכול ליטול קודם הקדוש וכן כתב ר"י.
Shabbat Prayers.Kiddush.18
וחייב לבצוע על שתי ככרות ומברך המוציא דאמרי' בפרק כל כתבי הקדש א"ר אבא חייב אדם לבצוע על שתי ככרות בשבת שנא' לקטו לחם משנה, אמ' רב אשי חזינא לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא פי' מן העליונה דנקיט תרתי משום דכתי' לקטו לחם משנה ובצע חדא דאי אמרת ליבצע תרתי מתחזי כרעבנותא ואוכל ומברך ברכת המזון.
Shabbat Prayers.Morning Service.1
שחרית של שבת נכנסין לבית הכנסת ומתחילין מאשר יצר את האדם עד אשה ריח ניחוח לה'. ואחר כך אומ' וביום השבת שני כבשים וגו'. והטעם שאומר אלו שני הפסוקים שהם של קרבן מוסף שבת בתפל' שחרית. וביום טוב ובראש חדש אין אומ' הפסוקים של קרבן מוסף י"ט וראש חדש לפי שבשבת אין מוציאין ס"ת שני למוסף וביום טוב ובראש חדש מוציאין. ורבי' סעדיה כת' שאין לאמרם לפי שאין לומר של מוסף בתפלת שחרית. וכן כת' אבן הירחי ובעל המנהגות. ובספרד נהגו לאמרם וכן כתב רב עמרם. ואומ' איזהו מקומן.
Shabbat Prayers.Morning Service.2
ואחר כך מוסיפין י"ב מזמורים על שאר ימי השבוע ואלו הן הודו לה' קראו בשמו והוא כתו' בדברי הימים עד והלל לה' ומוסיפי' בסופו פסוקים מפוזרים מהתלים, השמים מספרים כבוד אל, רננו צדיקים, לדוד בשנותו, תפלה למשה, יושב בסתר עליון, הללו יה שעומדים בבית ה', מזמור שירו לה', שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, שיר המעלות לדוד לולי ה', הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, מזמור שיר ליום השבת. והטעם שמוסיפין מזמורים אלו בשבת כדי להכיר בין שבת לחול ויתקיים הפסוק שאומר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם וגם בימים טובים נהגנו לאומרם שגם הם נקראו שבתון ומקראי קדש ומקדשים אותם על הכוס כמו בשבת. וכתב רבינו סעדיה כי בימים טובים אין אומרים מזמור שיר ליום השבת אלא מתחיל מן טוב להודות לה' חוץ מיום הכפורים שאומרים אותו ואע"פ שאינו שבת ע"כ. ומי' נהגו לאומרו אף בימי' טובים מהטעם שאמרנו.
Shabbat Prayers.Morning Service.3
ויש רמז באלו המזמורים לעשרה מאמרות שבהם נברא העולם. הודו לה' קראו בשמו הוא כלל לעשרה מאמרות. השמים מספרים כבוד אל כנגד מאמר ראשון שהוא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. רננו צדיקים בה' כנגד מאמר שני שהוא יהי אור שנברא בתחלה לצדיקים ואחר כך גנזו להם לעתידי. לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך כנגד מאמ' שלישי שהוא יהי רקיע שחלקו המים העליונים מהתחתונים וגרשם אלו למעלה ואלו למטה. תפלה למשה כנגד מאמר רביעי שהוא יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וכתי' יראה אל עבדיך פעלך דהיינו בלוי היבשה. יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן כנגד מאמר חמישי שהוא תדשא הארץ שברא לבריות דשא כדי לחיות בו ולהתלונן בצלו. הללויה שעומדים בבית ה' בחצרות בית אלקינו כנגד מאמר ששי שהוא יהי מאורות שבראם כדי לשמש אותו בחצרותיו. שעומדים לשון שמוש כדמתרגמי' והוא עומד עליהם והוא משמש עילויהון. מזמור שירו לה' שיר חדש כנגד מאמר שביעי שהוא ישרצו המים וכתיב ירעם הים ומלואו וזהו כי נפלאות עשה. שיר למעלות אשא עיני אל ההרים כנגד מאמר שמיני שהוא תוצא הארץ נפש חיה וכתיב אל יתן למוט רגלך שאע"פ שיאכל האדם דשאים ויוכל לחיות בהם איפשר שימוטו רגליו ולא יהיה לו כח ללכת בהם אם לא יאכל בשר. שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו כנגד מאמר תשיעי שהוא נעשה אדם וזהו לולי ה' שהיה לנו שעשה את האדם בצלמו היינו כבהמות. הודו לה' כי טוב כנגד מאמר עשירי שהוא פרו ורבו כדי שיולידו הטובים והצדיקים להודות לו. וכתי' כי לעולם חסדו וזהו עולם חסד יבנה דהיינו פריה ורביה. מזמור שיר ליום השבת רמז ליום השביעי שבו שבת ממלאכה.
Shabbat Prayers.Morning Service.4
הודו לה' קראו בשמו כבר אמרנו שהוא כתוב בספר דברי הימים ובתלים הוא ג"כ כתוב במזמור אחד מהודו לה' עד ולנביאי אל תרעו ובמזמור שירו לה' שיר חדש שירו לה' כל הארץ הוא כתוב עד תכלית המזמור. ויש ביניהם שינוי במקצת מלות. ומשפטי פיהו בו"ו בתחלה. לך אתן ארץ כנען ואין שם את ובתלים כתוב את. לא הניח לאיש בלמ"ד. ובנביאי אל תרעו בבי"ת ובתלים בלמ"ד. ומהולל מאד בו"ו בתחל'. כי כל אלהי הכ"ף של כל בדגש וצריך להפסיק מעט בין כי כל אלהי העמים אלילים ובין וה' שמים עשה שלא יהא כחוזר למעלה ח"ו. השתחוו לה' בלא ו"ו בתחלה. חילו מלפניו בלמ"ד ובתלים מפניו בלא למ"ד. יעלוץ השדה בצדי ובתלים בזי"ן. ואמרו הושיענו ובפסוק האחר שאנו אומרי' אחר כן שהוא דומה לזה והוא כתוב בתלים אין בו ואמרו. בזה כתוב אלקי ישענו ובאחר כתוב ה' אלקינו. בזה כתוב וקבצנו והצילנו ובאחר אינו כתוב אלא וקבצנו בלבד. בזה כתוב ויאמרו כל העם הו"ו בפתח והיו"ד בדגש ובאחר כתוב ואמר כל העם. בזה כתוב והלל לה' ובאחר כתוב הללו יה. וישעך תתן לנו היו"ד בסגול. וכופלין ה' מלך ה' מלך כדי להודיע ייחוד מלכותו בשבת ליום שכלו שבת וכן מזמור שיר לים השבת ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
Shabbat Prayers.Morning Service.5
במזמור השמים מספרים, ללילה יחוה דעת הלמ"ד הראשונה בדגש. ובקצה תבל בו"ו בתחלה. לשמש שם אהל בלא ו"ו בתחלה. והוא כחתן הכ"ף בדגש. על קצותם בלמד. במזמור רננו צדיקים, ייראו מה' בשני יודין בתחלה. אל כל יושבי הארץ בלמ"ד. אל כל מעשיהם בלמ"ד. ומגננו הוא בו"ו בתחלה. במזמור לדוד בשנותו את טעמו, ומכל מגורותיו בו"ו בתחלה. כל טוב בחולם בין הטית והו"ו. יצילנו ה' בדגש הנו"ן. ומזמור זה חברו דוד באלפא ביתא וחסר ממנו הו"ו. השלימה בסוף המזמור שכת' פודה ה' נפש עבדיו. ופ"א היא ו"ו בחלוף אותיות את בש וף. והטעם שלא כתבה במקומה לפי שהיה בדעתו להזכיר פדותו מיד אביש ואנשיו כי גדול הפדות שאירע לו שהיה ביד גואלי דם גלית ופדאהו השם מידם ולא היה נכון להזכיר הו"ו בחלופה בתוך האלפא ביתא לפיכך קבעה בסוף המזמור. במזמור תפלה למשה, ומעולם בו"ו בתחלה. עד עולם בלא ו"ו בתחלה. לערב ימולל בלא ו"ו בתחלה. ונרננה בו"ו בתחלה. במזמור יושב בסתר עליון שמת מעונך המ"ם בלא דגש. במזמור הללויה שעומדים בבית ה', מקצה הארץ במם בתחלה. מאדם עד בהמה בלא ו"ו. ארצם נחלה בלא למ"ד. ובמזמור הודו לה' כי טוב הוא כתוב בלמד. לישראל עמו ובמזמור הודו לה' כי טוב כתוב עבדו וסימניך כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם. כל אשר בוטח בהם בלא ו"ו בתחלה. במזמור שירו לה', הושיעה לו בדגש הלמ"ד. פצחו ורננו בו"ו. בשיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יש שלשה פעמים אז. ומצאתי כתוב בשם הרא"ש למה נכת' אזי בתוספת יו"ד לרמוז לנו כי בזכות שמתפללין בני הגלות בכל יום ערב ובקר וצהרים שמונה עשרה ברכות בכל תפלה כמנין אז"י שעולים כלם למנין דן שהב"ה יגאל אותנו ודן את האומות שנשתבדו בנו. והכי אמרינן בבראשית רבה אמ' ר' חלבו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגם את הגוי הוא מצרים וארבע מלכיות אשר יעבודו דן אנכי, ר' אליעזר אומר בשתי אותיות הללות הבטיח הב"ה לאברהם אבינו שיגאל את בניו מבין האומות. במזמור הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו יש ששה ועשרים פסוקים של הודאה לשם יתברך כנגד מנין השם המיוחד יוד הא ו"ו הא שעולה לששה ועשרים ואיפשר כי מזה הטעם נקרא בדברי רבותינו ז"ל הלל הגדול על שם כי גדול ה' ומהולל מאד. ורבותינו ז"ל נתנו בו טעם אחר דגרסי' בפרק ערבי פסחים למה נקרא שמו הלל הגדול אמ' ר' יוחנן מפני שהב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, אמ' ר' יהושע בן לוי הני כ"ו חסדו כנגד מי כנגד כ"ו דורות שברא הב"ה בעולמו לא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו. והטעם כי לא היתה בבני אדם תורה שיזון אותם כדתנן אם אין תורה אין קמח ואע"ף כן זן אותם בחסדו ואע"ף שהתורה ישראל לבדם קבלוה כל העולם הוא עומד בשביל ישראל שקבלו התורה כמו שדרשו רז"ל ביום הששי הוסיף ה"א בששי לרמוז לנו שאמר הב"ה למעשה בראשית כלכם תלויין עד יום הששי הוא ששה בסיון המוכן למתן תורה אם ישראל מקבלין אותה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתהו ובהו. וכ"ו דורות הם שמאדם ועד משה רבינו ע"ה ואלו הן עשרה מאדם ועד נח ועשרה מנח ועד אברהם וששה מאברהם ועד משה ואלו הן אברהם יצחק יעקב לוי קהת משה.
Shabbat Prayers.Morning Service.6
ואחר כך אומ' ברוך שאמר. וכתב אבן הירחי ראיתי מנהג ספרד לומר ברוך שאמר בחול ובשבת וביום טוב לפני כל המזמורים וכן בדין שהוא ברכה דלפני פסוקי הזמירות ועוד שהוא אומר ובשירי דוד עבדך נהללך וכו' נמצא שעדין לא הללונו בשירי' ומנהג ספרד ופרובינסיא להתחיל בשבת ויום טוב אחרי הברכות והקרבנות לפני ברוך שאמ' הזמירות של שבת ויראה הטעם למנהגם לפי שאין לברך עד שיתאספו כל הקהל הגדול ויצאו ידי חובתם בשמיעת הברכה ובעניית אמן ולפי שאין הכל בקיאין בברכה אומרה ש"צ לבדו בקול רם ע"כ. ועוד נראה לי טעם אחר לפי שתקנת חכמים היא לקרות זמירות שבסוף תלים ולברך לפניהם ברוך שאמר ולאחריהם ברכת ישתבח ואין להוסיף בנתים מזמורים אחרים ועתה שנהגו להוסיף מזמורים בשבת קבעו אותם קודם ברוך שאמר כדי להניח תקנת הראשונים כמו שהיתה.
Shabbat Prayers.Morning Service.7
ואומר מזמור לתודה. וכת' אבן הירחי בצרפת נהגו שלא לומר בשבתות וימים טובים מזמור לתודה לפי שאין מביאין קרבן תודה בשבת ואמרינן בשבועות כי על קרבן תודה היו אומרים אותו אבל בפרובינציא וספרד אומרי' אותו ולא יתכן ע"כ. ואני אומ' כי יתכן לאומרו ואין צריך למנעו שאין לומר שמא יבאו להקריב תודה כשיבנה בית המקדש שאין האנשים טועים בזה. ואומ' מזמור שיר ליום השבת וגומ'. לא יבין את זאת בלא ו"ו בתחלה. נאוה קדש האל"ף נקראת והיא נקודה בשבא ופתח. ואומ' יהי כבוד ה' לעולם וגומ'. ואומ' אחר כך אשרי יושבי ביתך וגומ' ושאר המזמורים ושירת הים עד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כמו שאומרים בחול.
Shabbat Prayers.Morning Service.8
ואחר כך עומד ש"צ ואומר בקול רם נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו על שם כל הנשמה תהלל יה. כל חי על שם לא המתים יהללו יה. תברך את שמך על שם ברכי נפשי את ה'. ורוח כל בשר על שם ורוח כל בשר איש. תפאר על שם אשר בך אתפאר. ותרומם על שם ויתרומם ויתגדל על כל אל. זכרך מלכנו על שם זכרתי בלילה שמך ה'. תמיד על שם ואברכה שמך לעולם ועד. ואומר בתחלה תברך. מן העולם ועד העולם אתה אל על שם ומעולם עד עולם אתה אל ואומ' במדרש תלים מן עלמא דלא הוינא ביה עד עלמא דאנן ביה. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע ע"ש ואין עוד אלקי' מבלעדי ועל שם ומושיע אין בלתי וכתי' ה' מלכנו הוא יושיענו. פודה על שם פדית אותי ה'. ומציל על שם ויצילם ה'. ועונה על שם ענני ה' ענני. ומרחם על שם ובחסד עולם רחמתיך בכל עת צרה וצוקה על שם ותצילם ברחמיך רבות עתים. אין לנו עוזר על שם ויעזרם ה'. וסומך אלא אתה על שם סמכני כחסדך ואחיה. ולך אנחנו מודים שנא' הודו לה'.
Shabbat Prayers.Morning Service.9
ואלו פינו מלא שירה כים על שם ויתן בפי שיר חדש. מלא שירה כים על שם והים איננו מלא. ולשוננו רנה על שם ותרון לשון אלם. כהמון גליו על שם משביח שאון ימי' שאון גליהם. ושפתותינו שבח על שם שפתי ישבחונך. כמרחבי הרקיע מלשון ויוציאני למרחב ובדברי רז"ל הרקיע היה מרחיב עצמו והולך. ועינינו מאירו' על שם האירה עיני. כשמש וכירח על שם שמש ירח עמד זבולה שהם מתפשטים על כל העולם. וידינו פרושות כנשרי שמים על שם וכפיו פרושות השמים וגם הנשרים הולכים בכל העולם. ורגלינו קלות כאילות על שם ועשהאל קל ברגליו שהאילות הן קלות לרוץ. אין אנו מספיקין על שם אם יספיק עפר שומרון ורז"ל נשתמשו בזה הלשון הרבה. להודות לך ה' אלקינו ולברך את שמך מלכנו על שם הודו לו ברכו שמו. על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות פעמים על שם שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ורוב הוא מלשון ורצוי לרוב אחיו. ריבי כמו רבבי ודגשות הבית לחסרון בית הכפל והמון העם קורין רובי בשורק וטעות הוא. הטובות שעשית עמנו ועם אבותינו כדאמרינן במכלתין אלקי אבי וארוממנהו אמרה כנסת ישראל לפני הב"ה רבונו של עולם לא על הנסים שעשית עמי אומר לפניך שבח וזמרה אלא אף על הנסים שעשית עם אבותי'.
Shabbat Prayers.Morning Service.10
והולך ומפרש מה הם הטובות שעשה עמנו. מלפנים ממצרים גאלתנו ה' אלקינו על שם ויגאלם מיד צד. מבית עבדים פדיתנו על שם ויפדך מבית עבדים. ברעב זנתנו על שם ולחם משמים נתת לרעבים וכתיב ונפש רעבה מלא טוב. ובשבע כלכלתנו שנתת לנו ריוח בשנת השבע כדאמר ר' יוחנן נהירנא כדהוו ארבע סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלת איסרי. והמון העם קורין ובשובע כלכלתנו. והחכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל כתב כי האומר ובשובע טועה הוא כי שובע הוא שם הפועל אבל שבע הוא שם כמו רעב. מחרב הצלתנו על שם ויצילני מחרב פרעה. מדבר מלטתנו על שם ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. מחלאים רעים ורבים שאמרת בתורה להביא בתוכחותיך והוא על שם וחלאים רעים ונאמנים. דליתנו על שם ארוממך ה' כי דליתני. עד הנה עזרונו רחמיך על שם עד הנה עזרנו ה'. ולא עזבונו חסדיך על שם וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם. על כן איברים שפלגת בנו מלשון כי בימיו נפלגה הארץ כלומ' שחלקת בנו אבר אבר לכל צד. ורוח ונשמה שנפחת באפנו שנאמ' ויפח באפיו נשמת חיים וכתי' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. ולשון אשר שמת בפינו שלא יוכל הפה לדבר בלא הלשון שהפה מדבר והלשון מחתך הדבור.
Shabbat Prayers.Morning Service.11
הן הם יודו ויברכו וכו'. ותמצא כי הן הם עולה למנין מאה לרמוז שמברכין אותו במאה ברכות בכל יום. כי כל פה לך יודה על שם ופי יגיד תהלתך. וכל לשון לך תשבח על שם ולשוני תהגה צדקך. וכל עין לך תצפה על שם עינו בגוים תצפנה וכתיב בקר אערוך לך ואצפה. וכל ברך לך תכרע על שם כי לי תכרע כל ברך. וכל קומה לפניך תשתחוה השתחויה היא מלא קומתו בפשוט ידים ורגלים. והלבבות ייראוך על שם לבי יחיל בקרבי. והקרבים על שם וכל קרבי את שם קדשו. וכליות על שם יסרוני כליותי. יזמרו לשמך על שם זמרו לשמו. כדבר שנאמ' כל עצמותי וגומ' ועני ואביון בו"ו בתחלה. שועת עניים אתה תשמע על שם וישמע אלהים את נאקתם וכתיב ושועתי האזינה. צעקת הדל תקשיב ותושיע ע"ש ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יושיעם וכתיב ויקשב ה' וישמע.
Shabbat Prayers.Morning Service.12
וכתוב רננו צדיקים בה' וגו'. בפי ישרים תתרומם ובדברי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל. תמצא בראשי תיבות יצחק רבקה. י'שרים צ'דיקים ח'סידים ק'דושים יצחק. תתר'ומם תתב'רך תתק'דש תתה'לל רבקה. ויש אומרים כי החכם שחבר זה היה שמו יצחק ושם אשתו רבקה ועשאו לכבוד יצחק אבינו ורבקה אמנו כדי להזכיר לנו זכותם. במקהלו' על שם במקהלות ברכו אלקים. רבבות עמך בית ישראל על שם שובה ה' רבבות אלפי ישראל. שכן חובת כל היצורים לפניך ה' אלקינו לשון חכמים הוא בכל מקום חובה עלינו כלומ' שחובה על כל הנבראים. להודות ולהלל ולשבח על כל דברי שירות ותושבחו' דוד המלך. ואמר היצורים על שם עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו כלומר כיון שיצרתים חובה עליהם שיהללוני. ומזכיר כאן שבע עניני שבח כנגד ז' רקיעים. והם להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולקלס. על כל דברי שירות ותושבחות דוד בן ישי על שם כלו תפלות דוד בן ישי. עבדך משיחך על שם בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך וכתיב וירם קרן משיחו
Shabbat Prayers.Morning Service.13
ובכן ישתבח שמך לעד מלכנו האל המלך וגומ' כבר פירשנוהו. ואומר שליח צבור קדיש וברכו כמו שכתבנום בתפלת החול.
Shabbat Prayers.Morning Service.14
יוצר
Shabbat Prayers.Morning Service.15
ברוך אתה ה' אמ"ה יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את הכל פירשנוהו ביוצר של חול. הכל יודוך על שם יודוך ה' כל מעשיך. והכל ישבחונך רוצה לומר כל הדורות על שם דור לדור ישבח מעשיך ועל שם שפתי ישבחונך. והכל יאמרו אין קדוש כה' על שם אין קדוש כה'. הכל ירוממוך סלה ע"ש ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך לעולם ועד דהיינו כמו סלה. יוצר הכל על שם אני ה' עושה כל אלה. האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח על שם ודלתי שמים מי פתח כלומר פותח שערי מזרח ויוצא השמש. ומאיר לעולם כלו על שם ועל מי לא יקום אורהו. וליושביו על שם יושבי תבל. שברא במדת רחמים שאמר הב"ה אם אברא עולמי במדת הדין לא יוכל להתקיים שתף מדת רחמים על מדת הדין וזהו שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. ודכותה אמרינן בבראשי' רבה למה התחילה התורה בבית לפי שהוא לשון ברכה ולא באלף שהוא לשון ארירה כלומר האל"ף והבי"ת הם הראשונות והם סמוכות זו לזו ומה שלא התחיל בא' שהיא ראשונה מן הב' לפי שארור וברוך הוא דבר וחלופו ולכך התחיל ב' שהוא לשון ברכה והוא חלוף הארור. ויש מקשים על זה ואומרים הרי מצאנו בוקק הארץ ובולקה בזיון וקצף והרבה דברים רעים שמתחילות גם כן בב' ולמה לא התחילה התורה בא'. ויש לומר שלא יתכן לומר זה שהרי הפך בוקק הוא מלא והפך בזיון הוא כבוד ואין אחד מהם מתחיל באל"ף ולא תמצא בא' ובב' דבר שיהיה האחד הפך חבירו ומתחי' באלו השתי אותיות כי אם ארור וברוך. המאיר לארץ ולדרים עליה וכו' עד משגב בעדנו פירשנוהו ביוצר של חול.
Shabbat Prayers.Morning Service.16
אין ערוך לך על שם אין ערוך אליך ועל שם בימי בשחק יערוך לה'. ואמרי' בירושלמי דברכות בפרק הרואה לך דומיה תהלה אלקי בציון, סמא דכלה דמילתא משתוקא למרגלית דלית לה טימי כל מה דאת משבח לה את פגים לה. פירוש טימי דמים. ואין זולתך על שם אין זולתי. אפס בלתך על שם ואין עוד אפס אלקים. ומי דומה לך על שם כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים. ונאמרו אלו הארבעה לשונות כנגד העולם הזה והעולם הבא וימות המשיח ותחיית המתים כמו שמפרש והולך. אין ערוך לך ה' אלקינו בעולם הזה לפי שהאומות עובדים לאלהים אחרים רבים אמר שאין עורך אותם לשם יתברך. ואמר ה' אלקינו לפי שהעולם הזה נברא במדת רחמים ובמדת הדין כמו שפירשנו. ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא דהיינו לעתיד לבא. ואמר מלכנו על שם והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד שלא יהיה שם אלוה זולתו. אפס בלתך גואלנו לימות המשיח אמר כאן גואלנו לפי שהוא יגאלנו לימות המשיח משעבוד מלכיות ואין לנו גואל אחר זולתו כמו שנאמר גואלנו ה' צבאות שמו. ומי דומה לך מושיענו לתחיית המתים כמו שנאמ' ואל מי תדמיוני ואשוה והפסוק הזה נאמר כנגד תחיית המתים שנאמר בסוף הענין וקויי ה' יחליפו כח ולכך אמר מושיענו שהיא ישועה גדולה ואין דומה לה.
Shabbat Prayers.Morning Service.17
אל אדון על כל המעשים תמצא בחרוז ראשון עשר תיבות אל אדון על כל המעשים הרי ה' ברוך ומבורך בפי כל הנשמה הרי ה' ואין לומר ברוך הוא ומבורך. והחרוזים האמצעיים מן גדלו וטובו יש עד שבח יתנו לו בכל חרוז שמונה תיבות סך הכל ע"ב. וחרוז אחרון יש בו שנים עשר תיבות שבח יתנו לו כל צבא מרום הרי ששה תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקדש הרי ששה. לרמוז שעל ידי שם של ע"ב אותיות מסר את התורה שיש בה עשרת דברות לשנים עשר שבטי ישראל כמו שנאמר במתן תורה הנה אנכי בא אליך בעב הענן. וכבר פירשנו ביוצר של חול למה תקנו אל ברוך גדול דעה ואל אדון על כל המעשים על דרך האלפא ביתא ביתא. ובזה האריך הרבה לספר בו גבורת האל וגדלו בבריאת העולם והמאורות ופתח. ואמר אל אדון על כל המעשים רוצה לומר האל שהוא חזק והוא אדון על כל מעשיו עליונים ותחתונים בכלל כמו שנאמר ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. ברוך ומבורך בפי כל הנשמה ע"ש כל הנשמה תהלל יה והוא רומז לנפש האדם שנאמר בה ויפח באפיו נשמת חיים וזכר האדם בתחלה ואע"פ שנברא לבסוף לפי שהוא היה תחלת הכוונה שכך אמרו תחלת הכוונה סוף המעשה. גדלו וטובו מלא עולם האמור כאן הוא כדור הארץ ויושביה והוא מלא גדלו על שם כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים וגומ'. ואמר וטובו לפי שבזריחת האור יצאו בני עולם לפעלם לבקש מזונותם ותועלתם. דעת ותבונה סובבים אותו על העולם שזכר ידבר כי לאחר שזכר כדור הארץ זכר המים שמקיפין אותה שנבראו בדעת הב"ה שנאמר בדעתו תהומות נבקעו וזכר אחרי כן גלגל השמים המקיף כל היסודות שנברא בתבונתו שנאמר כונן שמים בתבונה. המתגאה על חיות הקדש אחר שזכר גדולת האל בשפלים אמר אע"פ שהוא משגיח בשפלים הוא גאה ורם על כל רמים שהם חיות הקדש והאם השכלי' הנפרדי'. ועוד ונאדר בכבוד על המרכבה כמו שמפורש בתחלת יחזקאל. ומישור לפני כסאו אחר שזכר גדולת האל אמר כי בעלי הזכות והמישור הם לפני כסאו והכוונה בזה שתחזור הרוח למקום מחצבה שהוא לפני כסאו. חסד ורחמים לפני כבודו אחר שזכר המדות שצריכין הבריות להתנהג בהן והן זכות ומישור זכר המדות שהשם מתנהג בהם עם בריותיו והם חסד ורחמים. והראיה לפי' הזה החלוק שאמר על הזכות והמישור לפני כסאו ועל החסד והרחמים לפני כבודו. טובים מאורות שברא אל'ינו על שם וירא אל'ים את האור כי טוב ורוצה לומ' כי מרוב חסדי השם ברא מאורות טובים לעולם כמו שנפרש לקמן. יצרם בדעת בבינה ובהשכל כי הם יודעים בוראם ומבינים למה בראם ומשכילים בתנועתם עושין רצון קוניהם. כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל על שם ולמשול ביום ובלילה כי השמש הוא מוליד הזמנים קור וחום קיץ וחורף והמתכות והצמחים וכל החיים תלויים בו והרבה דברים שהם נודעים ממשפטי הכוכבים והלבנה גם כן יש לה ממשלת על כל דבר לח. מלאים זיו ומפיקים נוגה רוצה לומ' כי האל ברא להם זיו יותר משאר המשרתים ועוד שהם מוציאים נוגה בענין שיראה כי נאה זיום בכל העולם. שמחים בצאתם ששים בבואם על שם והוא כחתן יוצא מחפתו שהוא שמח והכוונה בזה כי לא ייעפו ולא ייגעו. ופירש הרב ר' יוסף קמחי ז"ל שדמה השמש לחתן יוצא מחופתו שהוא נכסף לשוב לכלתו כך השמש שב בכל יום למקום זריחתו. עושים באימה רצון קוניהם כי הוא הנותן בהם כח להתנועע. פאר וכבוד יתנו לשמו שנאמר השמים מספרים כבוד אל כי ממהלכם וסבובם שהוא על סדר נכון ואינו משתנה לעולם יודע לעין כל תפארתו וכבודו של עושה בראשית כי הוא מסבבם בכח שאין לו תכלית. צהלה ורנה לזכר מלכותו וזה ידוע כי בזריחת השמש יקום האדם לאור היום ויודה לבוראו שהאיר אליו וגם בלילה עת מנוחה ישמח על מנוחתו ויתן צהלה ורנה לבורא חושך. קרא לשמש ויזרח אור על שם ויקרא אלקים לאור יום ור"ל כשברא האל השמש ברא בו עיקר האור וזהו שאמר כשקרא שם לשמש אז ויזרח אור. ראה והתקין צורת הלבנה הוא נקשר עם קרא לשמש וכן הוא הפירוש כשקרא לשמש וראה שיבואו בני העולם לטעות אחריו לעבדו אז התקין צורת הלבנה כדי שימנעו מלטעות אחריו כי יראו שהם שנים והכי איתא בירושלמי בבראשית רבה. ואמר צורת הלבנה ולא אמר אור הלבנה כי הלבנה היא גוף שחור אין לה אורה אלא מה שמקבלת מאור השמש וכפי התרחקה ממנו. ויש מפרשים ראה והתקין צורת הלבנה ראה שקטרגה לבנה על השמש ומיעט צורתה ואחר כך נתן לה כוכבים לסיוע לה ולתקן צורתה כדאיתא בפרק אלו טריפות דרש ר' שמעון בן עזאי מאי דכתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולות וכתיב את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה אמרה ירח לפני הב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לו לך ומעט את עצמך אמר לפניו בשביל שאמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לך ומשול ביום ובלילה ומאי רבותא בשרגא בטיהרא. פירוש נר בצהרים אינו מאיר. אמר לה זיל למנו בך ימים ושנים יומא נמי לא סגי דלא מנו ביה תקופתא שנא' והיו לאותות ולמועדים אמר לה זיל לקרו צדיק אשמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן לא היה מיתבא דעתיה אמר הב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח והיינו דאמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו חטאת לה' אמר הב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח. ועל זה אמרינן בשבת בפרק אמר ר' עקיבא ת"ר הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהם הכתו' אומ' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. והטעם שנמשלו לשמש ששמע ללבנה מקטרגת עליו ושתק. והחכם ר"א בן עזרא ז"ל פירש טעם קטרוג הלבנה על השמש וזה לשונו ידוע בחכמת המזלות כי שנ' כוכבים שיהיה ביניהם חצי הגלגל שהם ק"פ מעלות הוא מבט ככב והוא מקטרג עמו ובעבור זה אמרו כי הבית השביעי שהוא המזל השוקע הוא בית המלחמות והנה אור הככבים לא יחסר כאשר יחסר אור הלבנה כי אין לה אור בראיות גמורות כי אם מהשמש לבדה ומשעה שתהיה הלבנה לנכח השמש אז הוא אלכסון הלבנה כאלכסון השמש וזה טעם הגדולים אז תקטרג על השמש ואז יחל חסרון הלבנה עד שיעדר אורה מהעולם שלא בעת התחברות המאורות והשם צוה לעשות בו שעיר חטאת כי השם הוא הסבה הראשונה לחסרון אורה עד כאן. ואחר שזכר למעלה שבח הבורא בתחתונים אמר שגם כן הוא משובח בעליונים הם שכלים נפרדים. וזהו שאמר שבח יתנו לו כל צבא מרום תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקדש. ויש גורסים שרפים וחיות ואופני קדש. והגרסא הראשונה עיקר שכן אנו אומרים ביוצר והאופנים וחיות הקדש.
Shabbat Prayers.Morning Service.18
ויש מקומות שנוהגין לומר לאל אשר שבת מכל המעשים שנאמר וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ולפי שאמר למעלה אל אדון על כל המעשים אמר כאן לאל אשר שבת מכל המעשים. וביום השביעי נתעלה עם שם מאד נעלית על כל אלהים כלומ' נתעלה על כל מה שעשה בששת ימי'. וישב על כסא כבודו שהיה פנוי ממלאכה וזה דרך משל מה שהאוזן יכולה לשמוע. תפארת עטה ליום המנוחה כמו שאין בגדי שבת דומין לשל חול וכתי' בבגדי כהן לכבוד ולתפארת וכתיב לבשי בגדי תפארתך. עונג קרא ליום השבת כלומר שכשם שצריך לכבד שבת במלבושים כך צריך לכבדו במאכל ומשתה. זה שיר שבח של יום השביעי מה שצוה לענגו במלבוש ובמאכל שהוא מודיע לעולם שבו שבת אל מכל מלאכתו ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת כלומר שהשבת היא שאמרה זה המזמור ודוד המלך ידע זה בדרך נבואה או עשאו על שם שבת כאלו היא מדברת ואומרת כך וזהו שאמר ליום השבת כלומר כי הוא אמרו. לפי' יפארו לאל כל יצוריו סלה על זאת המתנה טובה שנתן לישראל כמו שנפרש בישמח משה. והוא על שם עם זו יצרתי לי תחלתי יספרו. ושבח על שם שבחי ירושלם את ה'. ויקר על מה יקר חסדך אלקים וגדולה עם שם אלקי גדלת מאד. יתנו לאל המנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קדש שנאמ' ושמרו בני ישראל את השבת וגו' לדורותם ברית עולם הרי שהשבת נחלה לנו. ואומר שמך ה' אלקי יתקדש וזכרך יתפאר מלכנו וכו' כמו שפירשנו ביוצר של חול ואומר קרית שמע בברכותיה עד גאל ישראל.
Shabbat Prayers.Morning Service.19
ומתפללין תפלת יוצר. אומר שלש ראשונות ואחר כך ישמח משה במתנת חלקו על שם יראו צדיקים וישמחו. במתנת חלקו ומה היא מתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. והטעם שתקנו לומר ישמח משה בשבת משום דאמרינן בפרקא קמא דשבת לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר הב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני רוצה ליתנה לישראל לך והודיעם ולכך תקנו ישמח משה באותה מתנה טובה של שבת שנתנה על ידו. עוד טעם אחר לפי מה שאומר במדרש שבשעה שיצא משה אל אחיו וראה בסבלותם ולא היה להם מנוחה נתקשה לו הדבר הרבה והלך ואמ' לפרעה אדוני המלך דרך העולם אדון שיש לו עבדים הוא רוצה בקיומם ואתה רוצה לכלות את עבדיך אמר לו היאך אמר לו מתוך שאתה משתעבד בהם תמיד ואין להם מנוחה יכלו אלא תן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ויתחזקו ויוכלו לסבול השעבוד אמ' לו בחר להם איזה יום שתרצה למנוחה בכל שבוע אמר לו תן להם יום השבת מפני שכל מלאכה שיעשו בו אין בה סימן ברכה לפי ששולט בו שבתאי והיו נוחין בו בכל שבוע מסבלותם וכשיצאו ממצרים ניתן להם השבת וכיון שראה משה שהסכימה דעתו לדעת יוצרו שמח שמחה גדולה ולכך תקנו ישמח משה במתנת חלקו. ואומ' במתנת חלקו לפי שהשבת ניתן להם בלשון מתנה שנאמ' ראו כי ה' נתן לכם את השבת. כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת. כלומר כיון שקראתו עבד נאמן כאלו נתת כליל תפארת בראשו. בעמדו לפניך על הר סיני שני לוחות אבנים הוריד בידו שנאמ' וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו. וכתו' בהן שמירת שבת דהיינו זכור ושמור. וכת' הרמב"ן אני תמה אם שמור נאמ' מפי הגבורה למה לא נכתב בלוחות ויתכן שהיה בלוחות ראשונות ובשניות כתוב זכור ומשה אמר לישראל כי שמור נאמר לו וזו כונתם באמת עד כאן. ואם תאמר למה כתוב בדברות ראשונות זכור ובאחרונות שמור ויש לומר כי מנהג העולם כשאדם נותן מתנה לחברו ומאבדה ואחר כך נותן לו מתנה אחרת אומר לו שמור אותה בטוב, כך הב"ה נתן שבת לישראל ובא מקושש וחללו כשחזר בדברות שניות אמר שמור את יום השבת כלומר שמרוהו היטיב. וכן כתו' בתורתך ושמרו בני ישראל את השבת וגו' כי זה לא היה כתוב בלוחות אלא בתורה.
Shabbat Prayers.Morning Service.20
ואומר ישמחו במלכותך וכו' ורצה נא במנוחתינו וכו' ופירשנום באתה קדשת. ואומ' שלש אחרונות. וחוזר שליח צבור התפלה ואומר קדיש שלם.
Shabbat Prayers.Torah Reading.1
והולך שליח צבור להוציא ספר תורה ואומר בהליכתו אתה הראית לדעת ופסוקים מפוזרים. והטעם שנהגו לומר אתה הראית לדעת מפני שנא' על קבלת התורה והתורה נתנה בשבת. יהי ה' אלקינו עמנו וגו' שלמה אמרו על בנין הבית. קומה ה' למנוחתך וגו' כהניך ילבשו צדק וגו' בעבור דוד עבדך וגו' שאמרם שלמה כשהכניס הארון לבית קדשי הקדשים כשדבקו שערים זה בזה ולא יכלו להכניסו כדאיתא בפרק במה מדליקין ובפרק קמא דמועד קטן. ומוציא ספר תורה ואומר אשרי העם שככה לו וגו' גדלו לה' אתי וגו' ועולה בספר לתיבה ואומר ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטך הכל יתגדל ויתקדש וכו' כמו שפירשנוהו למעלה. ומה שמוסיפין אלו השני פסוקים בשבת בתחלה ישמחו השמים וישמח הר ציון הטעם כמו שפירשנו בישמח משה. ועוד לפי שהעולם הבא דומה לשבת שאז יהיה ה' אחד ושמו אחד וזהו ויאמרו בגוים ה' מלך.
Shabbat Prayers.Torah Reading.2
והטעם שאין קורין בכל שבת קרבנות שבת בספר תורה שני כמו שקורין ביום טוב מפני שאין שם כי אם שני פסוקים שהם וביום השבת ועולת שבת בשבתו. ואע"פ שהיה יכול להתחיל מהפרשה שלמעלה כמו בראש חדש מכל מקום עיקר קרבנות היום אינן כי אם שני פסוקים ולא רצו לתקן קריאת פרשה שעיקרה אינו שלשה פסוקים. ועוד טעם אחר משום דאמרי' במגלה ובתעניות כבר תקני להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאלו הקריבום לפני מוחל אני להם על כל עונותיהם ובקרבנות שבת אין שם קרבן המכפר כי כלם עולות.
Shabbat Prayers.Torah Reading.3
ועולין שבעה לקרות בתורה פרש' אחת מפרשיות התורה.
Shabbat Prayers.Torah Reading.4
וכתב אבן הירחי מנהגם בכל צרפת ופרובינצא לכל המסיים בתורה מהקוראים אומר לו החזן בקול רם חזק ויש סמך למנהג מדאמרינן בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך מלמד שהיה ספר תורה בחיקו של יהושע שאין אומ' הזה אלא למי שתופס החפץ בידו כשסיים יהושע א"ל הב"ה חזק ואמץ מכאן למסיים את התורה שאומ' לו חזק, ובספרד לא נהגו לאמרו אלא כשמסיימין כל ספר וספר מחומשי התורה ואולי סוברין למסיים בתורה מן הספר ממש קאמר עד כאן.
Shabbat Prayers.Torah Reading.5
ולאחר שמסיימין השבעה בקריאת התורה אומר שליח צבור קדיש עד לעילא. וחוזר וקורא עם המפטיר בסוף הפרשה ולא יפחות משלשה פסוקים. ואומ' קדיש עד לעילא וגולל ספר תורה. וקיימ' לן דמפטיר עולה למנין שבעה מדתנן במגלה בפרק בני העיר ראש חדש אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא בואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד מכי תשא עד ועשית כיון נחשת והיינו המפטיר אלמא מפטיר עולה למנין שבעה. וכתב רב עמרם ובעל הלכו' גדולות דבתעניות במנח' ובתשעה באב וביום הכפורים במנחה שאין מוסיפין עליהם שלישי הוא המפטיר אבל בשבת וביום טוב וביום הכפורים שמוסיפין עליה המפטיר אינו ממנין העולים כי אנו רוצים לעשות אליבא דכולי עלמא כלומר אפילו למאן דאמר אין מפטיר עולה ואע"פ שקורא ביום טוב וביום הכפורים מענינא דיומא בספר השני מכל מקום תקנו עכשיו שיקרא המפטיר שהוא שמיני ענינא דיומא כדי לנהוג אליבא דכולי עלמא. וכן השיב רבינו תם לרבינו משולם. וכתב רב עמרם שבמקום שמפסיקין בקדיש אין מפטיר עולה למנין שבעה ובמקום שאין מפסיקין בקדיש מפטיר עולה למנין שבעה. ונראה מפני שהקדיש הוא הפסק לחובת קריאת התורה וכדי להפסיק בין הקוראים לענין חובת הקריאה למפטיר שאינו קורא לחובת הקריאה נהגו להפסיק בקדיש בנתים.
Shabbat Prayers.Torah Reading.6
ואמרינן התם א"ר תנחום אמ' ר' יהושע אין המפטיר מתחיל עד שיגלל ספר תורה כדי שלא יהא הגולל טרוד ולא יוכל לשמוע הפטרה.
Shabbat Prayers.Torah Reading.7
ואחר שגוללין ספר תורה קורא ההפטר' וצריך שיהא בה מענין פרשת היום. ולמה מפטירין בנביאים לפני שגזרו שמד על ישראל שלא יקראו בתור' וכנגד שבעה שהיו עולין לקרות בתורה ואין קורין פחות משלשה פסוקים עם כל אחד ואחד תקנו לקרות כ"א פסוקים בנביאים ולא פחות מהם ואם נשלם הענין בפחות מכ"א כגון הפטרת שובה שהיא קטנה אינו צריך לקרות יותר. ולכן נקראת הפטר' לפי שהיו נפטרין בה מקריאת התורה. ור"ת כתב טעם אחר למה נקראת הפטרה לפי שאמרי' בסוטה בפרק ואלו נאמרין כיון שנפתח' ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה שנא' ובפתחו עמדו כל העם ולאחר קריאת התורה הותרו לפתוח ולדבר והוא מלשון יפטירו בשפה ומלשון פטר רחם פתוח וי"א שהוא מלשון אין מפטירין לאחר הפסח לשון סלוק מן הדבר כלומר אחר שקראו ההפטרה נסתלקו מתפלת יוצר ומתחילין בתפלת מוסף.
Shabbat Prayers.Torah Reading.8
וקודם שקורא ההפטרה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים על שם לולי משה בחירו לאפוקי נביא השקר. ורצה בדבריהם הנאמרים באמת על שם הנביא אשר נבא לשלום בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת ולפי שברכנו על התורה שנתנה בסיני אשר בחר בנו מכל העמים אנו מברכין כמו כן אשר בחר בנביאים טובים ששקולים דברי נביאים כדברי תורה שנא' ולא שמענו בקול ה' ללכת בתורתו וביד עבדיו הנביאים הרי השוו דברי נביאים לתורה. ולכן תקנו כאן תחלה וסוף חמשה ברכות לרמוז חמשה חומשי תורה. בא"י הבוחר בתורה על שם ודעת מחרוץ נבחר. במשה עבדו שנאמר לולי משה בחירו. ובישראל עמו שנא' ויבחר בכם. ובנביאי האמת והצדק שנאמר ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו כי נביאיו הם משה ואהרן ומרים וכתי' אהרן אשר בחר בו. וכתי' הן עבדי אתמך בו בחירי. והצדק על שם אנשים צדיקים. וקורא ההפטרה.
Shabbat Prayers.Torah Reading.9
ולאחר קריאתה מברך ברוך אתה ה' אמ"ה צור כל העולמים על שם כי ביה ה' צור עולמים וכבר פירשנו בברכת התורה למה ברכה זו פותחת בברוך כיון שהיא סמוכה לברכה שלפני ההפטרה. צדיק בכל הדורות כלומר ארך אפים הוא לכמה דורות. האל הנאמן על שם הוא האלקים האל הנאמן שומר הברית והחסד ולפי שאמר בכל הדורות אמר האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור. האומר ועושה כבר זכרנוהו. מדבר ומקיים על שם ודבר אלקינו יקום לעולם. כי בכל דבריו האמת והצדק על שם ראש דברך אמת. והצדק על שם הפסוק ולעולם כל משפטי צדקך. ויש מי שעונים אמן אחר האמת והצדק ומתחיל נאמן אתה הוא כי הם סבורים שהם שתי ברכות ואינם כי אם אחת שהרי הראשונה אינה חותמת בברוך ומה שמפסיקים בה משום דאמרינן במסכת סופרים שהיו רגילין הכל לומר כאן דברי שבח ורצוי. ותדע דברכה אחת היא שהרי תקנו למפטיר שבעה ברכות כדאמרינן במסכת סופרים אומר שבעה ברכות כנגד שבעה שקורין בתורה. פירוש שתים בקריאת התורה תחלה וסוף. ואחת לפני ההפטרה וארבעה לאחריה הרי שבע ברכת. נאמן אתה ה' אלהינו שנאמ' האל הנאמן. ונאמנים דבריך שנאמ' נאמנים כל פקודיו. ודבר אחת מדבריך אחור לא ישוב ריקם על שם כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם ועל שם יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב. כי אל מלך נאמן אתה ברך אתה ה' האל הנאמן בכל דבריו כמו שאמרנו.
Shabbat Prayers.Torah Reading.10
ולפי שברכה זו מדברת מענין הנביאים שעיקר נבואתם היתה על ציון ועל אליהו ועל דוד לפיכך אומרים אחר כך רחם על ציון ואחר כך על אליהו שיבא לבשרנו ואחר כך על דוד.
Shabbat Prayers.Torah Reading.11
רחם על ציון על שם אתה תקום תרחם ציון. כי היא בית חיינו על שם אתהלך לפני ה' בארצות החיים כי ארץ ישראל נקראת ארץ החיים כמו שנקראת ארץ צבי וכן אמרו רבותינו ז"ל ארץ שמתיה חיים. ולעגומת נפש ענין דאבון והוא כנוי לכנסת ישראל שהיא דואבת בגלות והוא מלשון עגומה נפשי לאביון. תנקום נקם במהרה בימינו על שם כעל גמולות כעל ישלם וגומ' וכתיב בתריה ובא לצין גואל. ואמר במהרה על שם קל מהרה אשיב גמולכם בראשכם. בא"י משמח ציון בבניה כדאמרי' בתנחומא במה עתיד הב"ה לנחמה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה.
Shabbat Prayers.Torah Reading.12
שמחנו ה' אלקינו באליהו הנביא עבדך על שם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגומ' והשיב לב אבות על בנים. ואמ' עבדך על שם עבדי הנביאים. ובמלכות בית דוד משיחך על שם ובית דוד כאלקים והוא מתפלל על העתיד שנא' ועבדי דוד מלך עליהם. במהרה יבא המשיח שהוא מזרע דוד. ויגל לבנו על שם יגל לבי בישועתך. ועל כסאו לא ישב זר על שם וכסאו כשמש נגדי. ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו על שם ונחל ה' את יהודה חלקו ודוד הוא משבט יהודה. ואמר כבודו על שם והיתה מנוחתו כבוד. בא"י מגן דוד שנאמ' ותתן לי מגן ישעך. ואמרי' בפ' ערבי פסחים ועשית לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ תאני רב יוסף זה שאומר מגן דוד כמו מגן אברהם שכתוב בו ואגדלה שמך שהאבות הם הגדולים אשר בארץ.
Shabbat Prayers.Torah Reading.13
על התורה שקראו עתה בספר תורה. ועל הנביאים הוא ההפטרה. ועל יום המנוח הזה שנתת לנו ה' אלקינו לקדושה שנא' ולקדש את היום השבת. ולמנוחה שנאמ' למען ינוח. לכבוד שנאמר וכבדתי מעשות דרכיך. ולתפארת על שם לבשי בגדי תפארתך כלומ' כבדהו בכסות נקייה שלא יהו בגדי השבת כבגדי החול. ועל הכל ה' אלקינו אנו מודים לך ומברכין את שמך על שם הודו לו ברכו שמו. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד על שם ואברכה שמך לעולם עד. ואמ' בפי כל חי על שם לא המתים יהללו יה אלא החיים. בא"י מקדש השבת שנאמ' על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.
Shabbat Prayers.Torah Reading.14
וביום טוב אומ' ועל יום חג פלוני הזה ועל יום טוב מקרא קדש הזה שנתת לנו ה' אלהינו לששון ולשמחה לכבוד ולתפארת ועל הכל ה' אלקינו וכו' וחותם בא"י מקדש ישראל והזמנים. ואם היה שבת ויום טוב כולל שניהם וחותם בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים לפי שקדושת היום גורמת למפטיר שיבא. ואם חל ראש חדש בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש. והרב ר"י כתב שצריך להזכיר ולומ' ועל יום המנוח הזה ועל יום ראש החדש הזה אבל אין צריך לחתום בשל ראש חדש. והטעם שאינו צריך להזכיר של ראש חדש מפני שאלמלא שבת אין נביא בראש חדש. והוא הדין חולו של מועד בשבת. ומיהו כשחל יום הכפורים בשבת המפטיר במנחה מזכיר של שבת וחותם בשל שבת אע"ף שהפטרת המנחה אינה באה אלא מפני יום הכפורים הואיל ובהפטרת שחרית מזכיר של שבת מה שאין כן בשבת וראש חדש ובחולו של מועד שאין מפטירין בו כלל. ובראש השנה אומר ועל יום הזכרון הזה ועל יום טוב מקרא קדש הזה זכרון תרועה באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון. וביום הכפורים אומ' ועל יום הכפורים הזה ועל יום מקרא קדש הזה שנתת לני ה' אלקינו למחילה לסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עונותינו באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים ודברך אמת וקיים לעד בא"י מוחל וסולח לעונות עמו ישראל מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים.
Shabbat Prayers.Torah Reading.15
ואחר כך מברך את המלך ואת הקהל ואומר אשרי ומחזיר ספר תורה למקומו ונהגו לומ' כשמחזירין אותו ברוך ה' אשר נתן מנוחה וגו' עד כי ה' הוא האלקים אין עוד והוא כתוב במלאכים ומוסיפין פסוקים מפוזרים. ואחר אומ' מזמר לדוד הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועוז וגומ' מפני שנאמר על מתן תורה שנא' בו וירקידם כמו עגל וכתי' במזמור יקום אלקים יפוצו אויביו למה תרצדון הרים גבנונים ולכולי עלמ' אותו המזמור נאמר על מתן תורה. ומוסיפין בסופו שאו שערים ראשיכם וגו' שאמרם שלמה כשהכניס הארון לבית קדשי הקדשים כדאי' בשבת בפרק במה מדליקין ובפר' דמועד קטן ואומ' יהללו את שם יי' וגו'. ואומר שובה למעונך וכו' ואומ' קדיש על לעילא.
Shabbat Prayers.Musaf.1
ומתפללין תפלת מוסף. אומר שלש ראשונות ואחר כך למשה צויתה על הר סיני על שם ועל הר סיני ירדת. ורב עמרם ורבי' סעדיה התחילו תפלה זו תכנת שבת רצית קרבנותיה ולפי שאין מנהגינו לאמרה לא רציתי להאריך בפירושה. מצות שבת זכור ושמור כדאמרי' זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. ובו צויתנו ה' אלקינו חוזר על הר סיני שזכר. להקריב בה קרבן מוסף שבת כלומ' אע"ף שקדשת השבת ואסרת לעשות בה מלאכה בשבת עצמה צוית להקריב הקרבנות ולדחות את השבת. כראוי פי' כמו שאומר הפסוק עולת שבת בשבתו ואמרו רז"ל עולת שבת בשבתו ולא עולת שבת זו בשבת אחרת ואם ישנה חייב משום חלול שבת.
Shabbat Prayers.Musaf.2
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעלנו לארצנו על שם וקמת ועלית אל המקום. ותטענו בגבולינו על שם ותטעמו בהר נחלתך ועל שם השם גבולך שלום. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן. פי' כסדר הכתובין בתורה. ומוספין כהלכתן הכתובין בתורה. את מוסף וכו' באהבה על שם כי מאהבת ה' אתכם. כמצות רצונך על שם כאשר צוך שכתו' בשבת. ואמר רצונך על שם שכתוב בקרבנות ורציתי אתכם נאם ה' אלקים. כמו שכתבת עלינו בתורתך אמר לשון עלינו על שם זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל וגו'. על ידי משה עבדך על שם ומצות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך. כאמור וביום השבת וגו'.
Shabbat Prayers.Musaf.3
ואומר ישמחו במלכותך וכו'. ורצה נא במנוחתינו וכו'. ופירשנוה באתה קדשת והמון העם אין אומרים במוסף ישמחו במלכותך אלא מתחילין מן והשביעי רצית בו והם טועים כי למה אין אומרים אותו. ועוד כי בתפלת מוסף ראש חדש שחל להיות בשבת שהיא אתה יצרת הם אומרים אותו ולמה לא יאמרו אותו בכאן. ואומר שלשה אחרונות וחוזר שליח צבור התפלה.
Shabbat Prayers.Musaf.4
ואומר בסוף ברכת אתה גבור קדושה רבה כתר יתנו לך ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה וכך אומר בפרקי היכלות משרתיך יכתירו כתרים לך וישירו לך שיר חדש. והשבח שמשבחין לשם הוא מכנה אותו בלשון כתר על [שם] כי לוית חן הם לראשך ותמצא כתר בגימטריא ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כלם קדושה לך ישלשו וכולי כמו שפירשנו בקדושה של חול. ואע"ף שאמרו במסכת חולין שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה כמו שאמרנו למעלה אעפ"כ אין אנו רוצין להתפאר בזה אלא אנו אומרים שהמלאכים משבחין ומקדישין תחלה.
Shabbat Prayers.Musaf.5
כבודו מלא עלם פירוש ממלא כל העולם. והטעם שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו שאף מהמלאכים הוא נעלם שנאמר כי לא יראני האדם וחי האדם כמשמעו וחי אפי' המלאכים שהם חיים וקיימים לעמתם משבחין ואומרים וכו' כמו שפירשנו למעלה.
Shabbat Prayers.Musaf.6
ממקומו יפן ברחמיו לעמו על שם ויפן אליהם ויחן אותם וירחמם וזהו ויחן אותם לפי שמיחדים שמו ערב ובקר בכל יום תמיד וכו' על שם ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה.
Shabbat Prayers.Musaf.7
אחד הוא אלקינו על שם שאמר קודם ה' אלהינו ה' אחד. והוצרך לפרש הוא אלקינו משום דתנן בברכות בפ' אין עומדין מודים מודים משתקין אותו. ומפר' בגמ' וכן האומר שמע שמע כאומ' מודים מודים דאמר מתיבי הקורא שמע וכופלו הרי זה מענה מענה הוא דהוי הא שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמ' מילתא ותנייה הא דאמר פסוקא ותנייה. פרשינן אם אמר פסוקא ותנייה משתקין אותו מפני שנראה כשתי רשויות אבל אמ' מילת ותנייה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו. והריא"ף כתב הפך זה שאם אמר מילתא ותנייה משתקין אותו אבל אמ' פסוקא ותנייה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו. ובין שיהיה האומר מילתא וכופלא מענה או משתקין אותו המחבר קדושה זאת רצה לפרש הוא אלקינו. ומה שנהגו לומ' בסליחות וביום הכפורים שמע ישראל וכופלין אותו שאין ראוי לעשות כן משתקין אותו. ויש אומרים כיון שהוא מנהג אין משתקין אותו שזה ודאי אין אומ' אותו משום שתי רשויות. הוא אבינו על שם כי אתה אבינו. הוא מלכנו הוא יושיענו וכתיב מושיעו בעת צרה. הוא יגאלנו הוא ישמיענו ברחמיו ע"ש משמיע ישועה. שנית על שם יוסיף ה' שנית ידו וגו'. לעיני כל חי על שם חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים. הן גאלתי אתכם אחרית כראשית וגו'.
Shabbat Prayers.Musaf.8
ומה שנהגו לומר קדושה רבה מפני שיש בה התחלת קריאת שמע וסופה שאנו אומרים בה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. ובסופה להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם. והטעם לפי שגזרו שמד על ישראל שלא לקרות קריאת שמע תקנו שהיה אומרו שליח צבור בהבלעה בעמידה בכל תפלת שחרית בין בחול בין בשבת והעם עונין אחריו כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע וכשנתבטל השמד בטלו לומר כן בכל התפלות וקבעו לאמרו בתפלת מוסף מפני שני דברים האחד לפי שאין בתפלת מוסף קריאת שמע והשני כדי שיתפרסם הנס לדורות ולהודות לשם על בטול השמד כך כתבו הגאונים.
Shabbat Prayers.Musaf.9
וגומ' שליח צבור חזרת התפלה ואומר קדיש תתקבל. ונוהגין ברוב המקומות בספרד לומר משנת פרק אחד בכל שבת ושבת וכן בימים טובים מענין כל מועד ומועד. ואחר כך אומ' אמר ר' יהודה אשרי מי שעמלו בתורה על שם אשריך וטוב לך וכמו שפירשו רז"ל כי אדם לעמל יולד. אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו דברה תורה כלשון בני אדם כי כיון שנודע כי רצונו הוא לעסוק בתורה כמו שצוה והגית בו יומם ולילה יראה שכל העוסק בה כאלו עושה לו נחת רוח כיון שמקיים מצותו. גדל בשם טוב וכו' ועליו אמ' שלמה בחכמתו טוב שם וכו' אמר בחכמתו על שם ויחכם מכל האדם. למוד תורה הרבה ויתנו לך שכר' וכו' והמון העם גורסין כדי שיתנו לך שכר ואסור לומ' כן דהא תנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. ואם תאמר הא דאמרי' בפרקא קמא דבבא בתרא האומ' סלע זה לצדקה שאחיה אני ובני וכדי שאזכה בה לעתיד לבא הרי זה צדיק גמור. י"ל כדמשני התם כאן בישראל כאן באומות העולם כלומ' ישראל דעתו לשמים וגומר בלבו לתת בין יחיו בין לא יחיו ואינו מהרהר אחר מדת הדין ואם כן אין זה על מנת לקבל פרס אבל גוי אינו נותן אלא על מנת כן ואם לאו מתחרט. והרי שלא יחשוב האדם שמתן שכר המצות הוא בעולם זה לפיכך פירש ואמר ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא שנאמ' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' וכתיב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. הכי גרסינן ודע שמתן שכרן בשין ולא גרסינן מתן שכרן לפי שאינו מתישב על הלשון.
Shabbat Prayers.Musaf.10
ואומר ר' חנניה בן עקשיא אומר רצה הב"ה לזכות את ישראל זו היא משנה בסוף מכות ופירשה הרמב"ם ז"ל כך מעיקר האמונה בדת הוא כשיקיים האדם מצוה מתרי"ג מצות כפי הראוי ולא ישתף עמה כוונה לדבר אחר מחפצי הועם אלא עשה אותו מאהבה יזכה בשבילה לחיי העולם הבא לכן אמ' ר' חנניא כי בריבוי המצות אי איפשר שלא תעלה ביד האדם מצוה אחת בכל ימיו על מתכונתה ושלימותה ותשאר נפשו ותתקיים באותו מעשה. והראיה על העיקר הזה שאלת חנניה בן תרדיון לר' יוסי בן קסמא מה אני לחיי העולם הבא אמ' לו כלום בא מעשה לידך כלומר בא מעשה מצוה לידך על שלימותה אמ' לו מעות פורי' נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו ר' יוסי אם כן עם חלקך יהא חלקי. כלומר כיון שבאה לידך מצות צדקה על שלימותה. וטעם הפסוק ה' חפץ לצדק את ישראל למען כי יגדיל תורה ויאדיר.
Shabbat Prayers.Musaf.11
ואומ' אין כאלקינו וכו'. מי כאלקינו וכו'. נודה לאלקינו וכו'. ברוך אלקינו וכו'. אתה הוא אלקינו וכו'. ושמעתי סימן להם כדי שלא יטעה האדם להקדים אחד מהם לחבירו שתמצא בראשי תיבות אמן ברוך אתה.
Shabbat Prayers.Musaf.12
ואומר תאנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'. אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמי' וכו' ואומ' קדיש על ישראל ונפטרין לבתיהם לשלום.
Shabbat Prayers.Day Meal.1
ומצוה על כל איש לאכול קודם חצי היום כדי לקיים מצות עונג שבת כדאמרי בירושלמי ר' אחא ור' אבהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אסור להתענות בשבת עד שש שעות. והדרשנים אומרי' אסמכתא לזה ממה שנאמר וקראת לשבת ענג ענג כתיב חסר ו"ו לרמוז שצריך לאכול קודם שש שעות.
Shabbat Prayers.Day Meal.2
ושמעתי בשם ה"ר זרחיה הלוי שאמר כל מי שאינו אוכל בשבת חמין צריך בדיקה אם הוא מין ואם מת יתעסקו בו עממין ויש מן האומרים על השמאל שהוא ימין וכל המשמין להבשיל ולהטמין הוא המאמין ויזכה לראות בקץ הימין.
Shabbat Prayers.Day Meal.3
ומה שנהגו לפרוש מפה על השלחן בשבתות ובימי' טובים בשעה שאומר קדוש היום כתב אבן הירחי שהוא זכר למן טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בקופסא. ואינו נכון כי לדבריו וגם בחול היה צריך לכסות את השלחן. אבל בירוש' אומר הטעם על דרך משל כדי שלא יראה הפת בושתו כי מן הדין הוא קודם לברכה כי הוא ראשון בפסוק ארץ חטה וכל הקודם בפסוק הוא קודם לברכה אלא שצריך לברך על היין תחלה.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.1
תפלת מנחה
Shabbat Prayers.Afternoon Service.2
אומ' אשרי וסדר קדושה וקדיש עד לעילא. ואומ' ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו' ונהגו לאומרו לפי שאומר במדרש ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר ואני תפלתי לך ה' עת רצון אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אומות העולם כששותין ומשתכרין יושבין ומנגנין ואין מזכירין שמע ואני אע"ף שאני אוכל ושותה אני בא להתפלל לפניך ואני שואל ממך עת רצון לכפר על העולם ודוד היה מכנה הדבר כלפי ישראל ובעבורם היה מדבר. עוד שמעתי טעם אחר לפי שתפלת מנחה נהגו להתפלל אותה אחר שאכלו ושתו הרבה ואמרינן בפרק הדר עם הנכרי שתוי יין אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה ולפיכך שואלים מלפניו שתהיה תפלה זו עת רצון. תדע כי ביום טוב אין אומרים אותו מפני שאין נוהגין להתפלל תפלת מנחה עד סמוך לערב כשאר ימות החול. ומה שנהגו לכפול פסוק זה כתב אבן הירחי לפי שהוא חשוב כפרשה בפני עצמה ונראה כמסיים את הפרשה.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.3
ומוציא ספר תורה וקורין בו שלשה עשרה פסוקים מפרשה הבאה דתניא במגלה בפרק בני העיר במקום שפוסקין בו בשבת שחרית שם קורין במנחה, במקם שפוסקין במנחה שם קורין בשני, במקום שפוסקין שחרית בשני שם קורין בחמישי דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר במקום שפוסקין בשבת שם קורין במנחה בשני ובחמישי ובשבת הבאה וכן הלכה.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.4
ולאחר שקורין מחזיר שליח צבור ספר תורה למקומו ואומ' קדיש עד לעילא. והטעם שאין שליח צבור רגיל לומר קדיש במנחה בשבת אחר קריאת ספר תורה וכן במנחה בתענית מפני שאין אומרים קדיש אלא אם כן אומר שום דבר בתחלה שכך נהגו לומר במנחה בכל יום בתחלה אשרי ואחר כך עומד ש"צ ואומר קדיש ובכאן אם אומר קדיש אחר קריאת ספר תורה נמצא גומר תפלתו וכשיורד לפני התיבה להתפלל ויאמר קדיש תחלה נמצא שנאמר על חנם. ואם תאמר יעמדו צבור ויתפללו היאך יתכן הדבר. לכך נהגו שלא לומר קדיש אחר קריאת ספר תורה בתיבה עד שיחזיר התורה למקומה ויעמוד ויאמר קדיש ויתפללו הצבור שהוא כתפלה אחת הכל. אבל בשבת בשחרית וכן בימים טובים ובראשי חדשים ובתעניות בשחרית כיון שאומר אשרי בתיבה לאחר שנכרך ספר תורה אומר קדיש אחר ספר תורה לאלתר. וקדיש שחוזר ואומר קודם לתפלה אחר שהחזיר ספר תורה אומרו על אשרי שהוא תפלה אחרת. ואם תאמר יאמר גם במנחה אשרי אחר שנכרך ספר תורה ואחר כך יאמר קדיש קודם לתפלה לפני התיבה. ויש לומר שלא יתכן שהרי כבר פתחו לפני התיבה באשרי כשנכנסו לבית הכנסת והיאך יאמר אותו פעם אחרת ועוד כי לא נתקן לאומרו כי אם שלש פעמים ביום. ויש מקומות שנוהגין לומר במנחה בשבת אחר קריאת ספר תורה מזמור שיר ליום השבת. ולפי זה היה יכול לומר קדיש אחר קריאת ספר תורה והקדיש האחר היה בא על המזמור.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.5
ומתפללין שלש ראשונות ואחר כך אומר אתה אחד ושמך אחד לפי שבשחרית של שבת ניתנה התורה והתפללנו ישמח משה שהוא מדבר במתן תורה תקנו לומר במנחה אתה אחד כלומר כשם שאתה אחד ואין כמוך כמו כן מי כעמך כישראל גוי אחד שהם לבדם רצו לקבל תורתך ולא האמות. והיינו דדרשינן בפרקא קמא דברכות וחגיגה את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר הב"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. ופירוש חטיבה כריתה מלשון מחוטב עציך ור"ל דבר נפרד ומיוחד שאין כמוהו בכל האחדים והייחודים. חדוש את ה' האמרת היום בגימ' זו קריאת שמע.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.6
פירוש אתה אחד שהשם יתברך אינו מתחלק ולא מורכב כמו שאר האחדים שהם מספר ונחלקים לשני אחדים רק הוא יתברך אחד בתכלית האחדות בלא הרכבה ובלא חלוק. ושמך אחד זה הוא שם בן ארבע אותיות שהוא שם מיוחד לו יתברך. דבר אחר אתה אחד לפי שכל הנבראים הם בשלשה ענינים ילד ובחור וזקן אבל הב"ה לעולם הוא בענין אחד ולא ישתנה. ושמך אחד ולא כן בנבראים כדאמרי' בתנחומא שלשה שמות נקראין לו לאדם אחד שקראוהו אביו ואמו ואחד שקורין לו בני אדם ואחד שקורא הוא לעצמו אבל הב"ה שמו אחד לעולם ולא ישתנה. ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ פסוק הוא ולכך תפארת גדולה ועטרת ישועה מנוחה וקדושה לעמך נתת. תפארת על שם בית המקדש שנאמר בו ובית תפארתי אפאר וכתיב בית קדשנו ותפארתנו. גדולה על שם תרב גדולתי ותסוב תנחמני. ועטרת על שם והיית עטרת תפארת ביד ה'. ישועה על שם ישועתך אני. מנוחה זו שבת על שם ברוך ה' אשר נתן מנוחה. וקדושה לעמך נתת שנאמר והייתם קדושים וכתיב קדש ישראל לה'. אברהם יגל יצחק ירנן כלומר אברהם ויצחק ישמחו כשיעקב ובניו ינוחו בשבת ושומרין אותו. ושתף יעקב עם בניו לפי שהם נקראים על שמו שנאמר שמעו נא בית יעקב הנקראים בשם ישראל. ואמר גילה באברהם ורנה ביצחק לפי שיצחק הוא קרוב לבני יעקב שניתן להם השבת יותר מאברהם ויש לו שמחה יותר ממנו לפיכך נאמר בו רנה שהוא יותר מגילה שנאמר אף גילת ורנן. ועוד כי גילה הוא בלב ורנה בפה. אבל יעקב שהוא קרוב יותר מאברהם ויצחק לבניו שנתן להם שבת יש להם עיקר המנוחה. והולך ומספר המנוחות מנוחת אהבה ונדבה על שם אוהבם נדבה. מנוחת אמת ואמונה על שם ונתתי פעולתם באמת ואמונה על שם וארשתיך לי באמונה. מנוחת שלום על שם ובשלום תובלון ועל שם וישב עמי בנוה שלום. השקט ובטח על שם שנאמר אצלו השקט ובטח עד עולם. מנוחה שלימה שאתה הוא רוצה בה וזו הוא מנוחת שבת שהוא רוצה לנוח בו. יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם רוצה לומר גם אתה רוצה שיכירו וידעו בניך שמצוה זו של שבת אינה כשאר מצות שהרי כשאמרת לא יהיה לך אלהים אחרים לא תשא, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב לא צויתם למען יעשו כמוך אבל מנוחת שבת היא למען יעשו כמוך שנא' ושמרו בני ישראל את השבת וגו' ביני ובין ישראל וביום השביעי שבת וינפש. נמצא שעל כן צונו מצות מנוחה להודיע כי ממנוחתו היא מנוחתינו ועל מנוחתם יקדישו את שמך. ואומ' רצה נא במנוחתנו ואומ' שלשה אחרונות וחוזר שליח צבור התפלה.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.7
ואחר כך אומר צדקתך צדק לעולם וצדקתך אלהים עד מרום צדקתך כהררי אל. כך נהגו לאמרם ברוב המקומות בספרד. וכתב אבן הירחי שלא יתכן לאמרם על זה הסדר כי בתלים כתוב ראשון צדקתך כהררי אל בלמנצח לעבד ה' לדוד נאם פשע לרשע וצדקתך אלהים בלמנצח לדוד להזכיר צדקתך צדק לעולם באלפא ביתא דאשרי תמימי דרך וכן מנהג צרפת ופרובינצא לאמרם על סדר הכתובים והוא הנכון להגדיל ולהוסיף בשבח המקום ברוך הוא בתחלה נדמית שגדלה כהררי אל ועוד גדלה עד מרום ולעולם צדקתו ותורתו אמתיי' עד כאן. וכן הם מסודרים בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.8
והטעם שנהגו לומר צדקתך כתב מר שר שלום כי צדוק דין הוא על שמת משה רבינו ע"ה בשבת במנחה וגם נהגו שלא לקבוע מדרש באותה שעה כי חכם שמת בתי מדרשים בטלים ומנהג אבותינו תורה היא. והקשו עליו כי נראה כי מת בערב שבת דאמרינן בסדר עולם בכ"ח בניסן נלכדה יריחו ושבת היה שנאמר ויהי ביום השביעי וישכימו כעלות השחר ויסובו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים וכתיב אחר כן ותפול החומה תחתיה ומדכ"ח בניסן שבת היה ראש חדש ניסן בא' בשבת ור"ח אדר שלפניו בשבת ושבעה באדר מת משה בערב שבת שכשנשלמו שלשים יום לאבלו ויאמר ה' אל יהושע וגו' משה עבדי מת וגו' וכתי' הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ונלכדה יריחו בכ"ח בניסן הוצא מהם שלשים ושלשה למפרע מיום שעברו את הירדן הא למדת שבשבעה באדר מת משה בערב שבת. והכי אית בפ"ק דקדושין. ועוד כתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרשי' היום מלאו ימי ושנותי ואמרי' בו ביום כת' י"ג תורות ואם היה בשבת היאך כתב. אלא יש אומרים שנהגו לאומרם כמו צדוק הדין על פושעים שעתידין לחזור לדינם אחר השלמת הסדר מצדיקין את הדין על דינם החוזר כדאמרינן בב"ר מלאך הממונה על הרוחות מכריז בערב שבת ואומר צאו פושעים מגהינם ונוחו כדרך שישראל שובתין. ובמוצאי שבת מכריז ואומ' חזרו פושעים לגהינם שכבר השלימו ישראל את סדריהם שנאמ' צלמות ולא סדרים כיון דשלמו סדרים צאו למות. וכל זמן שלא התפללו שלש תפלות אלו אינם דואגים ואומרים עדין לא פנה השמש אבל כיון שהתפללו מנחה והוא ערב דואגים על הלילה הבאה שעתידים לחזור לדינם ולפי' מצדיקין עליהם את הדין במנחה. ועוד יש מפרשים שנהגו לאמרם לפי שאחר המנחה אוכלין סעודה שלישית ואמרינן במסכת שבת שכל המקיים שלש סעודות שניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם ואלו השלשה פסוקים נהגו לאמרם על שם אלו השלש צדקות שיעשה עמנו. וכך הם דרשים צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה כנגד חבלו של משיח שיעקור מלכות הרשעה ואמרו רז"ל שמלכות הרשעה דומה לתהום מה תהום אין לו חקר כך מלכות הרשעה אין לה חקר. וצדקתך אלקים עד מרום אשר עשית גדולות וגו' כנגד מלחמת גוג ומגוג שכתוב בה והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים ועוד כתיב שם על זבחי אשר אני זובח לכם זבח גדול על הרי ישראל. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת כנגד דינה של גהינם ששואלין תחלה למת למה לא עסקת בתורה שנקראת אמת ודרשו זה מפסוק פוטר מים ראשית מדון.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.9
וכתבו הגאונים כל יום שאומרין בו הלל אין אומרים במנחה צדקתך לפי שההלל הוא על השמחה וצדקתך הוא לשון צער שהוא כמו צדוק הדין.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.10
ואומ' ש"צ קדיש תתקבל ואומר מזמור מהתלים. ואומר קדיש יהא שלמא רבה ונפטרין לבתיהם לשלום.
Shabbat Prayers.Afternoon Service.11
מי שטעה והתחיל להתפלל תפלה של חול בשבת ונזכר גומר כל אותה ברכה שנזכר בה וחוזר לשל שבת. ודוקא בערבית שחרית ומנחה אבל במוסף פוסק ואפי' באמצע ברכה וחוזר לשל שבת לפי שבתפלת ערבית שחרית ומנחה ראוי הוא לומר שמונה עשרה כשאר הימים אלא משום כבוד השבת לא רצו חכמי' ז"ל להטריחו כדי שלא יצטער שאם היה לו חולה אומר בברכת חולים ואם היה צריך לפרנסה אומר בברכת השנים ולכך אין מתפללין כי אם שבע ברכות דקיימא לן אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת. אבל מוסף אינו ראוי לשמונה עשרה ברכות שאין לך מוסף שיש בו שמונה עשרה ברכות ועל כן אם התחיל בשל חול פוסק ואפי' באמצע ברכה. והראב"ד כתב דלא שנא דאפי' תפלת המוספין ראויה היא לשמונה עשרה ברכות ואם התפלל שמונה עשרה ברכות וחדש בה דבר מועט במוספין יצא כדאמרי' בירושלמי בפ' תפלת השחר בענין כמה ישהה בין תפלת יוצר לתפלת מוסף כדי הלוך ד' אמות רבא אמ' צריך לחדש בה דבר זעירי בעי קומי ר' יוסי מהו צריך לחדש בה דבר אמ' ליה אפי' אמר נעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום וקרבן מוסף יצא הילכך תפלת המוספי' ראויה היא לשמונה עשה ברכות ואם התחיל גומר אותה בברכה.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.1
ענין שלש סעודות של שבת
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.2
אמרי' בשבת בפ' כל כתבי הקדש שחייב אדם לקיים ג' סעודות בשבת ודרש לה מקרא שנאמ' כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. ובשכר המצוה הזאת אמרינן התם כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצל מג' פורעניות מחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהנם. ובכל אחד מאלו השלשה פורעניות הזכיר יום. חבלו של משיח לפני בא יום ה', מלחמת גוג ומגוג היה ביום בא גוג, דינה של גהנם הנה יום בא בוער כתנור. ועוד אמרי' התם א"ר יוסי יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות בשבת.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.3
וכבר כתבנו בהקדמת הספר הזה שאומר ר"ת שהנשים חייבות בג' סעודות וכן חייבות לבצוע על שתי ככרות ושם פירשנו הטעם.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.4
וכת' הר"ם במז"ל שגם בי"ט צריך לעשות ג' סעודות, והרא"ש לא היה נוהג כן.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.5
וצריך להיות זמניהם חלוקים האחד בליל שבת והשני בשחרית והשלישי במנחה לא כאותן שעושין השלישית בשחרי' אחר סעודה וברכת זמון שפורשי' מפה וחוזרין ועושים השלישית בענין שעושין סעוד' שבת לחצאין ואין כאן הכירא בסעודה השלישית. כי זמן הסעודה היא במנחה כדתנן בפרק כל כתבי הקדש נפלה דליקה בליל שבת מצילין מזון ג' סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילן מזון סעודה אחת. ועוד אמרינן התם ת"ר מדיחין כלים בשבת לצורך השבת כיצד קערות שאכל בהן בשבת ערבית מדיחין לאכול בהן שחרית שחרית מדיחין לאכול בהם במנחה מן המנחה ולמעלה אינו מדיחן אבל כוסות וקיתוניות תלוחיות מדיח והולך כל היום כלו לפי שאין קבע לשתיה. ועוד ראיה מדתנן בפרקא קמא דפסחים ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות וסעודה שלישית אין צריך לשייר דחמץ אסור משש שעות ולמעלה. אלמא שאין זמנה אלא במנחה. ורבינו תם היה רגיל לאכול בארבעה עשר בניסן שחל להיות בשבת בסעודה שלישית מצה עשירה הנילושת בשמן ודבש שלא אמרו רבותינו ז"ל כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו אלא בלחם עוני אבל מצה עשירה מותר שעדיין לא חל עליו חיוב לחם עוני עד הערב.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.6
וכתב הר"ם במז"ל שצריך לקבוע כל אחת משלש סעודות האלו על היין. והרא"ש לא היה מברך על היין קודם משום דאתקש יום ללילה לענין קדוש מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום נמי סגי בחד זימנא.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.7
וכתב הרמב"ם ז"ל שצריך לבצוע על שתי ככרות גם בסעודה שלישית. וכן כתב הרא"ש. וכתב עוד הרא"ש שאף כל שעה שמבקש לסעוד חייב בלחם משנה ואע"ף שאינו מחויב אלא בשלש סעודות.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.8
כתב הרב ר' משה כהן שזה שחייבו לאכול שלש סעודות בשבת מפני שהאוכל אכילה גסה יצטרך להרחיק זמן האכילה שאחריה וכשיראה שהוא מצוה לאכול שלש סעודות לא יאכל בשום סעודה מהם כי אם בשיעור שיוכל לאכול בהגיע זמן הסעודה שאחריה נמצאו כל סעודותיו לשם מצוה ולשובע נפשו וישאר לבו פנוי לעסוק בדברי תורה ונמצא כובש יצרו בסלקו האוכל מלפניו בעודו תאב לו וכשיעשה זה ביום המנוחה כל שכן שיעשה ביום המלאכה שלא יכבד האוכל עליו לבטלו ממלאכתו וכן אמרו בברכה על הכוס ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו להראות שצריך לחשוב שהותר לו לשתות היין לצורך המצוה ולברך עליו את השם וכשיהיה בלבו כך לא יבא להשתכר ממנו עד כאן דבריו.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.9
וכתב רב נחשון מי שאכל הרבה ואין נפשו יפה לאכול שלש סעודות אם יכול לאכול כביצה ואין מצטער יאכל ויקיים שלש סעודות ואם כשיאכל הביצה מצטער הימנה פטור שלא תקנו רבותינו ז"ל שלש סעודות בשבת אלא לכבוד השבת ולענגה וכיון שמצטער אין לו עונג ופטור. וכן כתב הרמב"ם ז"ל.
Shabbat Prayers.Three Meals of Shabbos.10
כתב רבינו תם שיכול להשלים סעודה שלישית במיני תרגימא פירוש מאכל העשוי מחמשת מיני דגן. כדאמרינן גבי סוכה לר' אלעזר שצריך ארבע עשר סעודות בסוכה אם השלים במיני תרגימא יצא. ור"י כתב כיון דילפינן שלש סעודות משלש פעמים היום הכתובין גבי מן צריך לעשותה בפת. וכן כתב הרמב"ם ז"ל.
Shabbat Prayers.The Conclusion of Shabbat.1
נהגו לומר במוצאי שבת קודם התפלה שירות שבתלים. ואומר הטעם במדרש משל לכלה ומלכה שמלוין אותה בשירות ותושבחות ושבת מלכה וכלה כדאמרי' בפרק כל כתבי הקדש בא ונצא לקראת שבת מלכתא בואי כלה בואי כלה ואנו מלוין כך השבת בשירות ותשבחות. ודכותה אמרינן בבראשית רבה ויכל אלקים ביום השביעי אמר הב"ה בואו ואמרו שירה פנים חדשות באו לכאן כלומ' בהכנסת הכלה שבאה מחדש. וסימן לשירות שבתלים אאשאלה בלא רמיזהה ובלבד שיהיו אלף ראשונה של אשאלה וה"א של רמיזה כפולות.
Shabbat Prayers.The Conclusion of Shabbat.2
גרסינן בפרק תפלת השחר ת"ר טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת, טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשנייה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה שנייה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו, למימרא דכיון דלא הבדיל בקמיתא כמאן דלא צלי דמי ורמינהי טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השני' מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא. וכתב ה"ר האיי אע"ג דנשארה בקושיא כיון דלא קאמא תיובתא לא משבשתא היא דטעמא דמסתבר הוא דכיון דהבדיל בשנייה גלי דעתיה דכיוון בראשונה לשם תשלומין ושנייה משום חובתו ואין להקדים של תשלומין לחובת הזמן וצריך להתפלל אותה של תשלומין פעם שנית. וכת' הרא"ש אם לא הבדיל באחת מהן או שהבדיל בשתיהן אין מחזירין אותו דאין כאן גלוי דעת דראשונה לתשלומין וכן משמע מדפריך למימרא דכיון דלא אבדיל בקמיתא כמאן דלא צלי דמי יצא ידי שתיהן ואע"ף שלא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה ראשונה עלתה לו לשם חובה ושנייה לשם תשלומין ע"כ. וזה שאמרו שמתפלל במוצאי שבת שתים של חול ויוצא בה בשל שבת מפני שגם בשבת ראוי להתפלל י"ח אלא מפני הטורח תקנו ז' ברכות הילכך כשלא התפלל במנחה שבע ברכות יצא באותם י"ח ברכות שמתפלל במוצאי שבת דאינון נמי שייכי לשבת.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.