Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Weekday Prayers.Post Amidah.51
קושט שנים עשר בערבי קוסט. וקליפה שלשה היא קליפת עץ וקורין לה בערבי קשר סליכא. וקנמון תשעה בערבי עוד אל טיב. הרי אלו אחד עשר סמנים שעולין למנין שלש מאות וששים ושמונה מנים. ולא נודע למה נותן מאלו שבעים ומאלו ששה עשר אלא יראה כי לפי חוזק הסמנים וקשיותן היה מרבה וממעיט מן החזק היה מקל משקלו ומן הקל נותן יותר.
Weekday Prayers.Post Amidah.52
ומוסיפין עוד על אלו האחד עשר סמנים בלא משקל בורית עשב שמכבסין בו ונקרא אהלא ותרגום והזכותי בבור כפי ודכותי באהלא ידי וקורין לו בערבי סאבון.
Weekday Prayers.Post Amidah.53
כרשינא פירש החכם ר' אברהם בן זיזא ז"ל שקוראין לו בערבי אל אשנאן והוא עשב הנקרא גם כן בערבי גאסול. ואומר כי הו מכבס הבגד כמו הבורית או יותר. ולא ראיתיו בארץ הזאת. תשעה קבין משניהם.
Weekday Prayers.Post Amidah.54
מלח סדומית רובע פירוש רובע הקב וזהו שאמ' הפסוק ממולח טהור קדש.
Weekday Prayers.Post Amidah.55
מעלה עשן כל שהוא הוא שם עשב ולא היו מכירין אותו אלא אנשים ידועים שהיה הלכה בידם איש מפי איש ועשנו עולה כמקל ואינו מפצע לכאן ולכאן. ר' נתן הבבלי אומר אף כפת הירדן כל שהוא פרש"י עשב הוא שגדל על שפת הירדן. ויש אומרים שהוא הבושם הנקרא בערבי עובר והוא גדל בירדן כמו שנפרש בברכות הריח.
Weekday Prayers.Post Amidah.56
אם נתן בה דבש פסלה שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'.
Weekday Prayers.Post Amidah.57
חסר אחד מכל סמניה חייב מיתה פי' כהן גדול שמביאה לפני לפנים שהרי בא לביאה ריקנית שכן כתוב וכסה ענן הקטרת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות ומשמע הכתוב הוא בזמן שכסה הענן הקטרת את הכפרת כהלכתו וכמשפטו שכל סמניה בה לא ימות אבל אם חסר אחד מכל סמניה שאינו ענן הקטורת כהלכתו חייב דהכי אמרינן ביומא בפרק הוציאו לו ונתן את הקטורת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניסו מבפנים וכו' אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפורת מלמד שנותן בה מעלה עשן ומנין שהיה נותן בה מעלה עשן תלמוד לומר וכסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחסר אחד מכל סמניה חייב מיתה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו אלא שרף מעצי הקטף. לא בא לחלוק אלא לפרש מהו צרי.
Weekday Prayers.Post Amidah.58
יין קפריסין יש אומרים שהוא שם מקום נקרא קפריסין שהיה היין שלו חזק הרבה. וי"א שהוא יין שמשליכין בו לולבי הקפריסין הנקראים בערבי עסאלג֗ אלכבאר.
Weekday Prayers.Post Amidah.59
סאין תלתא וקבין תלתא שהן חצי סאה כדקיימא לן סאה ששת קבין. ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חיור פירוש יין שאינו לבן מכל וכל ולא אדום. עתיק פירוש ישן. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בה את הצפרן מפני שהיא עזה כדי שיהא ריחה נודף.
Weekday Prayers.Post Amidah.60
בורית כרשינה למה הוא בא כדי ליפות בה את הצפורן כדי שתהא נאה. והלא מי רגלים יפין לה פירוש לרחצה וליפותה. אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד מכלל דבמקדש היו עושין אותה אבל אם היו עושי' אותה בחוץ כיון שהוא מעורב עם שאר סמנים בטל כנגדם ומותר להכניס שאינו נראה מי רגלים. וא"ת מנא לן שאין מכניסין מי רגלים למקדש והרי קרבו ופרשו קרב לגבי המזבח ויש לומר דלית לן אלא מה דאמור רבנן עד כאן היא ברית' שנויה בפרקא קמא דכריתות ובירושלמי דיומא בפ' טרף בקלפי.
Weekday Prayers.Post Amidah.61
ואומר אתה תקום תרחם ציון וגומ'. תאנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום וכו'. אמר ר' אלעזר אמ' ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו'. ואומר קדיש על ישראל.
Weekday Prayers.Post Amidah.62
יש מקומות שנוהגין שאומר שליח צבור ברכו לאחר התפלה בעבור המאחרים לבא כדי שלא יפסידו שמועת ברכו. ואינו אומר אחריו שום ברכה מברכות שמע. ויש אומרים שאין ראוי לאומרו אם לא יאמרו אחריו ברכה כי ברכו הוא לשון הזמנה כמו נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. ומדברי רב עמרם נראה שיכול לאומרו שכתב ששליח צבור יכול להפסיק אחר שחתם ברוך אתה ה' המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו ועל כל מעשיו ולומר ברכו בשביל בני אדם שבאו בין הפרקים ולא שמעו ברכו דכיון שבלאו הכי מפסיקי בפסוקים אין חוששין להפסיק.
Weekday Prayers.Post Amidah.63
שליח צבור נהגו לקרותו חזן. ועיקרו מלשון שמירה הוא דאמרינן בשלהי פרק השוכר את הפועלים עד מתי שומר שכר חייב עד כדי הייתי ביום אכלני חורב ואמרינן עלה התם בחזני מתא ומקשי ויעקב חזנא דמתא הוה דאלמא לשון ניהוג ושמירה הוא לפיכך המנהג בית הכנסת בשמירתו נקרא חזן. וגם נהגו לקרותו חזן מתרגו' וירא וחזא מפני שהוא צריך לראות היאך יקרא והיאך קורא בני אדם לקרות בתורה וכדאשכחן לענין שליח שהוא עומד בין הקורא למתרגם דאומר שליח צבור עומד ומחזין ביניהם.
Weekday Prayers.Post Amidah.64
ודע כי שליח צבור הוא עתה בזמן הזה במקום הכהן המקריב בזמן הבית. ולכך נקרא גם כן שליח צבור קרוב. כמו שאמר במדרש שיר השירים כד דמך ר' אלעזר ב"ר שמעון היה דורו קורא עליו מקוטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל דהוה ר' אלעזר קרוי ותנוי וקרוב ופיטן. ובברכות ירושלמי ר' זעיר' הוה סמיך לקרובה כדי שיהי שוחה עמו תחלה וסוף. ועוד אמרו שם ר' יוחנן בשם ר' מנחם דמן גליא זה שעבר לפני התיבה אין אומרין לו בא והתפלל אלא בא וקרב עשה קרבנינו עשה צרכינו עשה מלחמותינו פייס בעדנו. ומזה הטעם נקראו הפיוטים שאומר ש"צ באמצע התפלו' קרובות ואיפשר שנקראו כן מפני שאומרים אותם בקרב התפלות ובאמצעם.
Weekday Prayers.Torah Reading.1
בשני ובחמשי מתפללין כשאר הימים ולאחר שמסיים שליח צבור חזרת התפלה אומר תחנונים המתחילין והוא רחום יכפר עון וגומ'. וכתב אבן הירחי שמעתי שיסדוהו שלשה זקנים על ספינת גולת ירושלם שהגיעה אל ממשלת הגמון אחד ואמר לנסותם בכבשן האש אם הם מזרע ישראל כחנניה מישאל ועזריה ושאלו ממנו זמן ונתן להם זמן שלשים יום ולסוף הזמן חלם א' מקרא שכתוב בו תרין כי ותלתא לא ולא ידע מה הוא אמרו לו זה הפסוק הוא כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך ונכנס באש ונחלק האש לג' חלקים ויצאו בשלום ונכנסו אליו הזקנים ויסדו והוא רחום על הנס הגדול וכל אחד מהם התחיל ברחום וסיים ברחום. הא' והוא רחום והשני אנא אל מלך רחום וחנון והשלישי אין כמוך כנון ורחום. ואחר שמסיים והוא רחום נופלין על פניהם כדרך שאמרנו למעלה. ואומר תחנה ה' אלהי ישראל שוב מחרון אפך וגו' ואומר אבינו מלכנו וכו' ואומר ואנחנו לא נדע וגו'. ואחר כך עומד שליח צבור ואומר קדיש עד לעילא.
Weekday Prayers.Torah Reading.2
ואומר אל ארך אפים ורב חסד ואמת פסוק הוא. אל באפך תוכיחנו על שם ה' אל באפך תוכיחני. חוסה ה' על ישראל עמך. על שם חוסה ה' על עמך. והושיענו מכל רע על שם הושע ה' את עמך. חטאנו לך על שם חטא ישראל. אדון סלח נא כרוב רחמיך אל על שם סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך ועל שם כרוב רחמיך מחה פשעי. אל ארך אפים מלא רחמים אל תסתר פניך ממנו על שם אל תסתר פניך ממני. חוסה ה' על ישראל עמך וכו'. והצילנו מכל רע על שם הצילה מחרב נפשי. וכתב בעל משמרת המועדות שהטעם שאומר בראשונה והושיענו ובאחרונה והצילנו כי תחלה אנו מבקשין על הגאולה מהגלות והיא הישועה השלימה ואחר כך אנו מבקשין רחמים כי גם תוך זמן היותנו בגלות הוא יצילנו מכל רע מצרות האויבים וגזרותם. עד כאן. ותמצא בשתיהן חמשים תיבות כנגד עשרת הדברו' וארבעים יום שעמד משה בהר לקבל התורה.
Weekday Prayers.Torah Reading.3
ומוציא ספר תורה ועומד לפני ההיכל ואומר בקול רם גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו ומגביה הספר בידו למעלה. ועל שם ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים נהגו לומר גדלו שיש בו ששה תיבות. ועוד לפי שיש בו ששה ועשרים אותיות כחשבון השם לומר שצריך לגדלו. ועולה בספר לתיבה ואומר הכל יתגדל ויתקדש. יש מפרשים כי הכל היא מדה בשמים ששמה כל וזהו וה' ברך את אברהם בכל. וזה הפי' אינו מתישב על הלשון שהרי אחרי כן הוא אומר שמו של מלך מלכי המלכים הב"ה. והנכון בעיני כי הכל הוא מדבר כנגד הצבור כלומר אתם הצבור כלכם אמרו יתגדל ויתקדש שמו של הב"ה לפי שבר' העולם כמו שמספר והולך. והראיה על זה מה שאומר אחרי כן הכל תנו עוז לאלהים. ובמסכת סופרים גורס על הכל יתגדל ונכון הוא. ומזכיר כאן חמשה ענייני שבח כנגד חמשה חומשי תורה והן יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם ויתנשא. שמו של מלך מלכי המלכים הב"ה על שם אנת הוא מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא. בעולמו שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו פירשנוהו בקדיש. וכרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה כרצון יראיו וכו' כלומר ויהי רצון מלפניו שתגלה מלכותו עלינו במהרה כרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל.
Weekday Prayers.Torah Reading.4
ואומר הכל תנו עוז לאלקים וכו' ואומר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו. ויש בכל אלו הפסוקים ארבעים תיבות כנגד ארבעים יום שעמד משה בהר לקבל התורה.
Weekday Prayers.Torah Reading.5
תנן בפרק הקורא את המגלה עומד בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן פי' בסדר של אותו השבוע. ואמרי' בגמר' מקום שמפסיקין בו בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה. ואמרי' במסכת סופרים בשני ובחמישי ובשבת ובמנחה קורין שלשה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא, ובראשי חדשים ובמועד קורין ארבעהף זה הכלל כל יום שיש בו מוסף ואין יום טוב קורין ארבעה, ביום טוב קורין חמשה, ביום הכפורים ששה, בשבת שבעה, יום טוב שאסורו בלאו חמשה, יום הכפורים שאסור בכרת ששה, שבת שאסורו בסקילה שבעה ומפטירין בנביא. ובעל משמרת המועדות כתב שהטעם שקורין ששה בתורה ביום הכפורים כנגד היום שבא לספר על מעשה העולם הזה שנמשלו לששת ימי החול. אבל השבת נמשל לעולם הבא שהוא יום מנוחה לצדיקים ועל כן קורין בו שבעה. וכתב רבינו סעדיה כי יש בקריאת התורה בצבור חמשה חלוקים. הראשון הימים שקורין בהם שלשה אנשים אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם והם יום שני ויום חמשי ובמנחת השבתות ושמונת ימי חנוכה ויום פורים. והשני הימים שקורין בהם ארבעה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם והם ראשי חדשים וימי חולו של מועד. והשלישי הימים שקורין בהם חמשה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם והם המועדים הנקראים מקרא קדש כלומר פסח ושבועות וראש השנה וסוכות ושמיני חג עצרת. והרביעי הוא יום הכפורים לבדו שקורין בו ששה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם. והחמישי יום שבת שקורין בו שבעה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם וכל יום שיכולין להוסיף על המנין הנזכר בו קורין בו הפטרה וכל יום שאין יכולין להוסיף על המנין הנזכר בו אין קורין בו הפטרה חוץ ממנחת תשעה באב עד כאן דבריו. ולפי זה המנין נמצא בשבוע מספר כהנים ולויים הקורין כמספר ישראל הקורין.
Weekday Prayers.Torah Reading.6
גרסינן בבא קמא סוף פרק מרובה עשר תקנות תקן עזרא. תקנה ראשונה שיהו קורין בתורה במנחה בשבת משום יושבי קרנות. פירש רש"י הם יושבי חנויות ימות החול ועוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי. תקנה שניה שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי שלשה אנשים עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין הם בני אדם כשרים בטלים ממלכתן לעסוק בצרכי הצבור ולבא לבית הכנסת כדי שיהו מצויין עשרה לעת תפלה ומתפרנסין עם הצבור. תקנה שלישית שיהו בתי דינין קבועין בשני ובחמשי שהרבים מתקבצים לשמוע ספר תורה. תקנה רביעית שיהו מכבסין בחמישי בשבת מפני כבוד השבת ללבוש לבנים. תקנה חמישית שיהו אוכלין שום בערב שבת מפני שאז היא עונת תלמידי חכמים כדאמרינן אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו בערב שבת והשום מרבה את הזרע. תקנה ששית שתהא אשה חופפת ראשה במסרק ביום טבילתה משום חציצה. תקנה שביעית שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות, פרש"י כעין מכנסים קטנים. תקנה שמינית שתהא אשה משכמת ביום שהיא רוצה לאפות ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים. תקנה תשיעית שיהו רוכלין מחזרין בעיירות ולא יוכלו בני העיירו' לעכב עליהם כדי שיהו תכשיטין מצויות לבנות ישראל כדי שלא יתגנו על בעליהן. תקנה עשירית שיטבול בעל קרי קודם שילמוד תורה ותקנה זו בטלוה שלא פשט איסורה כדאמרינן בברכות בפרק מי שמתו נהוג עלמא כר' יהודה בן בתירא שמתיר ללמד תורה בלא טבילה. ובירושלמי מונה קריאת התורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה בתקנה אחת ומוסיף להשלים העשרה תקנות שיהו הנשים מדברות בבית הכסא דאמרינן בשלהי ברכות קבלה דבית הכסא שתיקותא וצניעותא ולנשים התירו לדבר כדי שאם יבא אדם להכנס לבית הכסא שישמע הדבור ולא יכנס.
Weekday Prayers.Torah Reading.7
ומה שנהגו לקרות בתורה בשני ובחמישי וגם להתענות אומר בתנחומ' שבארבעים יום אחרונים שעלה משה למרום עלה בחמישי וירד בשני ונתרצה לו הב"ה. ואומר במדרש דרשו ה' בהמצאו ב"ה מציאות כלומ' בשני ובחמישי תמצאון אותו להיות קרוב אליכם אם תדרשוהו.
Weekday Prayers.Torah Reading.8
ואלו השלשה שקורין הם כהן ולוי וישראל וקורין לכהן תחלה ואחר כך ללוי ואחר כך לישראל דגרסינן בפרק הנזקין אלו דברים שאמרו משום דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. וכתב רב עמרם כל היכא דאיכא כהן לית ליה רשותא לישראל למקרי קמיה אפילו הוא נשיא שבישראל. וכן כתב רב נטרונאי דאפילו כהן עם הארץ קודם לתלמיד חכם. ואמרינן בפרק הנוקין אמר רביי נקיטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה. פרש"י בלשון אחד שלא יקרא לוי כלל וכן כתב רב עמרם ור"ח. ופירוש אחר פירש שלא יקדים לוי לישראל אלא מי שירצה שיקדום אם ישראל גדול הוא קודם ואם הלוי גדול או אפילו שוין הוא קודם. והמנהג כלשון הראשון. ואמר אביי נקיטינן אם אין שם לוי כהן קורא במקום לוי ודוקא כהן הראשון ישאר עומד במקומו ומברך פעם אחרת וקורא אבל כהן אחר לא יעלה שלא יאמרו פגום הוא שיאמרו חלל הוא על כן קרא כהן אחר. אבל פגם שני ליכא שהרי קורא אחריו לוי ואלו היה חלל זה לא היה קורא אחריו לוי אלא היה קורא ראשון אותו לוי. וכן לא יעלו שני לויים זה אחר זה שלא יאמרו אחד מהם פגום הואי שיאמרו לוי הראשון נפסל באחת מן הממזרות או נתינות לפיכך חזר לקראת זה הלוי האמיתי או יאמרו לוי הראשון הוא לוי גמור והשני נפסל בא' מן הפסלנות ונפסל ממעלתו ויצא לכלל ישראל. אבל כהנים הרבה יכולין לקרות בהפסק ישראל ביניהם ואין לחוש שמא יאמרו הראשון פסול הוא כיון שקראו ישראל אחריו. וכן כתב רב עמרם ובתר דקרי כהן ולוי וישראל קרי מאן דבעי אי בעי כהן למיתנא ומקרי שפיר דמי. וכן כתב רבינו סעדיה שאחר שקראו כהן ולוי וישראל יכולין לעלות כהנים ולויים אחריהם. וכתב ה"ר מאיר דרוטנבורק בתשובה עיר שכולה כהנים ואין בה ישראל כלל ולא נשים ולא קטן לא יקראו בתורה כלל. יראה מדבריו שאם יש שם נשים או קטן דכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשי' או קטנים שהכל משלימין למנין שבעה. וכשאין שם כהן וקורא לישראל במקומו אומר במקום כהן כדי שלא יטעו להאכילו חלות אבל העולה במקום לוי אין צרי לומ' במקום לוי דמעשר ראשון מותר לזרים וגם לא שכיח. וכתב הרי"ף אם התחיל ישראל לברך ברכת התורה בצבור וקודם שהתחיל לקרות בתורה נכנס כהן אינו פוסק הישראל וקורא הכהן אבל ברכו לא הוי התחלה. וכן אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן ראשון וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך שניה אין מפסיקים אותו דאין דוחין מצות לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא משום פגמו של לוי דמצות אין מבטלות זו את זו.
Weekday Prayers.Torah Reading.9
ואלו השלשה אין קורין פחות מעשרה פסוקים ווידבר עולה מן המנין ואם נשלם הענין בפחות מעשרה פסוקים כגון פרשת ויבא עמלק שאין בה אלא תשעה פסוקים אין לחוש. ואין קורין עם כל אחד פחות משלשה פסוקים שנים קורין שלשה שלשה ואחד קורא ארבעה ואי זה מהם שקרא ארבעה משובח.
Weekday Prayers.Torah Reading.10
ואמרינן במסכת סופרים החזן הקורא בתורה בשבת פחות משבע קריאות ושכח כסבור שקראו שבעה יחזור ויקרא וימלא שבע קריאות עד כאן והכל עולין למנין שבעה ואפי' אשה ואפי' קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור.
Weekday Prayers.Torah Reading.11
גרסינן במגלה קראה אחד קראוה שנים יצאו. ואמרינן בגמר' תאנא מה שאין כן בתורה. פי' שאין קורא אלא אחד אותו שהוא עומד לקראת בתורה ואין שליח צבור קורא עמו. ומה שנהגו עתה ששליח צבור קורא עמו כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקראת כדאמרינן גבי ביכורים בתחלה מי שיודע לקרות קורא מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא. פירוש מחמת הבושה. התקינו שיהו מקרין את הכל. וכתב הרא"ש אין הדמיון נראה לי דהתם נמנעו מלהביא בכורים ועברו על מה שכתו' בתורה אבל הכא הבקיאין יקראו והאחרים ימנעו ומחמת בושה יתנו לב ללמוד הפרשה אלא נראה הטעם לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה ואין הצבור יוצאין בקריאתו והוא בעיניו כיודע ואם לא יקראוהו בתורה אתי לא נצויי עם שליח צבור לכך תקנו שיקרא שליח צבור שהוא בקי בקריאה, ומכל מקום גם העומד לקרות יקרא בנחת עם שליח צבור ובדקדוק שלא תהא ברכתו לבטלה ואותו שאינו יודע לקרות אין ראוי שיקראוהו שליח צבור והויא ברכה לבטלה ולא מסתבר שהוא יברך על קריאת שליח צבור עד כאן דבריו.
Weekday Prayers.Torah Reading.12
ואמרינן בתנחומא מעשה בר' עקיבא שקראו החזן ברבים בבית הכנסת לקראת בספר תורה ולא רצה לעלות אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו כי היא חייך ואורך ימיך ולמה נמנעת מלעלות. אמר להם לא נמנעתי מלעלות אלא לפי שלא סדרתי הפרשה שנים ושלשה פעמים שאין אדם רשאי לומר דבר לפני הצבור עד שיסדר אותו שנים ושלשה פעמים בינו לבין עצמו שכן בהקב"ה שהוא נותן מענה לשון לכל הבריות והתורה גלויה לפניו ככוכב כשבא ליתן אותה לישראל כתוב בו אז ראה ויספרה הבינה וגם חקרה ואחר כך ויאמר לאדם וגו' ומכאן יש ללמוד קל וחומר לאותם שעולים לקרות בתורה שאין יודעין אפילו אות אחת שאינן רשאין לעלות וצריך למחות בידם שלא יעלו. וכתב רבינו סעדיה שאם הם צריכים לזה האיש שאינו יודע לקרות שיעלה לפי שהוא כהן או לוי ואין שם אחר זולתו יראה שליח צבור אם כשיקרא לו מלה במלה יודע לאמרה יכול לקראת ואם לאו לא יעלה
Weekday Prayers.Torah Reading.13
וכל אחד מהעולים לקראת פותח הספר ורואה ומברך וקורא. ובירושלמי דמגלה מפרש מה טעם וכפתחו עמדו כל העם מה כתיב בתריה ויברך עזרא את ה'. ואומר ברכו את ה' המבורך בקול רם כדי שיענו הקהל ושליח צבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ואע"פ שאומר ברכו אינו כמוציא עצמו כיון שאומר המבורך. והכי איתא בירושלמי. והר' יהודה ב"ר ברזילי ברצלוני כתב בשם רבי' סעדי' אע"פ שאמר המבורך ולא הוציא עצמו מן הכלל צריך להחזיר עצמו לכלל לגמרי ולאמר ברוך ה' המבורך מידי דהוה אברכת המזון שאע"פ שאמר נברך ולא הוציא עצמו מן הכלל צריך לחזור למקום שפסק ולומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו.
Weekday Prayers.Torah Reading.14
ואחר כך מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים שנאמ' ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. ונתן לנו את תורתו שנא' ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם וכתי' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. וחותם בא"י נותן התורה ולא תקנו בברכה זו ראשונה חיי עולם נטע בתוכנו כמו שתקנו בשניה שאחר קריאת התורה לפי שאינה עץ חיים עד שיחזיק בה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה אבל משהחזיק בה וקרא בה מברכין חיי עולם נטע בתוכנו ולכך צריך כל אחד מהעולם להחזיק הספר בידו בשעה שמברך. וראיה לזה מדאמרינן בפרק לולב הגזול קורא קרית שמע ולולבו בידו מתפל ולולבו בידו קורא קרית שמע ולולבו בידו מתפל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע וזהו כדי להחזיק ס"ת בידו. ועוד ראיה אחרת מדאמרי' בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך מלמד שהיה ס"ת בחיקו של יהושע שאין אומ' הזה אלא למי שתופס החפץ בידו.
Weekday Prayers.Torah Reading.15
כת' הר' יהודה ב"ר ברזילי ברצלוני בשם רבי' סעדיה אע"פ שכבר בירך על התורה בבקר קודם פרשת התמיד חוזר ומברך אשר בחר כשקורא בתורה. ולא הוי ברכה לבטלה דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור. וכן כתב הרא"ש שחוזר ומברך דברכה זו נתקנה על קריאתו בצבור כמו שנתקנה ברכה אחריה וכמו שתקנו אשר בחר בנביאים למפטיר. וכת' הר' יחיאל בן הרא"ש אם איחר אדם לבית הכנסת עד קריאת התורה והתחיל בברכות ומסיים ברכת התורה קודם שהתחיל פרשת הקרבנות קראוהו לקרות בתורה בזה נסתפקתי אם יש לו לברך אשר בחר בנו אם נאמ' שאין לחלק הואיל ותקנו ברכה זו על קריאת בצבור יש לו לברך אע"פ שכבר בירך או נאמ' ודאי אחת מהן לבטלה דהיאך יברך ברכה אחת פעמיים בזה אחר זה בלי הפסק בנתים וכן היה נראה לי, אמנם שאלתי את פי אדוני אבי הרא"ש ואמר שיש לו לברך כי לא חלקו חכמים ואם קראוהו לקרות בתורה קודם שברך ברכת התורה בהא ודאי נראה לי שאין לו לברך שנית אשר בחר בנו דלא גרע ממי שנפטר באהבה רבה. עכ"ד.
Weekday Prayers.Torah Reading.16
ולאחר שקורא גולל הספר ומברך ברוך אתה ה' אמ"ה אשר נתן לנו תורת אמת שנא' ותורתך אמת. וא"ת ברכה זו למה פותחת בברוך והלא סמוכה היא לברכה שלפני התורה כמו אמת ויציב ויראו עינינו דאמרינן בהו דפסוקים לא הוו הפסק וי"ל דכי אמרינן פסוקים לא הוו הפסק הני מילי פסוקים הקבועים תמיד כגון פסוקים שיש בין השכיבנו ליראו עינינו ופסוקים שיש בין ברכת יהללוך שלאחר ההלל לברכה שלפני ההלל אבל בקריאת התורה הוו הפסק כיון שאינם קבועים תמיד. וכן תפרש ברכה שלאחר ההפטרה. אי נמי משום דבימיהם לא היו מברכין אלא ראשון ואחרון הילכך צריך לפתוח האחרון בברוך. אי נמי כיון שהיא אחר קריאה בספר נראה שהיא תחלת המעשה. ולהאי טעמ' ניחא נמי ברכה שלאחר קריאת המגלה. חיי עולם נטע בתוכנו על שם עץ חיים היא למחזיקים בה ועל שם שקרא אותה הפסוק עץ אמר בה לשון נטיעה. והרב רבינו יעקב בן הרא"ש גורס אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ופירש כי תורת אמת היא תורה שבכתב וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים. ויש קורין לחיי עולם נטעה בתוכנו. והראשון עיקר. ותמצא נטע בגימ' תרי"ג מצות. וחותם בא"י נותן התורה. ותמצא באלו השתי ברכות ארבעים תיבות כנגד ארבעים יום שעמד משה בהר לקבל התורה.
Weekday Prayers.Torah Reading.17
וכתב רבינו סעדיה שאין לקורא לומר ברכו עד שיראה הפסוק שמתחיל בו. וצריך לברך ברכה ראשונה וספר תורה פתוח לא סתום. וברכה אחרונה לא יברך אותה עד שיגלול הספר לא כשיהיה פתוח.
Weekday Prayers.Torah Reading.18
גרסינן בסוטה בפרק ואלו נאמרין אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לדבר אפילו בדבר הלכה שנא' וכפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כי לא ידברו עמדו ולא ענו עוד, ר' זירא אמר מהכא ואזני כל העם אל ספר התורה. וקשיא הא דאמרינן בפרק קמא דברכות רב ששת מהדר אפיה וגריס.פי' בשעת קריאת ספר תורה אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו. ופירש ר"י שהיה גורס בלחש דהא דאמרינן שאסור לספר דוק' בקול רם לפי שמונע האחרים מלשמוע אבל בלחש מותר. והרי"ף כתב דוקא רב ששת דתורתו אומנותו אבל להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרש דבר אסור לא. ובעל הלכות גדולות כתב דוקא היכא דליכא עשרה בר מההוא דצייתי לספר תורה דאיכ' בזיון דספר תורה אבל אי איכא עשרה שפיר דמי. וכתוב בחדושי דב"ש שזה אינו נכון דהא כתי' וכפתחו עמדו כל העם והתם ודאי הא איכא יותר מעשרה דשמעי לספר תורה ואפילו הכי אסור. ויש אומרים כי זה היה לפי מנהגם שהיו נוהגין שהקורא ראשון היה מברך לפניה והמסיים לאחריה והאמצעיים לא היו מברכין כלל. ובדין היה שלא לספר כלל שמא יצטרך לעלות ולקראת ואם יספר בין שתי הברכות יהיה הפסק. ומי' הדעת הנכונה היא שלא לספר כלל.
Weekday Prayers.Torah Reading.19
ואסור להניח ספר תורה בשעה שקורא הקורא ולצאת שנאמר ועוזבי ה' יכלו ובין גברא לגברא שרי. כתב רב נטרונאי דוכתא דמצלו בי עשרה ולית בהון שבעה דידעי למקרי בספר תורה קרי כל גברא דידע למקרי תרי זימני ושפיר דמי דלא ליבטיל מנהג ישראל ולא ליבטלן ברכות ולאשמועי להנך דלא גמירי דאין בזה משום מוציא שם שמים לבטלה עד כאן. ואם אין בהם אלא אחד היודע לקרות בתורה קורא עד שבעה פעמים ומברך לפניה ולאחריה בכל פעם ופעם ואין צריך לעמוד ולישב. והתוספתא שאומרת שצריך לעמוד ולישב לדין המשנה הוא שהראשון הפותח בתורה מברך לפניה והחותם בה מברך לאחריה ואין ניכר שיהו שבעה אלא בעומד ויושב. אבל עתה שמברכין כל אחד לפניה ולאחריה בברכות ניכר שהן שבעה ואין צריך לעמוד ולישב. ומה שתקנו לברך כל אחד ואחד לפניה ולאחריה גזרה משום הנכנסין ומשום היוצאין לפניה משום הנכנסין עכשיו לבית הכנסת שהיו סבורין שזה ראשון וראשון צריך לברך לפניה ולאחריה משום היוצאין שיהו סבורין שזה אחרון ואחרון צריך לברך לאחריה.
Weekday Prayers.Torah Reading.20
אין משיירין בפרש' פחות מג' פסוקים. פי' הקורא בתורה לא יקרא עד סוף הפרש' בענין שלא ישאר ממנה אלא שני פסוקים משום היוצאין שיאמרו העולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים וכן לא יתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים משום הנכנסין שאם יתחיל בה שני פסוקים יאמרו הנכנסין אותו שלפני זה התחיל בפרשה ולא קרא רק שני פסוקים כי אם התחיל לפני הפרשה למה לא פסק כשהגיע לפרשה ופסק אחרי כן באמצע הפרשה. ולכן כשקורין פרשת ואתה תצוה אינו יכול לקראת הכהן פחות משבעה פסוקים מפני שפרשה ראשונה היא משני פסוקים ופרשה שניה מחמש פסוקים. ואם תאמר והרי בפרשת ראש חדש קורא השלישי פרש' וביום השבת שהיא משני פסוקים והיה לנו לחוש שמא יאמרו הנכנסין שלא קרא השלישי רק שני פסוקים שאלו קרא מפרשה עליונה היה לו לפסוק כשהגיע לפרשה. ויש לומר שאין לחוש שהרי גם עתה הפסיק בפרשה.
Weekday Prayers.Torah Reading.21
כתוב בתשובת הגאונים וששאלתם על הקורא בתורה ראשון וקרא אחריו השני מה שקרא הראשון מה דינו אם הוסיף ומה דינו אם לא הוסיף. תשובה אם קרא אותו שני מוסף על מה שקרא ראשון שלשה פסוקים במקום שאפש' או אפילו שנים במקום דלא אפשר אותו שני עולה למנין דתנן בפרקא בתרא דתעניות ביום הראשון בראשית ויהי רקיע ותאנא בראשית בשנים ויהי רקיע באחד והוינן בה בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הויין אלא בראשי' בשנים חמשה פסוקי' הויין ותנן הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקי' ואיתמר רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ואי סלקא דעתך דשני קורא מה שקרא ראשון בלא תוספת ועלה למנין אמאי פליגי רב ושמואל אמתניתין לוקמה דקרא ראשון פרשת בראשית ואחר כך קראה שני והוה ליה בשנים אלא לאו שמע מנה דאין עולה למנין אלא אם כן מוסיף הואיל ואפשר מה שאין כן בפרי החג דהתם לא אפשר עד כאן.
Weekday Prayers.Torah Reading.22
גרסינן בפרק הנזקין רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו אין קורין בחומשין בבית הכנסת מפני כבוד הצבור. ועל זה שאל אחד מן החכמים את הרשב"א וזה לשון השאלה. ספר תורה שאינו עשוי כהלכתו או שיש בו אחד מן הדברים הפוסלים ספר תורה מותר לברך בו או אסור, לפי שמצאתי תשובת שאלה מהרמב"ם ז"ל שהתיר, וזהו לשון התשובה מותר לברך בספר תורה פסול ואין הברכה על הקריאה בספר כמו הברכה על נטילת לולב או ישיבת סוכה שעליה מברך ואם היו פסולים לא עשה מצוה אבל בקריאת התורה מצוה היא הקריאה בין שקרא בספר כשר בין שקרא בספר פסול ואפילו קרא על פה עצמה של קריאה היא המצוה שעליה מברכין הלא תראה שהקורא בשחר קודם שיתפלל משנה או תלמוד או הלכה או מדרש מברך ואחר כך קורא או דורש הא למדת שההגייה בתורה היא המצוה שעליה מברכין וזהו ההפרש שלא הרגישו בו רוב חכמי המזרח ואמרו שהמברך וקורא בספר תורה פסול שהיא ברכה לבטלה. וראיה לדבר זה מה שאמרו רבותינו ז"ל אין קורין בחומשין בצבור מפני כבוד הצבור וכי יש פסלנות בעולם כמו פסלנות של חמשים ואפילו היה ספר תורה חסר אות אחת פסול וכל שכן חומש ולמה נתנו טעם מפני כבוד צבור והיה להם ליתן טעם מפני שהוא פסול שנמצאת ברכה לבטלה, ואם תאמר שקריאה זו בלא ברכה נאסרת וכי יש בעולם מי שעלה בדעתו לאסור קריאה בלא ברכה ואפילו על פה אלא ודאי שלא אמרו בצבור אלא על הקריאה שחייבין לקרותה בצבור שהן ג' או ז' וכיוצא בהן הוא שאין קורין בהם מפני כבוד הצבור לא מפני הברכה, ועל דוקיא זו סמכו כל אנשי המערב והיו קורין בספרי קלף בלא עבוד כלל ומברכין לפניה ולאחריה בפני גאוני עולם כגון רבינו יוסף הלוי בן מאגש ורבי' יצחק וכיוצא בהן ומעולם לא נשמע פוצה פה ומצפצף לפי שכלם בעלי בינה חכמתם מיושבת ומכוונת וידעו שאין הברכה תלויה בספר אם כשר הוא או פסול הוא אלא בקריאה בין שקרא בספר כשר או פסול כמו שביארנו, ואעפ"כ ראוי לכל צבור להיות להם ספר תורה כשר בכל הלכותיו ובו ראוי לקרות לכתחלה בצבור, ואם אי איפשר להם קורין ואפילו בפסול ומברכין מהטעם שאמרנו וכן הורה רבינו חנוך הספרדי, עד כאן לשון התשובה, ואני תמה קצת על דבריו שהוא ז"ל כתב בספרו בהלכות ספר תורה נמצאת למד שעשרים דברים שכל אחד מהם פוסל ספר תורה ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחומש שמלמדין בו התינוקות ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים, נראה מדבריו שאין קורין בו כלל. תודיעני אם דעתך מסכים על זה לדעת הרב ואם מותר לקרות בחומשין בהקבץ בבית המדרש עשרה או יותר אע"פ שנראה מדעת הרב שהשוה דין חומשים שמלמדין בהם תינוקות לספר פסול.
Weekday Prayers.Torah Reading.23
תשובה פליאה ממני דעת הרב בתשובתו נשגבה ולא אוכל לה והדבר מחודש בעיני הרבה מכמה ענינים האחד שאם אינו פסול לקראת ולברך בו לאי זה ענין הוא פסולו והכשרו שאין סברא לומר פסול לקרות בו לכתחלה היכא דאיפשר להם בספר כשר, וכן נמי כל מקום שאמרו אין קורין בו שיהא פירושו אין קורין בו לכתחלה במקום שיש להם ספר כשר. ועוד שהטענה בעצמה שנסמך עליה הרב והיא שעל עצמה של קריאה אנו מברכין ואפילו קרא על פה נפלאתי עליה הפלא ופלא לפי שהקריאה בעצמה שבבית הכנסת לא תקנוה בעל פה אלא בספר תורה שאלו היתה התקנה בעל פה מפני מה אין קורין בחומשין מגרע גרע חומש מקורא על פה, אבל קריאת תקנת משה ועזרא תקנה מחייבת לקרא בשני ובחמשי ובשבתות ובימים טובים ואע"פ שבירך לאלתר על קריאת פרשת הקרבנות ושנה סדר תמיד וחזר ואמר אהבה רבה ונפטר בכך מברכת התורה ואלו רצה לקראת בעלמא ולשנות פטור מלברך אפי' כן אם קרא בתורה באותן זמנים מזומנים ואפי' לאלתר חייב לברך עליה למצות קרית התקנה ואותה תקנה עיקרה לא נתקנה אלא בקריאת ספר תורה, והלכך כל שאינו קורא על הספר ובספר כשר אינו מברך שאין זה כקורא מן התקנה. והראיה שהביא משמן של גאונים יותר תמה בעיני לפי שמשם נראה לי ראיה מפורשת בהפכו דהכי גרסינן התם שלחו בני גלילא לר' חלבו מהו לקרות בחומשין בבית הכנסת לא הוה בידיה אתה שאיל בי מדרשא ופשטוה מיהא דאמ' ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו ולא היא התם מיחסר במילתיה הכא לא מיחסר במילתיה, אלמא אפי' למאן דמכשר בחומש בספר תורה חסר או פסול אין קורין בו משום דעדיפי חומשין טובא דלא מיחסרי ולא מיפסלי במלתיהו מספר תורה חסר או פסול במלתיה, ויריעה דנקט מסתברא דלאו דוקא דאפי' חסר אות אחת. ועוד דבהדיא תנן בפרקא קמא דמסכת סופרים כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואין רשאי לשנות והלכה למשה מסיני שאם שנה בזה ובזה פסול ואין קורין בו. ועוד שם בפר' שני מניח בין שם לשם כדי שיהא ניכר ובאותיו' כדי שלא יהו מעורבין. ואם עירב האותיות או שהפסיק באמצע השם ונעשה שם אחד כשני שמות כגון שכתב ראובן מופסק כשני שמות כזה ראו בן פסול ואין קורין בו. ועוד שנינו שם בכמה פסלנות אין קורין בו וזו היא תשובה גדולה על דבריו. גם מדבריו הוא נושב שכתב בחבורו שאין קורין בספר פסול ברבים ואיני כחולק על דבריו ועל עדותו שהעיד משום גאוני המערב אלא שאיני יורד לסוף דעתו שדבריו נראין לי כסותרין זה את זה עד שאני אומר שזו בילדותו שנאה לנו וחזר בו בזקנותו. ועם סתירת ראיותיו וטענותיו אני מורה לך הלכה למעשה לא ראיתי מי שעשה בה מעשה. גם בכפרים שאין שם ספר תורה וקורין בספרים שאינם נגללין ואינן נכתבין כהלכתן לא ראיתי מעלם מי שעשה בה מעשה שבירך בהם לא בתחלה ולא בסוף. עד כאן תשובת הרשב"א.
Weekday Prayers.Torah Reading.24
ואחר שמסיימין בקריאת התורה אומר שליח צבור קדיש עד לעילא. וגולל ספר תורה ויעמידנו על התפר שאם יקרע יקרע על התפר וגרסי' במגלה בפ' בני העיר אמ' ר' שפטי אמ' ר' יוחנן עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה נוטל שכר כלם, כלם סלקא דעתך אלא אמר אביי נוטל שכר כנגד כלם.
Weekday Prayers.Torah Reading.25
ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתו' ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום ושלום העיר הוא שיתפללו לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרקא קמא דעבודה זרה אמר רב יהודה אמ' שמואל מאי דכתי' ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלענו והיינו דתנן ר' חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.
Weekday Prayers.Torah Reading.26
ואחר כך מברך את הקהל כמו שנאמר ויברך את כל קהל ישראל. ואומר אשרי יושבי ביתך וגומ' ולמנצח מזמור לדוד וגומ' ובא לציון וכל סדר קדושה ואומ' יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו וגומ' ומחזיר ספר תורה למקומו ואומר קדיש תתקבל. ואומר תפלה לדוד ומזמור שהיו הלויים אומרים באותו היום כמו שכתבנום למעלה ואומ' קדיש יהא שלמא רבה.
Weekday Prayers.Afternoon Service.1
תפלת מנחה
Weekday Prayers.Afternoon Service.2
תפלה זו זמנה משש שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה דברי חכמים ור' יהודה אומ' עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע והוא שעה ורביע קודם הלילה. ולא איפסיקא הלכתא בהדיא כחד מניהו ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. וכתב רבינו האיי והוא שיעשה לעולם כחד מניהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנח' ולמעלה דכיון דמיחשב אותו יום לענין תפלת המנחה אינו יכול לעשות לילה לענין תפלת ערבית. וכן אם הוא עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה.
Weekday Prayers.Afternoon Service.3
ונקראת זאת התפלה מנחה מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדם הראשון חטא וזהו שכתו' לרוח היום ומתרגמי' למנח יומא.
Weekday Prayers.Afternoon Service.4
ומתחיל שליח צבור ואומ' אשרי וקדיש ומתפללין שמונה עשרה. וכתב הרב רבינו יונה באגרת תשובה שמצוה לומר בערב קודם אשרי פרשת את קרבני לחמי כמו שאומר אותה בבקר במקום שני התמידין שהיו קרבין בכל היום בבקר ובערב כדי שתחשב הזכירה כמעשה וכן הוא אומ' ונשלמה פרים שפתינו. וכן נוהגין במקצת מקומות וחוזר שליח צבור התפלה ואינו אומר ברכת כהנים. ונופלין על פניהם ואומר אבינו מלכנו וכו' ואומר ואנחנו לא נדע וכו'. ואומר קדיש תתקבל ואומר מזמור מהתלים. ואומר קדיש יהא שלמא רבה.
Weekday Prayers.Evening Service.1
תפלת ערבית
Weekday Prayers.Evening Service.2
תפלה זו אינה חובה שלא נתקנה אלא כנגד איברים ופדרים שלא נתאכלו ביום שקרבין והולכין כל הלילה וגרסי' בברכות בפרק תפלת השחר תפלת ערבית ר"ג אומ' חובה ור' יהושע אומ' רשות, אמ' אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמ' כדברי האומ' רשות. וקיימא לן הלכתא כרבא משום דהלכתא כרב באיסורי. וכתב הריא"ף והני מילי היכא דלא צלי לה כלל אבל היכא דצלי לה חדא זימנא כבר שוייה עליה חובה ואי טעי הדר לרישא כדאמרינן אמ' רבא טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבי' אין מחזירין אותו שאין מקדשין את החדש אלא ביום ושמעינן מינה שאם טעה בערבית בשבת או בימים טובים שמחזירין אותו, ואמרינן נמי טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים, הא דברי הכל היא דהא ליכא מאן דפליג עלה, ואפי' למאן דאמ' רשות חובה הוא דליכא אבל מצוה איכא והאידנא נהוג עלמא לשוייה חובה ע"כ. וכן כתבו כל המפרשים.
Weekday Prayers.Evening Service.3
ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום יכפר עון וגומ' כתב אבן הירחי לפי שהפושעים הם לוקין בין מנחה למעריב ואומר על המלקות שלשה פעמים והוא רחום על כן מכריז החזן והוא רחום יכפר עון, ומכאן תשובה למנהג ספרד שנוהגין לאומרו בשבתות ובימים טובים ואין ראוי לאומרו שכבר קדש היום ואין מלקין אותם עו,. ובצרפת ובפרובינסיא אין אומרים אותו בשבתות ובימים טובים, אך לפי מה שאומר במדרש מאי דכתיב צדק ילין בה מעולם לא לן אדם בירושלם ובידו עון הא כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה ושל בין הערבים על עבירות היום, ולפי מה דקימ' לן דתפלות כנגד תמידין תקנום ותפלת הערב אין לה סמך בקרבן שאין קרבן בלילה שנאמ' ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ואסמכוה רבנן כנגד איברים ופדרים שלא נתאכלו מבעוד יום שנאמר בהן היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואם נתאכלו מברב נתאכלו ואין סמך לדבר, על כן נהגו לומר והוא רחום יכפר עון שאין לנו קרבן במה לתלות זאת התפלה והוצרכו להזכיר כפרה ולפי זה נוח ויפה מנהג ספרד עד כאן. ולא יעיר כל חמתו פירוש שום דבר מחמתו והוא מלשון ולרש אין כל וכן אין לשפחתך כל בבית.
Weekday Prayers.Evening Service.4
ואומר שליח צבור ברכו ועונין הקהל ברוך ה' המבורך
Weekday Prayers.Evening Service.5
ואומר אחר כך ברוך אתה ה' אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים שנאמר ויהי ערב ויהי בקר. ואמר ערבי בלשון רבים לפי שכתוב בין הערבים. ופירש החכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל כי בכל יום שני ערבים האחת עריבת השמש והיא ביאתו תחת הארץ והשני ביאת אורו הנראה בעבים ויש ביניהם קרוב משעה ושליש. בחכמה פותח שערים על שם פתחו שערים ויבא גוי צדיק וכתי' וזה שער השמים ואמ' שערים בלשון רבים ע"ש ודלתי שמים מי פתח. בתבונה משנה עתים כי שלשה פעמים היום משתנה דהיינו ערב ובקר וצהרים. וסמך חכמה ותבונה זה אצל זה על שם ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. ומחליף את הזמנים מיום ללילה ומלילה ליום. ומסדר את הכוכבים ר"ל על סדר שצ"ם תנכ"ל ועל סדר טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. במשמרותם לשון חכמים הוא כדאמרינן בפ"ק דברכות שלש משמרות הוי הלילה. ברקיע כרצונו ע"ש יהי מאורות ברקיע השמים. ואמר כרצונו כי אין חכם בעולם שידע למה נסדרו על הסדר הזה ועל התכונה הזאת. בורא יומם ולילה כלומ' שהוא עתה מתמיד בכל יום המנהג הזה והסדר הזה. גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור פי' כיצד בורא יומם ולילה שגולל אור מפני חשך וכו' וזש"ה וירא אלהים את האור כי טוב כלומ' שראה שאין לו עם החשך להשתמש בערבוביא וקבע לזה תחום בביום ולזה תחום בלילה. גולל מלשון וגללו את האבן ור"ל מסיר. מעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה כלומ' מעביר היום לצד אחד ומביא הלילה ולא שיסלק השמש ממש ויוליכנו למקום אחר אלא שמבדיל בין יום ללילה וזו היא הארץ בין זה לזה שכשיאיר לנו יחשיך למטה מן הארץ וכשיחשיך לנו יאיר למטה מן הארץ. ויש מקומת שמוסיפין לומר כאן ה' צבאות שמו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד וטעות הוא כי אין זה מעין חתימה סמוך לחתימה. בא"י המעריב ערבים פירשנוהו.
Weekday Prayers.Evening Service.6
אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת על שם ואהבת עולם אהבתיך. תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת על שם וזאת המצוה והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלינו ללמד אתכם וכתיב תורה צוה לנו משה וגומ'. על כן ה' אלקינו בשכבנו ובקומנו על שם ובשכבך ובקומך. נשיח בחקיך על שם עבדך ישיח בחקיך. ונשמח ונעלוז בדברי תורתך ומצותיך לעולם ועד על שם פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה. ונעלוז היא שמחה יתירה על שם יעלזו חסידים בכבוד. כי הם חיינו וארך ימינו על שם כי היא חייך וארך ימיך. ובהם נהגה יומם ולילה על שם והגית בו יומם ולילה. ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים על שם אהבתי אתכם אמר ה' וכתיב ואוהב את יעקב. ואמר לעולמים על שם ואהבת עולם אהבתיך. בא"י אוהב את עמו ישראל כמו שאמרנו. וקורין קריאת שמע.
Weekday Prayers.Evening Service.7
ואחר כך אומרים אמת ואמונה כלומר התורה שהיא אמת שנאמ' ותורתך אמת וכתיב אמת קנה ואל תמכור וגומ' והמצות שהם אמונה שנאמר כל מצותיך אמונה. כל זאת קיים עלינו בעבור כי הוא ה' אלקינו ואין זולתו. ועל שם שמסיים פסוק זה שקר רדפוני עזרני אמר מיד הפודנו מיד מלכים. דבר אחר אמת ואמונה על שם פדית אותי ה' אל אמת ועל שם רבה אמונתך ודורש במדרש תלים בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת, בנוהג שבעולם אדם מפקידין בידו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה אבל הב"ה אינו כן אלא ה' אמת, עמד אחד שחרית ובקש נפשו ולא מצאה או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו הוי ה' אל אמת, אמ' ר' אלכסנדרי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים אבל הקב"ה מפקידין בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים, תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושוקקה וכשהוא ישן ומשלים נפשו להב"ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת לגופה בריה חדשה שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך. כי הוא ה' אלקינו ואין זולתו על שם אני ה' ואין עוד. הפודנו מיד מלכים פי' מפרעה וסיחון ועוג בימי משה ומשלשים ואחד מלכים בימי יהושע והוא על שם אשר פדם מני צר. הגואלנו מכף כל עריצים כמו עמלק ואחרים שעמדו עלינו לכלותנו. ואמר לשון עריצים על שם וגאות עריצי' אשפיל. האל הנפרע לנו מצרינו לשון נקמה מלשון בפרוע פרעות בישראל ומתרגם נקום נקמת בני ישראל אתפרע פורענות. המשלם גמול לכל אויבי נפשינו על שם כעל גמולות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאויביו ולכך אמר צרינו ואויבנו ועל שם אויבי נפשי. השם נפשנו בחיים פסוק הוא כלומר שאויבינו פרשו למיתה ואנחנו פרשנו לחיים. ולא נתן למוט רגלינו הוא תשלום הפסוק כלומר שלא מתו בכורינו עם בכוריהם וזש"ה אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך שאותה הלילה היתה ליל שמורי' לישראל. המדריכנו על במות אויבנו על שם ואתה על במותינו תדרוך. וירם קרניו על כל שונאינו על שם ויושיעם מיד שונא ועל שם קרנו תרום בכבוד. העושה לנו נקמה בפרעה ואותות ומופתים באדמת בני חם על שם ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו. ואמ' נקמה על שם אל נקמות ה'. ואמר באדמת בני חם על שם נפלאות בארץ חם ובפסוק אחר ומופתים שם בארץ חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים על שם מכה עמים בעברה וכתיב ויך כל בכור במצרים. ויוציא את עמו ישראל מתוכם על שם ותוצא את עמך את ישראל מארץ מצרים וכתיב ויוציאנו ה' ממצרים לחירות עולם שהוציאנו מעבדות לחירות. המעביר בניו על שם ויעברו בתוך הים ביבשה, בין גזרי ים סוף על שם לגוזר ים סוף לגזרים. ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע על שם ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן וכתיב תהומות יכסיומו וכתי' ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. ראו בנים את גבורתו על שם וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וכתי' בתלים ויושיעם מיד שונא להודיע את גבורותיו הודו לו ושבחו לשמו על שם אשירה לה' ומתרגמינן נשבח ונודה קדם ה'. ואמר לשמו על שם הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך והם יצאו ממסגר'. ומלכותו ברצון קבלו עליהם שאמרו ה' ימלוך לעולם ועד. ומשה ובני ישראל לך ענו שירה וכו'. כבר זכרנו כל זה למעלה. מלכותך ה' אלקינו ראו בניך על הים כמו שאמרו רבותינו ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. יחד כלם הודו והמליכו וכו' ונאמר כי פדה ה' את יעקב כבר פירשנו למעלה למה מזכירין בערבית פסוק זה. ובשחרית מזכירין פסוק גואלנו ה' צבאות שמו.
Weekday Prayers.Evening Service.8
ואומר השכיבנו אבינו לשלום אמר אבינו כלומר כמו האב החומל על בנו שמשכיבו בין זרועותיו כך השכיבנו אתה בצל כנפי שלומך. והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום אמר מלכנו והוסיף לומר לחיים על שם שמחזיר לנו נשמותינו בבקר כמו שפירשנו בברכת המפיל חבלי שינה והרי כאלו החיה אותנו ובהחזרת נשמותינו לנו תראה מלכותו עלינו שעל המתים אינה נראית אלא על החיים על דרך לא המתים יהללו יה וגומ'. ופרוש עלינו על שם פרש ענן למסך סוכת שלומך על שם באברתו יסך לך ומפרש במדרש תלים לפי שאין מצות צצית ערבית מסיף פורש סוכת שלום. ותקננו בעצה טובה מלפניך על שם גדול העצה ורב העליליה וכתיב אברך את ה' אשר יעצני וגומ'. ואמר ותקננו לפי שאין עצה מתוקנת לעמוד בלתי עצתו שנאמ' עצת ה' לעולם תעמוד. ולפי שבלילה לב האדם פנוי מעסקי העלם והוא חושב מחשבות על משכבו אנו מבקשים מאת השם ליעצנו עצה טובה. והושיענו בקרוב למען שמך על שם ויושיעם למען שמו. ואמר בקרוב על שם קרבה אל נפשי גאלה. והגן בעדנו על שם ואתה ה' מגן בעדי. והסר מעלינו אויב דבר חרב צרה רעה ויגון על שם הסר מעלי נגעך ועל שם והסירותי מחלה מקרבך. שבור שטן מלפנינו ומאחרינו על שם יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. וכן בלילה אומר לשם שמירה וכן מלפני אוריאל ומאחרי רפאל. ושמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם. כי שומרנו על שם ה' שומרך. ומצילנו אתה על שם כי הוא יצילך מפח יקוש. ויש מוסיפין לומר כאן מכל דבר רע ומפחד לילה ותוספת זה מורה חסרון כי כיון שאמר כי שומרנו ומצילנו אתה כלל בו כל נזק שבעולם. ברוך אתה ה' שומר את עמו ישראל לעד על שם הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ומפני שהלילה צריכה שמור מן המזיקין יותר מהיום תקנו ברכה זו לבקש בה מאת השם שישמרנו מפחד בלילות. וכבר כתבנו בהקדמת הספר הזה שצריך לומ' כאן אמן מפני שברכה זו היא סוף ענין ברכות קריאת שמע.
Weekday Prayers.Evening Service.9
ואומר ברוך ה' לעולם וגומ' ופסוקים מפוזרים מהתלים. וכתב הרא"ש תמה הוא על מה שנהגו שאנו מפסיקין בערבית בפסוקים וביראו עינינו וקדיש ואין לומר דסבירא לן כרב דאמר בפרק תפלת השחר תפלת ערבית רשות ולהכי אין אנו חוששין לסמוך דאם כן ר' יוחנן דמצריך לסמוך סבירא ליה דהיא חובה ורב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן או שמא גם ר' יוחנן סובר כמו רב ואפי' הכי מחייב לסמוך, ומנהג זה נהגו המון העם לפי שבימים הראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתעכב שם עד אחר תפלת ערבית. ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם שמונה עשרה הזכרות כנגד שמונה עשרה ברכות של שמונה עשרה ותקנו אחריהם ברכת יראו עינינו ונפטרין בקדיש והשתא נמי שמתפללין ערבית בבית הכנסת לא נתבטל המנהג הראשון מכל מקום אין להפסיק בדברים אחרים אלא כמו שנהגו עד כאן דבריו. ובעל המנהגות כתוב זה שנהגו לומר ברוך ה' לעולם שיש בו שמונה עשרה הזכרות משום שגזרו שמד על ישראל שלא יתפללו תפלת ערבית ועל כן תקנו לומר שמונה עשרה הזכרות כנגד שמונה עשרה ברכות של י"ח ואע"ף שבטל השמד לא בטלה התקנה, תדע כי בליל שבת אין אומרים אותן מפני שאין מתפללין שמונה עשרה, ועוד הקדיש שאומר אחר שמונה עשרה הזכרות מוכיח כי כסיום תפלה דאמי.
Weekday Prayers.Evening Service.10
וכתב אבן הירחי למאן דאמר תפלת ערבית חובה ובעי למסמך גאולה לתפלה אמרינן בפרקא קמא דברכות כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו בגאולה כגאולה אריכתא דמיא, הטעם הוא דבהשכיבנו יש בה ופרוש עלינו סוכת שלומך שהוא לשון גאולה כמו ואפרוש כנפי עליך וכתיב ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה. והראב"ד כתב דהיינו טעמ' דעבדינן גאולה אריכתא בערבית יותר משחרית משום דמחצות הלילה התחילה גאול' מצרים ונמשכה עד הבקר והויא אריכת' אבל גאול' הבקר תכף הויא וכי תקינו השכיבנו כדי לשמרם מן השטן המשחי' במצרים שנאמר בה שבור שטן מלפנינו וכו' ואע"ג דאוקימו בה ברוך ה' לעולם אע"ף שאינו מן השכיבנו משום דהוא גופיה כנגד תפלה תקנוהו כשאדם בא עיף מן השדה ואינו יכול להתפלל מתפלל ההוא תפלה דאית בה שמונה עשרה הזכרו' כנגד שמונה עשרה הילכך ליכא הפסקה בין גאולה לתפלה ואפילו קדיש לא מקרי הפסק כיון דברוך ה' לעולם במקום תפלה נתקן. והרב ר' יצחק בן גיאת כתב דלא אמרינן ברוך ה' לעולם משום דבעי למסמך גאולה לתפלה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל. וכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה היא כדאמרינן מנהג מבטל הלכה.
Weekday Prayers.Evening Service.11
ואומר יראו עינינו וישמח לבנו. ברכה זו אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה להשכיבנו דבפסוקים לא הוי הפסק. וישמח לבנו ותגל נפשינו בישועתך על שם כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכתיב לעיל מיניה קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו. ואמר כאן לשונות אלו ואמר עוד גאולה אצל תפלה שכתו' מיד כי נחם ה' ציון גאל ישראל. ואמר בישועתך על שם שכתוב אחר כן וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו. ואמר לשון שמחה וגילה על שם יגל יעקב ישמח ישראל ועל שם ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה. וכל אלו הלשונות הם בנחמת ציון וירושלם. באמת כלומר ישועתך שנגיל בה היא באמת על שם ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת וכתיב ונטעתים בארץ הזאת באמת וכתיב ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה. ומאי היא ישועה זו שתגל בה נפשינו באמור לציון מלך אלהיך על שם משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וזה אינו פסוק אלא המלאכים אומרים כך כדאיתא בפרקי היכלות והם כנגד הווה והיה ויהיה. ואמר ה' מלך תחלה שיש שלהמליכו תחלה על ההווה היום ואחר כך על העבר ואחר כך על העתיד. כי המלכות שלך היא על שם והיה ה' למלך על כל הארץ. ולעולמי עד תמלוך בכבוד על שם ה' ימלוך לעולם ועד. ואמר בכבוד על שם וכבודי לאחר לא אתן ועל שם העתיד ובאו וראו את כבודי. ואין לנו מלך אלא אתה על שם ומבלעדי אין אלהים ועל שם ה' מלכנו הוא יושיענו ברוך אתה ה' המולך בכבודו כמו שאמרנו. חי על שם חי ה'. וקיים על שם ותגזר אומר ויקם לך. תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד על שם אמלוך עליכם וזהו לעתיד ואמר תמיד כלומ' שלא נהיה עוד בגלות מימות המשיח ואילך. ועל כל מעשיו על שם ועמך כלם צדיקים וגומר מעשה ידי להתפאר וגם זה לעתיד.
Weekday Prayers.Evening Service.12
ואומר שליח צבור קדיש עד לעילא. ומתפללין בלחש ואין שליח צבור חוזר התפלה מפני שאינה חובה כמו שאמרנו למעלה. ואומר קדיש תתקבל ונפטרין לבתיהם לשלום.
Weekday Prayers.Compensatory Prayer (Tashlumin).1
מי שטעה ולא התפלל שחרית ועבר חצי היום יתפלל מנחה שתים. ראשונה תפלת מנחה ושניה תשלומי שחרית. ואם טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה חמה מתפלל ערבית שתים. ראשונה של ערבית ושניה תשלומי מנחה. ואם טעה ולא התפלל ערבית עד שעלה עמוד השחר מתפלל שחרית שתים ראשונה שחרית ושניה תשלומי ערבית. ואם לא נזכר להתפלל ערבית עד המנחה כיון שעברו עליו שני זמנים של תפלות עבר יומו בטל קרבנו שלא תקנו חכמים שיחזור ויתפלל כיון שעברו שני זמני תפלות. וכן בשאר תפלות. ודוקא אם טעה בשוגג או שהיה אנוס או טרוד אבל בטל במזיד אין לו תקנה ועליו הכתוב אומר מעוות לא יוכל לתקון. וכתב גאון שאם רצה לחזור ולהתפלל תשלומי התפלה שבטל ואפילו במזיד רשאי ואין לו אלא שכר רחמים שהם רשות בעלמא אבל שכר תפלת מצוה אין לו. ויש אומרים כל מי שטעה או שנאנס ולא התפלל אפי' כמה תפלות ואפי' לאחר כמה ימים שחוזר ומתפלל כל התפלות שלא התפלל. וכתב רשב"ם שאם טעה ולא התפלל מוסף אין לו תשלומין שכיון שמזכיר בתפלה קרבן המוסף אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרבת המוסף אבל שאר תפלות אע"פ שנתקנו כנגד הקרבנות מכל מקום אינו מזכיר בהם קרבנות ורחמי נינהו ולואי שיתפלל אדם כל היום.
Weekday Prayers.Compensatory Prayer (Tashlumin).2
היו לפניו שתי תפלות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואחר כך של מוספין. וכל המתפלל שתי תפלות אפי' שחרית ומוסף לא יתפלל זו אחר זו אלא ישהה מעט בין תפלה לתפלה כדי שתתכונן דעתו עלויי.
Weekday Prayers.Compensatory Prayer (Tashlumin).3
נשלם פירוש סדר תפלות החול בריך רחמנא דסייען
Weekday Prayers.Compensatory Prayer (Tashlumin).4
תם
Shabbat Prayers.Shabbat eve.1
סדר תפלות השבת
Shabbat Prayers.Shabbat eve.2
ערב שבת נכנסין לבית הכנסת ומתפללין תפלת המנחה כשאר ימות החול אלא שאין נופלין על פניהם. ודע כי בערבי ימים טובים וביום מוצאיהם נוהגין שלא ליפול על פניהם לא בשחרית ולא במנחה וגם לאחר תפלת שחרית אין אומרים יענך ה' ביום צרה ובמקום תפלה לדוד אומרים למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג על אפיקי מים. ואם חלו ערביהם או מוצאיהם בשני ובחמישי אין אומרים תחנונים של שני וחמישי וכשמוציאין ספר תורה אומר אתה הראית לדעת במקום אל ארך אפים. ובערבי שבתות וראש השנה ויום הכפורים נוהגין שלא ליפול על פניהם במנחה בלבד אבל בשחרית וביום מוצאיהם נופלין על פניהם. ובערב ראש השנה עושין מעט שינוי בשחרית שבמקום תפלה לדוד אומר למנצח מזמור לדוד הרנינו לאלהים עוזנו כדי להכיר שהוא ערב יום טוב. ובערבי ראשי חדשים וחנוכה נוהגין ליפול על פניהם בערביהם וביום מוצאיהם בין בשחרית בין במנחה והוא הדין בערב פורים אלא שביום מוצאו אין נופלין על פניהן בין בשחרית בין במנחה מפני שהוא פורים שושן. והטעם שנוהגין שלא ליפול בתחנה בימים אלו מפני שהם ימי שמחה ומועדי קדש וגם השבתות נקראו ימי שמחה כדאיתא בספרי וביום שמחתכם אלו השבתות ובערביהם כבר הובדלו העם ממלאכה וקדש היום והם אסורין בהספד ותענית ומלאכה. מה שאין כן בערבי ראשי חדשים וחנוכה ופורים שמותרין בהספד ותענית וגם בהם עצמם מותרין במלאכה ומן הדין היה ליפול גם בהם בתחנה אלא שמנעו זה מפני שקורין בהם את ההלל שגם בפורים היה ראוי לקרות את ההלל אי לאו דאמרי' התם דקריאת המגילה זו היא הלילא. ועוד מפני שראשי חדשים הוקשו למועדים שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. וכתיב עשה ירח למועדים וימי חנוכה גם כן נקראו בדברי רבותינו ימים טובים ופורים גם כן כתוב בו שמחה ומשתה ויום טוב. והטעם שעושין יתרון לימים טובים על השבתות מפני שערבי ימים טובים וימי מוצאיהם הם ימים מעטים בשנה ולכן אין נופלין בהם בתחינה לא בשחרית ולא במנחה ואם היינו עושין כן לשבתות הרי חצי השנה לא היינו מתחננים ולא יתכן. ועוד כי ימים טובים יש להם יתרון בזה הענין מפני שקורין בהם את ההלל. תדע שהרי בשבת אומרים צדקתך ואם חל בו יום טוב או אפי' ראש חדש אין אומרים אותו מפני שקורין בו את ההלל. והטעם שנופלין על פניהם בערבי ראש השנה ויום הכפורים שחרית וביום מוצאיהם שחרית וערבית מפני שהם ימי תחנה ובקשה וגם אין קורין בהם את ההלל אבל בערביהם אין ראוי ליפול בהם בתחנה מפני שכבר קדש היום כמו שאמרנו.
Shabbat Prayers.Shabbat eve.3
העושה מלאכה בערב שבת מן המנח' ולמעלה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם. וכתב אבי העזרי דוקא העושה מלאכה להשתכר אבל אם מתקן בגדיו וכליו לצורך שבת ויום טוב מותר. ומשמע מסוף דבריו שאפי' אם אינה מלאכה להשתכר אם אינו עושה לצורך שבת אסור. וכת' הרא"ש וכן מי שכות' ספרים לעצמו דרך למודו מותר כל היום.
Shabbat Prayers.Shabbat eve.4
ומקדימין להתפלל ערבית של שבת מבעוד יום יותר משאר ימות החול כדאמרינן עיולי יומא מקדימינן ליה דאמר ר' יוסי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה שהיתה יושבת בעמק ובעוד יום גדול היה נראה להם ערב. וכת' בה"ג שקבלת שבת תלויה בהדלקת הנר שכיון שהדליק חל עליו שבת ואסור במלאכה. והתוספות כתבו שאינה תלויה בהדלקת הנר שאפי' לאחר שהדליק של שבת לא חל עליו שבת אלא תלויה בתפלת ערבית שמשהתפלל ערבית חלה עליו שבת. וכתבו התוספות שמפלג המנחה ולמעלה יכול להדליק הנר ולקבל שבת בתפלת ערבית רק שימתין לקרות ק"ש עד עונתה שהוא צאת הככבים ואין בזה ובלבד שלא יקדים שאין זו הקדמה כיון שמקבל עליו השבת באותה שעה, כי יכול אדם לקבל עליו שבת מבעוד יום ובלבד מפלג המנחה ולמעלה ומשהתפלל אסור במלאכה שהרי קבל עליו השבת.
Shabbat Prayers.Shabbat eve.5
ואם הוא יום המעונן וכסבור הוא ששקעה חמה ועדיין לא שקעה וקבל עליו השבת יכול הוא להדליק ולהוסיף שמן בנרות מפני שקבלה זו היתה בטעות. ואומר במדרש זכור ושמור זכור בים ושמור ביבשה. פירוש בים שאין שם צל בתים ואילנות ונראה שהוא יום גדול אף כשהוא סמוך לחשכה זכור השבת בכניסתו וקבל אותו מבעוד יום. ושמור ביבשה כלומר בעיר ביבשה לאחר עד שתחשך לפי שאף כשהוא יום גדול דומה שהוא סמוך לחשכה. שמור לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר. וכן שומרת יבם וכן כתו' במכלתי' זכור מלפניו ושמור מאחריו. ומצאתי כתוב מנין שמוסיפין מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו שנא' שבתון שבת קדש. וכתיב קרא אחרינא שבת שבתון היא לכם.
Shabbat Prayers.Evening Service.1
ערבית
Shabbat Prayers.Evening Service.2
נוהגין ברוב המקומות בספרד לומר והוא רחום כשאר הימים. וכבר כתבנו למעלה בשם אבן הירחי שני טעמים על שנהגו לאומרו ולפי הטעם הראשון אין ראוי לאומרו בשבת ולפי הטעם השני ראוי לאומרו. וגם רב נחמן כתבו.
Shabbat Prayers.Evening Service.3
וקורין ק"ש בברכותיה כשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספת עד והושיענו בקרוב למען שמך. וחותמין ופרוש עלינו סוכת שלום בא"י הפורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם. ואין חותמין שומר את עמו ישראל לעד מפני שאומ' במדרש שבשבת אין צריכין שמיר' שהשבת שומר. ועוד דאמרינן בירושלמי הא דתימ' בחול אבל בשבת אומר ופרוש עלינו סוכת שלום. וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטלה שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן. ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימות החול.
Shabbat Prayers.Evening Service.4
ונוהגין לומ' פסוק ושמרו בני ישראל וגו' בין גאולה לתפלה לומ' שאם ישמרו ישראל את השבת כראוי מיד נגאלין. וכת' אבן הירחי ואומרי' בצרפת בשבתות ושמרו בני ישראל וגו' ובשאר מועדים אלה מועדי ה' וגו' וידבר משה את מועדי ה' וגו' תכף לחתימת הפורש סוכת שלום עלינו כלומר שיפרוש סוכת שלומו עלינו אם נשמרהו כראוי. וכן ייסד החכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל פיוט לשבת כי אשמר' שבת אל ישמרני אות היא לעולמי עד בינו וביני ע"כ.
Shabbat Prayers.Evening Service.5
וברוב המקומות בספרד נוהגין לומר אחר פסוק ושמרו בני ישראל ברכת יראו עינינו וישמח לבנו אלא שמשנים בפתיחתה במקום יראו עיניו אומרים ישמחו השמים ותגל הארץ. ובימים טובים אינם אומרים אותה ואיני יודע למה נשתנו שבתת מימים טובים לומר בהם ברכה זו. והרב רבינו יעקב בן הרא"ש כת' שאין ראוי לאומרה אף בשבתות שלא תקנו ברכה זו בחול אלא לפי שתקנו לומר פסוקים שיש בהם שמונה עשרה הזכרות תקנו לומר ברכה אחריהם וכיון שאין אומ' פסוקים בשבת למה יאמרו הברכה שתקנו בשבילם ואדני אבי הרא"ש לא היה עונה אחריה אמן מפני שהיה אומר שהיא ברכה לבטלה ע"כ. וכן כתב אבן הירחי, וכן כתב רב נטרונאי והאריך הרבה וסיים בדבריו אתו רבנן בתראי ותקינו בתר שומר את עמו ישראל לעד למימר פסוקי דאית בהן שבתות וזמירות וכיון דאמרינן פסוקי תקינו בתרויהו ברכה ודבר זה בחול אבל בשבת כיון דשכיחי מזיקין וצריכי ישראל למיעל לבתיהון מקמי דליחשך אי נמי מקמי אעקורי שרגא סלקוה לתוספת שהוסיפו ואוקמוה אדתנן ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה וכן המנהג בישיבה שלנו ובבית רבי' שבבבל שאין לומר שומר את עמו ישראל לעד וחותמין במקומו הפורש סוכת שלום וקדיש לאלתר.
Shabbat Prayers.Evening Service.6
ומתפללין אבות וגבורות וקדושת השם ואומרים אתה קדשת את יום השביעי לשמך על שם ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת וזהו לשמך. תכלית שמים וארץ על שם ויכלו השמים והארץ. וצריך להפסיק מעט בין לשמך לתכלית כדי שלא יהא כחוזר למעלה חלילה וחס. וברכתו מכל הימים על שם ויברך אלקים את יום השביעי. וקדשתו מכל הזמנים על שם ויקדש אותו. וכתב רבינו סעדיה כי ברכת השבת וקדושו הוא על שומרי השבת שיהיו מבורכים ומקודשים והחכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל פי' כי הברכה תוספת טובה שיתחדש בגופות יתרון כח בתולדת ובנשמה יתרון השכל וקדש אותו שלא עשה בו מלאכה כשאר הימים. והרמב"ן פירש בדרך הפשט כי יום השבת מבורך וקדוש כי צוה בזכירה לברך אותו ולהדרו וצוה בשביתה שיהיה לנו קדוש ולא נעשה בו מלאכה. וכן כתוב בתורתך ויכלו השמים והארץ וגומר ויש אנשים שאין אומרין ויכלו אלא מתחילין ויברך אלקים את יום השביעי. ויותר נכון לאומרו דגרסינן בפרק כל כתבי הקדש אמ' רב ואיתימ' ר' יהושע בן לוי אפי יחיד המתפלל צריך לומר ויכלו ואמר רב המנונא כל המתפלל ואמר ויכלו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכלו אל תקרי ויכלו אלא ויכלו. פי' הב"ה והוא אמ' שהעיקר לאמרו לפי שמורה כאלו נעשה שותף. ויש לדחות שאין להוכיח מכאן שצריך לאמרו שזה שאומר אפי' יחיד המתפלל צריך לומר ויכלו ר"ל אחר תפלתו כמו שאנו עושין בצבור ומיהו אפילו הכי טוב הוא לאמרו בתפלה.
Shabbat Prayers.Evening Service.7
ישמחו במלכותך על שם וביום שמחתכם ובמועדיכם ואמרינן בספרי וביום שמחתכם אלו השבתות. ואמר במלכותך על שם בני ציון יגילו במלכם. שומרי שבת על שם ושמרו בני ישראל את השבת. קוראי עונג על שם וקראת לשבת עונג. עם מקדשי שביעי כלומר עם משמרי שבת בקדושה והוא על שם וקדש את יום השבת. כלם יתענגו וישבעו מטובך על שם ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול. והשביעי רצית בו וקדשתו על שם ויקדש אותו. חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו נכספה וגם כלתה וכן ותכל נפש דוד. פ"א והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת ודומה לו וישראל מקוראי וכן ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.
Shabbat Prayers.Evening Service.8
אלקינו אלקי אבותינו רצה נא במנוחתנו על שם תשבתו שבתכם ומתרגמינן תנוחון נייחכון ועל שם ששבת וכנסת ישראל נקראו כלה והב"ה נקרא חתן אנו אומרים לו תתרצה שנהיה ככלתך ותנוח כלתך בך כדאיתא במדרש רות בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך מכאן שאין לאשה מנוח אלא באישה. וקדשנו במצותיך פירשנוהו בברכת נטילת ידים. ותן חלקנו בתורתך ע"ש חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך ועוד על שם שכתוב בקהלת כי היא חלקך בחיים גבי אשה כלומר התורה אצלך כמו אשה ארוסה ואומר במדרש תלים כי חלק ה' עמו כאיניש דאמר נפלה פלניה לפלן. ושבענו מטובך על שם וישבעו ויתענגו בטובך. ושמח לבנו בישועתך על שם נגילה ונשמחה בישועתו. וטהר לבנו לעבדך באמת על שם לב טהור ברא לי אלקים. ואמ' באמת על שם וה' אלקים אמת. והטעם שאנו חפצים לעבדך באמת ואתה תסייענו והוא על דרך בא ליטהר מסייעין אותו. והנחילנו ה' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך כלומר בשביל האהבה שאהבתנו כשנתת לנו את השבת כשהיינו במדבר כמו שאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. וברצון שבת קדשך כלומר בשביל האהבה שאהבתנו כשנתת לנו את השבת כשהיינו במדבר כמו שאמ' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו' וברצון בשביל שרצית שידחו הקרבנות את השבת. ויש מפרשים וברצון לפי שאין בשבת שעיר לחטאת אלא שני כבשים בלבד. וביום טוב אומר במקם באהבה וברצון בשמחה ובששון כמו שאפרש בוהשיאנו. וגם בשבת עם יום טוב אומר בשמחה ובששון על שם וביום שמחתכם ובמועדיכם ואמרי' בספרי שמחתכם אלו השבתות. הרי שגם בשבת נופל לשון שמחה. ואמר שבת קדש על שם ואת שבת קדשך הודעת להם. וינוחו בו ישראל מקדישי שמך על שם וינח ביום השביעי וכתי' למען ינוח. ובי"ט אומר וישמחו בך על שם ושמחת בחגך וגם בשבת עם יום טוב אומר וישמחו כמו שאמרנו שגם בשבת נופל לשון שמחה. ברוך אתה ה' מקדש השבת שנאמר ויקדש אותו כי השם מקדשו ולא ישראל. ומפרש במסכת סופרים כי הטעם שבחתימת שבת אין מזכירין ישראל כמו בימים טובים אלא בשבת בלבד מפני ששבת קדמה לישר' שנאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש וכתיב ראו כי ה' נתן לכם השבת שהיה כבר. ואומר שלש אחרונות.
Shabbat Prayers.Evening Service.9
ואחר כך אומר שליח צבור ויכולו ואע"פ שאמרו אותו בתפלה תקנו לאמרו פעם אחרת בקול רם ומעומד לפי שהוא עדות להב"ה שברא שמים וארץ בששה ימים וביום השביעי שבת ממלאכתו. ועדות מעומד שנאמר ועמדו שני האנשים ודרשינן אלו העדים שצריך שיעידו ביחד ומעומד ולכך צריך שיאמרו אותו ביחד ומעומד. וכתב אבן הירחי שמעתי כי הר"מ במז"ל הצריך לאמרו מעומד כשאדם מקדש בביתו מטעם זה שאמרנו עד כאן. ולפי דעתי כי אין צורך כי על פי שנים עדים יקום דבר. ואמרינן בפרק כל כתבי אמר רב חסדא אמר מר עקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו שני מלאכים המלוין לו לאדם מניחין ידיהם על ראשו ואומרין לו וסר עונך וחטאתך תכופר. והטעם שאומ' פסוק זה מפני שכתוב בענין עדות אם לא יגיר ונשא עונו וזה שאמ' ויכלו לא עכב העדות כמו שאמרנו לפיכך יוסר אותו עון מעליו. ובמדרש אמר טעם אחר בגזרה שוה שבויכולו כתיב שלשה פעמים אשר ובפסוק ויקחו אליך פרה אדומה כתו' שלשה פעמים אשר כשם שפרה מכפרת כך האומר ויכלו שלשה פעמים מתכפר. ועוד טעם אחר לויכלו שאומר אחר התפלה לפי שכשחל יום טוב בשבת אין אומ' ויכלו בתפלה מפני שמתפללין אתה בחרתנו ולכן צריך לאמרו אחר שהתפלל ועל אותה שבת שצריך לאמרו אחר תפלה תקנוהו כמו כן בכל השבתות. ועוד טעם אחר כמו שאמרנו למעלה כל האומר ויכלו בערב שבת כאלו נעשה שותף להב"ה במעשה בראשית וגם כן אנו צריכין לשתף כל ישראל גדולים וקטנים טף ונשים ולכך אומרו בתפלה ואומרו אחר התפלה כמו ברכה מעין ז' בשביל עם שבשדות ואומרו בביתו בשביל בני ביתו כדאמרינן נמי בפרק ערבי פסחים למה ליה לקדושי בביתא לאפוקי בניו ובני ביתו דלא אתו לבי כנשתא נמצא שכל ישראל שמעו ויכלו.
Shabbat Prayers.Evening Service.10
יש שואלין מה ראו חכמים לתקן בשבת שלש תפלות משונות זו מזו אתה קדשת וישמח משה ואתה אחד, וביום טוב לא תקנו אלא אחת אתה בחרתנו לערבית ולשחרית ולמנחה. ויש לומר מפני ששבת נקראת כלה והב"ה נקרא חתן תקנו אתה קדשת על שם הקדושין שנותן החתן לכלה. ואחר כך ישמח משה על שם שמחת החתן בכלה. ואחר כך מוסף על שם התוספות שמוסיף החתן על כתובת הכלה או אי נמי על שם שמקריבין קרבנות כעין סעודת מצוה. ואחר כך אתה אחד על שם שמתיחד החתן עם הכלה. והר' קלונימוס כתב טעם אחר ששלש תפלות אלו הן כנגד שלש שבתות שבת בראשית ושבת של מתן תורה דכולי עלמא מודו דבשבת נתנה תורה ושבת שלעתיד. וכן הוא הפירוש אתה קדשת מיירי בשבת בראשית, וישמח משה מיירי בשבת מתן תורה, ואתה אחד מיירי בשבת שלעתיד שאז יהיה ה' אחד ושמו אחד. ואם תאמר הא קיימ' לן כי פסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי ואם כן יום מתן תורה יבא ביום ששי והיכי אמרינן דביום שבת נתנה תורה. ויש לומר דקיימ' לן נמי אייר דההיא שתא עבורי עברוה כלומר הוסיפו יום אחד.
Shabbat Prayers.Evening Service.11
ואומר שליח צבור ברכה זו שהיא מעין שבע ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותינו וכו' אל עליון קונה שמים וארץ פסוק הוא ואומר אותו על שם שביום שביעי השלים מלאכתו וקנה שמים וארץ. מגן אבות בדברו על שם אל תירא אברם אנכי מגן לך. מחייה מתים במאמרו על שם כה אמר ה' הנני פותח את קברותיכם וגו'. האל הקדוש שאין כמוהו על שם כי קדוש אני ה' ועל שם ומי כמוני יקרא וכתי' אין כמוך באלים ה'. המניח לעמו בשבת קדשו ע"ש תשבתו שבתכם ומתרגמינן תנוחון נייחכון ועל שם ואת שבת קדשך. כי בם רצה להניח על שם ורציתי אתכם. לפניו נעבוד ביראה ופחד ע"ש עבדו את ה' ביראה. ונודה לשמו בכל יום תמיד על שם יודו לשמך. מעין הברכות וההודאות לשון חכמים הוא. אדון השלום על שם עושה שלום. מקדש השבת על שם ויקדש אותו. ומברך השביעי על שם ויברך אלקים את יום השביעי. ומניח בקדושה לעם מדשני עונג כמו והיה דשן ושמן ור"ל מקבלי הנאה דרך תענוג כמו שנאמר וקראת לשבת עונג וזהו באכילה ושתיה וכסות נקיה והוא על שם ותתענג בדשן נפשכם. זכר למעשה בראשית צוה לנו את השבת שנאמר ושמרו בני ישראל את השבת ונותן טעם למה כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. ואינו אומר זכר ליציאת מצרים ואע"פ שכתוב גבי שבת וזכרת כי עבד היית במצרים מפני שעיקר מצות שבת אינה אלא על שם ששבת כי השבת היה קודם יציאת מצרים. אבל בקדוש של שבת הוא מזכיר שניהם. ובקדוש יום טוב אינו אומר כי אם זכר ליציאת מצרים בלבד כי המועדים לא נצטוו בהם אלא זכר ליציאת מצרים לא זכר למעשה בראשית.
Shabbat Prayers.Evening Service.12
וכיצד היא ברכה זו מעין שבע מגן אבות בדברו כנגד מגן אברהם. מחייה מתים במאמרו כנגד מחייה המתים. האל הקדוש שאין כמוהו כנגד האל הקדוש. המניח לעמו ביום שבת קדשו וגו' כנגד רצה נא במנוחתינו. לפניו נעבוד ביראה ופחד כנגד רצה שהוא עבודה. ונודה לשמו כנגד מודים. לאדון השלום כנגד שים שלום. ואומר רצה נא במנוחתנו וכו' וחותם בא"י מקדש השבת. ואומר קדיש תתקבל.
Shabbat Prayers.Evening Service.13
וכתב אבי העזרי שאין ליחיד לומר ברכה זו שלא נתקנה אלא משום סכנת מיזקין שבתי כנסיות שלהם היו בשדות ותקנו אותם בשביל בני אדם שמאחרין לבא שיסיימו תפלתם בעוד ששליח צבור מאריך כדאיתא בפרק במה מדליקין יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו מזכיר של ים טוב בברכה מעין שבע. ומסיק טעמא משום בדין הוא דאפילו בשבת לא בעי למימרה ורבנן הוא דתקינו משום סכנה מאי דתקון תקון ומאי דלא תקון לא תקון אלמא שאין להוסיף על מה שתקנו ולא נתקנה אלא בצבור כדמשמע לישנא דשליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אלמא שלא נתקנה אלא לשליח צבור. ותו אנן דלית לן סכנה לא אמרינן לה אלא משום מנהג אבותינו. והרי"ף כתב שאם רוצה היחיד לאמרה אומרה שגם כן יש לחוש משום סכנת מזיקין. ויש לומר כי בשאר לילי החול היו עסוקין כל איש במלאכתו וכשגמר מלאכתו מתפלל ערבית בביתו ולא היו באים לבית הכנסת ולפיכך אין שם חשש אבל בלילי שבתות היו באין לבית הכנסת וחששו חכמים משם סכנת מזיקין כי בלילי שבתות ובלילי רביעיות רגילין מזיקין לבא בישוב. וגם בלילי יום טוב לא הוצרכו לתקן ברכה זו שהרי אין שם סכנה אלא בשני לילות אלו שאמרנו. והטעם מפני שכל שאר הלילות בני הכפרים משכימין ומעריבין בלילה משם ספר תורה שבליל שני משכימין ליום הכניסה לשמוע קריאת התורה, ליל שלישי חוזרין לבתיהם, ליל רביעי נשארין בבתיהם, ליל חמשי משכימין ליום הכניסה, ליל ששי חוזרין לבתיהם, ליל שבת כל אדם בביתו, ובשבת לאחר אכילה באין בני הכפרים שבתוך התחום לשמוע הדרשא במוצאי שבת חוזרין לבתיהם. והיינו דאמרינן בתעניות ונתתי גשמיכם בעתם אלו לילי רביעיות ולילי שבתות שאין בני אדם מצויין בדרכים. וכתב בעל משמרת המועדות שאף בשבת אחר יום טוב אומר ברכה מעין שבע שהרי יש שומרי גנות ופרדסי' שמאחרין לבא בשאר ימות השנה.
Shabbat Prayers.Evening Service.14
מי שטעה בליל שבת ופתח באתה חונן ולא הזכיר של שבת אם נזכר בתוך תפלתו גומר אותה ברכה שנזכר בה וחוזר ואומר של שבת ואם לא נזכר עד שעקר את רגליו חוזר ומתפלל שבת. וכן כתב רב עמרם רב משה גאון כתב שאם טעה ולא הזכיר אתה קדשת אם שמע משליח צבור מגן אבות בדברו שהיא ברכה אחת מעין שבע מראש ועד סוף יצא ידי חובתו, ורב נטרונאי כתב שאפי' לא התפלל כלל אתה קדשת ושמע מש"צ מגן אבות בדברו מראש ועד סוף יצא ידי חובתו. וכתב הרב ר' יעקב בן הרא"ש כיון שמחזירין אותו אם לא הזכיר של שבת היאך יוצא בברכה אחת מעין שבע ולא דמי למה שכתב בהלכות גדולות יחיד שלא הזכיר של ראש חדש ושמע משליח צבור התפלה מראש ועד סוף שיצא דשאני התם ששומע כל התפלה אבל הכא היאך יצא בברכה מעין שבע במקם שבע ויותר קשה לרב נטרונאי שאמ' שיוצא בה ואפילו לא התפלל כלל דלא קיימ' לן כרבן גמליאל דאמר שליח צבור פוטר היחיד אלא בראש השנה ויום הכפורים אבל בשאר ימות השנה לא עכ"ד. ועוד נראה לי שאינו יוצא ידי חובתו בברכה מעין שבע מטעם אחר שכיון שאפילו בשבת לא בעי למימרה שלא תקנוה אלא משום מזיקין ואם חל יום טוב בשבת אינו אומ' בה בשל יום טוב כמו שאמרנו למעלה אינו יוצא בה ידי חובתו וחוזר ומתפלל שבע ברכות. וכן מצאתי בתשובת הגאונים שאם שכח אתה קדשת שמחזירין אותו.
Shabbat Prayers.Evening Service.15
ומקדש ש"צ בבית הכנסת על כוס של יין כדי להוציא אורחים ידי חובתן שאוכלין ושותין בבית הכנסת כמו שנפרש לקמן. ומברך על היין תחלה כבית הלל שאמרו מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדוש שיאמר. דבר אחר ברכת היין היא תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ואומר עליו קדוש היום כדאמרינן בפרק ערבי פסחים זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין שמצינו זכירה על היין שנא' זכרו כיין לבנון, נזכירה דודיך מיין. אין לי אלא ביום בלילה מנין תלמוד לומר את יום את לרבות הלילה. ביום מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב בורא פרי הגפן. וקורהו שם קדושא רבה מפני שהיא לעולם ראשון לכל הברכות שהוא ברכ' הנהנין וכמו תרומה גדולה שהיא ראשונה לכל התרומות כי תרומת מעשר גדולה ממנה שהיא א' מעשרה וזו היא תרי ממאה. ויש אומרים מפני שהוא קטן קורא לו קדושא רבא כמוח שקורין לסומא סגיא נהור. ולפי שכל המועדים נקראו שבתות תניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושא על הכוס. פי' שמזכיר קדושת שבת ויום טוב מה שאין כן ביום שבת וביום טוב שאין בהם קדושה על הכוס שאין אומרין אלא בורא פרי הגפן בלבד כמו שאמרנו.
Shabbat Prayers.Evening Service.16
ומתחיל ואומר בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו'. ומקשי בירושלמי גבי כל הברכות פותחות בברוך חוץ מברכה הסמוכה לחבירתה והרי קדושא פירו' שהיא סמוכה לבפ"ה ולמה פותח בה בברוך ומתרץ שניא היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום שאינו אומ' בורא פרי הגפן. פירוש ולפיכך פותחת בברוך מידי דהוה אהבדלה דלא מקריא סמוכו' משום דלפעמים מפזרין כמו שנפרש שם. ומקשי והרי סופה א"ר מונא טופס ברכות כך הוא, א"ר יודן מטובע קצר פותח ברוך ואינו חותם בברוך מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך. פי' והרי סופה דברכה זו שהיא כמו ברכת המצות שאינה חותמת בברוך ומתרץ טופס ברכות כך הוא פירוש בעבור שיש בה אריכות דברים חותמת בברוך.
Shabbat Prayers.Evening Service.17
והטעם שאין אומרים בשבת אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון כמו בימים טובים לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו ואמרו ז"ל שבת ודינין במרה אפקוד ועדין לא בחר בהם הב"ה עד שנתן להם התורה אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו. וגם רוממנו מכל לשון לפי שהוא על שם ארוממך ה' כי דיליתני כלומר נסים גדולים עשית לי שדילתני על אויבי ולכן ארוממך. וימים טובים נצטוו בהם על ידי נסים ונפלאות שעשה עמהם הב"ה אבל שבת לא נצטוו בו על ידי נסים ונפלאות אלא על שם ששבת בו ממלאכה ולכך אין אומרים בשבת ורוממנו מכל לשון. ומזה הטעם אומרים גם כן בתפלות ימים טובים אתה בחרתנו וכו' ורוממתנו. ורצה בנו על שם ורציתי אתכם. ושבת קדשו על שם ואת שבת קדשך הודעת להם. באהבה על שם כי מאהבת ה' אתכם וגו'. הנחילנו שנאמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם הרי שהשבת נחלה לנו. זכרון למעשה בראשית פירשנוהו למעלה ברכה מעין שבע. תחלה למקראי קדש פי' שהשבת מוזכר בפרשת המועדים קודם לכולם. זכר ליציאת מצרים שכל המועדים הם זכר ליציאת מצרים. והרמב"ן פירש שהשבת עצמו זכר ליציאת מצרים כי בעבור היות יציאת מצרים מורה על אלוה קדמון מחדש חפץ ויכול על כן כתב בדברות שניות וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו' על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת שאם יעלה בלבך ספק על השבת המורה על החדוש והחפץ והיכולת תזכור מה שראו עיניך ביציאת מצרים שהוא לך לראיה ולזכות והנה השבת זכר ליציאת מצרים ויציאת מצרים זכר לשבת כי יזכרו בו ויאמרו השם הוא מחדש בכל אותות ומופתים ועושה בכל כרצונו הוא אשר ברא הכל במעשה בראשית. עד כאן דבריו. כי בנו בחרת שנאמר ויבחר בכם. ואותנו קדשת מכל העמים שנאמ' ולהיותך עם קדוש. ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש השבת פירשנוהו ברצה נא במנוחתינו.
Shabbat Prayers.Evening Service.18
ענין סברי מרבן רבו בו הטעמים יש אומרים שהטעם על שם דאמרינן בסנהדרי' בפ' נגמר הדין היו מוציאין אותו לסקלו והיו משקין אותו כוס של יין חי בקורטי לבונה כדי שתטרף דעת עליו. פי' ולא ירגיש בענין הסקילה ויש רמז לזה היין מן הפסוק שנאמר ויין ענושים ישתו פירו' יין של אותם שעונשין אותם בדין ישתו. על כן אומר סברי מרנן כלומ' היש בדעת מורי ורבותי שזה הכוס לחיים ולא למות לברכה ולא לקללה ולא יהיה כאותו שנגמר דינו והם עונין לחיי לחיים יהיה ולא למות. עוד שמעתי טעם אחר ואתיא כמ"ד עץ שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה ולפיכך נקנסה עליו מיתה ולכן הוא אומר סברי מרנן היש בדעתכם שזה הכוס הוא לחיים ולא למות כאותו של אדם הראשון והם עונין לחיי לחיים יהיה ולא למות. ויש אומרי' טעם אחר ע"ש דאמרינן בפרק כיצד מברכין בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לפי שאין בית הבליעה פנוי ועכשיו שבית הבליעה פנוי הוא אומר היש בדעתכם רבותי לשמוע הברכה ולכוין דעתכם לצאת בה ידי חובה והן עונין לחיי בלשון תלמוד רוצה לומ' הן. וזהו הנכון שבכולם. גם יתכן לומר שהוא נוטל רשות מן היושבים אם ישתה תחלה וכן הוא הפירוש סברי מרנן כלומר ברשותכם ובדעתכם רבותי שאברך בורא פרי הגפן ואשתה תחלה והם עונין לחיי כלומר הן שתה תחלה.
Shabbat Prayers.Evening Service.19
וכתב הר' יעקב בן הרא"ש ז"ל ונוהגין בכל המקומו' שש"צ מקדש בבית הכנסת ואני תמה היאך נתפשט זה המנהג דהא קימ' לן כשמואל שאין קדוש אלא במקום סעודה ולדידיה אין מקדשין בבית הכנסת אלא דאפוקי אורחי' דאכלי ושתו בבי כנסתא דלדידהו הוי מקום סעודה וכיון דהשתא ליכא אורחים דאכלי התם קרוב הדבר להיות ברכה לבטלה, והמקדש בבית הכנסת אין לו לשתות מיין של קדוש כיון שאינו יוצא שאינו לו במקום סעודה אסור לטעום עד שיקדש במקום סעודתו אלא יתן לתינוק ושפיר דמי דהא דאמרינן המברך צריך שיטעון לאו דוקא הוא אלא הוא הדין נמי אם טעים אחר שפיר דאמי, ורב נטרונאי כת' מקדשין בבית הכנסת אע"פ שאין אוכלין שם ואע"פ שאין קדוש אלא במקום סעודה אפי' הכי מקדשין בה מפני שהטעמת יין של קדוש של שבת רפואה היא ומה שטועמים כל הצבור לא שחובה היא לטעום אלא שחובה לשמוע קדוש בלבד וכיון ששמעו הצבור הקדוש יצאו ידי חובתן ואין צריך לטעום וזה שמקדש ונותן לצבור משום רפואה ליתן על עיניהם דאמרינן פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ובמאי מהדר ליה בקדושא דבי שמשא הילכך כיון דאיכא מן הצבור דלית להו יין תקינו לקידוש בבית הכנסת על היין משום רפואה, וכל דבריו תמוהין מה שכתב שיוצאין בשמיעה בלא טעימה תמה על עצמך היאך יוצאין אפי' בטעימה כיון שאינו מקום סעודה ולא עוד אלא שאסור לטעום כדפרישית לעיל. וגם מה שכתב שתקנו לקדש משום רפואה זה לא מצינו שלא תקנו אותו אלא משו' אורחים וכיון דליכא אורחים ראוי היה שלא לקדש ואי איישר חילי אבטליניה, וכן כתב רבי' האיי שאם אין אורחים אין מקדשין בבית הכנסת עד כאן דברי הרב רבינו יעקב. והרב רבינו יונה כתב דאינה ברכה לבטלה דהא דאמרינן אין קדוש אלא במקום סעודה היינו דרבנן ואסמכוה אקרא וקראת לשבת עונג ועיקר הקידוש מן התורה הוא מתחלתו כדאמרינן זכרהו על היין בכניסתו הילכך כיון שיש בני אדם שאינם יודעין לקדש נהגו לקדש בבית הכנסת כדי שיצאו ידי קידוש מן התורה שהוא עיקר ואע"פ שלא יצאו ידי קידוש דרבנן. ועוד מצאתי כתוב לאחד מן החכמים סייע למנהגנו וזה לשונו כיון דקיימ"ל כשמואל והוקבע הקדוש בבית הכנסת לצאת אורחים ידי חובתן אנן נמי השתא אפי' במקומות דליכא אורחי' יש לנו לקדש שם ממנהג חכמים הראשונים, וכן בשאר ענינים השאירו הגאונים מנהג הקדמונים במקומו אע"פ שבטלה הטבה שעליה היתה התקנה כגון בברוך ה' ויראו עינינו אע"פ שנראה הפסק בין גאולה לתפלה כיון שתקנוהו הראשונים על דבר אע"פ שבטל הדבר התקנה לא זזה ממקומה וכן בענין הקידוש בבית הכנסת. וגם יש בזה פרסום גדול וקדוש השם והודאה לשמו לברכו במקהלות שנאמ' במקהלות ברכו אלהים ואין בזה משום ברכה לבטלה כיון שמסדרין שם הברכות בפני כל העם בקיאין ושאינן בקיאין ודומה לזה גם כן מה שנהגו הראשונים להדליק נרות של חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם גם שיצאו ידי חובתן הרואים שאין להם בית לברך שם. וגם זה הענין תמצאנו מבואר היטב בתשובת שאלה להרמב"ם ז"ל שכתבנוה בתפלת החול.
Shabbat Prayers.Evening Service.20
וכתב הרא"ש הא דאמרינן לאפוקי אורחים דאכלי ושתו בבי כנשתא לאו דוק' בבי כנשתא ממש דהא אמרינן במגלה בפרק בני העיר בתי כנסיות אין אוכלין ושותין בהם ואין נאותין בהן ואין נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ואין לומר דהכא בבתי כנסיות של בבל עסיקינן דקתני התם דעל תנאי הם עשוים דהני מילי בחרבנן אבל בישובן לא דקאמ' התם רבינא ורב אדא לא היו רוצים ליכנס בבית הכנסת מפני הגשמים אי לאו דשמעתא בעיא צילותא, אלא הכא מיירי בחדרים שאצל בית הכנסת ואידי דשיכי לבי כנסתא קרי להו בי כנסתא כדאמרינן בפרקא קמא דיומא בית הכנסת שיש בה דירה לחזן ושם היו אוכלין האורחים ושומעין הקדוש בבית הכנסת עד כאן דבריו.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.1
ולאחר הקדוש נהגו לומר משנת פרק במה מדליקין מפני שיש בה דיני הדלקה ושלשה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה. ומה שלא נהגו לומר דיני הטמנה במה טומנין וכירה שהסיקוה משום טורח ציבור אינמי מפני שנר שבת הוא משום שלום הבית הוצרך להזהיר עליו יותר. ושמעתי שיש מקומות שאומרים פרק זה בין המנחה לערבית וישר בעיני כי קריאתו אחר ערבית מה תועיל. ילך אדם ויתקן את פתילותיו ואת נרותיו ויעשה מלאכה. מה שהיה היה. אבל כשקורא אותו בין המנחה לערבית אם שכח מלתקן ילך ויתקן. וכתב הרב ר' יעקב בן הרא"ש ובאשכנז נוהגין שלא לאמרו ביום טוב שחל להיות בערב שבת מפני שאינו יכול לומר עשרתן.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.2
במה מדליקין ובמה אין מדליקין משום דקיימא לן דהדלקת נר בשבת מצוה כמו שנפר' לקמן וקיימ"ל דהבערה וכבוי ודבר הגורם כבוי אסורין לפי' כתבו הפתילות שאין דרכן למשוך השמנים והפתילות שדרכם למשוך. וגם כתבו השמנים שהם יפים להמשיך אחר הפתילה ויש לה אור צח והשמנים שהם עבים ושאין אורם יפה. ואמרו במה מדליקין ובמה אין מדליקין כלומ' באי זו פתילה יפה להדליק ואי זו אינה יפה.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.3
אין מדליקין לא בלכש הוא כמין צמר הגדל בין קליפת האורז לעץ. ולא בחוסן מפרש בגמר' כדתניא דדייק ולא נפיץ פירוש פשתן שאינו מתוקן ולכך נקרא חוסן מפני שהוא קשה הרבה מלשון והיה החסון לנעורת. ולא בכלך חתיכות של משי. ולא בפתילת האידן כמין צמר גדל בין קליפת הערבה לעץ. ולא בפתילת המדבר מין עשב שעליו רחבים ונפתלים ונדלקים. ולא בירוקא שעל פני המים הוא ירק הגדל בדפני הספינות המתעכבות הרבה במים במקם אחד וכשקולף אדם אותו יכול לעשות ממנו פתילה. ואמרינן בתוספתא הוסיפו עליהן של צמר ושל שער. ואמרינן עוד בתוספתא ע"כ פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.4
ולא בזפת ולא בשעוה ידועים הם ולא בשמן קיק שואל בגמ' מאי שמן קיק אמר שמואל עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. פירוש ומחלבו נותן בשמן ודולק. ואמרינן בירושלמי תאני ר' ישמעאל ואת הקאת זה קיק. רב יצחק בר' יהודה אמר משחא דקזא. פירו' שמן העשוי מגרעיני צמר גפן. רש לקיש אמר קיקיון דיונה. פירוש יש לו פרי שעושין ממנו שמן. ולא בשמן שריפה הוא שמן תרומה שנטמאת ועומדת לשריפה וביום טוב שחל להיות ערב שבת עסיקינן כמו שנפרש לקמן. ולא באליה כלומר שמן האליה. ולא בחלב ונחום המדי היה מתיר בחלב מבושל והוא חלב מהותך ואע"פ שהוא קרוש כי במעט חמימות יהיה נמס. וחכמים אסרו בכל ענין בין מבושל בין שאינו מבושל. ומקשי בגמרא חכמים היינו ת"ק ומתרץ איכא ביניהו דרב ברונא דאמר דאמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו מוסיף עליהם שמן כל דהוא ומדליק ולא מסיימי. כלומר לא פשיט' ליה לתלמודא אם חכמים שאמרו אחד מבושל וא' שאינו מבושל אין מדליקין בו דוקא בעיניה דגזרו מהותך משום שאינו מהותך וכשגזרו לא גזרו אלא בעיניה אבל על ידי תערובת לא או דילמא תנא קמא הוא דסבירא ליה הכי וחכמים בכל ענין אוסרין. ואע"ג דלא מסיימי נפקא לן מינה דחלב מבושל אינו מכלל שמנים שאמרו אין מדליקין בהם דבגמ' בעי אביי כל אלו השמנים שאין מדליקין בהם אי מהני בהו תערובת או לא ומסיק דלהדליק אסור אבל אם ברך על דבר שאין מדליקין בו כדי להקפות את הפתילה מותר ומקשי ליה מההיא דרב ברונא ומתרץ הני ממשכי בעיניהו והני לא ממשכי בעיניהו, אלמא דחלב מהותך אינו משמנים שאין נמשכין וגזרו חכמים חלב מהותך משום שאינו מהותך ומשום קרבי דגים, ומקשה אי הכי הכי נמי נגזור, כלומר נגזור על ידי תערובת משום שאינם מעורבים, ומתרץ היא גופה גזרה ואנן מקו' ונגזור גזרה לגזרה. משמ' דמה שאמרו אין מדליקין בהם אינה גזרה כי בודאי יטה אם ידליק בהן וחלב מהותך וקרבי דגים הוא משום גזרה אבל על ידי תערובת לא גזרינן דהויא גזרה לגזרה וגזרה לגזרה לא גזרינן. ואמרינן בתוספתא כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בשבת בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי קרקע בין על גבי מנורה לא אסרו אלא לעשותה פתילה לנר.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.5
ב אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב משנה זו באה לפרש שמן שריפה שחשבנו למעלה עם שאר שמנים הפסולים והכי קאמר מה שפסלנו למעלה שמן שריפה לא מפני שאינו נמשך אחר הפתילה אלא משום שאין שורפין קדשים ביום טוב כי שריפתו היא מלאכה ואינו מותר ביום טוב אלא אוכל נפש בלבד. ונקרא שמן שריפה משום דלשריפה הוא עומד ולא לדבר אחר. ואמ' הכתו' בקדשי' לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו לומר שאין שורפין אותו ביום טוב כלומר שאם חל יום טוב ערב שבת אינו יכול להדליק בו בערב מפני שצריך להדליק מבעוד יום ועדין הוא יום טוב ואסור כמו שאמרנו. אבל בשאר ערבי שבתות מותר ולא גזרינן כל ערבי שבתות אטו ערב שבת שחל בו יום טוב אבל בכל ערבי ימים טובים גזרינן שאם תתיר לו להדליק בו בערב יום טוב לצורך יום טוב יש לחוש שמא יוסיף עליו שמן עוד ועובר משום דאין שורפין קדשים ביום טוב מה שאין לגזור כן בכל ערבי שבתות שהרי בדל הוא מנר שבת ואינו נוגע בו כלל.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.6
ר' ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. עטרן פסולת היוצא מן הזפת וריחו רע ולפיכך אסור. ואם תאמר למה אמר מפני כבוד השבת תפוק לי שהרי אינו נמשך אחר הפתילה אפילו בעוד שהזפת בתוכו כמו שאמרנו למעלה ולא בזפת כל שכן בעטרן שהוא פסול. ויש לומר שאע"ף שאין הזפת נמשך אחר הפתילה אבל העטרן נמשך לפי שהזפת הוא עב הרבה אבל העטרן היוצא אחר הזפת הוא רר כמו המים ועל כן הוא נמשך אחר הפתילה.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.7
וחכמים מתירים בכל השמנים בשמן שומשמין ג֗לג֗אלן בערבי. בשמן אגוזים ידוע. בשמן צנונות פיגלא. בשמן דגים הם קרבי דגים שנימוחו. ומפשטא דמתניתין נראה דשמן דגים מותר אפי' בלא תערובת שמן אלא דתלמודא אייתי הא מתנית מדליקין בשמן דגים ובעטרן, ר' שמעון שזורי אומר מדליקין בשמן פקעות ונפט, סמכוס אומר כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו אלא קרבי דגים בלבד, ומקשי היינו תנא קמא ומתרץ איכא ביניהו דרב ברונא ולא מסיימין, ופירש רש"י דלא ידעינן אי תנא קמא סבירא ליה דמדליקין בשמן דגים בלא תערובת וחלב מהותך על ידי תערובת ואתא סמכוס למימר דשמן דגים על ידי תערובת אבל חלב מהותך כלל כלל לא, אי נמי איפכא. וכיון דלא מסיימי עבדינן כרב ברונא לחומרא דשמן דגים דוקא על ידי תערובת וכן פסק הרמב"ם ז"ל וכן נראה משטת הריא"ף והרא"ש שכתבו ההיא דרב ברונא כפשטה ולא פירשו מידי. בשמן פקועות עלקם בערבי. בעטרן ובנפט ידוע.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.8
ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד ואין הלכה כמותו רק הלכה כחכמים בכלן חוץ מיהא דתנינן במתניתא.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.9
אין מדליקי בצרי והוא שמן אפרסמון גזרה שמא יסתפק ממנו לסיכת גופו וחייב משום מכבה. ונפט גם כן אסור והוא מין שמן שריחו רע. ויש בו שני מינין האחד שאינו לבן והשני לבן. והלבן יש בו סכנה מפני שהוא עף כלומ' שהשלהבת היוצאה מחמת שמנה מתפרדת מן הפתילה כשעולה למעלה ונאחזת בכותלי הבית אם נדבק בהן שמן או חלב או נאחזת בפני האדם ובראשו אם נמשח בשמן וזהו אפי' בחול אסור. וטבל טמא וכל שכן טהור אין מדליקין בו בחול ואין צריך לומר בשבת. והטעם מפרש בגמ' דאמ' קרא ואני נתתי לך את משמרת תרומותי וגומ' בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה, מה תרומ' טהורה שהיא לאכילה אין לך בה אלא מהרמה ואילך שקודם לכן היא טבל וחייב עליה מותה אף תרומה טמאה אע"ף שאינך אוכלה אלא מסיקה אין לך בה אלא מהרמה ואילך ואסור להסיקו בטבלו. וטעם איסור כל אלו הפתילות הוא מפני שאין השלהבת עולה יפה והאור מסכסכת בהם ואין אורם צח ויבא לתקן הנר בשבת. ושמנים גם כן מזה הטעם אסורין שמחמת עביין אינם נמשכין אחר הפתילה ואין להם אור צח וצריך לתקן הנר תמיד.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.10
וכתבו רוב המפרשים שאלו הפתילות והשמנים שאסרו חכמים דוקא כשהפתילה והשמן פרודין זה מזה כדרך שעושין לשמן זית בין שהיה השמן כשר והפתילה פסולה בין שהיתה הפתילה כשרה והשמן פסול אבל אם היו דבוקין זה עם זה מותר ונפקא מינה אבוקה של שעוה. ונדחוק לפרש כך משום דאמרינן בתוספתא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים ומפרשי לה עד כאן פסול פתילות שהם נפרדים מהשמן ואפי' בתוך שמן כשר מכאן ואילך פסול שמנים ואפי' הפתילה כשרה אבל אם היו דבוקין זה עם זה כשרים כמו שאמרנו. ואמרינן עלה בגמרא פשיטא ומתרץ שעוה איצטריכא ליה מהו דתימ' על ידי פתילה נמי לא קמ"ל. ופירש רש"י על ידי פתילה שכרך עליה שעוה ועשה ממנה אבוקה ומדליק שהוא אסור קמ"ל שהוא מותר. והריא"ף הכי סבירא ליה וגורס מהו דתימ' נגזור פסול פתילות אטו פסול שמנים קמ"ל. ופירוש גרסתו כן הוא מהו דתימא נגזור אם עשה אבוקה משעוה ופתילה אסורה משום פסול שמנים כגון שנתנם פרודין זה מזה קמ"ל דלא. וכן פסק הרא"ש שאבוקה של שעוה מותרת. וכתב שכך נוהגין בצרפת ובאשכנז. אבל רבינו תם וחכמי נרבונה כתבו שמה שאסור חכמי' בכל ענין הוא בלא חלוק ומפרשים התוספתא כשמשמעה וזה שאומ' בגמרא פשיטא וכו' מפרשין אותו כן מהו דתימא על ידי פתילה נמי לא שאם כרך סביב פתילה אסור השעוה ונתנה בתוך שמן כשר שהוא אסור קמ"ל שהוא מותר כיון שיש עמה שמן כשר. אבל אם הם לבדם אפי' כרוכין ביחד אסורין. וכן כתוב בתשובת הגאונים ואבוקה של שעוה ששאלת לא ראינו מעולם מי שמדליק בה בערב שבת וכלהו רבוואתא שראינו היו אוסרין. והרא"ש דחה להאי פיסקא חדא דכיון שאינו עושה הפתילה של שעוה אלא להדליק בה בתוך שמן כשר למה תירץ לו שעוה איצטריכא ליה הוא הדין נמי שהיה יכול לומ' זיפתא איצטריכא ליה. ועוד מאחר שהפתילה אסורה שמן כשר מאי מהני ליה דהא אמרינן בגמר' כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו והיינו פתילת שעוה בתוך שמן כשר. ולפי מה שפירש רש"י שמותר אפי' בפני עצמה לא קשי מידי. וגם לא קשי אמאי לא קאמא זיפתא איצטריכא ליה לפי שאין דרך לכרוך הזפת סביב לפתילה לעשות ממנו אבוקה וכבר פשט המנהג להדליק באבוקה של שעוה.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.11
ג כל היוצא מן העץ את מדליקין בו אלא פשתן שמצאנו שהכתוב קראו עץ שנא' ותטמנם בפשתי העץ הערוכים לה על הגג. וקנבוס וצמר גפן מותר להדליק בהם מפני שאינם יוצאין מן העץ דאמרינן בפ' כיצד מברכין היכא דכי שקלת לפירא ליתיה לאילנא כגון חטה ושאר מיני זרעים מברכין בורא פרי האדמה. וקנבוס וצמר גפן אי שקלת לפירא ליתיה לאילנא. ואע"ף שהפשתן הוא כן מ"מ הכתוב קראו עץ. ודלא כרש"י שפירש כל היוצא מן העץ כגון קנבוס וצמר גפן. ועוד אמרינן במנחות קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים דרבנן. אלמא זרע הוא ואינו עץ.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.12
וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן שאם מת אדם באהל של אבנים או רעפים או תקרת עץ אין האהל מקבל טומאה אבל אם מת באהל של פשתן או עור או נוצה של עזים האהל והכלים טמאים שנאמר והזה על האהל ועל כל הכלים. ואנו לומדים אהל אהל ממשכן שנאמ' ויפרוש את האהל על המשכן. ומצאנו כי אהל המשכן היה שש ועזים ועורות תחשים. וכבר פירשנו כי פשתן נקרא עץ.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.13
פתילת הבגד שקפלה ר"ל כרכה כמין פתילה. ולא הבהבה ר"ל שחרך אותה על השלהבת כדי שיאחוז בה האור היטב. ר' אליעזר אומר טמאה היא ואין מדליקין בה, ר' עקיבא אומר טהורה היא ומדליקין בה. בגמר' מוקים לפלוגתיהו בבגד שהוא שלש על שלש מצומצמות והוא מקבל טומאה שראוי הוא לעשות ממנו טלאי ובי"ט שחל להיות ערב שבת עסקינן. וסובר ר' אלעזר שאע"פ שקפלה עדיין בשיעורה היא קיימת כבתחלה הואיל ולא הבהבה ומקבלת טומאה, וכיון שמקבלת טומאה הויא כלי ואין מדליקין בה דלכולי עלמ' אין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת מפני שאינה דולקת יפה, וגזרה שמא יטה, וכיון דהויא כלי אינו יכול להבהבה מפני שמיד נעשית שברי כלים, ואמרינן במסכת ביצה אמ' רב יהודה מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ביום טוב מפני שהם מוקצה ומשום יום טוב שחל להיות ערב שבת גזרו בכל שבתות השנה. ור' עקיבא סובר שכיון שקפלה כבר נתמעט שיעורה ואע"ף שלא הבהבה אינה מקבלת טומאה, וכיון שאינה מקבלת טומאה לא הויא כלי ומדליקין בה שאע"פ שהבהבה אינה נקראת שברי כלים אלא עץ בעלמא ומותר להדליק בה אפי' ביום טוב שחל להיות ערב שבת. וקיימא לן הלכה כר' עקיבא מחבירו.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.14
ד לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת טיפה טפה על הפתילה כדי שיתקיים הנר זמן רב. גזרה שמא לקלות השפופרת יסבור שלא ינענע הנר ויקח אותה ויסתפק ממנה והשמן כבר הקצהו להדלקה ואם יסתפק ממנו הוי גורם כבוי ואסור. ואפי' של חרס שהיא כבדה ומאוסה ולא נחוש שיקחנה שמא ינענע הנר אפי' הכי אסור ואין צריך לומר אפי' היתה מכסף או מזהב. ור' יהודה מתיר שאינו גוזר שמא יסתפק ממנו שהרי הוא רואה שהוא עשוי בענין שמטפטף השמן על הפתילה שהיא תחתיו. ואין הלכה כמותו. ואם חברה היוצר מתחלה כלומ' כנר והשפופרת מותר מפני שהוא כלי אחד ואין שום אדם בישראל שינענע הנר בשבת. ולא דוקא יוצר אלא אפי' אם חברה בעל הבית בסיד או בחרסית ונעשית חזקה כשל יוצר מותרת.
Shabbat Prayers.Mishna of 'Bameh Madlikin'.15
לא ימלא אדם קערה שמן ויתננה בצד הנר כלומר סמוך לנר ויתן ראש הפתילה שהיא דולקת בנר בתוכה כדי שתשאוב השמן ולא תכבה מהרה. והטעם גזרה שמא יסתפק. ור' יהודה מתיר ואין הלכה כמותו.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.