Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Weekday Prayers.Amidah.82
ולא כמינין המבאישים ריחם.
Weekday Prayers.Amidah.83
ישובו יושבי בצלו כנגד על הצדיקים שנאמ' יושב בסתר עליון בצל שדי.
Weekday Prayers.Amidah.84
יחיו דגן כנגד בונה ירושלם שנאמ' בטנך ערמת חטים וגומ' השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך.
Weekday Prayers.Amidah.85
ויפרחו כגפן כנגד את צמח דוד שנא' בו אוסרי לגפן עירה ואומ' גפן ממצרים תסיע ודמה ירושלם ודוד ללחם ויין הוא שאומ' ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין.
Weekday Prayers.Amidah.86
אני עניתי ואשורנו כנגד עננו.
Weekday Prayers.Amidah.87
ממני פריך נמצא כנגד שומע תפלה.
Weekday Prayers.Amidah.88
וכת' עוד כי י"ג ברכות אמצעיות הם ששה כנגד ששה ושומע תפלה כנגד כלם. ששה ראשונות באדם עצמו פתח בחונן הדעת שהוא עיקר האדם שנאמ' יראת ה' ראשית דעת ואמרו רבותי' דעה קנית מה חסרת דעה חסרת מה קנית א"ר תמה אני היאך הוא מתפלל וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנא' כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו, ואמר חונן הדעת לומר כי מתת אלהים היא בדרך חן ותחנונים לתת לטוב לפניו.
Weekday Prayers.Amidah.89
וכיון שהבין וידע יחזור בתשובה. ואחר כך ישאל סליחה ומחילה על אשר חטא ומרד. ואחר כך ישאל להצילו מצרותיו ומשונאיו כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ועונותיו של אדם גורמין להשניאו בעיני הבריות. ולפי שהם העונות קשים מתחלואי גופו הקדים לשאול עליהם תחלה ואח"כ לרפאת גופו ואיבריו אשר הם חולים בעונותיו וכן כתיב רפאה נפשי כי חטאתי לך וכתיב ויאמר אם שמוע תשמע וגומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. ואחר גאולת נפשו ורפואת גופו שואל על הפרנסה להיות גופו ונפשו בברכת השנים.
Weekday Prayers.Amidah.90
ואחר ששאל ששה בצרכי היחיד חוזר לשאול בצורך הרבים. תקע בשופר להרים דגל לחירותינו שהיא ראש הכל לכלל ישראל כנגד חונן הדעת, ואמרו ז"ל כל אדם שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו שהמקד' ניתן בין שני שמות שנאמר פעלת ה' מקדם ה' ודעה בין שני שמות שנאמר כי אל דעות ה'. ואחר כך אומר השיבה שופטינו כנגד השיבנו וסימן כי לאחר קיבוץ גליות יהיה מנוי שופטים שנאמר ונקבע בני ישראל ובני יהודה יחדיו ושמו להם ראש אחד. ואחר כך ברכת המינים כנגד סליחת עונות כי הם המחטיאים ונדונים בשופטים כשרים. ובכן צדיקים יראו וישמחו כנגד גואל ישראל כי הצדיקים רואים בעוני שביניהם ומקנאין להם לגאול אותם מצרתם. ובונה ירושלם כנגד רפאנו וכן כתי' בונה ירושלם ה' הרופא לשבורי לב. וצמח דוד אחר בנין ירושלם כנגד ברכת השנים שהיא צמח שדה וכשיש מלך טוב בארץ מתברכת כמו שנאמר רב אוכל ניר רשים ואומר עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים. ואחר כך שומע תפלה על כל הברכות.
Weekday Prayers.Amidah.91
ודע כי כל ברכה הקודמת לחברתה מעולה ממנה והערך אליה גדול מאשר לאחריה. לכן תחלה חונן הדעת שאם אין דעת אין תשובה כי לא ידע בין טוב לרע. וכן אם לא ישוב מה תועיל לו סליחת עונות הרי הוא חוטא ועושה עון בכל יום. ואם אין סליחת עונות לא יסורו אויביו וצרותיו כד"א הוי אשור שבט אפי. ומה תועיל לו בריאותו אם ירדפוהו שונאיו. ומה תועלת בעשרו אם הוא חולה ומעונה. הא למדת שגדולה סליחה מן הפרנסה בשלש מעלות וקנין דעת בחמש לכן ראוי לרדוף אחריהם כפי מעלתם, וכל ההולך פרסה אחת כדי לקנות סחורה הרי הוא חייב לילך ששה פרסאות ללמוד תורה וכל הסובל עמל ועלבון נפש כדי שלא ינזק בממונו חייב לסבול כפלים כדי שלא יחטא ואם הוא בעל תשובה כפלים פעמים. וכן תחלת הגאולה קבוץ גליות ובהתקבצם ימנו שופטים להשמיד הרשעים ובכן צדיקים יראו וישמחו ותשכון שכינה בישראל ואז בן דוד בא. ולמדת שקבוץ גליות קודם לצמח דוד בדברים רבים, עד כאן דבריו.
Weekday Prayers.Amidah.92
וכתב בעל הלכות גדולות אמרי במערבא אשכחן בתפלת חנה מענין שמנה עשרה, רמה קרני בה' כנגד מגן אברהם, ה' ממית ומחיה כנגד מחיה המתים, אין קדוש כה' כנגד האל הקדוש, כי אל דעות ה' כנגד חונן הדעת, ונכשלים אזרו חיל הרוצה בתשובה, מוריד שאול ויעל חנון המרבה לסלוח, כי שמחתי בישועתך גואל ישראל, מקים מעפר דל רופא חולי עמו ישראל כד"א מדוע אתה ככה דל בן המלך, ורעבים חדלו מברך השנים, רגלי חסידיו ישמור מקבץ נדחי עמו ישראל, ה' ידין אפסי ארץ מלך אוהב צדקה ומשפט, ורשעים בחשך ידמו מכניע זדים, ונכשלים אזרו חיל משען ומבטח לצדיקים, וכסא כבוד ינחילם בונה ירושלם, וירם קרן משיחו את צמח דוד, ואין צור כאלהינו שומע תפלה, אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה עבודה, יצא עתק מפיכם הודאה, ויתן עוז למלכו המברך את עמו ישראל בשלום.
Weekday Prayers.Amidah.93
ותמצאו בשמנה עשרה ברכות הללו תשעה מקומות שמשנים אותם או מוסיפין בהם בזמנים ידועים ואלו הן: הראשון בברכת אתה גבור שאומר בימות הגשמים משיב הרוח ומוריד הגשם ואומר אותו מתפלת מוסף של יום שמיני של חג הסוכות עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח ומשם ואילך כל ימות החמה אומר מוריד הטל. ומפרש בירושלמי כדי שיצאו כל המועדים בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם. וזה הטעם אינו מספיק דמה טעם ביום ראשון של פסח אינו אומ' טל בליל ראשון משום הכי אצטריך טעמא אחרינא דאמרינן בירושלמי ולדכר מבערב לית כל עמא תמן פירוש ונמצא אחד מזכיר ואחד שאינו מזכיר ויהיו שתי אגודות. וזה הטעם אינו אלא ליום ראשון של פסח דלית כל עמא תמן שהן טרודין במלאכתן או בעסקי מצה ומרור אבל לי"ט האחרון של סוכות שאין להם מלאכה וכל עמא תמן כמו בשחרית אצטריך למימר כדי שיצאו כל המועדים בטל והוא שמיני של סוכות. והדר מקשי בירוש' ולדכר בתפלת יוצר אף הוא סבור שהזכירו מבערב, פירוש ואתי למטעי לשנה הבאה, וכיון דחזו דלית מזכיר בשחרית בתפלת יוצר ידע הזכיר מבערב. עוד נראה לי להביא טעם נכון לזה מדאמ' בירושלמי דראש השנה עלה דמתני' השני במוסף מתקיע, דאמרינן מפני מה ר' יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדרי שמע לה מן הדא שמעה ה' צדק זו קרית שמע הקשיבה רנתי זו רנון תורה האזינה תפלתי זו תפלה בלא שפתי מרמה זה מוסף מה כתיב בתריה מלפניך משפטי יצא. אלמא תפלת המוספין עיקר ולפיכך תקנו לאמרו במוסף.
Weekday Prayers.Amidah.94
בימות החמה טעה ואמר משיב הרוח אינו חוזר לראש לפי שאין הרוחות נעצרין ואין צריכין בקשה. ואם אמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל חוזר לראש לפי שהגשם הוא סימן קללה בימות החמה. ואם לא הזכיר טל אין מחזירין אותו שאין הטל נעצר ואין צריך בקשה. ובימות הגשמים טעה ולא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו ואם לא אמר מוריד הגשם ולא מוריד הטל חוזר לראש. ואם הזכיר טל אינו חוזר מפני שהוא סימן ברכה. כתב אב"י העזרי שאם סיים ברכת מחייה המתים ולא הזכיר ועדין לא התחיל אתה קדוש אין צריך לחזור אלא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם ומתחיל אתה קדוש כדאמרינן בפרק שלשה שאכלו טעה ולא הזכיר של ראש חדש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל וכן בשבת וכן ביום טוב, לא שאנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש. וכת' הראב"א ויש לבעל הדין לחלוק דשאני התם דמזכיר בברכה אבל הכא דלא תקינו בה ברכה חוזר לראש.
Weekday Prayers.Amidah.95
ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אמרינן בירושלמי בתוך שלשים יום חוזר לראש שבודאי לא אמר אותו הואיל ואינו רגיל בו אבל לאחר שלשים יום אינו חוזר לראש מפני שכבר הוא רגיל ולא שכח לאמרו. והר' מאיר דרטנבורוק היה רגיל לומר ביום שמיני של חג הסוכות תשעים פעמים מתחלת אתה גבור עד משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד שלשים יום שהיה צריך לאמרו שלשה פעמים בכל יום. ומעתה אם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אין צריך לחזור לראש לפי שבודאי אמרו. ומביא ראיה מדאמרינן ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן, אף כאן אמרו שלשים יום שלש פעמים בכל יום ואחר שלשים יום אם הוא מסופק אינו חוזר לראש מפני שכבר רגיל בו ומסתמא אמרו, כל שכן בכאן הואיל ואמרו תשעים פעמים בשעה אחת כיון שהוא רגיל בו שאינו חוזר לראש. וכתב הרי"ף דלא שפיר למיעבד הכי דאין הנדון דומה לראיה דודאי גבי שור המועד דהוי טעמא משום דאתחזק לנגח והילכך אם הוחזק בשלשה פעמים רחוקות כל שכן קרובות אבל גבי משיב הרוח שהדבר תלו בהרגל לשון אינו דומה מפני שאע"פ שהרגיל לשונו לומר מתחלת אתה גבור עד משיב הרוח ומוריד הגשם לבדו בלא ברכה ראשונה דמגן לא הוי חזקת הרגל כשמתחיל להתפלל בסדר ברכת המגן ואחר כן אתה גבור.
Weekday Prayers.Amidah.96
כתב ר"א מנין לנו שלא תהא נזכרת גבורת גשמים אלא בתפלה מדכתי' ולעבדו בכל לבבכם וסמיך ליה ונתתי מטר ארצכם בעתו ואמרינן אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה וקאמר שבשבילה המטר יורד. ומפרש בפרק אין עומדין גבורות גשמים בתחיית המתים מאי טעמא אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים לפיכך קבעוה מתחיית המתים. והכי אמרינן בירושלמי כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם, ר' חייא בר בא שמע ליה מן הדא יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו וכתיב בתריה ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו במלקוש יורה ארץ.
Weekday Prayers.Amidah.97
השני בברכת אתה קדוש שאומר בעשרת ימי תשובה במקום האל הקדוש המלך הקדוש. ואם טעה וחתם האל הקדוש חוזר לראש. ואם לא נזכר אלא אחר שהשלים כל תפלתו חוזר לראש.
Weekday Prayers.Amidah.98
השלישית בברכת אתה חונן שאומר בליל מוצאי שבת הבדלה. ואם שכח לאמרה במקומה אם נזכר קודם שומע תפלה מבדיל בשומע תפלה ואם נזכר אחר שומע תפלה משלים תפלתו ואינו צריך לחזור מפני שאומר על הכוס. וכתב בעל הלכות גדולות כיון שתלו הדבר בכוס היכא שאין לו כוס צריך לחזור ולהתפלל. והרב רבינו יונה כתב אף אם אין לו כוס מזומן בלילה אם יודע שימצא למחר אין צריך לחזור ולהתפלל אלא אם כן סבור שאף למחר לא יהיה לו. ולפי זה אף בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת אם טעה ולא הבדיל בתפלה אין צריך לחזור ולהתפלל כיון שמבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב.
Weekday Prayers.Amidah.99
הרביעי בברכת השנים אם בימות הגשמים שואל את הגשמים. וזמנם מיום ששים בתקופת תשרי עד ליל פסח, ויום ששים יבא בכ"ב יום מנובינבר אם היה אותה שנה פבריר מכ"ח יום אבל אם היה פבריר מכ"ט יום תהיה השאלה בכ"ג נונבר כי תקופת תשרי לעולם שבעה ימים קודם אכתובר. ואם בימות החמה שואל את הטל. וזמנו מיום ראשון של פסח עד יום ששים בתקופת תשרי ויום ששים כלפני ששים. כתב הרא"ש ראיתי בפרובינצא ששואלין את הגשמים משבעה במרחשון וישר מאד בעיני כי תלמוד שלנו בבלי הוא ולא היתה בבל צריכה למים אבל כל הארצות האלה צריכות למים במרחשון ואם לא ירד גשם עד ששים בתקופה יפסידו הזרע ולמה לא נעשה כמשנה שאומרת בשבעה במרחשון שואלין את הגשמים.
Weekday Prayers.Amidah.100
שכח ולא שאל גשמים בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפלה שואל את הגשמים בשומע תפלה. ואם נזכר אחר שברך שומע תפלה חוזר לברכת השנים. ואם לא נזכר אלא אחר שהשלים כל תפלתו חוזר ומתפלל. וכתב אבי העזרי שאם נזכר קודם תקע בשופר אומ' ותן טל ומטר תקע בשופר גדול וכו' וכבר כתבנו למעלה ראיה לזה. וכן מי ששכח שאלה מברכת השנים והיה אותו היום מתענה ונזכר קודם שומע תפלה שואל תחלה את הגשמים בשומע תפלה ואחר כך אומר עננו כי שאלת הגשמים היא יותר חובה מעננו שהרי אם שכח שאלת הגשמים והשלים כל תפלתו חוזר ומתפלל ואם שכח עננו והשלים כל תפלתו אינו חוזר ומתפלל כמו שנפרש לקמן.
Weekday Prayers.Amidah.101
ומפרש בפר' אין עומדין שאלה בברכת השנים מאי טעמא אמ' רב יוסף מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה.
Weekday Prayers.Amidah.102
החמשי בברכת השיבה שופטינו שאומר בעשרת ימי תשובה במקום מלך אוהב צדקה ומשפט המלך המשפט. ואם טעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפט חוזר לתחלת השיבה שופטינו. ואם לא נזכר עד אחר שהשלים כל תפלתו חוזר לראש. ופי' המלך המשפט המלך שהוא מלך המשפט. וכמוהו הארון הברית שר"ל הארון ארון הברית. וזה להפליג במעלתו. והראב"ד פירש המלך שהוא עצם המשפט כלומר שהוא עצם המדע והחכמה לשפוט תבל בצדק ואינו מקבל מזולתו שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט.
Weekday Prayers.Amidah.103
הששי בברכת תשכון בתוך ירושלם שאומ' בתשעה באב נחם ה' אלהינו. ובירושלמי אומר שצריך לאמרו בהודאה דגרסינן התם בפרקא בתרא דתעניות ר' אבדומה דצפורין בעא קומי ר' מונא ואיכן הוא אומרה אמר ליה כן אמר ר' ירמיה בשם רב כל דבר שהוא להבא אומרו בעבודה וכל דבר שהוא לשעבר אומרו בהודאה ומתניתין אמרה כן נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא. וכתב הרי"ף ועתה נהגו העולם לאמרו בברכת תשכון לפי שהוא מעין הברכה וסומכין על הא דאמר רב יהודה בריה דרב שמו' בר שילת משמי' דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומ' בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
Weekday Prayers.Amidah.104
וכתב הר' גרשום בר שלמה שאם טעה ולא הזכירו במקום הנהוג שיאמר אותו בהודאה שהוא מקומו המיוחד לו מן הדין. ואם לא זכר עד שהשלים תפלתו אינו חוזר ומתפלל משום דקימא לן בפרק במה מדליקין כי בימים שאין בהם קרבן מוסף כגון תעניות ומעמדות וחנוכה ופורים אם טעה ולא אמר מעין המאורע אין מחזירין אותו אבל בימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד אם טעה ולא אמר מעין המאורע מחזירין אותו והכי איתא בהדיא בתוספתא.
Weekday Prayers.Amidah.105
השביעית בברכת שמע קולנו שאומ' בימי הצומות עננו. וזהו בתפלת היחיד אבל כשחוזר ש"צ התפלה אומרו בין גואל לרופא. מי ששכח לומר עננו אם נזכר קודם שעקר את רגליו אומר עננו אבינו וכו' כי אתה שומע תפלת כל פה ופודה ומציל בכל עת צרה וצוקה יהיו לרצון אמרי פי וגומ'. ואם עקר את רגליו אינו צריך לחזור.
Weekday Prayers.Amidah.106
השמיני בברכת רצה ה' אלקינו שאומר בראשי חדשים ובחולו של מועד יעלה ויבא. ואם שכח בראשי חדשים לאמרו אם היה בתפלת הלילה אינו חוזר התפלה לפי שאין מקדשין את החדש בלילה אלא ביום משום דגבי תקעו בחדש שופר כתי' ומשפט לאלקי יעקב ובמשפט כתי' דינו לבקר משפט. אבל אם שכח ביום לאמרו אם נזכר קודם שיעקור את רגליו חוזר לעבודה. ואם נזכר אחר שעקר את רגליו חוזר ומתפלל. ובחולו של מועד אם שכח לאמרו בין בתפלת הלילה בין בתפלת היום אם נזכר קודם שיעקור את רגליו חוזר לעבודה ואם נזכר אחר שעקר את רגליו חוזר ומתפלל. ואם היה רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו ונזכר שהשלים את תפלתו קודם שיעקור רגליו חוזר לעבודה.
Weekday Prayers.Amidah.107
התשיעי בברכת מודים שאומר בחנוכה ופורים על הנסים. ואם שכח לאמרו בין בחנוכה בין בפורים אינו חוזר התפלה בין נזכר קודם שיעקור את רגליו בין לאחר שעקר את רגליו כמו שכתבנו למעלה.
Weekday Prayers.Amidah.108
כתב הרא"ש ונראה שכל אותם שאין מחזירין אותו כגון על הנסים בחנוכה ופורים ויעלה ויבא בליל ראש חדש ועננו וכיוצא בהם כיון שסיים אותה ברכה אע"פ שלא פתח בברכה של אחריה אינו חוזר ואם יחזור הויא ברכה לבטלה. וה"ר אלחנן כתב שכל זמן שלא פתח בברכה של אחריה חוזר. וה"ר יונה כתב שאין לו לחזור והביא ראיה מדאמרינן בפרק תפלת השחר א"ר תנחום א"ר יהושע בן לוי טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר לעבודה בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה דמשמע שמיד שמסיים ברכת עבודה דיינינן בטעות ולכך אמר לשון חוזר ואע"ף שלא התחיל עדין ברכה אחרת. ור"י ראה לרבינו תם שחזר לאחר מודים בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו. ותמה הרא"ש וכתב דלא מסתבר כלל דכל היכא דאם עקר רגליו אינו חוזר לראש גם אם סיים הברכה אינו חוזר לעבודה, ואיפש' שהוא היה מפר' אין מחזירין אותו אינו חייב לחזור אבל אם רצה יחזור, ומיהו גם זה יתכן אם סיים תפלתו שיוכל לחזור לראש דלא גרע מתפלת נדבה אבל באמצע התפלה כיון שאינו מחוייב לחזור נרא' לי דהוי הפסק אם הוא חוזר עד כאן דברי הרא"ש.
Weekday Prayers.Amidah.109
נקוט האי כללא בידך מי שטעה בא' משלש ברכות ראשונות חוזר לראש התפלה. ובאמצעיות אם נזכר באי זו ברכה טעה חוזר וגומר מאותה ברכה שטעה בה על הסדר ואם אינו נזכר באי זו ברכה מהם טעה חוזר לאתה חונן. ואמרינן בירושלמי בפרק אין עומדין טעה ואינו יודע היכן טעה חוזר למקום הברור לו. ובשלש אחרונות אם טעה באחת מהם חוזר לעבודה.
Weekday Prayers.Amidah.110
וכל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שליח צבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו בעת שמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חדש שאם שכח שליח צבור ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו אין מחזירין אותו מפני טורח צבור שאנו סומכין על תפלת המוספין שעדין הוא לפניו שמזכיר בה ראש חדש. וכתב בעל הלכות גדולות וכן אם טעה ולא הזכיר במוסף אין מחזירין אותו מפני טורח צבור ועוד שהרי תפלת המנחה לפניו. אבל הרא"ש כתב שאם טעה ולא הזכיר במוסף שמחזירין אותו ולא נסמוך על מה שמזכיר בשחרית דדוקא על תפלה שעדין לפניו אנו סומכין ולא על התפלה שהזכיר בה כבר ולא נסמוך גם כן על מה שיכול לומר במנחה כי דוק' בשחרית ומוסף שרגילין להתפללם כאחת הוא שאנו סומכין מתפלה לתפלה אבל לא מתפלת מוסף מוסף לתפלת המנחה עד כאן. שליח צבור ששכח ולא אמ' עננו בין גואל לרופא אומרו בשומע תפלה ביחיד.
Weekday Prayers.Amidah.111
כתב ר"י זכרנו לחיים וכתוב לחיים ובספר חיים שמוסיפין בעשרת ימי תשובה אם לא אמר מחזירין אותו בין ביחיד בין בצבור דמשנה הוא ממטבע ברכות. וכתב הרא"ש תמה אני למה מחזרין אותו מאחר שאינו מוזכר בתלמוד דבמלך הקדוש והמלך המשפט איכא פלוגתא ופסיק תלמודא דלא יצא אבל בזכרנו ומי כמוך אם תקנת גאונים היא לאמרם מנא לן דמחזירין, אין זה נקרא משנה ממטבע ברכות מאחר שלא הוזכר בתלמוד. וכן כתב הרמב"ם ז"ל. וכן כתב הרמב"ן ז"ל בשם הגאונים שאין מחזירין אותו בין יחיד בין שליח צבור. ומפני שהיא תקנת גאונים לאמרם לא מניתים בכלל האחרים.
Weekday Prayers.Amidah.112
כתב בעל הלכות גדולות שאם שכח אדם דבר שיצטרך לחזור בשבילו ולהתפלל יכוין דעתו וישמע מפי שליח צבור כל שמנה עשרה ברכות מראש ועד סוף ויצא ידי חובתו כדאמרינן בשלהי ראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי ואע"ג דאמרינן התם שלא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות דאניסי וטרידי אבל דעיר לא היינו היכא דלא התפלל כלל אבל היכא שכבר התפלל אלא שטעה מוציא אף הבקי וכן פירש רב אחאי. וכן כתב הרב ר' מאיר דרוטנבורק.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.1
וחוזר שליח צבור את התפלה בקול רם להוציא את מי שלא התפלל והכל עומדין ושומעין כל ברכה וברכה מפיו ויענו אמן בין אותם שיצאו ידי תפלה ובין אותם שלא יצאו ובכוונה שיכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה כי אמן הוא לשון אמנת דברים. ולא יענה אמן חטופה פירוש שחטף וענה אמן קודם שתכלה הברכה מפי המברך. ויש מפרשים חטופה כאלו האלף נקודה בחטף. ולא אמן קטופה פירוש שאינו מחתך כל האותיות. ויש מפרשים שפסק אמן לשנים. ויש מפרשים שלא אמר אמן אלא מן. ולא אמן יתומה פירו' שלא שמע הברכה מפי המברך ואם הוא יודע אי זו ברכה סיים אע"פ שלא שמעה מפיו יכול לענות. ויש מפרשים אמן יתומה שלאחר זמן מרובה שסיים הברכה וענה אמן על דעת אותה ברכה. ולא יזרוק ברכה מפיו. פירוש לא ימהר להוציא הברכה מפיו אלא יברך בנחת. וכתוב בערוך הא דאמרינן שאין עונין אמן יתומה קשיא ליה לרבינו נסים מיהא דאמרי' בסוכה בפרק החליל כיון שהגיע לענות אמן הלא מניף בסודרין והן עונין אמן והא הני לא שמעי הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין שהגיע שעת אמן ועונין אמן יתומה, ופרקה הא דתמא אין עונין אמן יתומה מפרשי רבנן דבני מערבא שעל מי שהוא חייב לענות אמן צריך שישמע הברכה ואחר כך יענה אמן ולא יענה אמן יתומה וזה שהיו עונין אמן בהנפת הסודרין היה בקריאת ספר תורה אבל לא בתפלה ולא בדבר ששליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן וכן מפורש בגמר' דסוכה דבני מערבא בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה עמד אחד מהן לקראת בתורה היה הממונה מניף בסודרין עד כאן. מכאן נהגו ששליח צבור עומד בתיבה להשמיע לרבים ולהוציא מי שאינו בקי. ואע"פ שאמרו אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל טוב הוא זה המנהג שאלמלא כן לא ישמעו מרוב הקהל המתאספים בבית הכנסת.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.2
וגרסינן בשבת בפרק כל כתבי הקדש אמר רש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמ' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי אמונים אלא אמנים. ואמרינן בברכות בפרק אלו דברים גדול העונה אמן יותר מן המברך. יש מפרשים כי אמן בגימ' עולה למנין צ"א והוא כמנין שני שמות יו"ד ה"א אל"ף דל"ת. ויש מפרשים כי המברך דומה לשטר שלא נתקיים בב"ד ויכול אדם להכחישו ואחר שהוא מאושר ומקויים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כך אמן הוא קיום חותם הברכה וכן עקר.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.3
וכתב הרא"ש בתשובה אלו שחוזרין ואומרין התפלה עם שליח צבור מלה במלה אפילו אינם חותמין עמו צריך לגעור בהם ששליח צבור מתפלל להוציא מי שאינו בקי והקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכת שליח צבור ולומ' אמן וכשאין תשעה בבית הכנסת שמכוונין לברכת שליח צבור קרוב אני בעיני שברכת שליח צבור לבטלה לפי שברכת שליח צבור נתקנה לאמרה בעשרה לכך כל אדם יעשה עצמו כאלו אין תשעה זולתו ויכוין לברכת שליח צבור והחוזרין עמו נראה כקלות ראש עד כאן.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.4
ואומ' שליח צבור בסוף ברכת אתה גבור נקדישך ונעריצך ונערצך כבר זכרנוהו למעלה. כנועם על שם דרכיה דרכי נועם. שיח על שם ולפני ה' ישפוך שיחו. סוד על שם בסוד ישרים, שרפי קדש נקראו כן המלאכים לפי שהם שורפים בהבל פיהם. המשלשים לך קדושה, שאומר קדוש קדוש שלשה פעמים להורות שאין לקדושתו חקר כאשר יזכיר האדם דבר שלש פעמים די לו כאלו הזכירו מאה פעמים.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.6
והחכם ר' דוד קמחי ז"ל פירש שאמר שלשה פעמים קדוש כנגד שלשה עולמות שהם עולם העליון ועולם התיכון ועולם השפל והוא העולם הזה והנכבד בזה העולם הוא האדם ואומר שהוא קדוש ונעלה משלשה עולמות ובשני עולמות יקדישוהו וירוממוהו בתהלתם והאדם גם כן בעולם השפל עד כאן. ובתנחומא מפרש דברים רבים שהם משולשים. אבות משולשים אברהם יצחק ויעקב ישראל משולשים כהנים לוים וישראל, משה אותיותיו משולשים, רועים שלשה משה אהרן ומרים, תורה משולשת תורה נביאים וכתובים, וגם תורה אותיותיה משולשות. פירו' אותיות אבג"ד שהתורה כולה יוצאת מהם הם משולשות כיצד אחדים עשרות ומאות והאחדים שלש פעמים שלש וכן העשרות וכן המאות. פירוש אחר אבג בי"ת שליש של שלשתן, בגד גימל שליש, גדה דלי"ת שליש, וכן עד סוף האותיות. עוד שמעתי פירוש אחר בשם הרא"ש אב"ג יעלו ששה והם משולשים שלש אותיות ושני פעמים שלשה, בג"ד הם תשעה והם משולשים, גד"ה הם י"ב והם משולשים, וכן עד סוף האותיות. שלשה תפלות ביום ערב ובקר וצהרים, וכן שלמה עשה שלש ספרים שיר השירים ומשלי וקהלת וזהו שאמר הלא כתבתי לך שלושים במועצות ודעת.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.7
וכן כתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר כלומ' המלאכים נוטלים רשות זה מזה שלא יקדים האחד ויתחיל אלא אם כן פתחו כלם ביחד וזהו שאומ' ביוצר כלם כאחד עונים באימה וכו'. ונהגו לנענע עצמן בקדושה וסמך לדבר וינועו אמות הסיפים מקול הקורא וכתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול וגומ' כלומ' כשהייתי שומע הקדושה כאלו רוח היתה נושאה אותי. לעמתם משבחים ואומרים כלומ' כל ארבע רוחות הם לנוכח פני האופנים והם משבחין להב"ה באי זה נכח שירצו כי הכבוד מלא את הרוחות ואינם צריכין להסב פניהם לכל צר שהרי יש להם פנים לכל צר כמו שנאמר ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתם. ואומר כל אחד מהם ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין יודעין איה מקומו. והר"מ במז"ל פירש ממקומו כפי מעלתו ועצם חלקו במציאות. ובדברי קדשך כתוב לאמר ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון לדור ודור הללויה ישראל נקראו ציון כדאיתא בפסיקתא אמר ר' חנניא בר פפא חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום שנקראו ישראל ציון אלא זה ולאמר לציון עמי אתה. או יש לומר ציון ממש. ומן הדין היה לנו לומר ה' ימלוך לעולם ועד שהוא של תורה אלא בשביל הזכרת ציון אנו אומרים זה שאמר דוד על שם אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. ובכל התפלות אנו מזכירין או ציון או ירושלם.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.8
וכשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמור' שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו. אבל בשאר התפלה שהיא בקשה יכול לתבוע צרכיו על ידי שליח שכל אדם חפץ בטובתו ולא יכחיש ויאמר לא שלחתיו וזהו שאמר דוד אמרת לה' ה' אתה אני בעצמי אמרתי לו ולא על ידי שליח. אלקי כל בשר פסוק הוא. יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות אנו נותנין לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו. וכן תעשה להבא שתחיינו ותחננו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך על שם ומקבציו ישתוהו בחצרות קדשי. לעשות רצונך על שם לעשות רצונך אלקי חפצתי. ולעבדך בלבב שלם על שם ולעבדו בכל לבבכם. על שאנו מודים לך ר"ל אנחנו מודים לך על שזכיתנו מכל האומות וקרבתנו להודות לך. וכורע תחלה וסוף. ובתלמודא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בה בא"י אל ההודאות וכן היה נוהג הרא"ש. ואמרינן בירושלמי בפרקא קמא דברכות הכל שוחין עם הצבור בהודאה, ר' זעירא אומר ובלבד במודים, תניא הכורע בהודאה של הלל ובהודאה של ברכת המזון הרי זה מגונה וכן במודים של נשמת כל חי. פירוש הודאה של הלל הוא אודך כי עניתני.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.9
וכשמסיים שליח צבור ברכת מודים אומר אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך וכו'. ומזכיר זכות אבות שהם שלשה לפי שהשלש ברכות חלות בזכותן. ואמר משולשת כי הם שלש פסוקים. כתב הרב ר' יוסף קמחי ז"ל שאין לומר כהני עם קדושיך כי אינם כהני ישראל אלא כהני ה' כמו שאין לומ' נביאי ישראל אלא נביאי ה' וגם אין לומ' כהנים עם קדושיך כי אינם נקראים עם והעד והכהנים והעם וכתיב והיה כעם ככהן אלא הנכון לומ' כהנים בעם קדושיך. ונראה לי שיכול לומר כהנים עם קדושך כדאמרינן בוידוי יום הכפורים ובני אהרן עם קדושיך וכן הוא כתוב בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה. וכתב אבן הירחי ושמו את שמי אין מנהג בצרפת לאמרו דאמרינן בסוטה בפרק אלו נאמנין ושמו את שמי שמי המיוחד לי שמברכין את העם בשם המפורש ועתה אין אנו מברכין בשם המפורש ואנו מבקשין את ברכתו ואומ' ברכנו בברכה המשולשת בתורה וכו' וכבר אמרנו המשולשת ומה לנו להוסיף עוד ושמו את שמי כשם שאין אנו אומרים כה תברכו את בני ישראל ששניהם לשון צואה ולא לשון ברכה כך כתב רש"י. ותכף וישם לך שלום יאמר שים שלום דומה לדומה, אבל בספרד ובפרבינצא נהגו לאמרו ולא יתכן עד כאן. ובסדר רב עמרם ורבינו סעדיה כתב ושמו את שמי ועליהם סמכו באלו הארצות לאמרו. חדוש יברכך ה' וישמרך כנגד שלשה שקורין בתורה בחול. יאר ה' פניו אליך ויחנך כנגד חמשה שקורין בתורה במועד. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כנגד שבעה שקורין בתורה בשבת. ונשאל הריא"ף אם צריכין הקהל לענות אמן כשאומר שליח צבור ברכת כהנים והשיב דאין צריך לענות אמן אלא כשנושא הכהן את כפיו עד כאן. והטעם מפני שאין עונין אמן אלא כשומעין מפי המברך. ולכן יש מקצת יחידים שעונין כן יהי רצון במקום אמן. ואסור ליחיד לומר ברכת כהנים בתפלתו כי בצבור נתקנה כנגד נשיאו' כפים שאינה אלא בעשרה אומרה שליח צבור.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.10
וכשהכהנים נושאין את כפיהם צריך שליח צבור לקראתם קודם שיתחיל רצה ואומר כהנים ואז עוקרין את רגליהם ממקומם לעלות לדוכן. וכשעוקרין את רגליהם לעלות אומ' יהי רצון מלפיך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלימה ולא יהיה בה מכשול ועון מעתה ועד עולם. וכתב רבינו תם שאין לשליח צבור להפסיק ולקרוא כהנים דהוי הפסק בתוך התפלה אלא הסגן של ש"צ קורא. ועולים לדוכן ועומדין שם פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם לתוך כפיהם עד שמסיים שליח צבור מודים ואז מחזירין פניהם כלפי עם ומברכין בא"י אמ"ה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהם ופושטין ידיהם וחולקין אצבעותיהם כדאית' במדר' מציץ מן החרכים ששכינה למעלה מראשיהם ומציץ מבין חרכי אצבעותיהם ומכוונין לעשות חמשה אוירים בין שני אצבעות לשני אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל לקיים מציץ מן החרכים. ושליח צבור מקרא אותם יברכך והם עונין אחריו מלה במלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונין הקהל אמן וכן אחר פסוק שני וכן אחר השלישי. ואחר כך מתחיל שליח צבור שים שלום ואז הכהנים מחזרין פניהם כלפי ההיכל ואומרין רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך וגומ'.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.11
וגרסין בחגיגה בפרק אין דורשין המסתכל בשלשה דברי עיניו כהות בקשת ובנשיא ובכהנים. ודוקא במקדש לפי שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה שורה על ידיהם אבל בגבולין ובזמן הזה שאין מברכין בשם המפורש ואין השכינה שורה על ידיהם אינו אסור אלא משום הסח הדעת. כדאמרינן בירושלמי דמגלה עלה דמתניתי' היו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו, אמ' ר' יוסי זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין את ישראל אמר ר' חגי כלום אמרו אין מסתכלין אלא מפני הסח הדעת אנא מסתכלנא ולא מסחא דעתאי פי' שכיון שאינו מסתכל עומד באימה ומכוין לברכה.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.12
וכשמברכין הכהנים את העם יש אנשים שאומרין פסוקים מעין כל מלה ומלה של ברכה ואין ראוי לאומרם מהטעם שאמרנו. והכי איתא בסוטה בפרק ואלו נאמרין העם בשעת ברכת כהנים מה הם אומרים אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו ברכו ה' כל צבאיו ברכו ה' כל מעשיו, אמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה, אמ' ר' חנינא בר פפא תדע דבמקדש נמי לא ליבעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין, א"ר אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים, אמר ר' אבהוא מריש הוה אמינא להו כיון דחזינא לר' אבא דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי לא אמינא להו. מכאן שאין אומר אותן אפי' בגבולין. ואמרינן בתוספת' דברכות אין עונין עם המברך, ר' יהודה היה עונה עם המברך קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וברוך כבוד ה' ממקומו, כל אלו היה אומ' ר' יהודה עם המברך.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.13
גרסינן בירושלמי דברכות בפרק אין עומדין אמר ר' יהודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה. פירוש בשעה שקורא שליח צבור כהנים. ר' יהודה בן פזי כד הוה תש ולא הוה חזיק רישיה הוה קאים אחוריה עמודא, ר' אלעזר נפיק לבראי.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.14
וכתוב בערוך נשאלה שאלה מן הגאונים כהן שלא התפלל ומצא צבור שמתפללין מותר לעלות לדוכן או לא. והשיבו לא מצאנו דבר שמעכב ברכת כהנים אלא נטילת ידים דאמרינן בסוטה כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו אבל לא מצאנו שהתפלה מעכבת ויעלה ויברך.
Weekday Prayers.Amidah Repetition.15
נשאל הר"מ במז"ל קהל שהתפללו וכלם בקיאין בתפלה אם ירד שליח צבור לפני התיבה ויחזור התפלה בקול רם או אינו חוזר כי חזרת התפלה היא שלא לבייש את מי שאינו בקי ובכאן כלם בקיאין ואינו חוזר משום ברכה לבטלה הואיל וכבר יצאו כלם ידי חובת עצמם בלחש או ירד לפני התיבה ויחזור כדי שלא תתבטיל תורת הסדר ואם תאמר כי לא תתבטל תורת הסדר אלא אם כן יהיה בקהל מי שאינם בקיאין כמה יהיו שחוזרין בשבילן. והשיב הואיל ותקנו חכמים ז"ל שירד שליח צבור לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי ולדברי רבן גמליאל שאמר אפי' הבקי שלא התפלל בינו לבין עצמו לא תהיה חזרת שליח צבור ברכה לבטלה כלל מפני עיקר התקנה ואע"פ שלא יהיה בקהל מי שאינו בקי, כמו שתקנו הקדוש בבית הכנסת והיה עיקר זה מפני האורחים ונתחייבו לאומרו בכל בתי כנסיות ואע"ף שאין שם אורחים וכמו שתקנו ברכה אחת מעין שבע בליל שבת בשביל המאחרים לבא לבית הכנסת ונתחייבו לאומרה תמיד וא"ע פי שהיו שם כל הקהל, וכן כל דבר הנתקן בשביל דבר אחר אין ענינו שלא נעשית התקנה ההיא עד שיהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשבילו רק ענינו שנעשה התקנה ההיא על כל פנים גזרה שמא יהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשבלו, וצריך שיובן זה הענין שאם לא כן היו החכמים נותנין דבריהם לשיעורין והיה צריך בכל תפלה לחפש כל איש ואיש שבבית הכנסת אם הוא בקי או לא ואז יחזור שליח צבור התפלה וזה כלו חוץ מענין הגזרות והתקנות עד כאן דבריו.
Weekday Prayers.Laws of Prayer.1
כתב רב עמרם שאם נכנס לבית הכנסת ורואה שאם יאמר כל הזמירות שלא יוכל להשלים ולהתפלל תפלתו עם הצבור שיאמר ברוך שאמר ומזמור של תהלה לדוד בלבד וחותם בברכת ישתבח ואע"פ שתקנו לומר מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה נראה שעיקר התקנה לא היתה אלא מפני המזמור של תהלה לדוד כדאמרינן בפרקא קמא דברכות כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ובשביל אותו מזמור תקנו לומר עד סיום התלים הילכך טוב הוא שידלגה כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל עם הצבור. והרב רבינו יונה כתב בשם רבותיו שאם נכנס בשעה ששליח צבור מתחיל יוצר ואין לו שהות לומר אפי' מזמור של תהלה לדוד טוב הוא שיקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל עם הצבור ואחר כך יקרא פסוקי הזמירות עם הברכו' שלפניהם ושל אחריהם לפי שהתפלה רצויה ומקובלת עם הצבור.
Weekday Prayers.Laws of Prayer.2
וגרסינן בירושלמי דברכות הנכנס לבית הכנסת ומצאן עומדין ומתפללין אם יודע שהוא גומ' עד שלא יתחיל שליח צבור לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל. באי זה אמן אמרו תרין אמוראין חד אמר באמן של האל הקדוש וחד אמר באמן של שומע תפלה. א"ר פנחס ולא פליגי מן דמר באמן של האל הקדוש בשבת ומאן דמר בשומע תפלה בחול. וגרסינן בפרק מי שמתו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי שצריך לשחות עם הצבור במודים שלא יראה ככופר במי שהצבור משתחוים לו. וכתב הריא"ף ואם יגיע הוא למודים או לאחת מן הברכות ששוחין בהם בשעה ששליח צבור אומ' מודים שפיר דמי מאחר ששוחה עמו. ור"ת כשהיה עומד באמצע התפלה והיה שליח צבור מגיע למודים היה משתחוה עם הצבור באמצע ברכה. אבל לא בתחלה וסוף דאמרי' דאין לשחות בתחלת ברכה ובסוף ברכה אלא באבות ובמודים. וכתב הרא"ש ולכתחלה אין לעשות כן אם לא שיצטרך אדם להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה. ואם היה מתפלל ושמע שהצבור אומר קדושה או אמן יהא שמיה רבה או ברכו כתב רש"י בסוכה בפ' לולב הגזול בשם הלכות גדולות ששותק ומכוין למה שהצבור אומרין והוי כעונה וכן כתב רבינו סעדיה ור"ח אבל רבינו תם ור"י כתבו שאינו שותק שכיון ששומע כעונה הויא הפסקה בתפלה. ויש אומרים דלא אמרינן שומע כעונה אלא אם כן הוא יכול לענות אבל המתפללין שאינן יכולין לענות לא אמרינן בהו שומע כעונה. כתב רבי האיי הנכנסת לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין בלחש ימתין להתפלל עד שיגמרו וכששליח צבור חוזר התפלה בקול רם יתחיל הוא עמו בלחש מלה במלה ויענה הקדוש' עם הצבור במקומה ואין בזה הפסק וזה שאמרו אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים לא אמרו זה אלא כשהתחיל קודם שליח צבור אבל אם התחיל עם שליח צבור שפיר דמי כדי שלא יפסיק בין גאולה לתפלה.
Weekday Prayers.Laws of Prayer.3
כתב הרב ר' גרשום בר' שלמה נשאל לפנינו אם סח בתפלה אם צריך לחזור אם לאו ואם חוזר אם יחזור לראש או לאותה ברכה שסח בה והשבנו תשובה לשואל כי צריך לחזור לראש כי כל שמונה עשרה ברכות כברכה אחת דמו והארכנו מאד בדבר כמו שכתוב אצלנו בסיפרי תשובות שאלות עד כאן דבריו.
Weekday Prayers.Laws of Prayer.4
כתב הרב ר' שמשון מקוצי המתפלל ושהה באמצע התפלה כדי לגמור את כלה אם שהה מעצמו בלא דחוי ואונס שאם היה רוצה היה יכול לגמור אינו צריך לחזור לראש כההיא דמגלה שקרא לסירוגין וכן ההיא דראש השנה שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא אבל אם שהה מחמת שהיו מים שותתין על ברכיו ולא היה יכול להתפלל באותה שעה זה ודאי אם שהה כדי לגמור את כלה חוזר לראש.
Weekday Prayers.Laws of Prayer.5
ולאחר שמסיים שליח צבור חזרת התפלה אינו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו אם התפלל בלחש עם הצבור אבל אם לא התפלל בלחש פוסע שלש פסיעות לאחריו.
Weekday Prayers.Post Amidah.1
ונופלין כל הצבור על פניהם בצדם השמאלית ומגביהין צד ימין ואומרי מזמור אליך ה' נפשי אשא וגומ'. ומוסיפין בתחלתו רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו. ומזמור זה חברו דוד באלפא ביתא וחסר ממנה שלשה אותיות שהן בוק לפי שלשון בוק הוא לשון ריקות ומורה על ריקות מתשובה וממעשים טובים והיא המשובה שנאמר במזמור זה יבושו הבוגדים ריקם שר"ל ריקם מתשובה וממעשים טובים. ולפי שהמזמור הזה חברו למי ששב בתשוב' להתפלל אותו תמיד לא רצה להזכיר בו משובה. ואעפ"כ חזר דוד ורפאה ברוח הקדש שכפל במזמור זה שלשה אותיות שהם ארפ לשון רפואה ומצאנו בתשובה לשון רפואה שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה. ויש יחידים שמתחננים מזמורים אחרים כל אחד ואחד כפי רצונו ודעתו.
Weekday Prayers.Post Amidah.2
ואחר כך אומר ש"צ אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה וגומ'. והטעם שנהגו לאומרו אחר התפלה משום דאמר בתעניות בפ' סדר תעניות האלו מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבעה ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ואמ' אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו ונענה.
Weekday Prayers.Post Amidah.3
ואחר כך אומרים ואנחנו לא נדע וכו' והוא פסוק בדברי הימים. ואומר פסוקים מפוזרים מהתלים. והטעם שנהגו לומר ואנחנו לא נדע כלומר כבר עשינו כענין שעשה משה בהר בעלותו לקבל התורה שאמר בתחלה ואשב בהר בלשון ישיבה ואחר כך ואנכי עמדתי בהר ואחר כך ואתנפל לפני ה' וכן עשינו אנחנו בתחלה פסוקי הזמירות בישיבה ואחר כך שמונה עשרה בעמידה ואחר כך נפילת אפים ומעתה אין אנו יודעים להתפלל בענין אחר וזהו ואנחנו לא נדע.
Weekday Prayers.Post Amidah.4
ואחר כך עומד ש"צ ואומר קדיש עד לעילא.
Weekday Prayers.Post Amidah.5
ואחר כך אומר אשרי יושבי ביתך וגומ'. ונהגו לאומרו שלשה פעמים בכל יום כנגד ג' פעמים שבת קול יוצאת ואומרת בשלש משמרות הלילה אוי שחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני בין אומות העולם. ולכך אנו אומרים על הבית שנשרף ואין לנו כי אם מקדש מעט אשרי יושבי ביתך. ועוד שאשרי הוא כנגד אוי כמו שאומר במדרש תלים עשרים אשרי יש בספר תלים כנגד עשרים הוי שיש בספר ישעיה. ואע"ף שתמצא שהם עשרים ואחד הוי המדרש לא מנה אלא העשרים שהם ראשי פסוקים ולא האחד שאינו ראש פסוק והן כמספר הוי.
Weekday Prayers.Post Amidah.6
וגרסינן בפ"ק דברכות א"ר אלעזר א"ר חנינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מאי טעמ' אילימ' משום דאתי באלפא ביתא. פירוש לפי שאדם משבח בה להב" בכל מיני מוצאי הדבור. אם כן לימ' אשרי תמימי דרך דאתי בתמניא אלפא ביתא, אלא משום דאית ביה פותח את ידיך. פי' שמורה על תכלית היכולת והרחמים שהוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים. לימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר. שכלל בו האלהות והיכולת והגבורה והרחמים ושאר הנסים. אלא משום דאית ביה תרתי. פי' אלפא ביתא ורחמים. ובספרים מדויקים גורס כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מפני שא"א שלא יכוין דעתו באחת משלשתן. כתבו הגאונים שצריך לכוין בכלו ואם לא כוין לכל הפחות בפותח את ידיך צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. וזה שאמרו מובטח לו שהוא בן העולם הבא לא אמרו שמשום מצוה זו לבדה זוכה אדם לחיי העולם הבא אלא שאם היתה מצוה זו יתירה על מחצה זכיות מכרעת והשמיעונו בזה שהיא כשאר מצות והטע' לפי שכלו שבח והודאה למקום וצורך העולם ופרנסתן והשם ברחמיו מכין להם צרכיהם. והאומרו בכוונה ודאי יש לו רוח נשברה.
Weekday Prayers.Post Amidah.7
ומה שמוסיפין בתחלת המזמור אשרי יושבי ביתך מפני שממנו אנו למדין בפ' אין עומדין שצריך אדם שישהה שעה אחת קודם שיתפלל כדי שתתישב דעתו עליו ויכוין את לבו. וגם מה שמוסיפין בסוף המזמור ואנחנו נברך יה להודיע שהוא בן העולם הבא וזהו מעתה ועד עולם ועוד כדי שיסיים בהללויה ולהסמיך הללויה להללויה שכל המזמורים שיש עד כל הנשמה תהלל יה מסיימין בהללויה ומתחילין בהללויה.
Weekday Prayers.Post Amidah.8
וגרסינן בפ"ק דברכות מפני מה לא נאמרה נון באשרי. מפני שיש בה מפלתן של שונאיהם של ישראל שנא' נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל פירוש לא רצה דוד לשבח בה מפני שצפה ברוח הקדש שבאות זו עתיד הנביא לינבא על מפלתן של ישראל, במערב' מתרצי לה להאי קרא הכי נפלה ולא תוסיף, קום בתולת ישראל, אמ' רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכו ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. כלומר שאע"ף כן יסמוך הקב"ה את נפילתנו.
Weekday Prayers.Post Amidah.9
ואומר במדרש למה כל פסוקי האלפא ביתא באמצע הפסוקים אחרי האתנחות מתחילין בו"ו חוץ משני פסוקים שהם חנון ורחום ה' וגומ', קרוב ה' לכל קראיו, לומר לך חק אל לאומרו בכל יום, חי"ת דחנון, קו"ף דקרוב הרי חק, אלף דארך למ"ד דלכל הרי אל.
Weekday Prayers.Post Amidah.10
ואחר כך אומרים למנצח מזמור לדוד ומה שתקנו לאומרו בסוף התפלה מפני שאומר במדרש תלים אמ' ר' שמעון בר אבא אתה מוצא י"ח מזמורים מראש הספר ועד פסוק זה ואשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא כנגד י"ח ברכות שאדם מתפלל בכל יום, אדם אומר לחבירו תתעני צלותך כך דוד המלך לאחר ששר י"ח שירות ותושבחו' אמר יענך ה' ביום צרה והכי איתא בירושלמי. וגם מדבר זה המזמור בענין הקץ שנאמ' יענך ה' ביום צרה וכתיב בדניאל והיתה עת צרה, ישלח עזרך מקדש זה משיח בן דוד, עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו, אלה ברכב גוג ומגוג, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו. ולכך נהגו לאומרו סמוך לסדר קדושה שמתחיל ובא לציון גואל.
Weekday Prayers.Post Amidah.11
ואומר במדרש תלים תשעה פסוקים יש במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם. לאשה עוברה שהיא מקשה לילד אמרין לה לית אנן ידעין מה נומר לך אלא מאן דעני לאימך בעידן קשיותה יענה יתיך בעדן קשיותיך, כך ביעקב כתיב האל העונה אותי ביום צרתי אמר להם דוד לישראל מי שענה את יעקב אביכם בעת צרה הוא יענה אתכם בעת צרתכם הוי יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב. עוד אומר שם המזמור הזה ראשו בענייה וסופו בענייה, ראשו יענך ה' ביום צרה וסופו המלך יעננו ביום קראנו.
Weekday Prayers.Post Amidah.12
ובשבתות ובימים טובים אין אומרים אותו מפני שהוא מזמור של תחנה וגם הוא מתחיל יענך ה' ביום צרה ושבתות וימים טובים אינם ימי צרה אלא ימי שמחה.
Weekday Prayers.Post Amidah.13
ואומר סדר קדושה ובא לציון גואל וגומ' ואני זאת בריתי אותם וגומ' הם שני פסוקים סמוכים זה לזה בישעיה. ומה שאומר פסוק ואני זאת בריתי אותם עם ובא לציון גואל מפני שמדבר על רוח נבואה שלא ימוש מפינו וזה יהיה בביאת הגואל כמו שנאמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגומ'.
Weekday Prayers.Post Amidah.14
ואתה קדוש יושב תהלות ישראל פסוק הוא. ויושב הוא מלשון ותשבו בקדש שהוא ממתין מתעכב לתהלתן של ישראל קודם המלאכים כדאמרינן בחולין בפרק גיד הנשה אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנא' ברן יחד ככבי בקר אלו ישראל והדר ויריעו כל בני אלהים אלו המלאכים. עוד דרשו רבותינו בפסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שהב"ה ממתין עד שתתפלל כנסיא אחרונה שבישרא ומקבל תפלתם ביחד.
Weekday Prayers.Post Amidah.15
וקרא זה אל זה ואמר וגומ' פסוק הוא. ומקבלין דין מדין ואמרין הוא תרגומו.
Weekday Prayers.Post Amidah.16
קדיש בשמי מרומה בית שכינתיה פירש הרב ר' משה כהן מובדל ומופרש הוא מעולם הגלגלים כי בעולם הגלגלים אין לו כי אם בית שכינתיה כלומ' בני אדם אין להם מי שיורה אותם עליו מלבד הנביאים כי אם הגלגלים שמתוך תנועתם שהיא משונה זו מזו ויש בהפך ממש יודע שיש להם מנהיג וזהו בית שכינתיה. וכמו שאמר הכתוב היושבי בשמים וחלילה שאין לו משכן ולא ישיבה כי הוא מובדל ונפרש מעולם הגלגלים מכל וכל.
Weekday Prayers.Post Amidah.17
קדיש על ארעא עובד גבורתיה אמר כל שכן שהוא מובדל ומופרש מעולם היסודות אבל יש בהם עובד גבורתיה שהחכם יכיר פעולת הגלגלים בהם והיאך יתרכבו המורכבים מהם מבלי שינוי אחד מהם לא נעדר ויותר יראה הפלא הה בעשבי' מבשאר הדברים כי במקום קטן מהארץ יצאו מעצמם כמה מינים שאינם דומים זה לזה ועם כל זה יש דומים להם במקומות אחרים והארץ המולידה אותם אחת והמים המשקים אותם אחדים.
Weekday Prayers.Post Amidah.18
קדיש בעלם עלמיא כלומ' בעולם המלאכים שהוא מובדל ומופרש מהן. ואם תאמ' הואיל והוא מופרש כל כך כל שכן שלא ישים עיניו לראות במעשי האדם אמר ה' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה ואין לזוז מתחת ממשלתו והשגחתו כמו שנאמ' אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בעי אדם וגומ', עכ"ד. והמון העם קורין קדיש לעלם ולעלמי עלמיא וטעות הוא והנכון לומר בעלם עלמיא וכן הוא בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה. ותשאני רוח וגו' פסוק הוא. ונטלתני רוחא הוא תרגומו. ה' ימלוך לעולם ועד פסוק הוא בתורה. ה' מלכותיה הוא תרגומו.
Weekday Prayers.Post Amidah.19
מה שנהגו לומר זה הסדר קדושה בלחש בעבור פסוק ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה והיה ראוי לאומרו ראשון ושמוהו אחרון כדרך סדר הקדושות שהמלכות בסוף. ותדע שכן הוא שהפסוקים הראשונים אומר שליח צבור בקול רם עם תרגומם ופסוק ה' ימלוך ותרגומו אומר אותו בלחש.
Weekday Prayers.Post Amidah.20
וא"ת למה תקנו לומ' בסדר קדוש זה ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה ובקדושה שאומר מעומד ה' ימלוך לעולם שאמר דוד. וי"ל לפי שמתרגמין זה הסדר קדושה תקנו לומר הפסוק שאמר משה לפי שאין תרגום לכתובים.
Weekday Prayers.Post Amidah.21
ושמעתי בשם הרא"ש שאמ' כי קבלה בידו שעל תרגום פסוק ימלוך ה' לעולם וגומ' יצאה בת קול ואמרה ליונתן ב"ע מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח.
Weekday Prayers.Post Amidah.22
ומה שתקנו סדר קדושה בסוף התפלה בעבור עמי הארץ המאחרים לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת הקדושה דאמרינן בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושה ואיהא שמיה רבה דאגדתא. ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר בלשון הקדש אלא בלשון תרגום שהיו רגילין לדבר בו באותו זמן כמו שאמרנו בפירוש הקדיש.
Weekday Prayers.Post Amidah.23
ותקנו להם כאן כמו תפלה קטנה בתחלה אשרי ואחר כך קדושה וזכרון ציון ותלמוד תורה כמו שתקנו בלילי שבת ברכה מעין שבע בעבור המאחרים לבא. וגם מניתי ההזכרות שיש בסדר קדושה זה ומצאתים י"ח הזכרות כנגד שמונה עשרה. והטעם שאין אומרים אותו בשבתות וימים טובים בשחרית מפני שכלם באים לבית הכנסת בתפלה ראשונה ונהגו לאומרו שבתות וימים טובים במנחה לפי שהיו דורשין בימים אלו קודם תפלת המנחה ורגילות הוא לדבר בסוף הדרשה בפסוקי גאולה וקדושה וגם עמי הארץ באים לשמוע הדרשא.
Weekday Prayers.Post Amidah.24
ומה שנהגו לאומרו במוצאי שבת לפי שהוא זמן הכנסת רשעים בגהנם כמו שנפרש במקומו ומאריכין בסדר קדושה כדי לתת להם מעט מנוח יותר. ואין מתחילין בפסוק ובא לציון במוצאי שבת אלא מן ואתה קדוש לפי שאין עיקר גאולה בלילה שלא יאמרו האומות דרך הגנבים ברחו להם בלילה אלא ביום לעיני כל הגוים כמו שנאמ' בגאולת מצרים ויהי בעצם היום הזה בעצומו של יום.
Weekday Prayers.Post Amidah.25
ומה שנהגו להתחיל בליל פורים ובליל תשעה באב ובא לציון מפני שבפורים היתה גאולתנו מיד אויבינו ומבקשי רעתינו ולכך נהגו להזכיר גאולה בלילה שלפניו. וגם כן בליל ט' באב צריך להזכיר נחמה וגאולת ציון היא נחמה. ועוד מפני שאומר תחלה קינות ובסופם אומר נחמה ומסיים בה ובא לציון גואל כדי להסמיך ובא לציון גואל לובא לציון גואל.
Weekday Prayers.Post Amidah.26
ואומר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך וגומ' פסוק הוא בדברי הימים וענינו שיועיל סדר קדושה זה ליצר מחשבותנו ולהכין את לבבנו אליך. ואומר פסוקים מפוזרים.
Weekday Prayers.Post Amidah.27
ואומר ברוך אלקינו שבראנו לכבודו על שם ולכבודי בראתיו פירוש לשבחו וזהו כבודו.
Weekday Prayers.Post Amidah.28
והבדילנו מן הטועים על שם ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וכתיב וידעו תועי רוח בינה.
Weekday Prayers.Post Amidah.29
ונתן לנו תורת אמת על שם ותורתך אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו על שם עץ חיים היא למחזיקים בה ולכך הזכיר לשון נטיעה.
Weekday Prayers.Post Amidah.30
הוא יפתח לבנו בתורתו לשון חכמים הוא. וישים בלבבנו יראתו על שם את ה' אלקיך תירא. ואע"פ שביד האדם היא יראת שמים להיות צדיק או רשע כמו שאמרו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הוא מבקש מאת השם לסייעו כיון שהתחיל ליראה אותו על דרך מה שאמרו רבותינו בא ליטהר מסייעין אותו.
Weekday Prayers.Post Amidah.31
לעשות רצונו על שם לעשות רצונך אלקי חפצתי. ולעבדו בלבב שלם על שם ולעבדו בכל לבבכם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה על שם לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה. וכן יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו לשון חכמים הוא.
Weekday Prayers.Post Amidah.32
שנשמור חקיך בעולם הזה על שם אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך. ואמר בעולם הזה כי זה העולם הוא עולם המעשים ובזה נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא. ומסיים הענין בפסוקים מהתלים. ואומר שליח צבור קדיש תתקבל.
Weekday Prayers.Post Amidah.33
ונהגו לומר בכל ששת ימי החול תפלה לדוד מפני שכתוב בו הורני ה' דרכך. ומוסיפין בסופו פסוקים של תחנה ובקשה. בקול תחנותי בבית בתחלה. אין כמוך באלהים הבי"ת ברפי. ויראו שונאי בו"ו בתחלה.
Weekday Prayers.Post Amidah.34
וגם נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש.
Weekday Prayers.Post Amidah.35
ביום ראשון אומר לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו.
Weekday Prayers.Post Amidah.36
ביום שני אומר שיר מזמור לבני קרח גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו על שם שחלק מעשיו ומלך עליהם ונתעלה וישב במרום.
Weekday Prayers.Post Amidah.37
ביום השלישי אומר מזמור לאסף אלקים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט על שגלה ארץ בחכמה והכין תבל לעדתו.
Weekday Prayers.Post Amidah.38
ביום רביעי אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע על שם שברא חמה ולבנה כוכבים ומזלות ועתיד ליפרע מעובדיהם.
Weekday Prayers.Post Amidah.39
ביום חמישי אומר למנצח מזמור לדוד הרנינו לאלקים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו.
Weekday Prayers.Post Amidah.40
ביום ששי אומר ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר על שם שגמר מעשיו ומלך עליהם.
Weekday Prayers.Post Amidah.41
ביום שביעי אומר מזמור שיר ליום השבת על שם ששבת.
Weekday Prayers.Post Amidah.42
וסימן לאלו המזמורים לש"ם אל"י. ואומר קדיש יהא שלמא רבה וכל העם נפטרין לשלום.
Weekday Prayers.Post Amidah.43
ויש מקומות שנוהגין לומ' בכל יום מימות העומר מזמור שיר אלקים יחננו ויברכנו מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיחת המזמור והם כנגד ארבעים ותשעה ימי העומר. ועוד יש בו שבעה פסוקים חוץ מן הפסוק הראשון והם כנגד שבעה שבועות. ובמקצת מקומות אומרים אותו בכל יום מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב לו כאלו מדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקביל פני שכינה כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה. וגם יש בו תשע וארבעים תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד גביעים כ"ב פרחים תשעה כפתורים י"א נרות שבעה סך הכל מ"ט. ופסוק ראשון יש בו ארבע תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה מלקחיה תרי ומחתותיה תרי.
Weekday Prayers.Post Amidah.44
וגם יש מקומות שנוהגין לומר בכל יום שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו וגומ'. ומוסיפין בסופו פסוקים מפוזרים מהתלים. ואומר אין קדוש כה' וגומ' כי מי אלוה מבלעדי ה' וגומ'.
Weekday Prayers.Post Amidah.45
ואומר אין כאלהינו וכו'. עד אתה תושיענו אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קיים ככתוב בתורתך ויאמר ה' אל משה קח לך סמים וגומ'. ואומר פטום הקטרת כיצד, תרגום ירושלמי איש אשר ירקח גבר דיפטם. שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. פירוש מנים ליטראות. שלש מאות וששים וחמשה שבכל יום כמנין ימות החמה כי היתה נעשית בכל שנה ושנה והיו מקטירין ממנה מנה בכל יום על מזבח הזהב פרס שחרית ופרס ערבית. ושלשה שהיה מוסיף בה כהן גדול בערב יום הכפורים. פירוש הם השלשה מנים הנשארים. ומחזירן למכתשת ונוטל ממנה מלא חפניו כדי לקיים בה מצות דקה מן הדקה כדתנן ביומא בפרק טרף בקלפי בכל יום היתה מן הדקה והיום דקה מן הדקה ומפרש בגמר' תנו רבנן דקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה שבכל ערב יום הכפורים היה מחזירה למכתשת.
Weekday Prayers.Post Amidah.46
ואחד עשר סמנים היו בה הארבעה מפורשות בתורה נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה והשאר הלכה למשה מסיני וסמכום רבותינו ז"ל מן הפסוק שאמ' קח לך סמים הרי שנים, נטף ושחלת וחלבנה הרי חמשה, סמים לרבות אחרים כאלו הרי עשרה, ולבונה זכה הרי אחד עשר סמנים. ואם תאמר סמים האחרון יהיה כסמים הראשון מה הראשון שנים אף האחרון שנים אם כן היה אומר הכתוב סמים סמים שני פעמים זה אצל זה ולבסוף נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה אלא ממה שאמ' סמים באחרונה בא לרבות חמשה כמנין הראשונים.
Weekday Prayers.Post Amidah.47
ואלו הן הצרי הוא נטף האמור בתורה שנוטף מעצי הקטף שיוצא מן הצרי כמו שמפרש לקמן רבן שמעון בן גמליאל וקורין לו בערבי צמג אל בלסן.
Weekday Prayers.Post Amidah.48
והצפורן היא שחלת כדמתרגמינן שחלת טופרא שהוא תרגומו של צפורן כדמתרגמינן ועשתה את צפרניה ותרבי ית טופרנהא ונקרא צפורן מפני שהוא חלק ועשוי כצפורן של אדם ונותנין אותו במוגמרות וקורין לו בערבי אטפאר אל בכור.
Weekday Prayers.Post Amidah.49
והחלבנה הוא שרף אילן הנמצא בערי יון והוא כמו דבש שחור וריחו רע וקורין לו בערבי מיעה והלבונה בערבי לובאן.
Weekday Prayers.Post Amidah.50
משקל שבעים שבעים מנה מאלו הארבעה סמנים. מור בערבי מסך. וקציעה כך שמה בערבי. ושבלת נרד בער' סנבל אלנארדין ונקרא שמו שבלת נרד מפני שהוא דק כשער שבולת. וכרכום בערבי זעפראן. משקל ששה עשר ששה עשר מנה מאלו הארבעה סמנים.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.