Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Weekday Prayers.Blessings on the Shema.30
והרב"ם נרו' כת' כי פרשת שמע לבדה יש בה רמז לעשרת הדברות שכן הוא תשובת משה לישראל אחר ששמעו הדברות מפי הגבורה ויאמרו לו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלקינו אליך ושמענו ועשינו, אז אמר להם משה שמע ישראל הריני בן אדם כמוכם והרינו משמיעכם את דברי ה' ומפרש אני אותה אליכם, הנה שמעתם דבור ראשון אנכי ה' אלקיך וקבלתם אלקותו עליכם כאשר עניתם נעשה ונשמע לכן שמע ישראל ה' אלקינו לומ' ה' עושה הכל הוא אלקינו ואליו נשא עינינו וממנו נשאל כל צרכנו כי הוא אלקינו, דבור שני לא יהיה לך אלקים אחרים כנגדו אמ' משה ה' אחד לומ' לא יהיה לך מבטח לא במלאך ולא במזל ולא תסמוך בדבר אחר שיוכל להועיל לך רק בה' לבדו כי הוא אחד ואין שני לו וכל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, דבור שלישי לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כנגד ואהבת את ה' אלקיך כי מי שהוא אוהב את המלך לא ישבע בשמו לשקר ואמר בכל לבבך כי האהבה תלויה בלב וכן השבועה על דבר הידוע ללב ונעלם מן העין וכתי' ושבועת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאום ה' למד ששבועת שקר יש בה שנאה ולא אהבה ושבועת אמת יש בה אהבה שנא' ובו תדבק ובשמו תשבע וכתיב ותדבק נפשו בדינה ויאהב את הנערה, דבור רביעי שמור את יום השבת לקדשו כנגדו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום וכתי' כי שבת היום לומר שמור מה שצויתיך בכבוד היום הוא יום השבת הקדוש מימי בראשית וביום השבת ניתנה התורה, דבור חמישי כבד את אביך ואת אמך כנגדו ושננתם לבניך שתלמדהו מצות המורה לכבד אב ואם ותטע זאת בלבו מנעוריו וגם כי יזקין לא יסור ממנה ומאי בשבתך בביתך כנגד למען יאריכון ימיך ולומר כאשר יראו בניך כי תכבד אתה לאביך ואמך הזקנים עמך בביתך ובמנוחתך כן יכבדו אותך בניך כי מנהג אבות יעשו בנים., דבור ששי לא תרצח כנגדו ובלכתך בדרך כי רוב הרציחות בדרכים וכתיב דרך ירצחו שכמה לומר ירא את אלהיך בלכתך בדרך ולא תרצח, דבור שביעי לא תנאף כנגדו ובשכבך וכתיב התם אשר ישכב את אשה לומר שמור עצמך בשכבך שלא תחטא בביאה אסורה, דבור שמיני לא תגנוב כנגדו וקשרתם לאות על ידיך שלא תגנוב בהם, דבור תשיעי לא תענה ברעך עד שקר כנגדו והיו לטוטפות בין עיניך שלא תעיד אלא על מה שראית בעיניך, דבור עשירי לא תחמוד בית רעך כנגדו וכתבתם על מזוזות ביתך ולא בית רעך ובשעריך ולא בשערי רעך.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.31
עוד תמצא עשרה מצות עשה קבועות בפרשה זו אחת קבלת עול מלכות שמים שנאמ' ה' אלקינו, שנית ייחוד השם שנאמ' ה' אחד, שלישית אהבת השם שנאמ' ואהבת את ה', רביעית תלמוד תורה שנאמ' ודברת בם, חמישית למוד בנים שנא' ושננתם לבניך, ששית ושביעית לקרוא ק"ש שחרית וערבית שנא' ובשכבך ובקומך, שמינית ותשיעית תפילין של יד ושל ראש שנא' וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך, עשירית מזוזה שנאמ' וכתבתם על מזוזות ביתך. עוד תמצא ראשי הגוף נזכרים בה שמע לאזנים, טוטפות לעינים, ודברת ללשון, ושננתם לשינים, וקשרתם וכתבתם לידים ימין ושמאל, ובלכתך לרגלים, והלב והנפש, ובכלל הנפש האף שבה משיב הרוח, ואזהרה מיצר רע שנא' בשבתך בביתך ולא בבית רעך.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.32
ופרש' והיה אם שמוע תשמעו תשובה על פרש' שמע מלה במלה אחר שהזהיר בפרשת שמע התרה בהם בעונש ושכר. שמע כנגדו והיה אם שמוע, ה' אלקינו כנגדו ה' אלקיכם, ה' אחד כנגדו השמרו לכם, ואהבת את ה' אלקיך כנגדו לאהבה את ה' אלקיכם, בכל לבבך ובכל נפשך כנגדו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשיכם ולימד שהעבודה בלב והיא בכלל האהבה והיא התפלה ולימד על כוונת הלב והנפש והמתפלל בכוונה נאמר בו ואשפוך את נפשי, והיו הדברים האלה כנגדו ושמתם את דברי אלה, אשר אנכי מצוך היום כנגדו אשר אנכי מצוה אתכם היום, ושננתם לבניך כנגדו ולמדתם אותם את ביניכם, ודברת בם כנגדו לדבר בם, בשבתך ובלכתך ובשכבך ובקומך וקשרתם וכתבתם כתו' בשתיהן. הוסיף בזו לפרש מתן שכר ונתתי מטר ארצכם ועונש השמרו לכם וחתם ברבוי ימים ושנים ונחלת הארץ. ופתח בשבח וסיים בשבח עכ"ד הריב"א.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.33
גרסינן בברכות בפ' היה קורא בתורה באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. מפני היראה פרש"י אדם שמתיירא שמא יהרגנו וכן כת' הר"ם במז"ל מלך או אנס. וכת' הרא"ש פשיטא שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ופירש הוא דאביו ורבו חשיב מפני היראה שנאמר איש אמו ואביו תיראו ותנן מורא רבך כמורא שמים וכן פירשו הגאונים. ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק אלא דינו כאמצע הפרק. ויש אומרים שאינו פוסק כלל בין ה' אלהיכם לאמת ואפי' מפני היראה אלא אומר אני ה' אלהיכם אמת ואחר כך פוסק כדין אמצע הפרק. והא דאמרינן באמצע שואל מפני הירא' נחלקו בו המפרשים בענין הפסקה בק"ש וברכותיה לקדיש ולקדושה ולברכו ולמודים אם פוסק אם לאו. יש מי שאומר שא"ע פי ששאול מפני היראה ומשיב מפני הכבוד אפי' הכי אינו פוסק לקדיש ולקדושה דכיון שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר. ורוב המפרשים אמרו שיפסיק אפילו באמצע הפרק דלא גרע ממה שמפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. ולזה הסכים הר' יונה והביא ראיה מדאמרינן דבתפלה אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ואפי' הכי נחלקו אחר כן בגמרא אי מפסיק בתפלה לקדיש ולקדושה אע"ג דמסיק הלכתא כמאן דאמ' אינו מפסיק בתפלה מכלל דבק"ש וברכותיה דקיימ' לן דמפסיק מפני היראה ומשיב מפני הכבוד פשיטא להו לכולהו דמפסיק לקדיש ולקדושה ולברכו ולמודים אפי' באמצע הפרק. וגם לזה הסכים הרא"ש ז"ל. וכשפוסק לברכו ולמודים יש אומרים שאינו אומר אלא ברכו בלבד, וכן במודים אינו אומר אלא מודים בלבד ושוחה. וי"א שאומר בברכו ישתבח ויתפאר וכו' וכן מודים דרבנן.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.34
עוד גרסינן התם קרא וטעה יחזור למקום שטעה, תאני תנא קמיה דר' יוחנן קרא וטעה ואינו יודע בהיכן טעה יחזור לראש הפרק, בין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון, בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה ראשונה, א"ר יוחנן לא אמרן אלא דלא אמר למען ירבו ימיכם אבל אמ' למען ירבו ימיכם סרכיה נקט ואתא. וכת' הרא"ש הא דאמרינן ואינו יודע בהיכן טעה חוזר לתחלת הפרק היינו דוקא שאינו יודע בהיכן טעה אבל אם ידע שאמר כל הפרק ונזכר שדלג פסוק אחד או תיבה אחת אינו צריך להתחיל אלא מאותו פסוק ואילך והכי תניא בתוספתא דמכלתין הקורא את שמע וטעה והפסיק בו פסו' אחד לא יתחיל מראש הפרק אלא יתחיל מאותו הפסוק וגומר וכן בהלל וכן במגלה וכן בתפלה עכ"ד.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.35
וגרסינן בפרק מי שמתו אמר רב יהודה אמ' שמואל ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא אינו חוזר וקורא, ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמ' חוזר ואומ' אלמא קסבר קריאת שמע דרבנן אמת ויציב דאוריתא. פירוש לפי שדורש ובשכבך ובקומך בדברי תורה אמת ויציב דאוריתא לפי שיש בה יציאת מצרים. וכתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. ודוקא במסופק שלא אמר קריאת שמע הוא דהוי אמת ויציב דאורית' אבל אם יודע בודאי שקרא קריאת שמע ופרשת צצית הרי יצא ידי חובת זכירת מצרים ואינו חוזר ואומר אמת ויציב אפי' לשמואל. ויש מפרשים שהחוזר לא יחתום בא"י גאל ישראל שהרי מדרבנן היא ומספק אינו מוציא שם שמים לבטלה ואם משום סמיכות גאולה לתפלה כיון שמזכיר יציאת מצרים ומתפלל היינו סמיכה. וי"מ שצריך לחתום שכיון שהוא מסופק בדבר של תורה חייב לומ' הדבר כתקנו וראיה מדאמרינן בפרק במה מדליקין דאין מברכין על הדמאי בשעה שמפרישין ממנו מעשר מפני שהוא ספק של דבריהם משמע הא ספק של תורה צריך לברך. ור' אלעזר אמר ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא קסבר ק"ש דאוריתא. ורבינו האיי ורבינו חננאל והריא"ף פוסקים כר' אלעזר ואע"ג דתלמיד הוא לגבי שמואל כיון דאשכחן דכלהו רבנן כוותיה קיימי וכלהו מילי דק"ש תליין בקראי כדאמרינן שמע בכל לשון שאתה שומע, והיו בהוייתן יהו קיימ' לן כוותיה והילכך חוזר וקורא ק"ש בברכותיה כתקנה כמו שאמרנו.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.36
וקיימ' לן בפרק היה קורא בתורה דאינו חוזר ואומ' אמת. כי אם שהה בנתים כגון שאמר להיות לכם לאלקים אני ה' אלקיכם אמת ושהה, לאחר שעה אינו חוזר ואומר פעם אחרת אמת ויציב אלא מתחיל ואומר ויציב. ובזה טועים המון העם כשמתפללין בצבור וקורין ק"ש בלחש אומרים עד אמת וכש"צ אומר אמת ויציב חוזרים הם ואומרים פעם אחרת אמת ואין ראוי לעשות כן.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.37
אמת ויציב
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.38
ברכה זו אינה פותחת בברוך לפי שהיא סמוכה לברכה שלפני ק"ש דק"ש לא הויא הפסק. ולפי שסיים הפרשה השלישית של שמע ביציאת מצרים על כן עיקר הברכה שהיא אחר ק"ש היא ספור יציאת מצרים. ותקנו לומר אמת ויציב בשחרית על הנסים שעשה הב"ה עם אבותינו שגאלנו והעבירנו בים בחרבה ושקע צרינו בתוכו. והכי איתא בירושלמי בפ"ק דברכות צריך להזכיר באמת ויציב יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכת בכורות וצור ישראל וגואלו. ותקנו לומ' אמת ואמונה בערבית על הגאולה של עתיד שאנו מאמינים ומקוים שיקים לנו הבטחתו ויגאלנו בקרוב. אי נמי אמת ואמונה בערבית לפי שבטחנו בהב"ה בליל מכת בכורות שיוציאנו ממצרים בבקר וקיים לנו הבטחתו והוציאנו לפיכך ראוי לומר בשחרית אמת ויציב. וי"מ אמת ואמונה בערבית על שאנו מפקידין בידו נשמתינו בכל לילה ומאמינים בו שישיבנה אלינו. ובשחרית אמת ויציב שיאמת ויקיים דבריו להשיב הפקדון. והיינו דאמרי' בסוף פרקא קמא דברכות אמר רבה בר בר חנה סבא משמיה דרב כל שאינו אומר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. פירוש לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה אבל לעולם יצא דברכות אינן מעכבות.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.39
ותמצא כאן ט"ו תיבות כל אחת מתחלה בו"ו כנגד ט"ו שיר המעלות שאמר דוד וכנגד ט"ו מעלות הסדורים בהגדת פסח וכנגד חמשה עשר מעלות במקדש שעולין מעזרת הנשים לעזרת ישראל.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.40
ויציב על שם ויציב חלמא. ונכון על שם והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל. וקיים על שם ודבר אלקינו יקום לעולם. וישר על שם כי ישר דבר ה'. ונאמן על שם יאמן נא דברך. ואהוב על שם ואהבת את ה'. וחביב על שם אף חובב עמים. ונחמד על שם הנחמדים מזהב ומפז רב. ונעים ע"ש ודעת לנפשך ינעם וכתיב דרכיה דרכי נועם. ונורא ע"ש מה נורא מעשיך. ואדיר ע"ש ה' אדוננו מה אדיר שמך. ומתוקן ע"ש תקן משלים הרבה. ומקובל ע"ש שמע עצה וקבל מוסר. וטוב על שם טוב ה' לכל. ויפה ע"ש הנך יפה דודי. הדבר הזה עלינו לעולם ועד כלומר הדבר הזה שהזכרנו בקריאת שמע הוא אמת ויציב וכו'.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.41
אמת אלקי עולם מלכנו על שם אלקים חיים ומלך עולם ועל שם וה' אלקים אמת. צור יעקב כל ישראל נקראים בשם יעקב שנאמר שמעו נא בית יעקב הנקראים בשם ישראל. מגן ישענו על שם ותתן לי מגן ישעך. לדור ודור הוא קיים על שם לדור דורים שנותיך. ושמו קיים על שם ה' שמך לעולם. וכסאו נכון על שם נכון כסאך מאז. ומלכותו ואמונתו לעד קיימת שנאמ' ה' ימלוך לעולם ועד וכתיב ועד דור ודור אמונתו. ודבריו חיים וקיימים זו התורה והמצות שנאמר כי הוא חייך וקיימים שאין העולם מתקיים אלא עליהם שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. ונאמנים על שם נאמנים כל פקודיו. ונחמדים על שם ונחמדים מזהב ומפז רב. לעד ולעולמי עולמים כמו שפירשנו. על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו על שם והנגלות לנו ולבנינו. ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך על שם וגורו ממנו כל זרע ישראל. ואמר עבדיך על שם ולישראל עבדיך. על הראשונים שנאמר ואתה צדיק על כל הבא עלינו. ועל האחרונים שנאמר וצדקתו לבני בנים. דבר טוב וקיים באמת ובאמונה חוק ולא יעבור התורה שהיא אמת שנאמר אמת קנה ואל תמכור וגומ' והמצות שהם אמונה שנאמר כל מצותיך אמונה הם חק עלינו לקיימם ולא יעבור זה החק.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.42
אמת שאתה הוא ה' אלקינו ואלקי אבותינו מלכנו מלך אבותינו גואלנו גואל אבותינו כל זה על שם מלך ישראל וגואלו אתה גאלת את אבותינו מארץ מצרים אתה עתיד לגאלנו מגלותינו. צורנו שנא' ואין צור כאלקינו. צור ישועתינו ע"ש וירום אלקי ישעי. פודנו על שם אשר פדם מיני צר. ומצילנו על שם ויצילם ה'. מעולם הוא שמך על שם כי מעולם שברתי עולך ור"ל מזמן רב וכתי' כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך הנחני ותנהלני. אין לנו עוד אלקים זולתך סלה על שם אני ה' ואין עוד אלקים מבלעדי. עזרת אבותינו אתה הוא מעלם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור על שם עם נושע בה' מגן עזרך ועל שם ישראל נושע בה' תשועת עולמים ואף לבניהם ויהי להם למושיע. בכל דור ודור איפשר שהוא מחובר למעלה ואיפש' שהוא מחובר למטה ושניהם נכונים. ברום עולם מושבך על שם יושב במרום ה' ומשפטך וצדקתך עד אפסי ארץ כלומ' עד דור אחרון שתאפס הארץ. ויש מפרשים ברום עולם הוא מושבך ומשפטיך וצדקתך מגיעין עד אפסי ארץ כלומר עד מקום שאין שם ארץ כי אם תהו וישימון.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.43
אמת אשרי איש שישמע למצותיך על שם אשרי אדם שומע לי. ותורתך ודברך ישים על לבו על שם ושמתם את דברי אלה על לבבכם.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.44
אמת אתה הוא אדון לעמך על שם כי הוא אדוניך והשתחוי לו. ומלך גבור לריב ריבם על שם מלך ישראל ועל שם ה' כגבור יצא ועל שם כי ה' יריב ריבם.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.45
אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון על שם אני ראשון ואני אחרון. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע על שם ומבלעדי אין אלקים ועל שם מלך ישראל וגואלו ועל שם ומושיע אין בלתי. אמת מצרים גאלתנו ה' אלקינו מבית עבדים על שם ויפדך מבית עבדים. כל בכוריהם הרגת שנא' למכה מצרים בבכוריהם. ובכורך גאלת אלו ישראל שנאמ' בני בכורי ישראל. וים סוף בקעת על שם ויבקעו המים וכתיב בקע ים ויעבירם. וזדים טבעת על שם כי בדבר אשר זדו עליהם ועל שם טבעו בים סוף. וידידים עברו ים אלו ישראל שנאמר נתתה את ידידות נפשי בכף אויביה. ויכסו מים צריהם וגו' פסוק הוא. על זאת שבחו אהובים בני יעקב שנאמר בו ואוהב את יעקב. ואמר שבחו על שם אז ישיר משה ומתרגמי' בכן שבח משה. ורוממו לאל על שם אלקי אבי וארוממנהו. ונתנו ידידים על שם ידיד ה' וכתי' נתתי ידידות נפשי. זמירות שירות וכו' והכל זכרנו למעלה. רם ונשא גדול ונורא משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עד מרום על דרך כי אני ה' השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל והטעם בזה שהשפיל את מצרים שהיו מתגאים על ישראל והגביה את ישראל שהיו שפלים. וקראו רם ונשא על דרך כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. וקראו גם כן גדול ונורא על שם שהרא' בים גדולותיו ונוראותיו. מוציא אסירים על שם מוציא אסירים בכושרות. פודה ענוים על שם יען משח ה' אותי לבשר ענוים. ועוזר דלים על שם ותהי לדל תקוה. העונה לעמו ישראל בעת שועם אליו על שם ותעל שועתם.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.46
תהלה לאל עליון ברוך הוא ומבורך על שם תהלתי יספרו. ומשה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל וכו' ואמר ענו לרמוז ותען להם מרים. בשמחה רבה על שם בתופים ובמחלו' וכתי' ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו. וסמך שירה אצל שמחה על שם בשמחה ובשירים לפי שזה תלוי בזה. ואמרו כולם מי כמוך וגומ' שירה חדשה שבחו גאולים על שם ויתן בפי שיר חדש. ואמר שירה חדשה בלשון נקבה על שם שאומר במדרש חזית ר' ברכיה בשם ר' שמואל בר נחמן אמר נמשלו ישראל כנקבה מה נקבה זו נוטלת עשור מנכסי אביה כך ירשו ישראל ארץ שבעה עממין שהיא עשור לשבעים אומות ועל ידי שירשו ישראל כנקבה אמרו שירה בלשון נקבה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש כזכר היורש כל נכסי אביו הה"ד עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר וכתיב פאת קדים הים דן אחד מפאת קדימה ועד פאת ימה אשר אחד נפתלי אחד מנשה אחד וכלהון כך והן אומרין שירה בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש חדשה אין כתיב כאן אלא חדש. עוד מפרש במכילתא שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה כל השירות שעברו קרויות בלשון נקבה כשם שהנקבה מתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת ויולדת כך כל התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל השירה העתידה נקראת בלשון זכר כשם שאין הזכר יולד כענין שנאמר שאלו נא וראו אם יולד זכר וגומר כך התשועה העתידה לבא אין אחריה שעבוד שנאמר ישראל נושע ה' תשועת עולמים. וכן בגאולה של ליל פסח אנו אומרים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו. לשמך על שפת הים על שם מת על שפת הים. יחד כולם הודו והמליכו וכו' ונאמר גואלנו ה' צבאות וכו'. והטעם שתקנו לומר בשחרית פסוק זה ובערבית פסוק כי פדה ה' את יעקב מפני שביום אנו מבקשין מלפניו שיגאלנו וזהו לשון גואלנו. ובלילה כבר גאלנו ופדאנו מיד חזק ממנו שהם הגוים שאנו בעיניהם כקוצים ואעפ"כ השם מצילנו מידם בכל יום.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.47
ותמצא כי בברכה זו מזכיר שבעה פעמים אמת כנגד חצבה עמודיה שבעה כמו שכתוב בספר יצירה שהם שש קצוות העולם מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל והשביעי הוא היכל הקדש מכוון באמצע והוא כסא הכבוד. והטעם כי העולם כולו קיים על האמת כדתנן על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום וזהו שאמ' הכתוב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. ופסוק זה הוא כפול כיצד אמת מארץ תצמח ראשי תיבות אמת, תיבות שניות מארץ, תיבות אחרונות תצמח, ואמרו רבותינו ז"ל קושטא קאי שקרא לא קאי כי אותיות אמת יש להם מושב ואותיות שקר אין להם מושב. וגם אותיות אמת הם כסדר אלפא ביתא וכן מספרם, ואותיות שקר מהופכים ויש בהם קצת שוה שכן דרך השקרן לומר קצת אמת כדי לפתות את האנשים בדבריו.
Weekday Prayers.Blessings on the Shema.48
וקימא לן בפרקא קמא דברכות שמצוה לסמוך גאולה לתפלה בין בשחרית בין בערבית ואע"ג שבתחלה אומר ה' שפתי תפתח אינו הפסק דכיון שתקינו ליה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא, וכן בערבית ואע"פ שצריך לומר השכיבנו בין גאולה לתפלה כיון דתקינו ליה רבנן בגאולה כגאולה אריכתא דמיא. וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תלים שנאמר ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. וגרסינן בירושלמי בפרק קמא דברכות אמר ר' אמי כל מי שאינו תוכף גדולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא המלך לידע מהו מבקש ומצאו שהפליג ועוד הוא מפליג. פירוש כך אדם המתקרב לפני הב"ה בשירות וקלוסין ובהזכרת יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו. וצריך ליזהר שלא לדבר בין גאולה לתפלה ואפילו לענות קדיש וקדושה שהרי פסוק ה' שפתי תפתח לולי שתקנוהו בתחלת התפלה היה הפסק. ואם צריך לענות קדיש וקדושה ימתין קודם שיאמר שירה חדשה. וכן שמעתי בשם רבינו תם.
Weekday Prayers.Amidah.1
וגרסינן בפרקא קמא דברכות כן הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה. ודוקא במשכים לפתחו הוא שאסור שיראה שעשאו אלוה שקודם הלך לקראתו ואחר כך הלך לבית הכנסת להתפלל. ועל זה אומר הפסוק חדלו לכם מן האדם כלומ' כל זמן שמורא שמים מוטל עליכם חדלו לכם מן האדם מלהקדים כבוד האדם לכבוד הבורא אבל אם פגע בו בדרך או אפילו במשכים לפתחו לצורך שיש לו אצלו אנוס הוא נחשב ויכול לשאול בשלומו דהא תנן באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד שאע"פ שהוא מתעסק בכבוד המקום התירו לו להפסיק בקרית שמע כשפגע בו בדרך או השכים לפתחו לצרכו. ופירש רבי' האיי מדקאמ' אשר נשמה באפו והלא כל אדם נשמה באפו אלא בשחרית הכתו' מדבר שהנשמה חוזרת באפו של אדם.
Weekday Prayers.Amidah.2
ודרשינן בפרק אין עומדין אני האשה הנצבת עמך בזה אמ' ר' יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בארבע אמות של תפלה. יש מפרשי' ממה שאינו כתוב היושבת אלא הנצבת. ויש מפרשי' ממה שכתוב עמכה בה"א כלומר שעומדין ברחוק חמש אמות. אי נמי עמכה הם ארבעה אותיות כנגד ד' אמות. ואמרו מקצת המפרשים שאלו הארבעה אמות הם בין מלפנין בין מן הצדדים וסימן לדבר עמכה בזה זה בגימ' י"ב דהיינו ארבעה אמות לכל שלשה רוחות. ומפרש בירושלמי אם היה עסוק בתפלה וברכות מותר.
Weekday Prayers.Amidah.3
ואמרינן נמי בירושלמי בפרק אין עומדין אמ' ר' יוסא צריך אדם להסב פניו לכותל להתפלל. ומה טעמא ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' כלומר שלא יתפלל באמצע הבית. ובתלמודא דידן בפרקא קמא דברכות אומר אמר רב יהודה אמ' ר' יהושע בן לוי מנין למתפלל שלא יהי דבר חוצץ בינו ובין הכותל שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. ומפרש בחדוש רב"ש דוק' דבר שהוא חוצץ כגון הפסק מטה שהוא מקום חשוב שרחבה ד' וגבוה י' אבל דבר מועט אינו נקרא הפסק שאם כן היאך מתפללין בבית הכנסת לפני הספסלים שיושבין בהם. ונשאל הרמב"ם ז"ל מהו הדבר הנקרא חוצץ בינו ובין הקיר ולמה מנעוהו ואם בכלל החציצה הזאת כלי מילת שתולין אותן על כותלי הבית לנוי ובהן צורות שאינן בולטות אם זה בכלל האיסור או לא. והשיב שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בעת התפלה הוא כדי שלא יהא לפניו דבר שיבטל כוונתו והבגדים התלויים אינם אסורות אבל אינו נכון שיבדיל בינו ובין הקיר ארון ושקים וכיוצא בהן מכלי הבית כי הדברים האלו מבטלין הכוונה, והבגדים המצויירים אע"פ שאינן בולטות אין נכון להתפלל כנגדם מהטעם שאמרנו כדי שלא יהא מביט בציורים ההם ולא יכוין בתפלתו, ואנחנו רגילין להעלים עינינו בתפלה בזמן שיקרה לנו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר עד כאן דבריו.
Weekday Prayers.Amidah.4
ואמרינן בפרקא קמא דברכות אמר ר' יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכוין את רגליו זו אצל זו שנא' ורגליהם רגל ישרה ומתרגמי' ורגליהון רגל כיונין. וסימן לדבר ישרה בגימ' תפלה. ומפרש בחדושי דב"ש שיהיו העקבים סמוכים זה אצל זה ואצבעות הרגלים מפוזרים ודומה לכף רגל עגל שמחובר מלמטה ונפרד מלמעלה וזהו ורגליהם רגל ישרה הא כיצד רגליהם ממקום אחד ורגל ממקום אחד עד כאן. ויש מפרשים שידבק את רגליו זה לזה בכוון בין למעלה בין למטה וזהו ורגליהם רגל ישרה שקורא לשניהם רגל.
Weekday Prayers.Amidah.5
וגרסינן בירושלמי בפרק תפלת השחר ר' חייא בשם ר' יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה ומה טעמא בכל מקום אשר אזכיר את שמי תזכיר אין כתיב כאן אלא אזכיר, אמר ר' תנחום בר חייא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה.
Weekday Prayers.Amidah.6
וכתב רבינו האיי אדם שמתפלל אינו רשאי לדבר ולא לענות קדיש וקדושה משל לשני אנשים שכל אחד הולך בשליחות עצמו זה אינו רשאי לעשות שליחותו של זה וזה אינו רשאי לעשות שליחותו של זה.
Weekday Prayers.Amidah.7
ואמרינן בפרק מי שמתו המגהק והמפהק בתפלתו הרי זה מגסי הרוח. פי' לשון נוטריקון הם גו הקים פה הקים. ונקרא גס רוח מפני שאין עליו אימת הבורא. המתעטש בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער ודוקא שמתעטש מלמטה אבל מלמעלה סימן יפה לו כשם שעושין לו נחת רוח למטה כך עושין לו נחת רוח למעלה, היה עומד בתפלה ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו או באפרקסיתו. פי' אפרקסיתו סודר שבראשו ושני ראשי הסודר תלויין לפניו ואם היה אסתניס זורקו לאחריו או לשמאלו. ואמרינן בירושלמי כל עמא מודו דרקק אמטויילן דהוא אסור. פירש הנגיד כמטייל כלומ' שלא מאונס.
Weekday Prayers.Amidah.8
וגרסינן בירושלמי בפרק תפילת השחר וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכורה, אמר ר' יוסי בר חנינא מן הפסוק הזה אתה למד ארבעה דברים וחנה היא מדברת על לבה מכאן שהתפלה צריכה כוונה, רק שפתיה נעות מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתיו, וקולה לא ישמע מכאן שלא יגביה קולו בתפלתו, ויחשבה עלי לשכורה מכאן שהשכור אסור להתפלל.
Weekday Prayers.Amidah.9
והכי איתא בתלמודא דידן ואמרינן בפרק מי שמתו המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. פירוש כאלו הוא סבור שאין הב"ה שומע תפלת לחש. אמר רב הונא לא שאנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש אבל אם אינו יכול לכוין את לבו בלחש מותר ואפילו בהגבהת קול. דהכי אמרינן בירושלמי בפ' תפלת השחר רבה בר זבדא מצלי בקלא עד דילפון בני ביתיה צלותא מיניה. פירוש כל כך היה מתפלל בקול להעיר רוח הכוונה עד שבני ביתו היו שומעין ולמדין התפלה ממנו. והני מילי ביחיד אבל בצבור לא מאי טעמא דילמא אתי למטרד צבורא. המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר שנאמ' בנביאי איזבל קראו בקול גדול אולי ישן הוא וייקץ. ו.
Weekday Prayers.Amidah.10
ותניא בפרק אין עומדין המתפלל צריך שיכוין לבו ואם אינו יכול לכוין את לבו בכולם יכוין את לבו באחת מהם, אמר רב ספרא משום חד דבי ר' ינאי באבות. פירוש לפי שהיא חשובה יותר משאר ברכות מפני שיש בה גדולת השם וזכות ראשונים וגאולת אחרונים ועוד מפני שאם נותן דעתו עליה יתלמד להוסיף בכוונתו. ודע כי לפי הכוונה תקובל התפלה שנא' כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע. וגרסי' בפרק הדר עם הנכרי שתוי יין אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה, שכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה, היכי דמי שתוי יין והיכי דמי שכור שתוי יין שיכול לדבר לפני המלך שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך. ואמרינן בירושלמי בפרק היה קורא אמר ר' חייא רובא אנא מן יומוי לא כוונית אלא חד זמן בעית מכוונית והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קומוי. פירוש מי נכנס לפני המלך תחלה. ארקפטא או ריש גלותא. פירו' ארקפטא שר גדול וקורין לו בערבי זעים והוא נכבד מריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית פרחייא. פי' העופות. רבון אמר אנא מנית דוסמייא. פי' שורות האבנים של בנין הכותל ודומה לו מה דאמרינן בסנהדרין הוסיף בו דימוס אחד לשם מת. אמר ר' מתניא מחזיק אנא טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים כרע גרמיה. וגרסינן בפר' אין עומדין ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו, אבא שאול אומ' סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזניך. ופירש הר' יעקב בן הרא"ש שיכוין המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הב"ה שצריך לכוין אף מחשבתו כי לפניו המחשבה כדבור כי כל מחשבות הוא חוקר עד כאן. וכתב הרמב"ם ז"ל במורה הנבוכים בענין כוונת הלב בתפלה אם תתפלל בתנועת שפתיך ואתה מסב פניך אל הקיר ומחשב במקחך ובממכרך לא תחשו' שהתפללת אבל תהיה אז קרוב ממי שנאמר בהם קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. פי' ה"ר אברהם בר' יצחק אב בית דין ועבדתם את ה' אלקיכם לשון עבודה היא להסיר המחשבה הטרודה בעסקי העולם ולהביאה בשעבוד הכוונה. ותמצא כי תפלה בגימ' בכונת הלב וגם בגימ' עבודת לב. וכל הרוצה שתשמע תפלתו יכוין בתפלתו להתחנן לפני יוצרו שכן במשה כתיב ואתחנן אל ה', ותמצא כי ואתחנן בגימ' תפלה לומר שאין תפלה אלא בתחנה.
Weekday Prayers.Amidah.11
והטעם שאין מברכין בא"י אמ"ה אקב"ו על התפלה מפני שהתפלה היא מצוה שאין לה קצבה מן התורה אלא ביד האדם הוא למעט או להרבות כמו שכתב הרשב"א בהגדה של פסח שאין מברכין על קריאתה מטעם זה. ות
Weekday Prayers.Amidah.12
ומתפללין בלחש שמנה עשרה.
Weekday Prayers.Amidah.13
ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך פסוק הוא והוא על דרך לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון והוא מבקש מאת השם לשים מענה בפיו בתפלתו. וזה השם הוא כתוב באלף דלת וכת' ה"ר שמואל בן חפני שההפרש שיש בין ה' באלף דלת ובין יוד הא וו הא הוא כשתהיה כוונת אומרו שהוא אדון הנבראים ואינו מדבר כנגד עצמו אז יכתב יוד הא וכשתהיה כוונת אומרו כנגד עצמו שיאמרו אדוני וגבירי ורבוני אז יכתב באלף דלת כדין כל הדברים שמדבר האדם כנגד עצמו שיש בסופם יו"ד. והראיה על זה מאמר הנביא העירה והקיצה למשפטי אלקי ואדוני לריבי פירושו אלקי ורבוני, וכן אומרו אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן הראשון ביו"ד הא והשני אלף דלית ירצה לומר שאני קורא אלך לשני עניינים בעבור שאתה אדון כל הנבראים ובעבור שאתה אדוני אני בעצמי וכבר הטבת אליהם בכלל ואלי בפרט.
Weekday Prayers.Amidah.14
וכתוב בחדושי רב"ש שלכך קבעו רז"ל ה' שפתי תפתח בתחלת התפלה מפני שהתפלות כנגד תמידין תקנום כמו שפירשנו למעלה ופסוק זה הוא כתוב קודם זבח שנאמר אחריו כי לא תחפוץ זבח ואתנה. ואחר כך הוא מקשה על זה הפירוש ואומר שאינו טעם נכון שאם כן זה שמקשה בפ"ק דברכו' אמאי לא תקנו יהיו לרצון בתחלה היה מתרץ לו שזה עדיף מפני שהוא כתוב קודם זבח. ומצאתי כתו' הגהה בספר של אלו החדושים יש לומר שטעם נכון הוא וזה שמקשה בגמרא למה לא תקנו יהיו לרצון בתחלה מפני שכן עדיף לפי שהוא לשון גאולה שנאמר וגואלי ויהיה סמוך גאולה לתפלה, ולמה תקנוהו לבסוף, ותימה הוא למה לא היה מתרץ לו שזה עדיף מפני שהוא כתוב בסוף המזמור דאלמ' על מה שהזכיר תחלה קאי עד כאן.
Weekday Prayers.Amidah.15
ברוך אתה ה' אלקינו, כבר פירשנו בהקדמת הספר הזה שיש בברכה זו מלכות. ואמ' ואלקי אבותינו וחזר ואמר אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב על שם שכן אמ' הב"ה למשה כה תאמר אל בני ישראל אלקי אבותיכם אלקי אברהם וגומ'. האל הגדול הגבור והנורא פסוק הוא. ואיפשר שרמז בשלש לשונות אלו לשלשה עולמות שהם עולם העליון והוא עולם המלאכים, ועולם התיכון והוא עולם הגלגלים והכוכבים, ועולם השפל והוא עולם המעשים. הגדול כנגד עולם המלאכים לפי שהשם הוא הגדול שבכולם, והגבור כנגד עולם הגלגלים לפי שהשם מסבב הגלגלים בגבורה, והנורא כנגד עולם המעשים שעל ידי נוראותיו שעושה עם שוכני בתי חומר ניכר שהוא נורא. ואחר שזכר ששבח הב"ה בשלשה עולמות אמ' כי הוא אל עליון שליט בכולם. אל עליון על שם וברוך אל עליון.
Weekday Prayers.Amidah.16
גומל חסדים טובים על שם אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. טובים יותר מגמילות חסדי האדם והוא על שם טוב ה' לכל. קונה הכל על שם קונה שמים וארץ וכן אני ה' עושה כל אלה כדמתרגמינן עשה לי את החיל הזה קנה לי ית נכסיא האילן. וזוכר חסדי אבות שנאמר וזכרתי את בריתי יעקב וגו' וכתיב זכרתי לך חסד נעוריך. ומביא גואל על שם ובא לציון גואל. ואמר חסדי אבות אצל הגאולה כלומר זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם. למען שמו על שם גואלנו מעולם שמך.
Weekday Prayers.Amidah.17
באהבה על שם ואהבת עולם אהבתיך. וכל זה הלשן הוא הווה על העבר ועל העתיד כלומ' בכל יום גומל חסד וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם כי גאל את ישראל ממצרים והם היו בני בניהם של אבות וגם גואלנו בכל יום ועתיד לגאלנו. מלך על שם ה' מלכנו. עוזר על שם ויעזרם ה'. ומושיע על שם מושיעו בעת צרה. ומגן על שם מגן עזרך. בא"י מגן אברהם שנא' אל תירא אברם אנכי מגן לך. ועל שם שאמ' משה בסוף ברכתו עם נושע בה' מגן עזרך אנו אומרים שלשתן בחתימה עוזר בחסד ומושיע בגבורה ומגן בזכות אברהם.
Weekday Prayers.Amidah.18
גרסינן בברכות בפרק אין עומדין ת"ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף. ובירושלמי מפרש הטעם באבות ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי אדוני אברהם, ובהודאה ואשתחוה למלך ומתרגמינן ומודינא למלכא. ואם בא לשחות בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה, א"ר תנחומא א"ר יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה. פירוש שיהיו בולטים הקשרים שבפרקי חליותיו לאחוריו והוא מלשון פקק הגפן שהו' קשר שבגפן שהו' בולט לחוץ. עולא אמר עד שיראה איסר כנגד לבו. פירש רבינו האיי שיכוף ראשו כאגמון עד שאהיה איסר מונח בקרקע כנגד לבו שיראה אותו ולא שישחה גופו וראשו זקוף. ורש"י פירש שיכרע עד שיראה ב' קמטים אחד למעלה מן הלב ואחד למטה וכרוחב איסר ביניהם. ור' חנינא אמר כיון שנענע בראשו שוב אינו צריך, אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומתחזי כמאן דכרע. אלא שאינו בריא ואינו יכול לכרוע כראוי. וכריעות אלו הם כדי שיזכור לפני מי הוא עומד וכי סופו היות עפר.
Weekday Prayers.Amidah.19
ד"א לרמוז כדי למשוך ברכה מלמעלה למטה. וכשיזכור השם יזקוף כי רם ה' ושפל יראה וכן הוא אומר ה' זוקף כפופים כלומ' כשיזכיר שם ה' יהיה זוקף הכפוף. רב ששת כי הוה כרע כרע כחיזרא כי זקיף זקיף כחויא. פרש"י כחיזרא כשבט שביד האדם שאדם חובטו כלפי מטה בפעם אחת כך יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תראה עליו כמשוי כמו הנחש כשהוא זוקף מגביה ראשו מעט ואחר כך גופו מעט מעט. ורבינו האיי פירש חיזרא הוא א' ממיני הקוצים שמצוי בבבל שקורין אותו אל חזיר וראשו כפוף וכן יכרע שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד אלא יכוף את ראשו כאגמון ויכרע. וזהו כפי שפירש עד שיראה איסר כנגד לבו. ו.
Weekday Prayers.Amidah.20
אתה גבור לעולם ה' על שם ה' כגבור יצא. ואמ' בתחלת ברכה זו לשון גבורה שכל אלה שמזכיר בברכה זו הם בגבורה כמו שנפרש.
Weekday Prayers.Amidah.21
ומזכיר בברכה זו שלשה פעמים תחיית המתים הראשונה מחיה מתים אתה והשנית מחיה מתים ברחמים רבים והשלישית בא"י מחיה המתים. והטעם כי בשלשה עניינים הב"ה מחיה המתים, הראשונה כשאדם ישן על מטתו והרי הוא חשוב כמת ואומר בידך אפקיד רוחי והב"ה מעלה עננים ומוריד טללים וגשמים כדי לפרנסו ומחזיר לו נשמתו לכך נסמך זה לזה מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם כי זו מורה בתחיית המתים לגוף בקומו ממטתו.
Weekday Prayers.Amidah.22
והשנית בענין ירידת הגשמים כדאמרינן בפרקא קמא דתעניות א"ר אבהו גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים דאלו תחיית המתים לצדיקים ולא לרשעים שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם ואלו גשמים לצדיקים ולרשעים,
Weekday Prayers.Amidah.23
והג' בענין תחיית המתים לעתיד לבא שאנו חותמין בא"י מחייה המתים שאז עקר זכיר' תחיית המתים. והיינו דאמרינן בבבא מציעא בפרק השוכר את הפועלים ר' גזר תעניתא אנחתינהו לר' חייא ובניו קמי תיבותא אמר משיב הרוח נשיב זיקא מוריד הגשם אתא מיטרא כי מטא לאדכורי תחיי' המתים רעש עלמא.
Weekday Prayers.Amidah.24
וכת' הר"ף אע"ג דמקמי משיב הרוח ומוריד הגשם איכא מחייה מתים אתה זה לא קשה דדוק' למשיב הרוח נשב זיקא ולמוריד הגשם אתא מיטרא מפני שאז עיקר תפלת הגשם והרוח שבברכה זו אבל תחיית המתים שהברכה חתומה בה לא היו מרגישים עד החתימה שאז היה. עיקר זכירת תחיית המתים ע"כ.
Weekday Prayers.Amidah.25
מחיה מתים אתה ע"ש יחיו מתיך. רב להושיע ע"ש אני מדבר בצדקה רב להושיע ועל שם שהמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש והושיע מהם לוט ושתי בנותיו לעין כלם ועל כרחם.
Weekday Prayers.Amidah.26
משיב הרוח ומוריד הגשם על שם ישב רוחו יזלו מים והוא בגבורה שכל טיפה וטיפה יורדת ממקום גבוה ואין הרוח מפזרתן אלא יורדין למקום שהב"ה חפץ וזאת היא גבורה שאין כמוה ובגשם תלויה תחיית המתים כמו שאמרנו וכתי' עושה גדולות ואין חקר וגומ' וסמיך ליה הנותן מטר על פני ארץ וגו'. ובימות החמה שאין מזכירין גבורות גשמים מזכירין טל וטל גם כן נקרא תחייה על שם שיחיו המתים בטל שנא' הקיצו ורננו שוכיני עפר כי טל אורות טלך וגם בירידת הטל יש גבורה גדולה שהוא יורד בכל יום ואינו נמנע.
Weekday Prayers.Amidah.27
מכלכל חיים בחסד על שם נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו שמכלכל אותם במזונות ובשאר צרכיהם שתי פעמים ביום או שלשה והיינו דאמרינן בפר' ערבי פסחים א"ר אלעזר קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שנא' לגוזר ים סוף לגזרים וסמוך ליה נותן לחם לכל בשר שאם יעשה אדם מלבוש אחד יהנה ממנו שנה או שנתים והמזון מעת לעת.
Weekday Prayers.Amidah.28
ואמר בחסד כלומ' זה שעושה הוא בחסדו ולא בצדקת הבריות. ואמרינן בפרקא קמא דתענית אמ' ר' יוחנן שלשה מפתחות לא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, של חיה שנאמ' וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה, של תחיית המתים שנאמ' וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם, במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה שנאמר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ומקשי ור' יוחנן מאי טעמא לא חשיב לה להא ומתרץ אמר לך גשמים היינו פרנסה. וסימן לאלו הארבעה מפתחות מפתח פירוש מ' מטר פ' פרנסה ת' תחיית המתים ח' חיה.
Weekday Prayers.Amidah.29
מחיה מתים ברחמים רבים כמו שפירשנו. ועוד הולך ומפרש כיצד מחיה מתים ברחמים רבים כי הוא סומך נופלים על שם סומך ה' לכל הנופלים כי פעמים שיפול אדם ויחשבוהו הרופאים כמת והשם סומכו ומחייהו. ורופא חולים על שם כל המחלה וגו' כי אני ה' רופאך כי פעמים שיגיעו עד שערי מות והשם רופאם ומחייה אותם. ומתיר אסורים על שם ה' מתיר אסורים, שגם הם חשובים כמתים שחיו. ומקיים אמונתו לישיני עפר על שם ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו כלומ' כשם שמקיים אמונתו עם החיים ומרפא אותם כך עתיד לקיים עם המתים. ויש מפרשים ומקיים אמונתו לישני עפר שמזכיר השבועה שנשבע לאברהם יצחק ויעקב שנקראו ישני עפר. והראשון עקר. מי כמוך בעל גבורות אלו שאמרנו והוא על שם ומי כמוני יקרא. ומי דומה לך על שם ואל מי תדמיון אל. מלך ממית ומחיה על שם ה' ממית ומחיה שהוא ממי' ומחיה בהרבה ענינים כמו שאמרנו ומצמיח ישועה על שם יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים. ונאמן אתה להחיות מתים כלומר ומעתה יש להאמין שאתה מחיה המתים’.
Weekday Prayers.Amidah.30
ברוך אתה ה' מחיה המתים אמר במדר' אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה אומ' שליח צבור מחיה המתים והם עונין אמן ועדין לא ראו תחיית המתים, אומר גואל ישראל והם עונין אמן ועדין לא נגאלו. ואע"פ שנגאלו הרי חזרו ונשתעבדו. אומר בונה ירושלים והם עונין אמן אע"פ שעדין היא בחורבנה, הוי אמונים נוצר ה’.
Weekday Prayers.Amidah.31
אתה קדוש על שם והאל הקדוש נקדש בצדקה. ושמך קדוש על שם וקדוש שמו וכנגד זה וקדושים בכל יום יהללוך סלה אלו ישראל שנא' קדושים תהיו. כי אל מלך גדול שנא' כי מלך גדול אני וכתיב גדול אתה. וקדוש אתה כמו שאמרנו. והמון העם אינם אומרים כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ובסדורי הגאונים ישנו ונכון לאמרו מהטעם שאפרש לקמן. בא"י האל הקדוש שנאמר כי קדוש אני ה. ו'
Weekday Prayers.Amidah.32
אתה מוצא כי לא נתקן להזכיר מלך בחתימות שמנה עשרה ברכות כלם אלא בארבע ברכות בלבד והן שלש ראשונות אלו וברכת השיבה שופטינו. והטעם מפני שחתימות שלש ברכות ראשונות אלו רומזות לאבות כי חתימת ברכה ראשונה היא מגן אברהם, וחתימת ברכה שניה מחיה מתים כנגד יצחק ע"ש שלקח אביו בידו הסכין לשוחטו במצות הבורא והיה חשוב כמת ואחר כן לא הניחו הבורא לשוחטו והרי כאלו החיה אותו, וחתימת ברכה שלישית האל הקדוש כנגד יעקב ע"ש שהיתה מטתו שלימה וקדושה שלא יצא ממנו זרע פסול. וחתימת מלך אוהב צדקה ומשפט רומזת לדוד המלך היושב על המשפט. ולפיכך תקנו בסוף ארבעתן מלכות בעבור חשיבות שהן רומזות לאבות ולדוד. והוא על שם מה שנאמר לדוד ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ. כך נראה לי. ואחר כך מצאתי שפירש הריב"א נר"ו כי מפני ששלוש ראשונות הם כנגד שלשה אבות ונאמר בהם אלהות אמר כנגדם שלש מלכיות ומלך אוהב צדקה ומשפט כנגד מה שכתוב אלרי דוד אביך וכן כתוב ארוממך אלרי המלך ואברכה שמך לעולם ועד ואומ' ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון וגומ' ע"כ.
Weekday Prayers.Amidah.33
אתה חונן לאדם דעת ע"ש המלמד אדם דעת וע"ש וחנותי את אשר אחון. ומלמד לאנוש בינה על שם ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד. חננו מאתך דעה ובינה והשכל על שם ורעו אתכם דעה והשכל.
Weekday Prayers.Amidah.34
השיבנו אבינו לתורתך על שם ואבותינו לא עשו תורתך אמרו ז"ל ואמר אבינו שנהיה חביבין לפניך כבן. ועוד השיבנו אבינו לתורתך על שם דאמרי' בספרי ובאלה שמות רבה. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, משל לבן מלך שנשבה למדינת הים כשהוא קטן אם מבקש לחזור אפילו לאחר כמה שנים אינו בוש לחזור מפני שאומר לירושתי אני חוזר כך תלמיד חכם כשהוא פורש מדברי תורה והולך ומתעסק בדברים בטלים אם מבקש לחזור אפי' לאחר כמה שנים אינו בוש לחזור מפני שאומר לירושתי אני חוזר ולכך אמ' אבינו לפי שהבן חוזר לירושתו שירש מאביו.
Weekday Prayers.Amidah.35
וקרבנו מלכנו לעבודתך שהיא עבודת המצות שחייב אדם לעבוד אותו כעבדים ולכך אמר מלכנו ומצאנו המצוה שנקראת עבודה שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך כלומ' שלא קיימת המצות. פירוש אחר וקרבנו מלכנו לעבודתך ר"ל להתפלל לפניך כמו שאמרו ז"ל ולעבדו בכל לבבכם אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה. ושייך קריבה בתפלה על שם ישכון חצריך.
Weekday Prayers.Amidah.36
והחזירנו בתשובה שלימה לפניך על שם השיבנו ה' אליך ונשובה כלומ' אם התחלנו לשוב סייענו להיות בתשובה שלימה לפניך וזהו על דרך מה שאמרו רז"ל בא ליטהר מסייעין אותו.
Weekday Prayers.Amidah.37
בא"י הרוצה בתשובה שנאמ' אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה וכתי' החפץ אחפוץ מות רשע נאם ה' אלהים הלא בשובו מדרכיו וחיה.
Weekday Prayers.Amidah.38
סלח לנו אבינו כי חטאנו על שם וסלחת לעמך אשר חטאו לך.
Weekday Prayers.Amidah.39
מחול לנו מלכנו כי פשענו על שם ולכל פשעיהם אשר פשעו בך. וסמך סליחה וחטא לאב ומחילה ופשע למלך מפני שכל זדונות שעושה הבן דומות לפני האב כשגגות ונקלים יהיו בעיניו לסלחם כמו שחטא נקל מפשע, ולפני המלך דומות שגגות העם כזדונות כמו שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ ולכן יש לומ' לו כי פשענו לפי שפשע גדול מחטא, ומחילה יש לבקש מכל אדם המקפיד ומדקדק על חבירו או על עבדו שימחול לו עלבונו אבל אין לומר שיסלח לו עלבונו, ולכן יש לומ' לאב שאינו מקפיד ומדקדק כל כך סלח לנו כלומ' שאף הקפדה מועטת לא תשאר. ויש מפרשים סלח לנו אבינו אע"ף שחטאנו מחול לנו מלכנו אע"ף שפשענו. כי אל טוב וסלח אתה ע"ש כי אתה ה' טוב וסלח. בא"י חנון שנא' חנון ורחום ה'. המרבה לסלוח שנאמר ואל אלקינו כי ירבה לסלוח.
Weekday Prayers.Amidah.40
ראה נא בעניינו על שם ראה עניי.
Weekday Prayers.Amidah.41
וריבה ריבנו ע"ש כי ה' יריב ריבם וכתיב רבת ה' ריבי נפשי וכתיב ואת יריבך אני אריב.
Weekday Prayers.Amidah.42
וגאלנו מהרה למען שמך על שם גואלנו ה' צבאות שמו. כי גואל חזק אתה על שם כי הנה ה' בחזק יבא.
Weekday Prayers.Amidah.43
רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה פסוק הוא בירמיה בלשון יחיד. ואע"ג דאמרי בתוספת כל הכתו' לרבים אין מכנין אותו ליחיד ליחיד אין מכנין אותו לרבים פי' הרמ"ה דוק' במתרגם המתרגם הפסוקים או הקורא פסוק בכתבו בזמן שמכוין לקרות אינו רשאי לשנות מרבים ליחיד או מיחיד לרבים, אבל פסוק של תפלה שאין כוונת הצבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפלה ובקשה הרי הן כשאר תפלות ורשאין לשנותן כפי צורך השעה ולפי ענין תחנתם ובקשתם. והר' יונה פירש דוקא כשקורא כל המזמור או כל העני' כסדר אז אין לשנות אבל כשמתפלל ואומ' פסוקים מפוזרים הנה והנה יכול לשנות מרבים ליחיד ומיחיד לרבים. ולזה הסכים הרא"ש.
Weekday Prayers.Amidah.44
והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו על שם הרופא לכל תחלואיכי. ולכל מכאובינו על שם כי הוא יכאיב ויחבש. כי אל רופא רחמן ונאמן אתה על שם כי אני ה' רופאך כנגד חלאים רעים הוא רופא רחמן וכנגד נאמנים הוא רופא נאמן וכן הוא אומר וחלאים רעים ונאמנים. ובא"י רופא חולי עמו ישראל על שם מחצתי ואני ארפא.
Weekday Prayers.Amidah.45
ברך עלינו ה' אלקינו את השנה הזאת על שם וצויתי את ברכתי לכם ועל שם וברכתי לכם את השנים. ואת כל מיני תבואתה לטובה כל מיני פירות נקראין תבואה על שם ותבואתה מרבה למלכים. ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה על שם אם יהיה השנים האלה טל ומטר וכתיב ואתנה מטר על פני האדמה. ורוה פני תבל על שם תלמיה רוה וכתיב כי אם הרוה את הארץ. ושבע את העולם כלו מטובך על שם ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול. ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך על שם פלג אלקים מלא מים ועל שם רבת תעשרנה ועל שם איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך.
Weekday Prayers.Amidah.46
שמרה והצילה שנה זו על שם עטרת שנת טובתך ועל שם תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. מכל דבר רע על שם אל תט לבי לדבר רע. ומכל מיני משחית על שם ולא יתן המשחית לבא. ומכל מיני פורענות לשון חכמים הוא והוא על שם בפרוע פרעות בישראל. ועשה לה תקוה על שם מקוה ישראל ה'. ואחרית שלום על שם כי אחרית לאיש שלום. חוס ורחם על כל תבואתה על שם ועשת את התבואה לשלש השנים. והמון העם קורין חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתה ואינו נכון כי ברכה זו נתקנה לבקש רחמים על תבואת השנה ופירותיה ומה לנו להכניס עצמנו בה כי הנה שאר ברכות התפלה הם בקשה עלינו. ופירותיה על שם כי עץ נשא פריו. וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה על שם והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו ועל שם גשם נדבות תניף אלקים. ושובע על שם ואכלתם לחמיכם לשובע. ושלום על שם ונתתי שלום בארץ, כשנים הטובות על שם גשמי ברכה יהיו כשנים הטובות. ברוך אתה ה' מברך השנים על שם וצויתי את ברכתי לכם.
Weekday Prayers.Amidah.47
ובספרד נוהגין לומר ברכה זו בימות הגשמים בנוסח הזה שאמרנו. ובימות החמה מתחילין בה ברכנו ה' אלקינו בכל מעשה ידינו וברך שנתינו בטללי רצון ברכה ונדבה וכו'. ושמעתי שיש מקומות שמתחילין ברכה זו לעולם ברך עלינו אלא שמשנין בה בין טל לגשם בלבד.
Weekday Prayers.Amidah.48
תקע בשופר גדול על שם והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. לחירותינו על שם לקרוא לשבויים דרור ותרגום דרור חירותא וזה מדבר על עת ביאת הגואל שיגלה במהרה בימינו להוציאנו ממאסר האומות. ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות כל הארץ לארצנו על שם ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ. בא"י מקבץ נדחי עמו ישראל על שם בקבצי את בית ישראל ועל שם ואסף נדחי ישראל.
Weekday Prayers.Amidah.49
השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה על שם ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה על שם ונסו יגון ואנחה וכתיב וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ והוא חוזר על מה שלמעלה ממנו על שם ובמשול רשע יאנח עם ומתוך שמשיב לנו שופטים הגונים נהפכה אותה האנחה לששון ולשמחה. וגם יתכן לפרש מתך שנעשה דין ומשפט בינינו סר ממנו יגון ואנחה. ומלוך עלינו אתה ה' לבדך שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ברחמים בצדק ובמשפט לפי שכתוב ובחמה שפוכה אמלוך עליכם אנו מבקשין מלפניו שלא ימלוך עלינו בחמה אלא ברחמים בצדק ובמשפט ע"ש וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. בא"י מלך אוהב צדקה על שם אהבת צדק. ומשפט על שם ועוז מלך משפט אהב.
Weekday Prayers.Amidah.50
כתב הר' יחיאל בן הרא"ש תמה אני על חתימת זו הברכה למה נישתנית מכל חתימה ברכ' שמונה עשרה לענין מלכות הא קיימא לן ברכה הסמוכה לחבירתה אין בה מלכות ועוד לכאורה איני יודע מה הפרש גדול בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש אם שכח אך שאיני רשאי לשנות מה שהורגל בפי כל אמנם שמעתי שבפרובינסיא אין אומרים מלך וישר בעיני, שוב מצאתי בסדור הנקרא מחזור ויטרי הכי גרסינן בפרקא קמא דברכות כל השנה כלה אומ' האל הקדוש האל המשפט חוץ מעשרת ימי תשובה שאומר המלך המשפט חוץ מעשרת ימי תשובה שאומר המלך הקדוש מלך המשפט לפי שעכשיו יושב על המשפט לדין כל העולם, ויש אומרים כל השנה כלה מלך אוהב צדקה ומשפט דגבי משפט שייך לומר מלכות טפי משאר ברכות כמו שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה, ונשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי הרא"ש וקבל דברי עד כאן. וכבר פירשנו למעלה טעם נכון לחתימת ברכה זו למה תקנו להזכיר בהמלך.
Weekday Prayers.Amidah.51
(פירוש ברכת המינים אינו מופיע בדפוס מפני הצנזורה)
Weekday Prayers.Amidah.52
על הצדיקים על שם עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם. ועל החסידים על שם על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא. ועל גרי הצדק על שם ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים.
Weekday Prayers.Amidah.53
ועלינו יהמו רחמיך ה' אלקינו על שם המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו. והזכיר כאן ארבעה כתות מישראל צדיקים חסידים גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך כדאמ' במכלתין וכן אתה אומר בארבעה כתות שהם עונות ואומרו' לפני הקדוש ברוך הוא יהודים אנחנו זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה זה יאמר לה' אני שלא נתערב בי חטא. פירוש אלו הצדיקים שהם גדלים מכלם שלא חטאו מעלם ולא נצרכו להיות בעלי תשובה ולקרותם חסידים ובאיוב נמי איש תם וישר וירא אלקים לפי שהיה עובד את השם מיראה. וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק וזה יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשובה. פירוש אלו חסידים שיש בהם קצת יראה על העבירות שעשו וכן אמר דוד שמרה נפשי כי חסיד אני כלומר כי בעל תשובה אני שלא היה רשאי לקרות עצמו חסיד. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. וזהו ועלינו יהמו נא רחמיך אע"ף שאין אנו חושבין כל כך אלא אנו יראי שמים ואין אנו מחזיקין עצמנו כעובדים מאהבה. והפסוק הזכיר גרים קודם בעלי תשובה מפני שהזהירה תורה פעמים לאהבה אותם וגם השם אוהב אותם ובתפלה נזכרו כסדר מעלתם. ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ורוצה לומר שהם יודעים אמיתת שמך על שם ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'. ואמר ותן שכר טוב על שם מה רב טובך אשר צפנת ליריאך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. ושים חלקנו עמהם עם הבוטחים בשמך על שם שאומר בתלמוד יהא חלקי עם הצדיקים בגן עדן. ולעולם לא נבוש פירוש ממעשינו. כי בך בטחנו חבר בטחון עם בושה על שם בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי. ועל חסדך נשענו על שם כי נשענו על ה' אלקי אבותיהם. ואמר חסדך על שם וחסד ה' מעולם. ברוך אתה ה' משען על שם להשען על מכהו ונשען על קדוש ישראל באמת. ומבטח לצדיקים על שם אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב.
Weekday Prayers.Amidah.54
תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת שנאמר ושכנתי בתוך ירושלים ונקראה ירושלים עיר האמת. ובנה אותה בנין עולם על שם עולם חסד יבנה. במהרה בימינו לשון חכמים הוא. ברוך אתה ה' בונה ירושלם שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס.
Weekday Prayers.Amidah.55
את צמח דוד מהרה תצמיח ע"ש אצמיח קרן לדוד. וקרנו תרום ע"ש קרנו תרום בכבוד. בישועתך על שם ובישועתך תרום קרננו. ואמר בישועתך כי בנין ירושלם היא ישועת המקום שנאמ' וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו. כי לישועתך קוינו כל היום על שם לישועתך קויתי ה'. ואמר כל היום על שם אותך קויתי כל היום, וחותם ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה שנאמר ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל.
Weekday Prayers.Amidah.56
שמע קולנו ה' אלקינו על שם וישמע ה' את קולנו. ורחם עלינו על שם רחום וחנון ה'. וקבל על שם וישמע ה' את קולנו ומתרגמינן וקבל ה' צלותנא. ברחמים על שם כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים. וברצון את תפלתינו על שם ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלקים ברוב חסדך ענני באמת ישעך. כי אל שומע תפלותינו ותחנונינו כך קורין המון העם. ויש קורין כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה והוא הנכון כי אין להחזיק עצמינו כל כך בצדיקים ולומר כי שומע תפלותינו בכל עת. ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו על דרך אל ישוב דך נכלם ורוצה לומר אם לא זכינו הרבה אל תחזירנו ריקם מכל וכל ועשה לנו קצת מן בקשתינו. כי אתה שומע תפלת כל פה על שם שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו. ויש אומרים כי פ"ה בגימטריא מילה כלומר ישראל שהם מהולים. וחותם בא"י שומע תפלה.
Weekday Prayers.Amidah.57
רצה ה' אלקינו בעמך ישראל על שם ורציתי אתכם נאם ה'. וכת' רבינו סעדיה ורבינו שרירא שבתפלת המנחה אין אומר שליח צבור רצה מפני שאין הכהנים נושאין את כפיהם בשעת המנחה משום שכרות שכבר סעדו כל העם ושמא שתו הכהנים יין ושכור אסור בנשיאות כפים אלא מתחיל ואישי ישראל. אבל במנחה של תעניות כתבו שאומר אותו וביום הכפורים במנחה לבד אע"ף שאין נושאין כפיהם נהגו לומר רצה. וכת' הר' יעקב בן הרא"ש אע"ף שאין נשיאות כפים במנחה מה ענין זה שלא לומר רצה ואם משום דאמרי' בסוטה בפ' ואלו נאמרין כל כהן שאינו עולה בעבודה פי' ברצה שוב אינו עולה מאי נפקא מינה וכי בשביל שהיו עולין ברצה לא יאמרו אותו כשאין נשיאות כפים. ולתפלתם שעה על שם וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. והשב העבודה לדביר ביתך על שם ודביר בתוך הבית. ואישי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון אע"פ שאין עתה עבודה מתפללין על התפלה שהיא במקום הקרבנות שתתקבל ברצון. ויש מפרשים והשב העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ואח"כ ולתפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון תחלת דבר הוא ולפי פי' זה אין להתחיל ואשי ישראל מפני שאינו תחלת דבר. ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך על שם עולותיהם וזבחיהם יעלו לרצון על מזבחי והתפלה נקראת עבודה כמו שאמרנו בהקדמת הספר הזה. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים על שם ותחז בציון עינינו וכתיב כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. ואמר ברחמים על שם ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך וכתיב רחם ארחמנו נאם ה'. בא"י המחזיר שכינתו לציון על שם ושכנתי בתוכם וכתיב לשכן שמו שם. ולשון המחזיר הוא מדברי רז"ל שנשתמשו בו הרבה.
Weekday Prayers.Amidah.58
מודים אנחנו לך וכו' מלשון אך צדיקים יודו לשמך. ואבן הירחי פי' מודים משתחוים כדמתרגמינן ואשתחוה אל המלך ומודינא למלכא ואמרינן בבראשית רבה כי לא שאול תודך ומי הוא מודה מי שהוא חי ומשתחוה לחי העולמים שכן כתי' חי חי הוא יודך ולכן אמר בסוף וכל החיים יודוך סלה לפי שאנו חיים ואתה חי מודים אנחנו לך. ותמצא כי מודים עולה למנין מאה לרמוז שאנחנו מודים לו במאה ברכות בכל יום. צור חיינו על שם צור חיי. ומגן ישענו על שם ותתן לי מגן ישעך. אתה הוא לדור ודור על שם לדור ודור הללויה. נודה לך על שם אך צדיקים יודו לשמך. ונספר תהלתך על שם תהלת ה' ידבר פי ועל שם וגדולתך אספרנה. ועל חיינו המסורים בידך על דרך בידך עתותי. ועל נשמותינו הפקודות לך שנאמר בידך אפקיד רוחי שנפשות האדם הם בידו פקדון בכל לילה עד שייקץ. ועל נסיך שבכל יום עמנו על שם נתת ליריאך נס להתנוסס. ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ע"ש רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. ערב ובקר וצהרים על שם ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך ע"ש חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. ואמ' לשון הטוב על ההודא' על החסד על שם הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ואע"פ שלשון הפסוק הוא תמנו בכאן אינו נופל לשון תמנו אלא תמו המ"ם בדגש, כי בפסוק יתפרש כך חסדי השם עמנו כי לא תמנו אנחנו, אבל בכאן אינו נופל פירוש זה לכך צריך לומ' תמו. כי מעולם קוינו לך על שם זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה.
Weekday Prayers.Amidah.59
ועל כלם יתברך ויתרומם תמיד שמך מלכנו לעולם ועד לשונות של פרקי היכלות הם. וכל החיים יודוך סלה על שם ושמך לעולם נודה סלה ועל שם חי חי יודך כמוני היום. ויהללו את שמך הגדול על שם וקדשתי את שמי הגדול. ואמר לשון הלול אצל גדולה על שם גדול ה' ומהולל מאד. באמת על שם וה' אלים אמת. כי טוב על שם הודו לה' כי טוב. ברוך אתה ה' הטוב שמך שנאמר טוב ה' לקוויו. ולך נאה להודות לשון חכמים הוא על שם מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה.
Weekday Prayers.Amidah.60
שים שלום על שם וישם לך שלום. טובה על שם וה' יתן הטוב אלינו. וברכה על שם וברך את עמך. חן על שם חן וכבוד יתן ה'. וחסד על שם ויט עלינו חסד.
Weekday Prayers.Amidah.61
ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך ע"ש כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו. וברכנו כלנו כאחד באור פניך כלומ' אתה אל אחד ואנחנו בני אברהם הנקרא אחד שנאמ' אחד היה אברהם וכתיב כי אחד קראתיו ואנחנו נקראים גוי אחד שנאמ' ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אם כן ברכנו כלנו כאחד. ואמ' באור פניך על שם ברכת כהנים שכתוב בה יאר ה' פניו אליך ועל שם ה' באור פניך יהלכון. כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורה על שם כי נר מצוה ותורה אור ואור הוא גדול מנר. וחיים היא התורה שנאמ' כי היא חייך ואורך ימיך. אהבה על שם ואהבת עולם אהבתיך. וחסד צדקה על שם משוך חסדך ליודעיך וצדקתך לישרי לב. ורחמים ברכה ושלום פירשנום למעלה. וטוב בעיניך כלומר ויהיה טוב בעיניך. לברך את עמך ישראל ברוב עוז ושלום על שם ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בא"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן שנאמ' ונתתי שלום בארץ.
Weekday Prayers.Amidah.62
והטעם שתקנו לברך את ישראל בסוף כל תפלה לפי שהתפלות כנגד תמידין תקנום וכמו שבכל פעם בהשלים העבודה היו הכהנים מברכין את ישראל כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וגומ' וכתיב כה תברכו את בני ישראל וגו'.
Weekday Prayers.Amidah.63
ואומר יהיו לרצון אמרי פי וגומ'. ואחר כך אומר עושה שלום במרומיו וכו'. ועושה שלש פסיעות לאחוריו בכריעה אחת כי בכל השלש פסיעות שכינה שורה ונותן שלום לשמאלו תחלה כנגד ימינו של הקב"ה העומד לנגדו שנא' שויתי ה' לנגדי תמיד. ובמקום שכלו שלש פסיעותיו צריך לעמוד ולא יחזור מיד למקומו דגרסינן ביומא בפרק הוציאו לו את הכף משמיה דרב מרדכי אמרי כיון שפסע ג' פסיעות לאחריו התם איבעי לי למיקם משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר מיד דומה לכלב ששב על קיאו שסופו הוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי ליפטר מרבו כיון שחוזר אליו מיד. וכת' הריא"ף איבעי ליה למיקם התם עד דפתח ש"צ וכדפתח שליח צבור הדר לדוכתיה. ואיכא מאן דאמ' עד דמטי שליח צבור לקדושה וכן נהגו. וכת' הראב"ד שכשהוא מתפלל יחידי ממתין כדי שיעור זה. ואסמכתא לשלש פסיעות אלו מפסוק ורגליהם רגל ישרה, רגליהם שנים ורגל אחד הרי שלשה. ומה שאומר אחר כן וכף רגליהם ככף רגל עגל שהם ג"כ שלשה הם בחזרתו למקומו. שיש לו לחזור בשלש פסיעות כבתחלה.
Weekday Prayers.Amidah.64
ויש יחידים שנוהגין לומר אחר תפלתם קודם שיפסעו שלש פסיעות בקשה זו אלהי נצור לשוני על שם נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה ואע"ף שהטוב והרע מסורין ביד האדם הוא מבקש מאת השם לסייעו לעשות טוב. ולמקללי נפשי תדום הוא מוסיף על נצור לשוני מרע כלומר לא מיבעיא שאני שואל שתזכני שלא אחרף לזולתי תחלה אלא אף אני שואל שתזכני לסבול קללתו וזהו שומעין חרפתן ואינם משיבין. ונפשי כעפר לכל תהיה הוא מוסיף על ושפתותי מדבר מרמה. כלומר לא מיבעיא שאני שואל מניעת הדבור של מרמה אלא אף אני שואל להיות כעפר לפני הכל והטעם לרמוז כמו שהעפר הכל רומסין אותו ברגליהם ועולה על ראשיהם וגם לסוף הכל צריכין לו כך המשפיל עצמו בעולם הזה יהיה לראש לעולם הבא.
Weekday Prayers.Amidah.65
ואמר אחר כן פתח לבי בתורתך כדאמרי' במסכת עבודה זרה נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, שמא תאמר הואיל ונצרתי לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה אלך ואגרה בשינה תלמוד לומר סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמ' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. והלמד ואינו מקיים אינו כלום לכך אמר ובמצותיך תרדוף נפשי. וכיון שארדוף מעתיך הצילנו מן החושבים עלי רעה ורודפים אותי כמו שנאמר כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי מצותיך כי רדיפת המצות מועלת לבטל רדיפת השונאים. ולכך אומר מיד וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם. ואומר פסוק יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי וכבר כתבנו הטעם בתחלת שמונה עשרה. ובקשה זו היא שנויה בברכות בסוף פרק היה קורא.
Weekday Prayers.Amidah.66
יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה משמנה עשרה והביאו פסוקים על כל ברכה מענינה שעולין תיבותיהם כמנין תיבות הברכה. וכן עשיתי אני בראשונה מנין כזה. ואחר כך נראה לי שאין לו יסוד ולא שורש כי לא תמצא מקום בעולם שאומ' שמונה עשרה ענין אחד תיבה בתיבה אלא יש מוסיפין תיבות ויש גורעין ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאהו לא לזולתו ולמה נטריח על הסופרים לכתבו.
Weekday Prayers.Amidah.67
גרסינן בפרק היה קורא את המגלה תנו רבנן מנין שאומ' אבות שנא' הבו לה' בני אלים, ומנין שאומר גבורות שנאמ' הבו לה' כבוד ועוז, ומנין שאומר קדושת השם שנאמר הבו לה' כבוד שמו והשתחוו לה' בהדרת קדש, ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו וכתיב וידעו תועי רוח בינה וגומ', ומה ראו לומר תשובה אחר בינה שנאמ' ולבבו יבין ושב ורפא לו, אי הכי לומ' רפואה אחר תשובה לא ס"ד שנאמ' וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח אלמא בתר תשובה סליחה היא, ומאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי קרא אחרינא כתיב הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי, למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והא כתי' ושב ורפא לו, ההיא רפואה לא דתחלואים היא אלא דסליחה היא, ומה ראו לומ' גאולה בשביעי'.
Weekday Prayers.Amidah.68
פירוש ולא אמרו רפואה אחר סליחה כמו שנאמר הסולח והרופא.
Weekday Prayers.Amidah.69
אמ' ר' חייא בר אבא מתוך שאנו עתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית איני והא אמ' מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא, מלחמה נמי התחלה דגאולה היא והתחלה דגאולה מיהא בשביעית הויא. ואמרינן בירושלמי בפרק היה קורא בתורה ר' יונה בשם ר' אחא שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית עד כאן.
Weekday Prayers.Amidah.70
ומה ראו לומר רפואה שבמינית אמ' ר' אחא ואיתימ' ר' לוי מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית, ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר ר' אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים שנאמר שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשע בל תמצא ודוד כי אמרה בפרשת תשיעית אמרה. ואמרינן בירושלמי אמר ר' אלכסנדרי מפני מה תקנו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל מפקיעי שערים. פירוש והוא השם התשיעי במזמור. עד כאן.
Weekday Prayers.Amidah.71
ומה ראו לומר קבוץ גליות אחר ברכת השנים שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא, וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנא' ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדליך וכתיב בתריה ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה, וכיון שנעשה דין ברשעים כלו המינין וכולל זדים עם המינין שנאמ' ושבר פושעים וחטאים יחדיו וגו', וכיון שכלו המינים מתרוממות קרנות הצדיקים שנאמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גרים עם הצדיקים שנאמ' מפני שיבה תקום וסמיך ליה וכי יגור אתך גר, והיכן מתרוממו' קרנות הצדיקים בירושלם שנאמ' שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך, וכיון שבאו לירושלם בא דוד שנאמר אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם, וכיון שבא דוד באת תפלה שנאמר והביאותים אל ה' קדשי ושמחתים בית תפלתי, וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, וכיון שבאת עבודה באת הודאה שנאמ' זובח תודה יכבדנני. פי' זביחה דהיינו עבודה ואחר כך הודאה. ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה שנאמ' וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה, ולימרה מקמי עבודה מי כתיב לעשות מעשות כתיב, ולימרה בתר עבודה הא כתיב זובח תודה יכבדנני מאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא,
Weekday Prayers.Amidah.72
ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים שנאמ' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם וברכה דקודשא בריך הוא היא שלום שנא' ה' יברך את עמו בשלום, מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה. פירוש בקביעות ברכה. והיינו דאמ' ר' אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו, למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלות וכתיב לך דומיה תהלה, סמא דכולא משתוקא, אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר וידוי יום הכפורים אומר ובלא קביעות ברכה. מכאן ראיה שהחותם בתפלות יום הכפורים בסוף סקילה שריפה בא"י המלך הסולחן שהוא טועה ואין ראוי לחתום.
Weekday Prayers.Amidah.73
נר"ו הביא ראיה לסדר ברכות אמצעיות מפרשת שובה.
Weekday Prayers.Amidah.74
קחו עמכם דברים כנגד חונן הדעת שנא' קחו מוסרי ואל כסף ודעת.
Weekday Prayers.Amidah.75
ושובו אל ה' כנגד השיבנו.
Weekday Prayers.Amidah.76
אמרו אליו כל תשא עון כנגד סלח לנו.
Weekday Prayers.Amidah.77
אשור לא יושיענו וגו' אשר בך ירוחם יתום כנגד ראה בענינו.
Weekday Prayers.Amidah.78
ארפא משובתם כנגד רפאנו.
Weekday Prayers.Amidah.79
אהיה כטל לישראל כנגד ברכת השנים.
Weekday Prayers.Amidah.80
לכו יונקותיו כנגד תקע בשופר וקבוץ גליות שנא' ויעל כיונק לפניו.
Weekday Prayers.Amidah.81
ויהי כזית הודו כנגד השיבה שופטינו שנאמ' ונתת מהודך עליו, וריח לו כלבנון.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.