← All works

B'Mareh HaBazak Volume I

Sefaria · Responsa > Modern > B'Mareh HaBazak · 1,200 sections

1. 55.29

   ובהתייחס לדין "בשר שנתעלם מן העין", הביא הרמ"א5שם ס"ק י"ב. שהמנהג כסברא אחרונה במחבר. שאם מצאו במקום שהניחו – הבשר מותר. וכן הדין, אפילו במקום שרוב הטבחים גויים. ועל דברי הרמ"א שכתב "ואפילו אם היה ביד נוכרים", הביא בדרכי תשובה לעיקר הדין: "ר"ל (הרמ"א) דלא מבעיא אם מצאו במקום שהניחו דמותר. אלא, אפילו אם נשלח על ידי עכו"ם — ואם כן, לא נודע אם הוחלף שם פעם ממקומו או לא — מכל מקום לא חיישינן לה, כל היכא דליכא למיחש שמא החליפוהו". כיוון שביררנו שבהתקיים התנאים שלעיל, אין לחוש שהחליפו הגוי — בדיעבד, ניתן להתיר אכילת הבשר הנ"ל. ומכל מקום נראה, שאם כל החתיכות הלא מוחתמות עולות לבהמה שלימה, יש כאן ריעותא שאינה גרועה מהניח י' ומצא ט', דנדון כמצאו שלא במקומו, האסור אף לדידן, משום שנתעלם מן העין.

2. 55.30

   נחיצותו של התנאי הרביעי הוא, מפאת החשש הסביר שבבית המטבחיים — שרבים בו הטריפות — נגע הבשר הכשר בשמנונית של איסור. וכן הוא בהכרח אם משתמשים לצורך הפירוק באותם סכינים. וא"כ צריך הבשר שפשוף ולא די בהדחה6סי' ס"ג, סעיף ב'..

3. 55.31

   בדבר מליחה ע"י הקצב החילוני — אין להתיר ע"י יוצא ונכנס, וצריך שיהיה הרב נוכח ומשגיח בזמן המליחה.

4. 55.32

   נימוק הפסק

5. 55.33

   לסתם יהודי חילוני, אין נאמנות בזמן הזה7ועיין בהקשר זה, בשו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סי' צ"ד. ובפתחי תשובה יו"ד, סי' צ"א, ס"ק א', וס"ק ג'.. ואף "מסיח לפי תומו", לא מהני באיסור דאורייתא (בכהאי גוונא שעדיין לא בושל הבשר, ואנו מסופקין שמא לא נמלח). ואע"פ שמצאנו, שבהשגחה של "מירתת" — מפני יהודי היוצא ונכנס — מהני אפילו בספק דאורייתא8עיין באגרות משה יו"ד, ח"ב, סימן מ"ג., בנדון שלנו אי אפשר להתיר. והטעם: מלאכת המליחה, טעונה שתהא עשייתה על פי פרטי ההלכה. ואין לצפות ממי שאינו מכיר בחשיבות העניין — כמו אותו קצב שאינו שומר מצוות — שיקפיד לעשות המליחה כהלכתה, על כל פרטיה.

6. 55.34

   ממילא: מכיוון שאופיה של מלאכת המליחה היא כזו, שיכול הקצב שאינו מקפיד, להתחמק בנקל מיהודי היוצא ונכנס (כגון שמלח ללא הדחה קמייתא שאינו ניכר או שלא הקפיד בפיזור המלח), אינו "מירתת". ובעי שיהיה יהודי עומד על גביו. בדומה למה שמצאנו בעניינים אחרים הדורשים דקדוק, שהוזכרה אפשרות להיתר ב"עומד על גביו", ולא די ב"יוצא ונכנס"9עיין בשו"ע יו"ד, סי' ס"ט, סעיף י'. ובש"ך ס"ק מ"ב שם. עיין ע"ז, דף כ"ו, ע"ב, בענין מילה ע"י עכו"ם. וכן בגיטין, דף כ"ג, ע"א, בעניין כתיבת גט ע"י עכו"ם..

7. 56.1

   מלמו, שוודיה

8. 56.2

   כסלו, תנש"א

9. 56.3

   נו. זרם חזק של מים כתחליף ל־ג' הדחות שאחרי המליחה

10. 56.4

    שאלה:

11. 56.5

    אם יש צינורות עם זרם מים חזק, איך זה משפיע על הדחת בשר אחרי המליחה? האם עדיין צריכים שלוש הדחות?

12. 56.6

    תשובה:

13. 56.7

    לגבי הדחה אחרונה — לכתחילה1שהרי בדיעבד — הדחה אחת סגי, רמ"א יו"ד, סי' ס"ט, סעיף ט' ובש"ך ס"ק כ"ט., אין להקל להסתפק בפחות מג' הדחות כמנהג, אפילו מדיח בזרם חזק וממושך של מים2יש מהאחרונים שכתבו שה"הדחה" צריכה להיות דווקא בכלי. (ע' דרכי תשובה שם, ס"ק קכ"ג) ומטעם שלא הסתפקו בהדחה באוויר, נראה שלא תשנה עובדת היות הזרם חזק. וא"כ, אף שיש להקל שתהיינה ג' ההדחות כולן באוויר, אין לשנות ממנהג שידיח ג"פ.. ומ"מ נראה שאם מקפיד להדיח הבשר כך שיבוא המים על צדדיו ג' פעמים, עולה לו לג' הדחות אע"פ שזרם המים רציף ולא הניח הבשר מידיו בינתיים.

14. 57.1

    מלמו, שוודיה

15. 57.2

    כסלו, תשנ"א

16. 57.3

    נז. כשרות סוכר הענבים

17. 57.4

    שאלה:

18. 57.5

    בהרבה מוצרים כאן משתמשים בסוכר ענבים. האם יש לזה דין של "סתם יינם"?

19. 57.6

    תשובה:

20. 57.7

    עפ"י בירור שעשינו אצל מומחה, - "סוכר ענבים" הוא דקסטרוזה המופקת מדגנים, תירס, תפוחי אדמה וכו', ולא מענבים. וממילא, אין בזה כל בעיה.

21. 57.8

    אמנם, תאורטית ניתן להפיק זאת גם מענבים. ואז יש לבדוק את אופן הייצור ובעיקר יש לברר, מתי מתבצעת ההרתחה. שכן, בעיה של סתם יינם קיימת רק במקרה שנסחטו הענבים כשהם קרים, ואח"כ העבירו את המיץ שלא באופן אוטומטי (היינו שלא ע"י מכונה) להרתחה. אבל כשהתבשלו הענבים בעודם שלמים, או שנסחטו בראשונה, אך המכונה העבירה אותם ישירות לבישול (של לפחות 79.5 מעלות צלסיוס), אז אין לחוש כלל1כך כתב באגרות משה יו"ד, א', סי' נ"ה. ויו"ד, ב', סי' נ"ב..

22. 57.9

    אך כאמור, נוהגים להפיק את הדקסטרוזה מדגנים או קטניות משום שזה זול יותר.

23. 58.1

    קיטו, אקוואדור

24. 58.2

    טבת, תש"ן

25. 58.3

    נח. כלי ותשמישי ע"ז — קנייתם ואופן ביטולם

26. 58.4

    שאלה:

27. 58.5

    לפני מספר שבועות ביקרתי בקהילה היהודית בקיטו-אקוודור. מדינה זו היא מדינה נוצרית-דתית אדוקה.

28. 58.6

    בחנות לעתיקות מצאתי ארון קטן, המצופה כסף ומעוטר, ובתוכו תמונה של אלילים נוצריים. אין ספק שארון זה שימש ככלי פולחני בביתו של אדם נוצרי.

29. 58.7

    שאלתי היא:

30. 58.8

    1. האם על כגון זה נאמר שאסור ליהנות מתשמישי עבודת כוכבים, או שמא ניתן לקנות ארון זה ולהוריד את התמונה הפנימית?

31. 58.9

    2. האם במקרה דנן, למרות שהכלי שימש לעבודה זרה, ניתן לבטל את הכלי משימושו לעבודה זרה בדרך המצויינת ברמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה י"א?

32. 58.10

    3. האם יש עצה אחרת לקניית חפץ זה, או שמא יש איסור מוחלט?

33. 58.11

    תשובה:

34. 58.12

    נפסק בשו"ע1שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"ב.: "אליל של ישראל, אין לה ביטול. אבל של עכו"ם ותשמישה ונויה, יש להם ביטול". כל ביטול של ע"ז או משמשיה צריך להיעשות ע"י עכו"ם עובד אלילים2אפילו שאינו עובד לאותו אליל ואפילו בעל כורחו, שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה.. אך אם אינו עובד אלילים, לא מהני ביטולו3שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה..

35. 58.13

    בביטול ע"ז עצמה צריך מעשה השחתה בגוף הע"ז4שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ז. ועיין ברמ"א שיש אומרים שאפשר לבטל אף באמירה והב"י חולק. ועיין ש"ך סק"ח.. משא"כ במשמשי ע"ז, עצם המכירה לישראל, היא ביטול, מכיוון שהגוי יודע שהישראלי לא ישתמש בזה לצורך ע"ז לכן מבטלה לפני שמוכרה5שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, סי"ב, ובש"ך סק"ז, ובסימן קמ"ו, ס"ח ברמ"א..

36. 58.14

    ולכן בנדון דידן, נראה שלארון יש דין של תשמיש ע"ז, ולכן אם הגוי מוכר לישראל הווי ביטול. אך בתנאי, שהגוי המוכר הינו עובד ע"ז והגוי יודע שמוכר לישראל ואז מסתמא מבטל6ואף אם הגיע לידי הישראל מהני הביטול של הגוי, לדעת השו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ב, וסי"ג ברמ"א, ועיין ש"ך סק"א, שהביא שהב"ח חולק. ולכן לכתחילה רצוי שהגוי יבטל לפני שיבוא לידי הישראל. גם לדעת הב"ח יועיל הביטול אף שהגיע לידי הישראל אם לא רצה עדיין לזכות בה כמשדובר על תשמיש ע"ז. 7ויתכן שמכירה של גוי לסוחר גוי, הווי ביטול מכיוון שהמוכר יודע שהסוחר ימכור את הע"ז, גם למי שאינו עוע"ז..

37. 58.15

    אולם, יתכן שהתמונה שבפנים מחוברת לארון באופן שהכל מהווה יחידה אחת, ואז יש על הכל דין ע"ז. וע"כ הביטול צריך שייעשה ע"י הנכרי, בכך שיוציאה מהארון דרך השחתה.

38. 59.1

    מקסיקו, מקסיקו

39. 59.2

    סיון, תש"ן

40. 59.3

    נט. איסור כניסה לכנסיות ומבואותיהן

41. 59.4

    שאלה:

42. 59.5

    פעמים רבות אני נוסע לקהילות יהודיות באמריקה הלאטינית וכידוע, ביבשת זו שולטת ההשקפה הדתית-נוצרית. כנסיות מסוגים שונים, מפוזרות על פני כל הארצות.

43. 59.6

    ברצוני לשאול את כבוד הרב: האם מותר להיכנס לכנסיות? האם יש הבדל בין סוגי כנסיות שונות? האם יש הבדל, מבחינת ההלכה, אם נכנסים לביקור או למטרה אחרת? מה דינה של כנסיה שאין בה פסלים? האם מותר להיכנס למבואה של הכנסיה להסתכל בציורים?

44. 59.7

    תשובה:

45. 59.8

    א. אסור להיכנס לבית עבודה זרה לביקור או לכל מטרה אחרת1רמב"ם בפירוש המשניות, ע"ז (פרק א', משנה ד'), רשב"א (הובא בטור יו"ד, סימן קמ"ט). ריטב"א (ע"ז, דף י"א, ע"ב) ועוד..

46. 59.9

    ב. נחלקו הראשונים, אם הנצרות נחשבת לעבודה זרה. לדעת המאירי, הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה2ב"ק, דף קי"ג, ע"ב. יומא, דף פ"ד. וכ"כ הראי"ה קוק, באיגרת פ"ט: "העיקר כדעת המאירי וכו'"., ולדעת הרמב"ם, הנצרות היא עבודה זרה ממש3רמב"ם בהלכות ע"ז, פ"ט, ה"ד (יש גורסים כנענים אך זה מאימת הצנזורה). וכן בפירוש המשניות, פ"א, מ"ד, בהוצאת מוסד הרב קוק.. בתקופתנו, שרוב מאמיני הדת הנוצרית אינם אדוקים בע"ז שלהם, נראה שאף לשיטת הרמב"ם, אין דינם כעובדי עבודה זרה ממש. אלא, כעובדים בשיתוף4עיין תחומין חלק ט', עמוד 74, מאמר של הרה"ג חיים דוד הלוי.. לדעת בעלי התוספות, הגויים אינם מצווים על שיתוף. וכך הכרעת הפוסקים5סנהדרין, דף ס"ג, ע"ב, תוד"ה אסור, וכ"כ הרא"ש שם. ועיין ר"ן, סוף פ"ק דע"ז. וכ"כ הרמ"א באו"ח, סימן קנ"ו. והש"ך ביו"ד, סימן קנ"א, סק"ז. היעב"ץ במור וקציעה ריש סימן רכ"ד, ועיין פ"ת שו"ע יו"ד, סימן קמ"ז, סק"ב.. אעפ"כ נראה שאסור להיכנס לכנסיה מכמה טעמים:

47. 59.10

    1. אע"פ שבן נוח אינו מצווה על השיתוף, אין דבר זה משנה באשר לישראל שמצווה על שיתוף. ולגבי ישראל, נחשב גם השיתוף כעובד עבודה זרה ממש6שו"ת בניין ציון ח"א, סימן ס"ג. ולפי טעם זה אין חילוק בין סוגי הכנסיות. ועיין יחווה דעת, חלק ד', סימן מ"ה, בהגהה..

48. 59.11

    2. מה שכתבו הפוסקים, שאין דינם כעובדי עבודה זרה, זה דווקא לגבי האנשים. אך ההולך למקום שבו הם מקטרים, נדבק בטומאה ובסיטרא אחרא7שו"ת חיים ביד, לגר"ח פאלאג'י, סימן כ"ו..

49. 59.12

    ג. אסור להיכנס לכנסיה, אפילו שאין בה צלם8שו"ת פרי השדה, ח"ב, סימן ד'. הובא בציץ אליעזר, חי"ד, סימן צ"א..

50. 59.13

    ד. אף למבואה של כנסיה אסור להיכנס9עיין רמ"א יו"ד, סימן קמ"ט, ס"ב. ובציץ אליעזר שהובא לעיל.. והאיסור חמור יותר כשנכנס בכדי ליהנות מהציורים10שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"א..

51. 60.1

    קיטו, אקוואדור

52. 60.2

    טבת, תנש"א

53. 60.3

    ס. הורים סנדקאים (Padrino, Madrina) לילד נוצרי

54. 60.4

    שאלה:

55. 60.5

    זוג יהודים (ישראליים) השוכנים בקיטו מטעמי שליחות, נתבקש לשרת כ- "PADRINO" ו- "MADRINA" לתינוק נוצרי ע"י הוריו. התפקיד הזה (באנגלית Godfather) מחייב נוכחות בטקס טבילה בכנסייה. וג"כ דורש אחריות לגידול הילד אם ח"ו יקרה אסון להוריו. שואל הזוג:

56. 60.6

    א. האם מותר להיכנס לכנסייה להיות נוכח בטקס?

57. 60.7

    ב. האם בכלל מותר לקבל על עצמם תפקיד כזה?

58. 60.8

    תשובה:

59. 60.9

    חלילה לזוג ישראלי ליטול על עצמו אותו תפקיד של "PADRINO" ו- "MADRINA" (Godfather) לילד הנוכרי, ולא יעלה על הדעת שישראל יקבל על עצמו אחריות לגידולו של ילד לעבודה זרה (שכן זו משמעות הטקס, עיין הערה1בהנחה שצורך החתימה על התחייבות זו היא דרישה של הטקס הדתי (המונח הלועזי מלמד על כך). וכן מוכח הדבר מכך שאין החוק האזרחי מחייב הדבר (והראיה: אין היהודים נוהגים כן), ועוד: קרוב הדבר לומר שאין להתחייבות זו תוקף בחוקי המדינה, (ופרט זה ניתן לבדיקה). הרי שהשתתפות היהודי (אף שאינו נוכח!) אפשר שיש בה משום אביזרייהו דע"ז, ומ"מ ודאי לא גרע מדברים שצריך גוי לע"ז שלו, שאין לישראל לתיתם לו. (עיין שו"ע יו"ד, סי' קנ"א. ועוד יש לאסור מצד הנדון בסי' קמ"ח עיי"ש, וכן בסעיף ז' שם.)). ועל כגון הא יש לקרוא מאמר חז"ל על הפסוק "רני עקרה לא ילדה", - "דלא ילדה בנים לגיהנום (ע"ז) כוותיכו"2ברכות, דף י', ע"א.. כל זה אמור גם אם לא היתה השתתפותם של הישראלים מצריכה נוכחות בטקס הטבילה, על אחת כמה וכמה כאשר נדרשים הם להיות נוכחים ב"טקס" הנ"ל. נוכחות כזו, אף כצופים, אסורה בהחלט3שו"ע יו"ד, סי' קמ"ט, סעיף א': "עיר שעושים בה יריד ביום חגם... ואסור ליכנס בתוכה"..

60. 60.10

    והדברים (איסור נוכחות בטקס ע"ז) אמורים אפילו אם מתקיים הטקס מחוץ לבית ע"ז שלהם, דלשם אין להיכנס אפילו לא בשעה שמתקיימים שם טקסים דתיים4ראה לעיל תשובה לשאלה נ"ט..

61. 61.1

    לימה, פרו

62. 61.2

    כסלו, תנש"א

63. 61.3

    סא. בניית מקווה כהילכתה, מקווה ע"פ שיטת חב"ד.

64. 61.4

    שאלה:

65. 61.5

    בעניין, בניית מקווה טהרה בקהילתנו. יודיעני נא דעתו בעניין המקווה עפ"י שיטת חב"ד, וכיצד עלי לנהוג לכתחילה?

66. 61.6

    תשובה:

67. 61.7

    נהוג היום, לבנות מקוואות ע"י אוצר של מי גשמים, שאין טובלים בו. ולאוצר מחוברת בריכה, שבה טובלים. החיבור בין האוצר לבריכה, יכול להיעשות בשתי דרכים:

68. 61.8

    א. זריעה — ששופכים מים שאובים לאוצר. המפלס עולה ונשפך לבריכה, דרך הנקב שבין האוצר לבריכה.

69. 61.9

    ב. השקה — שופכים מים שאובים לבריכה. לפני הטבילה, פותחים את הנקב שבין האוצר לבריכה, והמים משיקים.

70. 61.10

    לדעת הראב"ד1עיין שו"ע יו"ד, סימן ר"א, סעיף כ"ד. ובש"ך, ס"ק ס"ג, ובדגול מרבבה., צריך שתמיד יהיה במקווה רוב של 40 סאה מי גשמים. ולכן, הכשר מקווה הבנוי על זריעה, לא מועיל, שהרי מי הגשמים המקוריים שבאוצר, מתחלפים.

71. 61.11

    המחבר והרמ"א לא פסקו כראב"ד. והחזו"א2חזו"א יו"ד סי' קכ"ד טהרת מים, לרב טעלושקין, בסוף סימן ס"ד. הכריע, שאין לחוש לראב"ד. ולכן, לדעתו, צריך לבנות מקווה הבנוי רק על זריעה. ויש בזה הרבה יתרונות. כגון; שהמים נקיים תמיד, ואין חשש, שכאשר ינקו את המקווה, ישתמשו בחומרים העלולים לפסול את המקווה.

72. 61.12

    יש מקוואות שיש בהם שני אוצרות, כדי לחוש לדעת הראב"ד. אך החזו"א דחה דבריהם. וכתב, שאף אם יש אוצר השקה, אין זה מועיל לשיטת הראב"ד. שהרי, המים מתחלפים דרך הנקב, בזמן הטבילה.

73. 61.13

    מקווה של חב"ד מבוסס על אוצר השקה. אך, הוא נמצא מתחת לבריכה שבה טובלים. ואין חשש שהמים יתערבו. שהרי מי הבריכה חמים, ומי האוצר קרים.

74. 61.14

    לסיכום:

75. 61.15

    1. לשיטת החזו"א יש לבנות מקווה, רק ע"י אוצר זריעה.

76. 61.16

    2. יש מחמירים ומצריכים גם השקה (והחזו"א נחלק עליהם).

77. 61.17

    3. מקווה עפ"י שיטת חב"ד, מבוסס רק על אוצר השקה. והוא בנוי מתחת לבריכה. כך, שההשקה היא דרך רצפת המקווה.

78. 61.18

    כל המקוואות, בין המבוססים על אוצר השקה ובין המבוססים על אוצר זריעה כשרים. אמנם, למקווה של חב"ד יש יתרונות. שהרי אנו יוצאים ידי חובה, אף לדעת הראב"ד. כמו כן, אין חשש שלא יפתחו את הנקב, המחבר את המקוואות, שהרי הוא פתוח תמיד. וכן, אין חשש שימלאו את המקווה בפחות מדי מים, לפני שהמים יגיעו לגובה ההשקה. אך יש בו חיסרון שמי האוצר מתלכלכים, ומדיפים ריח רע, וזו גם בעיה הלכתית.

79. 61.19

    אם רוצים להדר ולצאת ידי חובת כמעט כל שיטות הראשונים3למעט שיטת חכמי נרבונא, המובאים במאירי על מסכת חגיגה, דף כ"א, ע"ב, ד"ה שתי גומות, החוששין משום קטפריס., ויש אפשרות כספית, כדאי לבנות את המקווה עם אוצר זריעה בצידו, ותחתיו אוצר השקה, הבנוי עפ"י שיטת חב"ד. כדי לפתור את בעיית הליכלוך באוצר ההשקה התחתון, יש להגביה במעט את אזור ההשקה שברצפת המקווה4וגם אותו, לא לעשות במרכז המכסה, כיוון שהימצאות אזור מוגבה באמצע המקווה, עלול להביא לידי מכשול, שהטובלים יינזקו בו כשלא ירגישו. ולא את אזור ההשקה שתחת המדרגה5כיוון שפתח השקה זה, אינו בשליטת המנקה. וייתכן שיישארו שם מים מסביב גם בשעת ניקוי המקווה. וכן ייאסף שם מסביב לכלוך, שלא ניתן לניקוי. — כדי שהלכלוך לא יוכל להיכנס בצורה חופשית לאוצר6עפ"י הצעת מרן הגאון, הרב שאול ישראלי.. מילוי המקווה יהיה אך ורק דרך אוצר הזריעה, כדי למנוע הצטברות ג' לוגים שאובים, הפוסלים את המקווה. רצ"ב שרטוט, והוראות כלליות, לבניית מקווה של אוצר זריעה ואוצר השקה תחת המקווה7מתוך מבנה המקוואות והכשרם, על פי עמודים ל"ד-ל"ה, נ'-נ"א. להרב דוד מינצברג, בהוצאת המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל, ירושלים, תשל"ג..

80. 61.20

    הסברים לשרטוט

81. 61.21

    מקווה עם אוצר זריעה, ואוצר השקה תחת המקווה

82. 61.22

    1. גג של בנין המקווה, המספק מי גשמים לאוצר.

83. 61.23

    2. פתחי הצינור, בו נכנסים מי הגשמים מן הגג.

84. 61.24

    3. צינור המעביר את מי הגשמים מן הגג לתוך האוצר.

85. 61.25

    4. אוצר מי הגשמים.

86. 61.26

    5. צינור המחובר לרשת אספקת המים העירונית, שנועד למלא את המקווה תדיר, במים חדשים, דרך אוצר הזריעה.

87. 61.27

    6. שוקת ההמשכה. המים הבאים דרך הצינור, עוברים "דרך המשכה", על קרקעית השוקת, ומשם יורדים לתוך האוצר.

88. 61.28

    7,8,9. שוקת מעל האוצר (7) שדרכו זורמים מי הגשמים לתוך האוצר (9). מותקן בו חור, להפניית המים העודפים לביוב (8), במקרה שהאוצר עולה על גדותיו.

89. 61.29

    10. צינור מיוחד, שדרכו באים המים מן השוקת לתוך האוצר (צינור זה, מורידים עד למטה מן החור השופך המים למקווה, כדי שיתערבו — המים הבאים מצינור זה — עם המים הכשרים, במצב של עמידה ולא דרך זחילה).

90. 61.30

    11. חור הנקוב בקיר, החוצץ בין האוצר למקווה שממנו באים המים למקווה. חור זה הוא למעלה מגובה המים שבמקווה, לפחות 15 ס"מ. ואין לו שום מגע עם מי המקווה.

91. 61.31

    12. גובה המים שבמקווה (120 ס"מ מעל פני הרצפה).

92. 61.32

    13. שטח תחת המדרגות. צריך להיות מלא בטון דחוס. והיציקה צריכה להיעשות במכונת ויברטור.

93. 61.33

    14. מדרגות המקווה. גובה 20 ס"מ, רוחב 25 ס"מ, ראה: פרק שביעי סעיף 8-9, בספר מבנה המקוואות והכשרתם.

94. 61.34

    15. המדרגה האחרונה שבמקווה תהיה, לפחות ברוחב 50x50 ס"מ, בשביל אישה נמוכת קומה, שתוכל לעמוד עליה בשעת טבילה בנוחיות ובלי פחד. המדרגה התחתונה חלולה. ומתחת המדרגה, החור להשקת המקווה.

95. 61.35

    16. רצפת החדר.

96. 61.36

    קירות המקווה, רצוי שיהיו גבוהים קצת מרצפת החדר כדי, שהמים שעל הרצפה, לא יזחלו לתוך המקווה.

97. 61.37

    17. חור ההשקה להכשרת המקווה, ראה מס' 15.

98. 61.38

    18. הפתח של האוצר. דרכו נכנסים לאוצר, לצורך ניקוי וייבוש, בזמן החלפת מי הגשמים.

99. 61.39

    18א. המכסה על האוצר. בו הותקן חור השקה, נוסף על החור מתחת המדרגה התחתונה.

100. 61.40

     18ב. המכסה של האוצר. ללא חור השקה (לפי הצעת מרן הגר"ש ישראלי).

← Previous · Next → — showing 701–800 of 1,200

B'Mareh HaBazak Machon Eretz Hemdah -- Vol. 1. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: http://www.eretzhemdah.org/ebooks.asp?lang=he&top=1&PageId=3 Licence: CC-BY. Source.