← All works
Alshekh on Torah Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh · 4,038 sections
Single column Two columns
Exodus.2.5.1 ותרד בת פרעה כו' . הורה הוא ית' . איך נואלו שרי צוען חכמי יועצי פרעה העולה על רוח' . יש לאל ידם להפר עצת אלהי עולם ה' אשר יעץ לברא מושיע את ישראל . באו' אל פרעה כל הבן הילוד יצוה להשליכו היאורה . והורה הוא ית' שאחרי שה' צבאות יעץ מי יפר ולא עוד כי בעת אומרם אליו כבר הושלך מושיען של ישראל היאור אז יוצאת חלציו תחלץ חושים כבודה בת מלך פנימה . אשר לא ניסתה לצאת לרחוץ על היאור כאחת הרקות כי לא יחסר מרחץ לה בית המלכות ומן המים תמשהו תביאהו ותטעהו בהיכל המלך אביה המבקש את נפשו ושם ירעה ושם ירבץ עד כי גדל וכלה סעיפיו . והורה הכתוב את אשר הפליא הוא ית' לעשות עם משה כי הלא לפי הטבע היה קרוב הדבר יותר יפגעו נערותיה עם משה מלפגוע בו בת פרעה כי הלא הוא היה על שפת היאור . ובת פרעה ירדה לרחוץ על היאור ממש פנימה . ונערותיה הולכות על יד היאור שהוא על שפת היאור והן הנה הראויות לראות את התבה אשר על שפת היאור יותר מבית פרעה והאלהים עשה כי היא שהיתה צדקת ותחמול עליו . ראתה את התבה ונערותיה לא ראו . וזה ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה ונערותיה שבסמוך לא ראוי . ולא עוד אלא שהיתה בתוך הסוף נעלם מן העין בין בדי הסוף וה' האיר את עיניה . ותראהו טרם יראוהו נערותיה פן ימיתוהו על דבר המלך שלטון . ותשלח את אמתה ארז " ל ( שם ) שנשתרבב אמתה כמה אמות ואפשר הזקיקם לזה אומרו את אמתה ולא אמר ותשלח את ידה כמד " א פן ישלח ידו . וישלח ירבעם את ידו :
Exodus.2.6.1 ותפתח ותראהו . ארז " ל שראתה עמו שכינה . ואפשר דרשו רבוי האת או הוא " ו האחרונה שבותראהו . והנה הקשוז " ל ( ש " ר פ' א' ) מה שקורא אותו ילד וקורא אותו נער ודחו סברת האומר שהיה קולו כנער ויתכן במשז " ל ע " פ ויעצמו במאוד מאד כי היו ילדי העברים עצומים וגדולים . ובזה יאמר כי הנה ראתה את הילד כי ילד היה לפי האמת והנה נער בוכה כי בעיניה היה כנער עצום ורב מיתר הילדים מה גם האיש משה שהיה בגדלו בן עשר אמות כמאמרם ז " ל ולפי ערך זה גם בהיותו ילד היה כזולתו בהיותו נער וראתו בוכה שהוא שני הפכים כי אין דרך הנער לבכות כ " א הילד וע " כ מצד בכייתו ותחמול עליו ועל תמיהתה איך הוא בוכה אם הוא נער ואם ילד הוא איך כמות גדול לזה היא השיבה אמרים לה ואמרה מילדי העברים זה כלומר אין לתמוה על הראות נער בכמותו כי הלא מילדי העברים זה שהם גדולי' ועצומים והוא מאמר הכתוב ויעצמו במאד מאד אך ילד הוא לפי האמת וע " כ הוא בוכה :
Exodus.2.6.2 או יאמר והנה נער בוכה ותחמול עליו להחיותו אך ותאמר מילדי העברים זה כי ע " כ הוא גדול הכמות כנער כלומר ואיך רחם ארחמנו ושמע אבי והרגני כי לא יחפוץ בחיים של ילידי העברים ומה גם לגדלו בביתו ובחומותיו אז עודנה במבוכה זו מבקשת להטיב וחוששת על היותו מילדי העבריים שנואי נפש אביה מיד ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת וגו' ותינק לך את הילד בקרב ביתה והמלך לא ידע דבר :
Exodus.2.8.1 ותלך העלמה וגו' . לא אמר ותלך אחותו ותקרא לאמה רק העלמה כי הלכה בהתעלמות כמתנכרה שהיתה אחותו ושיוכבד נוגעת בקורבתה רק את אם הילד להורות כי לא לאהבת הילד עשתה כן כי אם לקיים מצות בת מלך :
Exodus.2.9.1 ותאמר לה בת פרעה הליכי וגו' . כלומר הוליכי אותו לביתך ואח " כ שם בבית שהוא בהסתר והניקהו לי אך לא תניקהו פה בגלוי פן יורגש אך למה שהיא אמו לא עצרה כח לבלתי הינק אותו עד הוליכה אותו אל ביתה רק ותקח האשה את הילד ומיד ותניקהו :
Exodus.2.10.1 ויגדל הילד וגו' . יש מקשים איך קראתו משה . על שהומשתו מן המים שלא יצדק רק למי שמדבר בלשון הקודש . אך לא שמו לב למה לא קראה שם עד אחר אשר גמלתו אמו ותביאהו אליה . אך הוא כי היא אמרה כי מילדי העברים הוא ורצתה לקרא לו שם על שם המאורע בלשון עברי ולא ידעה עד הביאתו אמו ותלמדה ואז קראתו משה וזהו הסמיכות ותביאהו אל בת פרעה ואז ותקרא לו בת פרעה הנזכרת משה ואין הבנת לשון משיתוהו כלל אלא על בת פרעה . וכן ארז " ל ( שם ) שהקב " ה גמל חסד עמה שעם היות לו שבעה שמות לא קראו תמיד אלא בשם שקראתו בת פרעה אך מה שראוי להעיר הוא כי הנה משיכתה אותו מן המים אינו דבר עקריי כ " כ לקרא לו שם על כן ועוד כי הלא נותנת טעם להפך שאם הוא על כי מן המים וכו' תקראנו משוי ולא משה כאלו הוא המושך :
Exodus.2.10.2 אמנם הנה ידוע כי מקום שגדל בו סוף על שפת היאור הוא מקום רחב ובלתי עמוק רחוק מן המים של מעלה או למטה משוללי קנה וסוף מקום ששם יורדים בני אדם לרחוץ והנה היא היתה במים רחוק מהסוף שעל שפת היאור כאו' ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור . ואיך היה אפשר להשיג משם אם לא שנשתרבבה אמתה כמאמרם ז " ל ( סוטה דף י " ב ) והוא פליאה וז " א תדעו למה קראתיו משה על דבר ההמשכה . וגם לא קראתיו משוי הלא הוא כי מן המים משיתוהו ר " ל כי מן המים שהיא רחוק משולל סוף כי שם הייתי ומשם משיתוהו בהיותו בסוף ואין זה רק שהוא משך אותי עד מקום כבודו להעריצו ומשך זרועי עדיו וזהו כי מן המים וגו' :
Exodus.2.10.3 או יאמר ותקרא שמו משה שהוא מושך את הזולת הטעם הוא כי הלא מן המים שהיה שם שהוא ביאור משיתיהו ומי נתן כבודה בת מלך ביאור המבלי אין מרחצאות במצרים אלא שמשכני מהיכלי אל היאור שאמשהו :
Exodus.2.10.4 או יאמר בשום לב אל מלת ותאמר שהיא מיותרת והראוי יאמר ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו :
Exodus.2.10.5 אך אחרי קוראה אותו משה חששה פן יאמר פרעה אולי זה מושיען של ישראל שאמרו חכמיו שכבר היה במים ואת משכתו משם להחיותו . ע " כ ותאמר כי מן המים וכו' . שאחר קוראה אותו משה להתנצל מאביה אז ותאמר וכו' לומר לא יתכן שהוא זה כי הלא מן המים משיתיהו ואלו היה זה המושיע היה בלתי אפשר לינצל מן המים כי בם הוא לקותו אלא ודאי כי אחר הוא :
Exodus.2.10.6 או קרוב לזה ויקרא שמו משה . ולבל יאמרו אולי הוא המושיע אלא שעל איזה דף היה על המים שמשכתו וע " כ לא נטבע ולא חשו האצטגנינים אל הדבר שהיה בו צף על פני המים ואמרו שכבר היה מושיען של ישראל במים וביטלו הגזרה . על כן ותאמר כי מן המים כלומר מתוכן ממש משיתהו ולא מעל פני המים ואם היה זה לא היה ניצול כמדובר :
Exodus.2.11.1 ויהי וכו' . הנה אומר ויהי בימים ההם הוא מיותר כי מי לא ידע כי בימים ההם היה גדל אך הנה ידענו כי בכל מקום שנאמר ויהי הוא צרה . ובזה נבא אל הענין והוא כי בא ללמדנו כי איש מישראל שעולה לגדולה בזמן שכל ישראל בצרה אין ראוי לו לומר שלום עליך נפשי רק להיות עמהם בצרה וזה יאמר הנה ויהי שהוא אוי וצרה היה בימים ההם ואז יגדל משה שעלה לגדולה בן בת המלך וגדול בבית המלכות ולא יאות לו להיות פורש מצרתם על כן ויצא אל אחיו וירא בסבלותם רואה ומצטער בצרת' וירא איש עברי מכה וכו' :
Exodus.2.12.1 ויפן כו' . הנה נקרא זה איש מצרי וזה איש עברי . וארז " ל ( נדרים דף ס " ד ) דהעברי היה דתן ויתכן אמר משה בלבו אולי יש חשיבות במצרי או מצדו או מצד זרעו אולי עתיד להתגייר ואם אין בו חשיבות וראוי ליהרג ראוי לחוש אולי האיש עברי המוכה בלתי חשוב באיכות ויגלה הדבר כאשר היה אחרי כן כי הוא אמר הלהרגני אתה אומר וכו' והגיד הדבר למלך וזהו ויפן כה וכה כלומר באיש מצרי ובאיש עברי וירא כי אין איש כלומר כי אין איש תואר איש בשום אחד מהם לקרא זה איש מצרי וזה איש עברי רק מצרי ועברי ע " כ היה נבוך כי גם שראוי המצרי ליהרג אולי המוכה שהוא בלתי חשוב יגיד דבר עם כל זה ויך את המצרי כלומר ולא את האיש מצרי כי לא איש הוא ועל חששת העברי שת לבו לאמר כי הלא בכלל ישראל הנקראים חול הים הוא ויטמן הדבר בהם כמאמרם ז " ל ( ש " ר פ' א' ):
Exodus.2.13.1 ויצא וכו' . הנה למדנו שני דברים אחד שהמרים יד לחברו אע " פ שלא הכהו נקרא רשע שני כי האנשים מחרחרי ריב נקראים רשעים מבלי הרמת יד הלמוד הא' מאו' ויאמר לרשע למה תכה כמ " ש ז " ל ( שם ) הכית לא נאמ' אלא תכה והלימוד השני באו' רעך רשע שכמותך :
Exodus.2.14.1 ויאמר וכו' . אמר לא יבצר מאחד משלש . או שאלת למה תכה רעך כדי שנספר דברי ריבנו למען תכנס לפשר ולשים שלום בינינו כדרך אנשים חשובים המכניסים עצמם לתווך שלום שלמענו מוותרים זה את זה ועושים שלום או שאלת כדי לדון ולשפוט בינינו כמשפט למכה או למבייש את חבירו בדיני ישראל או למה שעדיין לא ניתנה תורה משפט א' הוא לנכרי המכה ישראל ולעברי המכה את חבירו כאשר למדו רז " ל ( שם ) מהריגתו את המצרי ודעתך שגם אני חייב מיתה כמצרי ועל הא' אמר מי שמך לאיש שהוא לשון חשיבות ועל הב' אמר שר ושופט עלינו ועל הג' אמר הלהרגני וכו' כאשר הרגת את המצרי וכו' . אז ויירא משה ויאמר אכן וכו' כלומר בודאי נודע כבר הדבר למלכות כי לא ישקוט האיש הרע הזה כי אם גלה הדבר היום כאשר היה כמאמרם ז " ל ( שם ) כי מיד הלשינו דתן אל פרעה :
Exodus.2.15.1 וישמע וכו' . ארז " ל כי ע " י שם הרג משה את המצרי שנא' הלהרגני אתה אומר שבאמירה הרגו ואפשר שזהו מ " ש וישמע פרעה את הדבר הזה מדתן שהוא כי בדבור הרגו על כן ויבקש להרוג את משה שהיה מבקש דרך שיוכל להרוג את מי שיודע להרוג ע " י דבור פן יהפך משה אל הבא להרגו או אל פרעה עצמו ויהרגהו גם הוא או יזכיר שם לבל יוכלו להורגו ולא ישוה לו :
Exodus.2.15.2 ויברח משה . הנה אומר משה הוא מיותר שאחר אומרו את משה הל " ל כי ברח מפני פרעה וידוע כי משה הנז' בתיבה הקודמת הוא הבורח אך יכוון מאמר רז " ל ( שם ) האומרים כי ירד מלאך כדמותו ותפשהו עד שנשמט משה וברח וזהו ויברח משה . כלו' אך אחר נשאר שם ולא ברח אז והוא המלאך שבדמותו . והנה אומרו מפני פרעה הוא מיותר ואפשר כיון ב' דברים א' שברח בהיותו בפני פרעה שהוא פליאה כי מי יוכל לפני פרעה לברוח ולא יתפס על ידי כל אנשי בית המלכות כי רבים אשר אתו גבורי כח עושי דברו שנית שבהרף עין נמצא עומד בארץ מדין . וזהו מפני פרעה וישב בארץ מדין כי מפני פרעה נמצא בארץ מדין בלי הליכה בדרך . וזהו שלא אמר ויברח משה מפני פרעה וילך לארץ מדין ולא יפלא כי מי שהרג בדבור את המצרי ומי שנעשה צוארו כשיש או הושם מלאך במקומו עד יברח שיעשה לו גם את זאת :
Exodus.2.16.1 ולכהן וכו' . ראוי לשית לב למה יספר לנו שותבאנה ותדלנה ותמלאנה ומה גם מלת ותדלנה שהיא בכלל אומ' ותמלאנה ומיד אומר צאן אביהן ואח " כ אומר את צאנם ואח " כ וישק את הצאן סתם ועוד אומרו ויגרשום ולא אמר ויגרשון בנו " ן ועוד ראוי להעיר בכתוב כי ראשונה הוא אומר כי הן מלאו הרהטים להשקות הצאן ואח " כ הן מעידות כי האיש מצרי הוא אשר דלה דלה וישק את הצאן :
Exodus.2.16.2 אמנם יאמר כי הכיר בהן צניעות כי דרך נשים בבואן בארה לדבר עם האיש אשר ימצא שם ומה גם בהיותו איש זר אשר לא מארצן היא כי שאול ישאלו מה ארצך ואי מזה עם אתה או לפחות לדבר אלו עם אלו אך לא כאלה חלק נשים אלו כי אם ותבאנה ומיד ותדלנה ותמלאנה וכו' ולא הוטפלו בדבור אפילו אלו עם אלו כי בשו ממנו וזהו וישב על הבאר וע " כ שתקו יחדו ותבאנה כו' כמדובר : עוד שנית ראה כי לא היה להן קירוב דעת עם הרועים כי הלא אדרבה ויבאו הרועים ויגרשום על כן שם את נפשו מנגד לקום לבדו על רועים רבים ולא חש פן ירוצו את גולגלתו . והנה ארז " ל ( שם ) שבקשו לאונסן ויקם משה ויושיען כמד " א צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה ואפשר כי זה נרמז בכתוב באו' ויגרשום במ " ם והוא כי כאשר באו ותדלנה ותמלאנה אז ויבואו הרועים אצלם להתחבר להן ואז ויגרשום הן את הרועים מעליהם בצעקן כי צעקו הנערות לבקש מושיעים יבואו להושיען ואז משה על הרועים חרה אפו ויקם ויושיען מליאנס וגם הציל מימיהן וישק את צאנם בל ישקו מהם את עדריהם . ולהיות כי במה שגברו על הרועים לגרשם שהוא כדרך אנשים לא נאמר ותגרשום בתי " ו כי אם ויגרשום . ואומרו תחלה להשקות צאן אביהם ואח " כ את צאנם ואח " כ את הצאן יתכן כי להיותן בנות גדולות לצורך נשואיהן היו להן מאת אביהן צאן של עצמן לבד וצאן של אביהן לבד והן על כבוד אביהן היחלו לדלות ולמלאות בעד צאן אביהן . וזהו ותדלנה ותמלאנה וכו' להשקות צאן אביהן אך לא הספיק גם לצאנם ובבא משה להושיען אז וישק את צאנם שריבה האת גם של אביהם וגם דלה לנו שהוא בשבילנו צאן שלנו וזהו וישק את הצאן סתם שכולל גם את צאן אביהן והוא כי גם שהן דלו כדי סיפוק צורך צאן אביהן והתחילו לשתות לא גמרו השתי' בתגרת הרועים באופן שלא הספיקו הן להשקותן על שגרשום הרועים והשקתן משה מרהטים שמלאו הן וידלה גם הוא ואח " כ דלה והשקה את צאנם כאמור :
Exodus.2.18.1 ותבאנה וכו' . ראוי לשים לב למה למעלה אמר ולכהן מדין שבע בנות ואת שמו לא הזכיר ופה הוא אומר אל רעואל וגם למה בחר פה בשם זה מביתר שבע שמותיו :
Exodus.2.18.2 אמנם הנה ידענו מרז " ל ( שם ) כי רעואל נקרא על שנעשה ריע לאל עוד ארז " ל כי עתה כפר בע " ג ונדוהו יושבי עירו ועל כן מאסו בו רועים והלכו בנותיו לרעות הצאן ועל כן גרשום הרועים ובקשו לאונסן :
Exodus.2.18.3 ויתכן כי זה רמז הכתוב ולכהן מדין ז' בנות כי בהיותו כהן מדין נולדו והיו לו שבע בנות כי היות לו שבע בנות היה בהיותו כהן מדין אך לא בבואנה למלאות בהרהטים כ " א אחר שהוסרה גדולתו וכהונתו ממנו ואחרי המאורע ההוא באו אל רעואל אביהן כלו' שבאו לומר כי להיות שנעשה ריע לאל שאביהן כפר בע " ג באה להן ששנאוהו כל בני עירו אז השיב הוא ואמר מדוע מהרתן בא היום כלומר אם כדבריכם מדוע מהרתן בא היום כי אדרבה עתה הצלחתכן יותר שמהרתן בא כלומר כי אין זה רק בזכות שכפר בע " ג הצליחו בנותיו אז השיבו ואמרו נהפוך הוא כי הלא איש מצרי שמן הסתם המצרים עע " ג הצילנו מיד הרועים שעם היותו יחיד יכול כנגד רועים רבים וגם בזמן מועט כזה שמהרנו לבא דלה דלה לבדו לנו וישק את הצאן שאין זה רק למעלה מסוג בני אדם :
Exodus.2.18.4 או יאמר דלה דלה וכו' . כי בשתי דליות נתברכו המים וישק את הצאן וזהו אומרו דלה דלה . ואיך תאמר שעל שכפרת בע " ג הצלחנו כי הנה המצרי שסתמו עובד ע " ג הוא אשר הצילנו :
Exodus.2.18.5 ואפשר רמזו שעל שהצאן הוא אלהי מצרים הצליח בצאן אז השיב רעואל ואמר ואיו כלו' מאשר אמרתן היא ראיה לדברי כי על שגעלתי בע " ג הצלחתן כי הלא שלא בדרך טבע היה אשר עשה את הטובה ואת היד החזקה הזאת לכן אין זה רק כי מלאך ה' הוא ואין זה רק בזכות פרישתו מהע " ג וז " א ואיו כלו' כי איננו כי אשר לו כח גדול כזה לא איש הוא ומן הסתם נתעלם ופרח . ואם יהיה שאיש הוא לא יהיה איש מצרי רק איש בלא שם לווי מצרי כי המצריים עע " ג לא יישר כחם לעשות כדברים האלה ולמה זה עזבתן את האיש כלו' משולל כנוי מצרי כי גם שאינו דרך ארץ להביא עמכן איש מי שיש לו כח כזה לא ידמה לזולתו וזהו למה עזבתן את האיש ולא אמר את האיש מצרי ולא את המצרי ואם כדבריכם כן הוא כי איש מצרי הוא לפחות קראן לו ויאכל לחם כי גם שלא נוכל לשלוח יד אל שה מהעדר וטבוח טבח והכן כי המצריים לא יאכלו את תועבת מצרים נאכילהו לחם לבדו . ובזה הותכו רוב תיבות הכתוב שהיו קצת מיותרת :
Exodus.2.18.6 והנה וי " ו של ואיו מיותרת ואפשר רמז דרך חכמי האמת שיתרו הוא קין ומשה הוא הבל . וזה ירמוז לומר כי זה הוא מי שנא' בו פעם אחת איו שנא' ( בראשית ד׳ : ט׳ ) אי הבל אחיך ועתה חוזר ואו' פעם שנית איו וז " א ואיו כי הוי " ו תורה על תוספת שאלת איו שהוא רמז שנכתב בתורה גם שרעואל לא היה יודע :
Exodus.2.21.1 ויואל וכו' . אמר כי הנה היה מקום לחשוב שאת כל אלה עשה משה למען קחת את בת רעואל לאשה כאשר הוכיח סופו לזה בא הכתוב ויאמר ויואל משה לשבת וכו' לומר כי כל חפצו לא היה רק לשבת את האיש בלבד ולא לחיבת חיתון אלא שמרעואל יצא הדבר כי ויתן את צפורה בתו מעצמו למשה :
Exodus.2.22.1 ותלד וכו' . ארז " ל כי התנה יתרו עמו שהבן הא' יהיה לע " ג והלא נמס כל לב איש שומע כדבר הזה היתכן האיש משה יעשה כדבר הרע הזה לתת מזרעו לע " ג ומה גם שעל כפרו בע " ג הלכו בנותיו עם הצאן ואיך יתנה עם חתנו יתן את בנו לע " ג חלילה . אמנם במ " ש למעלה שהוליד אברהם את ישמעאל ויצחק את עשו היה למען התיך ומריק הזוהמת נחש וע " כ הטיל אברהם בחינת עיקר זוהמתו בישמעאל למען יצא יצא יצחק במעט מזער ממנה וכן יצחק הפליא חסדו לו הוא ית' שבבטן רבקה יצר תאומים שישאב הא' כל עיקר הזוהמא הוא עשו כמדובר למעלה הקל אותה מעל יעקב וע " כ ישמעאל ועשו דבקו בע " ג . וכן יתכן כיוון יתרו כי חש פן יקרה למשה כהם והתנה שהא' יכוין משה בכוונתו בקרוב אל אשתו להטיל בחינת איזו חלאת זוהמא אם היתה בו בבן הא' למען יצאו כל השאר זכים וטהורים וע " י כן הא' והב' כעשו ויעקב יהיו לו והענין כי אמר הנה אברהם הבן אשר שאב זוהמתו לא מבת זוגו מסוגו היתה כ " א משפחה מצרית ששאבה הזוהמא בקרבה וביצחק כי לישא שפחה אינו יכול כי עולה תמימה הוא עשה לו ית' נס להוליד תאומים ששאב הא' הזוהמא ועתה אתה שאתה נושא אשה שלא מאומתך אולי תכוין לעשות כאברהם שלקח הגר והטיל בה טפת בחינת הזוהמא כדי שיצא יצחק מטיפה קדושה משרה כן גם אתה תקח את זאת למען תשאב איזה בחינת זוהמא אם יש בך ואח " כ אשה ישראלית תקח לך להוליד ממנה בנים קדושים וטהורים על כן התנה עמו כי הבחינה שהיה לישמעאל ויצחק עם היותם משתי אמהות תהיה לילד צפורה עם היותם מאם אחת כעשו ויעקב כמדובר למען ע " י היות למשה כוונה זו בהולדה אם בו בחינת זוהמא יטיל אותה בראשון והשאר יהיו טהורים . ובזה יתכן או' ושם האחד אליעזר ולא אמר ושם השני כי הלא לא יחובר עם הראשון לפי תנאם אך לא דבק ממנו מאומה מן החרם של ע " ג כי טהור היה האב מן הזוהמא אלא שבעת לידתם עדיין לא נגלה כי לא ידבק בו דבר מן הע " ג ע " כ היה כמתחיל מאליעזר . והנה היה אפשר לומר שקראו גרשם על כי נתגרש הבן מקדושת אביו אל ע " ג ע " כ אמר הכתוב כי מה שמשה קראו גרשם לא היה רק על כי גר היה משה עצמו בארץ נכריה ואין ענין הגרושים אל הנוגע אל הבן כי טהור היה כי מי לנו גדול ממשה זך ונקי מכל חלאת זוהמא כי מי עשה שמים ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה זה שלש רגלים . וע " כ לא דבק בגרשם מאומה אכן לא יצא ריקם על דבר שנקרא שמו על הדבר הזה וגרם העון בבנו הוא שבואל בן גרשם . וגם הוא שב לאל בכל לבו כנודע מאמר רז " ל . ועל בחינה זו נאמר האחד אליעזר כי מיוחד הוא כי לא דבק מאומה גם בזרעו . נוסף על מ " ש באו' האחד . ואומר גר הייתי וכו' הוא כמצטער ואומר מי יתן והייתי גר כיצחק שנתקיים בו גר יהיה זרעך . והיה הגרות בא " י . וכמאמרו ית' גור בארץ הזאת ככתוב אצלנו שם . אך גר הייתי בארץ נכריה . ועכ " ז אודה את ה' . שגם שם היה עמי . או כמחזיק טובה ליתרו שהיה לו כאב . כי אם היה גר לא היה רק בערך היותו בארץ נכריה . אך בערך אכסניא שלו . לא כגר יחשב כ " א כאלו בתוך עמו הוא יושב . וכן נראה מרז " ל ( ש " ר פ' ד' ) שהחשיב הטבת יתרו עמו . עד גדר היות חייב לו יותר לכבדו מלאביו . וזהו מאמרם ז " ל בש " ר ( פ' ד' ) על וישב אל יתר חותנו מכאן שהפותח פתחו לחברו חייב בכבודו יותר מאביו ע " כ :
Exodus.2.22.2 והנה ראוי לשית לב למה לא נאמר פה ותהר עוד ותלד בן ויקרא שמו אליעזר כי אלהי אבי בעזרי וכו' . כמ " ש בפרשת יתרו . ואין לומר שלא נולד עדיין כי הלא בלכתו מצרימה . נאמר ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור . וא " כ קודם סיפור הליכתן מצרימה . היה ראוי יאמר לידת אליעזר . וחריצות שמו :
Exodus.2.22.3 אמנם למה שאין ספק . שמשה היה מסתיר שברח מחרב פרעה כי גם שם היתה שליטת פרעה בימים ההם . כי גם יתרו מיועציו היה בתחל' . וא " כ ודאי שהיה מסתיר . שקראו אליעזר על שהצילו ה' מחרב פרעה . כי בזה יודע כי בורח הוא . ע " כ לא הזכירה התורה טעם הדבר . עד עתה שמשה עצמו היה מגלה לעיני הכל . כי קראו כך על שניצל מחרב פרעה . שהוא בזמן יציאת מצרים . והיה בישראל מלך במדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים :
Exodus.2.23.1 ויהי בימים וכו' . ארז " ל ( שם פ' א' ) כי נצטרע והיה חשוב כמת והיה שוחט ילדי ישראל לרחוץ בדמם . וראוי לשום לב היכן נרמז בכתוב שחיטת ילדים . אך אפשר שהוא כדרך רוב מדרשי אגדה שדורשים בג " ש . והוא כי נאמר כאן את נאקתם ולהלן הוא אומר ונאק את נאקת חלל . ונשים לב גם אל ד' מיני דאגה הנאמרים . אנחה . זעקה . שוע . נאקה . ועל השנים נזכרה העבודה . ועל השנים האחרים לא נזכרה רק בראשונה ושלישית . ועוד כי בשועה נאמר ותעל שועתם ולא השמיעה . ובאנקה שמיעה ולא עלייה . ועוד אומרו וירא אלהים את בני ישראל . מה ענין ראיה זו ומה חדושה כי הלא תמיד יראה ה' . וגם אומרו וידע . בין לפירש " י שאמר שנתן לבו עליהם ולא העלים עיניו בין למתרגם שריחם וגאלם . הלא בכלל הפסוק הקודם הוא שריחם . ובכלל אומרו וירא . הוא שנתן לב ולא העלים עיניו . ועל פי דרכנו ניישב . מה ענין אומרו בימים הרבים . וידוע מ " ש ז " ל ( שם ) שימי צער נראין רבים . ועדיין קשה כי מה בא להודיענו . כי מי לא ידע כי ימי צער היו :
Exodus.2.23.2 אמנם הנה שתים רעות היו להם . ( א ) העבודה הקשה אשר עובד בם זה כמה שנים . ( ב ) מה שוימת מלך מצרים שנצטרע והיו שוחטים הילדים . ועל הא' אמר ויהי בימים הרבים ההם . כלו' ויהיה ולא ימים מועטים . כ " א רבים . וכן רעים . ב' כי וימת מלך מצרים וישחטו הילדים . ועל הימים הרבים של עבודה . ויאנחו בני ישראל מן העבודה שבימים הרבים ההם . ועל מה שוימת מלך מצרים ע " כ ויזעקו . על מיתת המלך ששחטו הילדים . ועל מה שנאנחו על עבודה לא עלתה אנחתם . עד ששועו מן העבודה . ואז עלתה . אמנם על שחיטת הילדים לא הוצרכה לעלות שועה . כי מיד וישמע אלהים את נאקתם . היא נאקת החללים בעצמם . כד " א נאקת חלל . ואז על ידי כן בלי צעקה . נמשך כי ויזכור אלהים וכו' את אברהם וכו' . ושמא תאמר למה לא פנה אל בני ישראל מצד עצמן . ולא לאבות . הלא הוא כי הנה על ידי מה שויזכור אלהים את ברית האבות תחלה . נמשך שכאשר אחרי כן ראה את בני ישראל בכל בחינותם . בחינת צרתם ובחינת העדר זכותם . וידע אלהים . כי גם מדת הדין הסכימה לרחם . וזהו וידע אלהים ל' רחמים שידע וריחם אליהם . אך אם היה מתחיל מהם לא היה מרחם על העדר צדקתם שהיו גוי מקרב גוי . כמ " ש ז " ל ( שם פ' כ " א ) שאמרו הללו עע " ג והללו וכו' . וזה מאמר הכתוב וגם הקימותי את בריתי וכו' . ואח " כ וגם אני שמעתי וכו' אשר מצרים מעבידים וכו' :
Exodus.2.23.3 או יאמר כי הנה אשר מן המיצר יקרא אשר דעה קנה צועק מתוך תשובה מתודה שעונותיו הטו אלה וצועק אל ה' ירחמהו . אך אשר דעה חסר לא ישוב עד המכהו רק יצעק אוי לי על צרתי כי כבדה וכיוצא בזה . וזה בלתי ראוי ליעשות . והנה ישראל האנחו מן העבודה שהוא מהבחינה השנית ולא זעקו אליו יתב' בלבבם רק זעקה על כובד העבודה . וזה ויאנחו מן העבודה . ולא שוה למו . אז הוסיפו גם צעקה . וזהו ויצעקו . ואז ותעל שועתם אל האלהים . הוא ב " ד של מעלה . אך בבחינת היות מן העבודה שהיא הדרך הב' . ע " כ האלהים לא ראה לרחם . אמנם אח " כ וישמע אלהים את נאקתם היא צרת נפשם . כי רבה כנאקת חלל ולא הביט אל בחינה היות מן העבודה . במה שראה כי אם שאינם הגונים לגמרי . אין בזרע האבות טובים מהם לקיים בהם ברית אבות . כי טובים הם מאד בערך עשו וישמעאל וזהו ויזכור אלהים את בריתו את אברהם . כלו' ולא הספיק בעצם שהיה לו ישמעאל . וכן את יצחק שהיה לו עשו . והוסיף את יעקב שהיה מטתו שלמה . ואז הביט בכל זרע שלשתם . וירא אלהים את בני ישראל שהם בני יעקב הנזכר ובראותו אותם כי בערך האחרים הם הטובים . וע " כ וידע אלהים :
Exodus.3.1.1 ומשה כו' . הנה לא נקרא חותנו יתרו עד שחיבב את התורה . שע " כ נקרא חובב ונקרא ריע לאל . ונקרא יתר על שיתר פרשה א' בתורה . והוסיפו לו וי " ו בשמו על שהוסיף מצות ומעשים טובים ונקרא יתרו . נמצא כי שם זה הוא אחר גדרי שלמיותיו . שאחר התגיירו . ולמה מעתה קראו בשם זה . ועוד שאחר כל הכבוד הזה קורהו כהן מדין וכדי בזיון הוא לו ועוד כי מי לא ידע כי הוא היה כהן מדין :
Exodus.3.1.2 אך יאמר . ההפרש שבין הדבר הנמשך לשלם בחברת הפכו . כי בחברת משה עם חמיו נמשך לו היות רועה צאן . אך חמיו קנה בחברת משה שנקרא יתרו . שהוא תכלית השלמות למה שהיה חותנו . עם שהיה כעת כהן מדין . וזהו ומשה היה רועה . כי למשה נמשך היותו רועה צאן ולחותנו נמשך לו ממשה . עד בא אל גדר היות נקרא יתרו . ולא בלבד נמשך שלמות לאיש המתחבר עם הצדיק כי אם גם לדומם כי וינהג וכו' . וע " י מה שויבא אל הר וכו' נמשך שעל ידי המצא בההר ההוא זכה אותו המקום ליקרא הר האלהים ע " י הנתן בו תורה . עם שכעת הוא חורבה על היותו מקום חרב ושמם . שעל ידי מה שהיה שם התבודדותו . וראשית נבואתו נאמר לו שם תעבדון את האלהים על ההר הזה שהוא במתן תורה :
Exodus.3.1.3 ושיעור הכתוב . ומשה היה רועה את צאן מי שנקרא יתרו . ע " י היותו חותנו עם שכעת הוא כהן מדין . שקנה חמיו בהקרב השלם אליו . וגם ההר קנה מעלה בהתחבר משה אליו כי וינהג וכו' :
Exodus.3.1.4 ויבא אל המקום . שעל ידי ביאתו שם זכה המקום ליקרא הר האלהים . עם היותו כעת חורבה . ולהיות שעדיין לא נתגייר עד שמעו קריעת ים סוף . ומלחמת עמלק . יתכן שעל כן לבלתי היות דעתו מעורבת עמו . בחר במלאכה זו מזולתם . ועל כן נתרחק עד אחר המדבר וזהו אומרו כהן מדין וכו' כי על היותו כהן מדין ע " כ וינהג וכו' . עוד אפשר כיוון זה מראש הכ' ומשה היה רועה וכו' למה שעדיין הוא כהן מדין לכן בחר בהיות רועה . וגם וינהג את הצאן אחר המדבר להרחיק עצמו מהתערבות דעתו . והנה הקשו רז " ל ( ש " ר פ' ב' ) אומרו היה ואמרו על שהיה מוכן לגאולה . וגם הודיענו היותו רועה . ארז " ל שהוא כי מהיותו מרחם בצאן לקחו יתב' לרעות בעמו . ויתכן בשום לב אל וי " ו שבומשה שרמז דבר ידוע מחכמי האמת כי משה הוא הבל וקין הוא יתרו הנקרא קני . ועל ידי היות רועה צאן הרגו . עתה על ידי היותו רועה צאן תקון . וזה ירמוז ומשה זה היה רועה צאן . כלומר אותו רועה צאן הכתוב בתורה שהוא ויהי הבל רועה צאן . ונרמז קין באומר כהן מדין שעולה כמספר זהו קין עם הכולל . אשר תיקן יתרו מה שהרג את הבל במה שהחיה את משה בברחו מחרב פרעה ונתן לו בתו . כנגד מה שחמד לו שני תאומותיו שהיו נשיו כן לתקן חמדת קין בנכסי הבל נהג את הצאן אחר המדבר . בל ירעו בשדות אחרים . ועל ידי מה שהיה משה עושה לזכות את זולתו עשה יתברך שיהיה מזכה את כל ישראל . והוא ענין המשך הכתובים :
Exodus.3.4.1 וירא וכו' . יקשה . ( א ) אמר שהמלאך לא דבר לו מאומה כי אם האלהים וכמאמר הכתוב ויקרא אליו אלהים וכו' . למה נתראה המלאך . ( ב ) אומרו וירא מלאך ה' אליו . כי אחר ששם אלהים הוא הדובר בו . מהראוי יאמר מלאך האלהים . ( ג ) למה הוצרכה לבת אש והיותו בסנה . וידוע מאמרם ז " ל ( שם ) שנראה אליו בסנה שעליו חמשה חמשה לרמוז על זכות אבות ומשה ואהרן . או להודיע שאין מקום פנוי משכינה ( ד ) למה הראהו ית' הסנה בוער באש ושאיננו אוכל ולא דיבר לו מיד ענין הנבואה . ( ה ) אומרו והסנה איננו אוכל . כי מלת והסנה מיותרת כי עליו ידבר ומהראוי יאמר והסנה בוער באש ואיננו אוכל . ( ו ) כי מהראוי יאמר מדוע לא אוכל הסנה אך באומרו לא יבער . הוא הפך אומרו למעלה בוער באש . ( ז ) אומרו כי סר לראות כי הוא מיותר . כי הרי נאמר אסורה נא ואראה והל " ל מיד אליו וכו' . ( ח ) שנראה כי על כי ראה כי סר לראות על כן ויקרא וכו' . איך מראותו כי סר לראות . נמשך שויקרא אליו ה' וכו' . ולא היה כן אם לא היה סר לראות . ועל פי דרכנו נשית לב אל אומרו הגשה בל' הסרה . באומרו אסורה נא . ובאומרו סר לראות וכו' . ( ט ) אומרו אלהי אביך . למה הקדים את אביו קודם לאבות . שעל כן הוצרכו רז " ל ( שם פ' ג' ) לומר שעל שהיה טירון לנבואה . הוצרך להשמיעו הב " ה בקול עמרם וחשב . שהיה אביו קוראו ואמר לו איני אביך אלא אלהי אביך . ( י ) למה הודיע אלהים לנו שהסתיר פניו . ( יא ) למה לא הסתיר פניו אחרי כן במה שהוסיף לדבר עמו . ( יב ) למה נאמר ויאמר ה' פעם שנית עודנו יתב' מדבר . ( יג ) כי למעלה נאמר אלהים . ואח " כ נאמר ויאמר ה' . ( יד ) ענין הכפל ראה ראיתי . וגם אומרו אשר במצרים . כי מי לא ידע כי במצרים היו עם ה' . ולא עוד אלא שנראה באומרו אשר במצרים ששולל את עמו אשר במקום אחר . ( טו ) כי אחר אומרו ואת צעקתם שמעתי מי לא ידע שהוא מפני נוגשיו ושידע מכאוביו . ( טז ) אומרו וארד . איך תצדק ירידה בו יתב' . והוא אל עליון . ( יז ) אומרו מיד מצרים . ולא אמר ממצרים . ( יח ) למה הודיע לו עתה שבח הארץ . אמנם הנה בשמות רבה ארז " ל ( שם פ' ב' ) כי הסנה משל אל המצריים . והראהו הקב " ה שכמו שהאש אינו מכלה את הסנה כן מצרים לא יכלו את ישראל . והלא כמו זר נחשב ידמה את ישראל לקוצים . וטוב טוב היה מה שאמרו בפרקי ר " א ( פרק מ' ). שהסנה משל אל המצריים והלבת אש משל אל הקב " ה . ועוד איך היה עולה על לב משה . שיכלו שם ישראל שהוצרך הוא יתב' להראות לו שלא יכלו ואיה שבועת האבות וזכותם . אך הנה כתבנו למעלה בטעם גלות מצרים . כי למען מרק את בני ישראל מחלאת זוהמת נחש . גזרה חכמתו יתברך להגלותם מצרימה הוא כור הברזל . כהיתוך כסף בתוך כור ומתמרק ויוצא הכסף הטהור ופורשים סיגים מכסף . כן רצה הקב " ה יהיו ישראל בקרב חלאת טומאת מצרים מעין חלאת טומאת זוהמת נחש למען ע " י המירוק העבדות . יבעוט הבועט וידבק בטומאת מצרים ואותם הרג ה' בימי חשך אפלה וישארו הכסף הטהור אשר התעתדו לעמוד בנסיון פתח מצרים שמסרו עצמן על קדוש השם . לקשור את הטלה בכרעי מטתם לעיני כל מצרים . עם היותו אלהי מצרים ואותם הוציא משם . והיה על ידי רוב רחמיו יתברך . כי הלא עדין לא שלמו ימי טהרתם עד ספרו שבע שבתות תמימות שהיו להם כשבעה נקיים כי עד עמדם בהר סיני לא פסקה זוהמתן ומה גם עתה למ " ש ז " ל ז " ל כי עבדו ע " ג . ובאמור משה לישראל החדש הזה אתם נגאלים אמרו לו האיך אנו נגאלים ומצרים מלאה מע " ג שלנו . וכן אמרו רז " ל גוי מקרב גוי עם מקרב גוי לא נאמר מלמד שהללו עע " ג והללו עובדי ע " ג . וכן ארז " ל שאפי' מאז היה משה במצרים עודנו בן עשרים שנה . ארז " ל ( שם פ' מ' ) שהיה אומר בלבו למה גלו ישראל ולא בני עשו וישמעאל עד שראה שגלו סוד הריגתו את המצרי אמר אכן נודע הדבר למה גלו כלל הדברים כי עם היות שהיו מוכנים ישראל ליטהר עדיין לא הטהרו לגמרי ולפי הדין לא היה ראויים לגאל כעת . ועוד שנית כי גם המוכנים לא היו כלם רק א' מחמשה או מחמשים או מחמש מאות או מחמשת אלפים למ " ד ועוד שלישית והיא אשר ידענו מספר הזוהר כי לולא גאלם ה' בעת ההיא היו הולכים ומשתקעים תוך טומאת מצרים ונעבדים חלילה . ונבא אל הענין והוא כי הנה לבלתי יאבדו שמה ביקש הוא יתברך למהר את הקץ ע " י האיש משה המוכן ושלם מכל האדם והוא כי הנה ראה הוא יתברך כי אין ראוי ליגאל את ישראל זך וקדוש כמשה אך הנה עדיין לא נתחנך בנבואה כמאמרם ז " ל ( שם פ' ה' ) כי טירון היה לנבואה כי על כן בפעם הראשונה הזאת קראו בקולו של עמרם אביו ואמר הנני ואמר לו הקב " ה איני עמרם אביך כי אם אנכי אלהי אביך והנה על שלא נסה באלה לא היה שם לבו להתבודד להשיג נבואה . וגם להיותו בחוץ לארץ ומה גם בארץ מדבר משולל קדושה ומוכן אל הפכה :
Exodus.3.4.2 והנה ידענו מרז " ל שהיה משה תמיד מהרהר בלבו אם צדיקים הם ישראל למה גלו הם ולא עשו וישמעאל וכשראה את דתן אומר הלהרגני אתה אומר אמר אכן נודע הדבר . וע " פ דרכם כי היה נדון בקרבו באמת באמור לא ימנע או הם כשרים ראוים ליגאל או הם בלתי ראוים על כי באלקי נכריים יספיקו אם הם ראוים למה לא ירחמם ה' מסבלות מצרים כי כבדו מאד ואם אינם ראויים הלא אם קלקלו מעשיהם מהמצרים למדו וטוב טוב היה יפרעו חוב אברהם כי גר יהיה זרעך וכו' בני עשו וישמעאל ולא ישראל שלא יתעתדו ליאבד על כן רצה הקב " ה לברר וללבן הדבר לפניו ולהעמידו על האמת וכללות הענין כאשר יבא בס " ד כי הוא יתברך העלהו גם עלה שלש מדרגות זו למעלה מזו . ( א ) ע " י מלאך להכינו לנבואה . ( ב ) לנבואת שם אלהים היא אספקלריא שאינה מאירה . ( ג ) להעלותה ממנה אל אספקלריא המאירה היא שם ה' הגדול . והנה ראשונה שלח מלאך למען הכינו על ידו לעוררו לפרוש מעניני העולם ולהתבודד לשידבר בו הוא יתברך שלח מלאך ונתראה אליו בלבת אש מתוך הסנה למען ע " י כן יסור מעניני העולם לראות בענייני' עליונים בראותו מה שמפליא לעשות וזהו אומרו אסורא נא ואראה כלומר אסורא נא מעסקי העולם ואתבודדה כדי שאזכה לראות מראות אלהים . ולהיו' שלא היתה הכוונה כעת רק למען יפרוש ויתבודד להשיג מראת ה' ודברו עמו לא היה על ידו ית' רק על ידי מלאך כי בלתי ראוי הוא תהיה ההכנה על ידי עצמו יתברך כי אם לשיסור לראות ועל כן כאשר ראה ה' כי סר לראו' שהוא כי סר מעסקי העולם להתבודד אז הוכן להשיג נבואת אלהים ויקרא לו אלהים עצמו יתברך מתוך הסנה . ועל דבר מבוכת משה רבינו עליו השלום שהיה מהרהר בלבו כמו שכתבנו לא ימנע או הם ראויים על כן באה מציאות מראה בלבת אש מתוך הסנה והוא הענין שכתבנו למעלה כי היו אז ישראל ככסף בתוך הכור הנתון באש להגו' סיגים מכסף וכמו שכתבנו שקצתם נבחרו ליגאל ורובם לישאר שם כסיגים דבקים אל חלאת מצרים ואפילו הנבחרים לולא רחמיו יתברך גם המה לא גמרו ליטהר כאמו' והיה מקום אחיזת שר מצרים בהם כאומרו הללו עובדי ע " ג והללו וכו' וזה הוא משל הסנה הלז בלבת אש והוא כי המצריים אש חלאת הממרקת את ישראל ככסף בכור הוא משל אל לבת אש וישראל עכירי הזוהמא הקלים לאחוז בם אש המצרי' כקוצים נמשלו לסנה שהוא קוצים כי קלים היו לאחוז בהם הפורענות כאש בקוצים כמאמר שרו של מצרים הללו עובדי ע " ג וכו' וכוונתו יתברך לומ' לו דע איפה כי בלתי כשרים הם כקוצים אך לא כקוצים כסוחים משוללי שורש כי אם כאילן קוצים הוא הסנה . וגם ששורשו נטוע עלי מים וכמו שאמרו בפרקי רבי אליעזר ( פ' מ' ) כי נרמז לו בזה זכות תורה שנמשלה למים וגם שאש המצריים בוערה בם אל תתיאש מן הרחמים כי להבה לא תבער בם . וזהו אומרו מלאך ה' שהוא מלאך של רחמים על דרך אומרם ז " ל ( במ " ר פ' כ' ) על אומרו בבלעם מלאך ה' שהיא מלאך של רחמים וע " כ לא נאמר מלאך האלהים . והראה לו הוא ית' לבת אש וכו' . שהוא להבה יוצאת מאש כי כן יורה סמיכות התי " ו . שאם לא כן הל " ל בלהבה מתוך הסנה אך הוא שהראהו דמות אש למטה בסנה כאש ממשיי . ומהאש ההוא יוצאת להבה ועולה בחלק העליון מהסנה בתוכו וירא והנה הסנה בוער באש כי חלק הסנה התחתון שבו האש . היה בוער באש ההוא . אך חלק שבו הלהב אשר שם נראה אליו מלאך ה' לא הי' בוער בלהבה . והסנה הנזכר שהיה בוער באש איננו אוכל כי היה בוער אך לא היה כלה אך חלק העליון שבו הלהב אפילו בוער לא היה בלהב וזהו יותר תמיה . שלא שלט הלהב לאחוז בקוצים שהיא בתוכם . גדולה מאשר אין הסנה כלה במקום שהאש בו . כי אולי עוד מעט יכלה . ולא מיד מפני לחותו למטה . ועל חלק זה אמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה . כי יש מראה קטן בלתי תמוה הרבה . שהוא חלק שהסנה . בוער באש ואיננו אוכל . ויש מראה גדול והוא חלק לבת אש . שאפילו איננו בוער ואמר כי על זה שהוא מראה גדל היה רוצה להתבודד לסור מענייני העולם לראות מדוע לא יבער הסנה בלבת אש כלל . ופשר דבר הוא כי בטומאת מצרים השורפת ומתדבקת בזוהמת ישראל למרקם היה בה עכירות ודקות העכירות הוא נמשל האש העב . והדק נמשל אל הלהב היוצא מהאש . ואשר היו בישראל עכורי הזוהמא נמשלים לשפלי איכות שבהם . כקוצי' שבשפולי הסנה ששלטה בהם עכירות טומאת מצרים . וזהו הסנה בוער באש כי כן בערה בם וימותו בימי אפלה . אך איננו אוכל לגמרי כי הוא יתברך חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח לעתיד . והוא דעתנו שעליהם אמר הכתוב והנדחים בארץ מצרים וכו' . ואשר היו בישראל קלי הזוהמא אשר לא היה כח בעכירות טומאת מצרים לשלוט בהם . אך עדיין היה אפשר תשלוט בהם אש הבלתי עכורה הנמשלת ללהבה הדקה . ואלהינו מרחם לא עזב את הלהבת אש ההוא לשלוט בקלי הזוהמא כלל עם היות בהם מקום זוהמא מה לאחוז לבל יאבדו שארית ישראל חלילה ואלו הם אשר יצאו ממצרים . ועל אלה היתה התמיהה . מדוע לא יבער הסנה וזהו משמעות הכ' . כי ראה ג' דברים ( א ) וירא אליו מלאך ה' מתוך הסנה . ( ב ) וירא והנה הסנה בוער באש שהוא שמה שהוא באש . הוא בוער . ( ג ) כי איך מה שהוא במקום הלבת אפילו בוער לא היה והסנה שבאש איננו אוכל כמדובר ואחר שראה ה' כי סר מענייני העולם הזה על יד מראות המלאך אז עלה אל נבואת אלהים ולבל יחשוב כי המלאך הוא הקורא אותו . ולא עלה עדיין אל נבואת אלהים על כן כפל ואמר משה משה . לומר משה היית במדרגה . א' והנך משה אחר כלומר במדרגה עליונה ממנה . כלומר דע והכן עצמך ויאמר הנני מוכן אז אמר לו של נעליך שהיא למען תדע כי גדר נבואת אלהים היא . אשר אינננה רק באדמת קדש . אז דבר לו ענין הנבואה ואמר אנכי וכו' . לומר אשר נוראות נפלאתה . מדוע לא יבער הסנה שהנמשל הוא איך אין לבת אש מצרים שולטת בישראל לבלתי הגאל אמר אל תתמה על החפץ . כי הלא על כן נגלתי אליך באילן קוצים גדל על מים וגם שיש לו שורש . לומר כי גם שישראל בלתי כשרים דומים לקוצים לא לקוצים כסוחים רק לסנה שעל מים ישלח שרשיו . לרמוז כי יש להם זכות תורה המשולה למים ושורש חזק להצילם מה שגדל על מים הוא כי יש להם זכות תורה שבמצריים . והוא מאמר ז " ל שכל שבט לוי היו עוסקים בתורה במצרים ועמרם היה ראש ישיבה שלהם וזה רמז לו באומרו אלהי אביך וכן ארז " ל בפרקי רבי אליעזר ( פרק מ' ) שרמז לו הקב " ה במראת הסנה מה סנה גדל על מים כן ישראל יזכו ע " י תורה שבמצרים .
Exodus.3.4.3 עוד יש להם שורש חזק ואמיץ . והוא זכות אבותו ז " א אל אברהם כו' . והנה רצה הקב " ה להעלות את משה ממדרגה אל מדרגה עד אספקלריא המאירה והוא כי ראשונה וירא אליו מלאך ה' למען הכינו כמדובר ואחרי כן ויקרא אליו אלהים היא שכינה אספקלריא שאינה מאירה ואחרי כן ע " י פעולות ענותנותו . כי ויסתר משה פניו כי ירא כו' . כי אמר בלבו שאינו כדאי להביט . ויירא פן לקוטן הכנתו יאשם . אז אמר הוא יתב' חייך שגדולה מזה אעלך גם עלה . שתנבא באסקפלריא המאירה . כי עד כה האלהים דבר בך . ומעתה בשמי הגדול . וזה החילי עתה באומר ויאמר ה' ראה ראיתי וכו' :
Exodus.3.4.4 ושמחתי לראות ( ברכות ד' ז' ) מאמר ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן כי בשכר שלש זכה לשלש . בשכר ויסתר משה פניו זכה לקירון פנים . בשכר כי ירא זכה ויראו מגשת אליו . בשכר מהביט אל האלהים זכה ותמונת ה' יביט שקרוב לו' שהוא מה שכתבנו :
Exodus.3.4.5 או יאמר . כי עד כה היתה מדת הדין מדברת בו . על כן זחל ויירא מהביט . על כן דבר בו מעתה מד " ר וזהו ויאמר ה' כו' . עוד כיוון . כי עד כה לא הזכיר לישראל שום זכות מצד עצמם . כי אם זכות אבות וזכות תורה של שבט הלוי בלבד . על כן נראה דבר קשה להיות הגאולה שלמה . ע " כ ויאמר ה' ראה ראיתי כו' . לומר עד כה דברה מדת האלהים . ולא ימצא להם זכות עצמם מספיק אל מדתו . אך אני בחינת מדת רחמים ראה ראיתי שתי ראיות הראיה ראשונה שהוא זכות זולתם האמורים בבחינת אלהים . וראיה שנית היא זכות עצמם . וזהו ראה ראיתי ראה הראיה האמורה מזכות זולתם . וגם ראיתי זכות עצמם שהוא את עני עמי אשר במצרים . כלומר את עני הניכרים היותם עמי . עם היותם במצרים . ויהיה מאמרם במכילתא שבזכות ארבע זכיות שאין כל העולם כלו כדאי להם נגאלו ישראל כי היה ניכר לכל שהיו עמו יתברך מיוחד שלא שינו את שמם שלא שינו את לשונם . שלא נחשדו על העריות ושלא היו דלטורין . וזה יאמר פה ראיתי את עני . מי שניכר שהוא עמי אשר במצרים . ואת צעקתם ג " כ שמעתי עם היות שלא צעקו אלי בלבם . שאענה על כי עמי המה כשבים עד המכה ירחמם כי אין בלתי רק צועקים מהעבודה . כמי שצועק מנהמת לבו על מכת מכהו . ולא חשתי יען כי ידעתי את מכאוביו . שאשר לו גודל מכאובות לבו בל עמו . לכוין בצעקו אל הבחינות הראיות . כי אין אדם נתפס על צערו . עוד אפשר כיוון אמר על דאגת משה אל תצר כי מה שאתה רואה עתה כבר ראיתי אני מתחלה את עני עמי אשר במצרים . ואת צעקתם שצועקים עתה . שמעתי מאז קודם נוגשיו . והוא כי מאז ידעתי את מכאוביו . כי כל העתיד גלוי לפניו :
Exodus.3.5.1 וארד וכו' . אחרי הודיע אלהים אותו תשובה על תמיהתו . מדוע לא יבער הסנה . באמרו לו כי גם שישראל כקוצים בלתי ראוים . עכ " ז להבת המצריים לא תבער בם עתה נמשכו למשה שתי תמיהות ( א ) על מה שהקדים ואמר לו של נעליך כו' . כי היתה שם שכינה . מה צורך שכינה להיות בח " ל . ומה גם באילן נמוך ושל קוצים שאינו לפי כבודו . ( ב ) על הדבר השני שהודיעו כי ישראל היו בלתי ראויים כקוצים אלא שמחפש להם זכיות כרוב רחמיו . כי הלא עתה תתחזק קושייתו . שארז " ל ( ש " ר פ' א' ) שהיה מהרהר בלבו למה הגלה את ישראל ולא את עשו וישמעאל . לפרוע חוב אברהם כי גר יהיה זרעך . ולא את ישראל שנעשו כקוצים ולא יצטרכו לחזר אחר זכיות שיש בישראל פקפוק . ומה גם לקטרוג שרו של מצרים הללו עובדי ע " ג כו' . על כן על שתי אלה . חל עליו ית' חובת ביאור . ותת טוב טעם על כל אחד . ובראשון היחל שהוא על זה נתראה הוא ית' בח " ל . ובאילן הנמוך ושפל כסנה שאינו לפי כבודו ית' חלילה . ואמר וארד להצילו מיד מצרים וכו' . שהוא לרמוז לו ירידת שכינה למצרים עם ישראל הנמשלים לסנה להיותם נמוכים . ומחוסרי זכות כקוצים . והוא מאז ירד יעקב מצרימה כמד " א אנכי ארד עמך מצרימה . וזהו וארד כלומר מאז להיות במצרים אתם כדי להצילו כו' כנודע מז " ל ( ב " ר פ' צ " ד ) שאל " כ לא היו זוכים לצאת רמז ולהורו' לזה נתראה שם שעי " כ לא יכלה טומאת מצרים להחזיק בם בעצם לשקעם שם עד עולם וגם מה שארז " ל שע " י היות שכינה עמהם . עצרו כח לשמור הד' דברים שהיו בהם . שלא שינו את שמם כו' כמדובר . וזהו וארד להצילו וכו' . ועוד לנו דרך אחרת בדבר זה . נזכירהו בפסוק שאחר זה בס " ד :
Exodus.3.5.2 ועל השנית והיא מבוכתו אשר ארז " ל שהיה תמיד מצטער ואומר למה לא גלו בני עשו וישמעאל . כי הנה עתה תגדל קושיתו . לאמר למה גלו אלו שנמשך היו אבודים לגמרי . לולא חרדת עליהם חרדות גדולות לבל יאבדו . וטוב היה לבלתי הביאם לידי כך . ולתת תחתיהם את אדום וישמעאל . לז " א ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ כו' . לומר כי מי שפורע חוב הגלות מטיבין לו ונוחל את הארץ . וז " א מן הארץ ההיא . שהיא של גלות אל ארץ וכו' :
Exodus.3.5.3 עוד טעם שני . כיוון באו' מן הארץ ההיא אל ארץ כו' לומר כי הנה העלייה היא . כמתהומא דארעא ועד רום רקיעא מן הארץ ההיא שהיא ערות הארץ . תוקף טנופת הטומאה אל ארץ טובה מפני הקדושה כנודע . ועל כן לולא ירדה שכינה להעלותם . מי יעלה אותם העליה הגדולה הזאת ולגרש כמה עממין מפניהם הכנעני והחתי כו' . וזהו אומרו אל המקום וכו' .
Exodus.3.5.4 וע " פ דרכנו רמז לו . כי גם שאין מעצור לה' להשפיע להם טובה במצרים כי הלא גם במצרים היה הוא ית' מבליע ילדיהן בארץ וממציא להם כעין ב' דדים להניק לכל אחד חלב ודבש . וא " כ מה צורך להשפיע להם טובה בארץ אחרת . לז " א אל ארץ טובה כו' . לומר שאינו דומה שפע שבא " י אל הבא במצרים . כי גם שגם שם היה הוא ית' מאכילן דבש וחלב . הלא היה באמצעות ארץ בלתי טובה מתוך ארץ טמאה וגם בצנורות זרים צרים משתלשלין מהקדושה וממעטין ע " י אמצעות האדמה ממאה . אך א " י היא טובה . לבא בה הקדושה דרך צנורותיה הקדושים בדרך רחבה בי שם שער השמים . וזהו טובה ורחבה . ועוד כי מה שגם במצרים היו יונקים חלב ודבש התינוקות . לא היתה הזיבה מאיכות הארץ . כ " א שהיה השפע מפלש מהקדושה ועובר דרך ארץ שאיכותה נגדיי . אך ארץ ישראל מצד עצמה היא זבת חלב ודבש . וכהנהו עובדי דגמרא . ולא על כח קושי מצרים ושרו אני עושה חלילה לבלתי הטיב להם שם . כי הלא נהפוך הוא . כי שם הוא מקום כמה עממין . משא " כ מצרים שהוא עם אחד ושר אחד . וז " א אל ארץ הכנעני זבת חלב כו' אל מקום וכו' :
Exodus.3.9.1 ועתה הנה וכו' . הנה אומרו ועתה בין בפסוק זה בין בפסוק שאחריו הוא מיותר כי מי לא ידע כי עתה הוא הענין . וגם אומרו הנה צעקת וכו' . הרי נאמר ואת צעקתם שמעתי וכו' :
Exodus.3.9.2 ועוד כי הוא ית' אמר וארד להצילו מיד מצרים ואיך מייחס ההוצאה אל משה באו' והוצא את עמי וכו' :
Exodus.3.9.3 אך לבא אל הענין . נשים לב אל אומרו מיד מצרים ולא אמר ממצרים וגם אומרו פה לשון הצלה . ואח " כ במשה ל' הוצאה . באומרו והוציא וכו' :
Exodus.3.9.4 אמנם הנה ידענו מרז " ל כי היו המכות משמשות י " ב חדש . והנה הרד " ו שנה שבהם נשלמו ת' שנה . עם הק " ץ שנה שמלידת יצחק לא שלמו עד סוף שנה של מכות . נמצא כי בעת דברו ית' עם משה ושלח אותו היה שנה קודם תשלום הזמן :
Exodus.3.9.5 עוד ידענו מרז " ל ( ש " ר פ' כ " ב ) כי שרו של מצרים מצרים שמו . על פ' והנה מצרים נוסע אחריהם ועל פסוק וירא ישראל את מצרים מת וכו' . ונבא אל הענין והוא כי הנה טרם עת צאת ישראל ממצרים לא התאמץ עוזא שרו של מצרים להחזיק בישראל עד שיצאו והיו בים סוף . כמאמרם ז " ל ( שם ) נוסעים לא נאמר אלא נוסע מלמד ששרו של מצרים היה בא אז נגד ישראל . וכן ארז " ל שצווח לפניו ית' משוא פני' יש בדבר הללו עובדי ע " ג והללו וכו' הללו מגדלי בלורית והללו וכו' . ושמהארבע מאות שנה עדין נשארים ק " ץ שנה . ושיעמוד מיכאל בדין במקומם והוא במקום המצרים בפני ב " ד של מעלה וראה הוא ית' כי אם אין הוא ית' לישראל מי להם . ונכנס בעובי הקורה ע " י עצמו וגאלם . כאשר האריכו רז " ל בדבר הנה כי לא התחזק שרו של מצרים רק בעת היציאה בים סוף . אך לא מעתה וע " כ כל עיקר צורך העשות ע " י השכינה . הוא בזמן ששרו של מצרים מתחמץ נגדם להצילם מידו אך לא מעתה . וזה מאמרו ית' וארד וכו' לומר מה שהוצרכתי לירד לעשות בעצמי הוא להצילו מיד מצרים האוחז בם הוא השר כי מצרים שמו ולזה צריך אני בעצמי . שהוא לסוף השנה בהשלים הת' שנה כשמחזיק בישראל וכמעט הם בידו להצילם מידו . ולהעלות העליה הגדולה מן הארץ ההיא וכו' . אלא שמה שמעתה אני מתחיל ליטפל בדבר . הלא הוא כי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי ואין יכולין לסבול עד סוף השנה . וגם ראיתי את הלחץ וכו' וע " כ לכה ואשלחך וכו' . לומר מה שאני אעשה בעצמי יהיה אז בעת יהיו ביד השר . שהוא להצילו מיד מצרים . אך ועתה לכה ואשלחך וכו' ביני וביני . והוצא את עמי ממצרים שהוא היציאה כי בעת היציאה לא יחזיק השר בהם כי עדיין לא המרו על ים בים סוף אך ההצלה מיד השר אעשינה אני אחרי כן . שהוא בהיותם בים סוף . וזהו מקרא שכתוב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים לומר כי עם שנדר הקב " ה וארד להצילו מיד מצרים אז נתקיים ביום ההוא :
Exodus.3.9.6 או שעור הכתוב על דרך זה כי ראה הוא ית' כי יכול משה לומר לפניו הלא אמרת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה את בניך מהגלות וא " כ למה תשלחני ולא תעשה בעצמך כאשר אמרת . ע " כ הקדים ואמד מה שוארד מאז אתם בגלות הוא כדי להצילו מיד מצרים הוא השר באחרונה כמדובר . אך ועתה הנה וכו' לומר ועתה בין כך ובין בך לכה ואשלחך והוצא . ככל הכתוב למעלה ובאומרו לכה ואשלחך וכו' מהראוי היה יאמר ואשלחך ולכה . אך לבל יאשם מרע " ה על סרבו בשליחות הקדים ואמר לכה . כלומר לכה בבבחירתך שתחפוץ ללכת ואחרי כן אשלחך . וע " כ לא נאשם בסרבו שבעה ימים מה שאין כן אם היה גוזר ואומר הנני משלחך ולכה . שאם ימנע היה עובר מצותו ית' חלילה . ובדבריו ית' רמז לו בטחון א' וב' זכיות להוציאן באומרו את עמי בני ישראל . והוא כי שכינה וכל פמליא של מעלה . היו ג " כ במצרים ויתעתדו לצאת יחד . כמ " ש ז " ל ( שם פ' כ' ) שאמר משה לארונו של יוסף שהיה בין ארונות מלכים שכינה וכל פמליא של מעלה יוצאין עם ישראל אם תראה עצמך מוטב ואם לאו אנו פטורים . וזה היה בטחון גדול למשה ולישראל כי מי שיוציא שכינתו וחייליה יוציא את ישראל . וזה מאמרו לפנים באומרו והוצאתי את צבאותי כאשר יבא ביאורו בסייעתא דשמיא . וזהו רמז פה באומרו את עמי כי מלת את ריבתה והיא פמליא של מעלה . הבטחון לישראל . וזכיות הישראל רמז באומרו עמי . כלומר המיוחד לעבודתי ולכבודי שהוא אצל שבט לוי שבו זכות עסק התורה כ " א גם יתר ישראל . כי עם ה' המה . כי היו בהם ארבע מדות שלא שינו את שמם ורו' . וז " א עמי ובאומר בני ישראל רמז זכות אבות :
Exodus.3.11.1 ויאמר משה וכו' הלא כמו זר נחשב . ימאן בשליחות מי שאמר והיה העולם חלילה . ומה גם האיש משה ענו מאד :
Exodus.3.11.2 ואפשר שקרה לו כענין שמואל בשלחו אותו ית' למשוח את דוד שאמר לפניו ית' איך אלך ושמע שאול והרגני . והקשו ז " ל ( פסחים ח' ) איך לא בטח שיצילהו ה' בלכתו בדרך מצותיו ית' . ואמרו היכא דשכיח הזיקא שאני . וזה יהיה מאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה . שאמר שתים הנה טענותי . ( א ) מי אנכי שאהיה כדאי לשליחות זה . ( ב ) כי אלך אל פרעה שברחתי מחרבו הקשה והרגני ושכיח היזיקא . ומה גם להוציא את בני ישראל . שעתה יראה פרעה מעשה ויזכור כי אני הוא שהייתי עתיד להוציא את בני ישראל . שעל כן גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ומן המים המשוני . באופן כי בן מות הייתי לו מאז על פי גזרתו . ונוסף גם זה על בריחתי מפניו ויהרגני באופן שכל עיקר טענתו היה מאימת המלך . וזאת תהיה כוונת המסרה כי ג' מי אנכי יש במקרא . זה . ומי אנכי ומי חיי ומי אנכי ומי ביתי . והוא טעם אומרו מי אנכי כי אלך אל פרעה . היא על כי מי אנכי ומי חיי שיקפח חיי ממני . ושמא תאמר אולי לא יכירך אחר כמה שנים . או שכח את אשר עשית לו . לא יתכן כי הלא מי אנכי שישכחני . שמילדותי היה ירא ממני . ומה גם שאמרו ז " ל כי הסיר כתר מלכותו של פרעה מראשו ואמר פרעה הלא זה אשר נאמר עליו שעתיד לגאול את ישראל ולכובשני וכמ " ש ז " ל ( ש " ר פ' א' ) כי שלשה היו באותה עצה . איוב יתרו בלעם וכו' . באופן שעתה יראה מעשה ויזכור נוסף ע " ד הריגת המצרי וזהו מי אנכי . וגם אין לומר שלא יכירני כי הלא ומי ביתי אם לא בית פרעה . כי שם נתגדלתי עד בן עשרים שנה . ולא אוכל להתנכר והוא הענין שכתבנו וע " כ הוצרך הוא יתברך להבטיחו כי אהיה עמך וכו' :
Exodus.3.11.3 עוד יתכן בהתכת כל תיבות שני כתובים אלו הבאים כאחד נשים לב . ראשונה באומרו מי אנכי כי אלך אל פרעה שנראה שאינו כדאי לדבר אל המלך . ומה הוא פרעה כלב המת ההוא כי אשר מלך מלכי המלכים מדבר עמו . לא יהיה כדאי לדבר עם מלך . והנה בדרך הקודם עלתה ארוכת קושיא זו . אך עדין יש תיבות בכתוב ודקדוקים אחרים יתיישבו יותר בדרך אשר נבאר בס " ד :
Exodus.3.11.4 ועוד בתשובתו ית' כי אהיה עמך וכו' . למה צריך אות ולא יספיק דבורו ית' : ועוד כי הלא נהפוך הוא אות זה מכל דרכי האות כי הלא האות ראוי יהיה . ממה שהוא עתה לאמת העתיד כענין אליעזר ויהונתן וגדעון . אך זה הוא שעל מה שיהיה עמו עתה . נותן לו אות ממה שיעבדון לעתיד את האלהים אחרי צאתם ממצרים :
Exodus.3.11.5 אמנם הנה עלה על דעתו . כי לא יעשה ה' אלהים דבר . ולא יהיה עמה כעת עד הסוף כמפורש על וארד להצילו מיד מצרים . אך עתה זכות משה לבדו . יספיק עד מציאות הוצאה בעלמא . כמפורש על ועתה לכה כו' . על כן אמר הנני רואה חמשה עכובים . ( א ) מי אנכי מצד עצמי בלעדי ומה גם לרז " ל ( שם פ' ג' ) פירשו האם אנכי הוא אשר אמרת . ואנכי אעלך גם עלה את בניך . ( ב ) כי אלך אל פרעה . שברחתי מחרבו והרגני . ( ג ) וכי אוציא את שהוא את לרבות שכינה ופמליא שלמעלה . כי מה אני לכך שרמז באת זה . מה שריבה לו הוא ית' . באומרו את עמי ברבוי אותו האת . ( ד ) בני ישראל שהיה נודע שהיו עע " ג כמצריים ובמה יזכו . ( ה ) היות ממצרים שצריך לשדד שר ומערכה המחייבת שעבד לא יגאל עוד . והשיב לו הוא ית' כי אהיה עמך . הרי נתקנו כולן זולת הרביעית ואם יתאמץ לבבך לומר במה אדע כי תהיה עמי כאשר אמרת כי אהיה עמך ולא יעכב איזה עון ישראל . על כן וזה לך האות כי אני בעצמי אהיה עמך . כי הנה גדול חשיבותך לפני . כי הלא אנכי שלחתיך בעצמי ולא ע " י מלאך כי כאשר נראה אליך מלאך מתוך הסנה . האם לא יהיה יכול המלאך ההוא לשלחך משמי ולא רציתי . רק שאנכי בעצמי שלחתיך כד " א ויקרא אליו האלהים מתוך הסנה ויאמר וכו' . ואין לך אות גדול מזה שאהיה עמך כי גדלת בעיני להיות אתך . וזהו וזה לך האות ומה הוא האות הלא הוא כי אנכי שלחתיך :
Exodus.3.11.6 ועל הרביעית שישראל עע " ג אל תחוש כי הלא אין זה רק רע מודבק ממצרים להיותם בתוכם . אך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים לבדו ולא את ע " ג על ההר הזה כי אין חטאם זה שורשיי להם והוא מאמרנו על פסוק כשושנה בין החוחים . ומאמרם ז " ל ( שיר השירים רבה ) על פסוק שזפתני השמש :
Exodus.3.13.1 ויאמר משה וכו' . ראוי לשים לב . ( א ) אל אומרו הנה אנכי בא אל בני ישראל מה צורך או' הנה אנכי בא ולא אמר בבואי אל בני ישראל ואמרו לי מה שמו וכו' . ( ב ) למה ימנע מלומר מעצמו שם המיוחד כה אמר ה' וידעו שמו ית' . ( ג ) היתכן שלא ידעו ישראל זקניהם וגדוליהם שמו ית' מסורת מאבותיהם שיצטרכו לשאול מה שמו . ( ד ) היחוייב שיאמרו לו מה שמו שהוצרך לומר מה אומר אליהם . ( ה ) מה השיב לו הוא ית' שיאמר להם אהיה ולא אמר שם ה' כמאמרו אחרי כן ה' אלהי אבותיהם . ( ו ) אומרו אח " כ ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני למה חזר מהקודם ואם היא כמז " ל ( שם פ' ג' ) שמתחלה אמר אהיה בגלות זה אשר אהיה בגלות אחרת ואח " כ שלא לבשרם גלות אחרת מעתה חזר בו . מעיקרא מאי סבר ואם מתחלה כיון אני מודיע לך אהיה בגלות זה ואהיה בגלות אחרת אך לישראל לא תאמר רק אהיה שלחני למה הפסיק בו ויאמר באמצע . ( ז ) אומרו ויאמר עוד אלהים אל משה מה ענין אומרו עוד . ( ח ) אומרו כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וכו' . איך חוזר בו מהקודם זה שלש רגלים תחלה אמר אהיה אשר אהיה ואח " כ אמר אהיה שלחני ואח " כ אמר ה' שלחני ואם הוא שיאמר זה וזה לא מצינו שאמר להם משה שם אהיה כלל ואיך יתכן יעבור ציוויו ית' :
Exodus.3.13.2 ועוד למה כלל האבות באומרו אלהי אבותיכם וחזר לפרטם אלהי אברהם וכו' . ( ט ) אומרו אלהי בכל א' ולא אמר אלהי אברהם יצחק ויעקב . ( י ) אומר זה שמי לעלם כו' מה ענינו פה ומהפעם הראשון שהודיע לו שם הקדוש הזה היה ראוי יודיענו שאינו נהגה ככתבו . ( יא ) אומר לך ואספת את זקני וכו' אם הוא שחוזר מהקודם ואומר שלא ידבר עם ההמון רק עם הזקנים למה לא אמר לו כן מתחלה ואם היא שידבר עם הזקנים לבדם למה לא ידבר עם כלם כא' . ( יב ) בשנותו את טעמו כי למעלה לא אמר לשון מראה רק לשון שליחות אהיה שלחני ואל הזקנים אמר נראה אלי וגם אל הזקנים אמר פקד פקדתי משא " כ למעלה . ( יג ) אומר אל הזקנים אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי בכל אחד משלשתן כדלעיל . ( יד ) אומר אעלה אתכם וכו' כי מלת ואומ' מיותרת והיל " ל ואעלה אתכם וכו' :
Exodus.3.13.3 אמנם הנה באומר הוא ית' למשה לכה ואשלחך אל פרעה וכו' ואמר מי אנכי כי אלך אל פרעה כמפורש אמר עתה גם שאמרת כי אהיה עמך עכ " ז לא אעצור כח לבא אל פרעה כי מה אני כי אם הנה אנכי בא אל בני ישראל כי לאלה אערב אל לבי אך לא אל פרעה וזה ירמוז טעם זרק " א במלת בא לרמוז כאו' כי דבר גדול הוא עושה כמתמיה ומגדיל ענין ביאה זו כי דבר גדול הוא בעיניו היותו בא אל בני ישראל והוא כי הלא אפי' בני ישראל יאמרו לי מה שמו כ " ש פרעה כאשר היה שאמר מי ה' באופן שיקש' עלי ללכת אל פרעה ע " כ אמר לו הוא ית' אח " כ ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים למען בחברתם לא ירך לבבו כ " כ . וכן אח " כ בסרבו שנית א " ל בלכתך לשוב מצרימה כלומר אגב אורחך לשוב לדבר אל בני ישראל התאמץ ובא גם אל פרעה כי ראה כל המופתים וכו' ועשיתם לפני פרעה . והנה היה מקום יאמר לו הוא ית' מה ראית לחוש שיאמרו לך מה שמו ומה היא החרדה שחרדת על בואך אליהם כאלו יפקפקו בשליחותך לזה אמר ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם וכו' . והענין מה שכתבנו למעלה כי כבר עלה אל מדרגה התנבא בשם ה' גדול היא אספקלריא המאירה מאומרו ויאמר ה' ראה ראיתי וכו' והוא מ " ש ז " ל ( ש " ר פ' ו' ) ע " פ וארא אל אברהם וכו' שאמר הקב " ה לאבות לא נגליתי בשמי הגדול רק באל שדי ולך באספקלריא המאירה וזהו ושמי ה' לא נודעת להם והדבר הזה הוא יסוד אשר מקראי קדש הללו יסובבו בו :
Exodus.3.13.4 ונבא אל הענין והוא כי בראות משה גדר נבואתו בשם הגדול הזה אמר בלבו הנה אם אומר לבני ישראל כי השם הגדול נראה אלי לא יאמינו בשליחותי באומרם אלי הטוב טוב אתה מהאבות שלא נגלה עליהם שם זה ויחשבו שאני בודה מלבי ומה גם שהיו נכוים בגחלת איש אפרתי שעשה עצמו גואל והוציא אל הרג בני אפרים ביד פלשתים . ואם אומר שם אלהים הוא כח דין ויאמרו אם ע " פ מדה " ד בא לגאלנו אין תקומה חלילה על כן אמר הנה לא אזכור להם שום שם כלל רק אומ' סתם אלהי אבותיכם שלחני וכו' ובזה יחויב שיאמרו לי מה שמו על בלתי הזכירי שם ומה אומר כי לכל צד יש דוחק כאמור ויאמר אהי' אשר אהי' לומר הנה אמרתי לך בשלחי אותך אל פרעה כי אהי' עמך גם עתה בבאך אל ישראל אהי' כאשר אמרתי שאהיה עמך בבאך אל פרעה כלומר ולא תירא יהרהרו עליך לשאול מה שמו ואם תירא להיות בחיריים ע " כ ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהי' שלחני אליכם כלומר אם אינך חפץ להזכיר שם . וגם שלא יבינו כי שם ההוי " ה נראה אליך ותירא פן יחשבו שהוא ע " י שם אלהים וייראו מבחינת הדין פן לא יזכו ליגאל על כן אמור אליהם אהי' שלחני כי תתקן השני דברים א' שהו' כנוי אל בחינה עליונה של רחמי פשוטים ולכן לא תאמר לשום מראה כי היא בלתי מתראית רק שלחני שאפשר שהיתה הנבוא' משתלשל על ידי בחינות תחתונות וע " כ נאמר ויאמר בין הענין כי אומרו אהי' אשר אהי' הוא ענין אל משה ואומרו אהיה שלחני הוא אל ישראל וגם לא בודאי רק אם יהיה כדבריך שישאלו על כן נאמר ויאמר באמצע ואמר הוא ית' הנה עד כה דברתי לך בהנחת הקדמתך שאמרת שבדברך אל ישראל לא תזכיר שום שם רק סתם אלהי אבותיכם והשבותי לך לפי שיטתך שאם יאמרו לך מה שמו שתאמר אהיה שלחני אך אעיקרא דדינא פירכ' מי הכניסך בתגר זה למה תשים בפניהם פתחון פה שישאלו מה שמו ולא טובה עצתך רק כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם . ובזה לא יאמרו מה שמו כי כבר הזכרתו אתה ועל כן אמר ויאמר עוד כלומר כי עד כה דבר ע " פ שטת מרע " ה ועתה מוסיף דבור לעקו' הקדמתו של משה ולסדר לו דברי' שלא יתעתדו ישראל לשאול מה שמו וע " כ נאמר ויאמר עוד שהוא תוספת הפך כל הקודם ועל מה שאתה חושש שיהיה כמו זר בעיניהם שנראה אליך ה' שלא נראה לאבות שלש תשובות בדבר א' כי תחל' הזכות הזה באבות עצמם שמתחברת זכות' בזכותך . וזהו בשתי בחינות א' במה שהוא אבותיכם ויהיה מז " ל ( ויקרא רבה פ' ל " ה ) כי פסוק וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים הוא שכרת ברית לשבטים ועליהם יאמר פה אלהי אבותיכם שזכותן מסייען שנית זכות האבות מפאת עצמם שהוא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי שזכות כל א' לא הספיק להראות אליו בשם זה כי נצטרפו עם זכותך זכות שלשתן : או יאמר במה שכתבנו למעל' בפ' לך כי שלש הדרגות היו באבות . ( א ) באברהם שנקרא הוא ית' אלהיו אך אחר מותו בלבד . ( ב ) ביצחק שנקרא אלהיו בחייו אך בהיותו סומא . ( ג ) ביעקב שנקרא אלהיו בחייו והוא בריא שלם בגופו כמ " ש על ויקרא לו אל כו' :
Exodus.3.13.5 ובזה יאמר אלהי אבותיכם שהוא בבחינת מעמד שלשתן הספיק להראות לי בשם זה ואל תתמהו איך נתוסף זה בהתחברות' כי הלא מהם תראו וכן תלמדו כי הלא נקרא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שנקרא אלוה על כל א' ולא ראי זה כראי זה כי הקרא אלהי הא' היה אחר מותו ואלהי השני עודנו חי בהיותו סומא ואלהי השלישי עודנו חי ובריא ואין זה רק שבשני יש זכות שנים ובשלישי זכות שלשה ואם כן גם עתה יצטרפו זכות שלשתן יחד עלי להגדיל נבואתי לגאולתכם וז " א אלהי אבותיכם דרך כלל ואומרו אח " כ אלהי בכל אחד מהאבות על בחינת כל אחד תוספת על הקודמת כראיה אל צירוף שלשתן עליו :
Exodus.3.13.6 שנית שלא תאמר נראה אלי כי אם שלחני אליכם שאפשר כי השליחות הוא משם זה אך בהשתלשלות מראות שם אדנות כי שם מתעבה המראה :
Exodus.3.13.7 שלישית כי הלא זה שמי לעלם וזה זכרי וכו' שהוא כי שם ההוי " ה מתעלם שלא תהגה אותו כככתבו רק בשם אדנות ובזה יחשבו כי לא על השם הגדול אתה אומר כ " א על שם אדנות שהיא אספקלריא שאינה מאירה ובהזכירך הזכיות הנז' לא תירא פן יפיל בם אימת היגאל בכח דין על העדר זכותם כי לא על זכות' נעשה הדבר רק על זכות אבות והנה כל זה הוא בדברך אל המון עם אך לך ואספת את זקני ישראל ואליהם תאמר בפירוש ה' וכו' נרא' אלי ולא תאמר שלחני כ " א שנראה בפירוש ואל תחוש פן יקשה עליהם הראותי בשם זה אליך משא " כ אל האבות כי מה שקשה על המון העם הוא על בלתי יודעים בודאי שאתה הוא הגואל האמיתי ויריאים פן כמקר' אשר קרה לאשר קם מאפרים גם אתה יקרך אבל לזקני ישראל אין פחד כי הלא תאמר להם בשם ה' שאמר לך פקד פקדתי אתכם וכו' . ובזה יתאמת להם כי גואל אתה באמת והוא כי הזקנים יודעים במסורת יוסף הצדיק כי הגואל שיאמר פקידה כפולה הוא הגואל האמתי . כנודע מרז " ל ( ש " ר פ' ג' ) וז " א לאמר כלומר כי אל הזקנים יאות לאמר פקד פקדתי כי בידם הקבלה וע " ז שב משה ויאמר והן לא יאמינו לי וכו' כי יאמרו לא נראה וכו' לומר אשר אמרת ה' לאמר שלחני אליכם יראה טוב מאמור להם נראה אלי כי הלא הן לא יאמינו לי באמרי כן כי גם שאחר או' נראה אלי אני מסיים ואומר פקד פקדתי אתכם למען יאמינו בי אך הלא לא יעצרו כח לשמוע בקולי אל סוף מאמרי כי מיד בשומעם תחלת דברי פי ה' נראה אלי יאמרו לא נראה אליך ה' כי לא טוב אתה מאבותיך שלא נראה אליהם בשם הגדול הזה וע " כ מהחילי לומר נראה אלי ימנעו משמוע בקולי בפקידה הכפולה ודברי השליחות כי אפי' לשומעו לא יחפצו אחר הקדמתי זאת . וזהו לא יאמינו לי בתחלת מאמרי . ובזה לא ישמעו בקולי אל הסוף כי יאמרו על תחלת דבורי ה' שהוא ה' נראה אלי לא נראה אליך ה' באופן שאפי' יהיה אפשר שבשמוע סוף מאמרי בפקידה ההפולה היו מאמינים לא יאבו לשמוע בקולי שלא יניחוני לדבר עוד :
Exodus.3.13.8 או שיעור הענין הלא אמרת שע " י אומרי פקידה כפולה יאמינו שנראה אלי ה' הגדול והנורא ואני או' כי נהפוך הוא כי אדרבה אומרי כי נראה אלי ה' מספיק שגם לא ישמעו בקולי בפקידה הכפולה כי הן לא יאמינו לי בשליחות ולא ישמעו בקולי בפקידה כפולה כי יאמרו לא נראה אליך ה' ובעקור המראה תפול מאמריה כי יאמרו כי היא מצות אנשים מלומדה ואמר אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי בכל א' משלשתן לרמוז אל התחברו זכות שלשתן שע " י כן נראה בזכותם ה' אל משה מה שא " כ לכל א' מהם בפני עצמו כענין מאמרם ז " ל בגמ' שאמר אליהו שהקים את האבות אחד אחד להתפלל שאם היה מקים יחד את שלשתן היו נענים בכל מה שיזכירו :
Exodus.3.17.1 ואומר אעלה וכו' . לבל יאמרו אליך הנה כמה זכיות וחרדות צריך לשנגאל ולא נאבד והלא אעיקרא דדינא פירכא . למה הביאנו ה' אל מחלת הגלות המר הזה כי נתעתד כמעט ליאבד ולא הגלה את עשו ואת ישמעאל והיא המבוכה עצמה שארז " ל ( ש " ר פ' א' ) שהיה בה מרע " ה תמיד ע " כ סמוך ואמור להם ואו' אעלה וכו' לומר כי מאז אמרתי בלבי בהגלותו אתכם היה להטיב לכם כי מכאן תתלבנו לשתזכו שאעלה אתכם מעני מצרים שעלייה הוא לכם כור ברזל להזדכך לעלות אל ארץ וכו' וע " כ אל תחושו אל הצער הזה על גודל הריוח שתזכו אל ארץ זבת ונובעת קדושת חלב ודבש שהיא להיותה לעומת קדושת התורה העליונה שעליה נאמר דבש וחלב תחת לשונך וטוב תתי אותה לכם מתתי אותה לעשו וישמעאל כי פורע חוב הגלות הוא נוחל את הארץ :
Exodus.3.17.2 או יאמר פן תאמרו וכי זו היא שומת עין שאמר שבעצמו יגאלנו באו' אעלך גם עלה ועתה משלח ב " ו לכן אמר מה שואומר אעלה אתכם שהוא בעצמי זה הוא מעני מצרים הוא השר ששמו מצרים שהוא בסוף על הים כמדובר למעלה בפ' וארד וכו' וגם יהיו ע " י עצמי להעלותן אל ארץ הכנעני וכו' :
Exodus.3.18.1 ושמעו וכו' . ראוי לשים לב למה זה היתה הגניבת דעת הזה של פרעה לאמר נלכה דרך שלשת ימים וכו' וטוב טוב לומר האמת כה אמר ה' שלח עמי ולא ישובו לך עוד כי הלא אין מעצור לה' להוציאם ביד חזקה בלי התנכלות ועוד אומרו ולא ביד חזקה כי הלא אדרבה ביד חזקה ישלחם אמר ה' ואם כפירוש המתרגם שחוזר אל פרעה כאו' ולא מן קדם דחיליה תקיף הוא דחוק ועוד למה מעתה מודיע שיתן את חן העם וכו' . ושאלה אשה וכו' ולא יניח הדבר אל שעתו אחר י " ב חדש ומה גם כי אז היה עיקר הצווי כאומרו דבר נא באזני העם וישאלו וכו' ומה גם למז " ל שהחזיק טובה הוא יתברך לישראל על שומרם סוד זה י " ב חדש ולא היה מי שגלה הדבר למצרים וטוב טוב היה שלא להקדים כ " כ זמן פן ימצא מגלה סוד כי בחיריים הם :
Exodus.3.18.2 אמנם הנה כוונת הכתובים להשיב על הקושי הא' והוא בהקדים כי רצה הקב " ה להוציא את ישראל ע " י אותות ומופתים למען ידעו ישראל גדולתו ית' להכינ' לקבלת התורה כענין ולמען תספר באזני בנך וכו' שע " י כן וידעתם כי אני ה' ומה גם למה שנכתב בס " ד בשערים כי בעשר מכות הודיעם הברא העולם בעשר מאמרות להשריש את ישראל באמונה :
Exodus.3.18.3 ונבא אל הענין אמר הנה אני מצוה לאמר נלכה נא דרך שלשת ימים כמפייס אותם לומר שישובו אחרי כן ואני ידעתי שעם אמור שישובו לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ואל תאמר כיון שאפילו באמור שישובו לא יתן להלוך יותר טוב היה שלא לדבר כמפייס רק ביד חזקה לדבר בכח שלא לחזור לעולם לז " א הנה ב' טעמים בדבר א' כי מה שתדבר בו ולא ביד חזקה לאמר שלחם על כרחך לעד לעולם הלא הוא כי הנה אם הייתי אומר ישלחם בהחלט בחוזק יד על כרחו לא יתכן כי הלא אני מעותד כי ושלחתי את ידו והכיתי את מצרים וכו' וע " כ אם הייתי אומר שישלח לעולם ביד חזקה לא היתה אשמת סרובו כדאי לכל המכות כי לא יפלא שימאן להפסיד ס' רבוא עבדים כא' לעולם על כן אמרתי דרך זה שעל כן בסרבו ראוי להכותו מכות גדולות להודיע את ידי וגבורתי לישראל שהוא כמדובר על פסוק ולמען תספר באזני בנך וכו' את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם כי אשר התעללתי וצחקתי בו לו' שאין הליכתם החלטית היה הכנה לשום את אותותי בם כמדובר .
Exodus.3.18.4 ועוד טעם שני והוא כי ונתתי כו' לומר כי הנה לקיים נדרי שאמרתי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול . ע " כ צריך כי ונתתי את חן כו' ושאלה אשה משכנתה כו' ונצלתם את מצרים . וא " כ איפה א " א לומר שישלחם לעד לעולם לבלתי שוב עוד שא " כ לא ישאילום כלום ואיך ינצלו את מצרים ואיך יצאו ברכוש גדול :
Exodus.3.18.5 Exodus.4.2.1 ויאמר אליו ה' וכו' . הנה ארז " ל שעל שחשד בכשרים ואמר והן לא יאמינו לי . א " ל הקב " ה לקחת אומנתו של נחש . וע " כ צוהו יעשה אות הנחש . וכן אמרו שע " כ לקה בצרעת כמרים על לה " ר . וזהו הבא נא ידך וכו' והנה ידו מצורעת . והנה כמו זר נחשב יוכיחנו ה' על מה שדבר נגד אנשים ולא על אומרו ולא ישמעו בקולי הפך מאמרו ית' באמור אליו ושמעו לקולך . והנה במדרש תנחומא אמרו שאמר הקב " ה למשה אחד שלי ואחד שלך שלי וידבר העם באלהים ובמשה . וישלח ה' בעם את הנחשים ומי שהוא מדבר על עצמך לוקה בצרעת . והנה מרים מצורעת כשלג ע " כ :
Exodus.4.2.2 ואפשר כיוונו להשיב על זה שכנגד אומרו ולא ישמעו בקולי והוא ית' אמר ושמעו לקולך היה רמז אות הנחש ועל מה שדבר נגד אנשים היה הצרעת מעין לקות מי שחטא נגדו והן אמת כי במה שכתבנו למעלה על פסוק והן לא יאמינו לי כו' נחה שקטה קושיא זו כי מענותנותיה שלא טוב הוא מהאבות דבר שיאמר נא ישראל כסברתו כמדובר :
Exodus.4.2.3 ועל דרך הפשט ראוי לשים לב אל אומרו מה זה בידך כי מה זו שאלה כי היפלא מה' שהיה מטה בידו ויאמר לו השלך מטך ארצה וכו' . ועוד למה הוצרכו אותות לשיאמינו ולמה נתייחדו אז אותות אלו :
Exodus.4.2.4 אך הנה לבל יאמינו ישראל כי נראה אליו ה' לגאלם מפרעה היה להם שלש טענות . ( א ) כי היתכן שלא מצא הוא ית' לשלוח אל פרעה אלא מי שלא עצר כח לעמוד לפניו וברח מפני פרעה ועוד יד המשטמה במקומה על שהרג את המצרי ואיך יתכן שלחו ה' אל פרעה המבקש המיתו . ( ב ) הכירם בעצמם שהם מחוסרי זכות עע " ג כמצריים כי טענה זו בעצמה ארז " ל במדרש חזית ובש " ר ( פ' ט " ו ) שאמרו ישראל למשה איך תאמר שבחדש הזה אני נגאלים והלא מצרים מלאה מע " ג שלנו וכו' . ( ג ) התמיהא הב' שתמהו ישראל באמור להם משה החדש הזה אתם נגאלים והיא כי מן הדין יש למצרים ק " צ שנה של שליטה לישראל על כן צוהו ית' יעשה שלשה האותיות האלה על הטענה הראשונה אמר מה זה בידך וכו' כי כמשל הזה הוא ענין משה עם פרעה כי כאשר בהיות המטה בידו הוא מטה דומם בלתי מזיק ובהשליך אותו ארצה שנפרד ממנו נס מפניו ובאחוז בזנבו נעשה מטה כן היה ענין משה כי כשהיה פרעה שהוא נחש בריח והוא התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו בהיותו ביד משה שהיה גדל עמו בהיכלו היה מטה :
Exodus.4.2.5 ואם נשים לב אל היות תיבות מזה בתיבה א' יהי' לרמוז מאמרם ז " ל במדרש ( שם פ' ח' ) כי בהיות משה קטן גדל בבית המלך . ויהי היום ביום אידו ויקח עטרת פרעה מעל ראשו וה' עזרו שלא המיתו . ובזה רמז זכור בהיות דבר מזה האיש בידך הוא נזרו היה למטה שלא עשה לך מאומה אך אחרי כן כאשר השלכתו ארצה שנפרדת ממנו שהוא כאשר ויגדל משה ויצא אל אחיו שיצא מבית המלך שרפתה ידך ממנו בארצו ואין אומר לו דבר אז היה לנחש שבקש להרוג את משה על שהרג את המצרי וינס משה מפניו עד מדין עכ " ז בשלחך יד לאחוז בו ותחזוק בו לשים פניך נגדו בכח בלי פחד יהי למטה בכפך כעץ דומם שלא ירע ולא ישחית לך וע " י ראותם ישראל נס בזה הסגנון מתוך המשל יבינו הנמשל כי יהיה ה' עמו ולא יעצרנו אימת פרעה כי אדרבה יהי למטה בכפו . וע " י כן יאמינו כי נראה אליך ה' כי אשר כח בו להיות פרעה למטה בכפו אין זה כי אם שנראה אליו ה' אשר כפר בו פרעה ולא יחשב כמו זר כי הצטרפה זכות האבות לשיראה אליו ה' שלא נראה בשם ההוא לשום א' מהאבות יען כי בזה נצטרף זכות מעמד שלשתן עם זכות היות אבות ישראל וכו' :
Exodus.4.2.6 ועל השנית אמר הבה נא ידך וכו' ויוציאה והנה מצורעת ויאמר השב ידך כו' והנה שבה כבשרו . לומר כי כאשר שנצטרעה ידו שהוא בחיקו שם שבה כבשרו ונרפא כן ישראל במצרים שקנו צרעת הע " ג שם ישיבו לראשיתן ויטהרו וכן היה על ידי דם פסח ודם מלה כנודע :
Exodus.4.2.7 ועל השלישית הראהו שכמו שמימי היאור נעשים דם ולוקים ביבשה כן ק " ץ שנה שנשארים להם של שליטה ורחמים יהפכו להם לדם בשביל היובש שהם עושים עם ישראל והלחץ שדוחקים בענין העדר התבן שתוכן לבנים יתנו ובקיעת הילדים עד יבש דמם על צרעת מלך מצרים וזהו רמז והיו לדם ביבשת :
Exodus.4.2.8 או תהיה החלוקה השלישית שמא יאמרו ישראל אפשר ששם הרחמים שלחך איך ימשך ממנו מכות למצריים ע " כ אמר ולקחת ממימי היאר והיו לדם ביבשת לומ' שהכל לפי הכנת המקבל כאשר מים אלו ביאור הם מים וביבשה דם כך השם הגדול בישראל שבהם לחלוחית זכות יהיה רחמים ולמצרים יבשי זכות יהיה להם לדם :
Exodus.4.10.1 ויאמר משה וכו' . הנה רז " ל ( שם פ' ג' ) למדו מכאן כי שבעה ימים סירב מרע " ה בשליחות כי זולת היום שבו עומד יש תמול שלשום הרי שלשה ומלת גם ג' פעמים מרבה שלשה אחרים ומלת מאז הרי שבעה והלא יקשה למה יזכיר הוא מעצמו כל הימים שסירב במקום הסתר דבר שהרבה לסרב . עוד למה יזכירם בהפוכים מלמטה למעלה ועוד בפתח דבריו באומרו בי אדני כי לשון בי אם היא לשון בקשה הוא בלתי צודק פה כי איך יבקש שלא איש דברים הוא ועוד למה שינה תוארו ית' שעד כה היה תוארו יתברך שם הוי " ה ופה שם אדנות . אך יאמר הנה במה שתפציר כל כך שאהיה אני שליח לזה יורה שאין הענין רק שאין זולתי מוכן לשרות בו שכינה שיהיה מרכבה אליה להצליח בשליחות והנני מודה ואומר כי בי אדוני כלו' בי תשרה שכינה שהיא שם אדנות אך שאלתי היא שאם כן הוא למה לא איש דברים אנכי שלא נתרפאתי להיות מוכן לשליחות ואם הוא על סרבנותי גם מתמול שלא היה הסרבנות רק ששה ימים גם משלשום שעדיין לא היו כ " כ גם מאז ביום הראשון שלא היו עדיין סרבנות כלל כי כבד פה וכבד לשון אנכי כקודם השליחות וכן לא יעשה למנות שליח אל המלך ואל העם רק בלשון מדברת צחות כעט סופר מהיר :
Exodus.4.10.2 או שעור הכתוב אם בי אדוני שבי שורה שכינה להצליח בשליחות איך לא איש וכו' ולא רפאתני השכינה שעל ראשי להצליח בשליחות גם מתמול כו' כמדובר :
Exodus.4.11.1 ויאמר ה' וכו' . הנה אין בזה תשובה אל טענתו שמה מתקן בזה אל היותו בלתי הגון אל השליחות על כובד פיו ולשונו שאם הוא שיתקן פיו יאמר ואני אשים לך פה ולשון צח ואם הוא שמכלל או' מי שם פה הוא מה ענין אלם חרש פקח עור ועוד כי ארז " ל ( שם ) שלא נתרפאת לשונו עד מתן תורה ולפרש " י אומרו פקח הוא מיותר ואם הכוונה לומר דבר והפכו הל " ל מקביל אל עור :
Exodus.4.11.2 אך יאמר בשום לב אל אומרו שם פה לשון עבר ומי ישום אלם ל' עתיד והוא הממני יפלא תקן לשונך מי שם פה לאדם הידוע הוא אדה " ר שהיה בו רוח ממללת משא " כ לב " ח בלתי מדברים וק " ו הדברים מי ששם כח דבור לגמרי לא יתקן מי שהוא כבד פה בלבד ועוד כי הלא נתיישבה דעתך על מה שברחת ממנו ואפשר יהרוג אותך וכן כמה דברים שצריך נסים עד בא הדבר אל הפועל ולא ראית טענה אלא כבדות הפה אל תחוש על זה כי הלא מי ישום אלם את פרעה הלא יאמר לך דבר על מה שברחת ממנו על דם נפש או חרש לבלתי שמוע לשלח את ישראל עד ילקה בכל המכות או פקח אחר כך לשלח ישראל וללכת לילה מבית לבית לחלות פני משה ילכו מהרה עד שהוצרך לומר שלא היו רוצים לצאת לילה כגנבים או עור אחרי כן על שפת הים ומהביט אל מה שלפניו שהענן והחשך היה מאחרי ישראל במחנהו ויאר את הלילה לישראל בעמוד האש ומצרים שבחושך אין רואים האור שבמחנה ישראל לפניהם וגם הכנסם בתוך הים בחרבה ומי עור כמוהו שעצם עיניו מהביט אל השגחת ה' לישראל הלא אנכי ה' ומי שיעשה כל אלה האם יכבד לפניו תקן פיך אך אין זה כי אם שאין הדבר תלוי בל' הצח רק בהשגחה וסיוע האלהים וז " א ועתה לך כלומר הנני מבטיחך שארפא לשונך והוא כנודע מרז " ל שנרפא במתן תורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים אך חפצי הוא כי ועתה שעודך כבד פה וכבד לשון לך ותזכר ההצלחה בהשגחה ולא בטבע על צחות לשון וז " א ועתה לך כלומר מה שלא יהיה כן אחרי זאת ואם העולה על רוחך הוא כי לא יחשיבך על כבדות פיך הנה אנכי אהיה עם פיך ויכנסו הדברים בחשיבות באזניו ואם הוא שיסתתמו טענותיך על היותך כבד פה אל תחוש כי הלא והורתיך את אשר תדבר והשיב משה ויאמר בי אדוני כלומר ידעתי ה' כי בי הוא שם אדנות שורה הוא שכינה ואני מוכרח לעשות גאולה זו אמנם כעת בשליחות הראשון הזה שאין התשועה נגמרת עד פעמים רבות שלח נא ביד תשלח הוא אהרן שהוא אשר עד כה היה שליח בינו יתברך ובין בני ישראל וז " א נא כלומר עתה בשליחות הא' ובזה נקל מאשמתו בסרבו אח " כ אחרי הודיע אלהים לו את כל זאת :
Exodus.4.14.1 ויחר אף ה' במשה וכו' . הנה יקשה . ( א ) אומרו ויחר אף וכו' יפלא איך הוא בכעס עמו ואדרבה עושה רצונו שאחיו יהיה לו לפה והוא לו לאלהים והיא גדולה לו בעצם . ( ב ) אומרו ידעתי כי דבר ידבר הוא כי אומרו ידעתי הוא מיותר . ( ג ) כפל אומרו דבר ידבר ומהראוי יאמר ידבר הוא . ( ד ) אומרו וגם הוא יוצא כו' כי אינו מעין הקודם לומר וגם כמוסיף מעין האמור . ( ה ) אומרו ודברת אליו כו' למה לא דבר הוא יתב' בעצמו אל אהרן כי נביא היה . ( ו ) אומרו אהיה עם פיך כי אחר שאהרן הוא המדבר אל פרעה ואל העם הל " ל אהיה עם פיהו . ( ז ) אומרו ודבר הוא לך כי מלת לך מיותרת . ( ח ) אומרו והיה הוא יהיה כי מלת והיה מיותרת ובלתי נאותה פה . ( ט ) או' ואתה תהיה לו לאלהים מה ענין האלהות הלזה . ( י ) שאם אל פרעה ידבר כ " ש שידבר אל העם ולמה חזר ואמר ודבר הוא לך אל העם . ( יא ) או' ואת המטה הזה תקח בידך כו' או' בידך מיותר ומהראוי יאמר ובמטה הזה תעשה את האותות :
Exodus.4.14.2 אמנם הנה אין ספק כי לא על חינם סירב הוא יתברך עם משה שבעת ימים יעשה שליחות זה אם לא שלא היה מוכן אל הגאולה ההיא זולתו כנודע ליודעי חן כי דור דעה מיוחדים לפי בחינתם לקבל השפע על ידו וגם אין מי שיהיה סיפק בידו לקבל שפע מאתו ית' לשדד את פרעה ואת שרו ואת מזלו כי אם משה לבדו ואפילו אם אהרן יהיה המדבר אל פרעה אין כח לאהרן לקבל שפע מאתו יתברך לשודד את פרעה ושרו אם לא ע " י השתלשלות משה כי יבא אליו השפע וממנו אל אחיו וזה כוונו רז " ל במדרש ( שם פ' ב' ) על פסוק ומשה היה רועה כל מי שנאמר בו היה מוכן לכך משה מוכן לגאולה וכן במרדכי איש יהודי היה וכו' :
Exodus.4.14.3 ונבא אל הענין והוא כי אחר סרוב שבעה ימים והשיב משה שהיה חושש על כבוד אחיו שהיה רגיל להיות שלוחו של מקום אז ויחר אף ה' במשה שהיה נראה חש יותר על כבוד אחיו מעל כבוד המקום המפציר עליו וידוע כי האף הוא א' משלוחי הרוגז ויתעורר לפגוע במשה על סרובו לפני קונו יתברך והנה אם היה מניחו ית' ימשול במשה היה פוגע בו על כן אלהינו מרחם הפך פניו אל משה למען ירפה האף ממנו והענישו בסלקו אותו מן הכהונה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי כי היתרון אשר לשבט לוי על אחיו למה שהוא מעשר הוא היותו כהן לאל עליון והוא ממה שלא נאמר לוי כ " א הלוי בה " א הידיעה יורה על גדולה אשר בשבט ההוא על מציאות היותו לוי והוא היותו כהן וכמ " ש ז " ל שנקרא בן יעקב לוי על שהוא מלווה במתנות כהונה יאמר הלוי על כך ועל זה אמר הלא היטבתי אשר אהרן אחיך הוא הלוי ולא אתה וחבירו וכי יבא הלוי מאחד שעריך שקבלו רז " ל שעל כהן ידבר והוא מוכרח גם בכתוב ויתרון זה לו כי כבר ידעתי כי דבר ידבר הוא דבר לישראל ידבר גם לפרעה מש " כ אתה שסירבת כי תהיה לוי בלבד כי מעתה אני קובע לו שכר להיות כהן לאל עליון עם שעדיין לא עשה דבר הלא הוא כי מחשבה טובה אני מצרפה למעשה ומעתה ידעתי את לבו כי דבר ידבר הוא שידבר לישראל וגם ידבר לפרעה . ועוד טעם שני שעליו אותו מניתי לכהן כי הלא גם הוא יוצא לקראתך וראך הולך בשליחות במקומו ושמח בלבו על גדולתך כלומר ולכן גם אתה אל תחוש על כהונתו והנה יראה אהרן גדול עליו ולא יקפיד כי הנה ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו מש " כ עד כה שהיה ית' בעצמו משים את הדברים בפי אהרן ובראות האף כי העניש הוא ית' את משה ושגם רצונו עכ " ז עמו שעל שישמח אהרן בגדולת משה הגדיל את אהרן אז נסתלק האף משני הטעמים על שכבר קבל ענשו ועל שה' אוהבו ואחרי אומרו דבר ידבר הוא אמר ושמא תאמר מי הכניסני בכל זה ולא אדבר עם אהרן לבדו והוא יעשה הכל הלא הוא כי הנה באמצעותיך ישתלשל בו כח לקבל שפע לשליחות הצלחת הגאולה כי הנה ואנכי אהיה עם פיך ואגבך ועם פיהו וגם והורתי אתכם יחד בהיותך עמו את אשר תעשון מש " כ אותו לבדו והוא הקדמתנו שהכל תלוי במשה והנה זה הוא על דברו אל פרעה וגם אל העם להשפיע בהם הכנה להאמין וליגאל צריך על ידך אלא שודבר הוא לך במקומך ובשבילך ואל תאמר כי ידאג אהרן על היותו מושפע על ידך ואתה העיקר כי הלא והיה הוא וכו' :
Exodus.4.14.4 והענין כי הנה ידענו מרז " ל ( שם ) כי כל לשון והיה הוא שמחה וזה יאמר והיה הוא כו' לו' שמחה תהיה מה שהוא יהיה לך לפה ויושפע העם על ידו כאלו אתה המדבר כי הוא יהיה לך לפה בלבד ואתה תהיה לו לאלהים כי הוא כי כאשר השפע בא מאלהים אל האדם כן תהיה אתה כי השפע יבא לו מאתך כאשר מהאלהים אליך ובזה גלה כל מה שכתבנו . ושמא תאמר כי על ידי המטה יושפע אהרן ולא יצטרך אליך לא כן הוא כי גם המטה צריך אליך כי ואת המטה הזה תקח בידך וע " י כן שתקחנו בידך יהיה אשר תעשה בו את האותות גם שיעשו ע " י זולתך ובזה יתכן אומרו אח " כ ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך וכו' שיורה שע " י אמירת משה וקחתו אהרן מידו היה עושה אהרן את האותות וז " א פה ואת המטה הזה תקח בידך וכו' :
Exodus.4.14.5 ועוד יתכן באו' ודבר הוא לך אל העם לומר הנה עיקר סירובך היה על דבר פרעה כי על ישראל כבר אמרת הנני בא אל בני ישראל אך אתה דע לך כי גם תפסיד כי ודבר הוא לעם כאשר לפרעה ותפסיד זכות זה והשאר כמדובר :
Exodus.4.15.1 וילך משה וכו' . ראוי להעיר למה בפסוק אחד משנה שמו פעם יתר ופעם יתרו וגם הפעם השנית לא היה צריך ליזכר רק ויאמר לו לך לשלום ועוד למה לא הגיד ליתרו שהיה הולך במאמרו ית' אל פרעה . ועוד באו' ית' לך שוב כי מתו כל האנשים כו' הנה היה ראוי ליאמר מתחלה כשצוהו ללכת בשליחות יבטיחהו שמתו כל המבקשי' את נפשו ולא עתה ששלחו יתרו ועוד למ' לקח אשתו ובניו עמו ולא חשו אל מאמר אהרן על הראשוני' אנו מצטערי' וכו' שע " כ הוצרך לשלחם אל חמיו ועוד או' ית' בלכתך לשוב כו' ראה כל המופתים וכו' שנראה כאומר שעל פי דרכנו יטפל בגאולת ישראל ואדרבה זה הוא העיקר שעל כן נשתלח ועוד מלת ראה שהיא מיותרת ועוד שלא תצדק ראיה במה שמסר לו המופתים ועוד אומרו בידך כי איננו בידו ועוד שאם הוא על האותות שאמר למעלה להפך המטה לנחש וכו' הנה למעלה לא אמר שיעשה אותם אלא לפני ישראל ופה אמר ועשיתם לפני פרעה ועוד למה לא הזכיר לו בפירו' רק מכת בכורו' ועוד למה שינה כי למעלה אמר לו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' ועתה אמר ואני אחזק :
Exodus.4.15.2 אמנם הנה בבוא משה ליטול רשות מחמיו אמר בלבו אם אומר לו שאני הולך לגאול את ישראל ולהכות את מצרים ימאן כי צר לו על צרת מצרים כמ " ש ז " ל על ויחד יתרו נעשה בשרו חדודין חדודין שנית על התעכבו שם ויניח את בתו וילדיה ולא היה בדעת משה היות לב חמיו שלם כאשר בזמן שנקרא יתרו שהוא אחר שיתר פרשה אחת בתורה והוסיף מצות ומעשים טובים הרבה כ " א במדרגת יתר בלא וא " ו וזהו וישב אל יתר חותנו ולא אמר לו רק שהיה הולך עראי לראות את אחיו העודם חיים לבקרם בלבד אז השיב יתרו בלב שלם ואמר לך לשלום ע " כ קראו הכתוב יתרו בוי " ו והיתה כוונתו לומר לך כדי להיות לך שלום כלומר כי תחוש פן יקרך אסון כי לא על חנם ברחת משם כלומר שאם יש בלבו חשש לא ילך אז א " ל הקב " ה לך שוב לומר הנה מאמר חמיך באומרו לך לשלום רמז שתחוש אם ימיו מנגדים וגורמים לך העדר שלום שלא תלך ואפשר תתעכב מפחד דתן ואבירם אויביך אשר הלשינוך ואיבתם בלבם וגם מאשר אמרת ליתרו ואראה העודם חיים . נראה כי לא תתעכב במצרים כ " א ברשותך שעודם חיים מיד תשוב אל מדין אך לא כן הכוונה רק להתיצב שם י " ב חדש היא זמן שמוש המכות כנודע והנה בהתעכבך תמצא בדאי כלומר ולכן צריך תגלה אזנו מעתה וז " א ויאמר ה' אל משה במדין הנה על העדר שלום שרמז לך יתרו אל תירא כי הלא מתו כל האנשים המבקשים את נפשך שירדו מנכסיהם כמ " ש ז " ל ( ש " ר פ' ה' ) כי ע " כ לבם חלל בקרבם מלהתקומם להרע לך ועל השנית שיבין יתרו מדבריך כי תמהר לשיב כי אמרת אלכה נא ואשובה שפירושו אלך עתה ואשובה אל מדין שפרשת ואמרת מה שאמרתי אלכה נא הוא אל אחי אשר במצרים . ומה שאמרתי ואשובה הוא למדין כי אין הכוונה רק כדי שואראה העודם חיים בלבד הנה לא כן הדבר . רק לך שוב מצרים כלומר לא כדברך שאמרת ואשובה שהוא למדין רק מצרימה כי שם היא השיבה להיות שם כבתחלה שלא תהיה הליכת עראי כ " א לך שוב למושבך כיתר ישראל כאשר היית קבוע ודר שם מתחלה ואמר הכתוב שאמר לו זה במדין למען יודיע הדבר ליתרו כי מתו וגו' וששלום לו אל יירא וגם שלא עראי היה הולך כ " א להשתקע . ומשה בוש מלומר לו שהיה מתפרד ממנו עד זמן רב . וגם חש פן יקפיד שיעזוב את אשתו עזובה ימים רבים ע " כ לתקן שניהם מה עשה ויקח משה את אשתו ואת בניו כהולך להשתקע ולבלתי שוב אל מדין עוד כאשר היה שיתרו הבין לאשורו שהיה יורד להשתקע גם שלא אמרו בפירוש ותקן ענין בתו ולהיות על פי ה' לא עזב חמיו ויקח משה את מטה האלהים בידו כאלו הוא על פי דרכו בל ירגיש יתרו שכל כוונתו היא להכות את מצרים בו ואז אמר לו הוא יתברך תדע למה אמרתי לך שתשוב דרך קבע לא בלבד תדע צורך העכוב בהיותך שם . כ " א מעתה בלכתך לשוב מצרים קודם הגיעך שמה כי מעתה בלכתך ראה כל המופתים אשר שמתי בידך . שהוא אשר במטה שבידך כמ " ש ז " ל ( פרקי דר " א פרק מ' ) שהיו דצ " ך עד " ש באח " ב חקוקים במטה את כלם תעשה לפני פרעה כלומר שלזה צריך זמן שלא ישלח את ישראל עד האחרון באופן ועשיתם כלם לפני פרעה . ואני אחזק את לב פרעה עד תאמר לו בני בכורי וגו' הנה אנכי הורג וגו' שהוא מכת בכורות הוא המופת האחרון לפיכך צריך תתעכב הרבה ולכן אמרתי תשוב להשתקע שם כל זמן שישראל שם :
Exodus.4.24.1 ויהי בדרך במלון וגו' . ראוי לשים לב אל מלת בדרך שהיא מיותרת ועוד באומר ויפגשהו שמלבד שהיא מיותרת שהיל " ל ויבקש ה' המיתו שאינו צודק רק באיש הפוגע באיש ודומה לו . ועוד שיראה כפגישה מקריית ולא בהשגחה . ועוד אומרו ויבקש המיתו כי אין צודק רק בפרעה ודומה לו שנא' בו ויבקש להרוג את משה כי הוא ית' מעכב בידו אך ממנו ית' מי מעכב ועוד איך יתכן כי שם הרחמים יבקש המיתו :
Exodus.4.24.2 ועוד כי הלא ארז " ל ( ש " ר פ' ה' ) שהיה מלאך בדמות נחש :
Exodus.4.24.3 ועוד על פי דרכנו יש להקשות למה לקחה צור . לדעת האומר שהוא צור החלמיש ועוד מה ענין ותגע לרגליו ואומרה חתן דמים אתה לי . ומה ששינתה אח " כ ואמר למולות ומה הוא רבוי או' מולות ולא אמרה למילה :
Exodus.4.24.4 אמנם הנה ארז " ל ( נדרים דף ל " ב ) שעל שנתעסק תחלה על עסקי מלון נענש וז " א במלון . והנה הוא ית' ראה שני דברים . א' שהיה דרך מצוה לגאול את ישראל וראוי שלא יוזק . עוד ראה עסקי מלון שנתעסק תחלה וזהו אומר ויהי בדרך במלון שהם בחינת דרך ובחינת המלון ע " כ ויבקש המיתו שלא גמר הדין להמיתו רק מבקש על היות פנים לכאן ולכאן כאמור . וז " א ויהי בדרך שהוא דרך מצוה ולעומת במלון כי נתעסק על עסקי מלון תחלה . ע " כ ויבקש וכו' וזהו ויפגשהו ה' כי ה' אשר אמר אליו ראה ראיתי וגו' וארד להצילו וגו' שהוא כמו שכתבנו שאמר לו שכביכול ירד בגלות מצרים עם ישראל ומה גם לספר הזוהר שמאז הורד יוסף מצרימה ירדה שכינה עמו וז " א ( בראשית ל " ח ) ויהי ה' את יוסף לכך אותו ה' בלכתו בשליחותו ית' יצא ה' אשר היה שם להקביל פני משה על לכתו בדרך מצוה ההיא אשר צוהו וזהו ויפגשהו ה' כי יצא לקראתו כאיש היוצא להקביל פני זולתו ופוגש בו :
Exodus.4.24.5 ושיעור הכתוב הנה משה היה בדרך הוא דרך מצוה ולעומת זה היה במלון שנתעסק על עסקי מלון תחלה וע " כ על בחינת הדרך ויפגשהו ה' ועל ענין המלון ויבקש המיתו או שעור הכתוב ויפגשהו ה' והוא כי שם זה הוא מכוון כנגד המילה כמאמר דורשי רשומות על פסוק 'מי 'יעלה 'לנו 'השמימה ר " ת מילה ס " ת שם ההוי " ה . וע " פ דרכנו נשית לב אל היות מילה בר " ת וה' בס " ת . ונהפוך הוא מהראוי . אך אל זה נשית לב אל אותיות שבין ר " ת לס " ת שעולין המספר ישראל . והוא כי קודם מילה אין שם ה' נקרא עליו כי עדין אינו ישראל ע " כ תחלה היא המילה ואח " כ שהוא ישראל שהוא מה שבאמצע בא עליו ה' שהוא בסוף :
Exodus.4.24.6 ונבא אל ענין הכתוב כי בהגיע עת עשות המילה . אז ויפגשהו השם הזה המילה להיות עמו ובראות כי נתעצל מהמילה והוא דבק בה ע " כ ויבקש המיתו והוא כמאמר רז " ל שהוא ע " י המלאך בדמות נחש שהיה בולע את משה מראשו עד המילה . וחוזר ובולעו מרגליו עד המילה והנה רוב דרשות רז " ל הן בדרך ג " ש ואפשר הוא כי נאמר כאן ויבקש המיתו ונאמר להלן ויבקש להרוג את משה מה להלן פרעה שנקרא נחש אף כאן נחש :
Exodus.4.24.7 וגם רמז לזה אפשר כי ויבקש המיתו עם הכולל במ " ק עולה כמו נחש בולע והיתה ההוראה לרמוז שמילה מעכבת הבליעה שבהגיע אליה חוזר מבלע שתבין שע " י מילה יתוקן והיות ע " י נחש יהיה על כי הערלה היא בחינת נחש כנודע ופרעה נקרא נחש . והורה ית' למעלה כי בהחזיק משה בו יהי למטה בכפו רמז לו הוא יתב' עתה שבמקום בלועת משה את פרעה בשליחות זה הנקרא נחש עתה ע " י הניח הערלה יתהפך שהנקרא נחש הוא יבלענו :
Exodus.4.24.8 ואחשבה לפי זה כי אז ראתה צפורה ותבהל ותהי לבה נדון בקרבה אם על מילת בנה היה הדבר או על מילת בעלה שלא היה רצונו יתברך יטמאו במדינית עתה שנתייחד לו הדבור . ע " כ אמרה אחר שבהגיע למילה מרפהו יראה שע " י מילה יתוקן ע " כ ראתה לעשות מצות מילה ע " י עצמה לשתי הכוונות אם על בנה הרי כורתת ערלתו אם על עצמה הרי על ידי עשתה בעצמה תיקון זה יהיה לה תיקון מה ועל כן נטלה צור שהם כנגד שתי אותיות שבשמה לעשות מילה שעולה כמנין השתי תיבות אחרות הנותרות שהם פ " ה . וזהו ותכרות וגו' שהוא עור הראשון הנכרת והנה אז תיקנה שלא היה בולעו כבתחלה מראשו עד המילה ומרגליו עד המילה כי אם לרגליו בלבד . וזהו ותגע לרגליו שהוא ע " י מעשה זה הסיבה שיגיע הנחש לרגליו בלבד חלקו התחתון על עור התחתון כאלו היא הגיעתו לרגליו ויהי בראותה שלא הירף ממנו לגמרי אמרה לאישה חתן דמים אתה לי כלומר חתן מתחייב דמים אתה לי בשבילי ואין הענין על הילד שעשיתי ע " י עצמי הוקל הצער ועודני מחזיק בך להמיתך אך בראותה שאח " כ בהתימה לגמרי אז וירף ממנו . אז אמרה אין הדבר כאשר חשבתי כ " א חתן דמים למולות על ערלת בנה ומה שלא הירף ממנו מיד היה על כי מתחלה לא עשתה רק כריתת הערלה . אך לא פרעה העור השני אך בהתימה הכל וירף ממנו אז אמרה חתן דמים . והוא למולות הוא בשביל השתי מילות בין על מילה בין על פריעה כי על כן לא הירף עד השנית ובמספר קטן וי " רף ממ " נו כמו אחר שפרעה :
Exodus.4.27.1 ויאמר ה' אל אהרן וגו' . הנה היא יתברך לא אמר לו באיזה מקום מהמדבר ימצאהו רק ילך לקראתו המדברה אלא שה' אנה לידו דרך מקום כבודו להקבילו וזהו וילך ויפגשהו וגו' . והנה באומרו לשון זה יורה כי אהרן פגש במשה ולא משה בו . ע " ד ויפגשהו ה' האמור למעלה כי הוא ית' פגש במשה ולמה לא יתהפך . ועוד אומרו וישק לו ולא אמר וישקו איש את אחיו ויתכן יאמר מה שכתוב אצלנו ( אבות פ " ו ) על ר' יוסי בן קיסמא באומרו מצאני אדם אח' ונתן לי שלום שהוא כי להיות רבי יוסי טרוד בגירסא לא יתייחס למוצא את שכנגדו כי לא שת לבו אמנם האחר מצא אותו וע " כ מקדים לו שלום וזה יאמר פה כי הנה משה היה מתבודד ומה גם בהר האלהים כי שם נגלה אליו הוא ית' והיה מקום קדוש אך אהרן לא היו מעייניו רק לבקש את משה ולא היה מטריד עצמו בגירסא ע " כ הוא היחל ויפגשהו וישק לו . וזה יאמר ויפגשהו את משה . ולא יתייחסו לפוגשים זה בזה למה שהיה בהר האלהים מקום התנבאו כי מן הסתם היה מתבודד שם ועל אהרן יתייחסו לפוגש בו . ולכן וישק לו ראשונה טרם הסתלק משה מהתבודדותו :
Torat Moshe, Warsaw, 1875. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220 Licence: Public Domain. Source .