← Library

Aderet Eliyahu

Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections

1. Leviticus.4.7.4

   מזבח לפני ה'. ואין הכהן לפני ה' כדרך יו"כ.

2. Leviticus.4.7.5

   ואת כל דם הפר לרבות פר יו"כ לשפיכה.

3. Leviticus.4.7.6

   ישפך ולא יטיף ולא יזה ולא יזרוק.

4. Leviticus.4.7.7

   אל יסוד מזבח העלה. ולא על יסוד מזבח הפנימי.

5. Leviticus.4.7.8

   אשר פתח אהל מועד. זה יסוד מערבי.

6. Leviticus.4.11.1

   ואת עור הפר ואת כל בשרו. מלמד שמוציאו כלו שלם. יכול ישרפנו שלם ת"ל ראשו וכרעיו מה האמור להלן ראשו וכרעיו ע"י נתוח אף כו'. אי מה להלן ע"י הפשט וניתוח אף וכו' ת"ל וקרבו ופרשו כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו:

7. Leviticus.4.12.1

   והוציא כו' אל מקום. שיהא המקום מתוקן לכך.

8. Leviticus.4.12.2

   טהור שיהא מקומו טהור ואם טמא יטהרנו. הדשן שיהא שם דשן שיקדים הדשן.

9. Leviticus.4.12.3

   אל שפך ראב"י אומר שיהא מקומו משופך.

10. Leviticus.4.12.4

    על עצים לרבות כל העצים אפי' קש וגבבא ותבן.

11. Leviticus.4.12.5

    באש ולא בסיד ולא ברמץ.

12. Leviticus.4.12.6

    ישרף אע"פ שמצית האור ברובו.

13. Leviticus.4.13.1

    כל עדת ישראל ישגו. עדת ישראל. עדה המיוחדת שבישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית. ד"א עדת ישראל ולא עדת שבט [לאפוקי מדברי ר"י]

14. Leviticus.4.13.2

    כל עדת ישראל ישגו. עד שיורו כלן. לא היה מופלא של ב"ד שם. או אמר אחד מהם איני יודע או אמר טועים אתם פטורים (שנ' עדת ישראל):

15. Leviticus.4.13.3

    ישגו ונעלם דבר. אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה:

16. Leviticus.4.13.4

    ונעלם דבר. ולא גופו של דבר כיצד אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אבל אמרו יש נדה כו' נאמר כאן מעיני ונאמר בע"ז מעיני מה כאן ב"ד אף להלן ב"ד ומה כאן העלם דבר עם שגגת מעשה אף להלן העלם דבר עם שגגת מעשה ומה כאן פרט לכל הגוף אף כו'. הורו ב"ד ועשו יכול יהיו חייבין ת"ל הקהל ועשו. ההוראה בב"ד והמעשה בקהל.

17. Leviticus.4.13.5

    מכל מצות ה'. פרט לשמיעת קול וכו'.

18. Leviticus.4.13.6

    ואשמו. כשם שנפרעי' מן היחיד כך נפרעים מן הציבור. לא ידעו מה הורו יכול יהיו חייבין עליו ת"ל ונודעה החטאת ולא שידעו החוטאי' אשר חטאו עליה והקריבו. חטאו שני שבטים מביאין ב' פרים חטאו ג' מביאין ג' פרים שנא' והקריבו הקהל כל קהל וקהל חייבים ושבט נקרא קהל שנא' גוי וקהל גוים יהיה ממך דר"י רש"א קהל וב"ד רשב"א אומר משמו חטאו ששה והן רובה או שבעה כו':

19. Leviticus.4.15.1

    וסמכו. שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עוד א':

20. Leviticus.4.15.2

    זקני העדה. המיוחדין שבעדה רי"א וסמכו שנים זקני שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עוד א' הרי חמשה.

21. Leviticus.4.15.3

    את ידיהם. ידי כל א' וא':

22. Leviticus.4.20.1

    ועשה כאשר עשה. מת"ל לכפול את ההזיות וללמד שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום. אין לי אלא מתן שבע שהן מעכבות. מתן ארבע מניין ת"ל כן יעשה לו.

23. Leviticus.4.20.2

    ועשה לפר לרבות פר י"כ.

24. Leviticus.4.20.3

    כאשר עשה לפר. לרבות פר כהן משיח.

25. Leviticus.4.20.4

    החטאת לרבות שעירי ע"ז יכול אף שעירי רגלים ת"ל לו.

26. Leviticus.4.20.5

    וכפר. אעפ"י שלא סמך:

27. Leviticus.4.20.6

    ונסלח. אעפ"י שלא נתן שירי הדם:

28. Leviticus.4.21.1

    אל מחוץ למחנה. מחוץ לג' מחנות. הפר הראשון. מכאן אתה אומר שפר כהן משיח קודם לפר העדה יכול אף שעירי ע"ז ת"ל פר ראשון ואין שעירי ע"ז ראשונים. או אינו אלא פר נשרף ואין שעירי ע"ז נשרפין ת"ל חטאת הקהל בנין אב לכל החטאות שישרפו יכול אף שעירי רגלים ישרפו ת"ל הוא.

29. Leviticus.4.22.1

    יחטא. שאין מביא על הקודמות:

30. Leviticus.4.22.2

    ועשה אחת. לחייב על כל א' וא' כיצד שם א' משני העלמות או שני שמות בהעלם א'.

31. Leviticus.4.22.3

    אשר לא תעשינה בשגגה. מלמד שמביא על שגגת מעשה.

32. Leviticus.4.22.4

    ואשם. מלמד שמביא אשם תלוי:

33. Leviticus.4.23.1

    או הודע אליו. ולא שיודיעוהו אחרים. יכול אעפ"י שאינו מכחיש ת"ל או הודע.

34. Leviticus.4.23.2

    אשר חטא בה. עד שנתוודע לו חטאתו כיצד אשתו נדה ואחותו עמו בבית חטא באחת מהן [ואינו יודע וכו' ר"י פוטר] רי"א אשר חטא בה פרט למתעסק:

35. Leviticus.4.23.3

    את קרבנו ואינו יוצא בקרבן אביו אפילו מן הקלה על הקלה ומן החמורה על החמורה. ואפילו במעות שהפריש אביו מן הקלה כו' ולא בקרבן עצמו מן הקלה על החמורה.

36. Leviticus.4.23.4

    שעיר עזים ולא חלופיו.

37. Leviticus.4.23.5

    זכר ולא נקבה.

38. Leviticus.4.23.6

    תמים. ולא בעל מום:

39. Leviticus.4.24.1

    השעיר. לרבות שעיר נחשון לסמיכה.

40. Leviticus.4.24.2

    ושחט אתו. ולא תמורתו וכשהוא או' למטה ושחט אותה ולא וולדה. במקום אשר ישחט את העלה.

41. Leviticus.4.24.3

    בצפון והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט כו' אלא לקובעו שאם לא נשחט בצפון פסול. חטאת הוא. שיהיו כל המעשים לשם חטאת פרט לשחטו שלא לשמו:

42. Leviticus.4.25.1

    ולקח באצבעו. שיקבל בימין.

43. Leviticus.4.25.2

    באצבעו ונתן. שיתן בימין. אל יסוד מזבח העלה. יכול זה יסוד מערבי מה מצינו ביציאתו מן ההיכל נותן ביסוד הסמוך לו אף כו' ואיזה זה יסוד דרומית:

44. Leviticus.4.26.1

    כחלב זבח השלמי'. מה בשלמי' חלב תותב קרו' ונקלף ב' כליות ויותרת אף כו' [אינו בת"כ כאן רק נדרש זה בזבחים דף ל"ח ע"א וע"ש וכן הובא בת"כ סי' ז' פרק י"א וע"ש] וכפר עליו ג' פעמים. אעפ"י שלא נתן אלא ג' אעפ"י שלא נתן אלא ב' אעפ"י שלא נתן אלא א'. עליו ג"פ עליו שתהא כפרה לשמו. עליו שלא יכפר לשנים כאחד. עליו שיהא הכהן מכפר על עצמו. ונסלח. אין משיירין לו ליו"כ יכול אעפ"י שישב ולא הבי' ת"ל לו ועיין בק"א:

45. Leviticus.4.27.1

    נפש. אחת. בעשתה. ג' מיעוטים העושה ע"פ עצמו חייב ולא העוש' ע"פ הורא' ב"ד:

46. Leviticus.4.27.2

    ולא שני' שעשו. וכ"ש זה עוקר וזה מניח. עם הארץ רובו או כלו (ור"ל אם עשו שלא עפ"י הורא' ב"ד) מעם הארץ. פרט לנשיא ומשיח שאכלו חצי זית עד שלא נתמנו וחצי זית כו' ועיין בק"א:

47. Leviticus.4.28.1

    שעירת עזים. מניין שהיא בת שנתה ת"ל תורה אחת יהי' לכם וכו' הרי כל העושה בשגגה כע"ז מה ע"ז בת שנתה כו'.

48. Leviticus.4.29.1

    על ראש החטאת לרבות חטאת ע"ז לסמיכה. במקו' העלה ולקח. שתהא קבול דמה בצפון.

49. Leviticus.4.30.1

    ואת כל דמה. ולמעלה נאמר ואת דמו מכאן אמרו חטאת שקבל דמה בד' כוסות כו':

50. Leviticus.4.32.1

    ואם כבש. רש"א כבשים קודמין לעזים בכ"מ.

51. Leviticus.4.32.2

    יביא. מניין למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת הראשונה מניין שיביא איזה שירצה ת"ל יביא יכול יביא שתיהן ת"ל יביאנה חטאת אחד:

52. Leviticus.4.33.1

    על ראש החטאת. לרבות חטאת נזיר ומצורע לסמיכה:

53. Leviticus.4.34.1

    ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וכו'. שתהא קבול דמה לשם חטאת:

54. Leviticus.4.35.1

    וכפר עליו הכהן על חטאתו וכו'. שתהא כפרה לשם חטאת:

55. Leviticus.5.1.1

    ושמעה. יכול האומר לחבירו נלך ונעבוד ע"ז שחייב ת"ל אלה ואין אלה אלא שבועה וכה"א והשביע וכו'. בשבועת האלה. אין לי אלא שבועה שיש עמה אלה. שבועה שאין עמה אלה מניין ת"ל קול. אמר להן משביע אני עליכ' כו' והן יודעין עד מפי עד או שהי' א' מהן קרוב או פסול יכול יהיו חייבין ת"ל עד בזמן שהן כשרין לעדות. עמד בבהכ"נ וכו' והשביע למי שיודע לו עדות שיגיד לו שיכול יהיו חייבין ת"ל והוא עד. עד שיתכוין להם. משביע אני עליכ' כשתדעו לי עדות כו' יכול יהיו חייבין ת"ל והוא עד בזמן שקדמה העדות לשבועה.

56. Leviticus.5.1.2

    או ראה או ידע. ראי' אפי' בלא ידיעם. ידיעה אפי' בלא ראי' ואיזה זה תביעת ממון יכול אפי' אמר משביע אני עליכם שאמר איש פלוני ליתן כו' ת"ל תחטא תחטא לגז"ש מה להלן ממון ויש לו אף כאן ממון ויש לו. שלח להן ביד עבדו או ביד בנו כו' או שאמר להן הנתבע כו' יכול יהיו חייבין ת"ל אם לוא יגיד ונשא עונו. השביען חוץ לב"ד ובאו לב"ד והודו יכול יהיו חייבין ת"ל אם לוא יגיד ונשא עונו לא אמרתי אלא במקום כו'. אם לוא יגיד כיון שהגיד שוב אין חוזר ומגיד. ונשא עונו. בכלם נאמ' ונעלם וכאן וכו' שאפי' מזיד חייב:

57. Leviticus.5.2.1

    או נפש אשר תגע. יכול אפילו במגע טומאה ת"ל בנבלת ר"ע אומר יכול אפי' נגע באוכלין ומשקין וכלי חרס ת"ל בנבלת. בכל דבר טמא. שיכול שיהא שוה בכל דרכים לנבילה שחלוק מגע ממשא ועושה אב הטומא' לטמא אדם לטמא בגדים. ומה הן מיעוט מי חטאת ומרכב ת"ל טמא לרבות רוב מי חטאת ומשכב ומושב. בכל לרבות השורף את הפרה ופרים הנשרפים והמשלח את השעיר. דבר לרבות הסככות והפרעות והקרי דר"י. בנבלת חיה. אין לי אלא כלה. כזית מניין ת"ל טמאה. או בנבלת בהמ'. (הוא בשבועות דף ז' ע"א) אם נאמ' חיה למה נאמ' בהמה לג"ש מה להלן בטומאת קדשי' אף כאן בטומאת קדשים. אין לי אלא נבילה עצמה. קרנה שערה חבורה מניין ת"ל טמא'. בנבלת שרץ. אין לי אלא בשרו דמו צרופו ערובו מניין ת"ל טמא. ומניין שתהא ידיעה בתחלה וידיעה בסוף ת"ל ונעלם ממנו והוא ידע. ר"ע אומר ונעלם ונעלם ב' פעמי' שתהא ידיעה בתחלה וידיעה בסוף:

58. Leviticus.5.3.1

    אדם זה מת. בטמאת אדם זה טמא מת. טמאתו. לרבות זבין וזבות נדות ויולדו' אין לי אלא ימי חמורן ימי קלין מניין ת"ל לכל טומאתו. אשר יטמא. לרבות בועל נדה. בה. לרבות הבולע נבלת עוף טהור:

59. Leviticus.5.4.1

    או נפש. יכול הנודר בנזיר או בקרבן יביא קרבן ת"ל כי תשב'. יכול אפי' מהרהר בלב ת"ל בשפתים. יכול שאני מוציא אף גומ' בלב ת"ל לבטא יכול הנשבע להרע לאחרים חייב ת"ל להרע או להיטיב מה הטבה רשות כו'. יכול הנשבע להיטיב לאחרים פטור. ת"ל או להיטיב אף לאחרים. אין לי אלא דבר שיש בהן הרעה והטבה. דברים שאין בהם הרעה והטבה מניין ת"ל לבטא כו' ואין לי אלא להבא לשעבר מניין ת"ל לכל כו'. האדם בשבועה. פרט לאנוס. ונעלם ממנו פרט למזיד. בשבועה ונעלם. על העלם שבועה חייב ואין חייב על העלם חפץ. ומניין שחייב על כל א' וא' ת"ל לאחת. אין לי אלא טומא' מקדש וקדשיו שהן בכרת מנין לשמיעת קול וביטוי שפתים ת"ל לאחת מאלה. ומניין שחייב על מקדש על כל העל' וכן על הקודש וכן על שמיעת קול וביטוי שפתים ומניין על כל א' וא' של שבועות כגון חטים ושעורים כו' ת"ל והי' כי יאשם לאחת מאלה. יכול אם נשבע על כלן כאחת ת"ל על אחת כו':

60. Leviticus.5.6.1

    והי' והביא. מיד. והתודה מלמד שהוא טעון וידוי ומניין שעל החי נאמר כאן וכו' אשר חטא עליה עליה לג"ש מה להלן טעון סמיכה אף כו':

61. Leviticus.5.6.2

    אשמו על חטאתו. מה אשמו מותרו נדבה אף חטאתו מותרו נדבה. נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. הצאן. כל צאן אף חרשת שוטה וננסת. מן הצאן. ולא פלגס. או שעירת עזים מה ת"ל הלא נלמד מחטאת קבועה שחלופה שעירה אלא ללמד א' מביא ולא ב'. על חטאתו מחטאתו. ללמד שמביא מהקדש כשבה שעירה. מהקדש כו' כיצד הפריש כו' העני כו':

62. Leviticus.5.7.1

    ואם לא תגיע ידו. יכול אם אפשר לו ללות או לעסוק באומנתו יהא חייב ת"ל ידו. די שה. אפי' יש לו שה ואין לו צרכיו. שתי. שני. שתים מביא ואין מביא א'. אחד לחטאת ואחד לעלה. שתקדים חטאת לעלה. וממין חטאת יביא עולה ושאם הפרישה חטאת' ומתה יביאו יורשים עולתה. ד"א שיכול שיהיו שתיהם חטאת ת"ל כו' וא' כו':

63. Leviticus.5.8.1

    והביא אתם. אין לעוף פדיון. אל הכהן שחייב בטיפול הבאתה. ומלק את ראשו (אינו בת"כ רק הוא בחולין כ"ז ע"ב) לפי שנא' זאת תורת הבהמה והעוף מה עוף מן הצואר כו' יכול מן העורף ת"ל ראשו (ר"ל ראשו של עוף ממול ערף ולא ראשו של בהמה):

64. Leviticus.5.9.1

    מדם החטאת. מעצמה של חטאת. על קיר המזבח. יכול על קיר העליון ת"ל והנשאר כו' מקום ששירי הדם מתמצין על היסוד וזהו קיר התחתון ר"א אומר (אינו בת"כ רק בזבחים ל"ז ע"א וע"ש) והנשאר בדם לרבות כל שפיכת שירים ליסוד. חטאת. שיהא כל מעשיה לשם חטאת. הוא. פרט שלא לשמו:

65. Leviticus.5.10.1

    כמשפט כמשפט חטאת בהמה מן החולין. וביום. ובידו הימנית:

66. Leviticus.5.11.1

    ואם לא תשיג. רי"א חביבה מצוה בשעתה שאין ממתינין לו עד שיעשיר. קרבנו כו'. עשירית האפה ללמד על נדבתו שהיא ג"כ עשירית האפה. סלת לחטאת מקיש חטאת למנחה (אינו בת"כ רק בזבחים ס"ג ע"ב) מה מנחה צריך הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף כו' לחטאת. שיפריש מעות לשם חטאת. לא ישים עליה שמן. אבל נותן על שירים. ולא יתן עליה לבנה. אבל כלי ע"ג כלי מותר. יכול אם נתן לבונה פסול תלמוד לומר כי חטאת. יכול אף בשמן כשר תלמוד לומר היא ומה ראית מכשיר אני בלבונה שיכול ללקטה מה שאין כן בשמן (אינו בתורת כהנים רק במנחות נ"ט ע"ב וע"ש) ישים. כל שהוא. יתן. כזית. והביאה אל הכהן וגו' על אשי ה' שיהא מקטיר לאישים ומתכוין לה'. חטאת. שתהא כל מעשיה לשם חטאת. היא. פרט שנקמצה שלא לשמה:

67. Leviticus.5.13.1

    מאחת מאלה. להשוות קלים לחמורים וחמורים לקלים עיין רש"י ז"ל:

68. Leviticus.5.15.1

    נפש. לרבות נשיא וכהן משיח למעילה:

69. Leviticus.5.15.2

    בשגגה. פרט למזיד (וצ"ל והמוציא מקדש לקודש מעל וכ"ה בת"כ ועיין מסכת מעילה דף י"ט ע"א):

70. Leviticus.5.15.3

    קדשי ה'. לרבות ק"ק בשרם ואימוריה' קודם זריקה פי' (אבשרם קאי קודם זריקה אבל אמוריה' אף לאחר זריק' ועיין בק"א) ואמורי ק"ק לאחר זריקה:

71. Leviticus.5.15.4

    מקדשי ה'. יצאו ק"ק. מניין לרבות קדשי בדק הבית גידוליהן ומה שבתוכן והמקדיש דברים שאינן ראויין להן תלמוד לומר קדשי. מקדשי פרט לגידולי מזבח כו' ושנתמלאו אחר כך. כסף. יכול דינרים תלמוד לומר שקלים יכול שקלי נחשת תלמוד לומר כסף. יכול של בבל תלמוד לומר שקל הקודש סלע הצורית:

72. Leviticus.5.15.5

    לאשם. שיהא מפריש מעות לאשם:

73. Leviticus.5.16.1

    ואת אשר חטא מן הקדש. לרבות פחות משוה פרוטה לתשלומין אף על פי שאין בו מעילה. הקדש ישלם. לאותו שעל הקודש ישלם. ומנין שמשלם חומש ואשם על תשלומין אלו תלמוד לומר הקודש ישלם. יוסף עליו. שיהא הוא וחומשו חמשה. אתו. פרט לחמשה חטאות המתות. והכהן יכפר עליו. שהכהן מכפר על עצמו והוא גם כן מועל. מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו או הביא אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא ת"ל באיל האשם. יכול אף חומש מעכב ת"ל באיל האשם ונסלח לו. איל. והאשם מעכבין ולא חומש:

74. Leviticus.5.17.1

    ואם נפש. אר"ע ואם מוסיף על ענין ראשון על ספק מעילה אשם תלוי:

75. Leviticus.5.17.2

    ועשתה אחת. לחייב על כל א' וא'. ולא ידע. פרט לאשתו נדה ואחותו בבית כו' שנא' כי תחטא ולא ידע פרט לזה שידע שחטא. ואשם. לגז"ש מה להלן דבר שזדונו כרת אף כו'. ונשא עונו עי' רש"י ז"ל. בערכך מה ערכך להלן בכסף שקלים אף כו' לאשם כו'. אשר שגג. שאם בא לפניו ספק חלב ולא ידע בינתים שאינו חייב אלא אחת ידע בינתים חייב על כל א' וא' שנא' שגגתו. והוא לא ידע. פרט לשאמרו לו אחרים יכול אעפ"י שאינו מכחיש ת"ל ולא ידע. ולא ידע ונסלח. פרט לאם ידע הא למה זה דומה לעגלה כו':

76. Leviticus.5.19.1

    אשם. ללמד שאם שחטו וזרקו ונודע לו שחטא או לא חטא שמותר באכילה. יכול אעפ"י שלא זרקו ת"ל הוא. מה יעשה כו'. יכול אע"פ שלא נשחט ת"ל אשם הוא. מה יעשה כו'. אשם לה'. יכול לבעה"ב ת"ל אשם הוא לכהן יכול כלו לכהן ת"ל לה' הא כיצד מותרי אשמות יפלו לנדבה ויקח בהן עולות וכו':

77. Leviticus.5.21.1

    כי תחטא וכחש שקדמו חטא. פרט לאומר אכלתי היום ולא אכל וכו'. בעמיתו ב' פעמים. פרט לגבוה ולאחרים. וכחש. יכול בדברים ת"ל בפקדון שהוא של ממון. אי מה פקדון שאין לו רשות להוציאו ת"ל בתשומת יד. אי מה אלו שיש בהן מתנת יד ת"ל בגזל. אי מה אלו דברים הנטלים מרשות בעלים ת"ל עשק. אי מה אלו דברים שדעת שניהם יודעת ת"ל אבדה:

78. Leviticus.5.22.1

    וכחש בה. בגוף הדבר ולא במוצא. אי מה אלו דברים שאפשר לדעת דברים שא"א לדעתן כגון המערב מים ביין כו' ת"ל על שקר כל שיש שקר. אי מה אלו דברים שאין מזיקין דברים המזיקין חובל אדם באדם קנין בקנין. אדם בקנין. קנין באד' מנין ת"ל על אחת מכל אשר כו' אי מה אלו דברים המשלמין את הקרן תשלומי כפל ד' וה' וכו' ת"ל ומעלה מעל ריבה. מעל בה' לרבות קדשי קלים. לחטא בהנה. פרט לאומר חבלת בי בשבת דלקת גדישי וכו' אמר לו אביו חבלת בי ועשית בי חבור' והוא כופר דקם בדרבה מיניה. והשיב את הגזילה. הגזילה עצמה יכול דוקא את הגזילה עצמה ת"ל ושלם. יכול משיב ומשלם שהרי הגונב משלם כפל ת"ל גזילה. הגזילה משלם. יכול דוקא משלם ת"ל הגזילה הא כיצד כשהגזילה בעין ישיב את הגזלה ואם לאו ישלם. ד"א את הגזילה כעין שגזל וכו' (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ו ע"א) פרט לשינוי שקונה. אשר גזל. פרט לגזל אביו שאינו משלם חומש ואשם. יכול לא ישיב כל עיקר ת"ל הגזילה וכן בעשק ובפקדון. ועדיין אני אומר אימתי אינו משלם בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו. נשבע הוא ולא אביו כו' הוא ואביו מניין ת"ל גזל עשק הפקד מצא. ועדיין אני אומר אימתי משלם קרן בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו כו' ת"ל גזילה ועושק ופקדון ואבידה: מניין ליתן את האמור למעלה למטה ת"ל מכל אשר כו'. ד"א וכחש בעמיתו כלל בפקדון כו' פרט או מכל כו' כלל מה פרט מפורש דבר שגופו ממון כו': (אינו בת"כ רק בשבועות דף ל"ז ע"ב)

79. Leviticus.5.24.1

    מכל אשר ישבע עליו. עד שיהא במתכוין לו מכאן שחייבין על זדון שבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון כו' ושלם אתו. ולא כפל. בראשו. ולא תשלומי ד' וה'. יכול הטוען טענת גנב שישלם חומש ת"ל בראשו וחמישתו המשלם בראש כו'. לאשר הוא לו. ולא שלוחו יכול לא יתן לשליח ב"ד ת"ל יתננו:

80. Leviticus.5.24.2

    ביום אשמתו. בה"א כשעת הוצאה:

81. Leviticus.5.25.1

    ואת אשמו. הפסיק הענין שאשם משלם עם הכפל שלא כדר"ש (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ה ע"ב וע"ש הפלוגתא). יביא. ואפילו לאחר יו"כ:

82. Leviticus.5.26.1

    ונסלח לו על אחת. שחייב על כל א' וא' כיצד היו ה' תובעין אותו תן לנו פקדון תשומת יד כו' ת"ל לאחת יכול אם נשבע כאחת [ור"ל שכלל הכל כאחת ולא פרט כל א'] ת"ל על אחת כו'. בה. פרט לפחות משוה פרוטה:

83. Leviticus.6.2.1

    כל מקום שנא' אהרן מרבה אני את בניו וכ"מ שנא' בני ישראל נאמר ואמרת לרבות את גרים. זאת העלה. היא. העלה. הרי ג' מיעוטין. פרט לשנשחט בלילה ושיצא דמה ושנשפך דמה. כל הלילה. שיהא נותנן בביאת השמש והם מתעכלין והולכין כל הלילה. א"ל אלא דברים שקרבין בלילה דברים שדרכן לקרב ביום מנין. כגון הקומץ והקטרת וכו' ת"ל תור' העל' ריבה. או אינו אלא שלא יהא מעל' מן הארץ כל הליל' ת"ל לא ילין חלב חגי כו'. עד הבק' מה ת"ל אם אינו ענין לאברי' תנהו ענין לתה"ד שתורמין כל הליל' מניין לאש מזב' הפנימי שלא תהא אלא ממזבח החיצון ת"ל אש המזבח תוקד בו וזו מערכה שניה של קטרת. אש מנורה מניין ת"ל אש תמיד. אש מחתה מניין. ת"ל ולקח מלא המחתה גחלי אש מלפני ה' איז' דבר שמקצתו לפני ה' זה מזב' החיצון. ובירושלמי יליף ה' מערכות מפסוק זה מנין לעשו' מערכה ליו"כ ת"ל והאש על מזבח כו'. ובער עליה הכהן זו מערכה לעיכול אברים. וערך עליה העלה. זו מערכה גדולה והקטיר עליה זו מערכה שניה של קטרת אש תמיד לקיום האש הרי חמשה:

84. Leviticus.6.3.1

    בד. של בוץ ושיהא שזור. ילבש. להביא מצנפת ואבנט ד"א לרבות את השחקי' [יומא י"ב ע"ב] ר' דוסא אומר להבי' בגדי כה"ג וכו':

85. Leviticus.6.3.2

    והרים. ונאמר להלן והרים מה להלן קומץ אף כאן קומץ. (יומא כ"ד ע"א ור"ל שישער מן הדשן מלא קומץ לכל הפחות ועיין שם ברש"י). והרים יכול עצים ת"ל עולה יכול אברי עולה ת"ל אשר תאכל האש. הא כיצד חותה מן המעוכלות הפנימיות. ד"א אשר תאכל האש לאברי' ופדרים שמחזיר למערכה (יומא מ"ה ע"ב) ד"א עיכולי עולה אתה מחזו' ואי אתה מחזיר עיכולי קטר':

86. Leviticus.6.3.3

    ושמו אצל המזבח (עיין סוף תמורה) ושמו כלו. ושמו בנחת. ושמו שלא יפזר. אצל. סמוך:

87. Leviticus.6.4.1

    ופשט ולבש. יכול כדרך של יו"כ מקיש לבישה לפשיטה:

88. Leviticus.6.5.1

    והאש כו'. מניין שהמכבה עובר בל"ת ת"ל לא תכבה:

89. Leviticus.6.5.2

    בבקר בבוק'. בתמיד לא נאמר אלא בקר א' ובקטרת נאמר ג"כ בבקר בבקר יקדים מכשיר את הקטרת לקטרת ובנרות נאמר ג"כ בבק' בבק' כשה"א בהיטיבו את הנרות יקטירנה נרות קודם לקטרת ובער כו' כהן א' בשני גזירי' (אינו בת"כ רק ביומא כ"ו ע"ב) ומניין שהוא אחר שניה של קטרת ת"ל ובער עלי' ולא על חברתה (יומא ל"ג ע"א) מנין שיעשה מערכה שתקבל עלי' כל העולות ת"ל העולה. מניין לאימורי קדשי קדשים וק"ק ת"ל חלבי השלמי'. ומניין הקומץ והלבונה ת"ל והקטיר כל הקטרת יהיה עלי' יכול אף הקטרת ת"ל וערך עלי' והקטיר עלי' ב' פעמים עלי':

90. Leviticus.6.6.1

    אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. תמיד אף בשבת אף בטומאה. לא תכבה. אף במסעות. וזאת כו' זאת אינ' נוהגת בבמה. הקרב אתה. כשירה ולא פסולה. אתה כלה כאחת. בני אהרן. ולא בנות אהרן:

91. Leviticus.6.9.1

    והנותרת ממנה יאכלו. שיאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מועטת. מצות תאכל. מצוה:

92. Leviticus.6.9.2

    תאכל. אפילו כל שהוא. במקום קדש. יכול במחנה לוי' ת"ל בחצר אהל מועד. מניין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש ת"ל במקום קדוש. יאכלוה. שלא יאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מרובה. יאכלנה. כשירה ולא פסולה:

93. Leviticus.6.10.1

    לא תאפה חמץ. הואיל ונאמר לא תעשה חמץ יכול לאו אחד על כלם ת"ל לא תאפה אפיה בכלל היתה וכו'. מאשי כו'. א"ל אלא מנחה מניין לכל הקדשים ת"ל קדש קדשי' יכול אם חלקוה פסול' (ר"ל אם חולק הקדשי' קוד' הקרב' האישים) ת"ל היא. כחטא' וכאשם. יש מהן כחטא' ויש מהן כאש'. מנח' חוטא הרי היא כחטא' לפיכך קמצה כו' עיין רש"י ז"ל:

94. Leviticus.6.11.1

    כל זכר עיין רש"י לרבות בעלי מומין למחלוקת. וכשהוא אומר למטה כל זכר לרבות אפילו בעלי מומין קבועין. וכשה"א עוד למטה כל זכר לרבות אפי' ממעי אמו. חק עולם. לבית עולמים. לדרתיכ'. לדורו'. כל אשר יגע בהם יקדש. יכול אפילו שלא בלע ת"ל בהם. יכול אם נגע במקצתה כלה פסול ת"ל אשר יגע כיצד חותך מקו' הבלוע:

95. Leviticus.6.13.1

    זה קרבן אהרן וכו'. יכול אהרן ובניו יקריבו כאחד ת"ל ובניו אשר יקריבו. יכול בניו כה"ג כשה"א למטה והכהן המשי' כו' הרי כה"ג אמור אלא בניו כהנים הדיוטים. ביום המשח. כשהם מתחנכים לעבודה ואם לא הביאו א' כה"ג וא' כהן הדיוט עבודתן פסולה. ביום המשח. אין כה"ג נמשח אלא ביום. אתו. אין מושחין ב' כה"ג כאחד. ביום המשח. מיום שנמשח מביא עד עולם שנא' מנחה תמיד. מנחה. הרי היא ככל המנחות ללבונה. תמיד. אף בשבת אף בטומאה:

96. Leviticus.6.14.1

    על מחבת. שטעונה כלי. בשמן. להוסיף לה שמן איני יודע כמה ת"ל תמיד מה תמיד ג' לוגין אף כאן ג' לוגין. תעשה. אף בשבת אף בטומא' שלישתן ועריכתן ואפייתן דוחה שבת. תעש' מרבכת. שנעשית ברותחין ואין לנו מורבכ' אלא זו ובתודה ובמילואים. תקריב. אף לאחר מוספין. תפיני. תאפה נאה ר"א אומר תאפה נא. שמטגנה בתחל' כו'. פתים. שכופל א' לב' וב' לד' וכו' יכול מה אהרן מביא בכל יום ודוחה שבת וטומאה ומביא חצאין וג' לוגין לעשרון ורבוכה אף בניו כן ת"ל זה קרבן:

97. Leviticus.6.15.1

    המשיח. יכול אף משוח מלחמה ת"ל תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו מביא עשירית האיפה יצא משוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו. ומניין שאין בנו עומד תחתיו ת"ל שבעת ימי' כו' אשר יבוא כו' את שבא אל אהל מועד בנו עומד תחתיו כו'. אין לי אלא משיח מרובה בגדים מניין ת"ל והכהן:

98. Leviticus.6.15.2

    מבניו. מלמד שבנו קודם לכל אדם שבעולם. יכול אפי' שאין ממלא את מקומו ת"ל ואשר ימלא כו'. מניין לכ"ג שמת ולא נתמנה כהן אחר תחתיו שקריבה משל יורשי' ת"ל מבניו יעשה כו'. יכול לחצאין ת"ל אתה כלה. רש"א נאמר כאן חק עולם ונאמ' להלן חק עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור:

99. Leviticus.6.16.1

    וכל מנחת כהן. ולא מנחת כהנת. מנחת נדבתו מניין ת"ל כל. מקצתה מניין ת"ל תהיה אפילו כל שהוא:

100. Leviticus.6.18.1

     זאת תורת. הואיל ונאמר יאכלנה ואשר יזה כו' יכול אין טעון כבוס אלא חטאת החיצונית. חטאת הפנימית מניין ת"ל תורת תורה אחת לכל החטאות. יכול אף חטאת העוף ת"ל זאת. קדש קדשים. לרבות זבחי שלמי צבור לצפון. היא. פרט לתודה ואיל נזיר:

← Previous · Next → — showing 501–600 of 3,540

Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source.