← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Deuteronomy.32.8.1 בהנחל עליון גוים . כשהנחיל הקב״ה לכל ח' מהשבעים אומות איש נחלתו :
Deuteronomy.32.8.2 בהפרידו בני אדם . בדור הפלגה שנתפלגו כל אומה למדינה מיוחדת ולכל א' חלק הקב״ה נחלתה :
Deuteronomy.32.8.3 פ״א בהנחל עליון . פי' הקב״ה שהוא עליון על הכל . הנחיל לכל שר ושר א' משבעים אומות ובחר אומה מיוחדת לו לעצמו :
Deuteronomy.32.8.4 בהפרידו בני אדם . פי' גוים . הם שם האומות ושריהם . ובני אדם . שהפריד ג״כ בני אב אחד לשבעים נפש :
Deuteronomy.32.8.5 יצב גבלת עמים למספר בני ישראל . כי תחילה חלק א״י לי״ב אומות ונתנה לכנען ובניו שהם י״ב :
Deuteronomy.32.8.6 למספר בני ישראל . שהם ג״כ י״ב שבטים שלקחו נחלתם . וששים אומות היו סביבות א״י ועם י״ב אומות שבא״י היו ע״ב . וכשהבטיח הקב״ה ליתן את הארץ לאברהם חשב עשר אומות . כי עשר הם י״ב . וכן ע' אומות הם ע״ב . ולכן א״י נתחלקה לעשר כי שני מטות לקחו נחלתם בעבר הירדן וכן השבטים הם י״ב ואינם רק עשר . כי בני יוסף נחשבו לאחד כמ״ש אצל בני יוסף חבל אחד וגו' . ושמעון ולוי אינם נחשבים כ״א לחלק אחד . כי שבט שמעון לקחו ערים מפוזרות בתוך יהודה . וזה כלל גדול בתורה כי עשר וי״ב וכן ע' וע״ב הכל א' כי השניים הם נעלמים :
Deuteronomy.32.8.7 ע " ד הרמז יצב גבלת עמים למספר וגו' . כי ע' וע״ב הם א' . וכן בע״ב שמות . ל״ו של ד' אותיות בסוד תלי וגלגל ולב . וכ״ד של ג' אותיות ויו״ד של ב' אותיות והכל באות א' כפול לבד וכן בששה שמות של ז״ת אלוה כו' שהן שבעים והשם המיוחד באמצע וכן בשם של י״ב ו' שמות ג' פשוטים וב' גילופין וא' גילוף גילופין שהן ע״ב לו״ק ואמר יצב גבלת שהן י״ב גבולי אלכסון וו״ק מקיפין לה וכל א' כלול מעשר שהם י״ב :
Deuteronomy.32.8.8 בהנחל . הם שבעה ושבעה מוצקות כמ״ש כי יד על כס יה . על הוא ג״כ יד דאימא :
Deuteronomy.32.8.9 בני אדם . סוד בן אדם מ״ה וב״ן ט' תחתוניות ס״ה וקס״ג תתא דמתתא :
Deuteronomy.32.8.10 בני אדם . הוא נקודה שבתוכה מ״ה וע״ב וכן בני ישראל תרי״ג שרשים שבהם כנגד תרי״ג מצות :
Deuteronomy.32.9.1 כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו . כי בהנחל עליון לכל שר ושר אומה שלו בחר לחלקו את עמו ולקח א״י לנחלה שלו ונתנה לישראל כמ״ש כל הדר בח״ל דומה כמי שאין לו אלוה לפי שהוא תחת השרי' . אבל א״י אין שום ממשלה לע' שרים עליה ולפיכך אפי' הגוי' הדרים בא״י צריכין לקיי' כל המצו' כמ״ש אצל הכותי' ואת משפט אלהי הארץ וגו' וזהו כי חלק ה' עמו מה שלקח ה' לחלקו נתן לעמו . יעקב חבל נחלתו . פי' ליעקב ובניו נתן חבל נחלתו . ומתחיל' אמ' עמו הוא הפרט כל שבט ושבט דכתי' חבב עמים ואח״כ יעקב הוא הכלל וכה״א ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם . חבל . פי' כי א״י נחלקת לשתים . א״י וירושלים . וירושלים נחלקת לג' חלקים . ירושלים . הר הבית . ועזרה . שהם מחנה ישראל ולויה ושכינה . ירושלים בזכות אברהם ויצחק . והר הבית ועזרה בזכות יעקב . ולכך עד העזרה היה מותר לערל ליכנס . וז״ש חבל נחלתו שניתן לו נחלה המשולשת כחבל . ונתנה ליעקב שגם הוא היה משולש וז״ש לא כאברהם שקראו הר וכו' אלא כיעקב וכו' . וכן בהמ״ק עצמו נחלק לשלשה :
Deuteronomy.32.9.2 ד״א חלק ה' עמו . זה א״י . חבל נחלתו ג' עולמות בי״ע :
Deuteronomy.32.9.3 ע " ד הרמז חלק ה' עמו . זה א״י :
Deuteronomy.32.9.4 חבל נחלתו . ג' עולמות בי״ע . חלק . ב' שילובים הידועים ד' שהן ג' חב״ד . נחלתו קפ״ד ס״ו קמ״ד :
Deuteronomy.32.10.1 ימצאהו בארץ מדבר . פו' סיפק צרכיהם כתרגומו :
Deuteronomy.32.10.2 וזכר כאן ה' דברים . בארץ מדבר . ובתהו . יסבבנהו . יבוננהו . יצרנהו . כי חמשה מתנות נתן הקב״ה לישראל . מן . ובאר . משכן . תורה . וענני כבוד . והצילן מה' דברים רעים שהיו שם . כמ״ש המוליכך במדבר הגדול והנורא . נחש . שרף . ועקרב . וצמאון . אשר אין מים . פי' צמאון שהיה המקום יבש מאד מחמת השרפים . ועוד שלא היה שם מים כמ״ש המוציא לך מים מצור החלמיש וז״ש כאן ימצאהו בארץ מדבר . ופי' סיפק צרכיך במדבר במן כמ״ש המאכלך מן במדבר וגו' . ובתהו . פי' שהי' המדבר תהו בלי מים כי סתם מדבר ארץ לא זרועה ומעיינות יוצאי' בבקעה אבל שם היה צמאון אשר אין מים :
Deuteronomy.32.10.3 ילל . לשון יללה כמ״ש מספד כתנים :
Deuteronomy.32.10.4 ישמן . פי' לשון שמם ומורא כמ״ש המדבר הגדול והנורא . יסבבנהו . בדגלים סביב המשכן . יבוננהו . שנתן להם התורה . יצרנהו כאישון עינו . שסיבבם בענני הכבוד לשמרם כאישון עין . וכמ״ש על כפים ישאונך פן תגוף וגו' :
Deuteronomy.32.10.5 ע " ד הרמז ימצאהו בארץ מדבר זו מדריגה התחתונה שנקרא ארץ :
Deuteronomy.32.10.6 ובתהו ילל ישמן . ג' דרגין הראשונים שהן ט' כמ״ש בפסוק במדבר הגדול והנורא הם ג' . נחש שרף ועקרב ג' . צמאון אשר אין מים המוציא ג' :
Deuteronomy.32.10.7 ימצאהו . הוא שם אהיה בכפול :
Deuteronomy.32.10.8 Deuteronomy.32.10.9 יבוננהו . הוא ט״ז פנים של החיות ד' שמות וכן יקחהו ט״ז כנפים אלא שכאן בפנים ושם בכנפים וכמ״ש בכנפיו והן ל״ב נתיבות :
Deuteronomy.32.10.10 Deuteronomy.32.10.11 כאישון עינו . בת עין אות רביעית ושם הוא קדם של ס״ג . כאישון הוא שם ג' של מ״ב והוא בת עין וכמ״ש לא יגרע מצדיק עינו :
Deuteronomy.32.11.1 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו . פי' דרך הנשר כשרוצה להוליך בניו ממקום למקום . כשמוצאם ישנים מקשקש בכנפיו להעירם שיקיצו משנתם . ואח״כ נכנס לתוך הקן . ומרחף בכנפיו עליהם . נוגע ואינו נוגע שלא יכביד עליהם . וכשרוצה ליקח אותם בתחילה פורש כנפיו הם נוצות כנפיו וכאשר ירצה להובילם למקום רחוק אז נושא אותם על אברתו שלא יפלו מהנוצות ארצה . וכן עשה הקב״ה עם ישראל ביציאת מצרים . בתחלה העיר אותם מן הגלות שדומה לשינה כמ״ש בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים . והעיר הקב״ה אותם שעשה נקמות בפרעה ובכל עמו ובטלה עבודה מאבותינו והוציאם . וז״ש כנשר יעיר קנו . על גוזליו ירחף . שנשא אותם בענני הכבוד נוגעים בארץ ואינם נוגעים וכמ״ש וה' הלך לפניהם וגו' . והמצרים היו זורקים אבני בליסטראות והענן קבלם כמ״ש ויעמד הענן מאחריה' :
Deuteronomy.32.11.2 יפרש כנפיו . מן הים להר סיני . כמ״ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי . וז״ש יקחהו שלקח' הקב״ה לו לעם :
Deuteronomy.32.11.3 ישאהו על אברתו . הוא מהר סיני לא״י שהוליכ' דרך המדב' הגדול והנור' וכמ״ש ובמדב' אשר ראית אשר נשאך וגו' כאשר ישא איש את בנו וגו' . ד״א כנשר יעיר קנו . זה רוח מזרח ששם דגל יהודה ששם היו העננים מעירים ומעוררים ללכת תחילה . על גוזליו . זה בנימין . דכתי' ביה . שם בנימן צעיר רדם וזהו רוח מערבי' וכמ״ש חפף עליו כל היום . יפרש כנפיו . זה רוח דרום . ישאהו על אברתו . זה רוח צפונית . וכמ״ש המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן . ד״א כנשר יעיר קנו אלו ד' מצות המסבבים לאדם לכך יש ד' מלאכים המסבבים לאדם כמ״ש כי מלאכיו יצוה לך וגומר וכמ״ש כל שמזוזה בפתחו וכו' . כנשר יעיר קנו זה מזוזה . כי קנו הוא ביתו של אדם כי כשרוצה לילך מביתו תעיר אותו מצות מזוזה לראות שדי . על גוזליו ירחף . זו ציצית שמרחפין על הגוף . יפרש כנפיו . אלו תפילין של יד שקושר בימינו על שמאלו . ישאהו על אברתו . אלו תפילין של ראש שהוא למעלה מכל האברים . ד״א כנשר יעיר קנו . אלו בעלי עבודה שנקראו בני מלכי' כמו נשר מלך בעופו' . על גוזליו ירחף אלו בעלי חכמה ג' ראשונות כמבוא' . יפרש כנפיו . אלו בעלי מצות . ישאהו על אברתו . אלו בעלי תורה . כמ״ש באברתו יסך לך ותחת כנפיו . וכמ״ש בר״מ פ' פינחס :
Deuteronomy.32.11.4 ע " ד הרמז כנשר . הוא שם של ט' אותיות באחוריים בריבוע ואתחלתה הוא נשר וא' הוא כנשר . ועוד נשר הוא שם דאנכי של עשרת הדברות :
Deuteronomy.32.11.5 יעיר הוא אחורי שם מ״ה . קנו . סוד ציון . על . הוא סוד ע' בחינה אחרונה של מוצא ראשון שקבוע תמיד במוצא השני :
Deuteronomy.32.11.6 Deuteronomy.32.11.7 ישאהו . ב' אהיה . כאן ששה חותמות שנחתם בהם שמים וארץ והשביעית הוא בדד ולכך כתיב בדד שהוא כולל עשר מדות . וזהו ימצאהו יסבבנהו וגו' כנשר יעיר קנו וגו' ובדד הוא שם של עשר אותיות ב' ווי״ן כו' וכן הוא כולל של ב' מצות האלו בתפילין ומזוזה :
Deuteronomy.32.12.1 ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר . בדד ינחנו . ביום בעמוד ענן כמ״ש לנחותם הדרך . ולילה בעמוד אש להגן עליהם מן המזיקים וז״ש ואין עמו אל נכר . ד״א בדד ינחנו . בא״י כמ״ש כל הדר בא״י יש לו אלוה . ואין עמו אל נכר . בח״ל כמ״ש אשר ינהגך ה' שמה אפו' בח״ל ינהגך ה' :
Deuteronomy.32.12.2 ד״א בדד ינחנו . בעוה״ב וכמ״ש וישכן בטח בדד עין יעקב וכמ״ש ונשגב ה' לבדו . וכן והאלילים כליל יחלף :
Deuteronomy.32.12.3 ואין עמו אל נכר . בעוה״ז כמ״ש אשר חלק ה' לכל העמים ואתכם לקח ה' להיות לו לעם נחלה . ד״א ה' בדד ינחנו . בתורה לשמו של הקב״ה והוא המלמד לאד' דעת . ואין עמו אל נכר . במצות . ד״א בדד . בק״ש כמ״ש ה' אלהינו ואין עמו אל נכר . בתפלה כי מתפללין אנחנו לאבונא די בשמיא בלחוד כי כל הכחות וההנהגות הן מהקב״ה לבד . ולכך כתיב כאן שם אל שהוא שם ההנהגה וכתו' ואין עמו אל נכר שאעפ״י שהכחות מנהיגים . הכל ממנו ית' והוא הנותן להם כח לעשות חיל והוא שם משותף ולכן אמרו כי בקרבנות לא כתיב אל ולא אלהים שלא ליתן פתחון פה וזהו ואין עמו אל נכר . והויה הוא שם המיוחד לכך נאמר בדד ינחנו :
Deuteronomy.32.12.4 ע " ד הרמז ואין עמו אל נכר . זה ציצית אף שאין בהם שם אעפ״כ הוא תשמישי מצוה והוא דרגא רביעית שנקרא אל ולכן אמר על ג' דלעיל לשון חיוב וכאן אמר לשון שלילה :
Deuteronomy.32.12.5 Deuteronomy.32.12.6 ינחנו . הוא עדן וטל מן בינה :
Deuteronomy.32.12.7 ויאכל תנובת שדי . חשב כאן עשרה דברי' נגד ע״ס ג״ר בפסוק זה וז' דברים בפסוק שאח״ז וידוע שע״ס הן ה' כנגד ה' בב' אופנים ה' . עולם המושכל . וה' . עולם המורגש שהם בסוד נקודות של השם חש״ק ונח נראה וסוד של תפילין וציצית ומזוזה ובשר הפסוקים יש ה' דברים מצומח וה' מן חי . ויאכל תנובת שדי . וינקהו דבש . ושמן מחלמיש צור . חלב כליות . ודם ענב . וה' מן חי חמאת בקר וגו' וכמו שידוע בסוד קטורת נטף כו' סמים ולבונה זכה בסוד ירכבהו והם נגד חמשה אכילות וה' שתיות ויאכל תנובת שדי חלב כרים ואילים ועתודים וחלב כליות חטה הם אכילות וה' שתיות חמאת בקר וחלב צאן כו' :
Deuteronomy.32.12.8 ד״א ירכבהו יש בהם עשר דברים כדלעיל . ואילים בני בשן ועתודים . שניהם בדעת . חלב כרים . בת״ת סמוך לו . חלב כליות חטה . בחכמה . כמ״ש מי שת בטוחות חכמה . ודם ענב . הוא בינה יין המשומר בענביו שעתיד להתגלות בעה״ב . כתיב ארץ ואח״כ תנובות שדי שהוא עץ עושה פרי ואח״כ דבש ושמן ולכך אמר וינקהו שהוא סוד נערים עולל ויונק ושם סלע וצור ואח״כ חמאה וחלב ובסוף אמר עם חלב כליות כמ״ש לכו לחמי בלחמי ושתו ביין מסכתי . ענב וחמר . הוא סוד התפילין ש״י נהורין שהן ד' בתים ואמר כאן עשר דברים נגד עשר ארצו' ועם בית המקדש הוא י״א וכן כאן ירכבהו על במתי ארץ הוא כלל כולם והוא ירושלי' שהיא גבוה מכולם ואח״כ חשב העשר וחשב ז' בפסוק אחד וד' בפסוק השני וכן בקטורת ד' סמנים וז' בשמים :
Deuteronomy.32.13.1 ירכבהו על במותי ארץ . פי' הכניסם לא״י והמשילם על א״י . ונקרא במותי ארץ מפני שהיא גבוהה מכל הארצות :
Deuteronomy.32.13.2 ויאכל תנובת שדי . הם פירות א״י המשובחים ומפני שמזונות האדם הם מב' דברים צומח או חי כמ״ש ארץ זבת חלב ודבש . דבש הוא מצומח וחלב מבע״ח . וכאן חשב ה' דברים מצומח וה' דברים מבע״ח . ה' אכילות וה' שתיות . ויאכל תנובת שדי . חלב כרים . ואילים . ועתודים . וחלב כליות חטה . וה' שתיות . חמאת בקר . וחלב צאן . ודם ענב . דבש . ושמן :
Deuteronomy.32.13.3 ירכבהו על במתי ארץ . זה התורה בכלל כמ״ש שאין תורה כתורת א״י :
Deuteronomy.32.13.4 ויאכל תנובת שדי . זה מקרא כמ״ש לכו לחמו בלחמי :
Deuteronomy.32.13.5 וינקהו דבש מסלע . זו משנה כמ״ש ושים בסלע קנך :
Deuteronomy.32.13.6 ושמן מחלמיש צור . זה גמרא כמ״ש הן הכה צור ויזובו מים :
Deuteronomy.32.13.7 ע " ד הרמז סלע זה נער זה מט״ט :
Deuteronomy.32.13.8 ומלמעלה למטה דבש ושמן בדעת . והשאר הכל כסדר ואמר בקו האמצעי עם חלב וגו' וכנגד הארץ שהוא רביעית אמר לשדים לא אלה שהם תחת האדם ואלו ב' שמות אלוה אלהים הם שמות ההנהגה שהן אותיות שניות ושלישית דאהי״ה וזה שמו של בצלאל בצל אל קוצו של יו״ד :
Deuteronomy.32.14.1 חמאת בקר הם הלכות . וכמ״ש לכו לחמו בלחמי :
Deuteronomy.32.14.2 חלב צאן . הם אגדות כמו צאן שמעשרות בעליהם :
Deuteronomy.32.14.3 חלב כרים . אלו ספרא וספרי וכל מדרשי תורה . עם חלב כליות חטה . אלו תקופות וגמטריאו' משלות שועלים וכל החכמות :
Deuteronomy.32.14.4 ודם ענב תשתה חמר . אלו סודות התורה יין המשומר בענביו ומה שנקרא ודם ויין מפני שיש שבעים פנים לתורה כמנין יי״ן וכן יש נו״ן פנים לתורה כמנין וד״ם . ענב וחמר . אלו מעשה בראשית ומעשה מרכבה . ענב . זה מעשה בראשית כמ״ש יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית . וחמר . זה מעשה מרכבה רמ״ח מצות עשה שהיא שיעור קומה של מרכבה . וע״פ פשוטו ודם ענב תשתה לשון נקבה נסתרת שקאי על הארץ שאמר למעלה על במתי ארץ . פי' שמפני רוב הענבים שבאילן יהיה היין זב מהם שדומה לדם על הארץ ותשתה הארץ מהם וכל זה שבח א״י ושיהיו ענבים הרבה עד שיהיה היין זב מהם בלא כתישה :
Deuteronomy.32.15.1 שמנת עבית כשית . כי חלקי האדם הם שלשה . עור בשר ועצמות . והגידין הם רק לחבר האברים שלא יתפרדו . ואמר כי השמן לב העם הזה בכל חלקי הגוף . שמנת . שהבשר שמן . עבית . הם העצמית . שנתעבו בשיקוי מוח עצמות . כשית . שנתכסה העור בשומן פימות עלי כסל . ואמר וישמן ישרון . שגם הקרבים והמעים הפנימי' מלא שומן ולכן אמר וישמן לשון נסתר שקאי על חלקי הנסתרים בפנים . והנמשל הוא כי הברכה והעשירות . הם בג' דברים . א' . בפרי האדמה כמ״ש חלב כליות חטה ודם ענב . ב' . בבע״ח כמ״ש חמאת בקר וחלב צאן . ג' . בבנים ובנות כמ״ש ואהבך וברכך והרבך . ומפרש ואזיל . פרי בטנך אלו בנים ובנות . שגר אלפיך . אלו בעלי חיים . ופרי אדמתך . זה צומח . וכנגד זה אמר שמנת בפרי האדמה בדבש יין ושמן . עבית . במקנה בקר צאן . כשית . בבנים ובנות . שהם מכסות עליך להגין . ועיקר העושר הוא בזהב וכסף ונגד זה אמר וישמן ישרון ויבעט פי' שמורד בלבו :
Deuteronomy.32.15.2 ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו . מפני שאנחנו צריכין לברך את ה' על שבראנו ומשגיח עלינו בכל עת . וזהו ויטש אלוה עשהו וינבל . דיבר דברים לא כן על צור ישעתו . כי כחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה ואמר צור ישעתו כמו הצור שהוא יסוד הבית . כן הקב״ה סיבת כל הסיבות ולכך נקרא צור העולמים ובתחלה שוכח את בוראו ואח״כ וינבל מטיח דברים כלפי מעלה . כמ״ש אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו וכן ואני חזקתי את זרועותם ואלי יחשבו רע :
Deuteronomy.32.16.1 יקנאהו בזרים . לא זו ששכחו אלא שיקניאהו בזרים . ואין קנאה אלא בע״ז שנא' כי אל קנא :
Deuteronomy.32.16.2 בתועבת יכעיסהו . כמו שעושה אדם דבר מתועב בפניו והוא עריות שנא' בהם תועבה כמ״ש אלהיהם של אלו שונא זמה ואח״כ :
Deuteronomy.32.17.1 יזבחו לשדים . כמ״ש ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים וישפכו דם נקי וגו' ומפני שראשי עבירו' הם שלשה . ע״ז ועריות וש״ד ולה״ר נגד כולם . חשב שעברו על כולם יקנאהו בזרים . זה ע״ז . בתועבת יכעיסהו . זה עריות . יזבחו לשדים . זה ש״ד . וינבל צור וגו' . זה לה״ר שהוא שקול נגד ג' עבירות האלו והכל בא ממחשבה וזהו ויטש אלוה עשהו ששכח בלב ואח״כ בדיבו' הוא לה״ר ואח״כ במעשה הוא ע״ז וג״ע וש״ד . ואלו ד' ראשי עבירות נאמרו בארבעה ראשי עשרת הדברו' . הדובר לה״ר עובר על אנכי שהוא כאלו כפר בעיקר . העובד ע״ז . עוב' על לא יהיה לך אלהי' אחרי' . ש״ד . עובר על לא תרצח . ג״ע . הוא לא תנאף . ועונשן של ע״ז וג״ע וש״ד . ג' מיתו' בעוה״ז סקילה חנק הרג . ועל לה״ר בעה״ב שריפ' וכמ״ש אני מלמעל' וגיהנם מלמטה . יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום . מפני שחלק האומות תחת השמים לע' שרים וכל שר נקרא אלוה אעפ״י שאין להם יכולת בעצמן רק כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל . אבל ישראל אין להם שר למעלה רק הקב״ה בעצמו . וז״ש אלהים לא ידעום . שאינם מכירים אותם רק חדשים מקרב באו שלא היה להם מימים קדמונים :
Deuteronomy.32.17.2 לא שערום אבתיכם . לא די שלא עשו אותם אלא שלא עלה על דעתם מחשבה כזו . כי מחשבת ע״ז כמעשה שנא' למען תפש את בית ישראל בלבם ( יחזקאל י״ד ה' ) וכמ״ש לא יהי' לך אלהים אחרי' אפי' במחשבה . והוא נגד ג' חלקי העולם עש״ן וכמ״ש בעגל ויקח . ויצר . ויעשהו . והם עשיה . יצירה . בריאה . וכנגד הארץ שהיא רביעית אמר לשדים לא אלה שהם תחת האדם :
Deuteronomy.32.17.3 ויח' צור ילדך תשי . זה האב . מחללך . זו האם שבחללה נוצר הולד כמ״ש הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם . ואעפ״י שהאב והאם הם הסיבה אבל סיבה הראשונה הוא הקב״ה לכן הקב״ה נותן בולד יו״ד דברי' נגד שניהם שהאב נותן חמש והאם חמש . כמבואר במס' נדה ( דף ל״א ע״א ) ( ואף שאינו חושב רק ט' דברים שנותן הקב״ה . חסר חד ממניינא והוא דעת וכ״ה הגו' בע״י שם ) ואצל האב אמר צור ילדך שהוא סיבה הראשונה לאב . וצור הוא סיבה הראשונה . ואצל אם . אמר אל מחללך שהוא שם ההנהגה כמ״ש הצור תמים פעלו אל אמונה ולפי שארר ( תעני' כ״ה ע״ב ) אין לך טפח מלמעל' שהארץ מעלה טפחיים וכן האם מזרעת ממטה למעלה לכן אמר מחללך מן הכפולים :
Deuteronomy.32.18.1 ע " ד הרמז צור ילדך תשי . פי' התחלת השכחה ושכחת :
Deuteronomy.32.18.2 ותשכח אל מחללך . שבראך . כי ג' שותפין באדם והג' כלול משניהם ולכך נותן י' דברים נגד שניהם כי באדם יש ה' אברים גלוים וה' נעלמים עין אוזן פה יד ורגל גלוים . ה' נעלמים ריח קלסתר פנים . וג' יותר נעלמים חכמה בינה שכל . עור ובשר מן האב עצמות וגידין מן האם . מוח לעצמות ודם לבשר ושני לבושין שערות וצפרנים . צפרנים לאב ושערות לאם . ובעין אודם ולובן . ילדך . זה האב :
Deuteronomy.32.18.3 מחללך . זו האם שבחללה נוצר הולד וכמ״ש הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם ופי' הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם ואע״פ שהם הסיבה אעפ״כ סיבה הראשונה הוא הש״י ולכך נותן נגד שניהם והאדם נבנה מששה דברים עור ובשר גידים ועצמות וכמ״ש עור ובשר תלבישני . ושנים בעין שחור ולובן שמהם בא החיות לאדם ושני פנימין המשקין מוח ודם שהם משקים העצמות והבשר . ושני לבושין שערות וצפרנים וכל הלובן בא מן האב . והשחור והאדום מן האם . והש״י נותן ה' נעלמים נגד האב וה' נגלים נגד האם חמשה פנימים וחמשה חיצונים ה' חיצונים שהם משמשין עין אזן פה יד ורגל ה' נעלמים רית וקלסתר פנים דעה בינה השכל . והנשמה שאמרו בגמ' זו הנפש ונשמה עליונה הוא דעה בינה השכל שנכללת בג' לפיכך הש״י הוא סיבה של יצירה של האב ובריאת האם וז״ש צור סיבה ראשונה של ילדך . ואל . זו סיבה של מחללך בבטן האם . צור זה הסיבה ראשונה של העשייה . ואל הוא שם ההנהגה כמו שני שמות אלו הצור תמים ואל אמונה . ילדך . אב . מחללך . אם . וידוע שהאם מזרעת טפיים נגד האב וכמ״ש אין לך כל טפה כו' לפיכך מחללך הוא כפול כי אמו מזרעת ממטה למעלה . ג' אותיות של השם כל א' וא' מיוחד וא' נשאר בכפלו וכן בשמות אהי״ה וא״ד שנעשים אלהים ומד' כפלים חמש :
Deuteronomy.32.18.4 תשי . תש י' . תשכח תש כח . י' דאבא כח דאמא וכמ״ש שמתשת כח של מעלה כמו באצבעות ופרקין שמתישין כח של מעלה ובפסוק הזה שם אחרון משם מ״ב עם נקודותיו :
Deuteronomy.32.18.5 Deuteronomy.32.18.6 כל זאת . בג' אחוריים רק מקום :
Deuteronomy.32.18.7 מ״ה הוא מוקדם שהוא הד״ס ראשית כל והשאר זאת בסוד מי זאת :
Deuteronomy.32.18.8 חכמו . הוא י״ב אותיות של שע״ד :
Deuteronomy.32.18.9 יבינו ז״ן . כ״א . סוד הדעת זו״ן יובל ושמיטה שמתפשטין בז״ת וז״ש אבד עצות המה :
Deuteronomy.32.19.1 וירא ה' וינאץ מכעס בניו . כמ״ש ( במנחות סוף המסכת ) הביאי בניך מרחוק אלו גליות שבבבל וכו' . ואמר וירא ה' . שה' לבדו ראה רום לבבם . וינאץ . וימאס ה' אותם כי תועבת ה' כל גבה לב וניאוץ הוא לשון מיאוס . ועד כאן חשב גנותם ואח״כ פורענותם :
Deuteronomy.32.20.1 ויאמר אסתירה פני מהם וגו' . כי במתן תורה נתן להם לישראל ד' מתנות . דרכי תורה . ויראה . והתורה . והמצוה . והן בד' דרגין הידועין וז״ש אסתירה פני מהם זה החכמה והבינה . כמ״ש וקראתי בשם ה' לפניך שהם נקראים פנים וכמ״ש הנני יוסיף להפליא וגו' ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר :
Deuteronomy.32.20.2 אראה מה אחריתם . זו היראה והאהבה וכמ״ש סוף דבר את האלהים ירא וכמ״ש אם אין חכמה אין יראה :
Deuteronomy.32.20.3 כי דור תהפכת המה . במעשיהם אומרים לטוב רע ולרע טוב וז״ש דור פי' על כל הדור אעפ״י שעוסקין בתורה :
Deuteronomy.32.20.4 לא אמן בם . לשון קיום שלא נתקיימה תורתם בידם מחמת חסרון בטחון כמ״ש ( סוף מכות ) בא חבקוק והעמידן על אחת והוא בטחון שנאמ' וצדיק באמונתו יחי' וכן אמרו העולם על עמוד א' עומד שנא' וצדיק באמונתו יחיה :
Deuteronomy.32.21.1 הם קנאוני וגו' . נגד יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו :
Deuteronomy.32.21.2 בגוי נבל אכעיסם . כמ״ש ( יבמות ס״ג ע״ב ) אין לך משוקץ באומות כברבריא :
Deuteronomy.32.22.1 כי אש קדחה באפי וגו' . חשב בכאן ד' עונשין . נגד יזבחו לשדים לא אלה . אמר כי אש קדחה באפי שהוא קודם הנקמה ואח״כ בסופה והוא הכל בשמים כמ״ש וחרה אף ה' ועצר את השמים :
Deuteronomy.32.22.2 ותיקד עד שאול תחתית . זה ארץ התחתונה :
Deuteronomy.32.22.3 ותאכל ארץ ויבלה . זה ארץ העליונה :
Deuteronomy.32.22.4 ותלהט מוסדי הרים . אלו העמודים שהארץ עומדת על העמודים והעמודים על ההרים :
Deuteronomy.32.22.5 ועוד העה״ז נחלק לד' חלקים . א״י וירושלים ובהמ״ק כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון . וח״ל היא הרביעית . וז״ש כי אש קדחה באפי זה בהמ״ק כמ״ש ישימו קטורה באפך . ותיקד עד שאול תחתית . זה ח״ל כמ״ש מיד שאול אפדם וכן אם יהיה נדחך בקצה השמים זה הגליות ותאכל ארץ ויבלה . זה א״י . ותלהט מוסדי הרים . זה ירושלים כמ״ש ירושלים הריה סביב לה . ד״א כי אש קדחה באפי . זו בהמ״ק . ותיקד עד שאול תחתית . זו גיהנם . ותאכל ארץ ויבלה . זה א״י ותלהט מוסדי הרים . זו ג״ע . וכמ״ש צדקתך כהררי אל שהוא במרום הרים משפטיך ותהום רבה . הוא שאול תחתית והם ד' ראשי אברים שבארץ :
Deuteronomy.32.23.1 אספה עלימו רעות חצי וגו' . רעות הם הבאים מהש״י בעצמו . וחצי . הוא הבא ע״י שליח כמו חיה רעה חרב ודומיהן :
Deuteronomy.32.23.2 אספה עלימו . פי' אכניס כל הרעו' עליהם . כדמפרש ואזיל :
Deuteronomy.32.24.1 מזי רעב וגו' ולחמי רשף . פי' שנעשים כלחם הנשרף באש :
Deuteronomy.32.24.2 וקטב מרירי . הוא מאויר . ורעב הוא יסוד המים שנתקלקלו ומזה בא רעב . רשף זה אש . ושן בהמת . הוא חצי אכלה בם . ג' הראשונים הם כלל הרעות שהם ג' יסודות מזי רעב הם מחמת חסרון המים או מריבוי המים כמ״ש תשטוף ספיחיה עפר ארץ . ולחמי רשף הוא אש . והם כלל הרעות וכמ״ש אני שלח את כל מגפתי אל לבך . ושם היו כל הג' ברד ואש ורוח . ואמר ושן בהמת כולל חיה ובהמה . ואלו הם כלל העולם כי ג' יסודות נבראו ביום א' אש מים ואויר . והרביעי שהוא ושן בהמת נברא ביום האחרון כמ״ש בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה . ובו ביום נעשה האדם כי הימים של מעשה בראשי' יום הראשון כלל ג' ימים הראשונים ויום ו' כלל ג' ימים האחרונים :
Deuteronomy.32.25.1 גם בחור גם וגו' . ד' דרגין הן בבני אדם . בעלי תורה בעלי חכמה ובעלי מצות והם נחלקים לשנים . בעלי מצות עשה . ויראי השם . הנזהרים מלעבור על ל״ת . גם בחור . זה איש חיל המקיימים מ״ע . בתולה . הם יראי השם . כי מ״ע רק בזכרים ול״ת בנקבות . יונק . הם ת״ח כמ״ש תינוק יונק משדי אמו . איש שיבה . אלו בעלי חכמה כמ״ש בישישים חכמה וז״ש במס' מגילה ( י״א ע״ח ) כמו שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתור' כן בזקנותו הקטין עצמו אצל מי שגדו' ממנו בחכמה . וחשב כאן ז' קללות נגד ז' שמות של יצה״ר וז' מדורי גיהנם . ז' היכלות טמאות . ז' שמוציאין את האדם מן העולם . ז' עונשין . והם ד' מיתות ב״ד כרת מיתה בידי שמים מלקות . וכל א' מז' ימי השבוע נחלק לד' עתים . וכן ז' שני שבוע נחלקו לד' תקופות וכ״ח עתים . וכולם נכללו בשתים אלו . רעות . וחצי . והוא נגד שני אלו ויטש וינבל . וכמ״ש ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר על כי אין אלהי בקרבי וגו' :
Deuteronomy.32.26.1 אמרתי אפאיהם . פי' אשיתם פאה כי האל״ף נוסף בתיבה זו :
Deuteronomy.32.26.2 אשביתה מאנוש זכרם . שלא יזכר עליהם שם אנוש כלל . ושתים אלו הם נגד שבט יהודה ובנימין שהם בירכתי ארץ . ועשרת השבטים נשבתו מאנוש זכרם ולא נודע מקומם איה . ונגד צור ילדך תשי אמר אפאיהם ונגד ותשכח אמר אשבית' מאנוש זכרם וכמ״ש וישליכ' אל ארץ אחרת הלמ״ד רבתי שהשליכ' בהשלכה גדולה וכמ״ש למען הרחיקם מעל גבולם והמ״ט קללות נגד מ״ט שבפ' תוכחה ז' ומ״ב ולעתיד יתהפכו כולם לברכה כמ״ש ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אוביך ועל שנאיך אשר רדפוך והותירך ה' אלהיך וגו' :
Deuteronomy.32.27.1 לולי כעס אויב אגור . לשון מורא שאני מתיירא מפני כעס אויב פן יאמרו וגו' ולא ה' פעל וגו' . כי מפני ג' דברים יאמרו שידינו רמה . א' מפני שמקרה הוא . או מזלם גרם . או שע״ז שלהם גרמה . וז״א פן ינכרי צרימו שיתלו באלהי נכר שלהם ופן יאמרו ידנו רמה שיתלו במזלם ולא ה' פעל כל זאת . שיאמרו מקרה הוא . וג' עולמות הן . עולם המזל הוא עולם התחתון . עולם המלאכים . ועולם העליון . פן ינכרו צרימו נגד העול' העליון . ידנו רמה . הוא עולם המלאכים . ולא ה' פעל כל זאת אלא במקרה . והוא נגד עולם התחתון . וכנגדם ג' פורעניות אלו כי אש קדחה באפי . על שאמרו שע״ז גרמה זה . אספה עלימו . על שאמרו ידינו רמה שמזלם גרמה להם . ומה שאמ' חצי אכלה וגו' שזה לא יוכלו לתלות לא בע״ז ולא במזל רק על שאמרו מקר' הוא ולא ה' פעל כל זאת והם ג' חלקי העול' . שמים וארץ ובני אדם . פן ינכרו צרימו . בשמים כמ״ש כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה . פן יאמרו ידנו רמה . הוא מעשה בני אדם . ולא ה' פעל כל זאת . בארץ כמ״ש כי אני ה' בקרב הארץ :
Deuteronomy.32.28.1 כי גוי אבד עצות המה . חשב כאן עצה תבונה חכמה . כי בג״ד העולם מתנהג כמ״ש ה' בחכמה יסד ארץ וגו' וכן במעשה המשכן ואמלא אתו וגו' וכולם נתנו לישראל . והדעת נקרא עצה כמ״ש אין חכמה ואין תבונה ואין עצה . וכמ״ש את מי נועץ וגו' וכן פלא יועץ וגו' והוא מתנה עליונה על הכל ולא ניתן לאומות כלל וכמ״ש ובתבונתו מחץ רהב ( איוב כ״ו י״ב ) וכולם כפולים בשמות חכמה שכל . בינה תבונה . ועצה אין לה אלא שם אחד ולכן אמ' גוי אבד עצות המה וכן ואין בהם תבונה ששם גנוז הדעת ואפי' מה שיש בכוחם להבינם דהיינו חכמה ובינה אין נותנים על לבם כלל ולכן אמר :
Deuteronomy.32.29.1 לו חכמו ישכילו זאת יבינו וגו' . אם היו משכילי' מה שנקרא זאת היו מבינים לאחרית' . ג' האלו הנכללים במדה זאת וכן בפרעה נאמר ולא שת לבו גם לזאת והיא הנהגת מלכות שמים . ובינה נקרא אחרית וחכמה נקרא ראשי' והשכל באמצע וזהו אמר לו חכמו בתחילה . ישכילו . הוא השכל לדעת מדת זאת . יבינו . הוא תבונה וזהו לאחריתם ואם היו משכילים מדת זאת שהיא נותנת ממשלה כדי להשמידם עדי עד . היו מבינים לאחריתם שגם עליהם תעבור הרעה ומה אם לעושי רצונו כך לא ויתר הקב״ה על מעט עוונותיהם לעוברי רצונו עאכ״ו :
Deuteronomy.32.30.1 איכה ירדף א' אלף וגו' . שמחמת מורך לבבם הם נסים מפני שנים וזה שלא כדרך הטבע :
Deuteronomy.32.30.2 אם לא כי צורם מכרם . לשר של הגוים וזהו ירדף א' אלף :
Deuteronomy.32.30.3 וה' הסגירם . נגד יניסו רבבה שזה אין תלוי בכח הגוים אלא במורך לבבם שהסגיר אותם ה' ביד שרי הגוים ומפני זה בא להם מורך לבב ואמר וה' הסגירם הוא וב״ד וזה ב״ד של מעלה וב״ד של מטה :
Deuteronomy.32.31.1 כי לא כצורנו צורם . פי' הגוים אומרים וודאי ה' הסגירם ולא מפני שאין בו יכולת להצילם אלא שמכרם לשר שלהם :
Deuteronomy.32.31.2 ד״א הישראלים אומרים כי לא כצורנו וגו' כי בוודאי הקב״ה מרחם על כל מעשיו ומה שאחד ירדף אלף שהוא בלתי רחמנות ואכזריות גדולה . הוא מחמת שמסר אותנו ביד השר של הגוים והשרים אין להם רחמנות כלל :
Deuteronomy.32.31.3 ד״א כי לא וגו' . כשהקב״ה שומר אותנו שומר גם כל האומות וכמו שצוה להקריב ע' פרים אבל צורם הוא רוצה לעקור הכל . ואיבינו פלילים . שהגוים שופטין תמיד אותנו . או פי' לשון עצה שיועצין איך להשמידנו :
Deuteronomy.32.32.1 כי מגפן סדם גפנם עד וראש פתנים וגו' . כאן חושב ג' דברים גפן . וענבים . ויין . וכל א' יש בו שנים מגפן סדום ומשדמת עמרה . ענבים ואשכלת . יינם וראש פתנים . ולפי שיש ג' דברים מחשבה . ודיבור . ומעשה . אמר כאן ג' אלו . מגפן הוא נגד מחשבה שאין ניכר כלל כמו הגפן שאין ניכר בו היין . ונגד הדיבור אמר ענבמו וגו' . ונגד המעשה שנראה לכל . אמר חמת תנינם יינם . ובכל אלו הם לרעה על ישראל . וכמ״ש ה' מה רבו צרי וגו' לפי שיש בגוים ג' מינין . א' אלו שעושין הרעה בידים . ב' אשר אינם יכולים לעשות רק שמסיתים לעשות רעה לישראל . והג' גם אינם מסיתים . רק שמחשבתם תמיד לעשות רעה וזה שאמר דוד מה רבו צרי . אותם שעושין רעה . רבים קמים עלי . אלו המסיתין . רבים אומרים . המבזין אותי במחשבתי . וכנגד זה . ואתה ה' מגן בעדי . נגד העושין בידים . כבודי . הוא נגד המסיתין . ומרים ראשי . נגד החושבין . וכן כתיב . ( ישעיה מ״א י״א י״ב ) הן יבושו כל הנחרים בך וגו' . אנשי ריבך . אלו החושבין לעשות רעה אבל אין יכולין לעשות . אנשי מצתך . אנו היועצין לעשות . אנשי מלחמתך . אלו העושין . ואמר כאן מגפן זו מחשבה אלו אנשי ריבך אע״פ שאומר לעשות הרע אינו אלא במחשבתו כי הוא אינו יכול לעשות רע רק מחשבתו לרע . ענבמו . נגד אנשי מצתך כמו ענבים שסופן להיות יין והענבים הם מקור ועיקר היין כן אנשי מצתך הם עיקר הרעה שיועצין תמיד לרעה . חמת תנינם יינם . אלו אנשי מלחמתך שעושין הרע במעשה ונגד מה שאמר בישעיה כל הנחרים בך שהם המעמיקים עצות ואפי' אין מדברים רע אמר כאן ואיבינו פלילים שהוא עצה עמוקה שחושבין לרע ומה שאמר כפול מגפן סדם ומשדמת עמרה כי בסדום היו יושבין השופטים שלהם והקצינים . ובעמרה היו יושבין שאר העם וכמו שאמר הכתוב שמעו דבר י״י קציני סדם כי הנבואה לשרים ותורת אלהינו לשאר העם וכן אמר כסדם היינו וגומר שהם השרים . לעמרה דמינו . שאפילו שאר העם היו רעים . ואמר כאן כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה . כי הגפן חשוב מן השדמות וכולם לרעה מגדולם ועד קטנם הקצינים ושאר העם כי לולא שהיו כולם לרע לא היו יכולין לעשות רעה לישראל זה בלתי זה רק הגפנים והשדמת כולם רעים הן לישראל . ד״א לכך הוא כפול א' נגד האנשים והשני נגד שר שלהם וכמ״ש למעל' כי לא כצורנו וגו' . ד״א כנגד ד' גליות . אם לא כי צורם מכרם . זה גלות הראשון . משנת ה' ליהויקים שאז נחתם גזר דינם . מגפן סדם . זה גלות מדי שכתבו לבטל בהמ״ק . ומגפן סדם . זה אחשורוש . ומשדמת עמרה . זה המן שרצה במחשבתו לכלות כל ישראל ענבמו ענבי רוש . זה גלות יון שאמרו כתבו על קרן השור וכו' :
Deuteronomy.32.32.2 חמת תנינם . זה גלות אדום שכולל הכל . ולכן כתיב בפסוק א' לבד . ששקול כג' הראשוני' ולכך הם כפולים כי בכל גלות היו כפולי' הא' בבל וכשדים . השני פרס ומדי . הג' יון ומוקדון . הד' אדום וישמעאל . מגפן סדם . לפי שבגלות מדי באה להם הצרה מחמת שנהנו מסעודת אחשורוש ושתו יין לכך כתי' מגפן וזה הטעם שתקנו פורים לשמוח לפי שהאבל בא להם מחמת אכילה ושתיה לכך כשנהפ' לשמח' תקנו לאכילה ושתיה . ד״א בג״ד שולטין עלינו בגוף ובנפש ובממון . בגוף . שרוצי' ליסר את הגוף . בנפש . שרוצים להרוג אותנו . ורוצי' ליטול את הממון . והרביעית שרוצין לעקור תורתינו ח״ו . ולכן כתיב והימים האלה נזכרי' ונעשים להיות עושים וגו' ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים חשב כאן ד' דברים . נזכרים הוא מקרא מגילה שהוא זכרון הנס . ונעשים . יש בו ג' דברים משתה ושמחה ומשלוח מנות כו' והם נגד מה שהמן חשב להרע לישראל הד' דברים וכמ״ש להשמיד . זו להשמיד התורה מישראל כמ״ש דורו של שמד שלא ישאר שום מצוה ושורש מן התור' . להרוג . זה הריגת הנפש כשיהרוג האדם אז הנפש הולכת ממנו . ולאבד . זה הגוף אפי' לאחר הריגה יאבדו את הגוף מן העולם כמו לשרוף באש וכדומה . ושללם לבוז . הוא ביזת הממון וכשנהפך הדבר ההוא לטובה הפך הקב״ה את כולם להיפוך ממה שחשב כי הוא חשב לעקור התורה לכן נתוסף עוד מקרא מגילה על התורה . ונגד הג' האחרי' אמר ימי משתה הוא נגד לאבד שהוא הגוף ומשתה היא לגוף . ושמחה . הוא לנפש וכמ״ש ולבי שמח מכל עמלי וכמ״ש לב יודע מרת נפשו ובשמחתו וגו' שאין השמחה אלא בלב וכמ״ש במדרש שלעתיד יהיה הלב שמח יותר מכל האברים וישאלוהו למה אתה שמח יותר מכל האברים והשיב להם לב יודע מרת נפשו כי מהענבון אינו עצב אלא הלב לכך ובשמחתו לא יתערב זר . ונגד מה שרצה המן לבוז ממונם אמר שנהפו' הוא אלא משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים שישלחו זה לזה מתנות ומנות :
Deuteronomy.32.34.1 הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי . פי' מה שעושין רע לישראל כל הרעות נחקקים בפורפירא של הקב״ה וז״ש כמס עמדי . עמדי הוא הרע מה שעשו לישראל . ועוד כי כמוס הפורעניות שלהם אצלי שלא יבא להם פורעניות בעה״ז כלל כדי שירבה להם הפורעניו' בעה״ב כמ״ש ויין חמר מלא מסך ויגר מזה שימלא על כל גדותיו עד שהוא נשפך לארץ והם ימצו אף שמרים את הכל יביא עליהם ולא ישאר כלום וזהו חתום כמו דבר החתים שאין יכול להפתח כלל . ולעתיד יביא עליהם הפורעניו' משלם כמו כוס מלא על כל גדותיו :
Deuteronomy.32.35.1 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם . פי' הקב״ה אומר . לי נקם אני בעצמי אנקם מהם וכמ״ש למעלה כמס עמדי :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .