← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Deuteronomy.14.9.1 את זה תאכלו מכל אשר במים וגו' . למעט בורות שיחין ומערו' שאינם צריכים שני סימני טהרה . ומנין לרבות שבכלים בלא סנפיר וכו' ת״ל עוד תאכלו :
Deuteronomy.14.11.1 כל צפור טהרה . כ״מ שנא' צפור נלמד בבנין אב מכאן שנא' אצל צפור טהרה . שבכ״מ הוא טהור :
Deuteronomy.14.11.2 כל צפור וגו' . לרבות המשולחת שמותרת ( והיינו אחר השילוח דווקא ):
Deuteronomy.14.12.1 אשר לא תאכלו . לרבות השחוטה שלא תאכל :
Deuteronomy.14.12.2 הנשר והפרס . כ״ד עופות טמאים . כ״א מפורשים כאן וכ״א מפורשים בפ' שמיני . אך שראה היא דאה ואיה היא דיה נמצא לא הוי אלא כ' . ובארבע כתיב למינו לרבות עוד ד' מינים . והוי כ״ד . במתניתין אמרו כל עוף הדורס טמא . וכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור פי' כל הטמאין דורסין וכל הטהורין אינם דורסין . ונשר לית לי' כלל סימן טהרה וכל שאר עופות לית להו רק סימן א' של טהרה ודורסין . ועורב יש לו שני סימנין . ופרס ועזניה חד מהם יש בו שני סימנים אחד והוא דלא דרס . והשתא ה״פ במתניתין . כל עוף הדורס טמא שטהור אינו דורס . וכל הטמאין דורסין . וכל שיש לוג' סימנים כשר . דבמה איכא לספוקי . נשר אין לו סימן טהרה כלל . וכל שאר עופות אין להם אלא סימן אחד . ועורב אין לו אלא ב' סימנים . ואתי שפיר נמי מה שאמר ר״נ היה בקי וכו' עוף הבא בסימן א' טהור והוא דלא דרס פירוש הסימן האחד שמטהרין אותו יהיה הסימן שלא דרס דכל עופות טמאין דורסין . מאי איכא למימר דלמא פרס ועזני' לא שכיחי ביישוב כלל :
Deuteronomy.14.13.1 ואת האיה וגו' . לרבות כל מיני איה :
Deuteronomy.14.14.1 ואת כל ערב . עורב זה שחור . כל ערב . זה עורב עמקי . פי' לבן ולהביא סימני עורב בראש וכו' פי' סנונית וזרזיר שראשו דומה ליונה :
Deuteronomy.14.15.1 ואת בת היענה . וכי בת יש לה ליענה אלא זה ביצתה :
Deuteronomy.14.15.2 Deuteronomy.14.16.1 את הכוס ואת הינשוף . שלסתות שלהם דומות לב״א :
Deuteronomy.14.16.2 והתנשמת . זה בריה שאין לה עינים :
Deuteronomy.14.17.1 והקאת ואת הרחמה . זו רחם והסימן שכשעומדת על הגג ירד מטר לעולם וירחם הקב״ה על עולמו . וגם מורה על זמן הגאולה כשעומד' על הארץ ושריק . ורחמה ג״כ מורה על הגאול' שרחמה נקראת בל' נקיבה :
Deuteronomy.14.17.2 ואת השלך . ששולה דגים מן הים :
Deuteronomy.14.17.3 בפ' שמיני כתיב שלך ינשוף כו' והרחם . וכאן כתיב שלך אחר רחמה נראה ששלך פרנסתו ששולה דגים מן הים ואין משיח בא עד שלא ימצא דג לחולה . ולכך כתיב אחר רחמה שרחמה מורה על הגאול' וכשיבא הגאולה ינוחם גם השלך שיהי' לו פרנסה :
Deuteronomy.14.18.1 והחסידה . שעושה חסד עם חברותיה' וגם חסידה שטובלת אחר שימושה :
Deuteronomy.14.18.2 חסידה . זו דיה לבנה והאנפה . זו דיה רגזנית :
Deuteronomy.14.18.3 למינה . הרי כ״ד עופות טמאי' מפורשים עם ד' למינהו :
Deuteronomy.14.19.1 וכל שרץ העוף וגו' . אלו חגבים טמאים שנא' בפ' שמיני ולא נאמר בהם לאו ובא פסוק זה והזהיר בלאו :
Deuteronomy.14.20.1 כל עוף טהור תאכלו . זו חגבים טהורים :
Deuteronomy.14.21.1 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה . ר״מ אומר דברים ככתבן לאסור לנכרי במתנה משום לא תחנם ר״י אומר להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי :
Deuteronomy.14.21.2 לא תבשל גדי . ג' גדי כתיב לרבות ג' דברים ולמעט ג' דברים . מרבה מיתה וממעט טמאה . מרבה שליל וממעט שליא . מרבה חֵלב וממעט דם :
Deuteronomy.14.21.3 בחלב אמו . למעט שחוטה וזכר . לא תבשל . ג' פעמים אחד לאיסור אכילה וא' לאיסור הנאה וא' לאיסור בישול ר״ע אומר נאמר ג' פעמים לא תבשל פרט לטמאה וחיה ועוף אבל מדרבנן אסורים שניהם . ריה״ג אומר בחלב אמו פרט לעוף שאין לו אם . ופליגי בשני דברים ר״ע סבר שניהם מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור וריה״ג סבר כולם מדאורייתא
Deuteronomy.16.18.1 שפטים ושטרים תתן לך . רז״ל דרשו כל הפסוק ( סנהדרין ט״ו ב' ) מניין שמעמידין שופטים לישראל ת״ל שפטים תתן . שטרים לישראל מניין ת״ל שטרים תתן . לכל שבט ושבט מניין ת״ל שופטים ושטרים לשבטיך . שפטים לכל עיר ועיר מניין ת״ל שפטים בכל שעריך . ושטרים לכל עיר ועיר מניין ת״ל שטרים בכל שעריך . ר' יהודה אומר אחד ממונה לכולם שנ' תתן לך :
Deuteronomy.16.18.2 אשר ה' אלהיך נתן לך . אין לי אלא בארץ בח״ל מניין ת״ל והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל משבתיכ' למדנו לסנהדרין שנוהג בארץ ובח״ל א״כ מה ת״ל בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך . בשעריך אתה מושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ובח״ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר :
Deuteronomy.16.18.3 ושפטו את העם משפט צדק . פי' קאי על תתן לך שתתן לכתחילה שפטים ושטרים אשר ישפטו את העם משפט צדק ופי' משפט צדק שיהיו חכמים ואנשי אמת . חכמים להבין לשפוט את העם ואנשי אמת לשפוט בצדק :
Deuteronomy.16.18.4 ושפטו את העם . בעל כרחם דה״ל לכתוב ושפטו משפט צדק ונאמר את העם ביאורו על כרחם אבל מושפטו הי' משמע בדעתם וברצונם כאשר יבואו מעצמם אליהם למשפט :
Deuteronomy.16.18.5 אופן השני : שפטים ושטרים וגו' ושפטו את וגו' . זו מינוי דיינין :
Deuteronomy.16.19.1 לא תטה משפט לא תכיר פנים . למה נאמר והלא כבר נאמר לא תטה משפט לא תכירו פנים אלא זה מינוי הדיינים ולא תטה שלא תאמר איש פלוני עשיר איש פלוני עני . ולא תכיר פנים שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי :
Deuteronomy.16.19.2 ולא תקח שחד . אפילו שוחד דברים :
Deuteronomy.16.19.3 כי השחד יעור עיני חכמים . ובמשפטים נאמר עיני פקחים . חכמים הוא בתורה ופקחים הוא בעניני העולם בדרישה וחקירה כשארז״ל ( סנהדרין ז' ב' ) דרש ר' יאשיה ואיתימא רנב״י מ״ד בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וגו' וכי בבוקר דנין וכל היום אין דנין אלא אם ברור לך הדבר כבוקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ר' חייא בר' אבא א״ר יונתן מהכא אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי הדיין צריך להיות מופלג בב' דברים אלו . בתורה צריך להיות בקי בכל חדרי תורה ובעניני העולם צריך להיוח פקח בכל אופני ערמומית כדי שיבין האמת ר' יאשיה דרש דינו לבקר שצריך להיות פקח בכל ערמומית העולם ומלואה ושיהא האמת ברור לו כבוקר למען לא ישלחו בו פועלי און ידי ערמימותם ור' חייא דרש אמור לחכמה אחותי את שיהיה בקי בכל חדרי התורה כדבר הזה שידוע לכל שאחותו אסור ( א״ה היות כי מבואר הדרשה דאחותו ובוקר לעיל פ' ראה בפסוק ודרשת וחקרת יעו״ש . אך כי יש בו קצת שינוי לשון מחודש והואיל שכל דברי הגאון ז״ל הם כגחלי אש לא שלחתי יד להשמיט בדפוס והמבין יבין לאשורו כוונת הגאון ז״ל וימצא דברים הרבה ):
Deuteronomy.16.19.4 ויסלף דברי צדיקים . אמר צדיקים בלשון רבים וכן נאמר מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו אמר רשע בלשון יחיד וצדיקים בלשון רבים ואמר יסירו ממנו והל״ל יסירו מהם וביאורו שאמר מצדיק רשע בעבור שלקח שוחד אזי מסיר צדקתו אף שהוא צדיק גמור כי השוחד מסלף דעתו וסבור שאין בו עול ועוד גורם זה המשפט המעוקל כאשר יבואו עוד למשפט לפניו לא יוכל לשפוט צדק בעבור משפט הראשון המעוקל שלא יסתור את הראשון וזהו יסירו ממנו . יסירו לעתיד את הצדק גם מהשני בעבור הראשון וזהו ממנו פי' מן הדיין :
Deuteronomy.16.19.5 אופן השני : לא תטה משפט . שלא תאמר איש פלוני קרובי הוא אמנה אותו דיין על זה נאמר לא תטה :
Deuteronomy.16.19.6 לא תכיר פנים . שלא תאמר פלוני נאה הוא על זה נאמ' לא תכיר :
Deuteronomy.16.19.7 ולא תקח שחד . מן הדיין למנות אותו :
Deuteronomy.16.19.8 כי השחד יעור עיני חכמים . ובפ' משפטים נאמר פקחים . חכמים הוא בתורה . פקחים הוא בד״א שהדיין צריך שיהא בקי בתורה ובקי בעניני עולם וגם חכמים נגד חכמה ופקחים נגד בינה :
Deuteronomy.16.19.9 ויסלף דברי צדיקים . כנגד וידעים וכנגד דעת .
Deuteronomy.16.20.1 צדק צדק תרדף . צדק צדק כדיי הוא מינוי הדיינים להחיותם ולירש את הארץ והן שני בתי דינין צדק עליון וצדק תחתון ולכן אמר למען תחיה וירשת והן ט' שילובין לעילא ועשרה למטה מלכא עילאה בדכורא חד :
Deuteronomy.16.20.2 צדק צדק . אחד לדין ואחד לפשרה ואפילו בפשרה שהוא לדעת הפשרן צריך להיות ג״כ בצדק שלא יטה אחר אחד לבד :
Deuteronomy.16.20.3 למען תחיה וירשת את הארץ . שמינוי הדיינים גורם שני דברים חיים וירושת הארץ :
Deuteronomy.16.20.4 צדק צדק תרדף . מכאן אמרו להושיב דיינים בשני וחמישי כנגד צדק צדק ב' פעמים כי הלילות הוא בסדר המזלות כצנ״ש חל״ם . נמצא בשני בלילה בתחילתו הולך מזל צדק ותחלת הימים סדר המזלות חל״ם כצנ״ש נמצא בתחילת יום חמישי הולך מזל צדק וזהו צדק צדק :
Deuteronomy.16.21.1 לא תטע לך אשרה . מפני חקות הגוים שנוטעים אצל אליליהם . ולא אשירה בלבד אלא אפילו כל עץ אסור אצל מזבח והוא בהר הבית . וראב״י אומר שאין עישים אפילו אכסדראות בעזרה שנאמר כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך והקשו הראשונים הלא היה לשכת עץ של כה״ג וכן אמלתראות של מילין . אבל האיסור הוא כדרך גידולן לקובען בארץ כי כל ניטוע הוא לעקור ממקומו ולנטוע אותו במקום אחר כדרך גידולו . ולכן אסור גם בדרך בנין אם קבען כדרך גידולן ונראה כנטועין . והעיקר שנאסר גם לשם שמים וזהו לא תטע לך והוא מפני חקות הגוים :
Deuteronomy.16.21.2 Deuteronomy.16.22.1 Deuteronomy.16.22.2 אשר שנא ה' אלהיך . אפילו היתה אהובה לאבות שנואה היא לבנים :
Deuteronomy.16.22.3 אשר שנא . כ״מ שנאמר שנא או עול או תועבה נכלל בו חמשה דברים שנאוי תועבה משוקץ וחרם ועול . וגורם חמשה דברים . מטמא את המקדש . ומחלל השם . ומסלק השכינה . ומגלה את ישראל מארצם . ומפיל אותם בחרב . והמקום קרא לו חמשה שמות . רע . ומפיר ברית . מכעיס . משחית . ומנאץ . כי אצל ע״ז נאמר בפ' קדשי' במולך כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ובפ' בחקתי נאמר ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה וגו' . הוא סילוק שפינה . ונאמר ואתכם אזרה בגוים . הוא מגלה את ישראל . והריקתי אחריכם חרב . הוא מפיל אותם בחרב :
Deuteronomy.17.1.1 לא תזבח לה' אלהיך שור ושה וגו' . והלא כבר נאמר בפ' אמר אלא לרבות אפי' בבמת יחיד אסור בבעלי מומין :
Deuteronomy.17.1.2 רע . להביא גרב ובעלי יבלת ובעלי חזזית . מניין לחולה ולזקן ולמזוהם ת״ל כל . ימניין לרובע ונרבע ומוקצה ונעבד ת״ל תועבת ה' אלהיך . ומניין לאתנן ומחיר וכלאים וטריפה ויוצא דופן ת״ל כי . מניין למפגל בקדשים שהוא עובר בל״ת ת״ל דבר . מה שתולה בדיבורו :
Deuteronomy.17.1.3 הוא . הוא תועבה ואין הולד תועבה . וסמיכות ו' פסוקים אלו מפני שכולם קאי על חשובי העיר וכן המדריגות שהיה בכסא שלמה בשעה שבא על כל דרגא הוכרז לפניו פסוק אחד מו' פסוקי' כמפור' ( במ״ר ריש אחשורוש ) ומנהיגי העיר הם ג' . דייני' וראשים וחזן העיר . ג' פסוקים הראשוני' נאמרו על הדיינים שיהיו הגונים . לא תטע לך אשירה . נאמר על דיין שאינו הגון . ולא תקים לך מצבה . נאמר על ראשי העיר שבעה טובי העיר שהם מצב העיר ועמודיה . לא תזבח לה' אלהיך שור ושה . נאמר על המתפללים שאמר במדרש שהחזן מקריב קרבן בתפלתו כי תפלה במקום עבודה . ואמר שור ושה שור נקראים חריפים בעלי תריסין ושה הם הפשטנים שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם הלומדים מקרא ומשנה :
Deuteronomy.17.1.4 אופן השני : לא תזבח לה' אלהיך וגו' . אשר יהיה בו מום וגו' מום אין לי אלא מום קבוע מום עובר מניין ת״ל רע . מניין חולה זקן ומזוהם ת״ל כל . מניין לרבות חוץ למקומו וחוץ לזמנו ושאר פסולים שבדבור ת״ל דבר . מניין לרבות רובע ונרבע ומוקצה ונעבד ת״ל תועבת . אין לי אלא שנולד במום . מניין אם נולד אח״כ ת״ל יהיה . כי לרבות כלאים וטריפה וכל הפסולין :
Deuteronomy.17.1.5 Deuteronomy.17.2.1 כי ימצא וגו' . מכאן ג״ש לכל מקום דכתיב ימצא . בעדי' הוא :
Deuteronomy.17.2.2 בקרבך . למעט נכרים מסקילה :
Deuteronomy.17.2.3 באחד שעריך . לג״ש מה כאן שער שעבד בו אף להלן כו' :
Deuteronomy.17.2.4 באחד שעריך . אף שאין שם ב״ד . איש . למעט את הקטן יכול למעט גם אשה ת״ל או אשה . ולפי שבטומאת כהני' כתיב בני אהרן ולא בנות אהרן . ואמרת . לרבות שהוזהרו גדולים על הקטנים בא ללמד כאן שהוא להיפך :
Deuteronomy.17.2.5 לעבר בריתו . שג' בריתות הן ברית תורה וברית ע״ז וברית מילה . ושבת כנגד כולם . שנאמר ג' פעמים ברית עם אות בפרשת כי תשא אצל שבת :
Deuteronomy.17.2.6 לעבר בריתו . לכך עונש ישראל חמור מעכו״ם שישראל עובד ע״ז בסקילה וגוי בסייף משום שישראל כרתו ברית על ע״ז ולכך חמור מעכו״ם :
Deuteronomy.17.3.1 וילך ויעבד . לפי שנאמר זבח לאלהי' יחרם אין לי אלא זביחה שאר עבודות מנין ת״ל בלתי לה' לבדו ואין לי אלא עבודת פנים לע״ז מנין עבודת' שדרכה בכך והשתחויה ת״ל וילך ויעבד וישתחו :
Deuteronomy.17.3.2 אשר לא צויתי . אפי' בשיתוף :
Deuteronomy.17.4.1 והגד לך וגו' . הוא השבע חקירו' :
Deuteronomy.17.4.2 נעשתה התועבה הזאת . הוא דרישות . את מי עבד ובמה עבד :
Deuteronomy.17.4.3 בישראל . בישראל צריך דרישה וחקירה . פרט לנכרי שאין צריך דרישה וחקירה ואין צריך התראה ואפי' בעד אחד :
Deuteronomy.17.5.1 והוצאת את האיש ההוא או את האשה וגו' אל שעריך .
Deuteronomy.17.5.2 הוא נידון בסנהדרי קטנה פרט לעיר הנידחת או שבט שעבד ע״ז שצריך סנהדרי גדולה :
Deuteronomy.17.5.3 Deuteronomy.17.5.4 הדבר הרע . שיכול אין לי אלא אלו מנין המקבל לאלוה או אמר אלי אתה ת״ל הדבר הרע יכול אפי' מגפף ומנשק ת״ל הזה למעט :
Deuteronomy.17.5.5 את האיש או את האשה . לפי שנ' בעיר הנידחת אנשים שנים . אנשי' ולא נשים יכול שהם ג״כ פטורין ת״ל האיש אפילו אחד . האשה . אפי' נשים חייבות :
Deuteronomy.17.5.6 Deuteronomy.17.6.1 על פי שנים עדים או וגו' . מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה . אף שלשה . ומניין אפי' מאה ת״ל עדים פי' דעדים ראשונה מיותר דהכי הל״ל על פי שנים או שלשה עדים :
Deuteronomy.17.6.2 יומת המת . עד שיתיר עצמו למיתה :
Deuteronomy.17.6.3 יומת המת . רשעים בחייהם קרויים מתים :
Deuteronomy.17.6.4 על פי עד אחד . עדות מיוחדת . עד אחד ראה שחרית ועד כו' אחד ראה בחלון זה ואחד ראה כו' :
Deuteronomy.17.7.1 יד העדים תהיה בו בראשנ' וגו' . מצוה בעדים ואם לא מת יד כל העם תהיה באחרנה :
Deuteronomy.17.8.1 כי יפלא . במופלא שבב״ד הכתוב מדבר :
Deuteronomy.17.8.2 ממך . זה יועץ וכן הוא אומר ממך יצא וגו' יעץ בליעל :
Deuteronomy.17.8.3 Deuteronomy.17.8.4 Deuteronomy.17.8.5 בין דם לדם . זה דם נידה וזיבה ודם לידה :
Deuteronomy.17.8.6 בין דין לדין . דיני ממונות ונפשות ומכות :
Deuteronomy.17.8.7 ובין נגע לנגע . זו נגעי בגדים נגעי אדם ובתים :
Deuteronomy.17.8.8 דברי . אלו חרמים והקדשות וערוכין :
Deuteronomy.17.8.9 ריבת . זו השקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע :
Deuteronomy.17.8.10 בשעריך . זו לקט שכחה ופיאה :
Deuteronomy.17.8.11 Deuteronomy.17.8.12 ועלית . מלמד שבהמ״ק גבוה מא״י וא״י גבוה מכל הארצות :
Deuteronomy.17.8.13 אל המקום . מלמד שהמקום גורם :
Deuteronomy.17.8.14 אשר בחר ה' אלהיך בו . פרט לב״ד שביבנה . והטעם שצריך מופלא שבב״ד לפי שמופלא נקרא תעלומת החכמה ואין חולקי' בתעלומת החכמה :
Deuteronomy.17.8.15 יועץ . זה עיבור שנים ואם מחולקים בעיבור חייב ג״כ לעלות אל המקום וכו' . דבר . הוא הלכה למשה מסיני והוא תורה שבע״פ . משפט . הוא י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן והן ד' חלקי התורה כנגד פרד״ס . בין דם לדם . שהתורה נחלק לששה חלקים . טהור וטמא . אסור ומותר . חייב וזכאי . בין דם לדם . הוא אסור ומותר כדי לטהר אשה לבעלה . בין דין לדין . הוא חייב וזכאי . בין נגע לנגע . הוא טמא וטהור . דברי ריבת בשעריך זהו שנאמר אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה . כי ב' דברים הן בין אדם למקו' ובין אדם לחברו . ובבין אדם לחברו יש ב״ד אדם ששוה בערכו ועניים ואביונים שלמטה מערכו וזה שאמר הכתוב אורח חיים למעלה למשכיל שישכיל ויזהר בין אדם למקום ולחברו . למען סור משאול מטה . הם העניים והאביונים שאין להם להשען רק על אביהם שבשמים שהוא יריב ריבם וזה שאמר הכתוב כאן דברי . זו הקדשות וכו' הוא בין אדם למקום . ריבת . הוא בין אדם לחבירו . בשעריך . אלו העניים שלמטה מערכו שנאמ' בהם ואכלו בשעריך ושבעו :
Deuteronomy.17.8.16 וקמת . מב״ד שמחולקי' עם ב״ד שבשעריך :
Deuteronomy.17.9.1 ובאת אל הכהנים הלוים . מצות ב״ד שכהנים ולוים יושבין בהם יכול אפי' בדיעבד פסול ת״ל ואל השפט אף שאין כאן כהנים :
Deuteronomy.17.9.2 אשר יהי' בימים ההם . אל תאמר פלוני כמשה ואהרן כו' אין לך ב״ד אלא כו' יפתח בדורו כו' וכה״א אל תאמר מה היה שהימי' הראשוני' היו טובים מאלה כי לא מחכמה וגו' רי״א אפי' קרוב ונחרחק ודרש אשר יהי' בימים ההם אף שמקודם קרוב היה :
Deuteronomy.17.9.3 והגידו לך את דבר המשפט . מלמד שמחויב לשמוע גם לב״ד שביבנה יכול שיהי' חייב מיתה ת״ל יגידו לך מן המקום ההוא :
Deuteronomy.17.10.1 ועשית ע״פ הדבר אשר יגידו . הגדה זו חכמה :
Deuteronomy.17.10.2 אשר יורוך . אלו י״ג מדות שהתור' נדרשת בהם וכמ״ש ועליהם ככל הדברים ודרשו רז״ל ככל . זו דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים . כי יש שבעים פנים לתורה ונרמז במלת ככ״ל שעולה שבעים והם בדרוש ורמז . אף כאן עפ״י התורה אשר יורוך זו פשטות התורה שבכתב . ועל המשפט זו ראיות ונקראו דין . כמ״ש למעלה כי יפלא ממך דבר למשפט . וזו י״ג מדות שהתור' נדרשת בהן וזהו ועשית ע״פ הדבר אשר יגידו וגו' ושמרת וגו' :
Deuteronomy.17.11.1 ע״פ התורה וגו' ועל המשפט הענין שהתור' נדרשת בד' ענינים . דהיינו פשטי תורה והראיות דהינו ג״ש . ומה שנדרש' בי״ג מדות . ודינין שהלמ״ס הם . וסודו' התור' . וז״ש ע״פ הדב' אשר יגידו לך הוא סודו' התור' כמ״ש בזוהר הגדה הוא רזא דחכמתא . ושמרת לעשות . הוא תורה שבע״פ שבהם כל המצות . ע״פ התורה . הוא תורה שבכתב . ועל המשפט וגו' . הוא הראיות שמביאי' החכמים מן הפסוק . וכל הד' כלולין בשלשה :
Deuteronomy.17.11.2 אשר יגידו לך ימין ושמאל . הוא מה שיאמרו החכמים ויעשו גדרים וז״ש עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי . הוא גזירת חכמים . מצותי . זו משנה . חקתי . הוא ג״ש . ותורתי . הוא תורה שבכתב :
Deuteronomy.17.11.3 לא תסור מן הדבר . מדברי סופרים :
Deuteronomy.17.11.4 אשר יגידו לך . כמ״ש ואביו שמר את הדבר . אבא יסד ברתא :
Deuteronomy.17.11.5 ימין ושמאל . אפילו הוא אומר על שמאל שהוא ימין או להיפך :
Deuteronomy.17.12.1 והאיש אשר וגו' . האיש ולא תלמיד :
Deuteronomy.17.12.2 אשר יעשה . עד שיורה לעשות :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .