← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Deuteronomy.13.2.4 ובספרי אמרו אות הוא בשמים . ומופת הוא בארץ . מפני שנאמר . ומאותות השמים אל תחתו . וכן נאמר והיו לאתת ולמועדים . ומופת הוא בארץ . שנאמר כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת וגו' . ואל תתמה הלא כתיב . ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וגו' . והוא מפני שלעתיד לבוא יראנו הקב״ה נפלאות להודיע שממשלתו בשמים ובארץ ובאויר . ולכן יתן אש מן השמים כמו שאמר ברד וגחלי אש וירעם בשמים ה' וגו' ודם הוא בארץ כמו במצרים נתהפך המים לדם . ותמרות עשן הוא אויר הנהפך . וז״ש ונודעתי לעיני גוים רבים כי אני ה' וגומר . ונתתי מופתים בשמים ובארץ וי״ו העיטוף של ובארץ . הוא חיבור שמים וארץ . והוא האויר וכן בשמים ובארץ ובאויר יהיה כל שלשה דברים האלו דם . בשמים שנאמר ( יואל ג׳ : ד׳ ) השמש יהפך לחשך והירח לדם וגו' . ואש ואויר . בארץ כמ״ש ונהפכו נחליה לזפת וגו' והתורה גילתה על מה שנאמר נביא וגו' אליו תשמעון אפילו אינו נביא כמשה ואפילו חולם אליו תשמעון :
Deuteronomy.13.3.1 ובא האות והמופ' וגו' נלכה אחרי אלהים אחרים . לא תשמע לו אף שנתן אליך אות וכו' :
Deuteronomy.13.3.2 נלכה אחרי אלהים וגו' אשר לא ידעתם . שע״ז הקרובה לא תשמע לו בוודאי שידעת שאין בה ממש אך על ע״ז הרחוקה צריך להזהיר אותך שלא תטעה שיש בהם ממש :
Deuteronomy.13.3.3 כי יקום בקרבך נביא . מפני שבפ' שפטים נאמר בנביא שקר מיתה וסתם מיתה בחנק וכאן מיירי במדיח והוא בסקילה שנאמר כאן להדיחך ונאמר במסית להדיחך ובמסית כתיב וסקלתו באבנים אף כאן בסקילה :
Deuteronomy.13.4.1 לא תשמע אל דברי וגו' ההוא או אל חולם וגו' . ההו' פרט למפרע מה שאמר לך קודם הדחה שמוחזק היה בכשרות תשמע הדבר ההוא אפילו לאחר הדחה :
Deuteronomy.13.4.2 חולם וגו' ההוא . פרט לשחזר פי' שחזר בתשובה ויתן לך אות תשמע לו כמו מקודם :
Deuteronomy.13.4.3 כי מנסה ה' אלהיכם אתכם . אפילו אם יעמיד השמש בחצי השמים כמו יהושע לא תשמע לו . וא״ת למה נתן לו הקב״ה כח לעשות כזה זהו כדי לנסות אתכם כו' .
Deuteronomy.13.5.1 אחרי ה' אלהיכם תלכו . להדבק במידותיו מה הוא רחום וכו' :
Deuteronomy.13.5.2 ואתו תיראו . שיהא מורא שמים עליכם :
Deuteronomy.13.5.3 ואת מצותיו תשמרו . זו מ״ע ול״ת :
Deuteronomy.13.5.4 ובקלו תשמעו . זו קול תורה ללמוד תורה :
Deuteronomy.13.5.5 ואתו תעבדו . זו עבודת בה״מ :
Deuteronomy.13.5.6 ובו תדבקון . הדבק בחכמי' ותלמידיה' .
Deuteronomy.13.6.1 והנביא ההוא או חולם החלם ההוא וגו' . פרט לשוגג ולמוטעה וזהו כלל בכל התורה . בכל מקום שכתוב ההוא ממעט שוגג ומוטעה . אעפ״י שלא כתב אלא חד ההוא יליף בכל מקום מכאן דכתיב תרי ההוא :
Deuteronomy.13.6.2 Deuteronomy.13.6.3 כי דבר סרה . שזייף דברי המקום שאמר בשם הקב״ה שהוא צוה לעבוד ע״ז והוא שקר כי סרה הוא שקר כמו שאמר הכתוב בעדים זוממין לענות בו סרה :
Deuteronomy.13.6.4 המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים . שב' גאולות היה ביציאת מצרים אחד בלילה והוא אתחלתא דגאולה שאמר משה לפרעה בלילה אם תרצה לפטור מיד מן המכות אמור להם בני חורין אתם . ולמחרת בעצם היום יצאו ממצרים ביד רמה ועל גאולת לילה היה פדיון של ישראל ממכת בכורו' כמ״ש כל בכוריהם הרגת ובכורך גאלת . וגאולה של יום הוא ביד רמה בחזקה לכך אמר המוציא אתכם ממצרים והוא ביום וזהו המוציא בעל כרחם . והפדך . הוא גאולת לילה שנתנו פדיון . וכן נאמר בישעיה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל . ידי מפדות . הוא גאולה שע״י פדיון כמו במרדכי שניתן המן תחתיו . ובמצרים ניתנו בכוריהם תחת בכורי ישראל . לכך אמר לשון פדיון . ואם אין בי כח . הוא גאולה בלי פדיון . והוא ביד חזקה :
Deuteronomy.13.6.5 ולמעלה כתיב מדוע באתי ואין איש . זו תפלה כשהקב״ה בא לבה״כ ולא מצא עשרה מיד הוא כועס . קראתי . זו תורה כאמור במשלי חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה . ואין עונה . כי בתורה לא צריך עשרה ולכך כתיב כאן קראתי ובתפלה כתיב באתי . וכאן כתיב עונה ובתפלה כתיב ואין איש ולכך אמר הכתוב הקצור קצרה ידי מפדות הוא כנגד תפלה . ואם אין בי כח וגו' כנגד תורה שתורה גדולה מתפלה :
Deuteronomy.13.6.6 להדיחך . ג״ש ממסית מה וכו' :
Deuteronomy.13.6.7 מן הדרך . אפילו מקצת שאמר עבוד ע״ז היום ולמחר בטלה . שבשאר מצות אינו חייב עד שיעקור כל הגוף :
Deuteronomy.13.6.8 אשר צוך ה' אלהיך . זו ע״ז שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום :
Deuteronomy.13.6.9 ללכת בה . אמרו ( בסנהדרין צ' ע״א ) ללכת זו עשה . בה זו ל״ת . ועיין רש״י שם . ובספרי אשר צוך זו ל״ת ללכת זו עשה וגירסא זו נכונה . שאין צו אלא אזהרה שנאמר בפ' ואתחנן השמרו לכם וגו' ועשיתם לכם פסל אשר צוך ה' אלהיך :
Deuteronomy.13.6.10 ובערת הרע . בער רשעה מישראל . ודרש בספרי ובקלו תשמעו זו קול נביאים כמו שאמר אליו תשמעון :
Deuteronomy.13.7.1 כי יסיתך אחיך . זו אח מן האב :
Deuteronomy.13.7.2 Deuteronomy.13.7.3 Deuteronomy.13.7.4 Deuteronomy.13.7.5 חיקך . זו נשואה כמו שנאמר משוכבת חיקך וגו' וכן ואתנה לך וגו' נשי אדוניך בחיקך :
Deuteronomy.13.7.6 Deuteronomy.13.7.7 אשר כנפשך . זו אם . שהאם אוהבת את בנה יות' מן האב כמו שאמרו רז״ל גלוי וידוע שרחמי וכו' :
Deuteronomy.13.7.8 בסת' . שכל דברי שקר בסתר הוא כמו שאמר באשה זונה בנשף בערב וגו' ולחם סתרים וגו' :
Deuteronomy.13.7.9 נלכה ונעבדה אלהים אחרים . שאחרים לעובדיהם :
Deuteronomy.13.7.10 אשר לא ידעת אתה ואבתיך . זהו גנאי . שהגוים לא עזבו את יראתם שהיו להם מאבותיהם ואתם תעזבו הקב״ה שבחרו בו האבות כמו שאמר ירמי' ההמיר גוי אלהים וגו' ועמי וגו' :
Deuteronomy.13.7.11 כי יסיתך וגו' . בספרי מכלל שנאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות מכלל שאין מעידין זה על זה ( פי' שפרט כאן הכתוב קרובים ונאמר כאן ידך תהיה בו בראשונה להמיתו וגו' ובכל המיתות הכתובות בתורה נאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו . יכול כאן נמי שאמר הכתוב ידך תהיה בו וגו' הוא מחמת שהקרוב כשר להיות עד וה״א שהקרובי' שיש בדבר הזה ג״כ יהיו עמו בראשונה להמיתו לכך אמרו בספרי שבכל מקום פסולים קרובים להעיד וכאן אמר כל הקרובים ע״כ שאינן עדיו ) אלא דגזירת הכתוב הוא שיד הניסת תהיה בו בראשונה משא״כ בכל התורה :
Deuteronomy.13.8.1 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים וגו' . מהקרובים תוכל לידע כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקו' :
Deuteronomy.13.8.2 מקצה הארץ ועד קצה הארץ . זו חמה ולבנה . והמפרשים פירשו מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך שיאמר לך המסית . שיסית אותך ראה מה שלוה יש בעובדיהם הללו . כמה ממון ותבואות יש להם וכמה דברים . כמו שאמר במשנה כך מטיבה כך וכו' . ועל הרחוקים יסית אותך בדבר אחר אף שלא יוכל לומר לך שמטיבה שלא תאמין לו אלא שיאמר לך . ראה האיך נתפשט הע״ז הזו בכל העולם . לכך אמר מקצה הארץ ועד וגו' :
Deuteronomy.13.9.1 לא תאבה לו . מכלל שנאמר ואהבת לרעך וגו' לכך אמר לזה לא תאבה . ומכלל שנאמר עזב תעזב עמו לכך אמר ולא תשמע אליו . ומכלל שנאמר לא תעמד על דם רעך מלהציל אותו לכך נאמר ולא תחום עינך עליו . ולא תחמל ולא תכסה עליו . שבדיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה וחילופו במסית . לא תחמל . אם תדע לו זכות לא תאמר . ולא תכסה . אם תדע עליו חובה תאמר . והיינו לפי שנאמר בפ' מסעי ועד א' לא יענה בנפש למות ואמרו בסנהדרין אמר א' מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או א' מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה היו משתקין אותו . ופי' הפסוק כך הוא ועד א' לא יענה בנפש מה שהגיד בענין נפש אפילו לזכות . ואחד אחר . לא יענה למות לחוב דווקא . ולכך אמר כאן הכתוב ולא תחמל ולא תכסה עליו שבמסית הוא להיפוך . ומפני שג' דברים הוא באדם נשמה וגוף וממון ובנשמה יש ג' נפש רוח נשמה והכל ה' דברים עם נשמה לכך אמר לא תאבה . הוא אהבה . ואהבה בגוף הוא כנגד ואהבת לרעך . ולא תשמע . הוא בממון אם עשיר הוא ולכך אמר ולא תשמע אליו שאליו הוא ממון פי' שאצלו הוא . ולא תחוס וגו' ולא תחמל ולא תכסה וגו' הכל בנשמה כנגד ג' חלקי נשמה :
Deuteronomy.13.9.2 לא תאבה ולא תשמע וגו' . פי' בברייתא לא תאבה בלב . ולא תשמע במעשה . וכן פי' הרמב״ן ולי נראה שאמר במשלי בני אם יפתוך חטאים אל תבא פי' לעשות כמוהם אבל מותר לשמוע דבריהם . אבל כאן במסית אמר הכתוב לא תאבה ולא תשמע אליו תיכף באומרו לך לעבוד ע״ז א״ל לך מאתי . רק בפני עדים כשמכמינין לו אחורי הגדר צריך להשמיע דבריו כדי להמי' אותו :
Deuteronomy.13.10.1 כי הרג תהרגנו . מכלל שנאמר ונקי וצדיק אל תהרג מניין אם יצא מב״ד חייב והוא יודע לו זכות שיאמר שנאמר ונקי אל תהרג אע״פ שאינו צדיק בדין ומנין אם יצא זכאי מב״ד והוא יודע חוב שלא יאמר לכך נאמר וצדיק אל וגו' אע״פ שאינו נקי וכאן להיפוך שאם יודע לו זכות לא יאמר לכך נאמר הרג לשון מקור כלומר עזוב אותו וממילא נהרג הוא :
Deuteronomy.13.10.2 תהרגנו . אם יצא מב״ד זכאי ואתה יודע חוב אזי תאמר וזהו תהרגנו שתהרוג אתה אותו בידים במה שאתה אומר עליו חוב :
Deuteronomy.13.10.3 ידך תהיה בו וגו' . יד הניסת תחילה :
Deuteronomy.13.11.1 וסקלתו באבנים . יכול דווקא אבנים הרבה כגלו של עכן ת״ל בפ' אמר וירגמו אתו אבן . א״כ מה ת״ל אבנים אם לא מת מהאבן הראשון יתן עליו עוד אבנים יכול אם לא המית אותו באבן הראשון שיתן אח״כ אבנים הרבה ת״ל באבנים ומת שיסקול אותו א' א' עד שימות בלבד ויותר אין אתה מחוייב כלל :
Deuteronomy.13.11.2 Deuteronomy.13.11.3 המוציאך וגו' מבית עבדים . ב' גאולות בלילה וביום כמו שאמר לעיל והפדך וגו' :
Deuteronomy.13.11.4 המוציאך מארץ מצרים וגו' . אלו לא היה עליך רק שהוציאך היה די וכו' :
Deuteronomy.13.12.1 וכל ישראל ישמעו ויראון . ד' דברי' שצריכין הכרזה וברגל . מסית וזקן ממרא ועדים זוממין ובן סורר ומורה :
Deuteronomy.13.12.2 ולא יוספו וגו' כדבר הרע . שיכול אין לי אלא עבודה . מניין זיבוח וקיטור וניסוך וכו' ת״ל כדבר הרע . יכול אפילו חיבוק ונישוק . ת״ל הזה :
Deuteronomy.13.13.1 כי תשמע באחת . אחת ולא שלש יכול אחת ולא שתים . ת״ל עריך :
Deuteronomy.13.13.2 לשבת . פרט לירושלים שלא ניתנה לדירה לכך אין בה דין עיר הנידחת :
Deuteronomy.13.13.3 לאמר . שצריכין ב' עדים והתראה לכל א' וא' . לשבת . אם בא אחד מעיר אחרת ודר כאן שלשים יום הרי הוא כאנשי העיר :
Deuteronomy.13.13.4 לאמר . אמרו ( סנהדרין קי״א ע״ב ) אנשי עיר הנידחת הרי אלו כיחידי' וצריכין ב' עדים והתראה זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונ' פלט והמרובים בסייף לפיכך ממונם אבד והוא תמוה דזה חומר ביחידים וכו' היה צריך לומר אחר המימרא או שהיו מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידי' זה חומר ביחידים וכו' אבל הנראה שעיר הנידחת אינם צריכין עדים והתראה ואף שבגמרא אמר שמעמידים עדי' לכל אחד זהו קודם שנעשו עיר הנידחת אבל יחיד צריך עדים והתרא' נמצא רבים חמורי' מיחידים וכן פי' הרמב״ם ( ועיין בלחם משנה פ״ד מהלכות עכו״ם הלכה ה' ) ולכך קאמר אח״כ זה חומר ביחידים שלעיל אמר שמרובים חמור וכאן להיפוך היחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובים בסייף לפיכך אבד פי' שהגוים מיתתן בסייף ורבים שנדחו הם כגוים ולכך מיתתן בסייף וממונם אבד שבגוים היתיר ממונם ועשם הפקר אבל יחידים בסקילה והרי הם כישראל והרוגי ב״ד נכסיהם ליורשים לכך ממונם פלט :
Deuteronomy.13.14.1 יצאו . שיצאו מן הכלל ליתן להם חלק עו״הב :
Deuteronomy.13.14.2 אנשים . ולא קטנים ולא נשים :
Deuteronomy.13.14.3 Deuteronomy.13.14.4 בני בליעל . שפרקו עולו של מקום :
Deuteronomy.13.14.5 מקרבך . מאותו שבט דווקא ולא משבט אחר :
Deuteronomy.13.14.6 עירם . ולא מיושבי עיר אחרת :
Deuteronomy.13.14.7 לאמר . שצריכים עדים והתראה לכל א' וכו' .
Deuteronomy.13.15.1 Deuteronomy.13.15.2 Deuteronomy.13.15.3 וחקרת . מן העדים . שבע חקירו' חקרו ב״ד מן העדים כי כאן נאמר ג' חקירות ודרשת וחקרת היטב . ונאמר עוד בע״א שתים ודרשת היטב . ונאמר בעדים זוממין ודרשו השפטים היטב מנין מה שאמור בזה ליתן בזה ת״ל היטב היטב לג״ש :
Deuteronomy.13.15.4 והנה אמת נכון הדבר . אמרו במתניתין היו בודקין אותו בשבע חקירות . באיזו שבוע באיזו שנה באיזה חודש בכמה בחודש באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום . מכירין אתם אותו . התריתם אותו . העובד את עכו״ם את מי עבד ובמה עבד וכל המרבה בבדיקות הרי זה משובח . מה בין חקירות וכו' . ולא ידענו דרישות מה הוא ולא נתפרש כלל אבל הנראה דררישות הוא מה שאמר במשנה מכירין וכו' התריתם וכו' את מי וכו' . ובמה עבד . ולכך נקראו דרישות שדורש גופא דענין אם ח״מ אם לאו . וחקירות הוא לקיים בהן הזמה . ובדיקות אולי יכחישו זא״ז אבל דרישה הוא גוף הענין . וזהו ודרשת . הוא דרישה מן התור' בגוף הענין . וחקרת . זו חקירות . ושאלת . זו בדיקות . היטב . בכדי להיטיב את הדבר שאם יכחישו וכו' והיינו שלא יהי' מרומה וזהו מה שאמרו הדן דין אמת לאמיתו ואיתא בגמרא ( סנהדרין דף ז' ע״ב ) אמור לחכמה אחותי את . אם ברור לך הדבר כאחותך אמור . ואם לאו אל תאמר דרש ר״י ואיתימא ר״נ בר״י דינו לבקר משפט אם ברור לך כבוקר אמור והוא תמוה מאי נ״מ . אבל הנראה שהדיין צריך להיות חכם בתורה שיפסוק הדין ע״פ התורה . וצריך להיות בקי בד״א בכדי שלא יהי' הדין מרומה ואלו ואלו דברי אלהים חיים אם ברור לך כאחותך זהו הדין גופא שיהיה ברור לך . ואם ברור לך כבוקר שיהיה בקי בעניני עולם בכדי שלא יהי' דין מרומה . וזהו מה שאמר הכתוב ושחד וגו' כי השחד יעור עיני חכמים וכתיב כי השחד יעור פקחים שחכמים נקראים חכמים בתורה ופקחים נקראים שבקיאים בד״א וזהו שאמר הדן דין אמת הוא דין תורה ויכול להיות שדן על פי ד״ת אבל הוא מרומה לכך אמר הדן דין אמת לאמתו לאפוקי דין מרומה וזהו היטב וזהו שאמר הכתוב והנה אמת נכון הדבר . אמת הוא על פי ד״ת . נכון . שלא יהא מרומה :
Deuteronomy.13.15.5 Deuteronomy.13.16.1 הכה תכה . אם אי אתה יכול להמית' במיתה הכתובה בם תכה בכל מיתה שאתה יכול וכו' :
Deuteronomy.13.16.2 החרם אתה . ולא נכסי צדיקים שחוצה לה :
Deuteronomy.13.16.3 ואת כל אשר בה . לרבות נכסי צדיקים שבתוכה :
Deuteronomy.13.16.4 Deuteronomy.13.16.5 Deuteronomy.13.16.6 את ישבי העיר . החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותן :
Deuteronomy.13.17.1 ואת כל שללה . לרבות נכסי רשעים שחוצה לה :
Deuteronomy.13.17.2 שללה . אפילו פקדונות שיש להם מעיר אחרת שקבלו אחריות עליהם הרי בכלל עיר הנידחת :
Deuteronomy.13.17.3 אל תוך רחבה . אם אין לה רחוב עושין לה רחוב . היתה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך . צריך שיהי' תוך ורחוב :
Deuteronomy.13.17.4 תקבץ . אם מקביצין לתוכה ופירש רש״י אם מעות של עיר הנידחת הוא בתוך מהלך מעת לעת :
Deuteronomy.13.17.5 ושרפת באש וגו' שללה . ולא שלל שמים מכאן אמרו ההקדשות וכו' :
Deuteronomy.13.17.6 כליל לה' . אמר ר״ש אם אתה עושה דין וכו' כאלו אתה מעלה עולה כליל וכו' :
Deuteronomy.13.17.7 והיתה תל עולם לא תבנה . לא תעשה אפילו גנות ופרדסים דריה״ג ר״ע אומר לא תבנה לכמו שהיתה וכו' אבל עושין בה גנות ופרדסים :
Deuteronomy.13.18.1 ולא ידבק בידך מאומה מן החרם . מלמד שאסור בהנאה וזה שאמרו רז״ל מנין שלא יהנה מע״ז שנאמר ולא ידבק בידך מאומה וגו' . פי' שכאן כתיב מאומה מן החרם וע״ז נקרא חרם :
Deuteronomy.13.18.2 למען ישוב ה' מחרון אפו . שכ״ז שרשעים בעולם חרון אף בעולם כו' :
Deuteronomy.13.18.3 ונתן לך רחמים ורחמך . כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים :
Deuteronomy.14.1.1 בנים אתם לה' אלהיכם . ( קדושין ל״ו ע״א ) בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים ואם לאו וכו' דברי ר״י ר״מ אומ' בין כך ובין כך קרויי' בנים שנ' בני' סכלי' המה ואומר בנים לא אמן בם ואומר זרע מרעים בנים משחיתים ואומר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי וגו' בני אל חי . בנים סכלים אף שלא למדו תורה נקראים בנים . לא אמן . אף שאין להם מעשים כי בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה ואף שעשו עבירות נקראו בני' והביא ראיה . ואומ' זרע וגו' בנים משחיתים וכו' בני אל חי :
Deuteronomy.14.1.2 לא תתגדדו . שלא תעשו שרט ומפני מה לא כתב שריטה דרשו רז״ל ( יבמות י״ג ע״ב ) ג״כ שלא יעשו אגודות אגודות :
Deuteronomy.14.1.3 ולא תשימו קרחה . יכול לא יהי' חייב אלא בין העינים ת״ל בראשם לחייב על כל הראש וכו' . ואין לי אלא כהנים שריבה בהן מצות . ישראל מניין נאמר כאן קרחה ונאמ' להלן קרחה מה להלן עשה הראש כבין כו' אף כאן כו' ומה כאן על מת אף להלן . ולמה כתיב בכהנים ולא כאן משום דכלל בכל התורה לכתוב דבר חמור אצל החמור ( פי' ה״ל לכתוב כאן כל הראש ולא צריך ג״ש כלל שק״ו הוא לכהנים אלא דהכלל וכו' ):
Deuteronomy.14.2.1 כי עם קדוש אתה . קדושה שהיא עליך גרמה לך :
Deuteronomy.14.2.2 ובך בחר . זה דור המדבר שכרת עמהם ברית . וזהו שאומרים אבל אנחנו עמך בני בריתך . זה דור המדבר . בני אברהם . אלו אבות :
Deuteronomy.14.2.3 להיות לו לעם סגלה . שישראל נקראו סגולה וכן נאמר והייתם לי סגלה מכל העמים מלמד שכל א' מישראל חשוב לפניו יותר מכל העמי' :
Deuteronomy.14.2.4 אשר על פני האדמה . ולא מן האבות :
Deuteronomy.14.3.1 לא תאכל כל תועבה . כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל לימד על בשר בחלב שאסור באכילה . ד״א לא וגו' לימד על פסולי המוקדשים בלי פדיון :
Deuteronomy.14.4.1 זאת הבהמה . עשר מינים יש כאן ג' בבהמה ז' בחיות ושגלוי וידוע וכו' :
Deuteronomy.14.4.2 זאת הבהמה וגו' איל וגו' . מלמד שחיה בכלל בהמה ומנין שבהמה בכלל חיה ת״ל בפ' שמיני זאת החי' וגו' מכל הבהמה וגו' :
Deuteronomy.14.5.1 תאו . זה שור הבר ומין בהמה הוא שתרגמו תורבלא ור״י אומר מן חיה שחשבו בין החיות :
Deuteronomy.14.6.1 בבהמה . לרבות את השליל הוציא ידו מנין ת״ל תאכלו אבל הוציא ראשו הרי הוא כילוד אין לי אלא בן ט' חי מנין בן ט' או בן ח' חי ומת ת״ל מפרסת פרסה שתי פרסות מעלת גרה . לרבות הכל :
Deuteronomy.14.7.1 השסועה . זה בריה שיש לה שתי גבין ושתי שדראות ומיירי ע״כ בשליל דאל״כ אינו חי כלל :
Deuteronomy.14.7.2 את הגמל . דווקא שבא מגמל אבל גמל שהוא במעי בהמה טהורה טהור שדווקא גמל בן גמל וכן להיפך טהור במעי טמא טמא ובפ' שמיני בבהמה להתיר שליא יכול אפי' יצאה מקצתה ת״ל אך :
Deuteronomy.14.7.3 אתה תאכלו . הוא עשה על כל בהמות טמאו' שלאו הבא מכלל עשה וכו' :
Deuteronomy.14.7.4 אך וגו' לא תאכלו . הוא ל״ת אין לי אלא ד' מינין טמאים מנין לרבות הכל וכו' :
Deuteronomy.14.7.5 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה . אפי' טהור שנולד מן הטמא טמא :
Deuteronomy.14.7.6 לא תאכלו וגו' ממפריסי הפרסה . לפי שנאמר ובשר בשדה טריפה מנין לכל י״ח טריפות ומנין לכל ה' חטאות המתות שאסורין באכילה ת״ל ממעלי הגרה . ומנין לרבות תמורת פסולי המוקדשין שאסור באכילה ת״ל וממפריסי הפרסה יכול טמא שנולד מן הטהור שהוא אסור ת״ל טמא הוא לכם למעט אם נולד מטהור שמותר באכילה . מנין שבשר מהלכי שתים מותר ת״ל את זה לא תאכלו וגו' זה למעט מהלכי שתים :
Deuteronomy.14.7.7 את הגמל וגו' . למה נאמר והלא כבר נאמר בפ' שמיני אלא שהתם הוא בבשר והכא בחלב . וכן כל הרבוים והמעוטים שבפ' שמיני לענין בשר וכאן לענין חלב . ושני פעמים נאמר טמאים הם לכם א' . בא לאסור צירן ורוטבן וקיפן . וב' . בא שמצטרפין כל המינין יחד . ואפילו בשר וחלב בין בחייהם ובין במותם :
Deuteronomy.14.8.1 מבשרם . ולא גידים וקרנים וטלפים :
Deuteronomy.14.8.2 ובנבלתם לא תגעו . אפילו בשחוטים יכול יהיו הישראלים מוזהרים על הטומאה ת״ל אמר אל הכהנים וגו' לנפש לא יטמא . וק״ו מה טומאת מת שהיא חמורה ישראלים אינם מוזהרים טומאת נבילה הקלה לא כ״ש . א״כ למה נאמר ובנבלתם לא תגעו ברגל ( פי' משום שחייבים לראות ברגל בבית המקדש ):
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .