← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Numbers.23.20.1 מהדורא רביעאה הנה בָרך לקחתי ובֵרך ולא אשיבנה נגד אמר ולא יעשה אמר בָרך לקחתי מהשם עכשיו לברך אותם אף שלא נאמרה רק במחשבה וכי זה לא יעשה בתמיה . ובֵרך וכו' היינו מה שכבר בירך אותם בברכה ראשונה ולא אשיבנה כענין ויתנחם ור״ל שיתחרט על דבור :
Numbers.23.21.1 מהדורא רביעאה לא הביט און . ד' דברי' דיבור ומעשה ודביקו' השם והתורה . און הוא הדיבו' כמ״ש ודב' און ( ישעי' נ״ח ט' ) עמל הוא המעשה . ה' אלהיו עמו . זה דביקות השם . ותרועת מלך כתרגומו כי היא שעשוע של הקב״ה והיא התורה וז״ש תחילה עמו וכאן בו וכמ״ש וחיי עול' נטע בתוכנו וגם הוא אותיות תורת ע' ועוד לא הביט ולא ראה הוא במ״ע ול״ת . און הוא במ״ע . עמל בל״ת . וכנגדן אמר שהע״ה מעות לא יוכל לתקן . וחסרון לא יוכל להמנות . לכן אמר כאן לא הביט שהוא מרחוק בסתר . ראה . הוא באתגליא ראה הוא שם נוקבא דמיחדין בין ג' שמות דחו״ב בשית ברכות דברכת כהנים ואני אברכם . הביט הוא ושמו את שמי אל בני ישראל והכל במעשה . ותרועת מלך בו . הוא בדיבור שהתורה הוא בדיבור שכולל שניהם כאחד כמ״ש כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים וכן בלוחות שכל כ״ח פירקין דב' ידים כלול בלשון שהוא בכתב ובדיבור וכן מעשה בראשית . ה' אלהיו עמו . הוא מ״ש והודעת להם זה בית חייהם . נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב . ראה חיים עם אשה אשר אהבת ודרך חיים תוכחות מוסר כי נר מצוה וגו' וכן אמר דוד אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כנגד ג' האלו רשעים הם העוברים על מל״ת ודרך חטאים הם במ״ע כמ״ש קולע אל השערה ולא יחטא ( שופטים כ' י״ו ) ובמושב לצים נגד ביטול תורה והוא בדיבור וכנגדן אמר כי אם בתורת ה' חפצו הם ג' בתורה כמ״ש ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך ( יחזקאל מ׳ : ד׳״ם ד' ) ועיין ברש״י סוף פ' האזינו . והיה כעץ שתול על פלגי מים אמר פלגי מים שנפרדין לכל צד מכאן אמרו לעולם ישלש אדם שנותיו כו' כנגד ג' האלו ועוד אמר ג' דברים אשר פריו יתן וגו' ועלהו וגו' וכל אשר יעשה וגו' וכמ״ש ( תענית ה' ע״ב ) משל לאדם שהיה מהלך במדבר והיה עיף ורעב וצמא ומצא אילן כו' במה אברכך כו' אף אני במה אברכך אם בבנים כו' אם בעושר כו' אם בתורה כו' יהי רצון כו' שהאילן ג' מתנות יש בו הפרי למאכל והגרעינין לנטיעות והאילן לצל והמים שתחתיו הוא לשתיה ושלשה החשובות מכל המתנות הם חכמה ועושר ובנים כנגד ג' רוחות העולם הרוצה להחכים ידרים הרוצה להעשיר יצפין והנותן מטתו בין צפון לדרום כו' וכן אמר בת״ז תיקון כ״ח פנה לימינו וחתם בחכמה וז״ש על פלגי מים זו ברכת המים . אשר פריו זה הפרי . ועלהו זה עלין . וכל אשר יעשה יצליח קאי ג״כ על האילן שכל הנטיעו' שנוטעין מהגרעינין יצליח ומ״ש על פלגי מים הוא התור' וחכמה כמ״ש הוי כל צמא כו' העניים והאביוני' מבקשים מים וכו' וכמ״ש ישטטו לבקש דבר ה' כו' ( עמוס ח' י״ב ) וזהו שדרשו לעולם ישלש אדם שנותיו שליש כו' אשר פריו יתן בעתו אלו הבנים כמה שאמרו זה המשמש מטתו ועלהו לא יבול זה עושר כמ״ש ( חולין צ״ב ע״א ) ליבעי רחמי אתכליא על עליא כו' וז״ש משל לאדם כו' שהיה רעב כו' ומצא אילן שנטוע על מים ופירותיו מתוקין וצילו נאה ואכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו ואמר במה אברכך אם בתורה כו' ואם בעושר כו' ואם בבנים כו' יה״ר שיהיה כו' וזהו וכל אשר יעשה יצליח . לא כן הרשעים אלו הלצים שנידונין בכף הקלע ברוח כמ״ש ורעות רוח כו' ע״כ לא יקמו רשעים במשפט אלו רשעים שאין להם תקומה כלל במשפט שהן מעות לא יוכל לתקן . וחטאים בעדת צדיקים כמ״ש בעדת צדיקים אין עומדין וכו' וכמ״ש וחסרון לא יוכל להמנות זה שנימנו חבריו לדבר מצוה כו' לכך לא יוכלו לעמוד במחיצתן ובגמ' דרשו ( סנהדרין ק״ח ע״א ) ע״כ לא יקמו רשעים במשפט אלו דור המבול . וחטאים בעדת צדיקים . אלו אנשי סדום שרעתם הי' שמנעו מן הצדקה שהוא מ״ע כמ״ש זה היה עון סדום אחותך כו' ולכאורה הוא חסר כאן דור הפלגה אבל הלא הוא כבר נזכר לא כן הרשעים כי אם כמוץ כו' וכמ״ש ויפץ ה' כו' במה הפיצם ברוח כו . כי ידע ה' דרך צדיקים זה שכתב למעלה והודעת להם . זה בית חייהם ודרך חיים תוכחות מוסר שהוא הכל במחשבה כמ״ש וידע אלהים ( והוא דרך צדיקים ) אבל מחשבה רעה שאין הקב״ה מצרף למעשה הוא נאבד מאליו וכמ״ש בת״ז וכמ״ש דרך רשעים כאפילה לא ידעו כו' וז״ש דרך רשעים תאבד :
Numbers.23.21.2 ועוד נגד ג' מתנות שהיה להם במדבר עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה והמן והשליו וז״ש לא הביט וגו' ולא ראה בלילה וביום וכמ״ש יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו .
Numbers.23.21.3 מהדורא חמישאה לא הביט און ביעקב . נגד הדיבור שלא הביט בהן לה״ר ושאר עוונות התלוי בדיבור כמ״ש ודבר און . ולא ראה עמל . כנגד המעשה לכן נאמר כאן הביט שהוא מרחוק ונעלם . שהוא הדיבור . והמעשה גלוי לכל לכן נאמר בה ראה והוא כנגד תורה ומצות שכל דיבורם ועסקם הוא בתורה ובמצות וכמ״ש משמים הביט ה' שהדיבור עולה לשמים מרחוק . ראה את כל בני האדם הוא במעשה . והם בסוד ח' שמות של אז ראה א' וז' כידוע בסוד ברכת כהנים וכמ״ש ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו והם כנגד חכמה ויראה . שהיראה היא בהרהור ובמחשבה בסוד והחיות רצוא כמ״ש בס״י ואם רץ לבך להרהר שוב למקומך שעל זה נכרת ברית והחיות רצוא ושוב :
Numbers.23.21.4 ועוד לא הביט כו' כמ״ש כי אתה ה' בקרב העם וכו' . ועוד לא הביט כמ״ש יסבבנהו כו' :
Numbers.23.22.1 מהדורא רביעאה אל מוציאם . נגד שאמר יצא אמ' לא כן אלא אל מוציאם כתועפת ראם וישראל אצל השם כתועפת ראם הוא הרביעי לראם וכמ״ש מועף ביעף ועיקר הענין כמ״ש עליהם עוף השמים ישכון ראם אלו חית השדה . לו . אלו שרפים שעומדים לקשר כתרים לקונם וז״ש עומדים ממעל לו . לא נאמר על לו אלא ממעל לו שהוא ממעל לרקיע אשר על ראשם ועליהם אדם יחיד כו' מושל בכולם ממעון קדשו וז״ש אל מוציאם ממצרים כמ״ש אני ולא מלאך כתועפת הוא שם מ״ב דבראשית בהיכל ה' לכן משמש שם של מ״ב :
Numbers.23.22.2 ראם לו . הוא שמא מפרש בכפילו ובאוירא דעלמא הוא ג״כ ג' מלאכים שעומדין בד' רוחות שמקבלין התפלות . למטה מהם השדים ולמטה האדם לפיכך השדים שהם ממוצעים ג' כמלאכי השרת וג' כב״א וז״ש בגמ' כתעפת כו' :
Numbers.23.22.3 מהדורא חמישאה אל מוציאם ממצרים . הוא בסוד היראה כמ״ש ובמורא גדול זו גילוי שכינה וכמ״ש או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' והוא בעלמא עילאה דילי' כמ״ש אני ולא מלאך ולא שרף :
Numbers.23.22.4 כתועפת . הן השרפים כמ״ש ויעף אלי אחד מן השרפים . ראם . הן חיות הקודש שנכלל שמאל בימין . לו . הן אופנים שנכלל בג' פעמים י״ב שכלולים בתלי . וגלגל . ולב . וכמ״ש ועל גביהן וגובה להן ויראה להן וכלן הן עומדים ביראה . שרפים . כמ״ש ונורא הוא על כל סביביו . החיות . כמ״ש ונהר דינור מהיכן נפק מזיעתן של החיות שנאמ' והחיות רצוא ושוב . אופנים . כמ״ש ויראה להם וכן בג' חלקי עולם כמ״ש :
Numbers.23.23.1 מהדורא רביעאה כי לא נחש נחש בבלעם וקסם בבלק נחש בדיבור וקסם במעשה והן מדרגת בלעם ובלק אבל בישראל התורה והמעשה הם מגינים להם וכמ״ש בז״ח ועתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל ונחש הוא להבא וקסם הוא לעבר . כעת יאמר . בכל עת יאמר ליעקב להבא ולישראל מה פעל לעבר ועוד כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הנבואה ורה״ק שזכו ישראל במדבר ולכן נקראו דור דעה ואלו הן ג' מתנות שניתנו לישראל וזהו מה טוב חלקנו ומה נעים כו' והם כנגד תור' נביאים כתובי' :
Numbers.23.23.2 מהדורא חמישאה כי לא נחש ביעקב . הם ד' מתנות שנתן לישראל . חכמה . נבואה . רוח הקודש . בת קול . כמ״ש בסוף תקוני זוהר חדש וזה שאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל שהן נגד חכמה ובת קול . קסם . הוא חכמה כמ״ש קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו והן המשכילים בישראל כמ״ש בז״ח שם ובמדרש רבה . רבתי בגוים רבתי בדעות כו' :
Numbers.23.23.3 ניחוש . הוא ב״ק והוא ( במגילה ל״ב ע״א מניין שמשתמשין בב״ק וע״ש בתוספת ד״ה מניין ):
Numbers.23.23.4 כעת יאמר ליעקב . וגו' זו נבואה ורה״ק והחכמה נחית לתתא כמ״ש ואביו שמר את הדבר . בחכמה יסד ארץ . מה טבו אהליך יעקב . הן עשרה דברים שנתן לישראל . תורה . מצות . חכמה . בינה . אהבה . יראה . נבואה . רה״ק . עבודה . דביקות . והן עשרה דרגין בישראל ראשי אלפי ישראל וגו' :
Numbers.23.24.1 מהדורא רביעאה הן עם כלביא יקום וגו' . על ד' מלחמו' שהיו במדב' כי זאת הפרש' הראשונה על מצרים . והשני' על המדב' כמ״ש כלביא יקום נגד מלחמ' עמלק כמ״ש מחר אנכי נצב על ראש הגבע' והוא תחיל' יציאתן וזהו יקום . וכארי יתנשא במלחמ' כנען שהיה בסוף מ' לא ישכב עד יאכל טרף . במלחמת סיחון ועוג . ודם חללים ישתה . הוא מלחמת מדין שהרגו על חלליהם שמלחמת סיחון ועוג היה העיקר על הארץ ועל השלל וכאן היה העיקר לנקום בדמם כמ״ש לתת נקמת ה' במדין ואמר כי צררים הם לכם וגו' . הן עם כלביא יקום . בתפלת שחרית כמ״ש ובקומך וכארי יתנשא . במנחה כמ״ש ויצא יצחק לשוח בשדה שהוא באור חוזר ולכן אמרו לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה וז״ש יתנשא וכמ״ש והאופנים ינשאו לעמתם ( יחזקאל א' כ' ) לא ישכב עד וגו' . זה תפלת ערבית . ודם חללים כנגד ק״ש שעל מטתו כמ״ש ( ברכות ה' ע״א ) כל הקורא ק״ש כו' כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו וכמ״ש בק״ש הורג אלף כו' וכן בקרבנות . כלביא יקום . זה תמיד של שחר . וכארי יתנשא . בתמיד של בין הערבים . לא ישכב עד יאכל טרף . כנגד אברים ופדרים שהן אכילת המזבח כמ״ש את קרבני זה הדם . לחמי אלו אברים ופדרים . ודם חללים ישתה . אלו הנסכי' כמ״ש ומנחתם ונסכיהם אפי' בלילה וז״ש ישתה . וד' כללים הן התורה ומעשה שהיא עבודה וחכמה ויראה כמ״ש פתחי לי אחותי רעיתי כו' וכל א' נכלל בד' . הראשון בתורה והוא כלביא יקום ב' ביראה והוא וכארי יתנשא כמ״ש והחיות רצוא ושוב כו' והוא זיעתן של החיות ונאמר וגביהן וגובה להן ויראה להם והג' בחכמה והד' בעבודה ואמר כלביא שהיא נקיבה וזה עמלק שלא נאמר רק ויחלש . לביא ז״ת דאימא שלא נאמר רק ויחלש כו' . וכארי היא ב' שמות דחו״ב זה אל זה ואמר כלביא שהן כנג' ג״ר שהם כת״ר ואמר ישכב כמ״ש בר״מ והוא י״ש כ״ב בק״ש שמע ישראל . דערבית ודעל מטתו שהם כנגד ובשכבך וכן הוא בששים צירופים של י״ה בתיבות ובאותיות והצירופים של כל תיבה בפ״ע הוא כ״ב :
Numbers.24.1.1 מהדורא רביעאה כפעם בפעם . כפעם הוא פעם ראשון בפעם הוא פעם שני :
Numbers.24.1.2 כי טוב . ואין מועיל הנחשים . וישת סר מן האבות כמ״ש במדרש לאחד שרצה לעקור אילן כך הוא היה רצה לקלל את האבות ולא יכול כי מראש צרים שהם כמו האילן שנשרש בצור והג' ברכות הן נגד אבות והרביעית כנגד דוד מלכא לימות המשיח והנה בשני ברכו' הראשונות היה נגד האבות אברהם ויצחק שמהם יצא פסולת אבל בברכ' ג' שהיא נגד יעקב לא מצא שום פסולת שמטתו שלימה ולכך וישת אל המדבר אילי ימצא בהם עון מצד עצמם אבל לא מצא ומצאם שהם מסודרי' בטוב :
Numbers.24.2.1 מהדורא רביעאה רוח אלהי' . הוא הגדול שבג' נבואות שבתחילה אלהי' ואחר כן הויה ועתה רוח אלהים :
Numbers.24.3.1 מהדורא רביעאה שתם . רואה את כל ענין רוח הקודש :
Numbers.24.4.1 מהדורא רביעאה שמע אמרי אל . הם המאמרי' הנאמרי' בין מלאכי מרומים ומהם שומע מה ששונים ביניהם מאמר השם :
Numbers.24.4.2 מחזה שדי יחזה . היינו המלאכים הרואים את כבודו הוא יחזה ובראיותו הוא נופל וגלוי עינים ובזוהר אמ' שנביאי א״ה נקראים נפל וגלוי עינים אבל הוא משתבח בעצמו שנגלי' לו המרכבה כולה . ונאם הגבר ע״ש נבואתו נקרא גבר שחמש שמות יש לאדם . אדם איש בן אדם אנוש גבר והנביאים וחכמים נקראו גבר כמ״ש עיר גבורים עלה חכם ואמר ונאם הגבר נגד וארא והנה רוח סערה . שתם העין . נגד וארא החיות והנה וגו' וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן . נאם שמע . נגד ואשמע קול מדבר חמשה קולות הידועים . מחזה שדי יחזה . נגד ממעל לרקיע ואמר בתז״ח חיזו קדמאה כמראה כו' היא שכינתא כמראה אבן ספיר וחזא לה כמאן דחזא מגו עששית חיזו תניינא ועל דמות כו' וחזא ליה מגו מטטרון כו' . חיזו תליתאה ואראה כעין חשמל וחזא ליה מגו שר הפנים ואמר בג' מראות הללו וחזא ליה שהן ג' מראות הכוללין הכל וז״ש כאן ג' דברים מחזה שדי יחזה . נפל וגלוי עינים נגד ואראה ואפול על פני אבל הוא חזי הכל בדרגיה כמ״ש בזוהר פ' בלק
Numbers.24.5.1 מהדורא רביעאה מה טובו עשרה דברים בעשרה דרגין דמהימנותא . אהליך . אהל הוא נטוי לפרקי' ומשכן בקביעות .
Numbers.24.6.1 מהדורא רביעאה כנחלים . הוא חכמה והן חכמי התורה . כגנת . הם נבונים . כנחלים . הן עשרה נקודין שהן עשרה נחלים . כגנת . הן כנגד ג״ן סדרים שהם בתורה :
Numbers.24.6.2 עלי נהר . הידוע כמ״ש אם אין בינה כו' . כאהלים . מבשמין ריח למרחוק והן מ״ע נגד אנשי חיל . כארזים הוא ל״ת וצריך גבורה וזירוז שלא לעבור על ל״ת והוא נגד יראי אלהים :
Numbers.24.6.3 Numbers.24.7.1 מהדורא רביעאה יזל מים . הוא נבואה כמ״ש ושחקי' יזלו צדק שמהם הנבואה :
Numbers.24.7.2 וזרעו . הוא רוח הקדש וז״ש וזרעו במים רבים :
Numbers.24.7.3 וירם מאגג מלכו . הוא דוד המלך ומשיח שירום מעמלק שהיא הראשית שבמלכות וכולם נקראים ע״ש אגג ושליטת עמלק מג״ת של נו״ה שהן ו' והשביעית בסוד ערלה ודוד הוא מושל בעליונה שלהם וזהו וירם מאגג מלכו ורומז ג״כ לשאול מלך הראשון שנצח לאגג :
Numbers.24.7.4 ותנשא מלכתו . הוא על כל ישראל שנקראו מלכים כמ״ש בת״ז בין מלך בין מלכות הכל דו״נ והן חד אלא שזה בכללותו זה בפרטות וכמ״ש בפ' וירא וכן הוא במלך ועמו ישראל שהן גוף א' :
Numbers.24.7.5 מה טבו הוא בסוד ג״ר טבו הוא סוד ראש וסוף ועוד מה טבו כנגד מזוזה וכנגד עשרה שמות מבפנים וד' שבחוץ והוא בסוד גבוה עשרה ורחב ד' ובסוד פנים ואחור וע״כ הוא עשרה ברכות וכ״ח תיבות בסוד כ״ח מ״ה וזהו מ״ה טבו והגוף וברית הוא חד :
Numbers.24.8.1 מהדורא רביעאה אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו . חזר כאן כנגד ד' עלמין שכבשו בכבישת הארץ כדלעיל ואמר שם מוציאם וכאן מוציאו ששם על כלל ישראל וכאן על מלכם שיכבוש את הארץ וגם הוא לבדו נשאר מיוצאי מצרים :
Numbers.24.8.2 יאכל גוים צריו . ג' דברים . יאכל גוים צריו הם הפירות . ועצמתיה' יגרם . הם הבהמות כמ״ש ( ב״ב נ״ח ע״א ) חביתא דגרמא לחד בראי :
Numbers.24.8.3 וחציו ימחץ . הם בנים ועבדים ושפחות שנאמר בהם לא תחיה כל נשמה :
Numbers.24.8.4 כרע שכב . הוא הארץ . והם צחמ״ד נגד ד' חלקי עולם יאכל . צומח . עצמתיהם . חי . וחציו . מדבר
Numbers.24.9.1 מהדורא רביעאה כרע שכב . דומם . והן כנגד ד' יסודות ארמ״ע דומם כנגד עפר . צומח הוא ע״י מים . חי הוא ע״י רוח . מדבר הוא נגד האדם והוא ע״י אש כידוע וכמ״ש נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן . ואמר כרע שכב שבכריעה הוא ניטל מקצת הארץ ושכיבה על כל הארץ וכן במשה ויהושע משה כבש רק ארץ סיחון ועוג ויהושע כבש כל הארץ וזהו כרע שכב :
Numbers.24.9.2 כארי . בימי דוד ושלמה וכל מלכי בית ראשון . וכלביא הוא בבית שני וכל חשמונאי' בית שני נוקבא לגבי בית ראשון לכן אמר וכלביא . ארי ולביא הם ב' שמות של אורים ותומים :
Numbers.24.9.3 מי יקימנו . לעתיד לבא שהוא לעלם ולעלמי עלמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ( דניאל ב' מ״ד ) מברכיך ברוך . כמו יתרו ורחב :
Numbers.24.9.4 וארריך ארור . כמו עמלק וכל המצירים והוסיף ויודע דעת עליון דבר שלבא לפומא לא גליא והוא נגד מה שאמר ביחזקאל ויהי קול מעל לרקיע וגו' ואשמע קול מדבר וגו' :
Numbers.24.9.5 ולא עתה . הוא כיבוש דיהושע . ולא קרוב . הוא כיבוש דעזרא .
Numbers.24.10.1 מהדורא שתיתאה והנה ברכת ברך זה שלש פעמי' כנגד שם של י״ב שבברכת כהני' לכן אמר זה שלש פעמי' . בתחיל' כתיב כה תדבר הוא דרגא של נביאי ישראל ואח״כ ברכן בזה דרגא של משה לכן אמרו בישראל לא קם אבל בא״ה קם וזהו כוונתם :
Numbers.24.14.1 מהדורא שתיתאה לכה איעצך אשר יעשה . אשר הוא בסוד זיווגא עילאה שהוא יסוד והוא שמחבר ב' עלמין והן שמות הידועים :
Numbers.24.17.1 מהדורא רביעאה דרך כוכב מיעקב . זה משיח בן יוסף . וקם שבט . הוא כוכבא דשביט והוא משיח בן דוד וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמ״ש בר״מ בפ' פינחס גאולה ראשונה ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו' . פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמ״ש מואב סיר רחצי משייפא דלהון ויחל העם לזנות וגו' ואמר פאתי מואב כי בדוד נאמר שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות . וקרקר כל בני שת כמ״ש והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש ( זכרו' י״ג ח' ט' ) והוא שלישית של מואב . גאולה שניה
Numbers.24.17.2 מהדורא חמישאה דרך כוכב מיעקב גו' . ומחץ גו' הן ד' גאולות בד' זמנים ע״י ד' גואלים . שבט ומחוקק עד כי יבא שילה ולו יקהת . שהן פני האדם והן המושיעים כמ״ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכ' וכמ״ש וירד מיעקב והאביד שריד מעיר והוא הר עשו חזיר מיער אלוף עירם . והם נגד ד' רגלי המרכבה אבות ג' ודוד ד' וכנגד ד' ברכות שהם בארץ ישראל ולעתיד לבוא שהרביעית כוללת הכל והם נגד ד' זמנים האלו במצרים ובמדבר ונגד ד' שררות שהיו בישראל א' משה שהיה מנהיג ע״פ ה' כמ״ש ויהי בישרון מלך . וא' מלכי בית דוד . וא' מלכי ישראל . והן אפרים ויהודה כנגד שני משיחין וא' ע״י חמשה עשר שופטים שהיו בישראל ומ״ש הפייטן ארבעה עשר מושיעים הוא שחושב שמואל ובניו לאחד אבל באמת הן ט״ו מושיעים וכמ״ש שבעה רועים ושמונה נסיכים והן הן השופטים שהצילו את ישראל מיד לוחציהם :
Numbers.24.17.3 מהדורא שתיתאה ומחץ פאתי מואב וקרקר גו' הן ז' ראשין דחויא שהן שבעין כמ״ש בסוף זוהר חדש [ דף כ״א ג' ] וכמה מלאכי חבלה תליין מינייהו . שבע אינון ממונין . ותליין מנייהו שבעין וכנגדן אמר ישעי' ג״כ שבעה ( סי' י״א . י״ג י״ד ) וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו וכו' ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם . וכן הוא בתפילת י״ח ולמלשינים . וכל עושי רשעה . וכל אויבי עמך . תעקר . תשבר . תמגר . ותכניעם . הם שבעה והן כנגד ד' רוחות וסולם באמצע שהוא כלול ראשו בשמים וכו' כמ״ש ברעיא מהימנ' פ' נשא ועיק' השבעה הם חמשה . כמ״ש יפל מצדך אלף ורבב' מימינך אליך לא יגש רק בעיני' תביט חשב כל הד' רוחות . וכן בשירה חשב כל ד' רוחות . שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת . אז נבהלו אלופי אדום . אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען . כי כנען באמצע וכן כאן ומחץ פאתי מואב וגו' :
Numbers.24.18.1 מהדורא רביעאה והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו רומי רבתא רומי זוטרא שם ירעה עגל ושם ירבץ ארי' ושור . והג' וישרא' עשה חיל ע״י משיח . והרביעי'
Numbers.24.18.2 מהדורא שתיתאה והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו . כמ״ש ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך . אויב הוא שעיר שנ' שעיר איביו . שנאיך הוא אדום שנ' ( יחזקאל ל״ה י״א ) ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם וגו' . אשר רדפוך . הם בני רומיים אשר החריבו את המקדש ורדפו אותנו מן הארץ וז״ש עובדי' וירשו בית יעקב את מורשיהם הם ב' אלו שעיר ואדום וכן אמר מלאכי כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה זהו גבול שעיר והעם אשר זעם ה' עד עולם הוא אדום שנתיישב בהר שעיר ועיניכ' תראו ואתם תאמרו יגדל ה' מעל לגבול ישראל . פי' שיתקדש שמו של הקב״ה כשיתגדל גבול ישראל יתרבה קדושת שמו יתברך :
Numbers.24.19.1 מהדורא רביעאה וירד מיעק' והאביד שריד מעיר והוא חזיר מיער :
Numbers.24.20.1 מהדורא רביעאה ראשית גוים עמלק . הגדול שבהם שהיה ראש לכל הממלכות וגם היה ראשון שהיצר לישראל :
Numbers.24.20.2 ואחריתו וגו' . כמ״ש כי מחה אמחה כו' :
Numbers.24.21.1 מהדורא רביעאה איתן מושבך . הוא בלשכת הגזית . ושים בסלע קנך . הוא בתי כנסיות ולשון קנך . הוא קן צפור ולא בקביעות ובר״מ אמרו איתן מושבך הוא בגמ' שיזכה להוראה ושים בסלע קנך במשנה . שעליו נאמ' קן צפור שזכה ללמוד וללמד :
Numbers.24.21.2 מהדורא חמישאה איתן מושבך . לעתיד לבוא כמ״ש עם המלך במלאכתו ישבו שם ( ד״ה א' ד' כ״ג ):
Numbers.24.21.3 ושים בסלע קנך . כמ״ש הם הקינים הבאים מבית רכבים שהלכו אצל בית המדרש של יעבץ למדבר ללמוד תורה וזכו לישב בלשכת הגזית עד מה אשור תשבך . בעה״ז שנקרא מה . אבל בסוד מי . אמר מי יחיה משמו אל שהן בסוד החכמה תחיה בעליה ואמר אלה לחיי עולם ואלה וכו' שהן בסוד הו״ה שהוא בסוד ג' עלמין הוה גביר לאחיך שהם בסוד נר״ן שאחיזתם בסוד נפשות אבל בנשמה אין להם אחיזה כלל והוא מה שאנחנו מבקשין ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו וכמ״ש השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם . הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו לעשות את כל דברי התורה הזאת ושם אל משתתף בכלהון וז״ש משמו אל :
Numbers.24.21.4 מהדורא שתיתאה איתן מושבך ושים בסלע קנך . איתן הוא פנים ואחור דע״ב בסוד והמשכילי' יזהירו והוא אילן שלם :
Numbers.24.21.5 מושבך . הוא סוד חב״ד כ״ש בפיטום הקטורת :
Numbers.24.21.6 ושים בסלע קנך . בסלע הוא ב' סלע וגימטריא ש״ך נהורין בסלע הוא תפילת שחרית ותפילת מנחה . קנך כמ״ש למעלה למה לא רכבת על סוסך ואמר ברטיבא שדאי :
Numbers.24.22.1 מהדורא רביעאה כ״א יהי' לבער . ע״י אשור וסנחריב :
Numbers.24.22.2 עד מה אשור תשבך . אבל אחר השביה ישבו במקומם בשלוה כידוע :
Numbers.24.22.3 מהדורא שתיתאה כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך . שנאמר מה אדמה לך כי גדול כים שברך מי ירפא לך . וזה עד מה אשור תשבך . בני הקיני יהיו בשבי בארץ אשור עד מה . עד גלות של ישראל שנאמר בהם מה אדמה לך כי גדול גו' שהשכינה עמהם בגלות . מי ירפא לך . שהוא בסוד בינה מעלמא עילאה בסוד חירות כמ״ש ביום ההוא יתקע בשופר גדול לכן אמר מי יחיה משמו אל הוא בתחיי' המתי' כאשר ישים אותנו לעם ויחיה אותנו אינו ידוע מי יחיה כי רבי' מישני עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה כו' והכלל סוד הבינה והדעת שבה הם כל טוב כמ״ש אני אעביר כל טובי על פניך ויתהפך מכל טוב לאוי מי :
Numbers.24.23.1 מהדורא רביעאה מי יחיה . בימי סנחריב ועל שאמ' למעל' עד מה אשור אמר כאן מי יחי' משמואל :
Numbers.24.23.2 מהדורא שתיתאה משמו אל . הוא בסוד ועמדו רגליו ביום ההוא וגו' שהן ג״ת דמרגלא . וצים מיד כתים . הוא גוג ומגוג שיטלו המלוכה מרומי . וענו אשור . שילכו לאשור על עשרת השבטים . וענו עבר . העברים הנפוצים בכל הארץ כמ״ש ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים כי כלה יבואו למצרים כמ״ש והשיבך ה' מצרים באניות :
Numbers.24.24.1 מהדורא רביעאה וצים מיד כתים . כמ״ש הוי ארץ צלצל כנפים [ ישעיה י״ח א' ]:
Numbers.24.24.2 וענו אשור . עשרת השבטים שבאשור והיושבי' כאן בעבר הנהר גם הוא עדי אבד . וגם לרבות גוג ומגוג :
Numbers.24.24.3 מהדורא חמישאה וצים מיד כתים וענו אשור וגומר הם כנגד ד' מלכיות שבכולן עתידין להשתעבד קודם ביאת המשיח לע״ל וז״ש וצים וגו' וכמ״ש התורה התחילה בד' מלכיות וסיימה בה' מלכיות וכמ״ש עתיד להחיות את נבוכדנאצר וכו' וכלם ילחמו עם ישראל ואח״כ ילכו כלם לחרפות ולדראון עולם וז״ש עדי אבד וכמ״ש ידין אפסי ארץ ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו שיבוא במהרה בימנו אמן :
Numbers.24.24.4 מהדורא שתיתאה וגם הוא עדי אבד . פשוטו לפי שנאמר בעמלק ואחריתו עדי אובד שעמלק נקרא ראשית . וגוג שהוא באחרית נאמר עליו וגם הוא עדי אבד . וישראל ג״כ הנקראים אובדים בארץ אשור הם אובדים רק לפי שעה אבל הוא עדי אבד . אובד לעד :
Numbers.24.25.1 מהדורא רביעאה ויקם בלעם וילך וגו' . כמ״ש לו בלק ועתה ברח לך אל מקומך . למקמו . שהי' מתחלה מנחש כמ״ש בלעם בן בעור הקוס' וגם בלק בן צפור היה קוסם וכמ״ש בלבן וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וכמ״ש אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אצל דרך אמר הבין ואצל מקום אמר ידע בסוד כבד את אביך כיבוד ואהבה ויראה שהם ג' שותפין וז״ש דרחים רבנן כו' דדחיל כו' דמוקיר כו' :
Numbers.24.25.2 מהדורא שתיתאה ויקם בלעם וילך וישב . הם נגד ג' שאמר למעלה ויקם בלעם ויחבש את אתנו . וילך עם שרי מואב . כנגד ויקם הראשון אמר בחזרתו ג״כ ויקם . כנגד ויחבוש את אתנו נאמר כאן וילך שהלך לבדו שנהרג אתונו כמ״ש ואותה החייתי . כנגד וילך עם שרי מואב נאמר כאן וישב לבדו :
Numbers.24.25.3 ועוד כנגד מה שאמר למעלה מן ארם ינחני בלק מהררי קדם . ארם היה מקומו ומשם היה הולך תמיד לקראת נחשים בהררי קדם לכן אמר וילך אל ארם . וישב למקמו . להררי קדם :
Numbers.24.25.4 וגם בלק הלך לדרכו . ולא אמר למקומו לפי שהיה הוא במקומו אפס הלך לדרכו למדריגתו לפי שבשעת הברכה היה במדריגת רוח הקודש כמו שכתוב והנה נצב על עלתו וכל מקום שנאמר נצב הוא ברוח הקדש ואחר כך חזר למדריגתו וכן נאמר בלבן . וילך וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וזהו אלהים הבין את דרכה והוא ידע את מקומה :
Numbers.24.25.5 אמר המעתיק את כתבי הקודש על חקת ובלק . הרבה יגיעות יגעתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי לסדר על נכון מבלבול ועירוב פרשיות כתיב כאן . וזו היא מעבודות קשות שבמקדש . ולבי אומר כי הגאון לא כתב רק לעצמו ולא מסר רק ראשי פרקים לחכם ומבין מדעתו . אבל באמת אין להדפיס חיבוריו רק על פי השגחה ועיון הדק היטב . שבעה עינים על כל דבר דבור על אפניו והיות כי ערבים עלי דבריו שמתי עין עיוני לעשות סדר נכון ולתקן כל טעיות המעתיק ולעשות מראה מקומות בתנ״ך ובש״ס ולהיות כי הגאון חיבר הפירוש על בלק בששה מהדורות וראיתי אני שיש בהם כמה דברים כפולים והיה ראוי להוסיף ולגרוע אך אי אפשר למדרש בלי חידוש וישמע חכם ויוסיף לקח כי בכל הדברים הנראים כפולים יש בהם דברים חדשים גם ישנים המעט הוא אם רב על כן הדפסתי כל כתבי הקודש בלי שום מגרעת וכל חיך הטועם יאמר לי לי ונפשי יודעת כי כל דבריו כל זמן . שממשמש בהם ימצא טעם . על כן אחלה פני כל קורא שלא לילך במנוסה ובחפזון לא יצא כי אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה . אז תבין יראת ה' וגו' . ודי בהערה זו ליודעי חן .
Deuteronomy.1.1.1 אלה הדברים . ( ספרי ) וכי זה בלבד נתנבא משה והלא כתב כל התורה שנ' ויכתב משה וגו' מלמד שהיו דברי תוכחות שנ' וישמן וגו' . כיוצא בו דברי עמוס אשר היה בנקדים וגו' . וכי יותר מכל חביריו נתנבא וכו' . וכן אלה הדברים אצל ירמיהו כו' וכן ואלה דברי דוד האחרנים כו' וכן דברי קהלת כו' מלמד שהיו כלן דברי תוכחות שנ' סובב הולך זהו מזרח ומערב כו' כל הנחלים כו' . כינה הרשעים בחמה ולבנה וים שאין להם שכר :
Deuteronomy.1.1.2 אל כל ישראל . עיין רש״י דבר אחר שהיו כלם יכולין לעמוד בתוכחה . אר״ט העבודה אם יש בדור הזה כו' אמר ר' עקיבא אם יש כו' :
Deuteronomy.1.1.3 בעבר הירדן . מלמד שהוכיחם על מה שעשו בירדן :
Deuteronomy.1.1.4 במדבר . עיין רש״י ומלמד שהיו נוטלין בניה' ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונא כו' . [ זהו גי' הספרי ] וגירסת הילקוט מה פרנסה כו' . דבר אחר במדבר זהו כלל . על מה שעשו במדבר . בערבה מול סוף עיין רש״י :
Deuteronomy.1.1.5 בין פארן ובין תפל . מלמד שהיו מוכיחם ג״כ בין מסע למסע :
Deuteronomy.1.1.6 תפל . ערש״י א״ל שוטים כל עצמם של מלכים אין בוררי' להם אלא לחם קל שלא יהא דולרי״א ( פו' מין חולי ) אוחזתו אבל בטובה הזאת שהיטבתי לכם אתם מתרעמים לפני הוי כטובה שהיטבתי לא דה״ר ובטובה הזא ת נתרעם לפני ואמר האשה אשר נתתה וגו' :
Deuteronomy.1.1.7 וחצרת . אם למרים הצדיקת לא נשאתי לה פנים ק״ו כו' . ד״א וחצרת . ומה מרים שלא דברה אלא באחיה הקטן כו' . ד״א ומה מרים לא שמע אלא הקב״ה שנא' וישמע ה' . המדבר בגנותו של חבירו ברבים כו' :
Deuteronomy.1.1.8 ודי זהב . הא יתירה וקשה מהכל . משל למה ה״ד לאחד שעשה לחבירו צרות רבות . באחרונה הוסיף לו צרה אחת אמר לו הא יתירה על כל מה שעשית לי וקשה עלי מהכל . רשב״י אומר מלה״ד לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידים והיו הכל מאשרים אותו ובאו גוים וקבלם גם הם . מה הבריות אומרים כך הוא ווסתו של פלוני לקבל את הכל כך אמר משה ודי זהב למשכן כו' . רבי בנאה אומר יבא זהב משכן ויכפר כו' . רבי יוסי בר חנינא אומר אלו עשר נסיונות שניסו אבותינו כו' שתים בים שתים במים שתים במן שתים בשלו אחד במעשה העגל ואחד במדבר פארן במרגלים :
Deuteronomy.1.1.9 דע כי מן אלה הדברים עד ה' אלהינו הם הקדמה של הספר . לכן יש בפסוקים האלו ג' פעמים דיבורו של משה דהיינו אלה הדברים אשר דבר משה וגו' . דבר משה אל בני ישראל וגו' הואיל משה וגו' . מפני שיש בספר הזה ג' חלקים דהיינו מתחלת הספר עד ויקרא שקודם עשרת הדברות מדבר בעניני מוסר . ומן ויקרא עד הברכות וקללות שבפ' כי תבא מדבר מהמצות . ומשם ואילך מדבר מברכות וקללות ושארי ענינים . לכן קודם ויקרא כתיב אלה העדת והחקים וגו' . ואח״כ התחיל ויקרא משה שהוא ענין אחד וכן לפני הברכות דכתיב באר היטב ואח״כ וידבר משה . ואלו הג' הם כולל של כל התורה והתורה ג״כ ג' ספרים שהם שמות ויקרא במדבר . ובראשית הוא שורש של כל התורה . ולכן נחלק המדרש ג״כ לג' . ספרא וספרי ומכילתא וזהו שאמרו ( שבת פ״ח ע״א ) דיהיב אוריין תליתאה שהם ג' ספרים . והג' ספרים של דברים הם כנגד ג' של תורה דהיינו כנגד אלה שמות הוא אלה הדברים . וכנגד ויקרא הוא ויקרא . וכנגד במדבר הוא וידבר . וזהו שאמר במדרש ויקרא הוא מלא הלכות וכנגדו דברים נמי מלא הלכות . ולכאורה מה ענין זה לזה אבל לפי מ״ש אתי שפיר דהיינו אותו חלק שבדברים שכנגד ויקרא דהיינו חלק שיש בו עשרת הדברות ששם הוא כל המצות וזהו שאמרו וכנגדו בדברים הוא מלא הלכות והג' ספרים האלו הם כנגד שלשה שערים . שהם ראש ותוך וסוף לפיכך אלה הדברים הוא בראש הפסוק . דבר משה הוא באמצע הפסוק . הואיל משה באר וגו' לאמר . הוא בסוף הפסוק :
Deuteronomy.1.1.10 אשר דבר משה וגו' . פי' כי בכל דבר יש פועל ופעולה ונפעל ושורש . למשל הזרע שזורעין אותה היא הפעול' ואדם הזורע הוא הפועל ואדמה שזורעין בה היא נפעל . ושורש הכל הש״י ב״ה כי הוא סיבת כל הסבות והכל תלוי בו . וזה שאמר אדניהו בן חגית ( מ״א ב' ט״ו ) כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל כו' כי מה' היתה לו . והודה אדוניהו אם ה' לא יבנה וגו' שוא עמלו בוניו בו . הלא נראה בעין גם שאני היה ראוי למלוכה כמ״ש כי לי היתה המלוכה [ המלוכה היא הפעולה והוא היה הנפעל' ועלי שמו כל ישראל וגו' הם הפועלים ואעפ״כ ותסב המלוכה וגו' כי מה' היתה לו שהכל תלוי בו וכן אמר כאן משה . הוא הפועל . אל כל ישראל . הם הנפעלים . אשר צוה . היא הפעולה . ה' . הוא שורש הכל . גם צריך האדם לדעת אם רוצה ללמוד בספר מי עשה הספר ועם מי למד כי אף אם המחבר היה אדם גדול אם היה לומד עם תלמידים קטנים אז אינו מגלה להם סודות ותעלומות החכמה . ולכן נגד הפועל מי היה . אמר אשר דבר משה ועל הנפעל עם מי למד . אמר אל כל בני ישראל . והפעולה . הוא ככל אשר צוה ה' . והשורש . הוא מפי הקב״ה . וגם המקום הוא מוכן לכך והוא בעבר הירדן סמוך לא״י .
Deuteronomy.1.1.11 אלה הדברים הסופי תיבות של החמשה ספרי' הן אותיות תורה דהיינו ת' של בראשית ה' ש ואלה וא' של ויקרא . הוא וי״ו של תורה . ורי״ש של וידבר . וה' של אלה . וכ״כ בעה״ט והר״ת גימטריא ר״ת שמות האבות והם ג' שמות של ק״ש והוא שם של תורה שהוא יה״ו והוא טל של תורה . והם ג' שמות של אבהן שהוא ט״ל אותיות חושבן התורה . וס״ת של הה' ספרים גימטריא קכ״ו שהם ששה צרופין שבהם נחתם שמים וארץ . בשני פסוקים הראשונים ל״ב נתיבות של תורה כ״ב ועשרה כמ״ש בריש ס״י והשני פסוקים של אחריהם הם ל״ו שהם לולב כמ״ש בתקונים . דע כי הספר הזה כולל של כל התורה . והה' פסוקי' הראשונים הם כולל של הספ' והם כנגד חמשה חומשי תורה לכן בד' פסוקי' הראשונים יש רמ״ח אותיות נגד רמ״ח מצות עשה וכן לולב כולל רמ״ח מ״ע וגם כוללין כל התנ״ך שהם רישא וסיפא של תורה ושל נ״ך והן אחורי חסד תחתון ששם רמ״ח עלמין כי אחורי חסד עליון הוא ל״ב נתיבות ונכללין שם ג״כ רמ״ח עלמין בג' פנים שלו כמו שופר בג' פנים . שנכללין בחסד ולכן נתעורר רחמים וזהו רחם ארחמנו נאם ה' וכן סוכה בגלופי ס״ג הוא רמ״ח שהוא בחסד וכתב בז״ח שכל הכ״ד יוצאין מגו שופר וזהו תרי״ג שכולל בשם מלא ועם הפסוק החמישי הם אותיות כמנין ארץ והתיבות של הה' פסקים הם כמנין דעה . בסוד ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים דהיינו שיהא דעה בארץ כמים לים שהם ריעים דלא מתפרשין וכן הה' פסוקים הראשונים של התורה הם שורש התורה :
Deuteronomy.1.1.12 ולרמ״ח מ״ע עשרה שרשים והם עשרת הדברות . ואע״פ שהם במנין מכל מקום הם ג״כ שרשים . והוא שם המפורש . והוא שם ע״ב ומ״ב . וג' שמות וג' גילופין וג' אלהים . ובה' פסוקים של ראשי הספרים יש בהן רנ״ח אותיות . והתיבות הם ס״ז עם ב' של בראשית שהוא הכולל כמנין בינה וידוע שהמנורה הוא נ' שערי בינה ולכן היה במנורה כ״ב גביעים וי״א כפתורים וט' פרחים הרי מ״ב כנגד שם מ״ב וז' קנים הרי מ״ט שערי בינה והגוף של מנור' הוא שער נ' וזה שנתקשה בה משה . ועוד יש בו י״ז והוא שם של ביה . וזה סוד אעבו' כל טובי על פניך . וכנגדן היה ז' נרות וה' מלקחיה וה' מחתותיה שהיו צריכין להטבת חמש נרות . וגם ר״פ של ראשי הספרים יש ג״כ תיבות נגד המנורה וכליה רק שפסוק ראשון של ספר במדבר יש בו י״ז תיבות והוא נגד גובהה של מנורה שהוא י״ח טפחים ועם הכולל של ריש במדבר סליק מניינא :
Deuteronomy.1.1.13 אלה הדברים . חושבן אותיות התורה . בגילופי גילופין שהוא ברצוא ושוב . שהם רמ״ח מ״ע ומ״ט פני' . וכן באדם רמ״ח אברי' בגוף ומ״ט כחות בנפ' :
Deuteronomy.1.1.14 בעבר הירדן . פשוטו של מקר' וכוונתו כי הוא מפרסם באיזה מקום כדאיתא במדרש צדקתך כהררי אל כשהקב״ה מפרסם דבר מפרש באיזה מקום ובאיזה זמן ועם מי . כי כל העולם נחלק על שלשה והוא .
Deuteronomy.1.1.15 עש״ן כמפורש בספר יצירה והרביעית הוא הש״י והעולם נחלק לב' כמ״ש מלכותך מלכות כו' והחמישית הוא נפש והנפש כלול מג' . פועל . פעולה . נפעל . והכל נכלל בז' כי הרביעי . הוא כלול ג״כ מארבעה שהוא כלל כולו וכמו הד' יסודות שהיסוד הרביעי כולל כל הד' ולכן נקראת בת שבע . ודע כי אלה ה' פסוקים כולל כל הע״ס והם ה' פרצופין . וכנגדן ה' ספרים . ג' ראשונות ג' אלפין . וחו״ב ידוע שמתפשטית בו״ק בסוד שחרית ומנחה . ודעת מקומו בארץ בסוד מערב וזהו תפלות אבות תקנום . ובחינה אחרונה כלולה משנים בסוד ב' דבראשי' כידוע ב' בחינותיה . וזהו סוד עשר ולא תשע . עשר ולא אחד עשר . וזהו סוד אלו ראשי הפסוקים :
Deuteronomy.1.1.16 בעבר הירדן . כולן מקומות הן לפי פשוטו כמ״ש בספרי העבודה כו' . שכולן מקומות הן . בעבר הירדן . הוא הכלל . ומכאן ואילך הוא פרט . במדבר הוא המקים שדיבר עמם שם . בערבה . הוא ערבות מואב והוא היה במערבו של מדבר . כמ״ש ים הערבה היא ים המלח שהיה במערב :
Deuteronomy.1.1.17 מול סוף . הוא ים סוף שהוא במזרח של מדבר כמ״ש מים סוף ועד ים פלשתים :
Deuteronomy.1.1.18 בין פארן . שהיה בדרומה של המדבר :
Deuteronomy.1.1.19 ובין תפל גו' . שהוא היה בצפון ומשום שהמדבר היה ארוך כנגד כולן . לכן כתב כולן והן נחלקים על ה' כללים . ד' מד' רוחותיה . וא' באמצע . ומדרשו כמ״ש רש״י וספרי אלא שקשה להונמו שכתבו שהם הנסיונות שניסו למקום והלא חצרת הוא מחלוקת קרח . וערבה הוא שטים . והם היו אחר הי' נסיונות . ובפרש״י הוא ערבוב דברים . שמה שכתב הנסיונות הוא בספרי ומ״ש על חצרות הוא בתנחומא ועוד בפסוק הזה אינו חושב כל הי' נסיונות . והי' נסיונות שכתב הספרי והובאו בגמרא הם . שתים בים כו' דהיינו א' קודם שנכנסו בים כתיב ויצעקו בני ישראל כו' . וא' בים כדכתיב וימרו על ים בים סוף כו' כדרך שאנו עולים מצד זה כו' . ושתים במים הם במרה וברפידים . ושתים בשלו דהיינו א' בשבתנו על סיר הבשר כו' . והב' בקברות התאוה . ושתים במן א' ויותירו אנשים וגו' והב' שחללו שבת . וא' בעגל וא' במרגלים . וא״כ אין שייך לזה הפסוק כדפרישית . ועוד למה לא חשב ג״כ מתאוננים ובאמת יש חולקין על זה בספרי וחשיב מתאוננים . ולא חשיב אלא א' בים כי מה שהיה בים אינו מפורש ולית ליה הך דרשה דוימרו על ים בים סוף ומ״ד שאינו חושב מתאוננים סבר שחטא מתאוננים היה בצנעא כדכתיב באזני ה' ולכך חיסך הכתוב . ומ״ד שחושב סבר בפרהסיא היה . ומה שהביא הגמר' את המ״ד שחושב שתים בים כו' ואינו חושב מתאוננים . משום שלעולם ישנה אדם לתלמידו בלשון קצרה . וכן הוא במסכת ביצה גבי אין אופין אלא על האפוי ( עיין שם בתוספו' שם י״ז ע״ב בד״ה א״ר הלכתא ) ונראה לי שהששה נסיונות שהיו קודם מתן תורה לא הוזכרו כאן כי על זה לא הוכיח אותן שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ונמחל להם . והם א' על ים . ושנים במן . וא' בשליו . ושתים במים . ולא הוזכרו כאן אלא הד' הנשארים . דהיינו קברות התאוה . ותבערה . ועגל . ומרגלים . ועוד יש ד' דברים שהיו אחר המרגלים . דהיינו בעדת קרח שאמרו אתם המתם את עם ה' . ומי מריבה . ועוד ותקצר נפש העם בדרך . ובשטים . ואלו ח' נמנו כאן דהיינו במדבר הוא מי מריבה דכתיב שם ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן כו' . בערבה הוא שטים שהוא בערבות מואב . מול סוף . הוא ותקצר נפש העם בדרך וגו' דכתיב שם דרך ים סוף :
Deuteronomy.1.1.20 בין פארן . הוא מרגלים כידוע . ובין תפל . הוא תבערה כי שם היו בוכים על דברי תפלות כדכתיב למשפחותיו . ולבן . הוא קברות התאוה כי שם דברו על המן . וחצרת . הוא עדת קרח . ודי זהב . הוא העגל . ועוד יש ב' דברים שעשו אבל אינן מפורשין בפסוק אלא רז״ל דרשו מן הפסוק ברמז דהיינו א' גבי מרגלים וזהו ויעפלו וגו' . וא' היה בתבערה דהיינו ויסעו מהר ה' ואמרו חז״ל מאחרי ה' . וזהו מרומז ג״כ כאן באמרו בין פארן דהיינו בין פארן עשו ג״כ וזהו ויעפלו וגו' . ובין תפל . דהיינו בין תופל עשו ג״כ וזהו ויסעו מהר ה' :
Deuteronomy.1.1.21 ומ״ש בספרי את הי' נסיונות ורש״י הביא היאך מרומזים כאן . הוא בדרך אחר כמ״ש באבות דר״נ והם בערבה הוא שטים . מול סוף הוא מה שהיה בים . בין פארן . הוא מרגלים . ובין תפל . הוא שליו ששם דברו תפלות על המן :
Deuteronomy.1.1.22 ולבן . הוא ג״כ במן מה שהותירו מן המן . וחצרת . הוא מה שהוציאו מרשות לרשות בשבת מן המן :
Deuteronomy.1.1.23 ודי זהב . הוא העגל הרי כאן ז' דברי' . וחסר כאן ג' דברים דהיינו מסה וקברות התאוה ותבערה . ואמר אלו הג' דברים בפרשת עקב . ובתבערה . ובמסה . ובקברת התאוה :
Deuteronomy.1.1.24 אשר דבר משה אל כל ישראל . שאמר להם שיהיו כל ישראל באגודה אחת :
Deuteronomy.1.1.25 בעבר הירדן . העה״ז נקרא ירדן ומ״ש בעבר הירדן לפי שהאדם בעולם הזה אינו אלא עובר . וכמו שלמטה הירדן מפסיק בין א״י כך למעלה הנהר דינור מפסיק ואי אפשר לבא לג״ע עליון עד שיעבור נהר דינור . ואח״כ מעלין את הנשמה לקרבן . וז״ש אליהו לאלישע כי שלחני ה' בית אל וגו' וה' שלחני הירדנה :
Deuteronomy.1.1.26 ועבר הירדן הוא הכולל ואח״כ אומר הפרט :
Deuteronomy.1.1.27 במדבר . פי' שדרך ישר לאיש שאל יביט בתאוות עוה״ז דהיינו תאוות אכילה וישים עצמו כמדבר ללמוד תורה :
Deuteronomy.1.1.28 בערבה . שיתרחק מחבורת אנשים המבטלין מת״ת וישב במדבר ובערבה . ובמדבר קאי על הפרשה מתאות אכילה . ובערבה קאי על חבורת אנשים כמ״ש והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב . דהיינו שלא יראה כי יבא טוב על חבורת אנשיו . ושכן חררים במדבר ששם בלי מזון :
Deuteronomy.1.1.29 מול סוף . שיחשוב האדם תמיד על יום המיתה וישים הסוף למולו . ואמר בתחלה שני דברים לשבור התאוות שהם מבחוץ . ואח״כ אמר להכניע את היצ״ר שהוא מבפנים כמו שאמרו רז״ל . לעולם ירגיז אדם יצה״ט על כו' . ואם לאו יזכור לו יום המיתה :
Deuteronomy.1.1.30 בין פארן ובין תפל וגו' . דע כי יש ה' מיני ערב רב . א' בעלי מחלוקת ובעלי לה״ר . ב' הם הרודפים אחר התאווה כמו אחר זנות וכדומה . ג' הם הרמאים שמראים עצמם כצדיקים ואין לבם שלם . ד' הרודפים אחר הכבוד ובונים חרבות למו לעשות להם שם . ה' הרודפים אחר הממון :
Deuteronomy.1.1.31 וחושב כאן כל הה' כיתות . דהיינו פארן הם בעלי מחלוקת ובעלי לה״ר כי משם נשתלחו המרגלים שדברו לה״ר . ותפל . הם הרודפים אחר התאוה שהוא תפלות . ולבן . הם הרמאים מראים עצמן לבנים מבחוץ . וחצרת . הם הרודפים אחר הכבוד ובונים חצירות וחרבות . ודי זהב . הם הרודפין אחר הממון . ואחר שחשב כתות האלו אמר אחד עשר יום מחרב וגו' שהעיקר עסק התור' . ואמר פארן מתחל' כי המחלוקת נגד כולם . והם נקראי' עמלקים ואין בן דוד בא עד שיעברו מן העולם ועליהם נאמר תמחה את זכר עמלק כמבואר בזוהר . וסוד שחושב כאן עשרה דברים . דהיינו
Deuteronomy.1.1.32 מ' י' נ' ה' ת' ג' ח' ב' ד' כ' בעבר הירדן הוא נגד מלכות . במדבר הוא נגד יסוד . כי במדבר גי' רמ״ח כנגד רמ״ח מצות עשה שתלוי בצדיק . בערבה הוא נו״ה . בסוד ערבי נחל כמבואר בזוהר . מול סוף . הוא ת״ת והוא ים סוף וים הוא שלש ראשונות ונכלל בזה בחינה אחרונה . וסוף הוא בחינה אחרונה ונכלל בזה ג״ר . וים סוף הם ב' זווגין בשם אימא בגילופין . ים הוא אותיות השניות . וסוף הוא אותיות הראשונות . בין פארן . הוא נגד גבורה והוא נגד מילה ופריעה . ובין תפל הוא נגד חכמה . ולבן נגד בינה . וחצרת נגד דעת :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .