← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Numbers.22.17.3 מהדורא תליתאה כי כבד אכבדך כו' נגד ג' עלמין בתחילה נגד עולם תתאה שלח לו שרים רבים ונכבדים והוא נגד מעשה וכל אשר תאמר אלי אעשה נגד עלמא אמצעי הנרמז במלת כל ולכך כתיב בו אמירה שהוא נגד דבור . כי כבד אכבדך מאד . הוא נגד עלמא עילאה שהוא נסתר ולכך כתיב מאוד והוא נגד מחשבה והעליונה כוללת ג' דרגין חב״ד כמ״ש ה' בחכמה יסד ארץ כו' וחכמה אית בה ג' דרגין חכמה לבד ואח״כ חכמה דאשתמודע בבינה וזהו כבד הוא נסתר . ואח״כ אכבדך הוא נגלה . לפי שכאן נרמז שאני אכבד אותך אבל מלת כבד הוא נעלם :
Numbers.22.17.4 מאד . זה מה שמו ומה שם בנו ותיבות כבד אכבדך נכלל בחכמה כ״ח מ״ה כי מה ג״פ י״ה והשאר הוא כ״ח כ״ב אתוון וז' אתוון ה״א ואל״ף ויהי שירו חמשה ואלף כיג' כתרים נגד כבד אכבדך מאד . וכל . הוא כל שנכלל בששה וז״ס כי פל בשמי' ובארץ .
Numbers.22.17.5 מהדורא רביעאה כי כבד אכבדך . כבר כתבתי כנגד ב' שמהן חו״ב וחכמה לא אתגלי' אלא בבינה והם נגד כבד את אביך ואת אמך :
Numbers.22.17.6 מאד נגד הדעת רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו מי עלה לשמים מה שמו כו' . מאד וכל . הוא מ״ה ומ״י :
Numbers.22.18.1 מלא ביתו כסף וזהב . הם ד' שכלולין משנים לכך אמר לעבר את פי ה' אלהי וכן לעשות קטנה או גדולה :
Numbers.22.19.1 שבו נא בזה . למעלה אמר לינו פה הלילה ועתה אמר דרגא אחרת שבו נא בזה כמ״ש ( שופטים י״ח ג' ) מה אתה עושה בזה ומה לך פה ונגד דרגא הרביעית שהוא למעלה אמר מי הביאך הלם שהוא מלך העולם :
Numbers.22.19.2 ואדעה מה יסף . למעלה אמר והשבתי אתכם דבר והוא תשובה . כאשר ידבר ה' הוא חכמה . וכאן אמר ואדעה בסוד הדעת וכאן נתנבא על ברכה הנוספת דכתיב וידע דעת עליון ורמז זה כאן . ואדעה מה יסף ה' כו' לשון יסף רמז על ברכות הנוספות . ואלו הז' ברכות שבירך בלעם הם עשר לפי שג' הברכות שבירך לישראל ( ר״ל . מה שבירך לישראל לבד בלי התחברות אומה אחרת משא״כ בברכה רביעית שם אמר קללת מואב וכל האומות שנאמר ומחץ פאתי מואב וקרקר וגומר וגם בברכה רביעית אינו מפורש ברכה לישראל אך הודיע מה יעשה ישראל למואב ולאומות ) הם כפולים מתחילה נמסר הברכה מהקב״ה לבלעם והב' מה שבירך בלעם לישראל וכמ״ש וישם ה' דבר בפי בלעם וכה תדבר . וכן בכל הג' ברכות נמצא הג' ברכות הן ששה שכל אחד כפול וד' הנותרות הכל ביחד הם עשרה ולכך מתחילה אמר בלעם והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי . רמז בשני תיבו' דברים אלו והשבתי אתכם דבר הוא הברכה מפי בלעם על ישראל . כאשר ידבר ה' . הוא מה שנמס' מפי הקב״ה לבלעם וכאן אמר ואדעה מה יוסף ה' דבר עמי לא אמר ב״פ דבור כי רמז בזה על ד' האחרונות ששם לא הי' רק פעם אחת הדיבור מה שדיבר בלעם בעצמו :
Numbers.22.20.1 אם לקרא לך . קריאה בלבד ולא לקלל :
Numbers.22.20.2 ( ואך כו' . הוא שני מגינים לישראל תורה וברית וזהו ואך את הדבר ):
Numbers.22.20.3 מהדורא תניינא ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים . פי' שלא באו אלא לקרוא לך קום לך אתם אבל לא לקלל ואעפ״כ הלך בלעם וכוונתו היה לקלל לכך כתוב ויחר אף אלהים כי הולך הוא לפי שהלך לקלל וזה לא צוה לו הקב״ה כלל כי לא צוה לו רק ההליכה לבד אבל לא לקלל ומה שאמ' קום לך אתם ג' תיבות רמז לו שיאמר לו בלק ברח לך אל מקומך . ברח . נגד קום . לך נגד לך . אל מקומך . כנגד אתם . שתהיה שוה לאנשי מקומך וכן נאמר ויקם בלעם וילך וישב למקמו . קום . נגד ויקם . לך . נגד וילך . אתם נגד וישב למקומו שנעשה כמוהם שנסתלק ממנו הנבואה :
Numbers.22.20.4 בג' מקומות עמד המלאך פעם אחד נצב בדרך ותט האתון ותלך בשדה . ובפעם הב' עמד במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותלחץ האתון . ובפעם הג' אשר אין דרך לנטות ותרבץ . ואמרו במדרש סימני אבות הראה לו ולהבין זה הוא כך כי ידוע שאברהם הוא ימין ויצחק שמאל ויעקב באמצע וזהו בפעם הראשון עמד בדרך ונטתה לשמאל כי מימין לא יכלה לילך כי אברהם נקרא ימין ובפעם השני עמד גדר מזה וגדר מזה לפי שעכשיו נתוסף גם זכות יצחק שהוא משמאל והוכרחת להלחץ ובפעם השלישי נתוסף זכות יעקב שהוא באמצע אז ותרבץ לפי שלא היה לה מקום כלל וכנגד ג״ד אלו ברכם בלעם בפעם הראשון אמר מה אקוב כו' כי מראש צורים אראנו הן עם לבדד ישכן וזהו שלא הי' יכול לקללם ובפעם השני אמר הנה ברך לקחתי פי' מה שברכתי כבר איני מתחרט עליו וברך ולא אשיבנה שגם אברך וד להם וזה נתוסף בזכות יצחק ולכך ענה לו בלק גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו כנגד השני דברים שאמר בלעם הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה ובפעם השלישי אמר בלעם מברכיך ברוך ואורריך ארור לא הניח כלל שום מקום שיחול עליהם קללה ואדרבה המקללם יהיה מקולל וזהו ואורריך ארור ולכך ענה לו בלק ועתה ברח לך אל מקומך לפי שעתה אינו מצפה כלל שיקללם ולכך אמר לו ג״כ ג״ד לא תלך עמהם במעשה . לא תאור . בדיבור שאף בביתו לא יקללם . כי ברוך הוא שלא יקללם אפילו במחשבה או מה שאמר ג' לשונות הללו לפי שכלליות התורה הם מצות עשה ומצות לא תעשה והלימוד בתורה . והלימוד כוללת שתים עשה ולא תעשה ועשה הוא נקרא ימין ול״ת נקרא שמאל כי ידוע דרך האדם שרוצה לעשות איזה דבר . ביד ימין הוא עושה הדבר וביד השמאל הוא מחזיק הדבר שלא יפול או שלא יתרחק וזהו כמו לא תעש' שהשמאל הוא על הלאו שלא יפול שלא יתרחק כו' אבל הימין הוא עשה שבה עושה והשלישו' היא הלימוד כוללת לשתיהן ולכן ( תמצא ) שג״פ נאמר לבלעם והזהירוהו על ענין הליכתו פ״א אמר לו הקב״ה לא תלך עמהם ובפעם השני אמר לו הקב״ה קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ובפעם הג' אמר לו המלאך ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר והוא רמז לג' מינים הללו לא תלך הוא לא תעשה . ואח״כ את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה הוא עשה ואח״כ אותו תדבר הוא הלימוד שנקרא דיבור ובכל זה לא השגיח בלעם :
Numbers.22.21.1 ויקם בלעם בבקר . סוד המחשבה לכך אמר בבקר וכמ״ש ( מיכה ב' א' ) באור הבוקר יעשוה והוא סיומא דמחשבה . ויחבש את אתנו הוא המעשה . וילך הוא הליכה . שיש ג' דברים המשמשים את האדם עינים בראש ידים בגויה רגלים בבטן שהם בג' מקומות של כלל האדם רב״ג . ולכך כתיב כאן כל אלו הג' ויקם בלעם בבקר הוא רמז על עינים שתיכף לקימת האדם בבוקר משמשין העינים כי מיד הוא פותח עיניו קודם לכל דבר . ויחבש את אתנו הוא רמז על הידים וכמ״ש בזוהר שחבשו בכל מיני כשופין . וילך עם שרי מואב . שבכל ההליכה היה עושה כשפים ולכך כתיב עם שרי מואב שהקסמים בידם וכמ״ש למעלה וקסמים בידם ונגד זה נתיצב המלאך ג״כ בג' מקומות :
Numbers.22.21.2 מהדורא תליתאה ויחבש את אתנו וגו' ושני נעריו עמו . הענין הוא כי האתון יש לה עוד שנים טפלים לה והוא עיר ובן אתון ובלעם הי' משמש עם האתון ושני נעריו היו משמשים עם אלו השנים ולכך לקח ב' נעריו ואמרו רז״ל שאברהם אבינו ע״ה קדמו דכתיב ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ג״כ שלשה ובמשה רבינו ע״ה ג״כ כתיב ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר ג״כ שלשה הם קדמו ותקנו מקודם את אשר רצה בלעם הרשע לקלקל ולכך כתיב אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו ולכך לעתיד לבוא יתוקן זה ע״י משיח כמ״ש עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתנות כי האתון כבר קבלה גמולה שהרגה המלאך :
Numbers.22.22.1 והוא רכב על אתנו . שהחמור מקור הטומאה מימינא אך דכורא דידיה אית ביה נהורא דקיק ולכך כתיב באברהם ויחבש את חמרו וכן במשה ומשיח ( ור״ל שהוא זכר ) אבל כאן כתיב ויחבש את אתנו . והוא רכב על אתנו ( והיא נקבה כידוע ) וכן במשיח כתיב עני ורכב על חמור :
Numbers.22.22.2 מהדורא רביעאה והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו . שני נעריו נגד עיר בן אתנות וכמ״ש אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו ועתיד להיות מלך המשיח שליט עליהם כמ״ש רכב על חמור ועל עיר בן אתנות ( זכרי' ט' ט' ) וכן באברהם נאמר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו וג' פעמים נזדמן לו שטן א' נגד אברהם וא' נגד יצחק וא' שנעשה לפניהם כנהר ועמד בכולם והן הגינו כאן על ישראל ונגלה ג״כ המלאך ג״פ לשטן וכמו שנגלה שם המלאך לאברהם ב״פ כמ״ש שם בפ' ויקרא אליו מלאך כו' גם כאן דבר המלאך ב״פ עם בלעם ויאמר אליו מלאך . ויאמר מלאך ה' אל בלעם :
Numbers.22.22.3 ויתיצב מלאך ה' בדרך . בג' מקומות נתגלה המלאך לאתון כנגד כי נר מצוה כו' . בדרך נגד ודרך חיים כו' .
Numbers.22.23.1 מהדורא תליתאה ותרא האתון את מלאך ה' נצב בדרך . ואח״כ ויעמד במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה . ואח״כ ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול . הענין הוא כי הראה לו ג״ד שהם מגינים על ישראל ולכך לא יוכל לעשות להם מאומה וכמ״ש כי נר מצוה . ותורה אור . ודרך חיים תוכחות מוסר . והם ג' מצוה . ותורה . ויראה . והראהו המלאך ג' דברים אלו מלמעלה למטה בתחילה נצב בדרך . הוא דרך חיים דכתיב ביה דרך ואח״כ במשעול הכרמים הוא התורה גדר מזה וגדר מזה דבתורה כתיב בה מזה ומזה הם כתובים תורה שבכתב ותורה שבע״פ ולכך כתיב שני פעמים זה והוא כ״ד נגד כ״ד ספרים . ומצינו כמה פעמים שהתורה נמשלה לכרם בכרם ביבנה כרמי שלי . ואח״כ ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול . הן המצות שאין דרך לנטות מהם ימין ושמאל וכמ״ש לא תוסף ולא תגרע וכמ״ש אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר אבל בתורה יכול להוסיף חידושים וסייגים ובמצות אסור להוסיף או למעט וכמ״ש אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע ולכך כתיב כאן אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ועוד אמרו רז״ל סימני אבות הראה לו וכנגדן ג' רגלים פסח נגד אברהם שאפה מצות שבועות נגד יצחק שכתוב בו שקרא לבאר שבעה ובשבועו' כתיב שבעה שבועות תספ' לך וסוכות נגד יעקב וכמ״ש ויעקב נסע סכתה ולכך נקראו רגלים שצריך לעלות ברגלים לראות המקדש וכמו שהאבות כל א' וא' כלול מג' כמ״ש בכל מכל כל . כן כלולין השלש רגלים כל א' משלשתן וג״כ נכתבו ג״פ בתורה בג' בריתות א' בפ' משפטים בברית לוחות הראשונים וא' בפ' כי תשא בברית לוחות שניות וא' בברית של ערבות מואב וכנגד כן כתיב כאן תיבות שלש רגלים ג״כ ג״פ א' בדברי האתון לבלעם ושני פעמים בדברי המלאך וכמו שהרגלים נאמרו ב״פ מפי הגבורה דהיינו במשפטים ובכי תשא והג' ע״י משה . כן כאן ב״פ אמר המלאך ג' רגלים ופעם השלישי אמרה האתון וז״ש סימני אבות וזכות רגלים הראה לו :
Numbers.22.23.2 וחרבו שלופה בידו . הענין מה שכתוב וחרבו . הוא כמ״ש כי זבח גדול לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום א' לתתא וא' לעינא ולכך גם כאן כתיב ב״פ וחרבו שלופה בידו א' בפסוק ותרא האתון וגו' וחרבו שלופה וא' בפסוק ויגל ה' את עיני בלעם וגו' וחרבו שלופה בידו וכך היה שבאותו פעם תיכף הרג את האתון בחרב ובפעם השניי' נהרג בלעם וכמ״ש בפ' מטות נקם את נקמת כו' ויצבאו על מדין ויהרגו כל זכר כו' ולא הזכיר כלל חרב ואח״כ כתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב דייקא בחרב הידוע והמיוחד לו וזהו החרב השני שנכתב כאן שני פעמים וחרבו שלופה חד לעילא וחד לתתא וכמ״ש כי זבח גדול ג״כ שני מיני חרב כדלעיל ולכן אמר המלאך לבלעם כי עתה גם אתכה הרגתי תיבת עתה דייקא שודאי סופו ליהרג בחרב ההוא אלא שגם עתה הרגתי ולא הייתי ממתין עד עת ההיא :
Numbers.22.24.1 מהדורא רביעאה במשעול הכרמי' . נגד תורה והן ב' תורות כו' גדר מזה ומזה וכתיב בה מזה ומזה הם כתובים וכמ״ש כרם היה לשלמה כרמי לפני כרם ביבנה וכמ״ש והתורה והמצוה אשר כתבתי . התורה זו תורה שבכתב והמצוה זו משנה אשר כתבתי להורתם זו גמרא :
Numbers.22.26.1 מהדורא רביעאה אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול . נגד נר מצוה וכמ״ש אל תט ימין ושמאל . לא תסף עליו ולא תגרע ממנו והן נגד ג' דרגין מעלה ומטה ואמצע וזהו שכתוב . בדרך . וגדר . ותחת בלעם
Numbers.22.27.1 במקל . אמרו בזוהר דף ר״ח ע״ב מה כתיב את האתון במקל אטעין לה ואלביש לה בזירוזי דינא קשיא תקיפא . במקלו לא כתיב אלא במקל ( פוק חמי כמה תקיפא חכמתא דההוא רשע ותיאובתא דיניה לאבאשה להון לישראל דאיהו אשגח לנפקא מרשותא דלעילא בגין דתיאובתא דידי' לאבאשה להו לישראל ) והוא סוד עק״ב כפל הדינים כידוע בסוד היחודים וז״ש מקל דווקא לא במקלו ועמד המלאך בג' מקומות נגד ג' עלמין שסתם לו הדרך בכל הג' עלמין כמ״ש בזוהר
Numbers.22.30.1 מהדורא תניינא ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך . טענה עמו הלא אתה הולך הכל לקרא' נחשים ונחש ינחש ולמה לא תשגיח בסימנים כאילו שקרה לך שאינם כלל מדרך הטבע שאם תאמר שאיני למוד בהילוך הדרך אתך . הלא אנכי אתנך זה זמן רב ובקי אני לילך ואם תאמר שלא היית רוכב עלי בשום פעם אשר רכבת עלי מעודך ההסכן כו' ואעפ״כ לא קרה מקרה כזה היום אין זה כי אם מן השמים ואתה אינך משגיח לכל זה . בעשרה נסיונות נתנסה בלעם הרשע ובכולן לא השגיח בהם :
Numbers.22.30.2 הא' . בפעם הראשון שבאו השלוחים שאמר לי הקב״ה לא תלך עמהם :
Numbers.22.30.3 הב' . בפעם השני שאמר לו אם לקרוא ודווקא אם לקרוא ולא לקלל אזי קום לך אתם :
Numbers.22.30.4 השלישי ותט האתון מן הדרך :
Numbers.22.30.5 Numbers.22.30.6 Numbers.22.30.7 הו' ויפתח ה' את פי האתון :
Numbers.22.30.8 הז' ויגל ה' את עיני בלעם כו' :
Numbers.22.30.9 הח' במזבחות הראשונים בבמות בעל . הט' בראש הפסגה :
Numbers.22.30.10 העשירי בראש הפעור הנשקף על פני הישימן :
Numbers.22.30.11 כנגד עשרה נסיונות שעמד א״א ע״ה בכולן ובלעם הרשע עבר על כולן ולא השגיח בהם כלל וכנגד כן כתיב כאן עשר פעמי' מלאך ה' :
Numbers.22.30.12 מהדורא תליתאה הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי כו' ואמרו רז״ל ( סנהדרין ק״ה ע״ב . ע״א ד' ע״ב ) ששאלו אותו מ״ט לא רכבת אסוסי' א״ל ברטיבא שדאי א״ל הלא אנכי אתנך לטעינה בעלמא אשר רכבת עלי באקראי בעלמא א״ל מעודך ולכאורה הפלא ופלא שיהיה נס גדול כזה שלא היה מימות עולם בשביל טענות כאלו אך הענין הוא כי סוס הוא ענין גדול והקב״ה אמר עליו כמה פסוקי' וכמ״ש התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה ( איוב ל״ט י״ט ) ומשתבח מאוד בו והענין הוא כי סוס הוא אחורי מלכותא דרקיעא והוא לוחם מלחמו' ישראל כמ״ש באיוב ( שם ) ומרחוק יריח מלחמ' רעם שרי' ותרועה וזה ששאלוהו מדוע לא רכבת אסוסי' הלא אתה רוצה לעקור ישראל ומדוע לא רכבת אסוסי' אלא וודאי שאין בך יכולת לרכוב על הסוס ולכן לא תוכל לעשות שום דבר רע לישראל והשיב להם שהניחו באגם כי הסוס יונק מן האגם אחורי עלמא עילאה ואחורי ז' אתוון דמרגלאן וז״ש דעל סוס מלך ( שבת קנ״ב ע״א ) ואמר להם לטעינה בעלמא וכמ״ש לאטענא קולפא וחרשי . והשיבה האתון אשר רכבת עלי אמר באקראי בעלמא כמ״ש לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו והשיבה מעודך עד היום הזה . ההסכן הסכנתי כו' אמרו רז״ל ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה והענין הוא כי נביאי א״ה חלוקין מנביאי ישראל שנביאי ישראל בא אליהם הקב״ה ביום ונביאי א״ה אינו בא להם אלא בלילה ומשה רבינו ע״ה היה לו מעלה עוד שהוא קבל הדיבור מפי הקב״ה בעצמו ונביאים מפי אמצעי דהיינו ע״י מלאכים שנקראו אישים וז״ש בגמ' וישמע משה ויפול על פניו מלמד שחשדוה מאשת איש ( סנהדרין ק״י ע״א ) הכוונה הוא כי הם אמרו כל העדה כולם קדושי' כו' והשוו עצמם למשה וזהו שחשדוהו שנבואתו היה ג״כ מאשת איש ע״י המלאכים שנקראו אישים שכל הנביאים מקבלים נבואתם מהן ומה שאמר מאשת לפי שהנביאים דומין לאשה המקבלת מן הזכר כך הם מקבלים הנבואה ממלאכים וע״ז נענשו ג״כ אהרן ומרים שדמו שהם שווים למשה בנבואה והשיב להם הקב״ה לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו וזה שאמרה לו האתון ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה ר״ל בג' דרגין אתה פחות מהם הא' שאני עושה לך שנבואתך אינו בא אלא ע״י האתון וכמבואר שהנבואה לא בא לו כי אם במשמרה ראשונה של לילה שבה חמור נוער והשניי' מעשה אישות שנבואתך ע״י אמצעי במעשה אישו' והשלישית בלילה שנבואתך אינה אלא בלילה ובאקראי בעלמא ואיך תחשוב שתשלוט על ישראל מכיון שאתה פחו' מהם בג' דרגין :
Numbers.22.30.13 מהדורא רביעאה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה . בדרך שהוא תחתון וגדר הוא מצד והן מטה ומעלה ומעלה ומטה . ותלחץ אל הקיר . אדון הכל שהוא מושל על כל הכשפי' קיר זו מלכות שם אדני וכמ״ש לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי :
Numbers.22.30.14 ההסכן הסכנתי לעשות . רמזה לו שבשלשה דברים הוא במדרגה פחותה מנביאי ישראל לפי שהוא היה מדמה עצמו לנביאי ישראל בכל ענייניו אמרה לו הלא בג' דברים אתה חלוק מנביאי ישראל הא' שנביאי ישראל מקבלים נביאותם ע״י מלאכים קדושים שהם הנקראים אישים ונביאי א״ה מקבלים ע״י סטרא דאתון וחמור ועוד כי נביאי ישראל מקבלים נביאותם ביום וכמ״ש בהשכמה עלה כו' ונביאי א״ה דווקא בלילה וכמ״ש בנפול תרדמה על אנשים וכמ״ש רז״ל משל לאדם כשהוא הולך אלל פלגשו הולך בהחבא והשלישית שנביאי ישראל מתנבאים נביאותם בלי שום פעולה שיעשו לזה ונביאי א״ה מוכרחים לעשות דווקא מעשה כמו הקסמי' והכישוף ומשה היה עוד יותר למעלה מכל הנביאים שכתוב בו פא״פ וזה שאמרו רז״ל שחשדוהו למשה מאשת איש פי' שחשדוהו שגם נבואתו הוא ע״י מלאכים הנקראים אישים וכשאר הנביאים וחטאו בזה וכמו שאמר להם הקב״ה לא כן עבדי משה כו' פה אל פה אדבר בו וכו' והנה כל ג' חילוקים האלו שבין נביאי ישראל לנביאי א״ה רמזה לו האתון בג' תיבות אלו . ההסכן דרשי רז״ל שהוא מלשון סוכנת שע״י באה לו הנבואה כמה שכתבתי למעלה הסכנתי הוא דווקא בלילה ובמשמר ראשונה שאז הוא משמרת החמורים וכמ״ש חמור נוער :
Numbers.22.30.15 לעשות . רמזה לו שאין מקבל נבואתו רק ע״י מעשה וזה שאמרו רז״ל ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה ג' עניינים הללו אמרה לו שבזה אתה חלוק מהם שנבואתך הוא רק ע״י מעשה אישות . ואני עושה לך . דהיינו ע״י סטרא דחמורים . בלילה דווקא ולא ביום :
Numbers.22.30.16 לך כה . אמרה לו איך אתה רוצה להתדמות לנביאי ישראל שהרי הם מתנבאים בכה וכמ״ש כל הנביאים נתנבאו בכה ואין אתה מתנבא בכה כמו שאתה חושב ואומר ואנכי אקרה כה כו' וזה שאמרה ל״ך כ״ה כולל ג״פ כה נגד ג״ד דלעיל . ויאמר לא . אע״פ שהודה ולא בוש אעפ״כ לא עזב מחשבתו ומעש' הרעה שלו והלך לקללם :
Numbers.22.30.17 מהדורא שתיתאה ל״ך כ״ה הוא ג״פ כה . לפי שאמ' לו הש״י ב״פ וכה תדבר . ופעם ג' אמר בלעם ואנכי אקרה כה :
Numbers.22.31.1 מהדורא תליתאה ויגל ה' את עיני בלעם וגו' . וירא את מלאך ה' נצב בדרך וגו' . הנה האתון ראתה אותו ג״פ בדרך ובמשעול הכרמים ובמקו' צר שהוא נגד אברהם יצחק יעקב וכמ״ש לעיל ובלעם ראה אותו בדרך שהוא דרגא קדמאה שבו חותמין כל השלשה אבות וכן בפרשה לך לך ואעשך לגוי גדול זה כנגד אברהם ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך נגד יעקב יכול יהו חותמין בכולם ת״ל והי' ברכה בך חותמין . וכן בק״ש כתיב ג' דברים בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ודרשו בספרי נגד אברהם שכתוב בו ומצאת את לבבו נאמן ונגד יצחק שמסר נפשו על ק״ה ונגד יעקב שנתן כל ממונו בשביל א״י וכמ״ש אשר כריתי לי פ' ויחי ואעפ״כ אינו חותם אלא והיו הדברי' האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שהוא נגד אברהם . ג״פ הראשוני' כתיב באות ב' ובפעם הד' כתיב באות ע' על לבבך וכן כתיב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת כאן ב' וכאן ע' וכן כתיב בכל עץ או על הארץ ולכך נראה לו המלאך ג״כ בדרך שהוא נגד אברהם שבו חותמין בכל מקום
Numbers.22.32.1 מהדורא תליתאה ירט הדרך . הענין של ג' רגלי' והוא סוד עולה ותנח עליהם הרוח ולכך אמרו בזוהר פרשה צו שהעולה נהפך לרה״ק וכן כתוב באלדד ומידד ותנח עליהם הרוח שהוא רוח אלהים שזכו לה :
Numbers.22.32.2 מהדורא רביעאה ירט . סוד ותנח עליה' הרוח סוד אלדד ומידד שני שדים הנשאר בהם הוא הרוח וז״ס עולה שנתהפך לרוח והן ג' רוחין כמ״ש בתחילת פ' צו בזוהר תלת רוחין קשורים כחדא והן ג' שמות דמשכנא והן ט' שמהן מלמעלה למטה ג״פ קדוש קדוש קדוש כו' ונגדם הן סוד ג' רגלים :
Numbers.22.32.3 מהדורא שתיתאה הנה אנכי יצאתי לשטן . הוא אחוריים של ע״ב :
Numbers.22.32.4 לנגדי . הוא אחוריים של יוד ה״א . וכה תדבר . אינם צריכין לברכתך רק מעצמך תדבר :
Numbers.22.33.1 מהדורא רביעאה אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי . פירשוהו המפרשים אולי כמו לולי והוא תמוה שלא מצינו בכל התורה שאולי יהי' פירושו לא ( וכמה פעמים כתוב להיפך אולי אוכל נכה בו . אולי ימשני אבי ). אלא הפירוש אולי . הוא אם נטתה מפני ולכן כתיב כאן מפני ולמעלה כתיב ותראני האתון ותט לפני הוא הכל בדיוק וזהו שהמלאך הוכיחו על מה שהכה האתון ואמר הלא אתה ראש לכל הקוסמי' ואתה רואה מעשים כאילו שהאתון עושה מה שלא עשתה כן בשום פעם ואינך נותן אל לבך שמסתמא יש דבר המונעה מלכת :
Numbers.22.33.2 כי עתה גם אתכה . פי' כי עתה . לפי שבסוף נהרג גם בלעם וזהו שכתוב כאן ב״פ וחרבו שלופה בידו כשראתה אותו האתון וכשראה אותו בלעם כי בהגלות חרבו התחיל במחשבת הריגת הנערים גם בהריג' בלעם לבסוף וכמ״ש הרגו בני ישראל בחרב כי לולי זה בוודאי לא הי' באפשרי לשום אדם שיהרוג את בלעם רק שההתחלה היתה ע״י חרב המלאך ואז לבסוף יכלו ג״כ ישראל לגמרו ולהרגו וכל המלחמה היה ע״י המלאך וזהו שאמר כי עתה פי' שאם לא נטתה מפני הרגתי אותך תיכף ולא כמו שהוא עתה שתחי' עוד עד מלחמת מדין ואמר גם אתכה פי' אתכה והנערים והאנשים ההולכים עמך את כולם הייתי הורג :
Numbers.22.33.3 ואותה החייתי . ואת האתון הייתי מניח והנה לא עשתה החמור טובה רק לך לבד במה שלא הלכה ונטתה ממקום זה . שאתה נשארת בחיים וא״כ למה הכית אותה לפי שלא הלכה אדרבה היא עשתה לך טובה בזה ולכן נהרג האתון תיכף ולבסוף ( נהרג בלעם ) ולכך נראה ב״פ בחרבו שלופה א' לאתון וא' לבלעם וכתיב ויקם בלעם וילך ולא הזכיר שם החמור :
Numbers.22.34.1 מהדורא תליתאה ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי וגו' ועתה אם רע בעיניך אשובה לי . בזה הרשיע מאוד במה שאמר כי לא ידעתי שהמלאך אמר אליו כי ירט הדרך שהדרך הוא לנגדי ושלא ברצוני ובלעם עשה עצמו כאילו אינו מרגיש בזה כלל ואמר כי לא ידעתי ואמר עוד ועתה אם רע בעיניך וגו' הלא כבר ראה כמה מיני תקלה שבאו על ידו והוא עשה כאינו מבין ולכך אמר לו המלאך לך אם אתה רוצה לילך . ואפס וגו' אתו תדבר . למעלה כשאמר לו הקב״ה אמר לו אתו תעשה הזהירו על העשייה והמלאך הזהירו על הדיבור ולכך כתיב אתו תדבר כי צריך דיבור ומעשה . בפעם הא' כשברכם אמר בלק לקב איבי לקחתיך כו' והשיב לו אתו אשמר לדבר . ובפעם הב' אמר אתו אעשה . ובפעם ג' אמר שניהם לא אוכל לעבר את פי ה' לעשות טובה או רעה אשר ידבר ה' אתו אדבר כי בפעם הראשון חרה לבלק על אשר ברכם וזה שאמר לקב איבי לקחתיך כו' והשיב אשמר לדבר ובפעם הב' אמר בלק גם קב לא תקבנו לא היה לך לקללם ולא לברכם והשיב בלעם אתו אעשה כי אני מוכרח לעשות ולברכם ובפעם השלישית אמר בלק וחשב בלק בדעתו שכל זה הוא בשביל שבלעם רוצה לקיים דברי הש״י הואיל ואמר אתו אשמר לדבר אתו אעשה . והיטיב חרה לו בפעם הג' על אשר אין הולך נגד רצון הש״י והשיב לו בלעם לא אוכל לעבר לעשות טובה או רעה והודה כי אין בו כח להלוך כלל נגד רצון הקב״ה והזכיר העשייה וגם הדיבור שבשניהם לא יוכל לעבור על רצון הקב״ה וכמו דאיתא בזוהר ב' דרגין אמירה ועשייה והשלישית כוללת שניהם אמירה ועשיי' וכן אנו אומרי' ברוך שאמר והיה העולם ברוך עושה בראשית ואח״כ ברוך אומר ועושה וכן כאן אמר בפעם הראשון אתו אשמר לדבר ואח״כ אתו אעשה ובפעם הג' אמר שניהם לא אוכל וגו' לעשות וגו' אתו אדבר :
Numbers.22.35.1 ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר . למעלה אמר לו המלאך במעשה אתו תעשה וכאן אמר בדיבור אתו תדבר ולכך אמר כאן ואפס שלא ידבר שום דיבור זולתי אלה . אתו תדבר . הוא אלף וי״ג יאורין סיומא דשם מ״ב :
Numbers.22.36.1 מהדורא תניינא אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול . ואח״כ כתיב ויקח את בלעם ויעלהו במות בעל ובפעם ב' ראש הפסגה ובפעם ג' ראש הפעור הנשקף על פני הישימן להבין זה שבפעם הראשון יצא לקראתו ובשלשה האחרונים העלה את בלעם לשם . ונראה פי' לפי שכתוב בדברים ב' פסוק י״ד ט״ו קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שמונה ושלשים שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה דמשמע שבנחל זרד פסקו מיתי מדבר למות וזה ידוע שלא פסקו מיתי מדבר למות עד שנכנסו לקצה הארץ שכבשו דהיינו ארץ סיחון ועוג וכתיב בפ' חקת כמה מסעות מנחל זרד עד שבאו לא״י וי״ל דבאמת נחל זרד היה קצה הכנסם לא״י אך נפרש תחילה איך היה סדר מסעם וממילא נבין זה הנה רש״י פי' בפ' מסעי ג' ארצות יושבים בדרומה של א״י מצרים ואדום ומואב נמצא לפירש״י היה אדום במצר דרומי ומדבר צן שחנו שם ישראל דהיינו בקדש שמשם שלחו ישראל ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור בארצם ע״כ היה במקצוע דרומית מזרחית ממש כמ״ש בפ' מסעי והיה לכם פאת נגב ממדבר צן ע״י אדום וכן ביהושע ט״ו א' אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן הרי מבואר שמדבר צן היה במקצוע דרומית מזרחית ממש וא״כ לפירש״י ע״כ צ״ל שמדבר צן היא קדש היה לצד שני של ארץ אדום ואדום היתה למטה הימנה דהיינו למטה מקדש וארץ אדום היתה עימדת במיצר דרומי ממש ואח״כ ויסעו מקדש שהיתה לצד השני של ארץ אדום ובאו להר ההר ושם מת אהרן כמ״ש על גבול ארץ אדום ואח״כ כתיב ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום והלא כבר עברו מאדום כולה לכך נראה וודאי דארץ אדום עומדת במקצוע דרומית מזרחית למעלה וסוף מקומה של אדום מתחלת א״י וקדש היא מדבר צן היא למטה הימנ' והיא במקצוע ממש ומדבר צן הולך ע״פ כל רחבה של ארץ אדום עד א״י ממש וקדש היתה עיר בקצה מדבר צן לצד בני ישראל וכשבאו לקדש שלחו לבקש שיניחם מלך אדום לעבור במדבר שלו שדרך שם היו יכולין ליכנס לא״י תיכף וזהו שאמרו לו והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך שהמדבר הוא גבול ארץ אדום וקדש היה קצה הגבול לצד ישראל ולא הניחם ולפ״ז מיושב נמי מה שאמרו לא נעבר בשדה ובכרם ואם בקשו שיניחום לעבור דרך המדינה האיך שייך לומר שדה וכרם במדינה אבל כשנאמר שרצו לילך דרך המדבר שהוא מקום שדה וכרמים אז מיושב שפיר ולא הניחם לעבור בגבולו והוכרחו לילך להלן ובאו אל הר ההר שהוא גבול אדום והר ההר היה משוך מעט לצד דרום וקדש היה לצד צפון ושם מת אהרן וכמ״ש על גבול ארץ אדום ואח״כ כתיב ויסעו מהר ההר לסבב את ארץ אדום שעכשיו הוצרכו לילך כל דרומה של אדום והלכו למעלה מארץ אדום הרבה עד שבאו למזרח ארץ מואב ובזה הלכו ג״כ כל מזרח אדום אלא לפי שלא הלכו סמוך לארץ אדום אלא הלכו למעלה הרבה מדרום לצד צפון עד שבאו נגד ארץ מואב והלכו מזרח מואב ובכל הדרך הזה דהיינו מהר ההר עד אובות לא חנו כי אם בשתי מקומות צלמנה פונן וכן כתוב בפ' מסעי ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן . וכתיב ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש משם נסעו ויחנו בנחל זרד והוא דיבן גד וכן כתוב במסעי ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד ואח״כ משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי הוא עלמן דבלתימה האמור במסעי וזהו כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמר נמצא נחל זרד הוא דיבן גד ולכאור' יקשה היאך בא גד ליקח נחלתו עד דיבן גד שהוא יוצא הרבה מנחלת ראובן שהרי ראובן לקח מערוער אשר על שפת נחל ארנן ולקח גם דיבן גד שהוא בתוך הנחל שהוא נחל זרד אלא דברכו משה לגד וטרף זרוע אף קדקד שלקח נחלתו כמו קדקד צד מזרח ולקח נחלתו בלי מצרים לפי שלראובן ומנשה היו להם מצרים . גשורי ומעכתי למנשה ולראובני גבול בני עמון אבל לגד לא היה לו שום מצר וגם לרוחב א״י לקח נחלתו כמו זרוע ג״כ בלי מצרים ועד הנחל לקח ולכך נקרא דיבן גד וזהו שכתוב ברוך מרחיב גד שאין לו שום מיצר כלל ולכך כתיב בדברים קמו ועברו לכם את נחל זרד כי שם כלו מתי מדבר לפי שנחל זרד הוא הנקרא דיבן גד ובו התחיל נחלת א״י שהוא גד וכתיב על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב ומשם בארה הוא הבאר כו' דמשמע ששם נתנה להם הבאר והלא הבאר היה להם זה כמה שנים וכמה מקומו' שעבר עמהם וגם כן אח״כ כחיב מקומות אחרים וממדבר מתנה כו' שאין להם פי' כלל אבל לפ״ז נראה הכל על נכון ונמצא כך פי' את והב בסופה פו' בסוף מדבר אדום שהלכו הכל במדבר אשר על פני מואב עד שבאו לוהב וזהו נקרא זחל זרד ודיבן גד ולכך נקרא והב לשון הב ששם התחיל ארץ ישראל שנתן להם . ואת הנחלים ארנן וזהו מעבר ארנון ומ״ש במסעי עלמן דבלתימה כאן נקרא נחליאל . ואשד הנחלים הוא הנקרא כאן במות אשר נטה לשבת ער . מלת אשר הוא לרבוי . ומשם בארה ( היינו ערבות מואב ששם ) נקבע ונעשה באר אבל כל מ' שנה נתגלגל עמהם והיה כמין סלע ועכשיו נעשה כמו באר עד שנגנז לאחר מיתת משרע״ה ואז אמרו שירה עלי באר ענו לה דהיינו שנקבע באר נמצא בתחילה היה במדב' מואב ואח״כ נחל זרד והוא והב והוא דיבן גד ופי' והב בסופ' סוף המדבר של מואב נמצ' מדבר מואב הי' תחיל' ואח״כ ואת הנחלי' ארנן זה נחליאל והוא עלמן דבלתימה ואח״כ ואשד הנחלים הוא במות ובמסעי נקרא הרי העברים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב הוא ערבות מואב ( לשבת ער אבל לא ער בעצמו שער הי' ממואב ומשם בארה הוא הגיא ) וכן כתוב להלן וממדבר מתנה ממדבר מואב נסע עמהם למתנה דהיינו והב שהוא נחל זרד ודיבן גד שכל אלו השמות נקראו לו וזהו מתנה לשון יהב לפי ששם התחילה א״י להנתן להם שהיא מתנה :
Numbers.22.36.2 וממתנה נחליאל היא את הנחלים ארנן ובמסעי נקרא עלמן דבלתימה . ומנחליאל במות הוא אשד הנחלים ובמסעי נקרא הרי העברים ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ונשקפה על פנ' הישימן לפי ששם נקבע הבאר ( אלא דבמסעי מחלק גם הגיא לשני חלקי' ) דשני פעמים כתיב בו ויחנו . ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו ואח״כ ויחנו על הירדן מבית הישמת ושניהם נקראו ערבות מואב נמצא יש לנו כאן ששה מקומות בשלשה מקומות הלכו בני ישראל דהיינו מדבר מואב נחל זרד . את הנחלים ארנן . ובשלשה עמדו שם היינו במות בעל ראש הפסגה היא הגיא אשר ע״פ מואב ואח״כ ראש הפעור ולכך ( בשלשה מקומות ) הראשונים הלך בלק לקראת בלעם אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול ובשלשה מקומות העמידו בלק לבלעם בפעם הא' במות בעל ובשניי' ראש הפסגה ובשלישית ראש הפעור ונשקפה ע״פ הישימן
Numbers.22.38.1 היכול אוכל דבר מאומה . אמר לו שנים במעשה וא' בדיבור וכמ״ש למעלה בפסוק וקסמים בידם וכן הי' אצל הברכות בשני ברכות הי' במעשה שהלך וכמו שכתוב ואלכה אולי וגו' אקרה כה ובפעם השלישית כתיב ולא הלך כפעם בפעם וישת אל המדבר כו' שהוא בדיבור וכל זה רמז לו בלעם מקודם אך לא ידע מה נבא . וכן הוא מלמטה למעלה מעשה דיבור מחשבה . היכול אוכל . הם שני מרגלאין מרגלא תתאה ועילאה . דבר . הוא סיכתא שבעינים :
Numbers.22.38.2 מהדורא תניינא ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר . צריך להבין מהו היכל אוכל וגו' ונראה לפי שידוע כי שני פעמי' הראשונים הלך לקראת נחשים ובפע' השלישי עזב ללכת לקראת נחשים וכמ״ש ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים ושם אל המדבר פניו לראות מה יזמין לו הקב״ה וזהו היכל אוכל הוא ב״פ הראשונים שעסק בניחושים כדי שיזמין לו הקב״ה כמו שרוצה וראה שאינו יכול לעשות שום דבר ואח״כ אמר אשר ישים אלהים בפי אותו אדבר על פעם הג' שלא הלך לקראת נחשו' ואע״פכ שם אלהי' בפיו הדבר שרצה הקב״ה וזהו כי ג' דרגין יש אלהים . ה' . רוח אלהים . וכן כאן ויקר אלהים אל בלעם ובפעם השני ויקר ה' אל בלעם שהי' הכל במקרה לפי שהיה לו התפעליות לבלעם לילך לקראת נחשים אבל בפעם הג' שלא הלך לקראת נחשים כתיב ותהי עליו רוח אלהים ומלמטה למעלה היא . בפעם הראשון אמר בלעם כשבא אליו עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהי' בפי אתו אדבר ובפעם השני אמר בלק לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך והשיב לו את אשר ישים ה' בפי אתו אשמר לדבר ובפעם הג' אמר בלק גם קב לא תקבנו וגו' והשיב בלעם כל אשר ידבר ה' אתו אעשה ובפעם הד' אמר בלק לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך והשיב בלעם אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר וגו' לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר ה' אתו אדבר . וכל אלו השינויים קשה הרבה ובפעם הד' שאמר והלא גם אל מלאכיך וגו' הלא גם לבלק בעצמו אמר כן והענין הוא כי בתחילה כשאמר בלעם היכל אוכל דבר מאומה כיוון בזה שהנבואה אינה באה לו מצד עצמו אלא מצד הקב״ה וזהי היכל אוכל דבר מאומה רק ברצון הקב״ה אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר ובפעם השני כשבירך אמר לו בלק לקב איבי לקחתיך פי' לא היה לך לומר הברכה ואף שהנבואה הוא אצלך מהקב״ה עם כל זה שאינך יכול לקלל עכ״פ לא הי' לך לברך והשיב לו אתו אשמר לדבר שאני צריך לדבר מה שאומר הקב״ה ואח״כ אמר גם קב לא תקבנו קצף עליו על שבא אצלו ואמר לא הי' לך לבוא אלי ולומר הברכ' והשיב כל אשר ידבר ה' אתו אעשה כי מוכרח אני לעשות מה שידבר ( וגם בתחילה אותו אשמור לדבר ואח״כ אותו אעשה כנגד מה שאמר לו הקב״ה את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעש' והמלאך אמר אתו תדבר ולכך השיב ג״כ אתו אשמור לדבר ואח״כ אותו אעשה ) ובפעם הד' השיב לו בלק בכעס והנה ברכת ברך זה ג' פעמי' וכיוון שהיה לו לשנות מרצון הקב״ה שלא לברך והשיב לו כי הוא מוכרח בע״כ והוא לא אוכל לעבר את פי ה' לעשות טובה או רעה מלבי כי הטוב והרע אינם כלל ברשותי רק הכל ברצון הקב״ה אשר ידבר ה' אתו אדבר וזהו שאמר הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת שגם למלאכי' שלו אמר כלשון הזה והודה שהוא מוכרח בכל הדברים הן שלא לקלל והן לברך אותם משא״כ לבלק לא אמר כלל שהוא מוכרח על אלו הדברים :
Numbers.22.39.1 מהדורא רביעאה ויבאו קרית חצות כמ״ש עד לא עשה ארץ וחוצות ( משלי ח' כ״ו ) ארץ הוא א״י . וחוצות הוא שאר המקומות הנקראים חוץ וכמ״ש ואגרשנו מן הארץ שרצה לגרשם מן הארץ העליונה ולכך כתיב כאן ויבאו קרית חצות שישראל היו עומדים אצל א״י והם הלכו חוצה להם לצד סטרא אחרא :
Numbers.22.40.1 ויזבח בלק בקר וצאן . כולם לכבודו של בלעם ותחילה שלח אותם לבלעם ואח״כ הקריב הקרבנות על המזבח וכמ״ש ואותי השלכת אחרי גוך :
Numbers.22.40.2 מהדורא רביעאה ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו . שחט הרבה צאן ובקר ושלח לבלעם . גם שלח לשרים . וגם לאשר אתו . ואח״כ עשה ז' מזבחות ולכך כעס הש״י עליו שמתחיל' עשה סעודה לג' שהלכו עם בלעם ואח״כ עשה ז' מזבחות משא״כ ביתרו שעשה עולה וזבחים עשה תחילה להש״י וכמ״ש ויקח יתרו עלה וזבחים לאלהים ואח״כ ויבא אהרן כו' ובלעם נזהר מזה וכיחש להקב״ה ואמר ואעל פר ואיל שרצה לנקות עצמו מענין זה והקב״ה גלוי לפניו ואמר ידענא מתי הקריב זה ועשה מזבחות אלו וכמ״ש בזוהר :
Numbers.22.41.1 מהדורא רביעאה ויעלהו במות בעל . הוא מקום הראשון משלשה מקומות שהראה לבלעם כי לא היה יפול לראות אלא בג' מקומות כי וודאי לצד השני של ישראל לא היה יכול לעבור רק הראה לו במקום סמוך לו דהיינו בינו ובין ישראל ומשני הצדדין של ישראל ג״כ הראה לו .
Numbers.23.1.1 מהדורא רביעאה ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים . ידוע שהיסוד הכולל הוא שבעה שבעה וכמ״ש בנח תקח לך שבעה שבעה וכמ״ש שבעה ושבעה מוצקות ונאמר שבעת ימים הרבה פעמים וזה שאמר בנה לי בזה ג' פעמים שבעה שהם כ״א וג' שמות יש בג' מיני גילופין בחב״ד והן נגד ג' ברכות שכל אחד ג״פ שבעה והן ג' אהיה שאמר הש״י למשה וסוד מ״ב ומ״ב קרבנות וכן במשה אמר הקב״ה מתחילה אהיה פעם א' ואח״כ אמר ב״פ אהיה :
Numbers.23.1.2 וכן ג' הברכות בחב״ד ראשונה נגד אברהם שניי' נגד יצחק שלישית נגד יעקב ולכן אמר בראשונה מראש צרים נגד אברהם . ושנייה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה . ושלישית מה טבו אהליך יעקב . והרביעי' הוא נגד דוד מלכא :
Numbers.23.2.1 פר ואיל במזבח . פר ואיל נגד אברהם ויצחק כמ״ש שממית בידים תתפש אבל ביעקב אין להם אחיזה כלל שמטתו שלימה ולכך לא הקריבו כבשים . והנה כל אבהן כלולים בשבעה וכמ״ש בזוהר בראשית והנה שבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות כו' וכמ״ש בזוהר פ' בראשית סוד אח״ס בט״ע ולכך הקריבו שבעה פרים ושבעה אלים כו' . וסוד פר ואיל וכבש פר הוא ב' שמות של חו״ב בגילופיהון ביודי״ן איל הוא שם של הדעת כמ״ש י״ה שהוא כולל חו״ב וגילופין באלפין כידוע בסוד המרגלא שכאן הוא באלפין :
Numbers.23.2.2 וכבש הוא כולל שניהם וכן המזבח הוא כולל כל ג' שמות עם הקוץ של א' של כתר . ועוד פר הוא שני מילואין של קס״א . ואיל הוא שמות עצמן סוד אהיה אשר אהיה ואחד הוא נעלם . וכבש הוא כולל שניהם :
Numbers.23.2.3 ואמר התיצב על עלתך כל מקום שנאמר התיצב הוא רוח הקודש בסוד העולה וכמ״ש בזוהר פ' צו כידוע בסוד אלדד ומידד ותנח עליהם הרוח והם ג' שמות של משכנא שבהם נבנה המשכן :
Numbers.23.3.1 אולי יקרה ה' לקראתי . שהנבואה היא בג' דרגין הא' הוא שהנבואה באה על האדם וכמ״ש ויד ה' היתה עלי . הב' הוא בראיה וכמ״ש חזון ישעיהו וכמה פעמים לשון חזון שהוא ראיה . והג' הוא דבור שהשם שולח הדבור לפיו וכמ״ש ונתתי דברי בפיך והדיבור והראיה כלולין יחדיו וכמ״ש כי לנביא היום יקרא לפנים וגו' וכאן הזכיר כל הג' דרגין יקרה ה' לקראתי . ודבר מה יראני .
Numbers.23.3.2 מהדורא רביעאה ויאמר בלעם אל בלק התיצב על עלתך . אמרו רז״ל כל מקום שנאמר לשון ויתיצב הוא רה״ק ולכן כתיב כאן על עלתך שאמר לו שיתיצב על עלתו שמחמת הקרבת העולה היה שורה רה״ק על האיש המקריב :
Numbers.23.3.3 ואנכי אקרה כה . שרצה להשיג הנבואה ובזה יהיה להם שני המעלות . לבלעם הנבואה שהיא בדבור ולבלק רה״ק . ודבר מה יראני והגדתי לך . שההגדה לא יהיה רק לך לבד ולא לזולתך כי לא יבינם אחר רק אתה לבד מאחר שתוכשר לרה״ק ע״י העולה אזי תבין מה שאגיד לך :
Numbers.23.3.4 ואלכה . אני אלך אל הנבואה :
Numbers.23.3.5 אולי יקרה ה' לקראתי . ודבר מה יראני . והגדתי לך . כבר מבואר כי ג' דרגין בנבואה והוא כמ״ש לנביא היום יקרא לפנים הראה ( ש״א ט' ט' ) ונביא הוא שהקב״ה שולח לו דבר נבואה בפיו והרואה הוא נבואה ע״פ ראייה שהוא רואה הנבואה ומדבר אח״כ בעצמו ועוד מעלה הג' שהיא למעלה מכולם שהקב״ה נגלה לו ומדבר לו פה אל פה כמו מעלת מרע״ה וזהו פי' הגמ' ( ב״ב י״ב ע״א ) גדולה חכמה מנבואה שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי כו' שלכאורה אין לו פי' כלל כי ונביא הכתוב שם אין פירושו רק לשון הבאה רק הוא ע״ד שכתבנו למעלה כי הנבואה נקראת לשון נבואה ע״ש הדבור שהוא ניב שפתים וזהו תיבת נבואה וע״ד שאמרו רז״ל ( מגיל' י״ז ע״ב ) שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפן פי' אווזא הוא רמז אל החכמה וכמ״ש ( ברכות נ״ז ע״א ) הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה שנאמר חכמות בחוץ תרונה שפיל ואזיל בר אווזא אף שנראה שהוא מדבר דברים פשוטים ונגלים . ועינוהי מטייפן פי' שהוא מבין בדבריו סודות עמוקים וזהו שכתוב ונביא לבב חכמה פי' אנו מבקשים שנדבר בלבב חכמה ואנחנו מבקשים שהדבור והוא הנבואה תהיה בחכמה ועל כרחך שהחכמה גדולה מהנבואה נמצא עכ״פ ב' מדות של נבואה הוא הדבור והראייה הוא מדרגה למעלה מהדבור וזהו שאמר כאן כל השלשה אולי יקרה לקראתי שהוא מדרגה העליונה . ודבר הוא מדרגת הנבואה ע״י הדבור מה יראני . הוא נבואה ע״י הראייה . והגדתי לך סוד בבא ראשונית והוא נ' שערי בינה חושבן לך :
Numbers.23.3.6 וילך שפי . פירוש אל ההר ותיבת שפי הפירוש למעלה וכמ״ש על הר נשפה שאו נס ( ישעי' י״ג ב' ). שבוודאי מי שרוצה להרים נס עומד על מקום הגבוה יותר וכן כאן העלהו בלק לבמות בעל שרצה להעלות אותו בכדי שיוכל לקבל הנבואה ובלעם הלך עוד שפי שעלה למעלה יותר בכדי שיהיה מוכן לנבואה . וכן בכל המקומות העלהו בלק על ההרים כדי להעלותו ולכן בחרו ההרים לבהמ״ק וכמ״ש ונשא הוא מגבעות וכן המשכן היו מעמידי' על ההר וכן בחרו ההרים לעבוד ע״ז וכמ״ש על ראשי ההרים יזבחו וכן באברהם כתיב על אחד ההרים
Numbers.23.4.1 ויקר אלהים אל בלעם . בראשונה נאמר אלהים ובשניה שם הויה ויקר ה' ובשלישית לא כתיב אלהים אלא רוח אלהים . הוא יודע מצעדי גבר ותנח עליהם הרוח גבי אלדד ומידד מלמטה למעלה . וכה תדבר סוד כה כל הנביאים בכה ומשה נתנבא גם בזה שהם כוללים ו' שמות וזה סוד וכה תדבר ו' מכ״ה ומשה נתנבא באספקלריא המאירה סוד ז״ה וכן אמר להלן והנה ברכת ברך זה שלש פעמים ג' שמות בג' ברכות :
Numbers.23.4.2 מהדורא רביעאה ויקר אלהים אל בלעם אמרו בס״י ברית יחיד מכוון באמצע ברוחניי ובגשמי והן נגד בנים ותלמידים ולכן נקראו התלמידים בנים וכמ״ש בני הנביאים וכן נקראו החכמים אבות וכמ״ש אבי אבי רכב ישראל והזרע במנא דלא כשרא נקרא קרי וכן הוא בדבר הנבואה :
Numbers.23.4.3 ויקר אלהים . כבר מבואר שאמר ג' דרגין . בראשונה ויקר אלהו' ובשניי' ויקר ה' ובשלישי' רוח אלהים שהרוח נתגל' בעצמו והוא רוח אלהים וכמ״ש ותנח עליה' הרוח והן ג' דרגין מלמטה למעלה לכן שבח עצמו מאוד בפעם הג' נאם בלעם ונאם הגבר נאם . שמע . שלשה פעמים והאמצעית בוי״ו ונאם וכמ״ש ושם נסהו ספר סופר וסיפור וברביעית הוסיף ויודע דעת עליון ונגד ג' דברים שאמר אליו המלאך ואפס את הדבר שהוא מהקב״ה . אשר אדבר אליך הוא דבר המלאך אליו . אתו תדבר . להם לישראל :
Numbers.23.4.4 ורמז ג״כ לג' דברות שלו שהיו מלמטה למעלה ואף ששם אמר המלאך מלמעלה למטה כך הכלל כי תחילת המחשבה סוף המעשה ולכך המלאך אמר הג' מלמעלה למטה ובלעם אמר מלמטה למעלה וכמ״ש גבי בצלאל בצל אל היית ואמר על ההפך שמא כך אמר לך הקב״ה עשה משכן כו' כמו שהצל מראה הכל בהפך וכמ״ש ( שבת ל״א ע״א ) בהילל למחר אפיך ליה אמר והא אתמול לא אמרת לי הכי א״ל לאו עלי דידי קא סמכת כו' דעל פה נמי סמוך עלי דתימה הוא מה אמר לו ומה ענה אותו דעל פה וכו' וכך הוא כי תורה שבעל פה הוא חותם ההיפוך של הא״ב וזהו שאמר לו תשר״ק והוא תורה שבעל פה ולכך אמר לו דעל פה נמי סמוך :
Numbers.23.4.5 שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח . מבואר כי ג״פ שבעה הן וכמ״ש שבעת נרו' שבעה ושבעה מוצקות וענין הקרבן הוא לקרב כל אחד ואחד מהשבעה וז״ש את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח שעל כל מזבח ערכתי פר ואיל כדי לקרב כל אחד ואחד מהשבעה ולכך לא אמר ואעל שבעה פרים ושבעה אילים לרמז על זה
Numbers.23.5.1 מהדורא רביעאה וישם ה' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר . ג' דרגין דנבואה . דבר . הוא הדעת באמצע וזהו שאמר בפי כי דעת שרא בפומא . שוב . דרגא עילאה שובה . וכה תדבר . הוא השלישית שהוא מגלה את הדבר וכמ״ש מגלה עמוקות מני חושך כו' והן ג' דרגין דנבואה . ויאמר הוא אמירה במחשבה בלחש וכמ״ש ויאמר אלהים . וכה תדבר הן ב' דרגין האחרים דנבואה . ולמעלה מנבואה דרגא דחכמה שהיא עדיף מנבואה ועל זה אמרו רז״ל חכם עדיף מנביא וזהו ויקר אלהים אל בלעם וכן למטה בפעם ב' כתובי' כל ג' דרגין בפסוק ויקר ה' אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר . ואמרו בזוהר תדבר הוא לשון נסתר .
Numbers.23.6.1 מהדורא רביעאה וישב אליו והנה נצב על עלתו . כבר כתבתי שנצב הוא רה״ק שזכה בה :
Numbers.23.6.2 וכל שרי מואב . ובב' כתיב ושרי מואב שפירשו ממנו מקצתם ושם כתו' ושרי מואב אתו שלא עמדו אתו רק לכבודו ולא בשביל עולתו . ובג' אין כתיב כלל שרי מואב וכמו שפירש״י שפירשו כולם שראו שאין בו ממש :
Numbers.23.7.1 מהדורא רביעאה וישא משלו ויאמר ז' פעמים כתיב וישא משלו כנגד ז' מדות המשמשים לפני כסא הכבוד וכנג' ז' היכלו' של נבוא' וז' מדו' המשמשי' הם אמת . אמונה . צדק . משפט . חסד . רחמים . שלום . וכולם כתובי' בפרשה א' וארשתיך לי לעולם וארשתי' לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' ושנים חסר כאן והן אמת ושלום אבל נכללים בהם כמ״ש חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו וכמ״ש בבריי' העול' שלום אמר אל יברא גם אמת אמר אל יברא והשליכם הקב״ה לארץ ובשעת ביאת המשיח יחזרו למקומם וכמ״ש אמת מארץ תצמח ונתתי שלום בארץ וזהו נכלל במלת לעולם וארשתיך לי לעולם דהיינו לעתיד לבוא שיהיו כל השבעה והן שלשה קדושין ושבעה ברכות נגד ברכות של חתן וכלה וכן בתפילה ג״ק כנגד ג״ר הכלולים בחכמה וכן כתיב ויתן אלהים חכמה לשלמה . ותבונה הרבה מאד . ורוחב לב כחול אשר על שפת הים ( מ״א ה' ט' ) וכתב עוד שלשה . ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם . ומכל חכמת מצרים . ויחכם מכל האדם . ( שם ) וז' האמירות שבכל משל הם נגד ז' הבלים שעליהן עלמא קיים שית בקול שהם ששה קולות זה למעלה מזה והשביעית בדבור שהוא בפה ומה שאמרו רז״ל זוכה לחמשה קולות הן נחשבין שבעה כידוע . ואלו השבעה משלים שאמ' בלעם ארבעה אמר נגד ישראל וג' האחרונות אמר נגד אומות שנזדווגו לישראל והד' ראשונות שנגד ישראל . ראשונה נגד מה שהיו במצרים שניה נגד מה שהיו במדבר והשלישית נגד מה שיהיו בארץ ישראל והרביעית הוא לעתיד לבוא . וג' האחרונים אמר על האומות שניה על הקיני שהוא יתרו שנזדווג לישראל וברכו . וראשונה על עמלק שנזדווג להרע להם וקללו . והשלישית על שאר האומות וכמ״ש וצים מיד כתים וגם הוא עדי אובד וכנגד זה ברך הקב״ה לאברהם בשבעה ברכות ד' וג' ואעשך לגוי גדול זה נגד מה שהיו במצרים ששם נעשו לגוי גדול וכמ״ש ויהי שם לגוי גדול עצום ורב :
Numbers.23.7.2 ואברכך . זהו נגד מה שהיו במדבר ששם נתברכו בכל הברכו' :
Numbers.23.7.3 ואגדלה שמך . זה נגד מה שיהיו בא״י וכמ״ש ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ ( וי״ו כ״ז ) וכן כמה פסוקים שנתגדל שמם בהיותם בא״י . והיה ברכה לע״ל שיהיו מקור כל הברכות שיתברכו בכולם ואמר והיה ברכה שלא יוסיף עוד עצב עמה וכמ״ש כל השירות נאמרו בלשון נקבה כמו שנקבה מולדת ויש לה צער אחריה אבל שירה דלע״ל הוא נאמר בלשון זכר כי אחריה לא יהי' שום צער כלל ואח״כ אמר ג' ברכות אחרות ואברכה מברכיך הוא נגד המדבקים עצמם בישראל וכמו יתרו שדיבק עצמו בישראל ובירכו ואמר ואברכה מברכיך :
Numbers.23.7.4 ומקללך אאר . הוא נגד עמלק שנזדווג להרע לישראל אמר ומקללך אאר . ונברכו בך כל משפחת האדמה . נגד האומות לע״ל ואז יתוספו כלם על ישראל ויתברכו כולם בכלל . וכמ״ש והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה וכמ״ש לעבדו שכם אחד :
Numbers.23.7.5 בערבא ברכות אלו של ישראל מרומז מ״ט שערי בינה לכן כתב משה ספרו וספר בלעם שהתורה מיוסדת על מ״ט שערי בינה ג״כ וסוד פני משה כפני חמה וה' הוא ראש ספרא שהוא שער המ״ט ועשרת הדברות שער הנ' והן הגילופין וגילופי גילופין הם תרע״ד פרשיות שמילואם לבד הוא תורה וז״ס חכמה ותורה שהוא בבינה וכתרם הוא כ״ז אותיות שחקוקים בכתר ז״ס דערבות מואב . ונ' פעמים יציאת מצרים הם מפוזרים בתורה וכנגד אלה מ״ט ברכות הם מ״ט בתפילין אחד נגד אחד . וסודן ח' תיקוני דחכמה נגד ח' בגדים דכהנא רבא וכמ״ש כשמן הטוב על הראש כו' שיורד על פי מדותיו י״ג ( כנגד י״ג ) בבינה י״ג תרעין עילאין דשכיחא בעלמא עילאה וח' מנהון במזל העליון נגד ח' דלעיל דחכמה לא אתגליי' אלא בבינה וי״ט בכתר מלכות שבמלכות י' תיקונים וט' בז״א וכן הם בשמות י״ג יודי״ן דע״ב בגילופי וגילופי גילופין :
Numbers.23.7.6 ג' פסוקים כנגד ע״ב יה״ו כידוע . וכן מ״ט שערים באיוב במענה של הקב״ה לכן כתב משה ספרו וס' בלעם וס' איוב וכן מ״ט בספר קהלת עם ז' הבלים שירש מאביו סוד שם מ״ב וז' לכן אמרו בגמ' ( ר״ה כ״א ע״ב ) מ״ט שערי בינה נתגלו למשה וכן לשלמה בנביאים הוא דלא קם אבל במלכים קם . ופרטיות של אלו ואלו כבר כתבתי במקום אחר . אבל בברכת כהנים לא נתגלו אלא ג' מתיקונים הנ״ל שהם כ״ח אתוון יה״ו ועוד ל״ב והם כ״ח סתימין כנגד פרקי היד ועוד ל״ב סתימין נגד שיתין פרקין דיד . לכן ברכת כהנים הוא בנשיאת כפים י״ג הן כנגד י״ב יודין וא' הכלול בהן והוא בכ״ע בקוץ העליון כתר אחד לכולן כידוע ובגילופי גילופין הם כ״ח יודי״ן עם י' כ״ע הנ״ל בג' שמות . שהם סוד מָלַך . מֶלֶך . ימלוך . ולכן נקרא בינה ( מלך העולם ) מלך עליון וז״ס ה' מלך ה' מלך כו' כתר ובינה שהם מיחדין תמיד שהוא שם אחד סוד המשכן עשר יריעות כל אחת כ״ח אורך וד' רוחב רישא וסיומא . וזהו שאמר בתיקונים מ' מלך כי ראש התיבה כולל כל התיבה והן סוד חו״ב ד' בחכמה ט' בבינה והן י״ג הנ״ל . וישא משלו ויאמר כבר כתבתי שז' פעמים אמר וישא משלו ויאמר כנגד ז' ברכות שנתברך אברהם וז' מדות שמשמשין בכסא הכבוד וז' תיקונין קדמאה שבפ' ראשון שבתורה וי״ו של הדעת בסוד כה תברכו את בני ישראל והשביעית את שמי על בני ישראל וגו' והן ז' היכלין וגן עדן הוא כולל שבע שית דיוסף וא' דאמא ושבעא דנוקבא הן היכלין להן ( וכן שבעה רקיעים ושבעה ימים ) והן ז' מים וז' רקיעין שבפ' בראשית במלאכת המים . וכן שבעה ארצות שבא״י . וז' מינים שנשתבחה בהן . וז' הבלים דשלמה . וז״פ תיבת אש בפ' ואתחנן . וז' קולות שאמר דוד על המים וז' דמ״ת והן בפרטן מ״ט שערי בינה שנתגלה בברכת התורה ח' תיקונים דכהנא רבא והן עד מזל עלאי וי״ג דאמא והן בב' שמות אלהי ואלהים וי״ט דכתר מלכות מן המצר קראתי כו' וכן בתפלין בד' פרשיות והוא בסוד שם השני של ע״ב והראשון בתורה והשלישית בציצית שאלו ג' שמות הן ראשים לכולם וכן שלמה אמר מ״ט הבלים שלכן אמרו לא קם כמשה בנביאי' אבל במלכו' קם וכן משה רבינו גילה בתורה נו״ן פעמים יציאת מצרים וכמ״ש נ' שערי בינה נברא בעולם וכולן נתגלו למשה חסר א' והוא אנכי ה' אלהיך כו' שאמר הקב״ה בעצמו אבל לנביאים לא נגלה רק מ״ח לכולם בכללם כמ״ש רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה לכן אמרו פני משה כפני חמה והוא אנכי ה' אלהיך שבלוחות שניות אבל במלכים קם וכל א' בדרגיה וכן הוא באיוב ששאל הקב״ה לו נו״ן שערי בינה אם נתגלו לו שבהן נברא כל מעשה בראשית ואמר ידעתי כי כל תוכל אע״פ שנעלם ממני ידעתי כי כל תוכל שלכן אמרו משה כתב ספרו וס' איוב ופ' בלעם . מן ארם וגו' מהררי קדם הן ב' דברים ארם למטה הררי קדם למעלה והן נגד יעקב וישראל וכנגדם ארה בארץ וזעמה הוא כעס בשמים וכמ״ש יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו והן שתי שמות לא קבה אל זעם ה' :
Numbers.23.9.1 מהדורא רביעאה ( מראש צורים הן האבות וראש צורים הוא אברהם כי זו הברכה על זמן היותם במצרים נגד עם כמ״ש ) וכן מה ומה וזהו שאמר לבלק מלך מואב וכן אמר בלק למטה מה דבר ה' ואמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפור לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם וכן אמר אגור מה שמו כו' ונאמר כי אל דעות ה' . והכל בזכותו ודרגא שלו וכן בכל הגליות . ומגבעות . הן האמהות ולכן אשורנו ראייה חזקה ביותר וכן נאמר אנכי נצב על ראש הגבעה בזכות אבות ואמהות ואמר ראש צרים רישא וגיזעא ושבילא והן ג' יודי״ן שבברכת כהנים ומגבעות הם ג' ווין דאמא וזהו סוד דכתיב בן איש חי וקרינן חיל והוא מ״ח והן אמהות דאושיט פסיעה לבר שבתחילה נכלל בתלת וכל יו״ד הוא ג' כמ״ש בת״ז תי״ט ועוד ב' ווין שבפסוק יו״ד משלמת לששים נגד יעקב ורחל :
Numbers.23.9.2 הן עם . השבטים שנשאו כ״א תאומתו . ובגוים לא יתחשב בין האומות להיות עמם כא' רק אומה אחת ובה שבעים נפש כנגד כולם . והן ג' שמות דנוקבין שכנגדן י״ב שבטים וי״ב טעמים כמ״ש בת״ז . לבדד . הוא ד' שמות בג' אתוון וג' גילופין שהן ד' והן ל״ב נתיבות וכשיתיחדו בארץ וכמ״ש גוי אחד בארץ יתגלה ד״ד וז״ש לבדד ישכן הוא יחוד הידוע :
Numbers.23.9.3 יתחשב . כ״א כלול מעשרה עם עשו וישמעאל :
Numbers.23.9.4 מהדורא חמישאה כי מראש צרים כו' . כבר כתבתי שהן סוד האבות במצרים . ומי מנה כו' וממצרים עד כל ימות עולם ג״כ ד' דרגין ועוד כי מראש צרים אראנו הוא בסוד ד' אותיו' משם הראשון :
Numbers.23.9.5 מי מנה כו' . בסוד ד' אותיות משם האחרון . כי מראש צרים אראנו . רישא וגזעא ושבילא ג' טיפין דאבוהון דעלו במחשבה בסוד חולם שורק חירק והן ג' דרגין של ברכת כהנים . ומגבעות אשורנו . הן ג' ווי״ן של אות השני ומה שהיו ג' בתוך ג' נעשה ו״ק ג״כ בסוד ג' ווי״ן שבברכת כהנים :
Numbers.23.9.6 הן עם הוא ג' אותיות ראשונות של שם האחרון שהם בסוד דכורא דבה ונשאר ג' יודין להשלמת י״ב שבטין בסוד למ״ד של לבדד . והוא נגד י״ב שבטין ואפרים ומנשה הם י״ג והם בסוד ו' של השם שהוא אחד ולכן יחדו בשמע ישראל ה' אחד וז״ש הכתוב . שבטי יה עדות לישראל ושם בוי״ו הוא יחוד של ב' שמות בגילופי גילופין ולכן עיקר הכריעה במודים ולכן אמרו שדרה של אדם כו' למאן דלא כרע במודים בסוד וי״ו נו״ן מטה דמתהפיך כו' :
Numbers.23.9.7 ובגוים לא יתחשב הן בסוד ה' האחרונה של השם עם השם שלה והם בסוד ע' נפש וכמ״ש על מה אדניה הטבעו לכן אמר אדניהו כי לי יאתה המלוכה והן סוד מ״ט וע' ג' אותיות ראשונות דשמא מפרש וגילופין וגילופא דגילופין הוא בסוד לא יתחשב . מי מנה כו' ומספר כו' . נו״ן הנ״ל הוא מי . וי״ו הוא מספר שהמנין הוא בסוד נו״ן . ומספר בסוד וי״ו כמ״ש בסבא . מנה הוא בסוד ז״ת בסוד כי גם זה לך בן וז״ת דאימא הוא נגד שתיהן ששתיהן שוה והוא בסוד מי . עפר הוא אחוריים דב' שמות האלו . רבע . הוא אחוריים דשמא שלים . את . הוא אחוריים דג״ר . נפש . הוא בסוד אחוריים דה' שמות . רוח . הוא הפנים עם וי״ו של הדעת :
Numbers.23.9.8 מהדורא שתיתאה כי מראש צרים אראנו . אראנו שיעור קומה ג' יודין דאבהן :
Numbers.23.9.9 אשורנו . ג' שמות של ג' ראשונות חו״ב ידוע ודעת הוא ה' צבאות :
Numbers.23.9.10 הן עם לבדד ישכן . עם . הוא ב״פ הן . והוא ג' ראשונות דנוקבא :
Numbers.23.9.11 לבדד ג' אחרונו' . בדד הוא י' והוא בסוד צלם :
Numbers.23.9.12 והוא כנגד י״ג שבטי' . י״ב שבטי' הוא הן עם . עם הלמ״ד . ובדד הוא שבט לוי באמצע וז״א בדד ישכון ששם היה מקום השכינה וישראל מקיפין :
Numbers.23.9.13 לבדד ישכן סוד משכני . בדד כמ״ש ה' בדד ינחנו בדד הוא הקדוש' של ישראל והמצו' שמקיפין אותם . ב' פרשיו' שבמזוזה . ד' ד' . פרשיות שבתפלין של ראש ויד :
Numbers.23.9.14 לבדד . הוא ל״ב חוטין של ציצית והוא מצורף לבדד . וזהו סוד וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה . מנחה כי טוב זו תור' שבכתב ואת הארץ כי נעמה זו תורה שבע״פ :
Numbers.23.10.1 מהדורא רביעאה מי מנה עפר יעקב . שנידוש ברגל והוא זמן עמידתם במצרי' ומ״ש ומספר את רבע ישראל הוא רביעתם במדבר לשעה . תמת נפשי מות ישרים . כשיבאו לא״י . ותהי אחריתי לע״ל כמוהו . מות ישרים . כי מיתה טובה הוא רק לישרים שבהן אבל האחרית לכל ישראל הוא טוב כידוע . ואמר מנה ומספר מניין הוא בכללות ומספר הוא בפרטו' שביצ״מ כתיב שש מאות אלף רגלי ובמדבר כתיב תולדתם למשפחתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם וכן אמר בהושע בברכת ישראל אשר לא ימד ולא יספר בכללות ובפרטות ואמר מי מנה שבדרגא דמי . הוא מנה . ובוי״ו . הוא מספר . והם כי גד וי״ו נו״ן של השמות שהן גופי השמות וכמ״ש והוא דלא כרע במודים והוא מטה דמשה שמתהפך כו' והן ז״ת דשם ע״ב בגילופין וגילופי דגילופין והוא עד יעקב . כי מראש צרים אראנו הן ד' אותיות השם כסדר בסוד הרים וגבעות כו' וכן ראש צורים ד' נפשות ד' עלמין . משקה הרים מעליותיו . עליהם עוף השמים ישכון . ישקו כל חיתו שדי . ישברו פראים צמאם . מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל . כמפורש בתרגום דעדקיא דבית יעקב . רבע הוא ד' . כמ״ש ד' בריתות כו' . ואמר הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב בב' זמנים בעוה״ז ולימות המשיח ואמר כאן ד' זמנים שהוא באדם מי מנה עפר וגו' הוא קודם יצירה כמ״ש בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך . ומספר את רבע ישראל בבטן אמו וכמ״ש שמונה רביעותיהן של ישראל שאז יוצר רוח האדם בקרבו . תמת כו' שאז הוא זוכה להדבק נשמתו שהיא צרורה תחת כסא הכבוד כמ״ש צרורה בצרור ( ש״א כ״ה כ״ט ) כו' וז״ש כאן נפש . כו' ובכאן נשלם תיבת ישרים וז״ש ישרים נגד אבהן כמ״ש בספר הישר . ותהי אחריתי לעתיד בתחיית המתים שאז זוכה לחיה והוא א' של השם שממתיק את הדין ומחיה את הכל :
Numbers.23.10.2 מהדורא חמישאה ישרים . הן ג' אותיות אחרונות של שם אחרון והם נגד אבות שנקראו ישרים כמ״ש הלא היא כתובה על ספר הישר זה ספר בראשים אברהם יצחק ויעקב וכנגדן נפתחים בר״ה ג' ספרים ולכן תוקעים ג' תקיעות ג״פ ג' והן נגד ט' ימי התשובה ויו״כ הוא בסוד אחרית הממתק את כלם . והיא החיה ששם תחיית המתים שע״י יחיה הכל כידוע נער נערה קרי וכתיב נער . ותהי . סוד התחיה תהי הוא בסוד שם של שדי המחבר ב' שמות כידוע שהיו״ד נחה מתהי . אחריתי . ידוע בסוד ג' שמהן דאמא עם חו״ג שהן גנוזין בקרבה שהיא נקראת אחרית . כמהו . והוא בסוד ביה ב' שמות דחכמה . ועוד כי מראש צרים אראנו הוא ד' עלמין מונה בסוד ד' נשמות הידוע בד' זמנים . נפש בבטן וכמ״ש בטרם אצרך בבטן ידעתיך והוא עפר יעקב ותרגומו דעדקי' דבית יעקב כמ״ש ועוד בסוד ד' עלמין עילאין וד' עלמין תתאין ששם שני עלמין ושני כתובין בסוד ישב הכרובים הופיעה . ועוד בסוד ד' זמנים וד' גאולות . יציאת מצרים . וקריעת ים סוף . ומ״ת . ובנין בית הבחירה . והם נגד ד' ימים טובים . א' של פסח . ז' של פסח . עצרת . סכות . והם נגד ד' שבתות . א' שבת בראשית . וב' שבת מצרים שבחר להם משה במצרים . וכמ״ש בלוחות הראשונות כי ששת ימים עשה וכו' וינח ביום השביעי . ובשניות כתיב וזכרת כי עבד היית במצרים וכו' . והג' כנגד שבת לע״ל כמ״ש מזמור שיר ליום השבת ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים . והרביעי נגד קרבנות המוספין שבפ' פינחס והן ד' תפילות אתה קדשת נגד שבת בראשית ישמח משה כו' ושני לוחות הוריד בידו נגד שבת מ״ת . אתה אחד נגד שבת לע״ל שאז יתיחד שמו של הקב״ה . תכנת שבת . נגד מוספי הקרבנות ועיקר הקרבנות המה בא״י וג' שבתות הן נגד ג' סעודות והד' בסוד תוספת והוא סעודת מלוה מלכתא והן נגד ג״ר והן העמודים והנתיבות והשערים וכל ששה פירושים הם א' :
Numbers.23.10.3 מהדורא שתיתאה מי מנה עפר יעקב . בסוד כי גם זה לך בן :
Numbers.23.18.1 מהדורא רביעאה האזינה עדי בנו צפר . מחמת זה ראוי להאזין ולהבין כי אתה בנו צפר :
Numbers.23.19.1 מהדורא רביעאה לא איש וגו' . כי דבר שלא יקויי' הוא בב' דברי' אם מפני שבשעת מעשה מכזב לו ולבו בל עמו בשעת הבטחה או שהבטיח בלב שלם רק שאח״ז מתנחם וז״ש לא איש . והן הגדולים וכמ״ש אליכם אישים כו' ואין דרכם להתנחם אם הבטיחו בלב שלם רק שמעיקר' בלב ולב ידברו וז״ש ויכזב כי כזב הוא לעתיד כמו שקר לשעבר ובן אדם הם הפחותים מזה ויתנחם . ההוא אמר וכו' קאי על השם ב״ה והוא בלשון תמי' כי הה״א הוא ה״א התמי' ומהראוי היה לנקוד בחטף פתח אך כשאותיות אחה״ע באין אחריו נקוד בפתח לבד וכמו העבד ישראל ( ירמי' ב' י״ד ) וז״ש וכי אפשר שהשם אמר ולא יעשה כלל . ודבר ולא יקימנה ההוא אמר . על המחשבה בלב כמ״ש ויאמר אל לבו ודיבור הוא בפה ולא יקימנה וכמ״ש כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד . והוא לשון קיום הדבר שנתהווה במחשבה ויעמוד הדבר בדיבור שהדיבור מקיימו וז״ש אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .