← All works

Aderet Eliyahu

Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections

1. Leviticus.19.31.2

   אני ה' כו' עיין רש"י ז"ל. מפני שיבה תקום עיין רש"י ז"ל שקנה חכמה שנאמר אספה לי שבעים איש כו'. ר"י הגלילי אומר אין זה אלא מי שקנה חכמה שנא' ה' קנני ראשית דרכו אפי' יניק וחכים [כל המימרא בקידושין ל"ב ע"ב] ריב"י אומר שיבה כל שיבה במשמע. תקום יכול אפי' מרחוק ת"ל והדרת פני כו' ממקום שיש הידור. יכול יעמוד בבית הכסא או בבית המרחץ ת"ל והדרת במקום שיש הידור יכול אפי' במקום שיש חסרון כיס ת"ל תקום מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור כו' איזהו הידור עיין רש"י ז"ל. רשב"א אומר זקן ויראת מכאן שלא יטריח שנא' ויראת מאלהיך אזהרה עליו שלא יטריח:

2. Leviticus.19.33.1

   יגור. יכול אפי' בא ואמר גר אני שיקבלנו ת"ל אתך במוחזק לך. בא ועדיו עמו מניין ת"ל וכי יגור. בארצכם. אין לי אלא בארץ בח"ל מניין ת"ל אתכם (פי' דכתיב הגר הגר אתכם בכ"מ שהוא אתכם) א"כ מה ת"ל בארצכם בארץ צריך להביא ראי' ובח"ל א"צ להביא ראי' וחכ"א בין בארץ בין בח"ל צריך (אינו בת"כ רק ביבמות מ"ז ע"א) ומה ת"ל בארצכם אפי' בארץ מקבלים גרים שלא תאמר שנתגיירו מפני הארץ כו'. לא תונו עיין רש"י ז"ל:

3. Leviticus.19.34.1

   כאזרח. מה אזרח שקיבל עליו כל התורה אף גר כו' מכאן אמרו גר שקיבל עליו כל התורה חוץ מדבר א' אין מקבלים אותו. ר' יוסי בר' יהודה אומר אף דבר קטן מדקדוקי סופרים. ואהבת לו כמוך. כמו שנא' בישראל. כי גרים הייתם. דעו נפש הגר שאף אתם הייתם גרים כו' ר' נתן או' מום שבך עיין רש"י ז"ל. המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין (אינו בתורת כהנים רק בבבא מציעא נ"ט ע"ב) לא תונה פרש' משפטים לא תונו אתו ולא תונו איש את עמיתו. וכן הלוחצו שנאמר לא תלחצנו וגר לא תלחץ לא תהיה לו כנושה. בל"ו מקומות הזהירה תורה על הגר מפני כו' וי"א במ"ו מקומות:

4. Leviticus.19.35.1

   לא תעשו עול כו'. עיין רש"י ז"ל:

5. Leviticus.19.35.2

   במדה [אינו בת"כ רק בב"ב פ"ט ע"ב] שלא ימדוד לא' בימות החמה ולא' בימות הגשמים. במשקל. שלא יטמין משקלותיו במלח. ובמשורה. שלא ירתיח והלא דברים ק"ו מה משורה שהיא כו'. מאזני צדק. צדק את המאזנים יפה:

6. Leviticus.19.36.1

   אבני צדק. צדק את המשקולת יפה וכן איפה והין צדק. ריב"י או' והלא הין בכלל איפה אלא שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק:

7. Leviticus.19.36.2

   יהי' לכם. מנה לכם אגרדומין על כך:

8. Leviticus.19.36.3

   הוצאתי אתכם. על תנאי זה שתקבלו עליכם מצות מדות שכל המודה במצות מדות כאלו מודה בי"מ וכל כו' ד"א אני שהבחנתי כו' עיין רש"י ז"ל וכן בשרצים וכן בריבית וכן בציצית:

9. Leviticus.19.37.1

   ושמרתם כו'. ליתן שמירה ועשיה כו':

10. Leviticus.19.37.2

    אני ה'. נאמן לשלם שכר:

11. Leviticus.20.2.1

    ואל בני ישראל. אלו ישראל. ומן הגר. אלו גרים. הגר. לרבות נשי גרים. בישראל. לרבות נשים ועבדים. א"כ מה ת"ל איש לרבות נכרים שמצווין על עריות כישראל (סנהדרין נ"ז ע"ב). והלא כבר נאמר ויצו ה' אלקים על האדם כו' (בפ' בראשית) אלא להביא נכרים שבאו על עריות ישראל שידונו בדין ישראל:

12. Leviticus.20.2.2

    אשר יתן. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ומזרעך לא תתן כו' יכול אפי' מסר ולא העביר העביר ולא מסר ת"ל לא תתן להעבי' יכול אפי' שלא באש ת"ל לא ימצא בך מעביר כו' העברה העברה לגז"ש מה להלן באש כו' אף כו'. להעביר. אינו חייב אלא דרך העברה יכול אף שלא מזרעו ת"ל ומזרעך (כל המימרא בסנהדרין ס"ד ע"ב) ולא אחרים ולא את עצמו. ר"ח ב"י מחייב בעצמו שנא' בך. מזרעו ולא כל זרעו. זרע זרעו מניין ת"ל בתתו מזרעו:

13. Leviticus.20.2.3

    מות יומת. עיין רש"י ז"ל. עם הארץ. שבגינו נבראת הארץ ועתידין לירש את הארץ בשביל זה. ירגמהו. בלא כסותו:

14. Leviticus.20.2.4

    באבן. שאם מת באבן א' יצא:

15. Leviticus.20.3.1

    ואני אתן כו'. עיין רש"י ז"ל:

16. Leviticus.20.3.2

    והכרתי. הרי הוא בל"ת וכרת ומיתה:

17. Leviticus.20.3.3

    מקרב עמו. ועמו בשלום:

18. Leviticus.20.4.1

    ואם העלם יעלימו כו'. עיין רש"י ז"ל:

19. Leviticus.20.4.2

    לבלתו המית אתו. בכל מיתה:

20. Leviticus.20.5.1

    ובמשפחתו והכרתי כו'. עיין רש"י ז"ל:

21. Leviticus.20.5.2

    לזנות אחרי כו' עיין רש"י ז"ל. ג' כריתות בע"ז א' לכדרכה וא' לשלא כדרכה וא' למולך (סנהדרין ס"ד ע"ב):

22. Leviticus.20.6.1

    והנפש. לפי שנא' למטה ואיש או אשה כו' עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל אל תפנו:

23. Leviticus.20.7.1

    והתקדשתם. זו קדושת פרישת ע"ז או אינו אלא קדושת כל המצות ת"ל קדשים תהיו הרי קדושת כל המצות אמורה ומה ת"ל והתקדשתם והייתם קדשים זו קדושת פרישת ע"ז. אני ה' אלהיכם. כשם שאני קדוש כו':

24. Leviticus.20.8.1

    ושמרתם. לרבות שאר דקדוקי הפרשה:

25. Leviticus.20.8.2

    אני ה' מקדשכם. כשם שאני קדוש כו':

26. Leviticus.20.9.1

    כי איש. אשה מניין ת"ל איש איש:

27. Leviticus.20.9.2

    את אביו. ולא את אבי אביו:

28. Leviticus.20.9.3

    אביו. אביו ודאי ולא הספק וכן אמו. אין לי אלא אביו ואמו. אביו שלא אמו. אמו שלא אביו מניין ת"ל אביו ואמו קלל מ"מ. לאחר מיתה מניין ת"ל ומקלל אביו ואמו דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר כו':

29. Leviticus.20.10.1

    מות יומת. בסקילה או אינו אלא כו' ת"ל דמיו בו ולהלן נאמר דמיהם בם מה להלן סקילה כו' ומה ת"ל מות יומת שאם אין (סנהדרין מ"ה ע"ב) אתה יכול להמיתו מיתה הכתובה בו כו' וכן בכלם. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר אם היה אביו דיין או נשיא כו' לא זה ולא זה מניין הריני דן בנין אב משתיהם לא הרי נשיא שאת' מצווה על המראתו ולא הרי דיין שאתה מצווה על הוראתו כו' הצד השוה שבהן שהן בעמך כו' מה לשניהן שכן גדולתם גרמה להם ת"ל לא תקלל חרש באומללין שבעמך. מה לחרש שכן חרישתו גרמה לו נשיא ודיין יוכיחו הצד השוה שבהן שהן בעמך כו':

30. Leviticus.20.10.2

    ואיש. להוציא את הקטן עיין רש"י ז"ל:

31. Leviticus.20.10.3

    מות יומת. סתם מיתה האמורה בתורה אינה אלא חנק או אינו אלא באחת מכל המיתות שבתורה אמרת כל מיתה שבתורה אין אתה רשאי להחמיר עליה אלא להקל עליה דברי ר' יאשיה ר' יונתן או' לא מפני שהיא קלה כו' ר' אומר נאמרה מיתה בידי שמים ונאמרה מיתה בידי אדם מה מיתה בידי שמים שאין בה רושם אף כו' עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל לא תנאף א' האיש וא' האשה (פי' אזהרה היא לשניהם):

32. Leviticus.20.11.1

    אשר ישכב את אשת אביו. בין שהיא אמו בין שאינו אמו. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ערות אביך ונא' כאן ערו' אביו גלה מופנה לגז"ש מה כאן באשת אביו אף להלן בא"א הכתו' מדבר ומשמ' בין שהיא אמו ובין כו':

33. Leviticus.20.11.2

    אמו שאינו א"א מניין ת"ל וערות אמך. א"א לא"מ מניין ת"ל ערו' אשת אביך. אין לי אל' אמו שאינו א"א ואשת אב לא"מ באזהר'. בעונש מניין נא' כאן אשת אביו ונא' להלן ערות אביך מה להלן עשה אמו שא"א כאמו שהי' א"א כו'. אמך היא משום אם אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב דר"י וחכ"א [כל המימרא עיין בסנהדרין נ"ג ומ"ד] ערות אביך. ערות אביך ממש. ערות אחי אביך. אחי אביך ממש ולעבור בשני לאוין. וערות אמך. בין שהיא אשת אב בין שאינה אשת אב. אשת אב שאינו אמו מניין ת"ל ערות אשת אביך. לאחר מיתה מניין ת"ל ערות אביך היא ובעונש נאמר את אשת אביו בין שהיא אמו בין שאינו אמו. לאחר מיתה מניין ת"ל ערות אביו גלה. תבל. עשו שתבלו את החוט:

34. Leviticus.20.11.3

    דמיהם בם. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ערות כלתך כו'. אשת בנך היא. פרט לשפחה ונכרית:

35. Leviticus.20.12.1

    ואיש. פרט לקטן אשר ישכב את זכר. בין גדול בין קטן:

36. Leviticus.20.13.1

    משכבי אשה. ה"ז בא ללמד ונמצא למד שב' משכבות באשה. [יבמות נ"ד ע"ב] ולהקיש איש לאשה מה אשה בהערא' אף כו'. עונש שמענו אזהר' מניין ת"ל ואת זכר כו'. אזהרה לנשכב מניין ת"ל לא יהיה קדש בבני ישראל כו' דר"י ר"ע אומר לא תשכב (ר"ל מבנין נפעל) לא תשכב:

37. Leviticus.20.14.1

    ואיש אשר יקח. בכלן נאמ' שכיבה וכאן נאמ' קיחה דרך קיחה אמרה תורה מכאן אמרו נושאין על האנוסה ועל המפותה [יבמות צ"ז ע"א] וי"א כתיב בת בנך ובת בתך אבל שלה מותר. ונהלן נאמר ערות אשה ובתה כאן באונסין כאן בנשואין:

38. Leviticus.20.14.2

    את אשה ואת אמה. אין לי אלא אשה ואמה. בתה ובת בתה ובת בנה מניין נאמר כאן זימה ונאמר להלן זימה מה להלן בתה ובת בתה ובת בנה אף כאן כו'. מניין לבתו ובת בתו ובת בנו נאמר כאן זימה ונאמר להלן זימה מה להלן זכרים כנקיבות אף כאן כו' [כל המימרא עיין בסנהדרין ע"ה ע"ב. וע"ו ע"ב] ומניין לעשות ג' דורות למעלה נאמ' להלן זימה ונאמר כאן זימה מה להלן למטה ג' דורות. אף כאן למעלה ג' דורות. ומה כאן בעונש עשה למעלה כלמטה אף להלן באזהרה עשה למעלה כלמטה:

39. Leviticus.20.14.3

    אתו ואתהן. את אחת מהן דברי ר"י ר"ע אומר אתהן דהיינו עד שיחיו שתיהן פרט לאחר מיתת אשתו:

40. Leviticus.20.15.1

    ואיש. פרט לקטן. בבהמה בין גדולה בין קטנה:

41. Leviticus.20.15.2

    מות יומת. בסקילה או אינו כו' ת"ל תהרגו ונאמ' להלן כו' כי הרג תהרגנו מה להלן בסקילה. א"ל אלא שוכב נשכב מניין ת"ל כל שכב עם בהמה אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב. אזהרה לשוכב מניין ת"ל ובכל בהמה כו' [סנהדרין נ"ד ע"ב] אזהרה לנשכב מניין ת"ל כל שוכב אפקי' בלשון שוכב להקיש נשכב לשוכב מה שוכב ענש והזהיר כו':

42. Leviticus.20.15.3

    ואת הבהמה תהרגו. עיין רש"י ז"ל המטה את חבירו מדרך חיים כו' ולענין הצדיקים מהו אומר לא תשחית את עצה והלא דברים ק"ו ומה אילנות שאינן רואין כו' חס עליהן המקום אדם שעושה רצונו של מקום ועושה התורה עאכ"ו וכ"הא לא תניף עליהן ברזל והלא דברים ק"ו מה אבנים שאינן רואות כו' ע"י שמטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כו' ק"ו לאדם שמטיל שלום בין איש לאשה כו' ד"א [סנהדרין נ"ה ע"א] שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו שנסקל פלוני על ידה והלא דברים ק"ו אם המקום חס על כבודן של רשעים ק"ו על של צדיקים:

43. Leviticus.20.17.1

    ואיש. פרט לקטן. והיא תראה כו'. עד שיהיו מזידין [סנהדרין מ"ד ע"ב] מכאן להתראה מן התורה וא"ת קין נשא את אחותו כו' עיין רש"י ז"ל:

44. Leviticus.20.17.2

    ונכרתו. והרי בכלל כל העריות הית' כמ"ש להלן כי כל אשר יעשה מכל התועבו' האל' בא ללמד על כל הכריתות [מכות י"ג ע"ב וי"ד ע"א] שהן בכרת ולא במלקות. וחכ"א נאמר כאן לעיני ולאמר להלן ונקלה אחיך לעיניך מה להלן במלקות אף חייבי כריתות במלקות א"כ מה ת"ל ונכרתו לחייב על אחותו שהיא בת אביו ובת אמו [מכאן עד סוף המימרא ביבמות כ"ב כ"ג] לומר שאין עונשין מן הדין עונש שמענו אזהר' מניין ת"ל ערות אחותך כו' אזהרה לאחותו בת אביו ובת אמו מניין ת"ל אחותך היא לומר שאין מזהירין מן הדין:

45. Leviticus.20.17.3

    מולדת בית או מולד' חוץ. בין שאומרי' לאביך קיים בין שאומרים לו הוצא:

46. Leviticus.20.17.4

    ערות בת אשת אביך לחייב שתים משום אחותו ומשו' בת אשת אביו ר"י ברב"י אומר בת אשת אביך מי שיש לה אישות מאביך פרט לאחותו משפחה ונכרית. בשפחה כתיב האשה וילדיה כו' ועל נכרית רש"א כי יסיר את בנך בנך הבא מישראל כו'. כי יסיר. לרבות כל האומות שהן מסירין:

47. Leviticus.20.18.1

    ואיש. להוציא את הקטן. את אשה דוה. זו נדה שנא' והדוה בנדתה. וגלה את ערותה [מכות י"ד ע"ב] פרט לדם הבא מן הדופן:

48. Leviticus.20.18.2

    את מקרה הערה. מכאן להעראה אין לי אלא נדה [יבמות נ"ד ע"ב] מניין לכל עריות ת"ל כי כל אשר יעשה מכל התועב' האלה הוקשו כל העריות כלן לנדה מה נדה בהעראה אף כו':

49. Leviticus.20.18.3

    את מקור דמיה. שאינה טמאה אלא דם הבא מן המקור. דמיה. [נדה י"ט ע"א] דמים הרבה מכאן אמרו ה' דמים כו':

50. Leviticus.20.18.4

    ונכרתו. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ואל אשה בנדת כו' ואל אשה כו' לחייב על כל א' וא' (כריתו' ב' ע"ב) אין לי אלא שלא יבא מניין שלא (הוא בת"כ לעיל פ' אחרי פרק י"ג הל' ט"ו) יחבקנה ולא ינשקנה ת"ל לא תקרב אין לי אלא נדה כל עריות מנין ת"ל איש איש כו' לא תקרבו:

51. Leviticus.20.18.5

    איש איש. להביא (שם הל' א') את עכו"ם שמוזהרין על עריות כישראל:

52. Leviticus.20.19.1

    וערות אחות אמך. עיין רש"י ז"ל:

53. Leviticus.20.19.2

    כי את שארו הערה. (יבמות נ"ד ע"ב) אם אינו ענין להעראה דעריות תנהו ענין להעראה דבהמה שבזכר כבר נאמר משכבי אשה:

54. Leviticus.20.20.1

    ואיש. פרט לקטן. ערות דדו גלה. נאמר כאן דדו ונאמר להלן או דדו מה להלן (יבמות שם) מן האב ולא מן האם שנא' ממשפחתו ונאמר למשפחותם לבית אבותם אף כו':

55. Leviticus.20.20.2

    ערירים כו'. עיין רש"י ז"ל וכה"א כתבו את האיש הזה כו' עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו כו':

56. Leviticus.20.21.1

    ואיש. פרט לקטן. אשר יקח את אשת אחיו. עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל ערות אשת אחיך לא תגלה אין לי אלא מן האב מן האם מניין ת"ל (יבמות נ"ה ע"א) ערות אחיך הוא. אשת אחיך מן האם שאין לה בנים לאחר מיתת בעלה מניין ת"ל היא. אשת אח מן האב שאין לה בנים בחיי בעלה מניין ת"ל נדה היא (יבמות שם ודף נ"ד) וכי נדה היא אלא מה נדה שיש לה היתר לאחר מכאן ובשעת איסורה בכרת אף כו'. אשת אח מן האב שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה מניין ת"ל ערות אחיו גלה:

57. Leviticus.20.22.1

    ולא תקיא אתכם הארץ. א"י אינה כשאר כל הארצות אינה מקיימת את עוברי עבירה למה"ד לבן מלך שאכל דבר שקוץ כו':

58. Leviticus.20.22.2

    אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה. אני איני מביא אתכם אלא לשבת ולירש. לא ככנעניים שהיו שומרים את המקום:

59. Leviticus.20.23.1

    ולא תלכו בחוקת הגוי. אלו המצריים:

60. Leviticus.20.23.2

    אשר אני משלח מפניכם. אלו הכנעניים:

61. Leviticus.20.23.3

    כי את כל אלה עשו ואקוץ בם. מלמד שהיו הכנעני' שטופי' בדברי' הללו ואני מגלה אותם ע"י דברי' הללו:

62. Leviticus.20.24.1

    ואמר לכם. אתם נאים שאתם פתחתם תחלה [פי' במצרים] כמ"ש גן נעול אחותי כלה כו':

63. Leviticus.20.24.2

    תירשו את אדמתם. ירושה עולמית אשר הבדלתי אתכם מן העמים. ראו כמה ביניכם לבין האומות באומות א' מקשט את אשתו ואחר נוטל כו':

64. Leviticus.20.24.3

    הבדלתי אתכם. כל מעשיהן של ישראל מובדלין מבין האומות בחרישתן בזריעתן בקצירתן כו':

65. Leviticus.20.24.4

    מן העמים. אלו נאמר ואבדיל העמים מכם לא הי' תקומה לאומות אלא מן העמים כאדם שבורר וחוזר ובורר:

66. Leviticus.20.25.1

    ולא תשקצו את נפשתיכם כו' לטמא. (מעילה י"ו ע"ב) פתח הכתוב באכיל' וסיים בטומאה מה טומא' בכעדשה אף אכילה בכעדשה:

67. Leviticus.20.25.2

    אשר הבדלתי. במובדלין דבר הכתוב:

68. Leviticus.20.26.1

    והיית' לי קדשים. כשם שאני קדוש כו':

69. Leviticus.20.26.2

    ואבדל אתכ' מן העמים להיות לי. עיין רש"י ז"ל:

70. Leviticus.20.27.1

    ואיש. פרט לקטן:

71. Leviticus.20.27.2

    או אשה. לרבות טומטום ואנדרוגנוס:

72. Leviticus.20.27.3

    כי יהיה בהם. ולא הנשאל בהם אלא באזהרה שנא' לא ימצא בך כו':

73. Leviticus.20.27.4

    כללים מרבינו הגאון זצללה"ה:

74. Leviticus.20.27.5

    ל"ו כריתות. א' בפרשת לך לך דהיינו מילה. וא' בפ' בא דהיינו חמץ בפסח. וד' בפ' תשא היינו שלא יעשה שמן המשחה כמוה ושלא ליתן ממנו על זר ושלא לעשות קטורת כמוה להריח בה וגבי שבת כי כל העושה בו מלאכה ונכרתה. וד' בפ' צו היינו א' גבי פגול כתיב הכא עון וילפינן מנותר דכתיב בפ' קדושים. וא' לענין טמא שאכל קדשים דכתיב והנפש אשר תאכל מזבח השלמים וא' לענין חלב וא' לענין דם. וי"ז בפ' אחרי מות היינו ב' מהם המה שחוטי חוץ והעלה בחוץ. וט"ו גבי עריות היינו דחשבינן כל עריות לחדא (ר"ל מה שנכלל בפסוק א') היינו בתו ובת בתו ובת בנו וכן בתה ובת בתה ובת בנה וחמותו ואם חמותו ואם חמיו הכל אחד הרי א'. ואחות אשה הרי ב'. אמו ואחות אמו ואחות אביו ואחותו. הרי ד'. וד' באישות היינו אשת אחיו ואשת אביו ואשת אחי אביו וכלתו הרי ד' הרי עשרה. ונדה ואשת איש וזכר וזכר עם בהמה ונקבה עם בהמה הרי ט"ו הרי בין כולם כ"ז. וג' בפ' קדשים היינו מולך ואוב וידעוני הרי למ"ד. וג' בפ' אמר היינו ב' גבי יו"ה עינוי ומלאכה. וא' גבי מברך את השם דכתיב הכא ונשא חטאו וילפינן ממגדף למ"ד מגדף היינו עכו"ם ממש. וא' בפ' בהעלתך היינו גבי פסח. וא' בפ' שלח לך היינו ע"ז דכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה: וא' בפ' חקת היינו טמא שנכנס למקדש. הרי לך כל הל"ו כריתות וגבי כ"ג עריות המפורשין בפ' אחרי מות ז' מהם אין בהם מיתה כלל אלא כרת והיינו ב' באישות אשת אחיו ואשת אחי אביו. וד' באחות דהיינו אחותו ואחות אשה ואחות אמו ואחות אביו. ונדה. וששה מהם חייבים סקילה היינו אשת אב ואמו וכלתו והבא על הזכר וזכר עם בהמה ונקבה עם בהמה. וא' בחנק היינו אשת איש. וט' בשריפה היינו בתו ובת בתו ובת בנו ובתה ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו:

75. Leviticus.20.27.6

    עשרה דברים טעונים תנופה היינו מנחת סוטה. ועומר. ושתי הלחם ושני כבשי עצרת וביכורים. ואשם מצורע עם לוג שמן שלו. וכל המורם של שלמים היינו של איל נזיר. עם הזרוע בשלה. ותודה. ושאר שלמים:

76. Leviticus.21.1.1

    ואמרת אלהם. לרבות כל טומאה הפורשת מן המת:

77. Leviticus.21.1.2

    לנפש לא יטמא בעמיו. לנפש לרבות רביעי' דם וכה"א כי הדם הוא הנפ'. לא. יטמא כו' עיין רש"י ז"ל:

78. Leviticus.21.2.1

    לשארו. עיין רש"י ז"ל אין שארו אלא אשתו פי' דודאי לשון שארו היינו שאר בשרו ולא אשתו והא דמרבינן הכא אשתו היינו משום דכל שאר קרובין א"צ דהרי כולן מפורשין ולכך דרשינן מיניה אשתו ועוד מהקרוב אליו משמע לי' כן דאין לך קרוב יותר מאשתו שהרי כל הפסולין עמה פסולין עמו משא"כ בשאר קרובי'. הקרוב. ולא את הארוסה (פי' דעדיין אינה קרובה אליו) אליו פרט לשנתגרשה (פירש שאף שהיתה קרובה אליו) מ"מ עכשיו אינה קרובה אליו שנתגרש' ממנו. לאמו ולאביו. אי כתב לאמו. יכול מה אמו וודאית אף אביו ודאי אביו חזקה מנין ת"ל ולאביו. אלו נאמר ולאביו יכול מה אביו שאינו מתחלל אף אמו שאינה מתחללת מתחללת מניין ת"ל ולאמו. ולבנו ולבתו אי לבנו יכול בנו שהוא חייב בה' דברים למולו לפדותו להשיאו אשה ללמדו תור' ללמדו אומנות אבל בתו לא ת"ל ולבתו אי לבתו יכול בתו שהוא זוכה בחמשה דברי' במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ובקדושי' ומקבל את גיטה אבל בנו לא ת"ל ולבנו. ולאחיו ולאחותו. אי לאחיו יכול מה אחיו בין נשוי בין אינו נשוי אף אחותו בין נשואה בין שאינ' נשואה ת"ל ולאחותו הבתולה אי לאחותו יכול מה אחותו שאינה נשואה אף אחיו שאינו נשוי ת"ל ולאחיו. יאמר לאמו ולאביו ולא יאמר לבנו ולבתו אלו נאמר לאמו ולאביו יכול אמו ואביו שהוא חייב בכבודן אבל בנו ובתו שאינו חייב בכבודן לא ת"ל לבנו ולבתו אי לבנו ולבתו יכול אפי' נפלים ת"ל לאביו ולאמו שהן בני קיימא אף בנו ובתו בני קיימין. ולבנו ולבתו אי לבנו ולבתו יכול בנו ובתו שהוא חייב בהן מצות אבל אחיו ואחותו לא ת"ל ולאחיו ולאחותו אי לאחיו ולאחותו יכול אפי' מאמו ת"ל ולבנו ולבתו מה בנו ובתו שה' יורשיו אף אחיו ואחותו שה' יורשיו יצאו אחיו ואחותו מאמו שאין יורשיו:

79. Leviticus.21.3.1

    ולאחתו הבתולה. ולא אנוסה ומפותה. אשר לא היתה [עיין ביבמות דף ס' ע"א] פרט לארוסה:

80. Leviticus.21.3.2

    לאיש. שהווייתה לאיש לרבות מוכת עץ:

81. Leviticus.21.3.3

    הקרובה. לרבו' ארוסה שנתגרשה:

82. Leviticus.21.3.4

    אליו. לרבות את הבוגרת:

83. Leviticus.21.3.5

    לה יטמא בע"כ. לה יטמא. לוודאי ולא לספק. לה יטמא [נזיר מ"ג ע"ב] לשלם ולא לחסר. לה יטמא. ולא לאחרים עמה שלא יאמר הואיל ונטמאתי אלקט עצמות פלוני ביד:

84. Leviticus.21.3.6

    לה יטמא. מצוה: (ולאביו כו' הכל בלמ"ד דה"לל ואביו ובנו וכו' ואחותו ובזה מתורץ קושית התוס' סוטה דף ג' ב':

85. Leviticus.21.4.1

    ולא לאחרים עמה ממ"ש בפ' לא יטמא בעל והכי הוא פשטא דקרא אף שטימא לקרובים מ"מ לא יטמא. ובעל הוא דרשא אחרינא ומצוה ממ"ש יטמא אבל גמרא לא ס"ל אלא ב' למודים מצוה ואברים עכ"ל ודוק):

86. Leviticus.21.4.2

    לא יטמא. עיין רש"י ז"ל:

87. Leviticus.21.4.3

    להחלו. שנוהגין בו מנהג חולין יכול לעולם ת"ל בעמיו בזמן שהוא עמו הא אם פירש הרי הוא בקדושתו. [פי' לא יטמא בעל על אשתו ולמעלה אמר כי אם לשארו הא כיצד מטמא הוא לכשרה כו' וכאן דרש לא יטמא בעמיו כמו מעמיו יקח אשה מב' עממין וכן כאן מישראל ונתנכר ואמר יכול לעולם ת"ל בעמיו מב' של בעמיו דרש דהל"ל לעמיו):

88. Leviticus.21.4.4

    להחלו. מניין שמוזהר עד שימות [נזיר מ"ב וס"ג] ת"ל להחלו רבי אומר במותם כו' א"כ מה ת"ל להחלו יצא מי שהוא מחולל ועומד כגון שהי' מת על כתפו כו':

89. Leviticus.21.5.1

    לא יקרחה קרחה. לחייב על כל קרחה וקרחה יכול אף שלא למת ת"ל לא תשימו קרחה בין עיניכם למת עיין רש"י ז"ל:

90. Leviticus.21.5.2

    ופאת זקנם כו'. עיין רש"י ז"ל:

91. Leviticus.21.5.3

    קדשים. עיין רש"י ז"ל:

92. Leviticus.21.6.1

    ולא יחללו שם אלהיהם. שלא ישמשו בטומאה [סנהדרין פ"ג ע"ב זבחי' מ' ע"א] אם אינו ענין לטמא תנהו ענין לטבול יום ששימש אם עבד חילל. נאמר כאן חילול. ונאמר בטמא שאכל את התרומה חילול מה להלן במיתה אף כאן במיתה:

93. Leviticus.21.6.2

    כי את אשי ה'. להגיד מה גרם:

94. Leviticus.21.6.3

    הם מקריבם. ולא הלוים:

95. Leviticus.21.6.4

    והיו קדש. לרבות בעלי מום:

96. Leviticus.21.7.1

    אשה זונה. ר' יהודה אומר זו איילונית ר"א אומר פנוי הבא על כו' וחכ"א זו משוחררת או גיורת או שנבעלה בעילת זנות:

97. Leviticus.21.7.2

    ואשה. לרבות חלוצה יכול אפי' צרתה ת"ל מאישה ולא מאשה:

98. Leviticus.21.7.3

    גרושה מאישה. אפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה מן הכהונה [גיטין פ"ב ע"ב] וזהו ריח הגט:

99. Leviticus.21.7.4

    לא יקחו. כשם שהוא מוזהר עליה כך היא מוזהרת עליו. כי קדש הוא לאלהיו. אפי' בזמן הזה:

100. Leviticus.21.8.1

     וקדשתו עיין רש"י ז"ל. ד"א [בת"כ נדרש וקדשתו בע"כ וכ"ה ביבמות פ"ח ע"ב וכן פי' רש"י כאן ונ"ל הא דקאמר בכל הש"ס וקדשתו לפתוח ראשון וכו' היינו מסיפא דקרא קדש יהיה לך והוא מפורש בגיטין נ"ט ע"ב ברש"י וקדשתו כי את וגו' ור"ל מסיפא דקרא קדש יהיה לך והוא דבר חדש ואמת ונקל להבין והש"ס נקיט בכ"מ רישא דקרא' וקדשתו. לברך ראשון ולפתוח ראשון וליטול מנה יפה ראשון:

← Previous · Next → — showing 1201–1300 of 3,540

Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source.