← Library

Adam Min HaAdamah

Sefaria · Jewish Thought · 1,667 sections

1. Preface.1

   'אדם מן האדמה' – שמו של הספר מעיד על רצוננו לבטא את השייכות העמוקה בין השניים. זוהי שייכות מהותית עוד מימי ראשית הבריאה, אשר מחברת את שניהם ליחידה אחת. בחרנו בשם 'אדם מן האדמה' לספר העוסק בעיקרו בשביעית וביובל, היות ומצוות אלו מגלות רבדים עמוקים ונשכחים של קשר טבעי ועמוק. שייכות זו היא העומדת בשורשיו של הספר, ומכוונת את המסע אל מקורות שנת השבע. למסע שני היבטים: תוכני וקיומי. ההיבט התוכני משמעותו מסע לאורכם ולרחבם של המקורות התורניים של שנת השבע והיובל, והעלאה מתוכם את רוח הפסוקים וההלכות. ההיבט הקיומי הנולד מההיבט התוכני, חודר לעומקם של מקורות שנת השבע, ומאיר מתוכם את הקשר העמוק בין האדם לאדמה, קשר ההולך ונבנה מחדש בשביעית וביובל.

2. Preface.2

   למרות התיאור המפריד מדובר במסע מאוחד; יכולתו של המסע התוכני להעלות את ההיבט הקיומי מתוך המקורות, נובעת מבקשתנו שלא לנתח מבחוץ את המקורות אלא להביע את רוחם. רצוננו הוא להיצמד לפסוקי התורה ולהלכות חז"ל, ומתוכם לספר את הסיפור שנוצר ביניהם. כך נולד המסע הרוחני-הלכתי אל מקורות שנת השבע, היוצר את סיפורם של האדם, האדמה וה'; את מערכת היחסים הדינאמית ההולכת ומתעמקת ביניהם.

3. Preface.3

   פתחי שערים

4. Preface.4

   נתאר בקצרה את תוכן פרקי הספר (לקורא המעוניין בתיאור מפורט יותר מומלץ לקרוא את הפתיחה לכל שער).

5. Preface.5

   בשער הראשון של הספר חושפים אנו את הרקע עליו נכתב הסיפור: דמותה של הארץ בפסוקי התורה. לאור רקע זה נספר בשערים הבאים את סיפור השביעית והיובל, המחבר את המגמות השונות בפסוקים לתמונה אחת. את אבני הפסיפס לתמונה השלמה, חצבנו על ידי ניתוח מדויק של הנאמר בפסוקים וההלכות, ושיבצנו אותם במקומם מתוך הקשבה למשמעותם בתוך הסיפור.

6. Preface.6

   בשער הראשון – 'שער ארץ ישראל: זכרונות קדומים' – מעלים אנו מתוך התצרף של הפסוקים את תמונתם של החיים בארץ. בפרק הראשון עורכים אנו השוואה בין החיים בארץ לחיי גן העדן, ורוקמים את הקשר המיוחד בין האדם לאדמה בארץ, לאחר קללת האדם והמבול. בפרק השני פונים אנו אל חיי האבות בארץ כחיים קדם-מצוותים, אורח חיים המתעצב באגדות חז"ל. הפרק השלישי והרביעי מהווים יחידה אחת העוסקת באופי הכפול של החיים בארץ לאור הבריתות השונות של ה' עם אברהם, כפילות המלווה את העיצוב ההלכתי של החיים בארץ בציוויי התורה. התמונה שנוצרת לנו בחלק זה מורכבת ממכלול שלם של תנועות וצבעים: טבע ומצווה, חיי בעלות וחיי גֵרות בצילו של ה' – ניגודים החוברים יחד למחזור חיים קצוב של שש שנות פעילות ושנת שמיטה ושביתה. תמונה זו תשמש רקע להתרחשות של שנת השבע והיובל, אשר בלעדיה ההתרחשות זו תלושה מהקשרה.

7. Preface.7

   השער השני – 'פני שביעית נקבלה' – הוא ליבו של הספר. בשער זה אנו מבקשים לצייר את החיים המתהווים בשנת השבע, חיים דינאמיים היוצרים באדם שינוי עמוק ביחסו אל הארץ. את אבני הפסיפס לוקחים אנו בעיקר מתורה שבעל פה. חמישה פרקים של הליכה קשובה בעקבות המשנה וקריאת חז"ל את הפסוקים, מעניקים לנו את הסיפור המיוחד של האדם והאדמה בשנת השבע. האדם 'אדוני השדה' לומד לאט צעד-אחר-צעד להיות קשוב לארץ ה' ולחיים הטבעיים המקודשים המתקיימים בה. קשב המוליד מפגש מחודש ומערכת יחסים חדשה בינו לבין פירות הארץ ויבולה. כדי להנעים לקורא חילקנו את התהליך לארבע עונות. כל עונה עוסקת בנושא אחר של שנת השבע וממקמת אותו בתוך הסיפור השלם: חורף – איסורי המלאכה, אביב – הפקר, קיץ – פירות שביעית ואוצר בית דין, סתיו – ביעור.

8. Preface.8

   בשער שלישי 'מהשביעית אל היובל' חותמים אנו את מסענו. בשלושת פרקי השער מתארים אנו את תרומתו של היובל לקשר של האדם אל האדמה, הפעם מזווית חדשה ומפתיעה. בתחילה נצייר את המעבר משבע השביעיות אל שנת החמישים, כמעבר ממערכת טבעית אל מערכת אנושית פורצת. בעקבות הגדרות אלו נבחן את התלות בין היובל לשביעית. בפרק השני נעמיק במשמעות הדרור והיובל, כמעבר רצוני של האדם מחיי בחירה לחיי גורל. לעומת השביעית הטבעית, ביובל תפקידו של האדם הוא ליצור את שנת החמישים ולהכריז על שנת דרור בארץ. אלא שדרור אנושי זה אינו חיי חופש תלושים, אלא שיבה לאחוזה ולמשפחה כגורל א-להי. שיבה אשר פותחת מערכת יחסים חדשה של האדם עם שדהו, אותה נתאר בפרק החותם את הספר. לעומת שביתת האדמה, המוציאה את האדם מתוך שדהו אל הארץ הגדולה שמסביב וכל החי בה, הפסקת העבודה בשדה בשנת היובל מחזירה את האדם מתוך חופש אנושי אל שדהו ונחלת אבותיו. כך מתגלה הקשר האנושי של האדם אל חלקת האדמה הקטנה שלו, בה כל אדם הוא תבנית נוף מולדתו.

9. Preface.9

   על הספר

10. Preface.10

    כתיבת הספר נעשתה בלשון סיפורית ולא 'מאמרית'. בלשון זו, ביקשנו להביע את הרוח הדינאמית הפועלת בתוך הפסוקים וההלכות, ולהחיות את ההתרחשות העולה מתוכם כמסע חי המתפתח וצומח. אין זה הסגנון המקובל בספרות תורנית האמונה על ניתוח התוכן, אלא שהרצון לבטא בשלמות את תנועת החיים שעלתה מהאדמה, הוליד שפה המכילה את התוכן כחלק מסגנון, ביטוי וקצב סיפורי. תרגום לשפה המוכרת ולסגנון המוכר, עלול לקטוע את היצירה ולהעמידה כפרשנות מקומית, וכך לפגוע בקצב ההרמוני שלה. כדי למצות את האופי הסיפורי נדרש מהקורא לכוון את ההקשבה לא רק לתוכן המקומי, אלא גם לסיפור הזורם בתוך ניתוח הפסוקים וההלכות. זרימה המתקיימת ברמה הפנימית של הפרק וברמה גבוהה יותר של השער והספר כולו.

11. Preface.11

    הספר מיועד לקהל קוראים רחב, וקוראים שונים יוכלו על ידי שימוש נכון בספר למצוא בו את בקשתם. בראש ובראשונה נועד הספר להיקרא כמסע שלם של האדם אל האדמה, מסע קיומי הנבנה צעד אחר צעד מתוך שלושת השערים יחד. אף על פי כן כל שער הוא מסע לעצמו, וקורא המעוניין לעמוד על המשמעות הדינאמית של הלכות השביעית או היובל, יכול לקרוא כל שער כמסע נפרד. בספר ניתן למצוא גם כלי עזר ללומד, החפץ להכיר את משמעות השביעית והיובל, ובעיקר את מקורותיה הראשוניים: הפסוקים וספרות חז"ל. במידה והצורך הלימודי ממוקד לנושא מסוים, ניתן להיעזר בפרקי השערים העומדים לעצמם, אך קריאת פרק בודד מפספסת את הרצף השלם. לטובת הקורא הלימודי ניתן בנפרד מפתוח לנושאים ולמקורות הנידונים בפרקי הספר. מכיוון שהספר עוסק ברובו בפסוקים וביצירת חז"ל התנאית, מלוות אותו הערות שוליים המרחיבות את הפרקים בתכנים מאוחרים יותר, וניתן לקרוא את רצף הפרקים גם בלעדיהן.

12. Preface.12

    הספר הוא פרי החבורה אשר במשך שנה שלמה למדה יחד עם בית המדרש כולו את נושא השביעית, ממקורותיה הראשוניים ועד לפסיקות האחרונים. מתוך הלימוד המשותף המדויק והפרטני עלתה הרוח, ונולד המסע שלנו בעקבותיה. כמו הלימוד גם הכתיבה הייתה פרי משותף של החבורה. אין זו אסופת מאמרים של כותבים שונים, אלא יצירה משותפת של חבורה שהתחברה יחד, להוציא לאור את בת הקול של שבת הארץ המנגנת בחלל הלימודי שנוצר בינינו. כך נולדה הכתיבה של הספר, סיפור אחד של אנשים רבים.

13. Preface.13

    בעינינו זו יופייה של תורה שבעל פה: עד לחתימת התלמודים לא הייתה יצירה אישית, לא כל רב הוציא ספר, הספר היה יצירת בית המדרש. תורה שבעל פה התנאית והאמוראית אינה יצירת היחיד הגאון, היא יצירת החבורה הלומדת. תפקידם של היחידים היה לערוך את יצירת בית המדרש, לעיתים לפי רוחם האישית. כך ערך רבי את המשנה, ר' יהודה את הספרא ועורכי התלמוד את התלמוד. משפט מיוחד מופיע בתלמוד והוא "נזרקה מפי החבורה ואמרו" (בבלי שבת, ג עמוד א), כביטוי לרוח המתגלה בלימוד המשותף. מקווים אנו כי הספר שימש נאמנה את רוח בית המדרש ששרתה על החבורה. נקווה שבכך נזכה לחדש ימים מקדם.

14. Preface.14

    שלמי תודה

15. Preface.15

    תחילה נודה לה' על רוח הקודש השורה בבית מדרשנו, אשר בזכותה צומחים לימודי ה' וחברים המקשיבים לקולה של התורה, ולראשי הישיבה – הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון – אשר רוח בם להנהיג את בית המדרש לפי רוחו של כל אחד ואחד.

16. Preface.16

    אחריהם נודה לכל אלו שיש להם יד בהוצאת הספר: כל החבורה הנפלאה שלמדה יחד את השביעית, אשר בזכותה קיבל הלימוד את אופיו החי. ובכללם לאלו שהיו שליחים בכתיבה ובעריכה של הדברים, והקדישו ימים ולילות לכך שהדברים יהיו 'דברי א-להים חיים'.

17. Preface.17

    לאנשי הוצאת 'גילוי' ועימם איציק כהן מנכ"ל הישיבה שעזרו בהוצאת הספר. לאביבה יובל העורכת הלשונית ששיבחה את הלשון, ולעורכות הגרפיות תמר וולף ורבקה לוי, שהעמידו לנו כלי נאה.

18. Preface.18

    יהי רצון שזכות ארץ ישראל תעמוד לכל העוסקים במלאכת הקודש, שיזכו להתהלך לפני ה' בארצות החיים.

19. The Land.Introduction.1

    פתיחה לשער ארץ ישראל

20. The Land.Introduction.2

    זכרונות קדומים

21. The Land.Introduction.3

    שער ארץ ישראל עומד לעצמו, ויחד עם זאת מהווה פתיחה לשער השביעית. את השביעית לא ניתן לחוש ולחוות, אלא על רקע משמעות החיים בארץ ישראל בכלל, ועל רקע תנועת שש השנים שקדמו לה בפרט.

22. The Land.Introduction.4

    בשער זה ניסינו לפתוח שערים אל הלב, להבין את ייחודה של המציאות הארץ הישראלית על גווניה השונים. השער מחולק לארבעה פרקים-פתחים, שדרך כל אחד מהם ננסה להיכנס מחדש אל סוד החיים בארץ ולעמוד על משמעותם העמוקה. משמעות יפהפייה, ישנה ועתיקת יומין, הניעורה משנתה ומתחדשת אל מול עינינו המשתאות.

23. The Land.Introduction.5

    כל פרק בשער ארץ ישראל עומד לעצמו, ויחד עם זאת מהווה נדבך לפרק הבא אחריו.

24. The Land.Introduction.6

    בפרק 'גן ה' וארץ ה'', ננדוד עם האדם אל מרחביה השונים של האדמה. את מסענו נפתח בקשר שבין האדם לאדמה כפי שהוא מופיע בתיאור הבריאה, בגן העדן ומחוצה לו. נגורש עם האדם אל מחוץ לגן, ונעמוד על הפנים השונות של העולם שבחוץ: ארץ ישראל ושאר ארצות העולם.

25. The Land.Introduction.7

    בכל אחד מן המרחבים הללו מעוצבים חיי האדם בצורה שונה. מהו הקשר הרצוי בין האדם לאדמה בעולם בו אנו חיים היום? או לחילופין: מהו מקומו האמיתי של האדם – גן עדן או ארץ ישראל?

26. The Land.Introduction.8

    נעמוד על טִבעה המיוחד של ארץ ישראל ועל מידת דמיונה לעולם של טרם החטא. נתהה מדוע ארץ ישראל אינה דומה לגן העדן, ומהי התובנה העמוקה הנלמדת מכך על משמעות החיים בארץ. בסוף הדרך נראה כי נבואות אחרית הימים משוות את הארץ לגן העדן, ונתהה על מפנה משמעותי זה.

27. The Land.Introduction.9

    בפרק 'החיים בארץ ישראל: מצווה וטבע', נצא למסע חדש, אל הוויית החיים בארץ, לאור יצירת חז"ל. לשם כך נפתח בתורה שבכתב ונתאר את התפתחות מערכת היחסים של האדם עם ה' מטבע אל מצווה, לאורן של שתי תקופות: חומש בראשית, וסיפור חיי העם בשאר חומשי התורה. לאחר מכן נראה כיצד תיארו חכמים את החיים בארץ מנקודת מבטם. תיאורים אלו יעלו בנו תמיהות ויצריכו התבוננות מחדש ביחסים שבין חיי מצווה ובין חיי טבע בארץ. נקודת מבט חדשה זו תעורר אותנו לקריאה מחודשת של המצוות בתורה, לאור משמעות החיים הטבעיים בארץ, ותטמיע בנו חיבור מחודש של תורת משה עם חיי האבות.

28. The Land.Introduction.10

    הפרק השלישי – 'התהלך לפני והיה תמים: אופי החיים בארץ' – יספר את סיפור החיים בארץ, אשר ראשיתו בחיי האבות ופיתוחו בתורת משה. נקדים ונחשוף את השורשים ששולח אברהם בארץ, אשר מהם יעלה גזע החיים של האבות בארץ. שתי בריתות כורת ה' עם אברהם: ברית בין הבתרים, אשר בה מובטחת בעלות על הארץ לזרע אברהם, וברית המילה, אשר מהווה יסוד לחיים הא-להיים בארץ. פנים שונות אלו של משמעות חיי האבות בארץ ימשיכו ויתפצלו מחדש, כשתי הסתעפויות שונות של עץ החיים המתפשטות בתורת משה. ציור החיים בארץ, המופיע בשמות ודברים, הוא של בעלות אנושית מבורכת. לעומתו, ציור החיים בארץ בויקרא ובבמדבר, הוא של חיי קדושה בארץ בעלת נוכחות א-להית. כל ציור משקף עולם ומלואו ונושא איתו התמודדות אנושית אחרת של חיי האדם עם ה' ועם הארץ. בעקבות תורת משה נתבונן בהופעתו המלאה של כל עולם, ננסה לברר את ייחודו, את התמודדויותיו ואת עמידת האדם בו אל מול ה'.

29. The Land.Introduction.11

    לאחר כברת הדרך שצעדנו, מוכנים אנחנו להקשיב לתנועה המתחוללת בארץ, במעגל שש השנים והשנה השביעית. בפרק 'יחסי השש והשבע' נבחן את ההתרחשות השונה בכל אחד מענפי החיים בארץ. החיים האנושיים בארץ נעים במקצבי זמן מחזוריים, שכל אחד מהם בנוי משש שנות פעילות ושנת הרפייה. זהו הניגון של החיים בארץ, המעצב את הקשר בין האדם לסביבתו, לאדמה ולה'. שתי התנועות משלימות האחת את רעותה, כריקוד זכר ונקבה, ויוצרות ביחד את המקצב. נתחקה אחר תנועת השש במרחביה השונים של הארץ – טבע ומצווה, חיים אנושיים וחיים א-להיים – ומתוכה של תנועה זו נשמע את קולה של שנת השבע, העולה מכל מרחב כתגובה לחיי שש השנים. נראה כי שנת השבע אינה הרפייה והפסקה סתמית, כי אם תנועה משלימה לחיי שש השנים שקדמו לה.

30. The Land.Introduction.12

    בסוף השער נקדיש יחידת נעילה, המהווה מעבר משער ארץ ישראל לשער 'פני שביעית נקבלה'. ביחידה 'מסיפורה של התורה לסיפורם של חז"ל' נפסע בדרך בה עיצבו חכמים את הפנים השונות שהופיעו בתורה שבכתב, לכדי יצירה הלכתית אחת.

31. The Land.Introduction.13

    רוב פרקי השער מספרים את סיפורה של הארץ מתוך התבוננות בפסוקי התורה, כך שניתן היה גם לכנות את השער הזה 'שער התורה'. יוצא דופן הוא הפרק 'החיים בארץ ישראל: מצווה וטבע', המתאר בהרחבה את מבטם של חז"ל על הארץ. אך גם פרק זה מעורר לקריאה מחודשת של סיפור התורה, ומחבר את הארץ של סיפורי האבות עם הארץ שבתורת משה.

32. The Land.Introduction.14

    את תנועת הפרקים יחד ניתן לדמות לכניסה חדר לפנים מחדר. הפתח הראשון מגלה את הייחוד שבחיי האדם עם האדמה בארץ, לעומת החיים בשאר ארצות העולם וחיי גן עדן, והוא מהווה פתח הכניסה לארץ. לאחר הכניסה לארץ נפתחים שני חדרים נוספים, שניים שהם ארבעה: הטבע והמצווה; ארץ הבעלות והארץ האל-הית. הפרק הרביעי אינו בגדר חדר נוסף, אלא הוא הרוח המנשבת בכל החדרים ויוצרת את מחזורי השש והשבע בכל אחד מהפנים המתגלים באופי המיוחד של החיים בארץ: הטבע והמצווה, האנושי והא-להי. את תנועות החיים הללו חותם הפרק הנועל את שער ארץ ישראל ונוטה גשר ליצירת חז"ל בשביעית, בה נדון בשער הבא.

33. The Land._.1.1

    גן ה' וארץ ה'

34. The Land._.1.2

    פתיחה

35. The Land._.1.3

    בפרק זה ננדוד עם האדם למרחבים השונים של החיים על פני האדמה. את מסענו נפתח בקשר שהתקיים בראשית הבריאה, בגן העדן ומחוצה לו. עם גירוש האדם מגן עדן נצא אל מרחבי החיים שמחוץ לגן ונעמוד על הפנים השונות של החיים על פני האדמה בכלל, ובארץ ישראל בפרט.

36. The Land._.1.4

    כל מרחב מתאפיין במערכת יחסים יחודית בין האדם לאדמה. נעמוד על ההבדלים שבין המרחבים השונים, ונברר מהי מערכת היחסים הרצויה בין האדם לאדמה, או לחילופין: מהו המרחב המתאים ביותר לאדם, גן עדן או ארץ ישראל.

37. The Land._.1.5

    בראשית הפרק נעסוק בתיאור הבריאה בפרקים ב-ג בבראשית, מיצירת האדם והשׂמתו בגן העדן ועד לגירושו משם לעבוד את האדמה. ניגע במציאות החיים שלאחר חטא אדם הראשון, מהריגת הבל ועד לימי המבול. תקופה זו מתאפיינת בהתנהלות בני האדם על פני האדמה כולה, ללא חלוקה לארצות. נעקוב אחר סיפורי התקופה ונבחן את מערכת היחסים שבין האדם לאדמה, החל מנדודי קין על פני האדמה, דרך השחתת הארץ במעשיו הרעים של דור המבול, ועד לייאוש הגדול שגרם המבול: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם" (בראשית ח, כב).

38. The Land._.1.6

    עשרה דורות מנח ועד לאברהם; בהם החלה החלוקה לעמים ולארצות. סיפורו של אברהם נפתח במעבר אל הארץ היעודה, ומכאן נתמקד ביחסי אדם-אדמה, כפי שהם באים לידי ביטוי בארץ ישראל. בארץ ישראל מתעוררת מחדש הזיקה בין מעשי האדם להתנהלות האדמה: הארץ תבורך ותעניק את שפע יבולה כתוצאה ממעשיו הטובים, ולחילופין – תקיא את יושביה כתגובה על חטאיהם.

39. The Land._.1.7

    בסיום הפרק נעמוד על השוני שבין אופייה האקלימי של הארץ ובין אלו של ארץ מצרים וגן עדן. נראה כי שוני אקלימי טומן בחובו התנהגות אנושית שונה. לאחר מכן נציג את השינויים שעתידים להתחולל בארץ ישראל על פי חזונות הנביאים, בהם נגלה תיאור מחודש וכולל של החיים בארץ: החזרה המתוקנת לגן עדן מקדם.

40. The Land._.1.8

    העולם – מגן עדן ועד למבול.

41. The Land._.1.9

    בריאת העולם – תיאור החיסרון וההשלמה

42. The Land._.1.10

    אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: (בראשית ב, ד-ה)

43. The Land._.1.11

    הבריאה בפרק ב מתחילה מתוך מצבו החסר של העולם, עם תיאור המציאות הקמאית שטרם הושלמה. החיסרון מתבטא בשלושה מישורים: הצמחייה – "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח", ההשקיה – "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ" והפעילות האנושית – "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה".

44. The Land._.1.12

    תיאור זה של הבריאה מעורר ציפייה להשלמת חסרונות אלה, ואכן מיד מתארת התורה את תהליך השלמת החסרונות.

45. The Land._.1.13

    ההשקיה:

46. The Land._.1.14

    וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה...

47. The Land._.1.15

    האדם:

48. The Land._.1.16

    וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

49. The Land._.1.17

    והצמחייה:

50. The Land._.1.18

    וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע:

51. The Land._.1.19

    ...

52. The Land._.1.20

    וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: (שם, ו-יז)

53. The Land._.1.21

    האד עולה ומשקה את כל פני האדמה, וממלא את חסרון המטר. בנוסף, הנהר יוצא מעדן להשקות את הגן. האדם נוצר ועימו כוח העבודה, והוא מונח בגן לעובדו ולשומרו. האדמה בגן מצמיחה עצים נחמדים למראה וטובים למאכל, וכך נשלם עולם הצומח.

54. The Land._.1.22

    לכאורה זהו תיאור מופלא של השלמת העולם, עם יצירת גן עדן מלא עצים ורווי מי נהרות. האדם מושם בו כמשלים וכמטפל. חי האדם בגן, שומר עליו ואוכל מפירותיו. הושלם עולם הטבע האידיאי, בו האדם משתלב בתוך הבריאה.

55. The Land._.1.23

    אולם, במבט בוחן נראה שאין חפיפה מושלמת בין החסרונות של האדמה שצוינו בתיאור המקדים, ובין תיאור השלמתם בגן עדן:

56. The Land._.1.24

    א. הצמחייה: האדמה חסרה את צמיחת שיח השדה ועשב השדה, ואילו בגן צומחים עצים בלבד.

57. The Land._.1.25

    ב. ההשקיה: האדמה חסרה הייתה את המטר השמימי, ואילו השלמתה נעשתה על ידי האד, ולאחר יצירת הגן בידי ארבעת הנהרות. השקיה שאינה באה מהשמים.

58. The Land._.1.26

    ג. האדם החסר בפסוקי הפתיחה אינו נברא בגן עדן אלא מונח בו, ובנוסף אינו עובד את האדמה ומצמיח ממנה, כי אם מתפקד כמעין גנן בגן ה'.

59. The Land._.1.27

    מפערים אלה עולה, כי תיאור השלמת הגן, על אף היותו מגיב לפסוקי החיסרון, אינו מענה הולם לחסר. אין זו ההשלמה המיוחלת. גן העדן אינו כל פני האדמה. מחוץ לגן עדיין עומדת האדמה חסרה, צמאה למטר ולאדם שיצמיחו יחדיו את עשב השדה. אל הפער הזה נשוב בהמשך.

60. The Land._.1.28

    "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב": החיים מחוץ לגן

61. The Land._.1.29

    האדם אינו מחזיק מעמד בגן העדן, וחוטא באכילה מעץ הדעת. הוא והאדמה מקוללים.

62. The Land._.1.30

    וּלְאָדָם אָמַר: כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ, כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב: (שם ג, יז-יט)

63. The Land._.1.31

    האדם שצמח מתוך האדמה וחי בגן העדן בשלמות עימה, גורם בחטאו לניתוק והפרדה ממקורו. האדמה כבר אינה מאירה לו את פניה; ארורה היא בעבורו, קוץ ודרדר גדלים לצד עשב השדה. החיבור השמח והפשוט של "לעבדה ולשמרה", הופך לעבודה קשה, עצבון וזיעת אפיים. לא עוד פירות בשלים הגדלים מאליהם על העצים; על האדם לעבור תהליך ארוך ומייגע, עד ליצירת פת הלחם למחייתו. מערכת היחסים נפגמה.

64. The Land._.1.32

    לאחר חטאו, מגורש האדם מגן עדן ושב אל מקומו הטבעי ממנו הגיע: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם". בחייו מחוץ לגן עדן תתממש קללתו וקללת האדמה, עד שובו אליה במותו. גן עדן עצמו לא קולל ולא נפגם, רק האדם שגורש ממנו. האדמה שקוללה היא אדמת מולדתו שמחוץ לגן, בה יעבוד בזיעת אפיו, ויצמיח את עשב השדה שטרם צמח בה עד עתה. אלא שבעקבות החטא, עשב זה עולה יחד עם הקוץ והדרדר1עד כה לא הוזכר עשב השדה; בגן עדן צמחו רק עצי מאכל..

65. The Land._.1.33

    אם כן, התיאור הקמאי של עשב השדה ועבודת האדם מושלם רק לאחר החטא. האדם עובד את האדמה בכדי להצמיח את עשב השדה, ומעתה יידרש מטר בכדי להשקות את האדמה2אמנם הגשם לא מוזכר כאן, אך נראה כי בהעדר נהרות הגן, מטר השמים הוא מקור ההשקיה. במשמעות המעבר הזה נעסוק בהרחבה בסוף הפרק.. בכך נסגר המעגל של התיאור בפתיחת הסיפור, כשבתווך העולם האידילי של האדם בגן העדן.

66. The Land._.1.34

    מתגלה לעינינו סיפור הבנוי כמעין תנועת מעגל. פתיחתו במרחב האדמה הגדול והחסר, מרכזו בחיי גן העדן, כהשלמה של חיסרון האדמה, וסופו בגירוש האדם מן הגן אל האדמה העומדת בחסרונה. בכך נסגר המעגל, והפעם בצורה המותאמת אל שפת האדמה שבחוץ – אדם עובד, עשב ומטר. אך בעקבות החטא, המפגש המחודש עם האדמה עומד בצל קללה.

67. The Land._.1.35

    מהי משמעות מבנה הסיפור?

68. The Land._.1.36

    סיפור המסגרת מציג את התשתית הבסיסית ליחסי העולם והאדם: אדמה חסרה, הזקוקה לגשם מהשמים ולעבודת האדם בכדי להצמיח בה את עשב השדה. מאדמה זו נוצר האדם, ואליה הוא שב בחייו ובמותו. העבודה יכלה להיות חווית יצירה של האדם, אך בעקבות החטא וקִללת האדם, הפכה העבודה לקשה ומלאת סבל. זהו סיפור המסגרת. בתווך, פותחת התורה צוהר למציאות שונה, למפגש עם תנועת חיים אחרת. כביכול גן עדן הוא השלמה איכותית יותר לחיסרון החיים של האדמה, ואלמלא חטא האדם, יכול היה לצמוח מתוך האדמה עולם ללא חיסרון, ללא צורך בהשלמה, עולם בו חי האדם בהרמוניה עם הסובב אותו – עובד ושומר את הגן, ומכנה בשמות את החיות. לאחר השבר מתגלה האמת הקמאית שהוסתרה: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". אדם לעמל יולד.

69. The Land._.1.37

    מעתה והלאה יימשכו החיים במרחב הטבעי והמקולל של האדם והאדמה. בדורות הבאים, מקין ועד נח, הקשר של האנושות עם האדמה החסרה ילך ויידרדר, ועימו יתערערו יחסי אדם-אדמה עד לשבר הגדול.

70. The Land._.1.38

    "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ": המשך הניתוק מהאדמה

71. The Land._.1.39

    וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה': וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה: (שם ד, א-ב)

72. The Land._.1.40

    האדם וחוה מגורשים מגן עדן, ומולידים את דור ההמשך. קין והבל מתמודדים שניהם עם מציאות החיים מחוץ לגן עדן, כל אחד בדרכו שלו: הבל מתנתק לחלוטין מן האדמה ועובר לעסוק ברעיית צאן, בעוד שקין נשאר לשאת על גבו את קללת האדמה, אותה הוא עובד.

73. The Land._.1.41

    התחרות ביניהם מובילה את קין לרצוח את הבל. בעקבות הרצח ניתכת מכה נוספת על יחסי האדמה עם איש האדמה:

74. The Land._.1.42

    וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה: וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ: כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ, נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ: (שם שם, י-יב)

75. The Land._.1.43

    חטאו של אדם הראשון הוביל לקללת האדמה, שמתבטאת בהצמחת קוץ ודרדר ובמאבק מתמיד בין האדם לאדמתו. כעת, בעקבות הרצח, גם האדם עצמו ארור מן האדמה. דם הבל שנספג באדמה מונע מהאדמה לתת את מלוא כוחה, ועל קין לנוע ולנדוד על פני האדמה.

76. The Land._.1.44

    "רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ": נח והמבול

77. The Land._.1.45

    האנושות הידרדרה והלכה מחטא האדם לחטאו של קין, והאדמה נושאת על גבה את חטאי שניהם, מקוללת ומנועה מנתינת כוחותיה. כך עובר דור אחר דור, עד ללידתו של נח:

78. The Land._.1.46

    וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה': (שם ה, כח-כט)

79. The Land._.1.47

    נח הוא הראשון שנולד לאחר פטירת אדם הראשון3כך עולה מחישובי השנים.. לידת נח מעוררת תקווה חדשה: אדם הראשון הוא שגרם לקללת האדמה, ואולי במותו תשוחרר האדמה מקללתה. תקווה זו מתבדה במהרה, כאשר בני האדם ממשיכים במעשיהם הרעים וגורמים לצער ה' על עצם בריאתם ולעצבון ליבו:

80. The Land._.1.48

    וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:

81. The Land._.1.49

    וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה': (שם ו, ה-ח)

82. The Land._.1.50

    אותן מילים המביעות את התקווה למציאות חדשה – "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ", מבטאות את חרטתו של ה' – "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". חרטה זו מובילה להחלטה על מחיית היקום כולו, מלבד נח4מדרש השם המתחלף: נח, אשר נקרא כך מלשון נחמה, הוא האדם היחיד שמוצא חן בעיני ה' ולכן ניצל מהמבול.. עשרת הדורות שמאדם עד נח מהווים מעין תהליך מתמשך, בו הארץ מתמלאת חמס ורוע כתוצאה מחטאי האדם ורוע יצר ליבו. אמנם האדם הוא החוטא והמשחית – "אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" – אך העונש כולל את כל הבשר אשר על הארץ, וכולם מושמדים כאחד במבול.

83. The Land._.1.51

    "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם"

84. The Land._.1.52

    העולם מושמד במבול, אך מן ההשמדה צומח עולם מחודש. בתיאור העולם שלאחר המבול מופיעים מוטיבים המוזכרים בבריאת העולם: רוח א-להים הגורמת להיפרדות המים והיראות היבשה5"וַיַעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָשֹׁכּוֹ הַמָּיִם" (בראשית ח, א).; הזכרת בריאת האדם בצלם א-להים בתוספת ברכה של פריון ומילוי הארץ6שם ח, ו-ז. נח חוזר לעולם מחודש, המקבל הזדמנות שנייה לחיים מתוקנים יותר. עם כל זאת, קיים שוני מהותי בין העולם שלפני המבול לזה שאחריו:

85. The Land._.1.53

    וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: (שם ח, כא-כב)

86. The Land._.1.54

    מסקנת ה' "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" מובילה ליחס שונה אל האדם ואל המציאות. בניגוד לחיבור בין האדם לאדמה בראשית הבריאה, עומד העולם החדש מתחילתו בניתוק בין המערכות: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם". האדם מתנתק מן האדמה, וחטאיו לא ישפיעו עוד על האדמה. עונות השנה יתמידו בסדרן, ללא תלות במעשי האדם7ישנם שינויים נוספים, כגון היתר אכילת בשר, אך לא נעסוק בהם בעיוננו..

87. The Land._.1.55

    בכך מסתיים תהליך ארוך ועצוב של ניתוק אחר ניתוק, הפרדה אחר הפרדה, בין האדם לאדמה, עד למסקנה הסופית כי לא יוכלו השניים להיקשר בגורל אחד. מעתה ישנה הפרדה בין האדם לאדמה, הן לטובה הן לרעה.

88. The Land._.1.56

    ארץ ישראל: החיבור המחודש בין האדם לאדמה

89. The Land._.1.57

    "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ": ארץ חדשה

90. The Land._.1.58

    סיפורם של האדם והאדמה הסתיים בנתק עצוב ומייאש. אולם האם בכך נפרדו דרכי האדם והאדמה באופן סופי ומוחלט?

91. The Land._.1.59

    בהמשכו של סיפור התורה, מתרחשת הליכת אברהם אל ארץ חדשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם יב, א). בבואו אל הארץ, מובטח לאברהם כי ארץ זו תינתן לזרעו, הבטחה המעוגנת בברית אשר ה' כורת עימו: "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ..." (שם טו, יח)

92. The Land._.1.60

    אך כידוע, חייו של אברהם בארץ לא התנהלו על מי מנוחות. הוא נאלץ לרדת למצרים בעקבות הרעב בארץ, להיפרד מלוט, להתעמת עם אבימלך ושר צבאו, ולבסוף לנהל משא ומתן בכדי לזכות לאחוזת קבר משלו.

93. The Land._.1.61

    מדוע נצטווה אברהם להתנתק מארצו וממולדתו, להגיע לארץ אשר אין לו בה כל אחיזה, ודווקא עליה לכרות ברית? מה ייחודה של ארץ ישראל?

94. The Land._.1.62

    "וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ": הארץ מושפעת מחטאי האדם

95. The Land._.1.63

    בניגוד לפירוד שהעולם נידון לו לאחר המבול, עיון בתיאור הארץ בתורה מעלה כי בארץ ישראל נשמר הקשר החי בין האדם לאדמה. האדמה עודנה מתקללת בעבור חטאי האדם.

96. The Land._.1.64

    וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה: וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ: (ויקרא כו, יח-כ)

97. The Land._.1.65

    הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם: (דברים יא, טז-יז)

98. The Land._.1.66

    קללת הארץ בעקבות חטאי עם ישראל מתוארת בתורה במקומות רבים. קללות אלו מפֵרות את הנתק שנוצר כתוצאה מהמבול, ומהוות פתיחה מחודשת ליחסים דינאמיים והדדיים בין האדם לאדמה. בשונה מיתר ארצות העולם, ארץ ישראל מתייחדת בכך שהשמים והארץ מגיבים למעשי האדם ותלויים בהם.

99. The Land._.1.67

    "וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ": הארץ מגיבה על חטאי האדם

100. The Land._.1.68

     בחומש ויקרא מתוארת תופעה חדשה בארץ. הארץ אינה רק מתקללת בעבור האדם, אלא גם מגיבה כלפיו באופן אקטיבי ומקיאה את יושביה בגלל חטאיהם המוסריים.

Next → — showing 1–100 of 1,667

Adam min ha'adamah, Otniel 2008. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002611318/NLI Licence: CC-BY-NC. Source.