Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Fasts.Prayers.4
ומפרש במ' תעניות כי בעת עצירת הגשמים גוזרין ב"ד י"ג תעניות על הצבור. בתחלה גוזרין ג' תעניות שני וחמשי ושני. עברו ולא נענו גוזרין שבעה תעניות שני וחמשי ושני וחמשי ושני וחמשי ושני. בשש תעניות ראשונות זועקין ומתריעין ומתפללין כמו בשאר התעניות ובשבע תעניות אחרונות תנן סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ומפרש הטעם בגמרא א"ר יהושע בן לוי כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוננו. ולמה יוצא לרחוב העיר ליכנפו בבי כנשתא וליצלו התם א"ר חייא בר אבא לומ' צעקנו בצנעה ולא נענינו נבזה עצמנו בפהרסיא ריש לקיש אמ' גלינו וגלותינו מכפרת עלינו, מאי ביניהו איכא ביניהו דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא. ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה מפרש הטעם בגמרא א"ר יהושע בן פזי כלומ' עמו אנכי בצרה ריש לקיש אמר בכל צרתם לו צר. ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד ובכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו' ומסיק בגמ' בתחלה נותנין בראש הנשיא ובראש אב ב"ד ואחר כך כל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו. ומקשי והא תניא בגדולה מתחילין מן הגדול שנאמ' ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו ובקלקלה מתחילין מן הקטן שבתחלה נתקלקל נחש ולבסוף חוה ולבסוף אדם. ומתרץ הא נמי חשיבותא לדידיה היא דאמרינן ליה את חשיבת טובא למבעי רחמי עלן. וכל אחד וא' נוטל ונותן בראשו ומקש' בגמ' ונשיא ואב ב"ד נמי לישקלו אינהו וליתנהו ברישיהו מאי שנא דשקיל אחרינא ומנח עלויהו ומתרץ לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים. היכא מנא ליה אמ' ר' יצחק במקום תפילין שנאמ' לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר. ולמה נותנין אפר בראש כל אחד ואחד פליגי בה ר' לוי בר לחמא ור' חמא בר חנינא חד אמ' הרי אנו חשובים לפניך כעפר וחד אמר כדי שתזכור לנו אפרו של יצחק ותרחם עלינו, מאי ביניהו איכא ביניהו עפר סתם, ולמה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי בר לחמא ור' חמא בר חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמ' כדי שיבקשו המתים רחמי' עלינו, מאי ביניהו איכא ביניהו קברי גוים, ולמה מתכסים בשקים א"ר חייא בר אבא לומ' הרי אנו לפניך כבהמה. פי' שעושין לה מרדעת וכסוי מן השקים. והרב והזקן שבהם אומרים לפניהם דברי כבושין ואומרים אחינו לא נאמר באנשי ננוה וירא האלקים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה אומר וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם ומוסיף בענינים אלו כפי כחו' עד שיכנע לבם וישובו תשובה גמורה.
Fasts.Prayers.5
וכתוב בתקון הגאונים לסדר הברכות והתפלות בשבע תעניות אחרונות אלו כך נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת וכשיגיע עד ואראהו בישועתי אומר י"ג מזמורי' מענין היום ואלו הן תפלה לדוד שמעה ה' צדק, לדוד אליך ה' נפשי אשא, לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני, לדוד ברכי נפשי את ה', ואומר הללויה הללו את שם ה', ומזמור שירו לה' שיר חדש, ואומר שיר המעלות אל ה' בצרתה לי, שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, שיר המעלות אליך נשאתי את עיני, שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו, שיר המעלות ממעקים קראתיך, ואומר הודו לה' כי טוב וברוך שאמר וישתבח ויוצר עד גאל ישראל.
Fasts.Prayers.6
ומתפללין שמונה עשרה ומוסיפין עננו בשומע תפלה. וחוזר ש"צ התפלה אבות וגבורות וקדושת השם אתה חונן השיבנו. ואומר סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו מלכנו על ידי רחמיך הרבים ואומר סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו ואומר ויעבור' ואומר תוכחות ופזמונים וסליחות ווידויים ווידוי גדול בכללם כמו שאומר באשמורות. ואח"כ אומר כשחטאו ישראל במדבר וכו' ודניאל איש חמודות וכו' ועזרא הסופר וכו' עד חנון המרבה לסלוח.
Fasts.Prayers.7
ואומר ראה בעניינו וריבה ריבנו וגאלנו מהרה למען שמך ופדנו מכל צרה וצוקה עננו אבינו עננו ביום התענית הזה וכו' עד כי אתה ה' פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה וקיים לנו ה' אלקינו את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ותראה לפניך העקידה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה. ואומ' מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה. בא"י גואל ישראל ותוקעין סימן קשר"ק. ואומ' ויעבור ואם ירצה יאמר היום יבואונו רחמיך היום תשמחנו בגשם ממרומך היום תרם קרן עמך אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ובגשמי רצון תעננו קדוש.
Fasts.Prayers.8
אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו יצרי מעללי. איש אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא תכלים לנצח כל החוסים בך. וקיים לנו ה' אלקינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך כאמור וזכרתי את בריתי יעקב וגו' ונאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים וגו' ונאמר וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו' ובדברי קדשך כתוב לאמר זכר עשה לנפלאותיו וגו' ונאמר טרף נתן ליריאיו וגו' ונאמר ויזכור להם בריתו וגו' ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר הלוך וקראת באזני ירושלם וגו' ונאמר הבן יקיר לי אפרים וגו' ונאמר וזכרתי אני את בריתי אותך וגו'. אלקינו ואלקי אבותינו זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקוד' ישועה ורחמים משמי שמי קדם ובעבור שמך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך וקיים לנו ה' אלקינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך כאמור וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלקים אני ה'. מי שענה את משה ואבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וכו'. וחותם בא"י זוכר הנשכחות. ותוקעין סימן קש"ק ואומר ויעבור. ואם ירצה יאמר היום תניף גשם נדבות היום יזורמו מים עבות היום תשיב לב בנים על אבות. אם כבנים וכו'.
Fasts.Prayers.9
אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמהם כו'. ככתוב בתורתך ויהי ביום השלישי בהיות הבקר וגו' ונאמ' ויהי קול השופר וגו' ונאמ' וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים וגו' ובדברי קדשך כתוב לאמר עלה אלקים בתרועה וגו' ונאמר בחצוצרות וקול שופר וגו' ונאמ' הללויה הללו אל בקדשו וגומ' ועל ידי עבדיך הנביאים כתו' לאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ונאמ' כל יושבי תבל ושוכני ארץ וגו' ונאמ' וירע העם ויתקעו בשופרות ויהי כשמוע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפול החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר ובתורתך ה' אלקינו כתוב לאמר וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם. וזכור לנו ה' אלקינו זכות יהושע עבדך נביאך ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וכו'. וחותם בא"י שומע תרועה. ותוקעין סימן קר"ק ואומ' ויעבור. ואם ירצה יאמר היום תזכור ברית אבות ג' היום בגשמי רצון לנו חושה היום חמול על עדתך האנושה. אם כבני' וכו'.
Fasts.Prayers.10
שיר המעלות אל ה' בצרתה לי כל המזמור. אנא ה' אלקינו זכור לנו זכות שמואל חוזך ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וכו'. וחותם בא"י שומע צעקה ותוקעין סימן קשר"ק ואומ' ויעבור. ואם ירצה יאמר היום תרחם לבאי באש ובמים היום תחון בחוני בגלות פעמים היום תפתח לנו אוצרות מים. אם כבנים וכו'.
Fasts.Prayers.11
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים כל המזמור. אנא ה' אלקינו זכור לנו זכות אליהו נביאך ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וכו'. וחותם בא"י שומע תפלה. ותוקעין סימן קש"ק ואומר ויעבור. ואם ירצה יאמר היום תעננו ביד רמה היום תשמח אדם ובהמה היום תשקה את פני האדמה. אם כבנים וכו'.
Fasts.Prayers.12
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' כל המזמור. אנא ה' אלקינו זכור לנו זכות יונה עבדך נביאך ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את יונה במעי הדגה הוא יענה אתכם וגו'. וחותם בא"י העונה בעת צרה. ותוקעין סימן קר"ק ואומ' ויעבור. ואם ירצה יאמ' היום העתר לשופכי לב כמים היום רוה אדמה לא שבעה מים היום הבה לנו גולות מים. אם כבנים וכו'.
Fasts.Prayers.13
תפלה לעני כי יעטוף כל המזמור אנא ה' אלקינו זכור לנו זכות דוד עבדך משיחך ושלמה בנו מלכך ורחם עלינו למען שמך. מי שענה את דוד ושלמ' בנו בירושלם הוא יענה אתכם וכו'. וחותם בא"י מרחם על הארץ. ותוקעי' סימן קשר"ק ואומ' ויעבור. ואם ירצה יאמ' היום שים לנו שארית בארץ היום הוריד גשם לרוות הארץ היום מטובך תשבע הארץ. אם כבנים וכו'.
Fasts.Prayers.14
ואומר רפאנו ה' וגומ' התפלה ואומ' רצה ומודים וברכת כהנים ושים שלום קדיש עד לעילא. ואו' תוכחות ופזמונים וסליחות ואומ' תחנה ומיושב. אם עוננו ענו בנו וקדיש עד לעילא.
Fasts.Prayers.15
מוציא ש"צ ס"ת וקורין בו מראש פרשת אם בחקותי עד סוף הקללות. כהן קורא עד וישבת לבטח עליה. לוי עד והקמותי את בריתי אתכם. שלישי והוא המפטיר קורא עד סוף הקללות עד בהר סיני ביד משה משום דקימלן אין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כלם משום שנא' ואל תקוץ בתוכחתו. והטעם שקורין בקללות כדי שישמעו העם עונש העבירות ויחזרו בתשובה וירחם עליהם המקום. ואומ' קדיש עד לעילא ומפטיר בירמיה על דברי הבצרות עד ושמך עלינו נקרא אל תניחנו. וקורא אותה בניגון הפטרת ט' באב. ויברך הברכות האחרונות עד מגן דוד. וכן במנחה.
Fasts.Prayers.16
ואומ' מצלאין. וידרוש מי שראוי לדרוש ואומר קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא ומחזיר ספר תורה למקומו ואומר קדיש תתקבל. ואומר למנצח מזמור לדוד שיר לך דומיה תהלה אלקים בציון ולך ישולם נדר. וקדיש עד לעילא. ואומר תוכחות ופזמונים וסליחות. ואם ירצה יתחיל התלים ויקרא ממנו כמו שקורין בליל יום הכפורים עד שיגיע זמן תפלת המנחה.
Fasts.Prayers.17
למנחה אומ' אשרי וקדיש עד לעילא. ואומ' אל ארך אפים ורב חסד ואל ארך אפים מלא רחמים. ומוציא ס"ת וקורין בו כהן ולוי ומפטיר בפרש' כי תשא. הראשון קורא מן ויחל משה עד אשר דבר לעשות לעמו ומדלגין וקורין השני והמפטיר מן פסל לך עד אשר אני עושה עמך. ומפטיר בתרי עשר בהושע שובה ישראל עד ופושעים יכשלו בם והוא סוף הספר ומסיים מי אל כמוך שהוא בסוף ספר מיכה. ומחזיר ס"ת למקומו ואומ' קדיש עד לעילא ומתפללין שמנה עשרה וחוזר ש"צ התפלה והוידוים וז' ברכות כמו בשחרית. ואומ' תחנה ומיושב אם עוננו ענו בנו. קדיש תתקבל. ומזמור לך דומיה תהלה ואו' קדיש עד לעילא ואומר תוכחות ופזמונים וסליחות עד שיגיע זמן תפלת נעילה.
Fasts.Prayers.18
תפלת נעילה אומר קדיש עד למעלה. ומכריז ש"צ לקהל לומ' מה אנו מה חיינו. ומתפללין י"ח ועננו בשומע תפלה עד המברך את עמו ישראל בשלום אמן. ואומ' וידוי מה נאמ' לפניך יושב מרום וכו' מה אנו וכו' אתה הבדלת עד ואם יצדק מה יתן לך ומדלג ואומ' ואתה ברחמיך רחם עלינו וכו'. וחוזר ש"צ התפלה אבות וגבורות כתר אתה קדוש אתה חונן סלח לנו אבינו והוידוים, אשמנו לעיניו מה אנו מה חיינו וכו' ויעבור, כשחטאו ישראל במדבר וכו' דניאל איש חמודות וכו' עזרא וכו' ראה בעניינו ושבע ברכות כמו ביוצר ואומ' רצה ומודים וברכת כהנים ושים שלום קדיש תתקבל ומתפללין ערבית.
Fasts.Prayers.19
ועתה אפרש חתימות שבע ברכות אלו למה נשתנו. הראשונה מי שענה את אברהם אבינו וגו' וחותם גואל ישראל ואמרינן בירושלמי ולא גאל יצחק מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל דמי וזהו לשון גאולה שמזכיר בה. עוד אמרי' התם שהתפלל אברהם אבינו שכל זמן שיהיו ישראל בצרה שיזכור להם עקידת יצחק שנא' ויקרא אברם שם המקום ההוא ה' יראה וגו'. הוא יענה אתכם בחדושי דב"ש מקשה היאך החזן מוציא עצמו מן הכלל שהיה לו לומ' יענה אותנו ומתרץ שאין לחוש בזה אלא בדברי שבח שכשמוצי' עצמו מן הכלל נראה ככופר אבל בתפלה ותחנונים אין לחוש בזה ויכול הוא להתפלל עליהם וממילא הוא עמהם בצרתם ובישועתם.
Fasts.Prayers.20
השנייה מי שענה למשה ואבותינו על ים סוף וכו' וחותם זוכר הנשכחות לפי שהיו ישראל נשכחי' במצרים כמה שנים ונתיאשו מן הגאולה וזכר להם המקום ברית אבות וגאלם שנאמ' ואזכור את בריתי. ולפי שהיתה טביעת המצרים בים סוף שהיא עיקר הגאולה לפיכך מזכיר כאן שמיעת תפלתם על ים סוף.
Fasts.Prayers.21
השלישית מי שענה את יהושע בגלגל וכו' וחותם שומע תרועה. כי יהושע נענה בשופרות ביריחו והיה זה בעוד שהיו ישראל עומדין בגלגל.
Fasts.Prayers.22
הרביעית מי שענה את שמואל במצפה וכו' וחותם שומע צעקה והוא בשעה שעשו ישראל תשובה בימי שמואל שנאמר וינהו כל בית ישראל אחרי ה' וכתיב ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ה' וכתיב וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה וגומ' וכתי' ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעוק אל ה' אלהינו וגו' וכתיב ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה' הנה שיש בשמואל תפלה וצעקה והיא מעין מזמור אל ה' בצרת לי קראתי ויענני שהוא ענין צעקה.
Fasts.Prayers.23
החמשית מי שענה לאליהו בהר הכרמל וכו' וחותם שומע תפלה וזה היה כשהרג נביאי הבעל והיא מעין מזמור אשא עיני אל ההרים על שם שהיה בהר הכרמל. אי נמי שבא בזכות הורים שנא' ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמ' ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע וגו'. ועוד על שם שכתוב במזמור זה הנה לא ינום ולא יישן וגו' ואליהו אמר לנביאי הבעל כמהתל בהם אולי ישן הוא ויקץ.
Fasts.Prayers.24
הששית מי שענה את יונה במעי הדגה וכו' וחותם העונה בעת צרה והיא מעין מזמור ממעמקים קראתיך ה' שהתפלל ממעמקים ונענה בעת צרה שנא' קראתי מצרה לי אל ה' ויענני.
Fasts.Prayers.25
השביעית מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלם וכו' וחותם מרחם על הארץ ואמרי' בירושלמי ניחא שלמה מצאנו לו תפלה בירושלם שנא' בנו בניתי בית זבול לך אלא דוד למה. פי' היכן מצאנו לו תפלה בירושלם. ומתרץ על שבקש לעמוד על מנינן של ישראל. פי' וידע בעצמו שחטא ובקש רחמים על עצמו ועל ישראל ונענה ונתרצה לו בקרבן שהקריב בגורן ארונה. ומפני שהתפלה היתה על ישראל חותם בה מרחם על הארץ והיא מענין מזמור תפלה לעני כי יעטוף שיש בו תפלת הארץ שנא' אתה תקום תרחם ציון וכו'. ורש"י פי' מי שענה את דוד שנאמ' ויהי רעב בימי דוד שלש שנים ושלמה גם כן התפלל רעב כי יהיה בארץ ולפיכך חותם בה מרחם על הארץ שהם התפללו על ארץ ישראל בהיות בה רעב. ותפלה לעני על דוחק גשמים נופל שהכל עניים כדאמרי' לא נקראו ישרק' דלים אלא על עסקי תבואה. אינמי מפני שכתוב בו כי השקיף ממרום קדשו ה' משמים אל ארץ הביט דהיינו כשמרוה הארץ בגשמים שהוא מביט אליה ומרחם עליה.
Fasts.Prayers.26
ואמרי' בפ' סדר תעניות כיצד מכדי יונה בתר דוד ושלמה הוה מאי טעמא קא מקדמי' ליה ברישא וחותם ברוך מרחם על הארץ פי' ורצו שתהיה חתימה אחרונה. ושואל בגמ' הני שש ז' הויין כדתניא על השביעית הוא אומ', אמ' רב נחמן מאי שביעית שביעית לארוכה כדתניא בגואל ישראל מאריך ובחתימה הוא אומ' מי שענה את אברהם אבינו וכו' בא"י גאל ישראל.
Fasts.Prayers.27
כת' הרמבמז"ל צבור שהיו מתענין על הגשמים וירדו להם גשמים אם קודם חצות ירדו לא ישלימו אלא אוכלין ושותין ומתכנסין וקורין הלל גדול שאין אומרים הלל גדול אלא בנפש שבעה ובכרס מלאה ואם אחר חצות ירדו הואיל ועבר רוב היום בקדושה ישלימו תענית וכן אם היו מתענין על צרה ועברה או על שמד ונתבטל אם קודם חצות נתבטלה הגזרה לא ישלימו ואם אחר חצות ישלימו. וכת' הראב"ד דוקא צבור משום דאין מטריחין על הצבור אבל יחיד אם היה מתענה על צרה ועברה אפי' קודם חצות משלים.
Fasts.Prayers.28
ואמרי' בתעניות כל תענית שלא קבלה עליו מבעוד יום לא שמיה תענית, אימת מקבלה רב אמ' במנחה ושמואל אמ' בתפלת המנחה, אמ' רב יוסף כותיה דשמואל מסתברא. פירו' שיאמ' אדם בשומע תפלה קבלתי עלי תענית למחר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתענני בקראי ותרחיב סעדי ותענני בצר לי ותחנני ותשמע תפלתי וחותם בא"י שומע תפלה. ובתעני' צבור אין צריך הסכמה אלא ש"צ מכריז ואומ' ענינו והתעני' מקובל ומתפללי' תפלת תענית והכי איתא בירושלמי ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא אמ' ליה רש לקיש לר' יוחנן והא לא קבלינן מאורתא אמ' ליה אנן אדבי ריש גלותא סמכינן וכ"ש התעניות שהם מדברי קבלה.
Fasts.Prayers.29
כת' רב נתן גאון שאין מנהג ליחיד המתענה לומר י"ג מדות. והר' יעקב בן הרא"ש כת' ואיני יודע מה חשש יש בדבר שאינו אלא כקורא בתורה שהרי לא אמרו חכמים אלא כל דבר שבקדושה אין אומ' אותו בפחות מי' ואינו נקרא דבר שבקדושה אלא קדיש וקדושה וברכו וכן כת' ה"ר יונה. וכשאומר ויקרא בשם ה' צריך להפסיק מעט בין בשם לה' כי בפסו' הוא בטרחא ורוב ההמון טועין בזה.
Fasts.Prayers.30
ובמנין י"ג מדות יש מחלוקת בין הראשונים. הגאונים אומרים כי ה' ה' אינם עולים לחשבון שנים כי הראשון הוא הקורא והשני הוא תחלת המדות ומביאין ראיה מן הפסק שיש ביניהם. ואין לומר מדדרשינן בפרקא קמא דראש השנה ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה שם שתי מדות דבשלמא לאחר שיחטא יקבלנו בתשובה וזו היא מדת רחמים אבל קודם שיחטא אין לשומו מדת רחמים. אל ב', רחום ג', וחנון ד', ארך אפים ה', ורב חסד ו', ואמת ז', נוצר חסד לאלפים שתי מדות כי נוצר חסד סתם מדה א' ולאלפים מדה שנייה שנוצר חסד לאלפים דור ועודפת על מדת פורענות שאומר בה על רבעים חמש מאות. נושא עון ופשע וחטאה שלשה כי הם חלוקים עונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים חטאים אלו השגגות. ונקה מדה אחת הרי י"ג. וחכמי צרפת אומרים כי ה' ה' הם שתי מדות. ומביאים ראיה מדאמרינן בפסיקתא ותאמר ציון עזבני ה' אמרה כנסת ישראל לפני הב"ה רבונו של עולם אותם שתי מדות שנתתה לי בסיני עזבתם ושכחתם. ועוד שרז"ל דרשום בשני עניינים אני הוא קודם שיחטא האדם כדדרשינן בישמעאל כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם ואע"פ שעתידין בניו להמית את ישראל בצמא לא הענישו, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה כדדרשי' אם זך וישר אתה היית אין כתי' כאן אלא אתה. ומה שאמרו הגאונים שקודם שיחטא האדם אין לשומו מדת רחמים י"ל שאע"פ שגלוי וידוע לפניו שסופו לחטא מתנהג עמו במדת רחמים באשר הוא שם אי נמי קודם שיחטא בע"ז ואע"פ שכבר חשב לעבדה ומחשבת ע"ז מצרפה הב"ה למעשה שנאמר למען תפוס את בני ישראל בלבם אפי' הכי מתנהג עמו במדת רחמים קודם שיחטא וכשיחטא מצרף המחשבה עם המעשה. ומה שאמרו עוד הגאונים שהשם הראשון אינו מן המנין כת' הרא"ש לא נהיר' לי כלל דלמה ליה למיכתב ויקרא ה' הא כתי' ויעבור ה' על פניו ועליה קאי ויקרא ומה לו להזכיר את השם אחר ויקרא. ועוד דנוצר חסד בלא לאלפים אינה מדה דאפי' הרעה הוא נוצר עד רבעים וכל המדות מדות ויתור הן. וכן נהגו בכל גלות ישראל שהחזן אומ' ויעבור ה' על פניו ויקרא והקהל מתחי' ה' ה' אל רחום וחנון ולפי דברי הגאונים היה לו לחזן לומ' ויקרא ה' והקהל אומ' ה' אל רחום וחנון. וכן כת' ה"ר יונה. וכתב ה"ר ישראל בן ישראל אע"פ שגם לא ינקה הוא ממדות השם כאמרם ז"ל ונקה לשבים לא ינקה לשאינן שבים אינו ראוי להתחנן בו לפני השם כי הראוי להתחנן במדות של רחמים לא במדות של עונש כמו האדם החולה שאומ' רופא חולים רפאני ואינו אומר מוחץ עריצים רפאני.
Fasts.Prayers.31
כת' הרי"ף בפ"ק דראש השנה נושא עון ועובר על פשע תאנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה. פי' אדם ישר ותמים בדרכיו אם נכשל בחטא ועדין לא בא חטא על ידו מעודו אותו החטא אין הב"ה כותבו עליו אלא מעבירו וכך היא מדתו של הב"ה שלא לחייב בתחלה שנאמ' הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, אמ' רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מיחשב בהדיהו פי' אם בשעת מיתתו איכא רובא עונות לבד מאותן שהעביר מיחשבי הנך נמי בהדיהו ומיענש אכולהו, פי' אחר לגאון הא דתאנא דבי ר' ישמעאל קימ' באדם ירא שמים שהוא קבוע בעשיית המצות ושומר חמורות ובעתים חוטא בקלות מדתו של הב"ה עמו שהוא מעביר ראשון ראשון ומוחלו ובתורת צדיקים הוא ועון עצמו אינו נמחק אלא תלוי ועומד עד שעה שימות באותה שעה מחשבין אם זכיותיו מרובין מאותן עונות שהעביר אינו נענש עליהם שהרי העבירן ראשון ראשון ואינן חשובין עליו וכאלו לא עשאן דומה אבל אם גברו אותם עונות ונמצאו מעשיו כולם כמצטרפין ונשקלין זה עם זה רובם חובות הרי כל א' וא' נחשב ונותן לו דין על כולם, וזו היא המדה המנויה בדרכי ה' פי' המדה שאמ' עליה וכך היא המדה וזהוא פי' מדה שביעית המנויה בדרכי ה' והיא ורב חסד שביעית כל זה כת' הרי"ף. והרא"ש כת' מעביר ראשון ראשון שהב"ה אינו כובש ולא נושא אלא עון ראשון שאדם עושה מעבירו ואינו נותנו עם שאר העברות נמצא אם הוא שקול הזכיות מכריעין כיון שאותו עון אינו עמהם ואם הכף שקולה בלא אותו עון הב"ה מחזיר אותו עון והעונות מכריעין והיינו דקאמ' דוד תנה עון על עונם.
Fasts.Prayers.32
כת' הרמב"ם יש שם ימים שכל ישראל מתענין בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה שגרם לנו ולהם אותם הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנא' והתודו את עונם ואת עון אבותם. ואלו הן י"ז בתמוז וט' באב וצום גדליה ועשרה בטבת ומפורשים הם בדברי זכריה שנאמ' כי כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולמועדי' טובים והאמת והשלום אהבו. צום הרביעי זה י"ז בתמוז שבו הבקעה העיר שנא' בחדש הרביעי בט' לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתי' ותבקע העיר ואע"פ שאומ' בפסו' שבט' לחדש הבקעה העיר עתה מתענין בי"ז בו שמתחלה תקנו התענית בט' בו לפי שבט' בו הבקעה העיר בראשונה ובשניה הבקעה בי"ז בו וכיון שבשניה הבקעה בי"ז בו תקנו להתענות בי"ז בו דחרבן בית שני חמיר לן. ונקרא צום הרביעי שהוא בחדש הרביעי שמונין לחדשים מניסן. וה' דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז ואלו הן נשתברו הלוחות ובטל התמיד מבית ראשון והבקע העיר ירושלם בחרבן שני כמו שאמרנו ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהכל. וצום החמשי זה ט' באב שבו נשרף בית אלקינו שנא' במלכים ובחדש החמשי בשבעה לחדש וגו' וישרוף את בית ה' וכתי' בירמיה ובחדש החמשי בעשור לחודש וגומ' וישרוף את בית ה' ומפר' בגמ' הא כיצד בשבעה בו נכנסו גוים להיכל ואכלו ושתו וקרקדו בו שמיני ותשיעי ולעתותי ערב הציתו בו את האש ונשרף עם שקיעת החמה ובעשור לחדש והיינו דא"ר יוחנן אלו הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי שרובו של היכל בעשירי נשרף ורבנן אתחלתא דפורענות עיקר, ואמרי' בירושלמי ר' יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי ר' אבין ציים תשיעי ועשירי ר' לוי ציים תשיעי וליל עשירי. ולכן היה נוהג הרא"ש שלא לאכול בשר בליל עשירי ונקרא צום החמישי בעבור שהוא בחדש החמשי. וחמשה דברים אירעו את אבותינו בט' באב ואלו הן נגזרה גזרה על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה בתר שהיתה עיר גדולה לאלקים והיא והמצודה וקצת מקומות שבגליל נשארו מגלות ירושלם כמה שנים אחר החרבן והיו בהם אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ובן כוזיבא שמו איש מצליח וחשבו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח וגברה מלכות רומי עליהם ולכדום ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חרבן בית המקדש, וחרש טורנוס רופוס הרשע שהיה ממלכי אדום את ההיכל ואת כל סביביו לקיים מה שנאמ' ציון שדה תחרש. וצום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארת וסבב להם גלות וצרה גדולה ונקרא צום השביעי שהוא בחדש השביעי. וצום העשירי זה י' בטבת שבו סמך נבוכד נצר מלך בבל ידו על ירושלם והביא' במצור ובמצוק שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמ' בן אדם כתוב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה. ונקרא צום העשירי שהוא בחדש העשירי. והיה ראוי להקדימו קודם כסדר הפורענות אלא שכת' כסדר החדשים.
Fasts.Prayers.33
ומקשי בגמר' קרי להו ששון וקרי להו צום ומתרץ רבא בזמן דאיכא שלום כגון שבית המקדש קיי' עביד ששון בזן דאיכא שמד עביד צום. והאידנא דליכא שלום וליכא שמד רצו מתענין רצו אין מתענין. פי' דליכא שלום שהבית חרב. וליכא שמד במקום ידוע מישראל רצו רוב הצבור והסכימו שלא להתענו' אין ב"ד מטריחין עליהם להתענות רצו רוב הצבור להתענות' מתענין. וכת' הרמב"ן ועכשו כבר רצו ונהגו להתענות וקבלו עליהם לפי' אסור ליחיד לפרוץ גדרן וכ"ש בדורות הללו שבעונותינו שרבו יש שמד בישר' ואין שלום הילכך חייבין הכל להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים ע"כ.
Fasts.Prayers.34
עוד מתענין בי"ג באדר הסמוך לניסן ואינו מפורש בכתו' ולא בתלמד אלא החכמים האחרונים תקנוהו אחר חתימת התלמוד. וכת' אבן הירחי שאינו לשם זכר תענית אסתר שהרי אין אנו מתענין ג' ימים לילה ויום ועוד שאותם בפסח היו שנאמר ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר מלמד שעבר יום ראשון של פסח בתענית והמן נתלה בששה עשר בניסן זכר לדבר וישבות המן ממחרת ואין התענית אלא על שם ויקהלו היהודים אשר בשושן בי"ג בו ואמר מר זמן קהלה לכל הוא וכן פי' בירושלמי ומצפרא כנופיא ונקהלו להתענות וכן פי' ר"ח ולכך אין מתענין אלא יום א' ע"כ.
Fasts.Prayers.35
וחלוק יש ביניהם שארבעת הצומות הם נדחין לפעמים כשחלו בשבת חוץ מי' בטבת שאינו חל לעולם בשבת אבל הוא חל לפעמים ביום ששי ומתענין בו ביום ואפי' היה חל בשבת לא היו יכולין לדחותו ליום אחר מפני שנא' בו בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים ושאר הצומות אינן חלין לעולם ביום ששי. ועוד כי י"ג באדר שחל להיות בשבת מקדימין ומתענין בחמשי שהוא י"א. כי לא היו יכולין לדחותו ליום ראשון שלאחר השבת מפני שהוא יום פורים וגם ביום ששי לא היו יכולין להתענו' בעבור הסליחות והתחנונים שמרבים לומ' בתענית ולא נכון לעשות כן בערב שבת שלא יוכלו לטרוח להכין לשבת זה הטעם מצאתי בתשובות הגאונים. ושאר הצומות כשחלין בשבת ואפי' ט' באב דוחין אותם לאחר השב'.
Fasts.Prayers.36
וכולם מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום חוץ מט' באב. ובכולן קורין בתורה שחרית ומנחה ויחל משה אבל אין מפטירין בהם חוץ מט' באב בשחרית קורין פרשת כי תוליד בנים ובמנחה ויחל משה ומפטירין שחרית ומנחה.
Fasts.Prayers.37
ובשבת שקוד' להם אחר קריאת ההפטר' קודם אשרי צריך שיכריז ש"צ ולהודיע לקהל באי זה יום יחול הצום ואו' אחינו ישראל שמעו צום פלו' יום פלו' יהפוך אותו הב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמ' אמן. וג' תעניות אין מכריזין עליהם ט' באב יום הכפורים ופורי' וסימניך אכ"ף.
Fasts.Prayers.38
ובימי הצומות האלו חוץ מט' באב נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כשאר הימים ומוסיפין בתפלה עננו וכן בערבית. והיחידים אומ' אותו בשומע תפלה וש"צ אומרו בין גואל לרופא לפי שהיחיד אינו קובע ברכה לעצמו כמו ש"צ. ומצאנו במקרא עניה תכף לגאול' שנאמר ענני ה' כי טוב חסדך וסמיך ליה ריבה ריבי וגאלני וכתי' ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה.
Fasts.Prayers.39
עננו אבינו עננו ע"ש ענני ה' ענני, ביום צום התעני' הזה ע"ש הלא זה צום אבחרהו ומן הדין היה לנו לומ' ביום הצום הזה אלא צום כפור שהוא מן התורה נקרא צום לבד אבל שאר הצומות שהם מדברי קבלה אנו אומרים צום התענית לומ' כי לשם עינוי קבלנוהו. כי בצרה גדולה אנחנו על שם ובצרה גדולה אנחנו. אל תפן למריינו ע"ש כי ידעתי את מרייך. ואל תתעלם מלכנו מבקשתנו על שם ואל תתעלם מתחנתי. היה נא קרוב לשוענו על שם אשר לו אלקים קרובים אליו. ואמ' לשוענו ע"ש ושועתי אליך תבא ועל שם היערוך שועך לא בצר. טרם נקר' אתה תענה כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה וגו' כי אתה שומע תפלת כל פה וגו'מר התפלה.
Fasts.Prayers.40
וכת' רש"י בשם הגאונים שאין רגילין לומ' עננו ערבית ושחרית שמא יארע לו אונס ולא יוכל להתענות ונמצא שקרן בתפלתו ומה שאומרו ש"צ לפי שא"א שלא יתענה אחד מן הקהל. וי"א שאינו נקרא שקרן כיון שבשעת תפלה היתה דעתו להתענות ואם לא כן היאך לוה אדם תעניתו ופורע והלא כבר התפלל. כתב רב נתן ש"צ שאינו מתענה אינו יכול להתפלל שכיון שאינו מתענה אינו יכול לומ' עננו. וכן כת' רב עמרם.
Fasts.Prayers.41
וחוזר ש"צ התפלה ואומ' סליחות ווידויים בסלח לנו אבינו ועננו בין גואל לרופא וחותם כי אתה ה' פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה בא"י העונה בעת צרה. ואומ' רפאנו וגומר התפלה ואומ' תחנונים של שני וחמישי ונופלין על פניהם. ואומ' תחנה. ואומ' אם עונינו ענו בנו ואבינו מלכנו ואנחנו לא נדע ואומ' קדיש עד לעילא.
Fasts.Prayers.42
ואומ' אל ארך אפים ורב חסד ואל ארך אפים ומלא רחמים ומוצי' ס"ת וקורין בו ג' בפרש' ויחל משה. ואומ' קדיש עד לעילא ואומ' אשרי ולמנצח וסדר קדושה. ומחזיר ס"ת למקומו ואומ' קדיש תתקבל.
Fasts.Prayers.43
ואומ' מזמור. בי' בטבת וצום גדליה אומ' שיר מזמור לאסף אלקים אל דומי לך. וי"ז בתמוז אומ' מזמור לאסף אלקים באו גוי' בנחלתיך. ובצום אסתר אומ' למנצח על אילת השח'. ואומ' קדיש יהא שלמא רבא.
Fasts.Prayers.44
למנחה אומ' אשרי וקדיש עד לעילא. ואומ' אל ארך אפים ורב חסד ואל ארך אפים מלא רחמים. ומוציא ס"ת וקורין בו ג' ויחל משה כמו בשחרית ומחזיר ס"ת למקומו ואומ' קדיש עד לעילא. ומתפללין י"ח ואומרים עננו. וחוזר ש"צ התפלה ואומ' סליחות ווידויים כמו בשחרית ועננו בין גואל לרופא וגומר התפלה ואומר ברכת כהנים. ואומר תחנונים של שני וחמישי ונופלין על פניהם ואומ' תחנה ואומ' אם עונינו ענו בנו ואבינו מלכנו ואנחנו לא נדע ואומ' קדיש תתקבל.
Fasts.Prayers.45
ואם חל י' בטבת ביום ששי מתפללין שחרית כשאר הצומו' וכן במנחה אבל אין אומ' הוידויים ולא נפילת אפים במנחה מפני שהוא ערב שבת.
Fasts.Prayers.46
כתב רבינו האיי אע"ג דאמרי' בירושלמי דתעניות ודפסחים בפרק מקום שנהגו א"ר זעירא נשיא דנהיגי דלא למישתיא חמרא ודלא למיכל בישרא מן דאב עליל עד אפוקי תעניתא מנהגא שבו פסקה אבן שתיה מה טעם כי השתות יהרסון, מנהג כל ישראל דלא למשחט מריש ירחא כי אם בט' באב משש שעות ולמעלה לפי שעד יום התענית נמנעו מלשחוט שלא יבא לאכול וביום התענית שאין אדם אוכל אין לגזור ולחוש וכן מנהג בבבל. ובאלו הארצות לא פשט זה המנהג רק יחידים נוהגין אותו.
Fasts.Tishah B'Av.1
ליל תשעה באב חולצין מנעליה' כאבלים והולכים לבית הכנסית. ואין מדליקין נרות רק נר א' לומר לאורו איכה. וכשיגיע לנפלה עטרת ראשנו מכבה אותו. ומתפללין ערבית כשאר הימים ואומ' עננו. ואומ' ש"צ קדיש תתקבל ואחר כך קורין איכה ואומ' קינות ואחר כך ובא לציון וכל סדר קדושה. ולא יאמ' ואני זאת בריתי אותם שנרא' כמקיים ברית על הקינות ועוד מפני שכתוב בו לא ימושו מפיך ובט' באב אסור לקרות בתורה משום שנאמ' פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכן בבית האבל נהגו שלא לאמרו מפני שגם כן האבל אסור לקרות בתורה. ואו' קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא והולכין לבתיהם. ואן נותנין שלום זה לזה אלא כאבלים ונזופי'. והטעם שאין מדליקין נרות בבית הכנסת כדאית' באיכה רבתי שאמ' הב"ה למלאכי השרת בשעת חרבן הבית מלך בשר ודם כשהוא אבל מה דרכו לעשות אמרו לו מכבה את הפנסין אמ' להם אף אני אעשה כן שנאמ' שמש וירח קדרו. ופי' פנסין כלים שנותנין בהם הנרות מפני הרוח שלא יכבו שקורי' להם עששיות וכן תרגו' באורים כבדו ה' בפנסיא.
Fasts.Tishah B'Av.2
ואם חל במוצאי שבת אין אומ' ויהי נועם. ויש מן הגאונים שכתבו כיון שאין אומ' ויהי נועם גם סדר קדושה אין לומ'. ורב צמח כת' אין אומ' ויהי נועם אבל אומ' ובא לציון וכוליה סדרא אבל ואני זאת בריתי אין אומ'. ואין מבדילין על הכוס עד מוצאי ט' באב ואין מריחין עצי בשמים מפני שבליל ט' באב אין לעשות נחת רוח אבל מברכין על האור קודם שקורין איכה. וכן כת' בה"ג.
Fasts.Tishah B'Av.3
שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרי' הברכות וקורין הזמירות כשאר הימים. וכתב הרמב"ן נהגו קצת העם שלא לקרות פרש' הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש ר' ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה ואינו נראה לי לפי שאין לנו איסור בסדר היום שהרי קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה וכן קורין בתורה ומפטירי' בנביא ופרשת הקרבנות ואיזהו מקומן כנגד התמידין תקנום ואומרן כדרכו ואינו חושש.
Fasts.Tishah B'Av.4
וחוזר ש"צ התפלה ובמקום נקדישך ונעריצך אומ' נקדש את שמך הגדול כשם שמקדישין אותו בשמי מרום וכן כתו' על יד נביאך וקרא זה אל וכו'. ואומ' קינות באמצע התפלה. ואינו אומ' ברכת כהנים וכשיגיע עד ולך נאה להודו' אומ' עושה השלו' ברך את עמך ישראל ברב עוז ושלום בא"י עושה השלום.
Fasts.Tishah B'Av.5
ואין אומרים תחנונים ולא נפילת אפים. ואומ' קינות בישיבה וכשמסיים אומ' עד אנה בכיה בציון והספד בירושלם תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלם ואומ' קדיש דהוא עתיד לחדתא.
Fasts.Tishah B'Av.6
והולך ש"צ להוציא ס"ת ואינו אומ' אל ארך אפים ומוציא ס"ת ומניחו על מגדל קטן אצל התיבה ואינו אומ' הכל יתגדל אלא מתחיל מן תגלה ותראה מלכותו וכו'. והטעם שמשנים מקום ס"ת משום דאמרינן בתעני' צבור ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה משום דכתיב עמו אנכי בצרה. וקורין כהן ולוי ומפטיר בפרש' ואתחנן מן כי תוליד בנים ובני בנים עד ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים. ואומר קדיש עד לעילא. ופטיר בירמיה אסוף אסיפם עד כי באלה חפצתי נאום ה'. ומברך הברכות האחרונות עד מגן דוד. וכן במנחה. ואמרי' במס' סופרים יש שמניחין את תיק הספר על הקרקע ואומ' נפלה עטרת ראשנו וקוראין ומספידין כמי שמתו מוטל לפניו ויש שמשנין מקומן ויש שיורדין מספסליהם למטה וכולן מתפלשין באפר ואין אומרין שלום זה לזה כל הלילה וכל היום עד שישלימו העם קינותיהם.
Fasts.Tishah B'Av.7
ואומר אשרי ומדלגין יענך ה' ביום צרה. וכן בבית האבל אין אומרי' אותו לפי שאין בדין לומ' שירה. ואו' סדר קדושה ולא יאמ' ואני זאת בריתי אותם. ומחזיר ס"ת למקומו ואומר יהללו את שם ה' וגו' ואומ' קדיש תתקבל וקורין איכה. ואחר כך קורין מזמור על נהרות בבל ואומר קדיש יהא שלמא רבה. וקורין אחר כך ספר איוב. ואומר מזמור לאסף אלקים באו גוים, ואומ' קדיש יהא שלמא רבה.
Fasts.Tishah B'Av.8
ולענין הנחת תפלין בט' באב כתב מר רב ששנה שמותר להניח תפלין דהא כבר אמרי' אבל מותר להניח תפלין. אבל הראב"ד כת' שמעולם לא הניחו בט' באב ואמ' שיותר טוב הוא לשים אפר מקלה על ראשו. וכתב הרא"ש ומסתבר' דחייב בתפלין כיון דאבל גופיה לא מתסר אלא ביום ראשון דלא חמיר תשעה באב מששת ימי אבלות ובריתא דמצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב כל שבעת ימים קאמ' ופרושי קא מפרש להו כגון רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ולקרות בתורה. והר' מאיר כת' ונראה דבט' באב אין להניח תפלין כמו ביום ראשון של אבל שאין יום מר יותר ממנו יום קביעות בכיה לדורות. וכתב הרא"ש ואיפשר שדחק למצוא סמך למנהג אשכנז אבל לכאורה נראה כמו שכתבתי. ועוד כתב הר' מאיר דרוטנבורק וציצית נהגו קדמוננו בכל אשכנז שלא להתעטף בו בט' באב ואסמכוה אקרא דכתיב בצע אמרתו ואמרי' במדרש איכה רבתי בצע פורפורי' דיליה ויש שאינן רוצים לשנות המנהג. וגם אינן רוצים להיו' בלא צצית ומתעטפים בטלית קטן תחת בגדיהם ע"כ.
Fasts.Tishah B'Av.9
מה שאומ' בקנות דם הנביא זכריה אינו זכריה בן עדוא שנתנבא בזמן חגי זכרי' מלאכי אלא הוא זכריה בן יהוידע ובדברי הימים תמצאנו שהרגו יואש המלך.
Fasts.Tishah B'Av.10
תנן בפסחים מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין מקום שנהגו של לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמי' בטלים. ואמרינן בפ' בתרא דתעניות כל העושה מלאכה בט' באב אינו רואה סימן ברכה לעולם.
Fasts.Tishah B'Av.11
למנחה אומ' אשרי וקדיש עד לעילא ואו' אל ארך אפים ורב חסד ואל ארך אפים ומלא רחמים ומוציא ס"ת וקורין בו כהן ולוי ומפטיר בפרש' ויחל משה. ומפטיר בתרי עשר בהושע שובה ישראל עד ופושעים יכשלו בם והוא סוף הספר ומסיים מי אל כמוך שהוא בסוף ספר מיכה ומחזיר ס"ת למקומו ואומ' קדיש עד לעילא. ומכריז ש"צ לקהל לומ' נחם ה' אלקינו ומתפללין שמנה עשרה ואומר אותו בברכת תשכון בתוך ירושלם כשמגיע עד ובנו אותה בנין עולם במהרה בימינו. וכת' רב עמרם שאומ' נחם ערבית שחרית ומנחה ורבי' סעדיה כת' במנחה בלבד וכת' הרא"ש כל ימי תמהתי למה נהגו שאין אומ' נחם אלא בתפל' המנח' דהא אמרינן בירושלמי יחיד בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע ומסתמ' בכל התפלות קאמ' ערבי' שחרית ומנחה כמו בר"ח ופורים ותעניות ע"כ. וכבר פשט המנהג כדברי רבי' סעדיה.
Fasts.Tishah B'Av.12
נחם ה' אלקינו ע"ש נחמו נחמו עמי ע"ש כאיש אשר אמו תנחמינו כן אנכי אנחמכם. את אבילי ציון ואת אבילי ירושלם על שם ואבליו ינחם ועל שם לשום לאבילי ציון. ואת העיר האבלה על שם דרכי ציון אבלות. והחרבה על שם אשר ירושלם חרבה ועל שם נחם כל חרבותיה. והבזויה על שם כי הייתי זוללה. והשוממה מבלי בניה על שם כי רבים בני שוממה וע"ש כל שעריה שוממין. ותמצא כי א'בלה ח'רבה ב'זויה ש'וממה ר"ת אחבש לרמוז ביום חבוש ה' את שבר עמו. היא יושבת וראשה חפוי על שם ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון וגו' הורידו לארץ ראש' ועל שם וחפו ראשם. כאשה עקרה שלא ילדה ע"ש רני עקרה לא ילדה. ויבלעוה על שם בלע ה'. לגאיונים פי' מחנות המלחמה, והוא מלשון רז"ל לגיון העובר ממקום למקום והנגיד פי' מזה הענין הבוז לגאיונים ואמ' כי הלמד בו שורש. ויירשוה עובדי פסילים ע"ש שהעמידו צלם בהיכל וע"ש שירשו אותה אמ' ויירשוה וכתי' אשר אמרו נירשה לנו. ויטילו את עמך ישראל לחרב ע"ש מדוע הוטלו הוא וזרעו ועל שם יהיו מושלכים בחוצות ירושלם. ויהרגו בזדון חסידי עליון על שם בשר חסידיך לחייתו ארץ. על כן ציון במרר תבכה ע"ש ובכו אליך במר נפש. וירושלם תתן קולה על שם נתנה עלי בקולה. לבי לבי על חלליהם ע"ש קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש וזהו שאמ' לבי לבי שני פעמים. על חלליהם ע"ש חללי בת עמי. מעי מעי ע"ש מעי מעי אוחילה. על הרוגיהם שכתו' בה הרוגי מות. כי אתה ה' באש הצתה ע"ש ויצת אש בציון. ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש וגו'. בא"י בונה ירושלם שנא' בונה ירושלם ה'.
Fasts.Tishah B'Av.13
וגומר התפלה ואומ' עננו וחוזר ש"צ התפלה ואומ' בסלח לנו נחמות וסליחות וגומר התפלה ואומ' ברכת כהנים. ואומ' תחנונים של שני וחמשי ונופלים על פניהן ואומ' תחנה ואומר אם עונינו ענו בנו ואבינו מלכנו ואנחנו לא נדע ואומר קדיש תתקבל ומתפללין ערבית.
Fasts.Tishah B'Av.14
ואם חל ט' באב במוצאי שבת מבדיל במוצאו על הכוס לאחר התפלה של ערבית ואינו אומ' אלא המבדיל בין קדש לחול בלבד.
Fasts.Tishah B'Av.15
וטוב לומ' במנחת הצומות לאחר תפלה רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בזמן שאדם חוטא ומקריב קרבן אין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ואתה ברחמיך הרבים מכפר לו ועתה בעונותינו חרב המקדש ואין לנו לא קרבן ולא כהן שיכפר בעדנו לכן יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שיהא חלבי ודמי שנתמעט היום בתעניתי חשוב לפניך כחלב מונח על גבי המזבח ותרצני ברחמיך הרבים ובקשה זו שנויה בברכות פ' היה קורא בתורה.
Rosh HaShanah.Prayers.1
תפלות ראש השנה
Rosh HaShanah.Prayers.2
גרסי' בפ"ק דראש השנה א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בנוניים, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בנוניים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה.
Rosh HaShanah.Prayers.3
כת' הרמב"ן זה שאמרו חכמים בצדיקים גמורים שנכתבין לחיים ורשעים גמורים שנכתבין למיתה, לא צדיקים שאין להם עונות ולא רשעים שאין להם זכיות שכמה צדיקים מתים לאלתר וכמה רשעים מאריכין ימים בשלוה והכתו' צווח אשר יש צדיקי' שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים, וכבר אמרו חכמים ז"ל אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים אלא כך היא המדה יש עונות שדינו של הב"ה ומשפטיו הצדיקים להפרע עליהן בעולם הזה ויש מהם שהדין להפרע בעולם הבא וכן הזכיות יש מהן שבעל הגמול יתברך משלם שכרם בעולם הזה ויש מהן שמשלם שכרם בעול' הבא, וכשאדם חוטא כל השנה ומתלכלך בעונות ומתטנף בחטאים ומתגלגל בפשעים ועושה גם כן צדקות ומעשים טובים ובאים מעשיו לפני אדון הכל הוא יתברך שמו שוקל מעשים אלו כנגד אלו והצדיק שהוא צדיק גמור זוכה לחיים וכן הרשע שדינו נותן לשלם שכר טוב בעולם הזה על מעשה הטוב שעשה נכתב ונחתם לאלתר בראש השנה לחיים כלומ' שפוסקין לו חיים בשלוה בעושר ונכסים וכבוד יצא זה צדיק גמור בדינו, והרשע שהו' רשע גמור מכל צד נחתם לאלתר למיתה וכן בעל מעשה הטוב שנכשל בעבירה אחת בלבד ונענש עליה למיתה נכתב ונחתם לאלתר בראש השנה למיתה. כלומר שימות בשנה הזאת או שיחיה בתחלואים רעים חיי צער וייסורין ונמצא זה רשע גמור בדינו אף על פי שזה צדיק וזוכה לעולם הבא והראשון שזכה לחיים רשע גמור ואובד לגמרי עד שיהא גדול שבנביאים כשנדון על חטא אחד קל ונענש עליו נקרא בכאן רשע גמור ויהא אחאב שנאמ' בו הראית כי נכנע אחאב מפני נקרא בזה צדיק גמור, וכן זה שאמרו חכמי' ז"ל לחיים ולמיתה אינם בימים בלבד אלא כל העונשים שבעולם הזה נגעים ומיתת בנים ועוני וכיוצא בהן כלם כנו אותם חכמים ז"ל בשם מיתה, וכנוי השכר והגמול הטוב אמרוהו בלשון חיים וזה הדין שאמרו חכמים שכל אדם נדון בראש השנה אינו אם יזכה לגן עדן ולחיי העולם הבא או יתחייב לגהנם ואבדון שאין אדם נדון בראש השנה אלא על עניני העולם הזה אם ראוי לחיים ולשלוה או למית' וייסורין, כך אמרו רז"ל בראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ועל המדינות בו יאמר אי זו לחרב אי זו לשלום אי זו לרעב אי זו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות אלא כך היא המדה בראש השנה שוקלין מעשיו של אדם ונכתב ונחתם לזכות ולחובה בעולם הזה כפי מה שמגיע לו בחלקו לפי מעשיו מן העולם הזה וכשאדם נפטר לבית עולמו שוקלין בהם ופוסקין עליו חלקו כפי הראוי לו בעולם הנשמות ע"כ דברי הרמב"ן.
Rosh HaShanah.Prayers.4
ויש לשאול למה אמרו חכמים ז"ל בבינוניים זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה למה נכתבין למיתה אם לא זכו להכריע והרי לא הוסיפו פשע על חטאתם ונשארו בנוניים ובית הלל אמרי גבי בנוניים ורב חסד מטה כלפי חסד. וי"ל דהכי קאמ' זכו נכתבין לחיים פי' שעשו תשובה נכתבין לחיי' לפי שהתשובה היא מצות עשה לעולם וכל שכן בימים אלו וכל העושה תשובה מרבה זכיותיו בקיום אותה המצוה ואם לא זכו כלומר שלא עשו תשובה נכתבין למיתה לפי שהרבו עונותיהם בבטול אותה המצוה. ויש מתרצים תירוץ אחר דבנוניים דקאמ' שאם לא זכו נכתבין למיתה הוא אם יש בכלל מחצה עונות שלהם עון פושעי ישראל בגופן דהיינו קרקפתא דלא מנחא תפלי והוא הדין לשאר מצות עשה שבגופו שלא קיימה מעולם כגון שלא קרא ק"ש ולא בירך על המזון מעולם שיש להם עונש גדול ולא עליהם אמרו בית הלל ורב חסד מטה כלפי חסד.
Rosh HaShanah.Prayers.5
והטעם שהוקבע לדין בני אדם ביום זה יש אומרי' מפני שמזל תשרי הוא מאזנים וכתי' במאזנים לעלות לומ' שנשקלין מעשיהם של כל אחד ואחד. ושקול זה אינו לפי מנין המצות והעבירות אלא לפי גדלן יש מצוה שמשקלה כנגד כמה עבירות ויש עבירה שמשקלה כנגד כמה מצות והכל תלוי בשקול דעת השם שהוא תמים דעים. אי נמי מפני שבראש השנה נברא אדם הראשון כמו שנפרש לקמן רצה הבורא יתברך להשגיח ולדרוש מעשה כלם ולדון על פי מעשיהם ביום הבריא' הראשונה דין כל אותה שנה. והרמב"ם כתב טעם אחר שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם דן את אוהבו בשעת רצונו ודן את אויבו בשעת כעסו והב"ה דן את העולם כלו בשעת רצונו בחדש תשרי שיש בו מועדים ומצות הרבה שופר וכפור וסוכה ולולב בארבעה מינין ועל כן נקרא שביעי שהוא שבע במצות והכי אית' בהגדה.
Rosh HaShanah.Prayers.6
וגרסינן בפר' שני דביצה תאני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה חוץ מהוצאת שבת וי"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו. אמ' ר' אבהו מאי קראה דכתי' תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתי' כי חק לישראל הוא מאי משמ' דהאי חק לישנא דמזוני הוא דכתי' ואכלו את חוקם ואומ' הטריפני לחם חוקי.
Rosh HaShanah.Prayers.7
וגרסי' בפ"ק דראש השנה תניא כי חק לישראל הוא אין לי אלא ישראל אומות העולם מנין ת"ל משפט לאלהי יעקב אם כן מה ת"ל כי חק לישראל הוא מלמד שישראל נכנסין תחלה לדין מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף.
Rosh HaShanah.Prayers.8
ומפני שיום זה הוא יום הדין נהגו כל ישראל להקדי' מט"ו באלול להשכים ולומר תחנונים ולשאול רחמים מהשם ית' עד יום הכפורים שהוא יום חתימת הדין. ויש מקומות שנוהגין להשכים מראש חדש אלול כי בראש חדש אלול עלה משה להר פעם שלישי' לקבל לוחות שניות והתפלל בהם על ישראל ונתקבלה תפלתו ונתנו לו הלוחות וירד ביום הכפורים ונקבע יום מחילה וסליחה לדורות. והדרשנים אומ' סמך לדבר אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול וסופי תיבות ד' יודין מספר מ' יום. וכן ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך ר"ת אלול. וכן ובא לציון גואל ולשבי שתי אותיות אחרונות של גואל ושתי אותיות ראשונות של לשבי הרי אלול. ורבינו האיי כת' מנהג לומר תחנונים בהני עשרה ימים בלחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מראש חדש אלול. וכתב ה"ר יצחק בן גיאת אנו מנהגנו כהני דקיימי מתחלת אלול. ורב עמרם כת' בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים משכימים בכל יום לבתי כנסיות לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים ומתחיל ש"צ אשרי יושבי ביתיך ואחר כך אומ' קדיש ומתחיל תחנונים ולאחר שמסיים אומ' ואנחנו לא נדע מה נעשה וגומ' ואומר קדיש.
Rosh HaShanah.Prayers.9
ויש יחידים שנוהגין להתענות ערב ראש השנה ויש סמך לזה מדאמרינן בויקרא רבא ובתנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון, יום חמשה עשר הוא ואתה אומ' ביו' הראשון אלא ראשון לחשבון עונות, ר' הונא ור' ישבב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו והלך המלך עליה בחיל גדול לגבותו כשנתקרב אליה בעשר פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו וקלסוהו ואמרו אין לנו מה ליתן לך והתיר להם שליש וכיון שנתקרב יותר יצאו בריוני המדינה וקלסוהו והתיר להם שליש וכיון שהגיע למדינה יצאו הכל לקראתו מקטנם ועל גדולם וקלסוהו והתיר להם את הכל, אמר להם מה דאזל אזל מכאן ואילך חושבנא, כך ישראל ערב ראש השנה גדולים שבדור והיחידים מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהם ובעשרת ימי תשובה בנוניים מתענין והקב"ה מתיר להם שליש אחר וביום הכפורים מתענין הכל והקב"ה מתיר להם את הכל ואומ' להם מה דאזל אזל מכאן ואילך חושבנא לכך נאמר ביום הראשון ראשון לעונות.
Rosh HaShanah.Prayers.10
ושואל במדרש מהו זה שבכל הקרבנות שבפרשת פנחס אומר והקרבתם עולה. ובקרבן ראש השנה אומר ועשיתם עולה ומשיב סימן יפה הוא שאם האדם עושה תשובה בראש השנה מעלה עליו הקב"ה כאלו עכשיו נעשה בעולם שכל אדם החוזר בתשובה דומה הוא כבריה חדשה והשם קורא לו שם חדש.
Rosh HaShanah.Prayers.11
ערבית הולכין לבית הכנסת וקורין קריאת שמע בברכותיה וחותמין ופרוש עלינו וכו'. ואומר ש"צ קדיש על לעילא ומתפללין שבעה ברכות שלשה ראשונות וג' אחרונות ותפלת היום באמצע.
Rosh HaShanah.Prayers.12
ומוסיפי' בשלש ראשונות כשיגיע עד למען שמו באהבה זכרנו לחיים על שם שהכל נזכר בספר כמו שנאמ' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו אנו אומרים זכרנו לחיים ובחיים נופל לשון זכירה שנאמר כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה. ולפי שכתוב זכירה באברהם שנאמ' כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו לפיכך תקנו זכירה במגן. אל מלך חפץ בחיים על שם כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה ועל שם שאומר ובחרת בחיים. כתבנו בספר חיים על שם ויכתב ספר זכרון לפניו. למענך על שם למעני אעשה. אלקים חיים שנאמ' הוא אלקים חיים. אל חי על שם לבי ובשרי ירננו אל אל חי. מלך עוזר ומושיע וכו'. והמון העם אומרים אל חי ומגן ואינם אומרים מלך עוזר ומושיע והם טועים שאין לשנות מטבע התפלה שתקנו חכמים ועוד כבר אמרנו למעלה בשמונה עשרה שבסוף שלש ברכות ראשונות תקנו להזכיר מלך ושם פירשנו הטעם ולמה לא נאמר אותו. ועוד כי בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה ישנו יש מהגאונים שאמרו שאין לומר זכרנו לחיים וכתוב לחיים ובספר חיים משום דקיימ' לן לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות ורבינו האיי ור"ח ור"ת כתבו שיש לומר אותם דהא דלא ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות דוקא צרכי יחיד אבל צרכי רבים שואל שהרי רצה ושים שלום הם צרכי צבור ועוד שאנו אומרים יעלה ויבא ועל הנסים בשלש אחרונות.
Rosh HaShanah.Prayers.13
מי כמוך על שם מי כמוך באלים. אב הרחמן על שם כרחם אב על בנים רחם ה' על יריאיו. זוכר יצוריו ברחמים לחיים שהוא מעביר ראשון ראשון ומתוך שאנו רואים שאתה רחמן לחיים כך יש לנו להאמין שאתה נאמן להחיות מתי'.
Rosh HaShanah.Prayers.14
לדור ודור על שם ועד דור ודור אמונתו. המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. ובכן יתקדש שמך וגו' כלומ' כשיבא היום שיהיה השם לבדו מרום וקדוש דהיינו לעת ביאת הגואל אז יתקדש שם ה' אלקינו. ואז יתן פחדו על כל מעשיו ואז יתן כבוד לעמו ואז צדיקים יראו וישמחו. ובכן פירוש ואז. ותקנו לומר ובכן על שם ובכן אבא אל המלך לפי שהוא עתה יום הדין ואנו באים לפני מלך מלכי המלכים הב"ה. ויש מפרשים בכן שהוא שבעים ושתים שמות כי בכ"ן עולה למנין ע"ב. ואינו מתישב פירוש זה שהרי מזכיר אחר ובכן ה' אלקינו. ועוד לא מצאנו שהשם נקרא שמו בכן בשום מקום.
Rosh HaShanah.Prayers.15
ובכן תן פחדך ה' אלקנו על כל מעשיך על שם ופחדו אל ה' ואל טובו. ואימתך על כל מה שבראת על שם נהם ככפיר אימת מלך. ותמצא כי בכל מעשה בראשית נאמרה עשייה ולא נאמרה בריאה אלא בשמים וארץ ותנינים ואדם וזהו שאומ' תן פחדך ה' אלקינו על כל מעשיך כדי שייראו מלפניו וזהו שאמר אחר כן וייראוך כל המעשים, ואימתך על כל מה שבראת שהם השמים והארץ והתנינים והאדם והטעם כי יש בני אדם שהם עובדים את השמים ואת הארץ ואת התנינים שבים וגם יש בני אדם שעושין עצמן אלוהות ועל כן אמר תן אימתך על הנבראים האלו שהם טועים ומתגאים בעצמם ויחזרו כלם לעבדך בלבב שלם וזהו שאמר אחר כן וישתחוו לפניך כל הברואים כלומ' אותם שלא משתחוים אליך גם השמים והארץ והתנינים שהיו עובדים כלם יעשו אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם, וזש"ה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה', וזהו החלוק שאמר פחד על מעשיו ואימה על ברואיו כי אימה היא גדולה מפחד ולפיכך אמר אימה על הברואים הנכבדים ופחד על הפחותים. וייראוך כל המעשים. על שם ייראו מה' כל הארץ. ואמר מעשים על שם מה נורא מעשיך. וישתחוו לפניך כל הברואים על שם כל גוים אשר עשית יבאו וישתחו לפניך ה'. ויעשו כלם אגודה אחת שנאמ' ולעבדו שכם אחד וכתי' בשמואל ויהיו לאגודה אחת ועוד אמ' לשון זה על שם דאמרי' בספרי יחד שבטי ישראל כשהם כלם אגודה אחת ולא כשהם שתי אגודות. שהשלטון לפניך על שם באשר דבר מלך שלטון. עוז בירך על שם תעוז ידך. וגבורה בימינך על שם דכתי' בתריה תרום ימינך ורוממות היא גבורה שנאמ' ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל ועוד על שם ימינך ה' נאדרי בכח וגו'. ושמך נורא על כל מה שבראת שנאמ' גדל שמי בגוים וכתיב גדול ה' ומהולל מאד. ושמך נורא על שם יודו שמך גדול ונורא.
Rosh HaShanah.Prayers.16
ובכן תן כבוד לעמך על שם ונגד זקניו כבוד. תהלה ליריאיך ולא לפסילים וזהו וכבודי לאחר לאתן ותהלת לפסילים. או תהלה ליריאיך שהיריאים עצמם יתהללו בשם ה' כמו שנאמ' בה' תתהלל נפשי וכתי' בקדוש ישראל תתהלל והתהלה תלויה בכבוד שנאמ' ישימו לה' כבוד ותהלתו באיים יגידו. ותקוה על שם ויש תקוה לאחריתך. לדורשיך על שם ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. ופתחון פה למיחלים לך על שם ולך אתן פתחון פה ור"ל פתח פה המיחלים לך שיהללוך או פתח פיהם שיאמרו לאויביהם אך זה היום שקוינו לשלם לכם גמולכם הרע אשר גמלתם לנו מצאנו ראינו. שמחה לארצך על שם ותגל הארץ והעיקר על שם רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב על כן מתפלל תשב שבית יעקב ואז תשמח ארצך. ששון לעירך על שם ששון ושמחה ימצא בה. צמיחת קרן לדוד עבדך זהו מלך המשיח על שם שם אצמיח קרן לדוד וכתי' ודוד עבדי. ואמר קרן על שם קרנו תרום בכבוד ועל שנמשח דוד בקרן המשחה. ועריכת נר לבן ישי משיחך על שם דכתי' בתריה ערכתי נר למשיחי.
Rosh HaShanah.Prayers.17
ובכן צדיקים יראו ישמחו על שם יראו ישרים וישמחו. וישרים יעלוזו על שם יעלזו חסידים בכבוד. וחסידים ברנה יגילו על שם וחסידיך רנן ירננו. ועולתה תקפוץ פיה על שם ועולתה קפצה פיה והטעם שלא יהיו רשעים ועושי עול לימו' המשיח. כעשן תכלה על שם כלו כעשן כלו. כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ זו מלכו' רומי כמו שפירשנו בתפלת שמונה עשרה גבי ומלכות זדון כי כשתעקר מלכו' זדון לא יהיה שם עוד שעבוד מלכיות לעתיד.
Rosh HaShanah.Prayers.18
ותמצא באלו השלשה ובכן ובכן ובכן רמז למלכיות זכרונות ושופרות כי הראשון הוא ובכן תן פחדך ה' אלקינו וייראוך כל המעשים ויעשו כלם אגודה אחת כנגד מלכיות כי כל זה ענין הממלכה שממליכין אותו. והשני תן כבוד לעמך כנגד זכרונות שהוא אזכרה לטובה. והשלישי צדיקים יראו וישמחו וכו' כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ כנגד שופרות כדאמרינן בספרי המליכהו תחלה ואחר כך בקש מלפניו כדי שיזכר לך ובמה בשופר של חירות שנאמ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' פי' באי זו טובה תהיה זאת ההזכרה בשופר של חירות וזהו כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
Rosh HaShanah.Prayers.19
ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו מהרה על כל מעשיך וכו' על שם ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. קדוש אתה ונורא שמך על שם נורא מאד. ואין אלוה מבלעדיך על שם ומבלעדיו אין אלהים. ככתוב ויגבה ה' צבאות במשפט וגומ' בא"י המלך הקדוש.
Rosh HaShanah.Prayers.20
והטעם שתקנו לומר מראש השנה ועד יום הכפורים המלך במקום האל לפי שמראה מלכותו על בני העולם ששופט אותם בימים אלו.
Rosh HaShanah.Prayers.21
אתה בחרתנו פירשנוהו בתפלת פסח. ואומ' ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה. ואין צריך להזכיר ראש חדש ולומ' את יום ראש החדש הזה דאמרי' בפ' בכל מערבין דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן פי' כשאומר את יום הזכרון הזה גם ראש חדש בכלל שבשניהם כתוב לשון זכירה שנאמ' וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם. והכי איתא בירוש' דראש השנה א"ר יעקב בר אחא בשם ר' דוסא העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אין צריך להזכיר ראש חדש אלא ראש השנה בלבד. והכי איתא במסכת סופרים. ואמרי' נמי תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו זה ראש השנה ואם הוא שבת אומ' את יום המנוח' הזה את יום הזכרון הזה ואין אומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון לא בראש השנה ולא ביום הכפורים.
Rosh HaShanah.Prayers.22
אלהינו ואלקי אבותינו מלוך על כל העולם כלו בכבודך על שם כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ לפי שמראה מלכותו בראש השנה על כל העולם, בכבודך סמך מלכות אצל כבוד על שם ויבא מלך הכבוד. והנשא על כל הארץ ביקרך שייך לומר הנשא ביום המשפט על שם הנשא שופט הארץ ומכל מקום יהיה משפטיך ביקרך וזהו בחסדך כמו שנאמ' מה יקר חסדך אלקים ולכך אמ' לשון יקר אצל כבוד לפי שהנכבד נקרא יקר שנא' אשר יקרת בעיני נכבדת. והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך הופעה שיבא בדין על הארץ ועל יושביה שנאמ' אל נקמות ה' אל נקמות הופיע הנשא שופט הארץ זהו שדן את הארץ השב גמול על גאים זהו שדן את יושבי תבל. ולקח לשון הדר עם לשון גאון שנאמ' מפני פחד ה' ומהדר גאונו. ואמ' ארצך כלומ' כשתופיע בדין זכור כי היא ארצך ותרצנה בדין ותמחול להם על שם רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב נשאת עון עמך וגו'. ולקח לשון עוזך על שם המלכות והמשפט שנא' ועוז מלך משפט אהב. וידע כל פעול כי אתה פעלתו על שם כל פעל ה' למענהו. ויבין כל יצור כי אתה יצרתו על שם עם זו יצרתי לי. והטעם כיון שאתה דן את הארץ לחובה ולזכות ידעו ויבינו העולם כי פעלתם ויצרתם שאם לא היית דםן אותם היו אומרים עזב ה' את הארץ ואין שופט אבל במקרה בא הכל. ויאמ' כל אשר נשמה באפו כלומ' אפי' אותם בני אדם הרשעים ואין בהם מצות כי אם הנשמה שבאפם בלבד יאמרו ביום הדין על כרחם. ה' אלקי ישראל מלך והוא על שם חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא. ומלכותו בכל משלה הלשון הזה נופל כשיושב על כסא דין לדין עמו שנא' ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה.
Rosh HaShanah.Prayers.23
והשיאנו ה' אלקינו פירשנוהו למעלה. ורבינו יצחק הלוי הנהיג בגרמישא שלא לאומרו אלא מתחיל מן קדשנו במצותיך תן חלקנו וכו' לפי שברכת מועדיך לא שייך אלא בשלש רגלים שאמ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וסמיך ליה איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך. וכן כת' רבינו שאלתיאל דקרבן מועדיך זה קרבן חגיגה שנאמר בו כברכת ה' אלקיך וזה אינו כי אם שלש פעמים בשנה. ומטעם זה אין לומ' במוסף ואין אנו יכולין לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך אלא ואין אנו יכולין להקריב לפניך קרבן וכן כתוב בסדר רבינו סעדיה. אבל רבינו יצחק בר יהודה הלוי הנהיג במגנציא לאומרו בראש השנה וביום הכפורים בשם רבינו אליעזר הגדול. וגם רבי' משולם שאל את פי ראש ישיבה שבירושלם והשיבו שאומרים אותו. וכן כתב בה"ג יחיד צריך לומ' בתפלה בראש השנה מלוך והשיאנו. ובסדר רב עמרם ישנו וכן נהגו ברוב המקומות בספרד לאומרו מפני שראש השנה בכלל מועדי ה' הוא שהרי כתו' בתחל' הענין אלה מועדי ה' ובסוף הענין וידבר משה את מועדי ה' וקאי על כל הענין לפסח ועצרת וראש השנה ויום הכפורים וסכות ושמיני חג עצרת כלם הוקשו להדדי וגם מצאנו בו שמחה שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ואמ' מר ובראשי חדשיכם כיצד זה ר"ה ועוד דאמר בפרק שלשה שאכלו טעה ולא הזכיר של י"ט בברכת המזון אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ולזכרון ואינו מחלק בין פסח ושבועות וסכות לראש השנה שגם הוא שייך בו שמחה.
Rosh HaShanah.Prayers.24
וחותם בוהשיאנו ודברך אמת וקיים לעד על שם דברך נצב בשמים ועל שם ראש דברך אמת. והטעם שתקנו לומר בחתימה ודברך אמת וקיים לעד בתפלה ובקדוש היום מפני שאומר במדרש תלים לעולם ה' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך וכתיב בתריה למשפטיך עמדו היום, אמ' דוד לפני הקב"ה דברך שהצבת לאדם הראשון לדון לזוכת ביום זה בניו וכו' ולכך תקנו לומר שיקיים דברו. ובעל משמרת המועדות כתב טעם אחר כי מפני שאנו אומרים למעלה מזה מלוך על כל העולם כלו בכבודך וכו' עד ומלכותו בכל משלה על זה אמר ודברך אמת וקיים לעד שהבטחתנו בך בעתידת הגאולה כמו שכתוב והיתה לה' המלוכה ונאמ' והיה ה' למלך על כל הארץ וגומ' וכתי' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' וגומר, הרי שהבטיחנו על זה בכמה מקומות ולכך אנו מבקשים שיאמת אותה הבטחה שהבטיחנו כי דברו אמת וקיים לעד. וזהו שחותמין אחר כן בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון על שם כי מלך על כל הארץ אלקים.
Rosh HaShanah.Prayers.25
ואומ' רצה ומודים ושים שלום. ומוסיף במודים וכתוב לחיים ובשים שלום ובספר חיים. ואומר קדיש תתקבל ומקדש שליח צבור בבית הכנסת כשאר ימים טובים. ואומ' זמן דהכי אסקינן הלכתא אומר זמן בראש השנה וביום הכפורים ונפטרין לבתיהם לשלום.
Rosh HaShanah.Prayers.26
כת' אבן הירחי מנהג כל ישראל להתפלל בכריעה בראש השנה ויום הכפורים לפי שאנו עומדין בדין והעומד בדין צריך להתפלל בכריעה וצא ולמד מדניאל דהוה בריך על ברכוהי מצלי ומודה וגו' והוא היה עומד בדין שהלשינו עליו על התפלה וצא ולמד משלמה ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' וגומ' קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו ומלך נדון בכל יום.
Rosh HaShanah.Prayers.27
גרסינן בפרק בתרא דהוריות א"ר אבהו האי מאן דבעי למידע אי מסיק שתיה אי לא ליתלי שרגא בעשרה יומי דבין ריש שתא ליומא דכפורי בביתא דלא נשיב זיקא בגויה אי משיך נהוריה לידע דמסיק שתיה. פירוש ליתלי ידליק. ומאן דבעי למעבד עסקא ובעי למידע אי מצלח עסקי ואי לא לירבי תרנגולא אי שמין ושפיר לידע דמצלח עסקי. ומאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי הדר לביתיה ואי לא ליקום בביתא דהברא ואי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר לביתיה ואי לא לא ולאו מילתא היא דילמא חלשא דעתיה ומתרע מזליה. ופי' דהברא בבית אפל וכן תרגום אפלה הבירא. אמ' אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למחזי בריש שתא קרי רוביא כרתי סילקא תמרי סימן כרקס"ת. ובתשובות הגאונים כתוב וכן מנהג כל החכמים שמקריבין לפניהם בראש השנה טנא שיש בו דלועין ופול המצרי וכרישין ושלקות ותמרי' ומניחין ידיהם על כל אחד מהם ומוציאין משמות' סימן טוב ואומרים על דלעת קרא יקרע גזר דיננו ועל הפול רוביא ירבו זכיותנו ועל הכרתי יכרתו שונאינו ועל התרדי' סילקא יסתלקו עונותנו ועל התמרים יתמו עונותינו ומוסיפין עוד רמון ואומרים עליו נרבה זכיות כרמון ויש אומרים בלשון תפלה יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיקראו לפניך זכיותינו ושיקרע גזר דיננו יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיתרבו זכיותינו וכן כלם. ויש נוהגין לאכול ראש כבש ודגים ומיני מתיקה על שם והיית לראש ולא לזנב. ודגים לפרות ולרבות כדגים ואין מבשלים בחומץ. וה"ר מרוטנברוג היה רגיל לאכול ראש איל זכר לאילו של יצחק.
Rosh HaShanah.Prayers.28
שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון למנצח על הגיתית לאסף הרנינו לאלקים עוזנו מפני שכתוב בו תקעו בחדש שופר וגומ' כי חק לישראל הוא ומשפט וגומ'. וגם מוסיפין אחר מזמור שירו לה' שיר חדש שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי. ומתפללין שבע ברכות כמו בערבית.
Rosh HaShanah.Prayers.29
וחוזר ש"צ התפלה וכשיגיע עד ברוב עוז ושלום אומ' ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגומ'. היום תאמצנו על שם חזקו ויאמץ לבבכם. היום תברכנו על שם ברכנוכם מבית ה'. היום תגוננו על שם גנון והציל. היום תדגלנו על שם ובשם אלקינו נדגול. היום תהדרנו על שם הוד והדר תשוה עליו. היום תועדינו על שם אשר אועד לכם שמה. היום תזכנו על שם רחצו הזכו. היום תחננו על שם וחנותי את אשר אחון. היום תטהרנו על שם לפני ה' תטהרו. היום תישרנו על שם הישר לפני דרכך. היום תכתבנו לחיים ובספר חיים וכו'. ואומר קדיש תתקבל.
Rosh HaShanah.Prayers.30
ואין אומר הלל בראש השנה וביום הכפורים כדאיתא בראש השנה אמ' ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים לפניך שירה בראש השנה וביום הכפורים אמ' להם איפשר אני יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים לפני נפתחין וישראל אומרים שירה.
Rosh HaShanah.Prayers.31
ומוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה בפרשת וירא אליו מן וה' פקד את שרה עד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. ואם הוא שבת קורין בו שבעה. ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין שבפרשת פנחס מן ובחדש השביעי עד סוף פיסקא. ומפטיר בתחל' שמואל ויהי איש אחד מן הרמתים עד וירם קרן משיחו. והטעם להפטרה זו משום דקיימא לן בפ"ק דראש השנה דבראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.1
ואומ' ש"צ עלה אלקים בתרועה וגומ' בחצוצרות וקול שופר וגו' תקעו בחדש שופר וגומ'. ואחר כך עומד התוקע לתקוע וקודם שיתקע יברך בא"י אמ"ה אקב"ו לשמוע קול שופר ושהחיינו. וכת' רבי' האיי הלכה רווחת בישראל לברך לשמוע קול שופר ולא תזוז מינה. וכן כתב בה"ג והכי איתא בירושלמי. ואין לומר בקול שופר בבי"ת שהבי"ת אינה נופלת אלא על לשון קבלה כמו שנאמר והיה אם שמוע תשמעו בקולי ומתרגמינן אם קבלה תקבלון. וכבר פירשנו למעלה טעם למה אין מברכין לתקוע בשופר כמו על מקרא מגלה. וכתב רבינו האיי שמשעה שבירך התוקע לשמוע קול שופר לא יסוח וכן הצבור עד שישלימו כל התקיעות מיושב ומעומד ואין צריך לברך בתקיעות מעומד שדעת המברך על כל התקיעות ואעפ"כ אם סח אינו חוזר ומברך דנמצאת ברכה שאינה צריכה ועובר על לא תשא ואם נאנס ולא יוכל להשלימם כלם יעמד אחר תחתיו ששמע הברכה ואינו צריך לברך לפי שאין מברך לתקוע אלא לשמוע וכיון ששמעו כלם יצאו ידי ברכה אבל אם בא מבחוץ זה התוקע השני ולא שמע הברכה חייב לברך.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.2
וגרסי' בראש השנה סדר תקיעות שלש של שלש שלש כלומר שלש וכל אחת משלש דהיינו תשע תקיעות לפי שנאמרה תרועה ביובל ובראש השנה שלשה פעמי' והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם.ואמרינן התם שכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ומפי השמועה למדו שכל תרועות של חדש שביעי אחת הן בין בראש השנה בין ביום הכפורים של יובל תשע תקיעות תוקעין בכל אחד משניהם תקיעה ותרוע' ותקיעה ג"פ.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.3
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלות ואין אנו יודעין היאך היא לפי שתרועה מתרגמינן יבבא ולשון יבבא מלשון ותיבב אם סיסרא ולא ידענו אם יבבא ענין יללא שאין בה הפסק כדרך שמילל אדם מתוך צערו ואו' או אוי אוי ג' פעמים במהירות בלא הפסק ועל דרך זה יש לנו לעשות ג' פעמים קר"ק לפי ששלש תרועות נאמרו בתורה וצריך להיות כלן שוות, או שמא יבבא הוא לשון אנחה כדרך שיאנח אדם פעם אחר פעם מתוך צערו ואומ' אוי אוי בהפסק ועל דרך זה יש לנו לעשות ג' פעמים קש"ק, או שמא לשון יבבא ר"ל אנחה ויללה בייחד כדרך הדואג שמתאנח תחלה ואח"כ מילל ועל דרך זה צריך לעשות ג' פעמים קשר"ק להוציא מן הספק. וא"ת נעשה ג"פ קשר"ק ויצאנו מידי הספק שהרי עשינו הכל אנחה ויללה. וי"ל אולי תרועה הוא לשון יללה בלבד ואין להפסיק בין תקיעה לתרועה ואם נתקע קשר"ק ג' שברים מפסיקין בין תקיעה ראשונה לתרועה ואם תרועה לשון אנחה בלבד הרי יש הפסק בין ג' שברים לתקיעה אחרונה.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.4
שיעור תקיעה כתרועה ושיעור תרועה כג' שברי' וכמו שאין להפסיק בתוך התרועה עצמה כך אין להפסיק בתוך השברים עצמן ואם הפסיק צריך לחזור ולעשות כל הג' שברים בלא הפסק ואם הוסיף בשברים עצמן יותר על שלש אין בכך כלום כמו שאין מקפידין על אריכות התרועה.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.5
וכתב הרמב"ן שהג' שברים ותרועה של סימן קשר"ק צריכים להיות בנשימה אחת כי כלם כולל אותם לשון תרוע' ע"כ.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.6
וכמו שעושין בסימן קשר"ק שברים קודם תרועה שמסתמא כל אדם בתחלה מתאנח ואחר כך מילל גם כן צריך לעשות סימן קש"ק שהוא על שם אנחה קודם לסימן קר"ק שהוא על שם יללה. ובסימן קשר"ק אם טעה ועשה תרועה קודם לשברים צריך לחזור ולעשות מתחלת קשר"ק פעם אחרת. וכן אם היה צריך לתקוע סימן קש"ק וטעה ועשה אחר השברי' תרועה צריך לחזור ולעשות מתחלת קש"ק פעם אחרת וכן הדין בסימן קר"ק.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.7
אמ' ר' יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן. פירוש למה תוקעין מיושב וקודם מוסף וחוזרין ותוקעין על סדר ברכות דכיון שעיקרן נתקנו על סדר ברכות כדתנן העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע וכו' אם כן למה מקדימין לתקוע מיושב כדי לערבב את השטן פירוש כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת התפלה. ויש מפרשים שמכח ראשונה מתערבב בשנייה והכי איתא בירושלמי שכשתוקעין פעם ראשונה בהיל ולא בהיל שנייה מזדעזע ובהיל ראשונה סבר קיימו מצות תקיעה שניה סבר שופר משיח הוא שנא' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ומשום הכי בהיל שלא ישאר שום שטן בעולם שנ' בלע המות לנצח.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.8
והצבור חייבין לשמוע התקיעות על סדר ברכות ואע"פ שתקעו כשהן יושבין. כיצד אומ' אבות וגבורות וקדושת השם. ואומ' מלכיות ותוקע קשר"ק. ואומ' זכרונות ותוקע קש"ק. ואומ' שופרות ותוקע קר"ק. אבל היחיד בין ששמע על סדר ברכות בין שלא שמע יצא כדתנן א"ר יוחנן שמע ט' תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ומן הדין היה כשתוקעין על סדר ברכות לתקוע על כל ברכה וברכה שלשה סימנין קשר"ק קש"ק קר"ק וכן לזכרונות וכן לשופרות להוציא מן הספק אלא הואיל שיצאנו מידי ספק בתקיעות שמיושב אין מטריחין על הצבור ודי לנו בסימן אחד על כל ברכה. וכן כת' הריא"ף. וכנגד שלשים תקיעות אלו שהם קשר"ק קש"ק קר"ק שלשה פעמים כל סימן תקנו עשרה פסוקים של מלכיות ועשרה של זכרונות ועשרה של שופרות שהם שלשים.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.9
תנן התם יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה. ומפרש הטעם בגמ' אמר רבא הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיע' שופר שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמ' דלולב והיינו טעמיה דמגילה. ועוד תנן התם משחר' בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקם שיש שם ב"ד, אמ' ר' אלעזר כשהתקין רבן יוחנן בן זכאי לא התקין אלא ביבנה בלבד, אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד. פרש"י ב"ד של כ"ג. וכת' הרא"ש אמרו עליו על הרי"ף שהיה תוקע בראש השנה שחל להיות בשבת וכן משמע בהלכותיו שהביא ממרא דרב הונא ועם ב"ד, מאי ועם ב"ד בפני ב"ד לאפוקי שלא בפני ב"ד דלא ואין דרכו להביא אלא דבר הנוהג בזמן הזה ומפרש ב"ד לאו דוקא סנהדרין אלא ב"ד המופלג בדורו ע"כ. ונהגו עתה כי הסגן של ש"צ אומר בקול רם על סדר הברכות למלכיות ולזכרונות ולשופרות תקיעה בבית הוועד כלומר תקיעה היה לנו לתקוע אם היינו רשאין ובית הוועד הוא בית המקדש.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.10
תנן העובר לפני התבה ביום טוב של ראש השנה השני במוסף מתקיע פי' המתפלל תפלת מוסף תוקע שהיה דרכם לשים שני חזנים אחד ליוצר ואחד למוסף. ובשעת ההלל פי' וביום שיש בו הלל הראשון מקרא את ההלל. ואמרינן בירושלמי א"ר יוחנן מפני מה מפני מעשה שאירע פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונאים סוברים שמא עליהם היו הולכים עמדו עליהם והרגום ותקנו בתפלת המוספין ומגו דאינון חמיין להון דקרו ק"ש וקרו באוריתא ומצלו ותוקעין אינון אמרין בנימוסיהון אינון עסקין, ר' יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדראי שמע לה מן הדא שמעה ה' צדק זו ק"ש הקשיבה רנתי זה רנון תורה האזינה תפלתי זו תפלה בלא שפתי מרמה זה מוסף מה כתיב בתריה מלפניך משפטי יצא, אמר ר' יוחנן שנויה היא שמצות היו' במוסף.
Rosh HaShanah.Blowing the Shofar.11
אמר ר' יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה מאי טעמא דלא איערבב שטן. אינו מדבר זה על ראש השנה שחל להיות בשבת שגזרו רז"ל שלא לתקוע משום שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים כי הם לא היו גוזרי' ומתקנין דבר שיש בו סכנה אלא ר"ל אם אירע להם אונס כגון שלא היה להם שופר או שלא היה להם תוקע או אונס שמד.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.