Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

Pesach.The Haggadah.34
ר' אליעזר אומ' כל מכה של מצרים היתה של ארבע מכות שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. חרון אפו עברה אחת זעם שתים צרה שלש משלחת מלאכי רעים ארבע אמור מעתה ואינו חושב חרון אפו שהוא כולל תחלה חרון אפו כיצד עברה וזעם וצרה וגו'. נמצא במצרים לקו ארבעים מכות שהרי שם לקו עשר מכות ובכל מכה ומכה ארבע ועל הים שהיתה ביד שיש בה ה' אצבעות הרי חמשה פעמם ארבעים הם מאתים מכות. ור' עקיבא אומ' כל מכה של מצרים היתה של חמש מכות נמצא חמשה פעמים עשר מכות הם חמשים ועל הים שהיתה ביד שיש בה חמש אצבעות הרי חמשה פעמים חמשים הם מאתים וחמשים.
Pesach.The Haggadah.35
ודע כי ר' אליעזר שאומר שכל מכה היתה של ארבע מכות כוונתו כי כשלקו המצרים היו המכות ביסודות ולא לקה יסוד מיוחד רק כשלקו כל אחד היה מעורב בו מארבעה יסודות נמצאת מכה אחת יש בה ארבעה ולהודיע כי לה' הארץ. ור' עקיבא שאומר שכל מכה ומכה היתה של חמש מכות כוונתו כי תנועת הגלגל שהוא היסוד החמישי מסייעת בכל מכה ומכה בעבור כי הוא הסובב והמסבב את הכל ברצון הבורא ולהודיע כי ממשלתו על הכל כך פי' בעל המלמד.
Pesach.The Haggadah.36
כמה מעלות טובות למקו' עלינו וכו'. כלהן ט"ו טובות שעשה הב"ה לישראל וקראן מעלות כנגד ט"ו מעלות במקדש שעולין מעזרת הנשים לעזרת ישראל וכנגד ט"ו שיר המעלות שאמ' דוד בשעה שבא לחפור את השיתין של בית המקד' כדגרסינן בירושלמי דפרק חלק את מוצא בשעה שבא דוד לחפור תמיליוס של בית המקדש חפר ט"ו מאוון דאומין ולא אשכח תהומא ובסופא אשכח עציץ ובעא מרמתיה אמ' ליה לית את יכיל אמ' ליה למה דאנא הכא כביש על תהומא אמ' ליה ומן אימת את כביש על תהומא הכא א"ל מן שעתא דאשמע רחמנא קליה בסיני אנכי ה' אלקיך ורעדת ארעא ושקעת ואנא יהיב הכא כביש על תהומא אע"ג לא שמע ליה כיון דחמיה סלק תהומא ובעא מטיפח עלמא והוה אחיתופל קאים אמ' כדון דוד מתחנקא ואנא מלך אמר דוד מאן חכם מקמתיה ולא מקים ליה יהא סופיה מתחנקא אמ' דבר ואקימיה התחיל דוד עולה ואומר שירה שיר המעלות שיר למעלות שיר למאה עלות על כל מאה ומאה אמה שהיה דוד עולה היה אומ' שירה אע"ג כן היה סופיה דאחיתופל מתחנקא' אמר ר' יוסי הדא היא דמתלא אמר צרך ברנש חשש על לווטיה דרבה אפילו על מגן. פי' בחנם כי מגן הוא תרגום חנם והכי איתא בתלמודא דידן בפרק החליל.
Pesach.The Haggadah.37
אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו. לא רצה לומר שלא יעשה בהם שפטים כי כבר הבטיח לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי אלא אלו לא עשה בכלם שפטים כי אם במקצתם. ולא נתן לנו את ממונם דיינו לא רצה לומר מבזת מצרים שכבר הבטיח לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול אלא רצה לומר מבזת הים. ולא קרע לנו את הים דיינו שיוכל להצילנו ונלך לדרכנו. ולא העבירנו בתוכו בחרבה אלא במעט מים או במעט טיט אך הם הלכו ביבש' בתוך הים. ולא שקע צרינו לסגור הים אחרינו והמצרים ישובו לדרכם. ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה שהיה לנו כמה בהמות והוא נתן להם בשר ועוד שהיה לנו ממון ונוכל לקנות כל צרכנו מן הגוים הקרובים אלינו. אלו קרבנו לפני הר סיני להראות לנו כבודו דיינו. ולא נתן לנו את התורה הוא בעצמו הדברות אלא על ידי משה כשאר התורה או שלא יוסיף לנו את המצות כלם אלא מחצה או שליש המצות כמו שמצאנו שנתן לאדם הראשון שש מצות והוסיף לנח אבר מן החי והוסיף לאברהם מילה והוסיף ליעקב גיד הנשה. ויש מפרשים אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו מפני שפסקה ממנו זוהמא כמו שאמרו רז"ל כשבא נחש על חוק הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקאה זוהמתן גוים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו ואע"ף שנשבע לאבותינו לתת לנו את ארץ כנען ר"ל יתן לבננו אך הדור שיצאו ממצרים די להם במה שראו מנפלאות השם שהיו אנשים הרבה פחותים מבן עשרים שנה שלא נגזר עליהם למות במדבר וראו כל הנפלאות ונכנסו לארץ. אלו הכניסנו לארץ ולא בנה לנו בית המקדש דיינו שהרי יש להם משכן ובבנין בית המקדש ניתוספו עשרה נסים.
Pesach.The Haggadah.38
רבן גמליאל היה אומר כל מי שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פי' אע"ף שיאכל פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובתו אם לא יאמר שלשה דברים אלו למה הם באים שמצאנו שהכתוב הקפיד באמירה ובהגדה. ומפרש והולך למה הם באים, פסח על שם שפסח המקום וכו'.
Pesach.The Haggadah.39
מצה זו שאנו אוכלין וכו' על שם שלא הספיק בצקם של אבותי' להחמיץ. יש לשאול כי צווי אכילת מצות לא היה מטעם שלא החמיץ בצקם כי קודם לכן צוה לאכול מצות בסתם ולא אמר טעם לדבר. ולכן פירש ר' יוסף קמחי שמה שנצטוו על המצות קודם לכן היה על שם העתיד שהשם יודע העתידות ידע שהיה להם לצאת מצרים בחפזון ואפי' אם היו רוצים לא היו יכולים להחמיץ בצקם צוה לאכול הפסח על מצוה ומרורים ולאכול שבעת ימים מצה.
Pesach.The Haggadah.40
כשאומר מצה זו מגביה המצה בידו להראות למסובים זכרון לחירות. וכן כשאומר מרור זה מגביה המרור בידו להראות למסובין זכרון לשעבוד. פסח אין צריך להגביה שלא יראה כאוכל קדשים בחוץ.
Pesach.The Haggadah.41
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, כלומר שיראה ויביט בעצמו כאלו הוא היה עבד ויצא לחירות מצרים וזהו שאמר הכתוב וזכרת כי עבד היית במצרים. כאלו אתה בעצמך היית עבד ונפדית. ולא גרסינן להראות אלא לראות את עצמו וכן הוא בסדר רב עמרם.
Pesach.The Haggadah.42
לפיכך אנחנו חייבין להודות וכו' כלומ' כיון שהוא כאלו אנחנו יצאנו ממצרים חובה עלינו להלל ולשבח לשם יתברך כמו שעשו אבותינו.
Pesach.The Haggadah.43
וכתבו המפרשים שמעתה נוטל כל א' וא' כוסו בידו שמכאן אנו פותחין בשיר שההגדה אינה אלא ספור דברים בעלמ' ואין אומרי' שירה אלא על היין שנא' ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים אם אנשים משמח דהא שתו ליה אלא אלהים במה משמח אלא מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין והכי איתא במדרש שוחר טוב. אבל באלו הארצות אין נוטלין כל אחד כוסו עד תחלת ברכת אשר גאלנו.
Pesach.The Haggadah.44
ומזכיר כאן שבעה עניני שבח כנגד שבעה רקיעים והם להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולקלס. ונאמ' לפניו הללויה והרא"ש גורס ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה.
Pesach.The Haggadah.45
הללויה הללו עבדי ה'. תמצא במזמר זה ה' יודין יתרות, המגביהי, המשפילי, מקימי, להושיבי, מושיבי כנגד חמשים מכות שלקו על הים. ממזרח שמש עד מבואו בלא וו. ישראל ממשלותיו המ"ם הראשונה נקודה בפתח.
Pesach.The Haggadah.46
ומכאן מתחיל ההלל. ויש מגדולי המפרשים שהורו לברך על ההלל שתי פעמים אחת לפני הסעודה לקרא את ההלל ואחת לאחר הסעודה לגמור את ההלל. ומביאין ראיה לדבריהם מדאמרינן בירוש' דברכות גבי כל הברכות פותחות בברוך חוץ מברכ' הסמוכ' לחבירתה, התיב ר' ירמיה הרי גאולה פי' ברכת אשר גאלנו שהיר סמוכה לברכת ההלל שלפניה ופותחת בברוך. ומתרץ שניא היא דאמ' ר' יוחנן אם שמע הלל בבית הכנסת יצא. פי' שהיו נוהגין לקרותו בבית הכנסת וכשהוא קורא אותו בביתו אינו מברך עליו שכבר בירך עליו בבית הכנסת אבל מברך אשר גאלנו בביתו על כוס שני שלא בירך אותה בבית הכנסת הילכך כיון דלפעמים אינה סמוכה פתחו בה בברך כמו שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה. התיב ר' אלעזר בר' יוסי קומי ר' יוסי והרי סופה. פי' ברכת יהללוך שאומרים בסוף ההלל לאחר הסעודה שאינו פותח בה בברוך אע"פ שאינה סמוכה שהרי הסעודה הפסיקה. ומתרץ שתים הן אחת להבא ואחת לשעבר. פירוש שתי ברכות מברכין על ההלל אחת לפני הסעודה ואחת לאחר הסעודה.
Pesach.The Haggadah.47
ויש מהם שהורו לברך ברכה אחת בלבד בתחלת ההלל והיא לגמור את ההלל. ומביאין ראיה לדבריהם מדאמרי' בירושלמ' דסוכה ובתוספתא דסוכה ובמס' סופרים בשמונה עשר יום ולילה אחת גומרין את ההלל ומונה ליל פסח ויומו ובגולה אחד ועשרים יום ושתי לילות. ועוד הם אומרים שלכך מברכין לאחריו יהללוך ואם לא היו מברכין לפניו לא היו מברכין לאחריו משום דתנן בנדה בפרק בא סימן כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו. ועוד שאם לא כן היתה ברכת יהללוך פותח בברך אבל מפני שכבר בירך לפניו הויא ברכת יהללך ברכה הסמוכה לחבירתה.
Pesach.The Haggadah.48
אבל רב עמרם ובה"ג ורב צמח ורבינו האיי כתבו שאין מברכין עליו כלל שאין אומרים אותו על השלחן בתורת קריאת ההלל אלא בתורת שיר והודא' בלבד ואיך יברך לגמור והוא פוסק באמצע ומברך ברכות הרבה ומרבה בשיחת דברי' בסעודה ואוכל ושותה אלא ודאי אין מברכין עליו. והראיה שהביאו מהירושלמי לברך על ההלל שתי ברכות אינה ראיה דהכי פירושה דירושלמי והרי גאולה. פי' כיון שאינו התחלת הדבר כי גם מה שלפניה מדבר בענין הגאולה ואע"ף שאין ברכה לפניה לא היה לה לפתוח בברוך שלעולם אין ברכה פותחת בברוך אלא כשהיא תחלת הדבר וכן מוכח בירוש' דמקשי התם והרי נברך פירוש למה הזן פותחת בברוך כיון שיש נברך לפניה אלמא אע"פ שאין בנברך לא שם ולא מלכות מקריא הזן סמוכה לחבירתה כיון שאינה התחלת הדבר. ומתרץ אם שמע הלל בבית הכנסת יצא שהיו רגילים בבית הכנסת לומ' ההגדה וההלל להוציא מי שאינן בקיאים וכשנכנס לביתו אוכל ירקות ומברך ושותה כוס שני והכי איתא בתוספתא בני העיר שאי להם מי שיקרא את ההלל נכנסין לבית הכנסת וקורין שם פרק ראשון והולכים לבתיהם ואוכלין וחוזרין שם וגומרין והכי אית' במ' סופרים. ומקשי והרי סופה פי' למה חותמת בברוך והרי ברכה קצרה היא כמו ברכת המצות. ומתרץ שתים הן אחת להבא ואחת לשעבר פי' כיון שיש בה אריכות דברים על הגאולה לשעבר ועל הגאולה לעתיד חותם בברוך.
Pesach.The Haggadah.49
והראיה שהביאו מהירושלמי וממסכת סופרים לברך לגמור את ההלל בלבד אינה ראיה כי לא בא ללמדנו שחייב לברך עליו לגמור את ההלל בלילי הפסח אלא בא ללמדנו מנין הימי' שגומרין בהם את ההלל בלבד ואע"פ שאמרו כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו כבר אמרו אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בהם חוץ. ואם תאמ' אם כן ברכת יהללוך למה אינה פותחת בברוך כיון שאינה סמוכה לברכה אחרת. וי"ל מפני שהיא ברכת הודאה כברכת הגשמים דאמרי מודים אנחנו לך ה' אלקינו על כל טפה וטפה וגומ' ואינה פותחת בברוך. או יש לומ' כיון שכל השנה כשקורין את ההלל היא סמוכה לברכה שלפניה בליל פסח ג"כ לא רצו לשנותה.
Pesach.The Haggadah.50
וכבר פשט המנהג בכל העלם שלא לברך עליו. וכל הלכה שהיא רופפת בידך הלך אחר המנהג.
Pesach.The Haggadah.51
ולמה חולקין את ההלל כדי להדר בו כוס שני שכוס ראשו' מהדרו בקדוש וכוס שני מהדרו במקצת ההלל שההגדה אינה אלא ספור דברים בעלמא. וכוס שלישי מהדרו בברכת המזון וכוס רביעי מהדרו בהשלמת ההלל.
Pesach.The Haggadah.52
ואחר כך אומר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים לפי שאמר למעלה בהגדה שלא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה אלא אף אותנו גאל שנאמר ואותנו הוציא משם וגומ' לפיכך הזכיר כאן גאולתינו וגאולת אבותינו ממצרים. והגיענו הלילה הזה זהו כמו שאומרים והגיענו לזמן הזה. ואם תאמר כיון שבירך שהחיינו למה מברך כאן והגיענו הלילה הזה. ויש לומר מפני שהיה רוצה לומ' כן ה' אלקינו ואלקי אבותינו הגיענו למועד' שהוא לשון בקשה על העתים אמ' והגיענו הלילה הזה. לאכול בו מצה ומרור ע"ש ואכלו את הבשר בלילה הזה. ל"ג יגיענו למועדים אלא הגיענו למועדים שכל הענין עד למטה הוא מדבר לנכח שכן הוא אומ' שמחים בציון עירך וכו'. וכן הוא בסדר רבינו סעדיה. למועדים ולרגלים אחרים למועדים אלו ראש השנה ויום הכפורים. ולרגלים אלו פסח ושבועות וסוכות ואע"ף שהם בכלל מועדים רמז באמרו ולרגלים שיזכנו לעלות לירושלם בכל רגל ורגל משלשתן. הבאים לקראתנו לשלום כבר זכרנוהו למעלה. שמחים בציון עירך וששים בעבודתך על שם כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ויש גורסין מן הפסחים ומן הזבחים וטעות הוא כי הזבח דהיינו החגיגה הוא קודם לפסח שהיה נאכל על השבע. שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון כך כתבוהו רב עמרם ורבינו סעדיה והר"מ במז"ל ור"ל שנאכל שם מאותם זבחים ופסחים שיזרק דמם על המזבח והוא על שם ונמצה דמו על קיר המזבח. ויש גורסים עד שיגיע או לכשיגיע והראשון עיקר.
Pesach.The Haggadah.53
ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשנו לעתיד לבא וקרא התשועה העתידה בלשון זכר שלא יהיה אחריה שעבוד כמו שפירשנו בסוף אמת ויציב. בא"י גאל ישראל פי' ממצרים. ואם תאמר הא קיימא לן שצריך לומר מעין החתימה סמוך לחתימ' וכאן בחתימה היא מעין גאולת מצרים וסמוך לחתימה מעין גאולה שלעתיד. ויש לומר שכך רצה לומר ונודה לך שיר חדש על גאולתינו זו גאולה שלעתיד ועל פדות נפשנו זו גאולת מצרים שנאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' כי לימות המשיח מזכירין שתיהן כמו שאמרנו ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח.
Pesach.The Haggadah.54
ומברך בורא פרי הגפן ושותה בהסבה הוא וכל אחד מן המסובים עמו. נשלם פירוש ההגדה
Pesach.The Haggadah.55
נוטל ידו שנייה הוא וכל אחד מן המסובין ומברך כל אחד לעצמו על נטילת ידים אע"פ שנטל ידיו לטיבול ראשון שכיון שאמ' ההגדה וקצת ההלל חיישינן שמא הסיח דעתו מנטילה ראשונה וידים עסקניות הן.
Pesach.The Haggadah.56
ואחר כך לוקח מצה שלימה והחצי שהניח בין שתי השלימות ומניח פרוסה בתוך שלימה ומברך על הפרוסה המוציא שהיא ברכת הנהנין הקודמת לברכת המצה ואחר כך מברך על השלימה לאכול מצה דאורחא דמילתא היא דמברכינן קודשא בריך הוא דאפיק לחמא מן ארעא והדר לברוכי על מצה דמתעביד מיניה. ואוכל משתיהן כזית בהיסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו. ובעל העיטור כת' שנהגו לברך על השלימה המוציא ועל הפרוסה לאכול מצה ובוצע משתיהן או מאחת מהן. ור"ח כת' מסתברא אפרוסה ויש אומרים אשלימה. ואם תאמ' יברך תחלה המוציא ויאכל ואחר כך יברך לאכול מצה ויאכל ויש לומ' לאחר שמילא כריסו ממנה אין לברך לאכול מצה. וכבר אמרנו בהקדמת הספר הזה דלאכול מצה ולאכול מרור אמרינן. ולמה מברך בפסח על שלימה ופרוסה דאמ' רבא חייב אדם לבצוע על ב' ככרות בשבת מאי טעמא לקטו לחם משנה כתיב ותנו רבנן ששת ימים תלקטוהו מלמד שלא היה יורד מן בשבת ימים טובים מנין שבת לא יהיה בו פי' בכל יום הנקרא שבת דהיינו שביתה ממלאכה לא יהיה בו המן, וכיון שבימים טובים לא היה יורד מן צריך לבצוע על שתי ככרות שלימות ובפסח גרעו חצי האחת משום שנאמ' בו לחם עוני ובוצע על שלימה ופרוסה. כך כת' רב נטרונאי והרי"ף והרי"ן גיאט. ורש"י פי' בברכות בפרק כיצד מברכין הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ונמצאו שתיהן בידו ובוצע או מן השלימה או משתיהם מאי טעמא לחם עוני כתיב וכן כת' הרמב"מ ז"ל. וכתב רב עמרם והרא"ש שצריך לבצוע על שתי ככרות ופרוסה בליל פסח ואפילו בלא שבת משום לחם עוני ומשום לחם משנה.
Pesach.The Haggadah.57
וכת' רב עמרם ורבי' סעדיה והר"מ במז"ל לטבול המצה בחרוסת. ואבן הירחי תמה על זה ואמר איך יתחברו החירות והשעבוד. ויש אומרים כי הטעם לטבול המצה בחרוסת הוא משום שאין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו לפניו מלח או לפתן. ועוד טעם אחר מדאמ' בגמרא הנוטל ידיו בטבול ראשון צריך ליטול ידיו בטבול שני. הרי שקורא טיבול שני להמוציא.
Pesach.Second Part of the Seder.1
ואחר שאוכל מן המצה לוקח מן החזרת שהוא המרור וטובל בחרוסת ומברך לאכול מרור. ואל ישהנו בחרוסת פן יתבטל טעם המרור. ואוכל ממנו כזית הוא וכל אחד מן המסובין עמו בלא הסבה שאינו זכר לחירות אלא זכר לשעבוד שנאמ' בו וימררו את חייהם ועל כן אין צריך לאכלו דרך חירות.
Pesach.Second Part of the Seder.2
ואחר שאוכל המרור לוקח המצה השלישית וכורך ממנה בחזרת ואוכל. וכת' הר"מ במז"ל לטבול אותם בחרוסת. ואוכל מהם כזית בהיסבה הוא וכל א' מן המסובין עמו זכר למקדש כהלל שהיה עושה כן במקדש. ולא יברך על אכילתו וכן כת' הרא"ש וטובלו בחרוסת שכך היה הלל עושה אוכל מצה ומרור. וכת' בעל העיטור ויש שמטבילין בחרוסת אבל מנהג שלנו מצה ומרור דהלל בלא טיבול בחרוסת שהקיפה מתה בטיבול אחד ויש אומרים מצה ממיתה אותה ע"כ. וכן כת' רב עמרם כי אין לטבול בחרוס' המצה והחזרת של כריכה. ואבן הירחי תמה על זה ואמר אטו הלל לא היה טובל בחרוסת זכר לטיט.
Pesach.Second Part of the Seder.3
ולמה אוכלין המצה והחזרת בכריכה דתניא בפ' ערבי פסחים אמרו עליו על הלל שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת משם שנאמ' על מצות ומרורים יאכלוהו אמר ר' יוחנן חלוקים עליו חביריו על הלל דתניא יכול לצאת ידי חובתו אלא אם כן כורכן בבת אחת ואוכלין כדרך שהלל אוכלן ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו אפילו זה בעצמו וזה בעצמו, והשתא דלא איתמ' הלכתא לא כהלל ולא כרבנן ואנו צריכין לעשות זכר למקדש כהלל וגם אנו צריכין לאכול כל אחד מהם בפני עצמו כדי שלא יבטל מרור שהוא מדבריהם טעם מצה שהיא מן התורה לכך מברך תחלה לאכל מצה ואוכל ממנה כזית ומברך לאכול מרור ואוכל ממנו כזית ואחר כך כורך מצה ומרור ואוכל משניהם כזית ולא יברך על אכילתו מפני שאחר שמילא כריסו מהן אין לברך פעם אחרת ועוד כבר בירך על כל אחת מהן. ובערוך אומ' בזמן שבית המקדש קיים היה הלל מברך במצה לאכול מצה ובמרור לאכול מרור וכורך מצה ומרור בבת אחת כיון ששניהם מן התורה אין זה מבטל את זה אבל בזמן הזה דמצה דאוריתא שנאמ' בערב תאכלו מצות ומרור דרבנן שנאמ' על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא אין לאכלן בבת אחת דאתי דרבנן ומבטל דאורית' אלא זה בעצמו וזה בעצמו ואחר כך אוכלן בבת אחת זכר למקדש וכיון שכבר בירכנו על המצה ועל החזרת ואכילה זו לזכר בעלמא אין מברכין עליה.
Pesach.Second Part of the Seder.4
כת' אבן הירחי הרוצה לקיים מצוה מן המובחר לא ישוח עד שיעשה כריכה כהלל כדי שתעלה לו ברכת מצה ומרור לכריכה דהלל דהא משום דלא איתמ' הלכתא לא כמר ולא כמר עבדינן לחמרא כתרויהו הכי נמי לענין ברכה צריכינן למעבד שיעלו לשניהם ובשיחת חולין צריך ליזהר אבל טול ברוך לא הוי הפסק.
Pesach.Second Part of the Seder.5
ואחר כך נמשך בסעודתו ואוכל כל צרכו. ובאחרונה אוכל כזית מן המצה הפרוסה שתחת המפה לאפיקומן זכר לפסח שהיה נאכל על השבע. ואינו טועם כלום אחר אפיקומן כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם המצה בפיו. וצריך לאכול מצה של אפיקומן קודם חצות ואם לאו לא יצא ידי חובתו בפסח שאינו נאכל אלא עד חצות.
Pesach.Second Part of the Seder.6
וכת' רבי יעקב הזקן משום אביו הואיל ושלשת המצות באות לשם מצה טוב הוא שתעשה מצוה בכל אחת מהן, כיצד על השלימה המוציא ועל הפרוסה לאכול מצה ולאפיקומן והשלישית לכריכה.
Pesach.Second Part of the Seder.7
ואם שכח ואכל דבר אחר אפיקומן חוזר ואוכל כזית ממצת אפיקומן ופוסק.
Pesach.Second Part of the Seder.8
ואם אין לו אלא שלש מצות לשתי הלילות כתב אבין הירחי כי די לו בהם כיצד כשמברך המוציא ולאכל מצה בוצע מן הפרוסה בלבד ואוכל וכריכה של הלל עושה עוד מן הפרוסה ואינו נוגע בשלימה כלל נשארים לו שתים לליל שני יעשה בהם כסדר הזה.
Pesach.Second Part of the Seder.9
ואחר שאוכל אפיקומן מוזגין לו כוס שלישי ומברך עליו ברכת המזון ושותה בהסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו.
Pesach.Second Part of the Seder.10
בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ואמרינן בירושלמי למה בשביל שלא ישתכר וישכח לגמור את ההלל. ומקשה והלא כבר משוכר הוא פי' ששתה כל רצונו בסעודתו. ומתרץ יין שבתוך המזון אינו משכר יין שלאחר המזון משכר. וכת' בה"ג והרי"ף והרמב"ם ז"ל שאסור לשתות אחר מצת אפיקומן חוץ משתי כוסות אחד של ברכה ואחד של הלל. וכן עמא דבר כדי שלא יקבע עצמו על היין ויהיה כאוכל פסח בשתי חבורות וגם כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות. והר"י פי' טעם אחר למנהג לפי שחייב כל אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים שעשה הב"ה לאבותינו עד שתחטפנו השינה ואם ישתה ישתכר והכי אמרינן בתוספתא שחייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה וזהו ששנינו מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה. אבל כוס חמשי התירו שיש לו סמך מעט מן הפסוק כנגד והבאתי אתכם. ואם רצה לשתות מים ישתה.
Pesach.Second Part of the Seder.11
ואם שכח ולא אכל מצת אפיקומן עד שנטל ידיו לברך או שאמר הב לן ונבריך או אפי' בירך כבר ונזכר קודם שבירך בפ"ה כתב אבי העזרי והרא"ש שיטול ידיו ויברך המוציא ויאכלנה. ואם לא נזכר עד אחר שבירך בפ"ה לא יאכלנה פעם אחרת מפני שהיה צריך לברך עוד ברכת המזון ולברך בפ"ה ונמצא מוסיף על ארבעה כוסות ועוד דקיימ' לן בין שלישי לרביעי לא ישתה ובכי האי גונא כדי הם מצות שלנו לסמוך עליהם כי כולם שמורות משעת לישה ואותה מצה אחרונה שאכל תעלה לו במקם מצת אפיקומן. ואם תאמר שמא לא אכל מצה לבסוף אלא פירות ומיני קטניות אין זה מעכב שלא אמרו אלא אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומן אבל לא אמרו שאם הפטירו שעושין פסח שני ולא עדיף אפיקומן מפסח שהרי אינו אלא לזכר לו. וה"ר פרץ כת' אע"ג דאמר הב לן ונבריך יכול לאכול בלא ברכה אע"ג דבעלמא חשיב סילוק שאני הכא כיון דאפיקומן מצוה דרמא רחמנא עלן איכא למימ' אתכא דרחמנא סמכינן.
Pesach.Second Part of the Seder.12
ולאחר ששותה כוס של ברכת המזון מוזגין לו כוס רביעי וגומ' עליו את ההלל. ואומ' במדרש תלים הקוראים צריכים שיהיו שלשה כדי שיאמר אחד לשנים הודו. ולמדנו מזה שמצוה מן המובחר לחזר אחר שלשה בקריאת ההלל כדי שיאמ' אחד לשנים הודו. וכתב הרא"ש ואם אי איפשר בשלשה יספיקו לו אשתו ובנו קטן.
Pesach.Second Part of the Seder.13
והטעם שנהגו לומ' בתחלה פסוק שפוך חמתך אל הגוים אשר לא וגומ' מפני שארבע כוסות אלו הם כנגד ארבע כוסות של פורעניות שעתיד הב"ה להשקות את אומות הועלם כמו שאמרנו למעלה. ואנו אומרים על כוס רביעי לפני הב"ה בזה הכוס אנו משלימין המצוה מעתה עשה מה שהבטחתנו לשפוך אותם ד' כוסות של פורעניות על הגוים.
Pesach.Second Part of the Seder.14
על אמתך בלא ו"ו בתחלה. ולא יהלכו בלא נון באחרונה. לא יהגו בלא ו"ו בתחלה. כל אשר בוטח בהם בלא ו"ו בתחלה. נתן לבני אדם בלא ה'. מן דמעה בנון ארוכה. נגדה נא הדלית ברפי. בתוככי ירושלים הכף הראשונה בצרי והשנית בחרק. יסרני יה הנון והיוד יה דגושים. נפלאת בעינינו הלמד בקמץ והאלף אינה נקראת. עד קרנות המזבח בדלית.
Pesach.Second Part of the Seder.15
ולאחר שגומר את ההלל אומ' ברכת השיר שהיא יהללוך וחותם מלך מהולל בתושבחות ומברך בפ"ה ושותה בהסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו.
Pesach.Second Part of the Seder.16
ואם רצה לשתות כוס חמשי אומר עליו הלל הגדול שהוא הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו הודו לאלקי האלקים וגו'.
Pesach.Second Part of the Seder.17
ואומר נשמת כל חי וחותם בישתבח עד מלך מהולל בתושבחות ומברך עליו וכן כתב הר' יצחק בן גיאת. והר' חיים כהן לא היה חותם בסוף ההלל בברכה כי די בחתימה של ישתבח ולמה יחתום שני פעמים בענין אחד וכן כתוב בסדר רבי' סעדיה.
Pesach.Second Part of the Seder.18
ולענין ברכת על הגפן ועל פרי הגפן יש מן הגאונים אומרין שצריך לברך על כל כוס וכוס מארבעתם על הגפן ועל פרי הגפן. ורבי' האיי כת' לא חזי לנא מאן דמברך על הגפן אלא בתר כלהו כסי כיון דחד מושב נינהו וליכא נמלך בברכה לבסוף סגי. והריא"ף כת' דבתר תרי כסי קמאי ובתר תרי כסי בתראי מברך על הגפן ועל פרי הגפן. ובעל ההשלמה כת' מסתברא שהרי"ף סבירא ליה דיין שלפני המזון אינו פוטר יין שבתוך המזון משום שזה לשתות וזה לשרות וכשם שיין שבתוך המזון אינו פוטר יין שלאחר המזון משום דזה לשרות וזה לשתות, ואני לא כן קבלתי מאבא מרי אלא יין שבתוך המזון שהוא לשרות אינו פוטר יין שלאחר המזון שהוא לשתות ועדיף לשתות מלשרות אבל יין שלפני המזון שהוא לשתות פוטר יין שבתוך המזון שהוא לשרות דהא עדיף לשתות מלשרות וכן כת' הראב"ד במ' ברכו' ע"כ. הילכך אין מברכין על הגפן ועל פרי הגפן אלא בסוף כולם. וכן עמא דבר.
Pesach.Second Part of the Seder.19
כת' הרי"ף מאן דבעי לברוכי בתרי ותלתא בתי היכי עביד מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דבעי ומברך ברכת המזון והדר מברך לכל חד וחד בביתיה ושתו אינהו כסא דקדוש' ואגדתא ואכלי ירקי ומצה ואיהו לא אכיל מידי בהדיהו ושביק להו למגמר סעודתיהו ומברכי אינהו ברכת המזון והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי וכן לכל ביתא וביתא, אע"ג דברכת הנהנין קי"ל דאינו יכול לברך לאחרים אלא א"כ יהנה עמהם שאני ברכת הלחם של מצה וקדוש היום שהם חובה, הילכך יכול לברך לאחרים ואע"ג דאינו נהנה, ואיהו כיון דבריך ליה ברכת המזון לא לטעום מידי בהדיהו דקיימ' לן אין מפטירי' אחר הפסח אפיקומן, ולבסוף אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתי כסא דהלילא, ואי בעי לאקדומי להנהו בתי ברישא מברך להו ולא אכיל ולא טעים מידי בהדיהו והדר אזיל לביתי' ומקדיש הרשו' בידו ושפיר דמי ע"כ. ואם ירצה יגמור הכל בביתו ואחר כך ילך לקדש בתים האחרים ולא יאכל וישתה עמהם הרשות ביד. ואין לו להתחיל בביתו ולומ' עד גאל ישראל ולברך המוציא ועל אכילת מצה ואחר כך הולך לשאר בתים ואחר כך חוזר לביתו וגומר סעודתו לפי שלא התירו לעקור מסעודתו ללכת למקום אחר אפילו הניח שם זקן או חולה אלא לדבר מצוה כגון לקראת חתן או לקראת כלה. ואין לומ' שגם כן היא מצוה להוציא את מי שאינן בקיאין ידי חובתן לפי שמצות חתן וכלה היא מצוה עוברת ולפי' התירו לו לעקור מסעודתו וללכת לקראתם אבל להוציא מי שאינן בקיאין ידי חובתן אינה מצוה עוברת ויכול להוציאם אחר שגמר סעודתו או קודם.
Pesach.Second Part of the Seder.20
וכת' בעל העיטור מסתברא דלא מצי מברך בורא פרי האדמה אשאר ירקי כיון שאינו טועם עמהם שלא אמרו אלא בברכת הלחם של מצה וצרי' למעבד כרב חסדא דמברך בחזרת ב"פ האדמה ולאכל מרור ואכיל וכי מטי למרור אכיל בלא ברכה. וכתב הרא"ש ולא נהירא כיון דתקנת חכמים היא משום היכירא לתינוקות הוי כברכת מצה ויכול להוציאם אע"פ שאינו טועם. ומה שכת' הרי"ף ומברכי אינהו ברכת המזון הרי תקנה ליודעים ברכת המזון ואם אינן יודעין כתב רב עמהם שאין תקנה להוציאם שאם מברך להם ברכת המזון תו לא מצי למשתי בביתיה. והרא"ש כת' דאפי' אם אינם יודעין ברכת המזון יש תקנה להקרותם מלה במלה כקטן שמקרא את ההלל שעונין אחריו מה שהוא אומ' שאין כאן מוציא שם שמים לבטלה. וכן כת' הרי"ן גיאט.
Pesach.Second Part of the Seder.21
והר' יעקב בן הרא"ש כת' ואיפשר דאף ברכת המזון יכול לברך כדי להוציאם כי היכי דברכת הלחם של מצה מוציאם כיון שהוא חובה הכא נמי ברכת המזון כיון שתקנו ארבעה כוסות ותקנו א' מהם על ברכת המזון הוי חובה נמי. ואין דבריו נכונים בעיני וראיה מדאמרי' בירושלמי בפ' מי שמתו תניא כל מצות שאד' פטור מהם מוציא את הרבים ידי חובתן חוץ מברכת המזון. והא תנינן כל שאינו מחוייב בדבר אינו בה ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא מברך. והנכון לעשות כדברי הרא"ש.
Pesach.Second Part of the Seder.22
אלו החרוזים מצאתי סימן לסדר הפסח קדש ורחץ / כרפס יחץ / מגיד רחצה / מוציא מצה מרור כורך / שלחן עורך / צפון ברך / הלל נרצה.
Pesach.Second Part of the Seder.23
ועוד אחר קדש והתקדש טבול ופרוס וד/רשת רחץ ובצע וחוק מצה שמור מרור אכול וכרוך ולחם סתרך / ומזונך על כוס והללך גמור.
Pesach.Second Part of the Seder.24
ועוד אחר יקדש יטהר וכרפס וחצה ודורש ונוטל ללחם ומצה ומרור וכורך ואוכל פרוסה ונקי יזמן יהלל בדיצה.
Pesach.Second Part of the Seder.25
ועוד אחר קדוש ידי אדם וטבול בצעו / יגיד בגפן יד יציאת מצה מרור וטבול גם כריכה יסעוד / מצה ידי מזון והלל יצא.
Pesach.Second Part of the Seder.26
ועוד אחר קדש בכוס ראשון ובירק גנך / טבל והגדה בכוס שני אמור ברך עלי לחם ועל מצה ועל / מרור ובכריכה דבר הלל גמור ואכל סעודתך ומצתך ופן / תפטיר לאחריה אפיקומן שמור וכוס שלישי על מזונך צורך / ברך וברביעי זכור הלל גמור לחי בציון תעשה את פסחך / בעלות מקום הנעצוץ קנה ומור.
Pesach.Second Part of the Seder.27
ועוד אחר זכור היום ויד נקה לכרפס / פתות פתים ותדרוש בהלכה ושנית טול לברך בפרוסה / אכול מצה שמורה וערוכה ומרור תכרוך יחד במצה / כמו הלל ואל תאמר ברכה ונחת שלחנך חן תמלא / חלוק מצה בתוך מפה כרוכה עלי מזון תברך צור תהלל / ואם תצמא קרא שירה נסוכה שכב בטח ואל תירא ותחת / הלא מרפא לליל זה וארוכה.
Pesach.Second Part of the Seder.28
ועוד סימן אחר קנ"ך יהנ"ה ממ"ך שמ"ה. פי' קדוש נטילה כרפס יבצע הגדה נטילה המוציא מצה מרור כריכה שמורה מזון הלל.
Pesach.Second Part of the Seder.29
ועוד אחר זכור היום ויד נקה לכרפס / פתות פתים ותדרוש בהלכה ושנית טול לברך בפרוסה / אכול מצה שמורה וערוכה ומרור תכרוך יחד במצה / כמו הלל ואל תאמר ברכה ונחת שלחנך חן תמלא / חלוק מצה בתוך מפה כרוכה עלי מזון תברך צור תהלל / ואם תצמא קרא שירה נסוכה שכב בטח ואל תירא ותחת / הלא מרפא לליל זה וארוכה.
Pesach.Second Part of the Seder.30
ועוד סימן אחר קנ"ך יהנ"ה ממ"ך שמ"ה. פי' קדוש נטילה כרפס יבצע הגדה נטילה המוציא מצה מרור כריכה שמורה מזון הלל.
Pesach.Festival Prayers.1
שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג מפני שכתוב בו בקול רנה ותודה המון חוגג על שם קול ההמון שהיה בירושלם מהחוגגים שם. באמור אלי כל היום האלף בשבא ואינה נקראת. הראשון ותהמי וההא בשבא והשני ומה תהמי וההא גם כן בשבא והשלישי ומה תהמי וההא בשבא וסגול כך מצאתיו בספרים מדוייקים. הראשון למה שכחתני למה קודר אלך והשני למה זנחתני למה קודר אתהלך וסימניך שא"ל זא"ת פי' שכחתני אלך זנחתני אתהלך. אחר בלחץ אויב הראשון כתוב ברצח בעצמותי ואחר בלחץ אויב השני כתוב שלח אורך וסימניך כדי שלא תדלג מזה לזה ב"ש פי' ב' ברצח ש' שלח.
Pesach.Festival Prayers.2
ומוסיפין גם כן אחר מזמור שירו לה' שיר חדש שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך על שם שמחת החג שנאמר ושמחת בחגך.
Pesach.Festival Prayers.3
ומתפללין כמו בערבית וחוזר שליח ציבור התפלה וגומרין את ההלל ומברכין לפניו לגמור את ההלל. ואומר שליח ציבור קדיש תתקבל. ומוציא שני ספרים באחד קורין חמשה בפרשת בא אל פרעה מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם. וברוב המקומות בספרד מתחילין מן והיה היום הזה לכם לזכרון. ואם חל בשבת קורין בו שבעה. ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין שבפרשת פנחס מן ובחדש הראשון עד סוף פיסקא. ומפטיר ביהושע בעת ההיא עד אין יוצא ואין בא ומוסיף פסוק ויהי ה' את יהושע. ומחזיר הספרים למקומן ואמ' קדיש עד לעילא.
Pesach.Festival Prayers.4
ומכריז שליח ציבור לקהל לומ' מוריד הטל.
Pesach.Festival Prayers.5
ומתפללין תפלת מוסף. אומר שלש ראשונות ואתה בחרתנו ואחר כך אומר אלהינו ואלקי אבותינו מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו על שם ובעונותנו נתנו אנחנו מלכנו כהננו ביד מלכי הארצות ועל שם וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל ועל שם ולכל ישראל הקרובים והרחוקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך. ואין אנו יכולין לעלות ולראות על שם בעלותך לראות את פני ה' אלקיך. ולהשתחוות לפניך על שם והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה' ועל שם והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם. בבית בחירתך על שם ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם. בנוה הדרך על שם אל נוה קדשך וכתיב בהדרי קדש מרחם משחר. בבית הגדול על שם גדול יהיה כבוד הבית הזה. והקדוש על שם והתקדשתי את הבית הזה. שנקרא שמך עליו על שם הבית הזה אשר נקרא שמי עליו. מפני היד שנשתלחה במקדשך על שם שלחו באש מקדשיך. ואמר לשון יד ע"ש ידו פרס צר וגו'.
Pesach.Festival Prayers.6
יהי רצון מלפניך וכו' מלך רחמן על שם כי רבים רחמיו. שתשוב ותרחם עלינו על שם ישוב ירחמינו. ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה על שם בונה ירושלם ה'. ותגדל כבודו על שם גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון נאם ה' צבאות. אבינו על שם כי אתה אבינו. מלכנו על שם ה' מלכנו. אלקינו על שם ה' אלקינו. גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה על שם ונגלה כבוד ה' וכתי' ברוך שם כבוד מלכותו. והופע על שם הופיע מהר פארן. והנשא עלינו על שם הנשא שופט הארץ. לעיני כל חי על שם ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו. ואמר לעיני על שם כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ועל שם חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. וקרב פזורינו מבין הגוים על שם ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישר'. ואמ' פזורינו על שם שה פזורה ישראל. ונפוצותינו כנס מהרה מירכתי ארץ רמז בכאן שלש נבואות ונפוצותינו כנס על שם נפוצות יהודה אקבץ וגו'. כנס על שם נדחי ישראל יכנס. מירכתי ארץ על שם וקבצתים מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברנה על שם ובאו ציון ברנה וציון נקרא עיר בהרבה מקומות. ולירושלם עיר מקדשך על שם ירושלם עיר הקדש. בשמחת עולם על שם ושמחת עולם על ראשם. אנא אלקינו ושם נעשה לפניך וכו' עד על ידי משה עבדך והכל פירשנו במוסף של שבת.
Pesach.Festival Prayers.7
וכתב ר"ת שצריך להזכיר קרבנות המוספין בכל תפלה של מוסף שהם במקום הקרבת המוספין ואין יוצאין במה שאומ' כמו שכתבת עלינו בתורתך וכו'. אבל שאר המפרשים פרשו שיוצא ידי המוספין במה שאומר כמו שכבת עלינו בתורתך וכו'. וכן נוהגין בספרד שאין אומרין פסוקי הקרבנות אלא בשבת ובראש חדש שהם רגילים בהם ולא יבואו לטעות אבל בשאר מועדים שאינם רגילים בהם ויבאו לטעות אין מזכירין אותם.
Pesach.Festival Prayers.8
אלהינו ואלקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו על שם כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו. טוב ומטיב על שם טוב אתה ומטיב. הדרש לנו על שם נדרשתי ללא שאלו ועל שם נפוצו צאני ואין דורש. שובה עלינו על שם שוב מחרון אפך ואמר שובה ולא אמ' שוב לרמוז בשובה ונחת תושעון. בהמון רחמיך ע"ש המון מעיך ורחמיך אלי יתאפקו. בגלל אבות שעשו רצונך בגלל כמו בעבור ואמר בגלל על שם כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך. בנה ביתך כבתחלה שאף לעתיד יעשה בנין שיהיה לו שם כבתחלה. וכונן בית מקדשך על מכונו על שם מקדש ה' כוננו ידיך. והראנו בבנינו על שם והראני אותו ואת נוהו. ושמחנו בתקונו על שם כי מי יוכל לתקן ורז"ל נשתמשו בזה הלשון הרבה. והשב שכינתך לתוכו על שם ושכנתי בתוכם. והשב כהנים לעבודתם לשון חכמים הוא. ולוים לשירה ולזמרה שהיו משוררים על הדוכן והמון העם קורין לשיר' בה"א ולא יתכן כי כיון שאומ' והשב כהנים לעבודתם והשב ישראל לנויהם במ"ם צריך לומר גם כן לשירם ולזמרם במ"ם. והשב ישראל לנויהם על שם נוה הר ציון. ובקש כאן מאת השם להחזיר שמנה דברים כנגד שמנה בגדי כהונה. ושם נעלה ונרא' ונשתחוה לפניך כבר זכרנוהו למעלה. בשלש פעמי רגלינו על שם ג' פעמים בשנה. רגלינו כמו זמנינו כדמתר' שלש רגלים תלת זמנין. ויש קורין בשילוש פעמי רגלינו וטעות הוא ככתוב בתורה שלש פעמים בשנה וגו' איש כמתת ידו וגו'.
Pesach.Festival Prayers.9
ואומ' והשיאנו וכו' ואומ' שלש אחרות וחוזר ש"צ התפלה ואומ' קדיש תתקבל ונפטרין לבתיהם לשלום.
Pesach.Festival Prayers.10
למנחה אומ' אשרי וסדר קדושה וקדיש עד לעילא ומתפללין כמו ביוצר.
Pesach.Festival Prayers.11
כתב הרשב"א בזמן הזה שאנו עושין שני ימי' בחג המצות ט"ו וי"ו בניסן וביום טוב האחרון שביעי ושמיני וכן בחג הסוכות חמשה עשר וששה עשר בתשרי וביום טוב האחרון שמיני ותשיעי, והתורה אמרה בחג המצות ראשון ושביעי ובחג הסוכות ראשון ושמיני, ובחג השבועות ובראש השנה שאנו עושין שני ימים טובים לא נאמ' בהם אלא יום אחד, והטעם לפי שבזמן שבית המקדש קיים היו מקדשין החדש על פי הראיה ואם באו עדים שראו הלבנה יום שלשים מקדשין יום שלשים, ויום שלשים הוא יום הראשון מהחדש הנכנס וחדש שעבר חסר שאינו אלא מעשרים ותשעה ימים, ואם לא באו עדים יום שלשים מקדשים יום שלשים ואחד וחדש שעבר מלא מל' יום, שלשים ואחד מהחדש הנכנס, ולפיכך בגולה שאין אנו יודעין אימתי נקבע החדש יש לנו לעשות מיום טוב ראשון של חג המצות שני ימים חמשה עשר וששה עשר מספק כי שמא באו עדים יום שלשים של אדר וקדשו ניסן יום שלשים לפיכך צריך לעשות יום חמשה עשר בניסן יום טוב או שמא לא באו עדים יום שלשים של אדר והיה אדר מלא וקדשו ניסן יום שלשים ואחד לפיכך יש לנו לעשות יום ששה עשר בניסן יום טוב כי שמא יום חמשה עשר לנו הוא יום י"ד להם ויום ששה עשר לנו הוא יום חמשה עשר לבני ארץ ישראל, ומן הטעם הזה כמו כן יש לנו לעשות שני ימים מיום טוב אחרון כי שמא יום שמיני שלנו הוא יום שביעי שלהם, וכן יש לנו לעשות שני ימים מחג השבועות כי אנו מתחילין למנות שבעה שבועות מיום ו' עשר בניסן ועושין יום טוב יום חמשים ואולי בני ארץ ישראל לא התחילו למנות עד י"ז כי עברו אדר ויום י"ו לנו הוא יום ט"ו להם וי"ז לנו הוא יום ששה עשר להם לפיכך יום חמשים לנו הוא יום האחרון משבעה שבועות לבני ארץ ישראל, וכן בראש השנה יש לנו לעשות שני ימים כי לא ידענו אם נקבע תשרי יום שלשים של אלול או יום שלשים ואחד, וכן הדין בחג הסוכות יש לנו לעשות מיום טוב ראשון שני ימים ט"ו וששה עשר כי שמא נקבע תשרי יום שלשים של אלול ויום חמשה עשר הוא חג הסוכות או שמא לא נקבע תשרי עד יום שלשים ואחד ויום ט"ו לנו הוא ארבעה עשר לבני ארץ ישראל ויום י"ו לנו הוא יום ט"ו להם, וכן הדין ביום טוב האחרון יש לנו לעשות שמיני ותשיעי כי אולי שמיני שלנו הוא להם יום שביעי ותשיעי שלנו הוא להם יום ח', ואע"פ שבני ארץ ישראל אין קובעין בזמן הזה על פי הראייה אלא סומכין על סדר העיבור שאנו קובעין ומן הדין היה שכל המקומות יהיו עושין יום אחד ולא יותר הואיל שאין שם ספק שהכל קובעין על סדר אחד. אבל תקנת חכמים שינהיגו כמנהג אבותיהם בידיהם, ע"כ דברי הרשב"א.
Pesach.Festival Prayers.12
נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים שהיא תחלת שעבודן של ישראל וגאולתן ראשונה שנאמ' לסוסתי ברכבי פרעה. וגם בחג השבועות נהגו לקרות רות מפני שכתוב בו בתחלת קציר שעורים והוא זמן הקציר. ועוד טעם אחר לפי שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים כדאיתא בפ' החולץ ורות גם היא נתגיירה שנאמ' כי אל אשר תלכי אלך וגומ' מתוך תשובת רות אנו יודעין מה אמרה לה נעמי שאמרה לה אסיר לן תחום שבת אל אשר תלכי אלך, אסיר לן ייחוד באשר תליני אלין, מפקדינן בתרי"ג מצות עמך עמי, אסיר לן ע"ז ואלקיך אלקי, ארבע מתות נמסרו לב"ד באשר תמותי אמות, שני קברים מתוקנים לב"ד אחד לנסקלים ולנשרפים ואחד לנהרגים ולנחנקין ושם אקבר, הכי איתא בפ' החולץ ועל כן נהגו לומ' רות בחג השבועות. וגם בשמיני חג עצרת נהוג לקרות קהלת מפני שכתוב בו תן חלק לשבעה וגם לשמנה אלו שבעת ימי החג ושמיני חג עצרת ר"ל לפי שהוא חג האסיף להזהיר על תרומות ומעשרות ונדרים שלא לעבור עליהם בבל תאחר בשלש רגלים. ועוד טעם אחר כי שלמה המלך בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב במועד שנת השמיטה בחג הסכות בבא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו' וכתיב יקהלו אל המלך שלמה בירח האיתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל על כן יתכן לאמרו בחג. כל זה כת' אבן הירחי. ואמרי' במ' סופרים הקור' ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר צריך לומ' על מקרא מגלה ואע"פ שכתובה בכתובים הקורא בכתבי הקדש צריך לומר בא"י אמ"ה לקרא בכתבי הקדש.
Pesach.Festival Prayers.13
ליל שני מתפללין כמו בליל ראשון ולאחר התפלה אומ' ש"צ קדיש תתקבל ואחר כך מתחילין לספור את העומר ומברכין מעומד בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר. ובליל מוצאי שבת נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש תתקבל והטעם שאין סופרין אותו מיד אחר הקדיש שאומ' לאחר התפלה מפני שאותו קדיש אינו שלם אלא עד לעילא ואין לספור אותו אלא אחר קדיש תתקבל כמו בשאר לילות.
Pesach.Festival Prayers.14
ואמרי' במנחו' וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד. פי' מדלא כתיב וספרת לך כמו שכתוב גבי שמיטה והתם היתה הספירה בב"ד שהיו מברכין בכניסת השנה אבל וספרתם לכם משמע ספירה לכל אחד ואחד. ממחרת השבת ממחרת י"ט.
Pesach.Festival Prayers.15
וכת' הרא"ש יש מקשי' כיון שהכתו' אומ' תספרו חמשים יום למה אין אנו מונין אלא מ"ט יום. ודוחקין לפרש הפסוק עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשי' תספרו אי נמי חמשים יום אוהקרבתם דבתר קאי וה"ק עד ממחרת השבת תספרו ולא עד בכלל חמשי' יום והקרבתם מנחה חדשה, ולי נראה שאין אנו צריכין לדוחקים הללו כיון שכתוב בפירוש שבעה שבועות לך אין לספור יותר מז' שבועות ותספרו חמשים יום לא קשי מידי שכן דרך המקרא כשמגיע המני' לסכום עשיריות פחות אחד מונה אותו בחשבון עשיריות ואינו משגיח על חסרון האחד, כיוצא בו כל הנפש הבאה לבית יעקב מצרימה שבעים וכן ארבעים יכנו ע"כ.
Pesach.Festival Prayers.16
והטעם שצוה הב"ה לספור את העומר מפני שכל אחד מישראל היה עסוק בקציר שלו והיו מפוזרים כל אחד בגרנו וצוה למנות כדי שלא ישכחו זמן עלייתם לרגל. טעם אחר במדרש משל לאחר שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו קבע לו המלך זמן להתירו ולתת לו בתו והיה מונה והולך עד בא הזמן כך עשו ישראל בצאתם ממצרים. וי"א טעם אחר מפני שהעולם בצער מפסח ועד שבועות על התבואות ועל האילנות כדאית' בפ"ק דראש השנה תניא א"ר יהודה מפני מה אמרה תורה הביאו עומ' בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמ' הקב"ה הקריבו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדו' ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות אילן הוא אמר הקב"ה הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות אילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג מפני שחג זמן גשמי שנה הוא אמר הב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכו', ולפי' צוה הב"ה לספור ימים אלו כדי שנזכור צער העולם ולשוב לו בלבב שלם ולהתחנן לפניו לרחם עלינו ועל הבריות ועל הארץ שיהיו התבואות כתקנן שהם סבת חיינו שאם אין קמח אין תורה וזש"ה ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלקינו הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חקותך צור ישמור לנו אלו שבעה שבועות שבין פסח לעצרת. ויש מקשי' על הא דאמרי' הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירו' שבאילן שכל אותן האחרי' הוא הקרבן ממין המתברך אבל שתי הלחם אינם ממין אילן. ומתרצים דאתיא כמאן דאמ' חטה מין אילן הוא. ואתיא נמי כמאן דאמ' עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה. ויש מתרצים תירוץ אחר כי שתי הלחם הם בכורים שעל שמם נקרא עצרת יום הבכורים ואמ' הב"ה הביאו לפני שתי הלחם מזה המין המובחר והטוב מכל מיני הצמחים לצורך חיי האדם כדי שיתברכו לכם שאר כל מיני האילן שתביאו מהם בכורים.
Pesach.Festival Prayers.17
ועתה בעונותינו שנתבטלה הבאת העומר אין הספירה מן התורה אלא מדרבנן זכר למקדש. ואם נסתפק לו אם מנה או לא מנה חוזר ומונה בלא ברכה.
Pesach.Festival Prayers.18
ולמדו רבותינו במנחות ממה שנא' תספרו חמשים יום אמ' במקום אחר ז' שבועות תספור לך שצריך למנות הימים והשבועות כדאמרי' התם אמר רבא מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי. ופירשו בו רוב המפרשים שבלילה הראשון אומ' היום יום אחד ובכל לילה מוסיף יום אחד עד שמשלים שבוע אחד ואומ' היום שבעה ימים שהם שבוע אחד ובלילה השמינית אומ' היום שמנה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד ומוסיף בכל לילה עד שמשלים הספירה. ומקצת המפרשים פירשו בו מצוה לממני שבועי שמזכיר השבועות בסוף כל שבוע ושבוע בלבד. כיצד בלילה השביעית אומ' היום שבעה ימים שהם שבוע אחד ובלילה השמינית אומ' היום שמונה ימים ואינו מזכיר שבוע וכך יאמ' עד ליל י"ד שאומ' היום י"ד יום שהם שני שבועות וזהו מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי. והמנהג כפי' הראשון.
Pesach.Festival Prayers.19
ואחר שמנה העומר מבקש מאת השם ואו' הרחמן יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
Pesach.Festival Prayers.20
כת' אבי העזרי היכא דפתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימ' היום ד' שהיה סבור שהם ד' ונזכר וסיים ה' והם ה' מי אזלינן בתר פתיחה וכיון דפתח אדעתא דלימ' ד' לא נפיק או דילמ' בתר חתימה אזלינן וכדין חתים ונפיק אי נמי איפכא אם הם ד' ופתח אדעת דלימ' ד' וסיים בה' מי אזלינן בתר פתיחה ונפיק או בתר חתימה ולא נפיק. ומסתברא דבתרויהו לא נפיק דבעינן פתיחה וחתימה ודאי. אם אינו יודע החשבון ופתח אדעתא דלסיים כמו שישמע מחבירו ושתק עד ששמע מחבירו וסיים כמוהו יצא דפתיחה וחתימה איכא.
Pesach.Festival Prayers.21
והקשו התוספות גבי נדה שאינה מברכת על שבעה נקיים שהם מן התורה שנא' וספרה לה כמו שאנו מברכין על ספירת העומר וגם גבי יובל שאין מברכין והא כתי' וספרת לך. ותרצו כיון שנדה אם ראתה דם בתוך ימי ספירתה סותרת כל מה שספרה הויא לה ברכ' לבטלה. וגבי יובל לב"ד הזהיר הכתו' והם מברכין.
Pesach.Festival Prayers.22
והר' זרחיה הלוי הקשה למה לא נמנה בלא ברכה בי"ט שני של פסח כדאמרי' בשמיני דסוכה מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן. ועוד מה טעם אין אנו סופרין שתי ספירות מספק כמו שאנו עושין שני ימים טובים מספק. ותירץ שאין להחמיר כל כך כיון שאינו אלא זכר למקדש. וי"א שאם נמנה יום אחד יותר יגיע יום תשע' וארבעים בי"ט של עצרת ואתי לזלזולי ביה.
Pesach.Festival Prayers.23
כת' בה"ג מאן דלא מאני עומר לילה קמא לא מאני בשאר לילואתא מאי טעמא דבעינן שבע שבתות תמימות תהיינה וליכא אבל בשאר ליליא היכא דלא מני מאורתא למני למחר וכן כת' רבינו סעדיה. ותמה על זה הרא"ש ואמ' אטו ספירת ימים מעכבות זו את זו ועוד לדבריהם אפי' אם שכח בשאר לילות לא יספור עוד דהא ליכא שבע שבתות תמימות. וכן כת' רבי' האיי בין בלילה הראשון בין בשאר הלילות אם שכח ולא בירך בו בלילה יברך בשאר הלילות. וכתב בה"ג שאם הפסיק יום אחד ולא ספר שוב אינו סופר משום דבעינן תמימות. ואינו נראה לר"י דכל לילה ולילה מצוה בפני עצמה היא. ור"ת כת' לא מנה בליל לא יספור ביום מדתנן כל הלילה כשר לספירת העומר הא ביום לא. וכת' בעל העטור אי לא מנה בליליא מאני ביממא דקצירא נקצר ביום כשר. ולאפוקי מספיקא למני בלא ברכה. וכן כת' הרא"ש אם לא ספר בלילה לא יספור ביום בברכה ואם רוצה לספור ביום בלא ברכה הרשות בידו. ואם שכח ולא מנה לא בלילה ולא ביום ימנה בלילה שאחריו ויאמר היום כך ואתמול כך בברכה אחת ע"כ.
Pesach.Festival Prayers.24
וכתו' בספ' התשבץ מותר לברך ברכת העומר בין השמשות משום דספיקא דרבנן לקולא וספיר' העומר בזמן הזה דרבנן וכן כת' ר"י. וכתו' במחזור ויטרי המתפלל עם הצבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה מימ' אמ' אם אזכר בלילה בביתי אחזור ואברך כדין ונמצא שלא ברכתי לבטלה ואם אשכח הרי מניתי ימים ושבועות למצוה. אבל הרמב"ם כת' שאם מנה לא בירך יצא וכן עיקר. ולפי' צריך ליזהר מי ששואל אותו חבירו כמה ימי הספירה שיאמר לו אתמול היו כך וכך שאם יאמר לו היום כך וכך נמצא שכבר מנה ואינו יכול לחזור ולמנות בברכה. ודוק' כשהגיע זמן הספירה דהיינו בין השמשות אבל אם שאל אותו בערב ואמ' לו כמה יהיה לנו מהספירה זאת הלילה יכול לומ' לו כך וכך הם ואין בזה חשש.
Pesach.Festival Prayers.25
יום שני מתפללין כמו ביום ראשון וגם כן קורין וגומרין את ההלל וקורין בפרשת אמור מן שור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישר' עד סוף הענין. ומפטיר קורא כמו ביום הראשון ומפטי' במלכים וישלח המלך עד כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם ומדלג ומתחיל ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח עד ואחריו לא קם כמוהו.
Pesach.Festival Prayers.26
יום ג' שהוא חולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכם ואומ' יעלה ויבא בעבודה ומתפללי' תפלת מוסף. ובמקום את י"ט מקרא קדש הזה אומ' את יום מקרא קדש הזה. ובליל ג' מכריז ש"צ לקהל לומר ברכנו.
Pesach.Festival Prayers.27
כל ד' ימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של י"ט קורין את ההלל בדלוג ומברכין לפניו לקרא את ההלל. ומוציאין בכל יום שני ספרים וקורין בהם ד' אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא. בס"ת האחד קורין ביום הראשון של חולו של מועד ג' בפר' בא אל פרעה מקדש לי עד סוף פיסקא. ובשני קורא רביעי בקר[בנות] המוספין בפ' פנחס עד סוף פסקא. ואינו אומר קדיש בין ספר הראשון לשני כי לא גמרו עדין כל חובת היום שהם ד' שעולים אלא אחר הספ' השני כמו שכתבנו למעלה בענין חנוכה והוא הדין בשאר ימי חולו של מועד. ביום שני קורין ג' בפרשת ואלה המשפטים מן אם כסף עד לא תבשל גדי. והד' קורא כמו אתמול וכן בכל ימי חולו של מועד. ביום ג' קורין ג' בפרשת ואלה המשפטים מן אם כסף עד לא תבשל גדי. והד' קורא כמו אתמול וכן בכל ימי חולו של מועד. ביום ג' קורין ג' בפרשת כי תשא מפסול לך עד לא [תבשל] גדי בחלב אמו [ביום ד' קורין ג' בפרשת]בהעלותך מן וידבר ה' אל משה לאמר במדבר סיני עד ולגר ולאזרח הארץ.
Pesach.Festival Prayers.28
ביום ה' שהוא שביעי של פסח והוא י"ט היא סדר התפלה כשני ימים הראשונים. ומקדשין ליל ז' על היין ואין אומ' זמן וקוראין. מראש פרש' ויהי בשלח עד כי אני ה' רופאך. ומפטיר קורא והקרבתם כמו בחולו של מועד. ומפטיר בשמואל וידבר דוד עד סוף השירה. בי"ט השני קורין חמשה בפרש' ראה מן כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל בשבת מתחילין מן עשר תעשר מפני שעולין ז'. ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בישעיה עוד היום עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל.
Pesach.Festival Prayers.29
ואם חל שבת בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כדרכם של שבת ואומ' יעלה ויבא בעבודה ובמוסף כשאר ימי חולו של מועד אלא שמזכירין גם של שבת באמצע וחותמין בשניהם. ומוציאין שני ספרים בא' קורין ז' בפרשת כי תשא מראה אתה אומר אלי עד בחלב אמו כדאמרי' במגלה בפ' בני העיר אמ' רב חנן בר רבא שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומ' אלי משום דאית ביה את חג המצות תשמור ודרשינן מיניה בחגיגה בפרק אין דורשין למד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה וגם נזכרים שם שלשה רגלים. ובס"ת שני קורא מפטיר והקרבתם ומפטיר ביחזקאל היתה עלי עד סוף הענין. וכתב רבי' האיי שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן ונציחת גוג ומגוג בתשרי ולכך מפטירין בניסן בחולו של מועד העצמות היבשות ובתשרי בחולו של סכות ביום בא גוג. ובמנחה אין אומרים צדקתך והטעם פירשנוהו למעלה.
Pesach.Festival Prayers.30
כל ד' ימים של חולו של מועד אומר לאחר התפלה במקום תפלה לדוד למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג. וסימן אלו הפרשיות משך תורא קדש בכספא פסל במדבר שלח בוכרא. פי' משכו, שור או כשב או עז, קדש לי כל בכור, אם כסף תלוה, פסל לך, במדבר סיני, ויהי בשלח פרעה, כל הבכור. וזה לא ישתנה אלא כשחל פסח ביום חמשי כי כשחל ביום שביעי או ביום ראשון אין שבת בחול המועד וכשיבא ביום שלישי יבא שבת ביום ה' שסימנו פסול. אבל כשיבא ביום ה' אז קורין ביום א' וב' משך תורא וביום ג' שהוא שבת חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי שהוא פסל וביום א' ב' ג' קדש בכספא במדברא כסדר שהם כתובי' בתורה, שמן הראוי היה לקרותם כסדר שהם כתובים בתורה אלא שקורין ביום שני שור או כשב לפי שיש בו ענין הפסח ובחמשה עשר יום וגו' וגם מדבר בה במצות העומר וספירתו שהוא ביום שני ופרשת בשלח בז' לפי שקריעת ים סוף היתה בז' ואז עברו הים ובשאר הימים קורין כסדר שכתובים בתורה.
Pesach.Festival Prayers.31
שבת שחל בי"ט קורין במנחה בסדר אותו שבוע.
Pesach.Festival Prayers.32
ולענין הנחת תפילין בחולו של מועד היא מחלוקת בין המפרשים. יש אוסרין מפני שסוברין כי ימי חולו של מועד הם ימי אות כימים טובים ואין מניחין אותם. ויש מתירין ומביאין ראיה מדאמרי' בפ' ואלו מגלחין שכות' אדם תפילין ומוכר כדי פרנסתו וכיון שכותב ומוכר בחולו של מועד ש"מ שמניחין תפילין. ומיהו אינה ראיה שכיון שמוכר לאחרים אם לא יכתוב במועד אין לו פנאי במוצאי י"ט לכתו' תפילין הרבה לאחרי' ומתבטלין מצו' תפילין. אבל הראיה הנכונה היא מהא דאמרינן בירוש' חד ברנש אובד תפלוי אתא לקמיה דרב חננאל שלחיה לקמי' דרבה בר בר חנא א"ל הב ליה תפלוי וזיל וכתו' לך א"ל רב זיל כתו' ליה, פי' בלא הערמה, מתני' פלגי עליה דרב כות' אדם תפילין לעצמו הא לאחר לא פתר ליה דכות' להניח, פי' להניחם עד לאחר המועד לעצמו כותב במועד כדי שיהיו מזומנים בידו להניחם אחר המועד מיד אבל לאחר לא אבל להניחם במועד אף לאחר מותר. ויש שחולקין ואומרים שמותר להניחם בחולו של מועד ובלבד שלא יברך עליהם. וכתב הרא"ש והמברך לא יפסיד. ואומ' במדרש שהשי"ן שהיא רשומה בתפילין היא רומזת לג' מאות ימים בשנה שמניחין תפילין כשתסיר שבתות וי"ט ואם תסיר ימי חולו של מוע' לא יהיו כך.
Pesach.Festival Prayers.33
נשאל הרא"ש מה שנהגו הגוים לשלוח דורון לישראל חמץ בי"ט אחרון של פסח מן המנחה ולמעלה אם הוא מותר או לא. והשיב צריך אותו ישראל שנשלח לו דורון חמץ לצוות לאנשי ביתו שלא יקחו אותו אלא שיניחנו הגוי בקרן זוית בבית ויתכוין אותו ישראל בלבו שלא יקנה לו חצרו אותו דורון ואז יהיה מותר באכילה לאחר הפסח בכדי שיעשה שחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ואם לאו יעשה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח ויהיה אסור בהנאה שחצרו של אדם קונה לו מדעתו אבל בעל כרחו לא וכן כתבו התוספו'.
Pesach.Festival Prayers.34
ובמוצאי י"ט בין במוצאי י"ט לחול בין במוצאי י"ט לחולו של מועד מתפללין ערבית כמו במוצאי שבת ומבדילין בתפל' וכן על הכוס כמו שמבדילין במוצאי שבת אלא שאין אומרים אליהו הנביא וגם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים.
Pesach.Customs for the Days of the Counting (Sefirah).1
נוהגין בקצת מקומות שלא לישא אשה בין פסח לעצרת ושלא להסתפר והטעם שלא להרבות בשמחה שבאותו זמן מתו שנים עשר זוגות אלף תלמידים לר' עקיבא באסכרה מפני שלא היו נוהגין כבוד זה לזה. וכתב הר"י בן גיאת דוקא נישואין שעיקר שמחה חופה וכניסה אבל ליארס ולקדש שפיר דאמי. ונישואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשי' אותו אבל אם בא לשאול בתחלה מורין לו שלא לעשות כן. וכן הורו הגאונים. ויש מקומות שנוהגין לישא אשה ולהסתפר מל"ג לעומר ואילך שאומרי' שאז פסקו מלמות. וכן כת' אבן הירחי ששמע בשם הר' זרחיה הלוי שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת ומאי פרוס פלגא כדתנן שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים ים ופלגא חמשה עשר יום קודם העצרת וזהו ל"ג לעומר ע"כ.
Pesach.Customs for the Days of the Counting (Sefirah).2
כתב רבינו האיי בתשובה מה שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת משקיעת החמה עד שחרית משום תלמידי ר' עקיבא שכלם מתו משקיעת החמה ונקברו אחר שקיעת החמה והיו העם בטלים ממלאכה ועוד דכתי' שבע שבתות תמימות תהיינה מלשון שבות ושמיטה כדכתיב שבע שבתות שנים מה שנת השמיטה אסורה במלאכה קרקע אף זמן ספירת העומר דהיינו לאחר שקיעת החמה שובתין ממלאכה.
Pesach.Customs for the Days of the Counting (Sefirah).3
ונוהגין בספרד לקרות מס' אבות ופרק קנין תורה בשבתות שבין פסח לשבועות בכל שבת פרק אחד. וכת' ה"ר ישראל בן ישראל שהטעם שקורין אותם באלו השבתות לפי שהם ימים מנויים למתן תורה ולכן נמנה אנחנו אלו הימים כמו האוהב שהוא ממתין ביאת אהובו מן הדרך והוא מונה הימים והלילות עד שיבא ורוב עניני המסכת' הם הזירוז על קריאת התור' ומעשה המצות וגם זה הזמן שהוא זמן הקציר הוא מזומן ומוכן לנועע החלק המתעור' מן הנפש וללהטו אחר רוב התאוה ובקשת רוב ההנאות וצריך להשקיטו ולתקנו במה שיש בזאת המסכתא מן המוסרים המביאים לפרישות והכנעת הנפש ושברונה ומניעתה מלבקש מה שיזיקנה כדי להציל אותה ולתקן נהיגת המדות להיותם הולכים על קו המוסר והדעת עד כאן דבריו.
Shavuot.1
סדר תפלות שבועות
Shavuot.2
ערבית נכנסין לבית הכנסת וקורין ק"ש בברכותיה וחותמין ופרוש עלינו וכו' ואומ' ש"צ קדיש עד לעילא. ומתפללין שלש ראשונות וג' אחרונות וקדושת היום באמצע כמו בפסח אלא שאומר את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו מפני שבשבועות ניתנה התורה. ואחר כך אומ' ש"צ קדיש ומקדש בבית הכנסת ונפטרין לבתיהם לשלום.
Shavuot.3
שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג. וגם מוסיפין אחר מזמור שירו לה' שיר חדש שיר המעלות דוד שמחתי באומרים לי. ומתפללין כמו בערבית וחוזר התפלה וגומרין את ההלל ומברכין לגמור את ההלל ואומר ש"צ קדיש תתקבל. ומוציא שני ספרים באחד קורין ה' בפרשת וישמע מן בחדש השלישי עד סוף הסדר. ובשני קורא המפטיר בפרשת פנחס וביום הבכורים. ומפטיר בתחל' יחזקאל ויהי בשלשי' שנה עד ואשמע קול מדבר ומסיים בפסוק ותשאני רוח. ומחזיר הספרים למקומן ואומר קדיש עד לעילא ומתפללין תפלת מוסף כמו בפסח וחוזר ש"צ התפלה. ואומר קדיש שלם ונפטרין לבתיהם לשלום.
Shavuot.4
יום שני מתפללין כמו ביום ראשון. וקורין בפרשת ראה אנכי מן כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מעשר תעשר. ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטי' בתרי עשר בחבקוק וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי שהוא סוף הסדר.
Shavuot.5
ונוהגין בכל המקומות לקרא בשני ימים טובים של חג השבועות אזהרות החכם המשורר ר' שלמה בן גבירול ז"ל שעשה על מנין המצות. ביום הראשון קורין מצות עשה וביום הב' מצות לא תעשה ורוב שלוחי צבור אומרין אותם כשחוזרין תפלת מוסף כשמגיעין עד על ידי משה עבדך וכן כתוב בסדר רב עמרם ורבי' סעדיה. ויש אומרים אותם לאחר שמסיימין חזרת התפלה כדי שלא להפסיק בתוך התפלה ונכון הוא.
Shavuot.6
ובמוצאי יום טוב מבדילין בתפלה וכן על הכוס כמו שמבדילין במוצאי שבת אלא שאין אומרים אליהו הנביא וגם אין מברכין לא על הנרות ולא על הבשמים.
Fasts.Prayers.1
סדר תפלות התעניות
Fasts.Prayers.2
מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה וצרה שלא תבא על הצבור שנאמ' וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר על כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהם לפני ה' והרעו. ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שלא תבא על הצבו' עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקים בתפלות ומתחננין ומריעין בחצוצרות בלבד. ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר שאין מריעין בחצוצרות ושופר כאחד אלא במקדש שנא' בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. אבל בצום שבעה עשר בתמוז ושאר ארבע הצומות אין מתריעין שכבר עברו ואין צועקין לשעבר אלא שמזכירין המאורע מפני עגמת נפש.
Fasts.Prayers.3
וכת' הרמב"ם ז"ל שבכל תענית מתעניות הצרות שגוזרין על הצבור מתפללין תפלת נעילה.

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.