← Library

Arakhin

Sefaria · Talmud > Bavli > Seder Kodashim · 1,183 sections

1. 3.1

   מתני׳ הכל מעריכין ונערכין נודרין ונידרין כהנים לוים וישראלים נשים ועבדים

2. 3.2

   טומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין ומעריכין אבל לא נערכין שאינו נערך אלא הזכר ודאי ונקבה ודאית

3. 3.3

   חרש שוטה וקטן נידרין ונערכין אבל לא נודרין ולא מעריכין מפני שאין בהם דעת

4. 3.4

   גמ׳ הכל מעריכין לאתויי מאי לאתויי מופלא סמוך לאיש

5. 3.5

   נערכין לאתויי מאי לאתויי מנוול ומוכה שחין

6. 3.6

   סלקא דעתך אמינא נדר בערכך כתיב כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין

7. 3.7

   קא משמע לן נפשת כל דהו

8. 3.8

   נודרין לאתויי מאי נידרין איצטריך ליה

9. 3.9

   נידרין לאתויי מאי אי לאתויי טומטום ואנדרוגינוס בהדיא קתני להו ואי לאתויי חרש שוטה וקטן בהדיא קתני להו

10. 3.10

    אי לאתויי פחות מבן חודש בהדיא קתני להו ואי לאתויי נכרי בהדיא קתני להו לעולם לאתויי פחות מבן חודש ותני והדר מפרש

11. 3.11

    הכל סומכין לאתויי מאי לאתויי יורש ודלא כרבי יהודה

12. 3.12

    הכל ממירין לאתויי מאי לאתויי יורש ודלא כרבי יהודה

13. 3.13

    דתניא יורש סומך יורש מימר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך יורש אינו מימר

14. 3.14

    מאי טעמא דרבי יהודה קרבנו ולא קרבן אביו ויליף תחלת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחלת הקדש יורש אינו מימר

15. 3.15

    ורבנן המר ימיר לרבות את היורש וילפינן סוף הקדש מתחלת הקדש מה תחלת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

16. 3.16

    ורבנן האי קרבנו מאי עבדי ליה מיבעי ליה קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה

17. 3.17

    ורבי יהודה לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה לית ליה ואי נמי אית ליה

18. 4.1

    גוי וחבירו מחד קרא נפקי אייתרי להו תרי חד קרבנו ולא קרבן אביו ואידך לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה

19. 4.2

    ורבי יהודה האי המר ימיר מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות את האשה דתניא לפי שכל הענין אינו מדבר אלא בלשון זכר מה סופינו לרבות את האשה תלמוד לומר ואם המר ימיר

20. 4.3

    ורבנן מואם ורבי יהודה ואם לא דריש

21. 4.4

    הכל חייבין בסוכה לאיתויי מאי לאיתויי קטן שאינו צריך לאמו דתנן קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה

22. 4.5

    הכל חייבין בלולב לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע לנענע דתנן קטן היודע לנענע חייב בלולב

23. 4.6

    הכל חייבין בציצית לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע להתעטף דתניא קטן היודע להתעטף חייב בציצית

24. 4.7

    הכל חייבין בתפילין לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע לשמור תפלין דתניא קטן היודע לשמור תפלין אביו לוקח לו תפלין

25. 4.8

    הכל חייבין בראייה לאיתויי מאי לאיתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין

26. 4.9

    ולרבינא דאמר מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראייה לאיתויי חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני

27. 4.10

    הניחא למאן דאמר כולן תשלומין זה לזה אלא למאן דאמר כולן תשלומין לראשון לאיתויי מאי

28. 4.11

    לאיתויי סומא באחת מעיניו ודלא כי האי תנא

29. 4.12

    דתניא יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה שנאמר יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו

30. 4.13

    ואיבעית אימא לעולם לאיתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין ודקא קשיא לך דרבינא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה

31. 4.14

    דתנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל

32. 4.15

    אמרו להם בית שמאי תיקנתם את רבו ואת עצמו לא תיקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה

33. 4.16

    אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

34. 4.17

    הכל חייבין בתקיעת שופר לאיתויי מאי לאיתויי קטן שהגיע לחינוך דתנן אין מעכבין את הקטן מלתקוע ביום טוב

35. 4.18

    הכל חייבין במקרא מגילה הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי

36. 5.1

    מאי לאתויי נשים וכדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס

37. 5.2

    הכל חייבין בזימון לאתויי מאי לאתויי נשים ועבדים דתניא נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן

38. 5.3

    הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי לאתויי קטן היודע למי מברכין דאמר רב נחמן יודע למי מברכין מזמנין עליו

39. 5.4

    הכל מטמאין בזיבה לאתויי מאי לאתויי תינוק בן יומו דתניא איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה

40. 5.5

    רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אינו צריך הרי הוא אומר והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא זכר בין קטן בין גדול לנקבה כל שהיא נקבה בין קטנה בין גדולה אם כן מה תלמוד לומר איש איש דברה תורה כלשון בני אדם

41. 5.6

    הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי לאתויי קטן סלקא דעתך אמינא איש אשר יטמא ולא יתחטא איש אין קטן לא קא משמע לן ועל הנפשות אשר היו שם

42. 5.7

    אלא איש למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת

43. 5.8

    הכל מטמאין בנגעים לאתויי מאי לאתויי קטן סלקא דעתך אמינא איש צרוע כתיב איש אין קטן לא קא משמע לן

44. 5.9

    ואימא הכי נמי אדם כי יהיה בעור בשרו מכל מקום

45. 5.10

    ואלא איש למה לי לכדתניא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר והצרוע הרי כאן שנים

46. 5.11

    אם כן מה תלמוד לומר איש לענין של מטה איש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת

47. 5.12

    הכל רואין את הנגעים הכל כשרין לראות את הנגעים לאתויי מאי לאתויי שאינו בקי בהן ובשמותיהן

48. 5.13

    והאמר מר אינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים אמר רבינא לא קשיא הא דמסברי ליה וסבר הא דמסברי ליה ולא סבר

49. 5.14

    הכל כשרין לקדש לאתויי מאי לרבי יהודה לאתויי קטן ולרבנן לאתויי אשה דתנן הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס

50. 5.15

    הכל כשירין להזות לאתויי מאי לאתויי ערל וכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר ערל שהזה הזאתו כשרה

51. 5.16

    הכל שוחטין לאתויי מאי חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל משומד

52. 5.17

    הכל מעלין לארץ ישראל לאתויי מאי

53. 6.1

    לאתויי עבדים ולמאן דתני עבדים בהדיא לאתויי מאי לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה

54. 6.2

    ואין הכל מוציאין לאתויי עבד שברח מחוצה לארץ לארץ

55. 6.3

    הכל מעלין לירושלים לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה ואין הכל מוציאין לאתויי מאי לאתויי מנוה הרעה לנוה היפה

56. 6.4

    הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים פשיטא אי הני לא מחייבי מאן מיחייבי

57. 6.5

    כהנים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב בסכות תשבו ואמר מר תשבו שבעת ימים כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו לא ליחייבו

58. 6.6

    קא משמע לן נהי דפטירי בשעת עבודה בלא שעת עבודה חיובי מיחייבי מידי דהוה אהולכי דרכים דאמר מר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה

59. 6.7

    הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים פשיטא

60. 6.8

    כהנים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב לא תלבש שעטנז גדלים תעשה לך מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמחייב במצות ציצית והני כהנים הואיל ואישתרי כלאים לגבייהו לא לחייבו

61. 6.9

    קא משמע לן נהי דאישתרי בעידן עבודה בלא עידן עבודה לא אישתרי

62. 6.10

    הכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים פשיטא כהנים איצטריך ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עינך כל דאיתיה במצוה דיד איתיה במצוה דראש

63. 6.11

    והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו

64. 6.12

    קא משמע לן דלא מעכבי אהדדי כדתנן תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד

65. 6.13

    ומאי שנא דיד דכתיב ילבש על בשרו ראש נמי כתיב ושמת המצנפת על ראשו

66. 6.14

    תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין

67. 6.15

    הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים פשיטא כהנים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב יום תרועה יהיה לכם מאן דליתיה אלא בתקיעה דחד יומא חייב

68. 6.16

    והני כהנים הואיל ואיתנהו בתקיעה כוליה שתא דכתיב ותקעתם בחצצרת על עלתיכם אימא לא ליחייבו מי דמי התם חצוצרות הכא שופר

69. 6.17

    איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ותנן שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות דאיתיה במצות יובל איתיה במצות ראש השנה דליתיה במצות יובל ליתיה במצות ראש השנה והני כהני הואיל וליתנהו במצות דיובל דתנן כהנים ולוים מוכרין לעולם

70. 7.1

    וגואלין לעולם אימא במצות ראש השנה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו

71. 7.2

    הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה

72. 7.3

    הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סלקא דעתך אמינא ואכלו אותם אשר כפר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא

73. 7.4

    קא משמע לן ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו

74. 7.5

    הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין

75. 7.6

    סלקא דעתך אמינא הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קא משמע לן נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל

76. 7.7

    הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא

77. 7.8

    אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל

78. 7.9

    הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין

79. 7.10

    ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור

80. 7.11

    סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קא משמע לן

81. 7.12

    אמר ליה אביי האי וכל ערכך לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא

82. 7.13

    אלא אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קא משמע לן

83. 7.14

    אמר ליה רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב ואת אשמו יביא לה׳ איל תמים מן הצאן בערכך הכי נמי דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם

84. 7.15

    אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קא משמע לן

85. 7.16

    נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנא הני מילי

86. 7.17

    דתנו רבנן בערכך להביא ערך סתום דבר אחר בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים

87. 7.18

    יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו תלמוד לומר נפשות נפשות ולא המת

88. 7.19

    אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס תלמוד לומר והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה

89. 7.20

    דבר אחר נפשת אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין תלמוד לומר נפשת דבר אחר נפשת

90. 8.1

    אין לי אלא איש שהעריך בין איש בין אשה אשה שהעריכה איש אשה שהעריכה אשה מנין תלמוד לומר נפשת

91. 8.2

    דבר אחר נפשת לרבות מנוול ומוכה שחין

92. 8.3

    שיכול נדר בערכך כל שישנו בדמים ישנו בערכין וכל שאינו בדמים אינו בערכין תלמוד לומר נפשת

93. 8.4

    והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים שיכול נדר בערכך כל שישנו בערכין ישנו בדמים וכל שאינו בערכין אינו בדמים תלמוד לומר והיה ערכך

94. 8.5

    הזכר זכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהו בערך איש אבל יהיו בערך אשה תלמוד לומר והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס

95. 8.6

    אמר מר בערכך לרבות ערך סתום מאי ערך סתום

96. 8.7

    דתניא האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין וכמה פחות שבערכין שלשת שקלים

97. 8.8

    ואימא חמשים תפשתה מרובה לא תפשתה תפשתה מועט תפשתה

98. 8.9

    ואימא שקל דכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש ההוא בהשג יד הוא דכתיב

99. 8.10

    ואלא קרא למה לי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שאינו נידון בהשג יד מאי טעמא כמפרש דמי

100. 8.11

     איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נידון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כמפרש דמי קמשמע לן

Next → — showing 1–100 of 1,183

William Davidson Edition - Aramaic. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://korenpub.co.il/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1 Licence: CC-BY-NC. Source.