Annotations of Minchat Chinukh on Mishneh Torah, Fasts
- 1.1.1
ולהריע בחצוצרות. נ"ב לדברי רבינו ז"ל שהוא מ"ע כמו במועד על הקרבנות, נראה ג"כ כי הכהנים מחויבין לתקוע וכן מבואר בלשון המשנה וכ"כ רבינו ז"ל לקמן בפ"ד הט"ו תקעו בני אהרן אך כאן לא כתב מזה, גם בפ"ד בגבולין סתם וכתב תוקעין ולא כתב שהיו הכהנים בני אהרן ולומר שהיה חילוק בין מקדש ובין גבולין לא ידעתי כיון דלדידיה הוא מ"ע גמורה לא ידעתי מנין לו החילוק ועיין לקמן בהה"מ החילוק לרבינו בין גבולין ובין מקדש וזה החילוק לא הזכיר, ועיין ברש"י במשנה פ' סדר תעניות:
- 1.4.1
בחצוצרות ובשופר. נ"ב עיין לח"מ וצ"ע דבגמרא ר"ה דף כ"ו משמע שהיו שני שופרות וחצוצרות באמצע ולמה השמיט רבינו. גם זה נראה מלשונו שא"צ רק שופר אחד. אח"ז ראיתי בס' יום תרועה שהרגיש בזה וע"ש בתוס'. גם צ"ע כיון דרבינו כולל החצוצרות של תענית ושל מקדש במ"ע אחת למה לא הביא שמחויבין להיות דוקא מן כסף וגם לכתחלה מן העשת כמ"ש בפ"ג מה' כלי המקדש, ודוחק לומר שסמך על מה שמבואר שכאן היה להקדים. וגם שם נראה מלשונו דדוקא החצוצרות של מועדות ובאמת לדעת רבינו דין אחד לשניהם ועיין בר"ה וצ"ע:
- 3.3.1
במ"מ שם, לא יהיו חמורין אלו מתשעה באב. נ"ב ודעת רבינו בפי' המשנה בסוף תענית דגם ט"ב חייב בתוספת כמו יוה"כ ע"ש:
- 5.5.1
ונהגו כל ישראל. נ"ב ורבינו השמיט שבזמן גזירה הוא צום מד"ק. ונ"מ שנוהג בהם כל החומרות כמו בט"ב, עיין בר"נ במס' ר"ה ואפילו לא ס"ל מ"מ צ"ע למה השמיטוהו דנ"מ לשאר קולות:
- 5.7.1
במ"מ, ודבר ברור הוא. נ"ב ודעת רבינו בפי' המשנה בסוף תענית מפורש שיש לט"ב תוספת ע"ש, וכבר רשמתי לעיל ג"כ. ויש לפלפל בזה ואכ"מ:
Friedberg Edition. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://fjms.genizah.org Licence: Public Domain. Source.