← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Deuteronomy.33.7.7 ועזר מצריו תהיה . הוא משיח אחרון במלחמת גוג ומגוג וכמ״ש ( יחזקא' ל״ח ג' ) הנני אליך גוג וכתו' ( שם י״ח ) והי' ביו' ההוא ביו' בוא גוג וגו' ובגמ' דרש ( מכו' י״א ע״ב ) שמע ה' קול יהודה על איבריה לשפא כו' והן מ״ש בתיקון י״ח ארבע סטרין מזרח מערב צפון ודרום . שררך . דא ציון דהוא טבור עלמא . רישא עלמא . רישא למזרח . גופא למערב . דרועין לדרום . רגליו לצפון . ונקודה דאמצעיתא נגד צדיקיא וחסידיא וחכימיא ומארי דאורייתא ונבייא והן הכל בפסוק הזה והן נגד תנ״ך ומשנה וגמ' וברייתא והלכה שהוא קבלה ותוספתא והן נגד תורה וחכמה ומצות ומדות ועבודה וכמ״ש בפקדון או בתשומת יד וגו' והכל מכוון בפסוק הזה והן נגד ד' אותיו' השם והדעת כלל הכל וז״ש וזאת הם י״ב שבטי' של אבני שוהם והן כלל ישראל ויהודה לקח כלל כולם . ולכן באבני מלואים ואבני שוהם יהודה קודם לכולם וכן בדגלים :
Deuteronomy.33.7.8 ידיו רב לו . ידיו הוא דרגא עשירית של בעלי תשובה והוא נגד עשרת ימי תשובה והוא נגד ר״ה מלמטה למעלה ולכן עשרה מלכיות עשרה זכרונות עשרה שופרות כי צדיק הוא ח״י עלמין בב' שמות עילאין וב' שמות תתאין וז״ם כתר כי ביום הזה יכפר בסוד י״ש . תטהרו בסוד כתר וזהו כ״י י' הוא בסוד י״ש וכ״ף הוא בסוד כתר . ובסוד לאה ורחל וזהו בסוד מ״ה אבל בסוד ס״ג הוא רחל לבד וכן בסוד ג' ההי״ן בג' דרגין ודרגא אמצעית כפל בסוד הנה הנם וזהו סוד רחל ולאה . ועזר הוא בסוד כפל כדלעיל :
Deuteronomy.33.8.1 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך . פי' כל הלוים נקראים חסידים שהיו שלימים בעגל כמ״ש ויאספו אליו כל בני לוי . וכן במרגלים כמאמר חז״ל שלא נגזר על שבט לוי . ואיש . הוא השר שעליהם והוא אהרן שהי' נשיא עליהם כמ״ש ואת שם אהרן תכתב וגו' וזהו לאיש חסידך . וסוד של אורים ידוע שמעשה שמים היו כמו הלוחות והוא מרומז בר״ת ואמר תמיך ואוריך ממטה למעלה שמתחילה זכו לתומים ואח״כ לאורים . ותומים . הוא נגד הים ששם נשלמו כמ״ש וייראו העם את ה' ויאמינו בה' שהוא שני עמודים של כל התורה כמ״ש רוצה ה' את יראיו למיחלים לחסדו . ושם קבלו עול מלכותו עליהם כמ״ש למעלה ובהר סיני קבלו את אור תורה והם האורים וכן הר סיני והר חורב תורה ועבודה והן כנגד פרץ וזרח . יכין ובועז . שמש וירח . ירושלו' יראה ושלם . וכמ״ש שובי שובי השולמו' שובי שובי ונחזה בך . אברהם ושם . והן סוד אחורי הנר וזכו שבט לוי לזה לפי שהיו שלמי' בעגל ובמרגלי' . ובעגל הוא במעש' שנ' ויעשהו עגל מסכה ובמרגלים ולא אביתם וגו' . הוא בדיבור :
Deuteronomy.33.8.2 אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה . במסה שאמרו היש ה' והם היו שלמים ובמריבה היו מריבים עם ישראל ועשו עמהם מלחמה כמ״ש המה מי מריבה אשר רבו וגו' והיינו עם הלוים עובדי ה' וזהו את ה' :
Deuteronomy.33.8.3 אשר תריבהו . שקיימו את כל התורה כולה מאל״ף ועד תי״ו וכמבואר ( שבת ל״א ע״א ) שבכתב אני מאמינך ושבע״פ איני מאמינך א״ל א״ב למחר אפיך ליה וכו' דע״פ נמי סמוך עלי כמ״ש בז״ח שיר השירים משכני אחריך וגו' :
Deuteronomy.33.9.1 האמר לאביו וגו' . כלומר על אביו ועל אמו כמו אמרי לי אחי הוא :
Deuteronomy.33.9.2 ואת אחיו לא הכיר ואת בניו וגו' . כי כאשר פורש אדם עצמו מן העולם מסתמא הוא בשנים כבר ולכך לא שייך על אביו ואמו לומ' לא הכיר שמסתמא יכול להכיר ולכך אמר לא ראיתיו עכשיו איני רואה אותם . ואמר ראיתיו לשון זכר כמו ותדבר מרים ואהרן במשה שדרך לדבר הענין במוקדם . אבל את אחיו שלא ראה אותם הרבה אמר לא הכיר . ובניו לא ראה אותם כלל ולא ידע . ובלוים היו כל הג' האלו מחמת שפירשו מן העולם . וכן יש ג' דרגין דמהימנותא א״וא . ודרגא שניה נקרא אחי . כמ״ש למען אחי ורעי אדברה וגו' ודרגא שלישית הוא בנים כמ״ש ורב שלום בניך א״ת בניך אלא בוניך והן כלולין בג' בי״ע ג' עלמין וכתיב ושכחי עמך ובית אביך וגו' ויתאו המלך יפיך . ולפי שפירשו מג' זכו לג' דרגין דמהימנותא שמשם נר״נ . נר״נ . דעבד . ואח״כ נר״נ דבן . ומתחילה זכו לראיה ואח״כ להכרה ואח״כ לידיעה והן כסדר . כי הראיה מביאה לידי הכרה וממנה לידיעה כמ״ש וירא אלהי' את בני ישראל וידע אלהים . וכתיב וראו ראו ואל תדעו וכן נאמר יכירו וידעו כל יושבי תבל . והכלל ראיה והכרה וידיעה :
Deuteronomy.33.9.3 כי שמרו אמרתך ובריתך וגי' . פי' ששמרו את התורה ואת המצות כמ״ש ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי . ולפי שהמצות צריכין שמירה יותר מן התורה אמר ינצרו וכמ״ש ( מנחות מ״ג ע״ב ) חביבים ישראל שסיבבן הקב״ה במצות תפילין וכו' והן מכל הצדדין . כי שמרו אמרתך . הוא נגד או״א . ובריתך . הוא נגד אחיו ובניו שמחמת המצות שכח את בניו ואחיו . אבל אביו ואמו הם דוחים את המצות כמאמר חז״ל אביו אומר השקיני מים ומצוה לפניו אביו קודם ולכך אמר אמרתך שהיא גדול מכיבוד אב ואם ( היינו אם אמר לו לעבור על ד״ת ) ומ״ש אמרתך כולל ג' תורות . שבכתב ובע״פ והל״מ . וברית הוא הרביעית . כמ״ש בפ' האזינו . ואדברה . אמרי פי . אמרתי . וכמ״ש כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה . ורביעית הוא כמטר לקחי . כמ״ש חכם לב יקח מצות ובשביל ששמרו את הד' אלו לכך זכו ג״כ לד' דברים אלו . והן תורה ומשפט לשבט ומחוקק והם המורים הוראה לעם ושופטי העם ורובם של מורי הוראות ושופטים היו משבט לוי וכמ״ש בפ' שופטים והאיש אשר יעשה בזדון וגו' לבלתי שמע אל הכהן וגו' וכמ״ש בספרי שם . וכמ״ש ובאת אל הכהני' הלוים וגו' ע״פ התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך :
Deuteronomy.33.10.1 ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך . קטורה . הוא עבודה הפנימית על מזבח הפנימית . וכליל . הוא על מזבח החיצון והן ג' דרגין שכולל הכל . חצר . אה״מ . וק״ק . שמשם התורה יוצאה והן אשה ריח ניחוח ומובדלין בפרגוד . והן ג״כ נר דלוק ורוח וכנפי ריאה שמשם יוצא הרוח וכמ״ש אש מפיו תאכל וכמ״ש מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק . ושולחן בצפון ששם לחם הפנים ומנורה בדרו' ומזבח באמצע נגד מוחא ועיינין ואודנין . ואיזן נייחא דכילה . והוא ריח ניחוח וז״ש קטורה באפך ומתקמטין כל הש״כ דינין לשם ומתבשמין ומזבח החיצון נגד פימא אוכל קורבנין כמ״ש לחמי לאשי . והפנימי נגד ריח . וק״ק הוא סוד שמיעה כמ״ש ובבא משה אל אהל מועד וגו' וישמע את הקול וגו' וכמ״ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו' והוא נייחא דכולא :
Deuteronomy.33.10.2 וכליל . כליל הוא סוד צדיק והוא מזבח החיצון שנקרא כל ע״ש חמשים דרגין והוא בסוד כל הדרגין והוא נקרא כליל שנוטל מאו״א :
Deuteronomy.33.11.1 ברך ה' חילו . הוא כנגד ישימו קטורה באפך כמשחז״ל ( יומא כ״ו ע״א ) מעול' לא שנה אדם בה מפני שמעשרת דכתו' ברך ה' חילו ונגד וכליל על מזבחך אמ' ופעל ידיו תרצ' שהוא מרצה על כל העונו' כמ״ש ( בקדישין ס״ו ע״ב' היה עומד על המזבח ונודע לו שהוא בן גרוש' ובן חלוצה כשר שנא' ופעל ידיו תרצה . מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון . הוא נגד משפטיך ותורתך . כמ״ש ששני ניצוצו' היה יוצאים מן ק״ק ושרף את שונאיהם וקמיו הם נגד אבות נזיקין הקמים להיציר לישראל . ומשנאיו . הם המשניאין את ישראל לאביהם שבשמים ומחטיאין אותם והן אבות הטומאות . ולכך קמיו כאשר הם קמים הוא מוחץ ומכה אותם אבל המשנאים לא יקומון כלל כי אפי' דבר קל לא יעשו ולא יקומון וזהו מן יקומון כאשר רוצין לקום אפי' מקצת הוא מכה אותם שלא יקומון :
Deuteronomy.33.12.1 לבנימן אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום . פי' שהשכינה שורה במערב והוא הצעיר שבדגל מערבי . וכן הוא הצעיר שבכל השבטים ולפיכך היה השכינה בחלקו ונקרא ידיד ה' לפי שהוא א' מאותן שמתו בעטיו של נחש :
Deuteronomy.33.12.2 ישכון לבטח עליו . כי השכינה וכן הנשמה אם האדם בא לידי חטא אינן שוכנות עליו לבטח ולפי שהי' נקי ובטוח מכל חטא אמר ישכן לבטח :
Deuteronomy.33.12.3 חפף עליו כל היום . כמ״ש ( מגילה כ״ו ע״א ) שהיה בנימין הצדיק מצטער עליו בכל יום לבולעו שנ' חפף עליו וגו' לפיכך זכה בנימן ונעשה אושפיזכן לשכינה והגמרא אינו מובן מאי לפיכך הלא ידע מתחילה שיהיה השכינה בחלקו ועוד מאי אושפיזכן והל״ל מקום לשכינה . והענין כמ״ש בגמ' שבג' מקומות שרתה שכינה בשילה ונוב וגבעון . ובית עולמי' . ובכולם לא שרתה אלא בשבט בנימין והיינו שבנימין ראה שיהיה השכינה בחלקו בבהמ״ק שהוא בית עולמים והיה מצטער על מקצת המזבח שאינו בחלקו ולפיכך זכה שנעשה אושפיזכן אפי' בשעה שהיתה השכינה אושפיזכן דהיינו בשילה ונוב וגבעון שהיתה בהם לפי שעה זכה ג״כ שיהא בחלקו :
Deuteronomy.33.12.4 ובין כתפיו שכן . הוא בהמ״ק כמ״ש ( זבחים נ״ד ע״א ) סבור למבנייה בעין עיטם וכו' אמרי ניתתי ביה קליל שנאמר ובין כתפיו שכן והיה בחלק בנימין :
Deuteronomy.33.12.5 ובין כתפיו שכן . הוא בית ראשון ושני ישכן לבטח עליו . הוא לע״ל . והן ב' לשונות עבר ועתיד שכן . ישכן . וישכן הוא שיורי דתיובתא והיו״ד לא יתגלה אלא לע״ל שבו יחיו המתים נגד נשמתא לנשמתא ולכך אמר כאן ישכן בג' עלמין בג' דרגין בסוד אשה ריח ניחח לה' והוא לע״ל שאז יתגלה ולכך נאמר עליו . וגם ובין כתפיו שכן . שבנוקבא בא הדעת בין הכתפים ולע״ל שיהיה בסוד דכורא יהיה הדעת במוחין וכן בנשיאות כפים לברך את ישראל . במקדש היה על גבי ראשיהם ובמדינה נגד כתפיהם שנשאו ידיהם למעלה לדרגא שעליהם :
Deuteronomy.33.12.6 חפף עליו . זהו שילה ונוב וגבעון וז״ש כל היום :
Deuteronomy.33.12.7 ידיד ה' . הוא במדבר ששם שרתה השכינה באתגלי' כמ״ש כי עין בעין יראו ה' והיינו בחלקו של בנימן ואמר ידיד ה' ישכן . ראשית ואחרית כחדא דלא מתפרדין ואח״כ אמר ממטה למעלה כסדר :
Deuteronomy.33.12.8 לאיש חסידך . לא יש הוא ד' כתרים שמחכמה ולמטה הוא יש . חסידך . חסיד הוא ט' שילובין שהם חסד והעשירי שם חסד דמשתתף בהו והוא חסיד בחסד והן חושבן המרגלא וז״ש והוכן בחסד כסא וכמ״ש השמים כסאי והוא שמי השמים והיו״ד של השמים חכמה דשריא בגוייהו :
Deuteronomy.33.13.1 וליוסף אמר מברכת ה' ארצו . פי' שתהי' לו עצם הברכה והחילוק שבין עצם למקרה . עצם הוא נשאר לעולם . וממקרה פעמים נופל ויש שני מקרים . דבוק ושאינו דבוק כמו קור המים שהוא מקרה דבוק וחום המים הוא מקרה שאינו דבוק שאם יתפרד מן האש אזי יתקרר תיכף וישאר על טבעו ושניהם אינן דבוקים בעצם כי יכולין לפטור ממנו אבל לחות המים הוא בעצם כי בלא לחות אינן מים כלל :
Deuteronomy.33.13.2 ממגד שמים . מגד הוא לשון מתיקות והמתיקות לפירות ולתבואה הוא ע״י הטל והטל הוא מן השמים בעצם אבל הגשם והשלג הם למעלה מן השמים אלא שהן יורדין מן השמים . והמים של מעינות ותהומות הוא מן הארץ וז״ש כאשר ירד הגשה והשלג מן השמים ובטל נאמר ויתן לך האלהים מטל השמים וכתיב ובמים עזים נתיבה והשלג מן הראשונה וטל מן השלישית והמים מן השניה ורביעית . אלא דאתפלגין חציו למעלה מרקיע וחציו למטה וכמ״ש במ״ב פלג אלהים מלא מים שמהם הגשמים יורדין והחמישית הוא הקרח שמחובר מלמעלה ומלמטה והכפור יורד על המים ונעשה קרח כמ״ש ( איוב ל״ח כ״ט ) וכפור שמים מי ילדו והוא מג' שמות דאבהן . וקרח מב' שמות מורכבין יחד בין נו״ה בה' שמה שהם נקראי' מעלה ומטה וה' מיני מים בה' שמהן בה' דרגין . ומתהום רבצת תחת . שתהום משקה הארץ מלמטה כמ״ש אין לך טפה יורדת מלמעלה שאין טפחיים עולה כנגדה מלמטה ואמר רובצת תחת שתהא רובצת סמוך לארץ ממש כמ״ש ( סוכה נ״ג ע״א ) אמר דוד וכו' כמה דמדלי טפי מרטב לעלמא ולכן אמר ט״ו שיר המעלו' אבל כאן רובצת ממש שבו שורה הדעת וכמ״ש והאדם ידע וגו' וכתיב בדעתו תהומות נבקעו ושחקים יערפו טל ולכן נתברך כאן בטל ובתהומות :
Deuteronomy.33.14.1 וממגד תבואת שמש . שיש תבואה שמתבשלת מן השמי' והוא הטל וכמ״ש בפ' ארץ חטה ושערה :
Deuteronomy.33.14.2 וממגד גרש ירחים . הם שעורים שמתבשלות מן הלבנה בלילה וכן בעומר כתיב גרש אלא ששם שי״ן שמאלית וכאן ימנית ולפי שהיא סמוכה לשמש הוא גבורות ממותחות ולכן בא העומר ממנה וכן במנחת קנאות כתיב מנחת זכרון וגומר ואמר כאן ירחים ולמעלה שמש . שהתבואה המתבשלת בשנים עשר חדשים והוא בהקף שמש פעם אחד בהקף שנה אבל בלבנה י״ב פעמים היא מקפת בכל חודש אחת :
Deuteronomy.33.15.1 ומראש הררי קדם . שנבראו בקדמותן של עולם והיא במרום הרים היפוך מן הגיהנם שהיא מתהום ואמר צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה והעדן בראש כולם וז״ש ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם הן הרים שבא״י שהן נקראים גבעות וכמ״ש הליכות עולם לו שחו גבעות עולם שכולם כלולין ביוסף הצדיק .
Deuteronomy.33.16.1 וממגד ארץ ומלאה . הם הפירות שממלאין כל הארץ כמ״ש ארץ צבי מה צבי אין עורו מחזיק וכו' :
Deuteronomy.33.16.2 ורצון שכני סנה . היו״ד מאותיות האמנתי״ו הנוספות כמו מושיבי המשפילי ודומיהן ופי' סנה קוץ . והוא במקום החורב ולכן נקראו סיני וחורב והשוכנים במקום יבש ערבה ושוחה בוודאי הם תאבים ורוצים לכל דבר כמבואר אביון שתאב לכל דבר . ופירוש הפסוק ורצון שוכני סנה שהם התאבים ורצונם לכל דבר ישיגו הכל ביוסף :
Deuteronomy.33.16.3 תבואתה לראש יוסף . פי' תבוא זאת הברכה לראש יוסף וכמ״ש פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון והן שני ברכות וכן אמר למטה נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' נזיר אחיו . פרישא דאחוהי :
Deuteronomy.33.16.4 ויש בברכות יוסף ח״י ברכות ט' כתובים בפסוקי' אלו . מברכת וגו' והן הכל כפולים לראש ולקדקד והן ח״י עלמין לצדיק וכמ״ש בת״ז ויתן אותם ברקיע השמים ט' מלעילא לתתא וט' מתתא לעילא שהוא ח״י בשני עולמות והן ט' נהורין וכנגדן ח״י ברכות בתפלה כמ״ש ברכו' לראש צדיק ולכן לא נזכר ברכו' בשארי שבטים כמו ביוסף שהוא מלא ברכו' וכן ברכת אבינו יעקב ואת שדי ויברכך וגו' וצדיק הוא מב' שמות בחו״ב ותשובה הוא מב' שמות דדעת דו״נ כמבואר . תשובה תשוב ה' וביו״ד ימי תשובה ידיו פתותות לקבל שבים ימין ושמאל ולכן אומרים בר״ה ג״פ עשרה של מלכיו' זכרונות ושופרות וכנגדן הזכיר ר' אבהו ל' קולות ולפי שצדיק נכלל מעשרה לפיכך אמרו שתי ברכאן דצלותהון כנגד עשרה דברים שנאמרו כאן וח״י אזכרות שבק״ש וח״י פעמים אברהם יצחק יעקב כנזכר בתורה וח״י פעמים אל משה ואהרן וח״י ציווים בפ' פקודי וא' הוא הכולל כמו א' שבק״ש שנאמר וירא משה את כל המלאכה וגו' וח״י שמות שבמזמור לדוד הבו לה' בני אלים וגו' וח״י מזמורים עד יהיו לרצון וח״י יו״ט כמ״ש לאתת ולמועדים וח״י פעמים יראת ה' במשלי . וח״י נענועין בלולב והם נגד ח״י חוליות שבשדרה וז״ש צדיק כתמר יפרח שהלולב דומה לשדרה וז״ש בגמ' כנגד ח״י חוליות שבשדרה ואלו הברכות הן נגד הברכות שנאמרו במשיח שכולן כלולין בצדיק והוא מה שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' והן ארבע רוחין ונגד ה' נשמתין וד' עליונים נקראים רוחין שמסתיימין ברוח כמ״ש בזוהר פרשה ויקרא עולה הוא דכר וכו' וע״ש . ורוח ה' . היא יחידה שכולם כפולין והיא יחידה ששם אין נוקבא שנאמר ואין אלהים עמדי . רוח חכמה ובינה . הוא החיים כמ״ש והחכמה תחי' בעליה ונאמ' כי חיים הם למוצאיה' וכמ״ש בת״ז ועיקר החיים לעה״ב שאין משתה שם והן מחשבה ושכל המעשי . ושכל המעשי נחלק לשנים . והם בינה . ודעת הנכלל בה כמ״ש אם אין דעת אין בינה ועל זה נאמר ( ישעיה ל״ב ט״ו ) עד יערה עלינו רוח ממרום . רוח עצה וגבורה . הוא ברוח ממש והוא המתעורר והמניע שהם שתי בנות וכן לאה ורחל שהוא רוח המתעורר והמניע אבל המרגיש הוא בנפש ועליו נאמר והריחו ביראת ה' וגו' ובנפש הצומחת נאמר ונצר משרשיו יפרה ונפש הצומחת עליה נאמר ויהי האדם לנפש חיה ונאמר באיוב ( ל״ג י״ח ) יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח ותקרב לשחת נפשו וגו' ( שם כ״ב ) פדה נפשו מעבור בשחת וחיתו באור תראה והגוף שהוא נגד הדומם נאמר ויצאו חוטר וגו' והוא נגד מלכת שהיא נכללת בכ״ע ונעשית כפולה והן חמשה שכוללין עשרה ועל זה נאמר ושפט בצדק דלים והוכיח וגו' . לימינו . והכה ארץ וגו' . לשמאלו . והיה צדק וגו' . לאמציעתו וכמ״ש האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו וגו' האלהים הרעה אתי מעודי וגו' . וגר זאב עם כבש ג' מיני בהמות . והחיות ג' טהורות וג' טמאות והתשיעית נכללת מבהמ' וחיה שהוא שור הבר והוא ותאו אבל מ״מ היא נכללת בימין כמבואר ( ברכות נ״א ע״א ) בכוס של ברכה נוטלו בשתי ידיו ונותנו לימין ולכן היא טהורה והן כנגד ד' מלכיות המציקין לה שעליהם נאמר עמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ופרה ודוב תרענה יחדיו ירבצו ילדיהן . נגד ישמעאל ועשו ימין ושמאל שכוללין הכל . ואריה וגו' הן הערב רב באמצעיתא ולכן לא נאמר בזה תיבת יחדו שגם בעוה״ז נקראו גרים אלא שלע״ל לא יטרפו רק כבקר יאכל תבן ועליהם נאמר ואצרף כבור סיגיך וגו' ושעשע יונק וגו' הוא השטן שעולה ומרגיז יורד וכו' והנה עשרה האלו הן תשעה שכלולין בארץ שאף שהנפש היא כלולה משבעה מ״מ היא אחד . כמו הארץ אע״פ שהיא כוללת שבעה ארצות מ״מ היא ארץ אחד וכן אמר כאן תשעה דרגין כולם כלולין בארץ וכמו שהגוף נכלל בכ״ע כן הוא אומר מברכת ה' ארצו שהיא נכללת בכ״ע :
Deuteronomy.33.16.5 ( יג ) מברכת ה' . נגד רוח ה' :
Deuteronomy.33.16.6 ממגד שמים מטל ומתהום וגו' . כנגד חכמה ובינה כמ״ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה :
Deuteronomy.33.16.7 ( יד ) וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים . שהן כנגד יום ולילה והם כנגד עצה וגבורה שעצה הוא בלילה כששוכב וכמ״ש כל הלילה הוא ישן וגו' וכמ״ש ברוך ה' אשר יעצני אף לילות וגו' וביום הוא המעשה והגבורה להתגבר וכו' :
Deuteronomy.33.16.8 ( טו ) ומראש הררי קדם . הוא נגד והריחו ביראת ה' בריחין דבושמין דג״ע :
Deuteronomy.33.16.9 וממגד גבעות עולם . כנגד ונצר משרשיו יפרה ששם כלולים כל המטעים כמ״ש לא תחס' כל בה וכמ״ש בשלמה יודע היה שלמה וכו' .
Deuteronomy.33.16.10 ( טז ) וממגד ארץ ומלאה . הוא כנגד דעת וכמ״ש ומלאה הארץ דעה :
Deuteronomy.33.16.11 ורצון שכני סנה . כנגד יראת ה' כמ״ש רוצה ה' את יראיו והיא לית לה מגרמה כלום וכלולה מכולם וכמ״ש ויראת ה' היא אוצרו . ואוצרותיהם אמלא :
Deuteronomy.33.16.12 מברכת . הוא מה שנאמר יושב בסתר עליון בצל שדי ששם ג' מוחין דנצח . ושם רק ב' מוחין אבל כשהיא מקבלת מן בעלה היא מתמלאה בג' וכן נאמר בצלו חמדתי ולא בצל הדיוט דהדיוט הוא למרי' והן הב' כרובים כתריאל ומטטרון לכן נאמר עליון . ונאמר מברכת ה' ששם שורה השם כמ״ש בתז״ח פ״א א' אינון נשמתא אתו מכורסיא ובגין דתמן יה דאיהו מנהיג כלא טעמי כו' ואינון ב' כרובים דנעילא וכרובים דתתא אינון מטטרון וסנדלפון :
Deuteronomy.33.16.13 ממגד . בשמהן דחו״ב ששם כל מגדים המתפשטים בכל וכמ״ש ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים ראשית ואחרית מה דהוי ומה דעתיד למהוי ואלה ח״י ברכאין הם כפולין כאן ובברכות יעקב כמ״ש מאל אביך וגו' ולכן נאמר ברכות לראש צדיק שהצדיק אע״פ שכלול ח״י עלמין מ״מ הוא מב' ח״י ולכן נקרא יוסף הצדיק גילופין דיוסף וכן ברכות ג״כ ב' ח״י בב' גילופין שהן בחו״ב ב״פ חב״ד והן נגד ח״י ברכות דתפילה . ותיקון התפילה ב״פ ח״י בלחש ובקול והן ב״פ שם של יסוד בגילופין דלעילא ותתא וז״ש תבואתה לראש ולקדקד וכן אמר יעקב לראש והם ד' חותמות שבהם נחתם שמים וארץ . לקדקד הוא ד' שמהן של אבהן כמו שנאמר וארא אל אברהם וגו' ויעקב כלול בב' לעילא ולתתא . ולכן לקח ללאה ולרחל ב' אמהות והכל כלולין בצדיק :
Deuteronomy.33.17.1 בכור שורו הדר לו וגו' . הוא נקרא שור ע״ש כוחו שכובש כל המלכים ומנצח אותם והענין דחותמו דיוסף הי' שור רשומי' דברית בכורסייא מילה ופריעה שהוא בחי' הנקרא שור וכולל חותם דכל ד' חיות וא' הוא דכורא ופריעה הוא סיומא דשמא מפרש ור״ת ג' אלפין ויו״ד והוא משמא מפרש וגדולה מילה . שנכרתו עליה י״ג בריתות והן ג״כ י״ג אתוון כמו גילופי השור ובכור שורו הוא יהושע שהי' ראשון לכל השופטים והמלכים :
Deuteronomy.33.17.2 הדר לו . שנאצל מהוד של משה כמ״ש ונתתה מהודך עליו והכל כלולין בצדיק שכל נה״י משמשין בצדיק וז״ש בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה פנה צדיק וכו' ועיר הוא נה״י והדר הוא שם מ״ב ז' אותיות דמרגלא והוד הוא השמינית כמ״ש למנצח על השמינית והוא מסטרא דדעת שנתחלפה הוד בהדר ולכן כאן הוד קודם להדר שממנו נאצל ההדר . וקרני ראם קרניו . הם מלכי ישראל שנמשחו על פי השם ירבעם מאפרים וע״ש נקרא כל ישראל אפרים ויהוא ממנשה וז״ש והם רבבות וגו' :
Deuteronomy.33.17.3 קרניו . הם ב' השופטים ירובעל ויפתח שנצחו ג״כ שלא ע״פ טבע והעיקר הענין הוא על משיח בן יוסף שהוא הראשון לגאולה לכך נאמר בכור שורו משיח הראשון וכמ״ש בר״מ אריה לימינו הוא משיח בן דוד גור אריה יהודה . והשור לשמאלו הוא משיח בן יוסף שעתיד להשמיד הכל כמ״ש בר״מ בר' משפטים נטלי כולהון מגבורה ומשיח בן אפרים נטיל נוקמיה משנאיה וכו' בדרגא דמשיח בן יוסף והוא דכתיב עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה דעלייהו אתמר בפרוח רשעים כמו עשב וגו' . הדר לו . כמ״ש לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים וגו' הדר הוא לכל חסידיו וכמ״ש בתז״ח פ' יתרו כיון דאנהרוה בחיוורא כאבנא בדולחא וכו' כדין איהו שפירו וכו' וכדין אתוון מנצצן וכו' והוא מ״ש דרך כוכב מיעקב וכמ״ש דעתיד לאתגליא כוכב מנצצא וכו' :
Deuteronomy.33.17.4 וקרני ראם . הוא מ״ש ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת :
Deuteronomy.33.17.5 קרניו . הוא מ״ש והיה אדום ירשה וגו' והיה ירשה וגו' שאין זרעו של עשו נמסרין אלא ביד זרעו של יוסף ( עובדיה ) וכמ״ש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד וגו' דבר . והיכן דבר הוא כמ״ש פ' בלק והאביד שריד מעיר והוא מ״ש כאן בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ שמחבר שניהם וז״ש וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וז״ש והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה וכמ״ש שובה ה' רבבות אלפי ישראל שביקש משה מהש״י שיעשה את ישראל אלפים ורבבות ובהם נתברך יוסף כמ״ש וידגו לרב בקרב הארץ ורבבות הוא מימינא ואלפים משמאלא כמ״ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך וז״ש וישת ימינו על ראש וגו' . מלא הגוים הוא בסוד אוד מוצל מאש והוא בסוד כתרין ועטרין ראשין דחו״ב וזו״נ כמ״ש בתיקונים תיקון עיי״ן
Deuteronomy.33.18.1 ולזבולן אמר . לפי שבזבולן היו סוחרים ותגרים ובחלקו נפלו ימים ששם ספינות באים כמ״ש זבולן לחוף ימים ישכן וגו' :
Deuteronomy.33.18.2 ויששכר באהליך . פי' בחלקו של יששכר נפלו פלטרים גדולים בנינים נאים ונפלאים והיו משכירין לכל הבא בא״י שהיו שוכרים אצלם הבתים מחמת יופיין וכמ״ש בפ' ויחי וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ע״ש בתרגום אונקלוס וזהו ויששכר באהליך ובגמ' דרשו באוהליך של תורה שהיו יושבי אוהלים ונשתתפו יחד ולכן ברכם בברכ' ח' וכולל יששכר בברכת זבולן וכן אמרו בספרי ויששכר באוהליך מלמד ששבטו של יששכ' משתבח בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ( ד״ה א' י״ב ל״ב ) וכן מצינו באביו ששיבחו שנא' וירא מנחה כי טוב . ופי' מנוחה כי טוב זו תורה שבכתב . ואת הארץ כי נעמה . זו תורה שבע״פ שמסורה לבני אדם כמ״ש וחיי עולם נטע בתוכנו . ועליהם נאמר מה טוב ומה נעים וגו' ולכן נעמה לשון נקבה והן בג' שמהן שלה :
Deuteronomy.33.18.3 יטוב . בחו״ב . ויט שכמו לסבל הן מדרשי התורה ספרא וספרי וכו' שמחברים יחד ועליהם נאמר גם יחד . ואמר שכמו לסבול שהו' קשה מאוד וכמ״ש והוא ירד והכה את הארי וגו' שלמד ספרא דבי רב ואמרו ( פסחים ס״ב ע״ב ) בין אצל לאצל ארב' מאה גמלי וכו' ויהי למס עבד . שלמדו לכל ישראל תיר' וכמ״ש ומבני יששכר יודעי וגו' וכמ״ש ר״ג ( הוריות יו״ד א' וב' ) לא שררת אני נותן לכם אלא עבדות אני נותן לכם עד עתה הייתם ברשותכם אבל עכשיו אתם משועבדים לצבור :
Deuteronomy.33.19.1 עמים הר יקראו . כמ״ש בספרי שהיו אומות עולם והמלכים מתכנסו' ובאות לפרקמטיא של ארץ ישראל והם אומרי' הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרקמטיא של יהודה מה טיבה ועולים לירושלים ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד וכו' ואינן זזין משם עד שמתגיירין ובאים ומקריבים זבחים ועולות שנאמר שם יזבחו זבחי צדק ואמר זבחי צדק שנעשין גירי צדק וזבחיהם נקראו זבחי צדק שמתגיירין וזובחין לשם שמים . ואמר הר יקראו שמתכנסין להר הבית לתפלה ולקרבנות לזבוח בעזרה וכמ״ש לכו ונעלה וגו' אמר כי שפע ימים יינקו ושפני וגו' לפי שיניקתם משני חלקים הים והמדבר . כי חול הוא מדבר וכן הן נגד המקדש אברהם קראו הר והוא הר הבית יצחק קראו שדה והוא העזרה ששם העבודה מלך לשדה נעבד . והגרים אחיזתם הם באברהם ויצחק ולא ביעקב שיעקב היתה מטתו שלמה וכו' :
Deuteronomy.33.19.2 כי שפע ימים . אמר בספרי שהים נוטלת בשפע ונותנת בשפע והשפע הוא מן ג' אתוון של השם וימים הם שנים ואמר ימים שהן תרין חו״ב כמ״ש בת״ז למאן אינון ינקון וכו' ואין לך באותיות כפול אלא ים לכן נאמר ימים שכלולין זה בזה ושפע הוא הדעת שמהם יונק צדק . והם בשם מ״ב ש״י נהורין בשני הפנים :
Deuteronomy.33.19.3 ושפני טמוני חול . שפוני הם החשובים כי מחמת ב' דברו' הדבר יקר א' מחמת שאינו בנמצא וא' מחמת שהוא חשוב בעצמו ולכך אמר כאן ושפני טמוני את שניה' יירש . וחול הוא גבול לים וכמ״ש בפ' ויחי זבולן לחוף ימים וגו' :
Deuteronomy.33.20.1 ולגד אמר ברוך מרחיב גד . כי גד הוא ז' אתוון דמ״ב וז״ש מרחיב גד וכמ״ש כי בי ירבו ימיך . והענין ברוך מרחיב גד כדאי' בספרי מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח :
Deuteronomy.33.20.2 כלביא שכן . בלא מצרים שראובן ומנש' היו להם מצרים סביב . עמון ומואב וגשור ומעכת :
Deuteronomy.33.20.3 וטרף זרוע אף קדקד . שהגבול שלו הי' כמו ראש וזרוע דהיינו החתיכ' היוצאת לצד מזרח הי' כמו ראש והוא מתפשט עד נחל זרד שהוא דיבן גד . ורז״ל אמרו ניכרין היו הרוגי גד שהיו מכין זרוע וקדקוד בפ״א ויש ליתן טעם על זה לפי שארז״ל סח בין תפלה של יד לתפלה של ראש חוזר מעורכי מלחמה לפי שיש בה קצת עביר' והורה לנו כי שבט גד היו צדיקי' ביות' והיו נזהרין גם בזה ולכך זכו להרוג הראש עם הזרוע בפ״א דהיינו הזכות של הראש והזרוע :
Deuteronomy.33.21.1 וירא ראשית לו . פי' בחר לו נחלה בראשית של א״י :
Deuteronomy.33.21.2 כי שם חלקת מחקק ספון . מחוקק פי' גדולי' ורוזנים ושם חלקת הגדולי' :
Deuteronomy.33.21.3 ויתא ראשי עם . שהלך לפני ב״י למלחמה כמ״ש והחלוץ עובר לפני העם :
Deuteronomy.33.21.4 צדקת ה' עשה . זה ידוע כי צדקה הוא יותר מן המשפט ובני גד ובני ראובן כשבקשו נחלתן אמר משה אם יקבלו עליה' שילכו עם ב״י כו' ואמרו את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה נחנו וגו' והוסיפו במאמ' זה שרוצים להתעכב עוד אפי' שבע שחלקו וכמ״ש עד התנחל וגו' ואח״כ אמר משה לאלעזר והודיעו שהסכי' הקב״ה ע״ז שיתעכבו גם ז' שנים של חילוק וכאשר אמרו את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה ונמצא זה צדקה משלהם שמתחלה לא רצה משה אלא ז' שנים של כיבוש רק הם הוסיפו ו' שנים של חילוק ואז נתרצה הקב״ה ג״כ על זה וזהו צדקת ה' עשה שקיימו הצדק' שהסכים הקב״ה על זה והמשפט הוא לישראל :
Deuteronomy.33.21.5 ויתא ראשי עם . הן ד' ראשים כמ״ש והיה לארבעה ראשים וכמה שכתוב ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבה של עם . פי' בסביבות כל הצדדין שלא ינוסו כמבואר וכשילין של ברזל בידיהם כו' . כי ראש נחלק לד' כמבואר . ומרומז ג״כ שלעתיד לבוא יזכה גם כן לילך בראש כולם כמו שעשו בעה״ז . כלביא הוא ז״ת דאימא וכן כלביא הוא בג״ר להאיר להם :
Deuteronomy.33.21.6 וטרף . שילוב הידוע פנים ואחור שהוא כנגד תפילין של יד ותפילין של ראש ובספרי ובגמ' דסוטה סוף פ״א דרשו וירא ראשית . זה משה שמשה נקרא ראשית תרומה של עולם . ראשית חכמה . כי שם חלקת מחקק ספון . זה קברו של משה שנתונה בחלקת גד מששת ימי בראשית והוא באמת בחלקו של ראובן שנא' עלה אל הר העברי' הזה הר נבו ומה ת״ל כי שם חלקת מחקק ספון מלמד שהי' משה מוטל מת בכנפי שכינה ד' מילין כו' ובגמ' סוטה ספ״א תניא ר״א הגדול אומר שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל בת קול משמיע כו' ולמדו זה מראשית שהוא ד' והוא י״ב :
Deuteronomy.33.21.7 מחקק . שע״י נתנו רמ״ח מ״ע ונאמר לא יסור שבט מיהודה ומחקק וגו' ועל זה הוא אומר אנכי ה' אלהיך ונאמר ואדם אין לעבד את האדמה זה משה שהוא שליט בכל הרקיעין ובכל ממונין ובכל כרסוון שנאמר וירדו בדגת הים וגו' :
Deuteronomy.33.21.8 ויתא ראשי עם . כמ״ש בספרי מלמד שמשה יהיה עתיד לכנס בראש כל חבורה וחבורה . בראש חבורה של בעלי מקרא . ובראש חבורה של בעלי משנה . ובראש בעלי הלכה ובעלי הגדות ועל זה נאמר ויתא ראשי עם תורה שבכתב הוא ראש . ותורה שבע״פ הוא סוף :
Deuteronomy.33.21.9 צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל . למעלה אמר כי שם חלקת מחוקק וגו' שלמד תורה ברבים כמבואר ( בסנהדרין ה' ע״א ) מחוקק אלו נשיאי א״י שלמדו תורה ברבים ומלבד זה עשה ב' דברים צדקה ומשפט עם כל ישראל כמ״ש כי יבא אלי העם לדרש אלהי' והוא צדקה גדולה כל דבר שהיה לכאו״א בא אליו לדרש אלהים והוא היה דורש מן השם והגיד להם . כי יהיה להם דבר בא אלי וגו' הוא משפט . והשלישי' והודעתי את חקי האלהי' ואת תורתיו כו' וכמ״ש בפ' דברי' :
Deuteronomy.33.22.1 ולדן אמר דן גור אריה . באלו ב' כתב גור אריה ביהודה ובדן כמ״ש בספרי לפי שהיו סמוכין לספר . וגור הוא שם מ״ב ואריה . וא' עם ז' אתוון הוא בשם ע״ב . וגור לבד ז' קשרים וארי' עם ז' קשרים לכן נאמר בשניהם גור אריה ימינא ושמאלא מ״ב וע״ב :
Deuteronomy.33.22.2 יזנק . כמ״ש בספרי מה זינוק זה יוצא ממקום א' ונחלק לב' מקומות כך שבטו של דן נטל לו חלק בשני מקומו' וכן הוא אומר ויצא גבול בני דן מהם וגו' ( יהושע י״ט מ״ה ) מן הבשן . שהיה גבולו מגיע לעבר הירדן לנחלת עוג מלך הבשן שהירדן יוצא ממערת פמייס מגבול של דן :
Deuteronomy.33.23.1 ולנפתלי אמ' נפתלי שבע רצון . כמ״ש בספרי שהי' נפתלי שמח בחלקו בימי' ובדגי' וכו' :
Deuteronomy.33.23.2 ומלא ברכ' ה' . ברכת גינוסר שהוא ים כנרת :
Deuteronomy.33.23.3 ודרום ירשה . שהי' נוטל את כל הירדן עד חלקו של יהודה כמ״ש וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן ( יהושע ט״ו ה' ) ואמר שבע רצון ומלא וגו' שהן ב' ברכות רצון וברכה כמ״ש פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון . והרצון הוא ב' שמות דאמא בגלופין והם שמות בי״ה ה' . ושבע . שהוא שם מלא במלואה כי ברכת ה' הוא תשעה חסדים . ומלא הוא העשירית רוה״ק שנכלל בג' אתוון וזהו מגדל עוז שם ה' כמ״ש כוסי רויה :
Deuteronomy.33.23.4 ים ודרום . הוא ים של אלהים שהוא דין . ודרום . הוא הגילופין שלו ושם אלהי' בגילופין שהוא כולו רחמי' וזהו סוד דרום :
Deuteronomy.33.23.5 ואמרו בגמ' שהן נוחלין ב' עולמות שנאמר בי״ה שנברא בהן עוה״ז ועה״ב :
Deuteronomy.33.24.1 ולאשר אמר ברוך מבנים . אמר שהי' בחלקו של אשר שמן הרבה וכל מי שצריך שמנים בא אצלו לקנות וכל כסף של שאר השבטים היה מגיע לידו ולכך נאמר ברוך מבנים ר״ל משאר השבטים והברכה שורה בשמן כמ״ש בזוהר בפסוק מה יש לך בבית ותאמ' וגו' כי אם אסוך שמן . ושמח שמחה גדולה ששם שורה הברכ' וכמ״ש כשמן וגו' כי שם צוה ה' את הברכה וכן הרצון משם וז״ש יהי רצוי אחיו . פי' שהכל יהיו צריכין לו ואוהבין אותו . וטבל בשמן רגלו . כמבואר זהו גוש חלב שמושכת שמן כנחל וכ״ה במנחו' ( דף פ״ה ע״ב ) פעם א' נצרכו להן אנשי לודקיא כו' אמרו לו לך לגוש חלב הוציא לו ספל של זהב מלאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנא' וטבל בשמן רגלו כו' ומדד לו שמן במאה רבוא וכו' ורז״ל דרשו שהיו בנותיו יפיפיות מאד מחמ' השמן וכמבוא' ( מגיל' י״ג ע״א ) אנפקינון כו' שמשיר את השער ומעדן את הבשר והיו נשואות לכהונה והכהני' הם עשירי' גדולי' כמ״ש רוב' של כהני' עשירי' היו מחמ' הקטורת וזהו ברוך מבני' אשר .
Deuteronomy.33.25.1 ברזל ונחש' מנעלך . שהי' יושב על הים הגדול והוצרך לדלתות נחושת ובריחי ברזל והוא היה המנעול חזקתם של כל ישראל :
Deuteronomy.33.25.2 וכימיך דבאך . שכל הימים הי' זבת שמן בקיץ ובחורף כי זיתי' אינן נושרין לא בימות החמ' ולא בימות הגשמי' וגם אמ' ברזל ונחשת מנעלך שארנו יהי' מושך שמן כנחל ביום ובלילה ולא היה נגנבים כי ברזל ונחשת מנעלך שהיא סגורה בדלתי נחושת ובריחי ברזל . והנה פתח בשבחו של הקב״ה וישראל . ה' מסיני בא . וברכת השבטים בפרט . וחזר לשבחו של הקב״ה וישראל בכלל . וסיפר את כל הניסים שנעשו מיציא' מצרי' ואילך אין כאל ישרון . הוא יציאת מצרים כי מבואר שהיא שקולה כנגד כל הניסים שבתורה . ובו נודע שאין כמוהו בכל הארץ . וכמ״ש בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ . ולמען ספר שמי בכל הארץ . ואמר אין כאל ישרון פי' כאל של ישורון . שנבחר לו אז לעם כמ״ש שלח עמי ויעבדני . וקרא ישורון על השירה הראשונה ששרו לו ביציאת מצרים כמ״ש השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג :
Deuteronomy.33.25.3 רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים . פי' שהוא בגאותו רוכב שחקים ששולט עליהם והוא קריעת ים סוף שנעשו בו ב' ניסים א' להציל את ישראל וא' לשקע במים המצרים וכמ״ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב שבאחד הציל את ישראל ובב' עשה נקמה במצרים וכמ״ש נחית בחסדך עם זו גאלת . זו ישראל ונאמר אשירה לה' כי גאה גאה שמתגאה על כל הגאים . והוא סוס ורכבו רמה בים וזהו ובגאותו שחקים כי מן השחקו נלחם עמה' כמ״ש ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה . עכן וחושך . למצרים מעבי שחקים . ויאר לישראל . מן הרקיע שבו כל המאורות :
Deuteronomy.33.27.1 מענה אלהי קדם . מענה . היא הסבה שעליהם מלמעל' כמ״ש עליון שמת מעונך :
Deuteronomy.33.27.2 ומתחת זרעת עולם . כמבואר ( חגיגה ע״ב ) הארץ על מה עומד' על עמודי' וגו' על ההרים וגו' רוח בסערה וכו' וסערה תלויה בזרוע של הקב״ה שנאמ' ומתחת זרועות עולם ופי' שני עולמות שה' כח וגבורה שנקראים זרועות של הקב״ה אלא שנכלל גבורה בכח כמ״ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך וגו' ולכך אמרו בזרועו של הקב״ה וכן היו בסיני במ״ת כמ״ש מן השמים השמיעך את קלו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש . אמר אשו ואמר גדולה כמבואר בא הכתוב הג' והכריע ביניהם שקולו מן השמים ואשו בארץ וזהו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני :
Deuteronomy.33.27.3 ויגרש מפניך אויב . הוא סיחון ועוג ורמז בו ג״כ לעמלק שגרשו מן העוה״ז ועוה״ב כמ״ש כי מחה אמחה את זכר עמלק וגו' והוא אויב הגדול מכל . ויאמר השמד . הוא מדין שצוה אותם להשמיד כמ״ש צרור את המדינים והכיתם אותם :
Deuteronomy.33.28.1 וישכן ישראל בטח . הוא ארץ סיחון שירשו את ארצו והחרימו את עריו ואת כל אשר בו :
Deuteronomy.33.28.2 בדד עין יעקב . הוא ארץ מדין שירשו את ארצם ג״כ ולא הותירו מהם רק טף ונשים אשר לא ידעו וגו' התיו לכם . לשפחות . ואמר עין יעקב . אלו הכשרים שבישראל שלא נתנו עיניהם על בנות מואב וכמ״ש כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו וגו' ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום :
Deuteronomy.33.28.3 אל ארץ דגן ותירוש . הוא ארץ יעזר וגלעד כמ״ש והנה המקום מקום מקנה כי הם רועים מן השחת ומן הזמורות ובשבחה של הארץ דיבר הכתוב :
Deuteronomy.33.28.4 אף שמיו יערפו טל . הוא ארץ עוג מלך הבשן כמ״ש כטל חרמון וגו' וכתיב הרעיפו שמים ממעל ואמר אף שמיו . שהטל אינו מיוחד אלא לא״י כידוע וכמ״ש ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וכמ״ש שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה ובכאן נתקיימו מקצת ברכות של יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל :
Deuteronomy.33.28.5 וישכן ישראל בטח . מחמת שובע הגדול כמ״ש ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם :
Deuteronomy.33.28.6 בדד עין יעקב וגו' . הוא מה שנאמר החיו לכם . לעבדים ולשפחות וכמ״ש יעבדוך שמים ועד כאן מדבר בנסי מדבר . ועכשיו מתחיל בנסי א״י שנעשו בימי יהושע לכן הוא בפסוק בפ״ע .
Deuteronomy.33.29.1 אשריך ישראל מי כמוך . בהעברת הירדן שזכו בה לכנום לא״י כמ״ש ( מלאכי ג' י״ב ) ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' . ור״ל ארץ חפץ . שחפץ בה השי״ת ושבחה מבוא' בכל התורה ארץ חמדה טובה וכו' כי הארץ אשר אתה בא שמה וגו' וכמ״ש ( ביהושע כ״א : מ״ה ) לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל הכל בא . וכל תשוקתו של משה היה לכנוס בה כמ״ש אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם וגו' :
Deuteronomy.33.29.2 מי כמוך . בימי יהושע כמ״ש ( יהושע ה' א' ) ויהי כשמע כל מלכי האמרי וגו' וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני ב״י וכמ״ש שמעו עמים ירגזון וגו' נמגו וגו' עד יעבר עם זו קנית וגו' ונא' ( יהושע ג' יו״ד ) בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם . שזה השם אינו מיוחד אלא לישראל לבד וכמ״ש אל חי חלקנו וזהו מי כמוך :
Deuteronomy.33.29.3 עם נושע בה' . זהו כבישת יריחו שנכבש ע״י השם שנפלה חומת יריחו :
Deuteronomy.33.29.4 מגן עזרך . בהליכתם להר גרזים ולהר עיבל שהלכו יותר מס' מיל באותו יום ואין כל בריה עומדת לפניהם וכל העומד לפניה' מיד נתרז וכמ״ש לא יתיצב איש וגו' ורמז בזה ג״כ לימות המשיח . מי כמוך . בימי שלמה . עם נושע בה' . בימי חזקיהו . מגן עזרך . היא ירושלים והיא העיר הראשונה שנלחמו עם סנחריב :
Deuteronomy.33.29.5 ואשר חרב גאותך . בימי המן שכתב להרוג בחרב ואח״כ כל השרי' היו מנשאים את היהודים :
Deuteronomy.33.29.6 ויכחשו איביך לך . בימי אלכסנדר מוקדון שעל' להחריב את ירושלי' ואח״כ השתחוה לשמעון הצדיק :
Deuteronomy.33.29.7 ויכחשו איביך . אלו גבעוני' . וכן בימי חשמונאי' שכרתו ברית עמהם . ואתה על במותימו תדרך . לימות המשיח וכמ״ש ועל במותי וגו' . ועל ה' מלכים שהיה מלחמה גדול' שהפיל הקב״ה עליה' אבני ברד גדולי' והעמיד יהושע את החמה כמ״ש לאור חציך יהלכו לנוגה ברק וגו' וכתיב ( יהושע יו״ד כ״ד ) ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכו אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכי' האלה ויקרבו וישימו וגו' . ולכן אמר במותימו שהוא על הצואר תדרוך :
Deuteronomy.34.1.1 ויעל משה וגו' כמבואר ( סוטה סוף פ״א ) ששתים עשרה מעלות היה לו ופסען משה בפסיעה א' ר״ל מעלות שתים עשרה שבטים שזכה משה משם . מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה כמבואר למעלה שג' עליות היו לו שם בג״ר וכמ״ש ירום ונשא וגבה מאוד :
Deuteronomy.34.1.2 ויראהו וגו' . זה סוד הנה ישכיל עבדי . וסוד מערבות מואב הוא פרשיות של התורה סוד ג״ן סדרים של התורה ולכן נאמר פני משה כפני חמה והן מ״ח סדרים של התורה וה' סדרים של ראשי חמשה ספרי' שנכללי' באחד שהם כלל הכל והוא שער מ״ט . ה' אחרונ' של השם כלל הכל וי' הדברות הוא שער נו״ן בחכמה . ראש הפסגה . הוא ט' אותיות של הדעת עם הכולל וראש היא עשירית הכתר עליון שלו והיא דרגא של משה :
Deuteronomy.34.1.3 הר נבו . כמ״ש למעלה בפ' האזינו . ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן . הוא עבר הירדן מיריחו עד דן ממזרח א״י ואח״כ :
Deuteronomy.34.2.1 ואת כל נפתלי . היא בצפונה של א״י ממזרח למערב :
Deuteronomy.34.2.2 ואת ארץ אפרים וגו' . הוא אמצע א״י כמ״ש ( יחזקאל מ״ח ח' ) ועל גבול יהוד' מפאת קדים וגו' וכמ״ש ( מכות ט' ע״א ) ששכם היה באמצע ישראל ממש :
Deuteronomy.34.2.3 ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון . הוא דרום וכן היה בחלקם ג' ערי מקלט ביהודה ובאפרים ובנפתלי שהיו משולשי' בגבול' א״י שירש יהושע ומכאן ואילך הראה לו את הארץ שיתוסף עוד לעתיד וכמ״ש ביחזקאל :
Deuteronomy.34.3.1 ואת הנגב . זו תוספת שבדרום שיירשו את הר עשו כו' :
Deuteronomy.34.3.2 ואת הככר . זה מזרח ככר הירדן שהו' בקעת יריחו מקו' שעמד שם משה :
Deuteronomy.34.3.3 עד צער . בדרומה ולא זהו צער שנ' בסדום אלא הוא במי מריבה מדבר צין ועל שם המה מי מריבת קדש וגו' שאז נגזר עליהם גלות וגיהנם כידוע וכמ״ש ביחזקאל ( מ״ח כ״ח ) אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול וגו' ובצפון שם נאמר למעלה פסוק א' צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד . ובמערבה יתוסף להם עד הים הגדול שנאמר עד הים האחרון ורז״ל אמרו שהראה לו את כל הדורות דור ודור וחכמיו דור ודור ושופטיו ומנהיגיו כו' עד ימות המשיח . וזהו ויראהו ה' את כל הארץ הם כל מנהיגי ארץ . את הגלעד עד דן . הם כל הנביאים . גלעד הוא אליהו שהיה מתושבי גלעד והוא שר לכל הנביאים :
Deuteronomy.34.3.4 עד דן . עד אותו זמן שכתו' ( יואל ד' י״ב ) כי שם אשב לשפט את כל הגוי' וגו' הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' וגו' וכמ״ש ( יואל ג' ב' ) וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי :
Deuteronomy.34.3.5 ואת כל נפתלי . הם כל השופטים ודבורה עם ברק והיא היתה ראש כל השופטי' שהאשה היתה נביאה וכן הנסי' שנעשו שם הם ראש לכל הנסים של שאר שופטים כמ״ש מן שמים נלחמו וגו' ואף הדגים שבים אמרו שירה ואמת ה' לעולם וגו' :
Deuteronomy.34.3.6 ואת ארץ אפרים ומנשה . הם כל מלכי ישראל שראשיהם הם אפרים ומנשה כמ״ש למעלה :
Deuteronomy.34.3.7 ואת כל ארץ יהודה . הוא מלכות בית דוד :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .