← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Deuteronomy.3.23.5 ואתחנן . ארז״ל שהתפלל משה תקט״ו תפלות כמנין ואתחנן . ביאורו שתפלתו הי' כולל תקט״ו עניינים וכן משרז״ל ( ברכות ח' א' ) לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח״כ יתפלל . הם שני פתחים לכנוס לעלמא עילאה . מעון ומכון :
Deuteronomy.3.23.6 בעת ההוא . עת זה סוד אל גנת אגוז ירדתי . ההוא . זה אגוז שבתוכה והן ח״י ברכאן דצלותא כמו שאמרו בתיקונין . שסוד ח״י ברכות הם סוד שני״ם שני״ם איש ואשתו . שבע״ה שבע״ה איש ואשתו הנאמרים בפ' נח . ומתחלת ספר דברים נאמר עשרה פעמים בעת ההוא . והאמור בפ' ואתחנן הוא העשירית . כי התפלה נכנסת במדה העשירית . והיא כוללת כל העשרה . וענייני התפלה הם עשרה ד״ו פרצופין וששה דרגין . ועוד על ארבעה התפלל עליהן א' בעלמא תתאה ושלשה בעלמא עילאה . כש״ה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו . ועל זה אמר אעברה נא ואראה וגו' :
Deuteronomy.3.23.7 לאמר . ר״ל שאמר משה להקב״ה וביאורו שבקש השיבני . והם חמשה פעמים . א' . בפ' וארא וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל וגו' . ב' . בפ' בשלח ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וגו' . ג' . בפ' בהעלתך ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה . ד' . בפ' פינחס וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרחות לכל בשר . ה' . ואתחנן אל ה' לאמר ( ספרי ):
Deuteronomy.3.24.1 אדני ה' . עיין רש״י שנאמר ה' אל רחום וחנון . ואלהים מדת הדין שנא' עד האלהים יבא דבר שניהם . ואומר אלהים לא תקלל :
Deuteronomy.3.24.2 אתה החלות וגו' . אתה התרת לי נדרי בשעה שאמרת לי והוצא את עמי בני ישראל אמרתי איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנא' ויואל משה ואין הואיל אלא לשון שבועה שנ' ויואל שאול את העם . ד״א אתה פתחת לי פתח במעשה עגל שנא' הרף ממני ואשמידם וכי משה תופס הי' בהקב״ה אלא פתחת לי פתח שאתפלל עליהם ועמדתי והתפללתי ושמעת וסלחת לעונם והייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפללו עלי והלא דברים ק״ו אם תפלת היחיד על הרבים כך נשמעת . תפלת הרבים על היחיד עאכ״ו . להראות את עבדך . ישראל קראו עצמם עבדים והקב״ה קראם עבדים . ואלו שקראו עצמם עבדי' והקב״ה קראם עבדים . אברהם שנ' אל נא תעבר מעל עבדך ונאמר בעבור אברהם עבדי . יעקב שנא' קטנתי מכל וגו' את עבדך . ונא' ואתה עבדי יעקב . משה שנא' להראות את עבדך ונאמר משה עבדי מת . דוד שנא' אני עבדך בן אמתך ונא' למען דוד עבדי . ישעי' שנא' יוצרי מבטן לעבד לו ונא' עבדי ישעיהו . ויש שקראו עצמם עבדים והקב״ה לא קראם שמשון שנא' אתה נתת ביד עבדך וגו' והקב״ה לא קראו . שלמה שנאמ' ונתת לעבדך לב שומע והקב״ה תלאו בדוד אביו שנא' למען דוד עבדי . ויש שלא קראו עצמם עבד והקב״ה קראם . איוב שנא' השמת לבך אל עבדי איוב . יהושע שנאמר וימת יהושע בן נון עבד ה' . כלב שנאמ' ועבדי כלב . אליקים שלאמ' לעבדי לאלוקים . זרבבל שנא' זרבבל בן שאלתיאל עבדי . דניאל שנא' שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא חייא . נביאים הראשונים שנ' כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים :
Deuteronomy.3.24.3 את גדלך . זו בנין אב לכל גדלך שבתורה :
Deuteronomy.3.24.4 ואת ידך החזקה . אלו עשר מכות שנא' נטה ידך :
Deuteronomy.3.24.5 Deuteronomy.3.24.6 וכגבורתך . על הים ד״א וכגבורתך על הירדן :
Deuteronomy.3.24.7 אדניה' . מפני שבקש שני דברים בעלמא עילאה ובעלמא תתאה . לכך התפלל בשני שמות הללו :
Deuteronomy.3.24.8 אתה החלות להראות וגו' . התחיל לספר בשבחו של הקב״ה ואח״כ התפלל כמו שדרשו רז״ל ( ברכו' ל״ב א' ) וחשב ששה דברים שנעשו על ידו . את גדלך . זו קריעת י״ס שנא' וירא ישראל את היד הגדלה וגו' . ואת ידך החזקה . זו יציאת מצרים שנא' כי בחזק יד הוצאך ה' ממצרים . אשר מי אל בשמים ובארץ . אמר על מ״ת שנא' מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש . וכן פתח הקב״ה את כל העולמות העליונים והתחתוני' וראו שהוא יתברך יחיד בכולם . וז״א אשר מי אל בשמים ובארץ :
Deuteronomy.3.24.9 אשר יעשה כמעשיך . זה נחל ארנון . אשר היה נס נגלה מעשה שמים . לקרב את ההרים ולהרוג אותם בין ההרים :
Deuteronomy.3.24.10 וכגבורתך . זה סיחון ועוג ( לשון רבים ) שהרג אותם בגבורות ה' . ומה שאמר קריעת ים סוף קודם י״מ . מפני שיצ״מ הי' טפל לקי״ס כשרז״ל שבמצרו' לקה באצבע א' . ובי״ס בה' אצבעות בכל היד . לכן נא' את ואת . את גדלך ואת ידך החזקה . ואת . מורה שהוא טפל . וז״ש אתה כמו שנאמר אתה כהן לעולם שהוא ההתחלה שכולל כל ששה קצוות . וז״ש החלות להראות את ששה דברים הנזכרים . ולכן בקש עוד על ארבעה דברים כאשר ביארנו למעלה וז״ש אעברה נא . ואראה וגו' . ואמר אתה החלות . לפי שארז״ל אלו הו' משה מכניסן לארץ לא גלו ישראל מארצם . והיה הבהמ״ק הנבנה לעתיד . נבנה בימיהם והיה קיים לעולם ולעולמי עולמים . רק ישראל לא זכו לכל זאת . לכן התפלל על זה . אתה החלות לעשות הנסים האלו על ידי . הלואי שתגמור כולן על ידי :
Deuteronomy.3.25.1 אעברה נא ואראה . אפשר שיהיה משה מבקש דבר שכבר אמר לבלתי עברי וגו' . משל למלך שהיה לו שני עבדים . וגזר על א' שלא לשתות יין עד שלשים יום . אמר מה גזר עלי שלשים יום . איני טועמו אפי' שנה אחת . וכל כך למה כדי לפוג את דברי רבו . גזר על השני כו' אמר אפשר איש להיות בלא יין אפי' שעה אחת כדי לחבב דברי רבו לכך אמר אעברה נא וגו' :
Deuteronomy.3.25.2 ההר הטוב . הכל קראו אותו הר . אברהם שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה . ישעיהו שנאמר והלכו עמים רבים וגו' :
Deuteronomy.3.25.3 והלבנון . זה בהמ״ק שנאמר גלעד אתה לי ראש הלבנון ואומר והלבנון באדיר יפול ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל שנא' אם יהיו חטאיכם וגו' :
Deuteronomy.3.25.4 אעברה נא ואראה . בקש ד' דברים . א' במעשה והוא לעבור את הירדן . וג״ד בראיה . ואראה את הארץ . ההר הטוב הזה . והלבנון . והם כנגד שני העולמות . עולם המעשה . ועולם המחשביי . והם שני השמות שהזכיר בתפלתו . וה' של אעברה . היא הרביעית ה' הנוספת שבה נכללין הכל . ואראה הוא מ״ש וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב וגו' . בד' פינות המרכבה שהם שלשה ונתגלו לאברהם יצחק ויעקב . והם הג' ראיות שהתפלל עליהם . וכן נאמר ג' פעמים וארא במרכבה דיחזקאל . ועוד נאמר שם ואראה . והיא כוללת הכל . וכן כאן נאמר ואראה . וארא מורה על ג' ראיות . והה״א היא הרביעית שבה נכללין הכל . וז״ש בזוהר שור רישומא דברית . והוא סיומא דד' שמהן . ונכלל בשור הכל . ואלה ג' מקומות שהתפלל עליהן לראותן . הם המקומות שתקנו האבות וזכו להם . ואלו עבר משה את הירדן הו' מתקנם לעולמי עולמים כי הוא היה נהירו דשמשא והי' מוריד להם את בהמ״ק של מעלה כמו שיהי' לעתיד שכבוד ה' יזרח עלינו :
Deuteronomy.3.26.1 ויתעבר . ר' יהושע אומר כאשה שאינה יכולה לשוח מפני עוברה :
Deuteronomy.3.26.2 ולא שמע אלי . לא קבל תפלתי :
Deuteronomy.3.26.3 ויאמר ה' אלי רב לך וגו' . משל לאדם שנודר . לאן הולך אצל רבו להתיר לו נדרו . מה עליך לשמוע דברי רבך . ד״א אמר לו דוגמא אתה עושה לדיינים שיאמרו מה משה חכם גדול לא נשא לו פנים ועל שאמר שמעו נא המורים נגזר שלא יכנס לארץ . המענין את הדין והמעוותים עאכ״ו . ומה משה שנאמר לו רב לך . לא נמנע מלבקש . שאר בני אדם עאכ״ו . ומה חזקי' שנא' לו צו לביתך לא נמנע מלבקש רחמים שהי' דורש אפי' חרב חדה כו' שנא' ויסב חזקיהו וגו' . שאר בני אדם עאכ״ו . ד״א כאדם שאומר לחבירו . עובר פלוני על דרך פלוני :
Deuteronomy.3.26.4 אל תוסף וגו' . מכאן אר״א בן יעקב יפה שעה אחת בתפלה יותר ממע״ט שבשביל כל מעשיו של משה לא נאמר לו עלה וכאן אמר לו עלה וכן אמרו ( ברכות דף ל' א' ) העומדים בח״ל הופכים פניהם כנגד א״י שנא' והתפללו אליך דרך ארצם . ובא״י הופכים כנגד ירושלים שנא' והתפללו אל העיר הזאת ובירושלים נגד בהמ״ק שנא' והתפללו אל הבית הזה . בבהמ״ק כנגד בית ק״ק שנאמר והתפללו אל המקום הזה נמצאו כל ישראל מתפללין למקום א' :
Deuteronomy.3.26.5 ויתעבר ה' בי למענכם . כמ״ש רז״ל אשה אחת ילדה ששים ריבוא בכרס אחד . והוא משה . והוא בבחינת העיבור כמו שהשמש מזהיר את הכוכבים בלילה . כן נשמתו מזהיר ומנהיר לכל ששים ריבוא שבדורו . ובגינו קיימין אלף טורין משיריין סגיאין :
Deuteronomy.3.26.6 למענכם . כי לולי חטאתכם היה מתקן לעולמי עולמי' . ובעבורם נענש בארבעה דברים כמו שאמר . וה' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן . ולבלתי בא אל הארץ הטובה . כי אנכי מת בארץ הזאת . אינני עבר את הירדן . והמה נגד ארבעה שגגות ששגג . א' בעון העגל אשר עשו הערב רב . ונחשב עון למשה בעבור שקבלם לילך עם ישראל . ואף שכונתו הי' לקרבם תחת כנפי השכינה נחשב לו לעון בעבור שלא שאל את פי ה' והמה הערב רב חטאו והוא נענש בעבורם . ב' בעון המרגלים . כמ״ש ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים וגו' וייטב בעיני הדבר . ואמר לו הקב״ה שלח לך אנשים . אבל כוונת משה היה רצויה באמרו בלבבו כאשר יראו האנשים את ארץ חמדה טובה ורחבה . ויספרו את הגדולות והחמודות אשר ראו עיניהם . באזני כל ישראל . יזדרזו ישראל כלם ללכת אל ארצם בלבב שלם ובנפש חפיצה . ובאמת היתה שגגתו אשר לא הזהיר להאנשים התרים את הארץ הטובה . לאמר להם טרם הליכתם . אותם הדברים שאמר להם אח״כ . והוא שאמר ה' אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם וגו' ובמדבר אשר ראית וגו' כאשר ישא איש את בנו . ועל עון העגל נגזר עליו מיתה . והיה לו ג״כ חלק בעונשם כמשרז״ל חרות על הלוחות שמתחילה נעשים כל ישראל חפשים וחירות ממ״ה ובעון העגל נגזר על כולם . ובעון המרגלי' נענש בעבורם שלא לבוא לא״י כמ״ש גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא וגו' . ובעון מי המריבה אשר רבו עם ה' . נענש למענם . ונאמר יען לא האמנתם בי וגו' ויקדש בם . וביאורו שניטלו הקדושים מהם . והם משה ואהרן והיה עונשן שלא עברו את הירדן בחיים חייתם . ובעון בנות מואב בשטים . נענש בחטאם שלא קינא בעצמו כ״א ע״י פנחס . ולכן נמדד לו שגם עצמותיו לא עברו את הירדן . וז״ש למענכם שנענש בארבעת פשעם . ולא השיג חפצו בארבעה דברים שהזכיר כאן שחשק לראות ארבע מקומות דלעיל . ולע״ל יזכה שוב לארבעה מדריגות נישאות . וכמ״ש ( ישעיהו נ״ב : י״ג ) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד . ואמר ישכיל בתחילה לבדנה . ואח״כ ג' מעלות לבד . וכמ״ש כאן ג' ראיות ואחת כוללת הכל . וז״ש ויאמר ה' אלי רב לך . ביאורו מה רב טוב צפון לך . והוא מ״ש הכתוב הנה ישכיל עבדי וגו' . ובפרשת הנה ישכיל עבדי חשב שם כמה יסורין שיסבול בעד ישראל עד ולפשעים יפגיע . ושני תיבות אלו האחרונים נאמר על העתיד מה שיסבול לעתיד בעבורם והוא שיקומו כולם בתה״מ והכל בזכותו . וזהו שאמר רב לך כנגד שני תיבות האלו . כי עד ולפשעים יפגיע נאמר שם ר״ב תיבות שכלולים בהם ר״ב עניינים . ואמר ר״ב לך . כי בעת ההיא תזכה לחמשים שערים כמנין ל״ך . והוא ולפשעים יפגיע שהוא שער החמשים . וז״ש עלה ראש הפסגה . שהיא עליה גדולה :
Deuteronomy.3.27.1 ושא עיניך ימה וגו' . מזרחה כוללת ג' ארצות ארץ המישור וגו' . שהוא כלל שם הראשון של מעשה בראשית . שבו גנוזה נשמתו של משה כמ״ש ונשב בגיא . ראשון לי״ג מכילן דרחמין שהם ג' שמות של ויעבר ה' וגו' . ששה תורת משה גנוזה . וזהו סוד ונשב בגיא . שהוא מטה של משה שנהפך לנחש ומנחש למטה . שהם ב' פעמים בגילופין ובגילופי גלופין .
Deuteronomy.3.28.1 צו את יהושע וחזקהו ואמצהו . להשלים אותו בה' חלקי הנשמה :
Deuteronomy.3.28.2 כי הוא יעבר לפני העם הזה . ברוח . והוא ינחיל . בנפש . כמ״ש את הארץ אשר תראה . ונאמר דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת . וג' הראשונות נהירין למרחוק . וז״ש וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו . מפני שתפלתו של משה לא הי' רק בעבור לתקן את ישראל . והשיב לו הקב״ה שעל ידך יתוקן והיינו כאשר תצוה ליהושע ותחזקהו ותאמצהו . ובזה נעשה מקצת תפלתו . ולעומת מה שבקש אעברה . אמר וצו את יהושע . ונגד מה שבקש ואראה . השיב לו הקב״ה ושא עיניך . והזכיר לו בתשובתו . ה' דברים והוא . א' עלה ראש הפסגה . ושא עיניך ותראה לד' רוחו' של ארץ הטובה . והם ה' . לתקן ה' חלקי הנפש :
Deuteronomy.3.28.3 וראה בעיניך . משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לבית לינה שלו . נכנם לפתח הפלטרין . משכו ומדבר עמו . נכנס לטרקין כו' כיון שבא ליכנס לקיטון . ( הוא חדר הפנימי המיוח' למל' ) אמר מכאן ואילך אתה אסור . כך מש' אמר רבש״ע כל עצמי אינני משוך מא״י אלא מלא הירדן . מלא חבל של חמשים אמה . א״ל וראה וגו' . וצו את יהושע . אין ציווי אלא זירוז שנאמר ויקרא משה ליהושע בן נון ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ . חזק בתורה . ואמץ במע״ט :
Deuteronomy.3.28.4 כי הוא יעבר . אם הוא עובר הם עוברים ואם לאו אין עוברים :
Deuteronomy.3.29.1 ונשב בגיא . א״ל מי גרם לכם שנשב בגיא מעשים רעים שעשיתם בפעור . ד״א אמר להם ראו כמה תפלות בקשתי ונגזר עלי שלא אכנם לא״י . אבל אתם הכעסתם ארבעים שנה שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור . ולא עוד אלא גדולים שבכם משתחוים לפעור וימין של הקב״ה פשוטה לקבל שבים . שנאמר ועתה ישראל שמע אל החקים הרי אתם חדשים וכבר מחול לכם לשעבר וכן ועתה ישראל מה וגו' ואין ועתה אלא לשון תשובה . ( כי כשהאדם עושה תשובה כל מה שעשה לשעבר כבר מחול ועיני ה' מביטות באשר הוא שם . וזהו לשון ועתה ):
Deuteronomy.4.1.1 ועתה ישראל שמע אל החקים . למה נאמר ישראל לפי שנא' דבר אל בני ישראל . אל בני אברהם יצחק ויעקב לא נאמר . זכה יעקב אבינו שיאמר דיבור לבניו . לפי שהיה מפחד תמיד ואמר אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצא מאבותי . אברהם יצא ממנו ישמעאל . יצחק יצא ממנו עשו . ואני לא יצא ממני פסולת כדרך כו' . וכה״א וידר יעקב וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי מת״ל והיה ה' לי לאלהים . שיחול שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה עד סוף . וכה״א ויהי בשכן ישראל וגו' . כיון ששמע יעקב כן נזדעזע ואמר אוי לי שאירע פסולת בבניי עד שנתבשר מפי המקום . שחזר ראובן בתשובה שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר והלא ידוע כו' . ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו על אותו מעשה עד שבא משה וקבלו בתשובה שנאמר יחי ראובן וגו' . וכן אתה מוצא כשנפטר יעקב אבינו ע״ה מן העולם . קרא לבניו והוכיחם כל א' בפ״ע . וחזר וקראום כלם כאחד אמר שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם . אמרו לו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא ה' אלהינו ה' אחד . ועל זה אמר וישתחו ישראל על ראש המטה וכי כו' אלא שהודה ושיבח שלא יצא ממנו פסולת . ויש אומרים וישתחו . שעשה ראובן תשובה . ד״א שאמר בשכמל״ו . אמר הקב״ה ליעקב הרי שהיית מתאוה כל ימיך . שיהו בניך משכימים ומעריבים וקורים ק״ש . מכאן אמר הקורא שמע ולא השמיע לאזניו כו' . ישמעאל עבד ע״ז שנאמר ותרא שרה וגו' שעבד ע״ז דר״ע . רשב״י אומר ארבעה דברים היה ר״ע דורש ואין אני דורש כמותו ודברי נראין מדבריו . הא' שעבד ישמעאל ע״ז . ואני אומר לא לענין זה אלא לענין שררות ( פי' לשון מצחק דרש כמו יקומו נא הנערים וישחקו דיואב ) וכשבאו לחלק היה ישמעאל אומר אני נוטל ב' חלקים שאני בכור לכן אמרה שרה גרש וגו' ודברי נראין יותר . כיוצא בו אתה אומר הצאן ובקר ישחט וגו' דר״ע ואני אומר אפילו מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם סופם לדון אחריך . והשיבו הקב״ה עתה תראה היקרך דברי אם לא ונראין דברי יותר . כיוצא בו אתה אומר . בני אדם יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל וגו' . והלא הדברים ק״ו . מה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנו שעובדים וכו' . ואני אומר מה אברהם שלא נצטוה אלא מצוה אחת ירש את הארץ אנו שנצטוינו וכו' . ומה נביא משיבם על כך כה אמר ה' על הדם תאכלו וגו' ונראין דברי יותר . כיוצא בו אתה אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וגו' . צום הרביעי . זה י״ז בתמוז שבו הובקעה העיר . צום החמישי . זה ט' באב שבו חרב בהמ״ק בראשונה ובשניה ונקרא חמישי שהוא חדש החמישי . צום השביעי . זה ג' בתשרי שבו נהרג גדלו' בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה . ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב״ה כחורבן בהמ״ק . צום העשירי . זה עשרה בטבת שנ' ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתוב לך וגו' . ואני אומר צום העשירי . הוא חמשה בטבת . אלא שביהודה מתענין על המעשה . ובגליל על השמועה שנאמר ויהי בשתים עשרה שנה וגו' בא אלי הפליט וגו' ועשו יום שמועה כיום שריפה ודברי נראין יותר :
Deuteronomy.4.3.1 עיניכם הראות וגו' . הוא טעם על לא תספו כי עיניכם הרואות שאתם חשבתם עבודת בעל פעור לביזוי וביטול ע״ז ודמיתם להוסיף מה שלא נצטויתם . אבל בזה כבדתם כמשז״ל ויצמד כמו צמידים שהוא תכשיט כי זה הוא עבודתה וכבודה על כן צוה לכם ה' לא תספו על הדבר וגו' :
Deuteronomy.4.4.1 ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים וגו' . רמז כאן חמשה חלקי הנפש וב' צלמין . א' צלם האברים ב' צלם הזמן . כמ״ש כצל ימינו . וז״ש רז״ל ( מכות כ״ג ב' ) רמ״ח מצות עשה כנגד רמ״ח אברים . ושס״ה מל״ת נגד שס״ה ימים . והם ב' צלמין האלו . ורמוזין בפסוק הזה . כלכם . הוא צלם האברים של כל האדם . היום . הוא צלם הזמן . ואתם . הוא הנפש :
Deuteronomy.4.4.2 הדבקים . הוא הרוח . שבו הם דבוקים בשלשה הראשונות והוא בה' אלהיכם חיים . שהם הג' הראשונות :
Deuteronomy.5.21.1 היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי . ואח״כ אמר כי מי כל בשר וגו' כמנו ויחי . והוא תמוה בתחילה אמרו והסכימו . היום הזה ראינו וגו' את האדם וחי . ואח״כ אמרו כי מי וגו' . אבל נראה שיש ה' מדריגות באדם אדם . בן אדם . איש . גבר . אנוש . והחשוב שבמעלות הוא אדם ע״כ אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי . שבמדרגת האדם יכול להיות שידבר הקב״ה עמו וחי כמו שאנו היום במדרגת האדם שעשינו ג' ימים פרישה מכל הענינים אבל כי מי כל בשר וגו' . מי יכול להיות פרוש כל ימיו וכשהוא בשר שהוא שפל איך יכול לסבול שידבר עמו הקב״ה וחי ע״כ אמרו קרב אתה וגו' שאתה נשאר בפרישות כל ימיך כמו שאמר הקב״ה אליו ואתה פה עמד עמדי :
Deuteronomy.5.24.1 את כל אשר יאמר ה' וגו' ואת תדבר וגו' . הוא כפל במילות שונות וכן מה שנ' וידבר ה' אל משה לאמר הוא כפל אבל הפירוש כך הוא . שהדיבור הוא הדיבור כפשטי' ואמירה הוא להסביר שיבינו ומשה רבינו הבין תיכף בבא הדיבור אליו אבל ישראל לא הבינו בדיבור לבד עד שמשה הסביר לפניהם לכך אמרו וידבר ה' בדבור אל משה . לאמר . שיסביר לפניהם שיבינו לכך אמרו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' כפי שאתה מבין מדיבור של מעלה אבל אנחנו כהיום במדריגה ואת תדבר וגו' אף שאתה תדבר לנו דיבור בעלמא . ואף שלא נבין אותם אעפ״כ ושמענו ועשינו המצות אף שלא ידענו טעם המצות ואף שכאן כתיב ושמענו ועשינו ולעיל נאמר להיפוך שהקדימו עשי' לשמיעה אבל אעפ״כ במדריג' גדולה היו שאמרו ושמענו ועשינו ושמענו הציווי והוא הדיבור . ועשינו . אף שלא שמענו הטעם והרי כאן הקדים שמיעה לעשייה שעדיין לא השמיע להם הטעם ואעפ״כ ועשינו :
Deuteronomy.5.25.1 וישמע ה' וגו' היטיבו וגו' . דברי נחת רוח הי' לפני הקב״ה שדברו דברים האלה :
Deuteronomy.6.4.1 ה' אלהינו . עלינו ייחד שמו ביותר . כיוצא בו אתה אומר שלש פעמי' בשנה וגו' את פני האדן ה' אלהי ישראל . והלא כבר נאמ' אל פני האדן וגו' . על ישראל ייחד שמו ביותר . כיוצא בו שמעה עמי ואדברה וגו' . עליך ייחד שמו ביותר :
Deuteronomy.6.5.1 ואהבת . עיין רש״י . שאין לך אהבה במקום יראה . ויראה במקום אהבה . אלא במדת הקב״ה . ד״א אהבהו על הבריות כאברהם אביך דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן . היכול אדם להבראות אפי' יתוש א' . אלא ללמדך שהכניסם תחת כנפי השכינה :
Deuteronomy.6.5.2 ובכל נפשך . כמ״ש כי עליך הורגנו וגו' ר״ש בן מנסיא אומר וכי אפשר ליהרג בכל יום אלא זו מילה . שמעון בן עזאי אומר ובכל נפשך אהבהו עד מיצוי הנפש :
Deuteronomy.6.5.3 ובכל מאדך . עיין רש״י . וכן איוב אמר ה' נתן וה' לקח וגו' והוא על מדת הפורעניות . מה אשתו אומרת עודך מחזיק וגו' ומה א״ל כדבר אחת הנבלות תדברי . אנשי דור המבול היה בועטים בטובה . וכשבאה עליהם הפורעניות היו מקבלים בע״כ . והלא הדברים ק״ו אם מי שבועט בטובה נאה בפורעניו' . מי שהוא נאה בטובה לא יהיה נאה בפורעניות והוא שאמר לה כדבר אחת וגו' . וכן סדום ועמורה היו וכו' ועוד יהא האדם שמח ביסורים יותר מן הטובה . שבטובה אפילו הוא כל ימיו אינו נמחל לו עון שבידו ובמה נמחל לו ביסורין . ראב״י אומר את אשר יאהב ה' יוכיח וגו' . מי גרם לבן שירצה לאב אלו יסורים . רמ״א וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש וגו' . אתה ולבך יודעים המעשים אשר עשית והיסורים שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך . ר״י בר יהודה אומר חביבים יסורים לפני המקום . שכבודו של מקום חל על מי שיסורים באים עליו שנאמר ה' אלהיך מיסרך . ר' נתן בר יוסף אומר כשם שהברית כרותה לארץ כך כו' שנאמר ה' אלהיך מיסרך ונאמר כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' . רשב״י אומר חביבים יסורין . ששלש מתנות נתן לישראל שאומות העולם מתאוין להם ולא ניתנו לישראל אלא ע״י יסורין וכו' . ר' נחמי' אומר חביבים יסורים כשם שקרבנות מרצים כך יסורים מרצים . בקרבנות הוא אומר ונרצה לו לכפר עליו . ביסורים הוא אומר . והם ירצו את עונם . ועוד שמרצים יותר מקרבנות . שהקרבנות בממונו . ויסורים בגופו . וכה״א עור בעד עור . וכבר הי' ר״א חולה . ונכנסו ר״ט ור״י וראב״ע ור״ע לבקרו . נענה ר״ט ואמ' חביב אתה לישראל יותר מגלגל חמה שהיא מאירה לעה״ז ואתה בע״הז ובעה״ב . נענה ר״י ואמר חביבים יסורים יותר ממתן גשמים . שהגשמים נותנין חיים בעה״ז ואתה כו' . א״ל ראב״ע רבי חביב אתה יותר מאב ואם שהן מביאין וכו' . נענה ר״ע ואמר רבי חביבים יסורים . וא״ל ר״א לתלמידיו סמכוני . ישב לו ר״א . אמר לו . אמור עקיבא . א״ל הרי הוא אומר ( מלכים ב כ״א : א׳ ) בן שנים עשר שנה מנשה במלכו . וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים . ואומר ( משלי כ״ה : א׳ ) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה . וכי עלה על דעתך שחזקיה למד תורה לכל ישראל . ולמנשה בנו לא למד . אלא כל תלמוד שלימדו . וכל עמל שעמל בו לא הועילו אלא יסורים . שנ' ( ד״ה ב' ל״ג ) וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו . ויאסרהו וגו' ויכנע מאד וישיבהו ירושלים למלכותו . הא למדנו שחביבין יסורים . רמ״א הרי הוא אומר ואהבת וגו' בכל לבבך כאברהם . שנ' כי ידעתיו וגו' . ובכל נפשך כיצחק שעקד עצמו ע״ג המזבח . ובכל מאדך . הוי מודה לו כיעקב שאמר קטנתי מכל החסדים ועתה הייתי לשני מחנות :
Deuteronomy.6.6.1 על לבבך . מכאן היה ר' יאשיהו אומר צריך להשביע את יצרו . שכך אתה מוצא בכל הצדיקים . באברהם . הוא אומר הרמתי ידי וגו' . בבעז . וגאלתיך אנכי חי ה' . בדוד . הוא אומר ( שמואל א כ״ו : י׳ ) ויאמר חי ה' כי אם ה' יגפנו או וגו' . באלישע . הוא אומר ( מלכים ב ה׳ : ט״ז ) חי ה' אשר עמדתי לפניו וגו' :
Deuteronomy.6.7.1 ושננתם . עיין רש״י . וכה״א אמר לחכמה אחתי את . ואומר קשרם על לבך ואומר חציך שנונים ואומר כחצים ביד גבור וגו' ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו וגו' . ד״א ושננתם . אלו בשינון . ואין קדש לי והיה כי יביאך בשינון . ואין עשרת הדברות בשינון :
Deuteronomy.6.7.2 ודברת בם . עיין רש״י . שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם שלא תתערב בהם דברים אחרים ושלא תאמר למדתי חכמת ישראל . אלך ואלמוד חכמת האומות ת״ל ללכת בהם . ולא לפטור מתוכם . וכה״א יהיו לך לבדך ואין לזר אתך . בהתהלכך תנחה אותך . בעה״ז . בשכבך תשמור עליך . בשעת מיתה . והקיצות לימות המשיח . היא תשיחך . לעה״ב :
Deuteronomy.6.7.3 ובשכבך כו' . וכבר היה ר' ישמעאל מוטה ודורש וראב״ע זקוף הגיע זמן ק״ש נזקף ר״י והיטה ר״א א״ל ר״י מה זה אלעזר א״ל ישמעאל אומרים לאחד מפני מה זקנך מגודל א״ל יהא כנגד המשחיתים ( כ״ה גי' רש״י . והרשב״א בארבע שיטות מוחק מלת יהא ופי' שלכן מגדלו יותר מן הצורך כנגד המשחיתים גם פאת הזקן והוא מגדלו להוציא מלבן של צדוקים ) אתה עשית כדברי ב״ש ואני עשיתי כדברי ב״ה . ד״א שלא יקבע הדבר חובה שב״ש אומרים בערב כל אדם יטו וכו' .
Deuteronomy.6.8.1 וקשרתם . אלו בקשירה ואין ויאמר ועשרת הדברות בקשירה . אבל קדש והיה כי יביאך בקשירה :
Deuteronomy.6.8.2 וקשרתם לאות וגו' כרך א' של ארבע טוטפות . וטוטפות הוא ארבע . או נעשה ד' כיסים של ד' טוטפות ת״ל וקשרתם לאות וגו' כיס א' וכו' :
Deuteronomy.6.8.3 על ידך . בגובה של יד . או אינו אלא ידך ממש . הואיל ואמרה תורה תן תפילין על הראש ותן תפילין על היד מה תפילין של ראש בגובה וכו' . ר״א אומר הואיל וכתיב לך לאות ולא לאחרים לאות . ר' יצחק אומר הואיל וכתיב והיו הדברים האלה על לבבך . דבר שכנגד לבך . ( מנחות ד' ל״ז ) ד״א על ידך . זה שמאל . או אינו אלא של ימין . אעפ״י שאין ראיה לדבר זכר לדבר . ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות וגו' הא למדת שאין יד אלא שמאל . ר' נתן אומר וקשרתם וכתבתם . מה כתיבה בימין אף קשירה בימין . רי״א מצינו שאף ימין נקרא יד שנא' וירא יוסף כי ישית וגו' . ומת״ל ידך להביא הגידם שיהא נותן בימין :
Deuteronomy.6.8.4 וקשרתם וגו' . והיו לטטפת וגו' . של יד ביד ושל ראש בראש . מכאן אמרו של יד תחילה בנתינה . ושל ראש תחלה בחליצה :
Deuteronomy.6.8.5 בין עיניך . בגובה של ראש . או אינו אלא כמשמעו . הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד ותן תפילין בראש . מה יד מקום שהוא ראוי ליטמא בנגעים . אף בראש מקום וכו' :
Deuteronomy.6.9.1 וכתבתם . כתב שלם . מכאן אמרו כתב לאלפין עיינין ולעיינין אלפין . לביתין כפין . ולכפין כו' . לגמלין צדי״ן . לצד״ין כו' . כתבה שלא כדין . או שכתבה כשירה וכו' . הרי אלו יגנוזו :
Deuteronomy.6.9.2 וכתבתם . שומע אני ע״ג אבנים נאמר כאן כתב ונאמר להלן כתב . מה כתב האמור להלן על הספר ובדיו אף כאן וכו' ואעפ״י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי וגו' ואני כתב על הספר בדיו :
Deuteronomy.6.9.3 על מזוזות ביתך ובשעריך . שומע אני שתי מזוזות ת״ל בשניה מזוזות . אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט דר״י ורי״א אינו צריך הה״א ולקחו מן הדם ונתנו וגו' זה בנה אב כ״מ שנאמ' מזוזות א' עד שיפרוט לך שתי מזוזות :
Deuteronomy.6.9.4 ביתך . על ימין ובכניסה . או אינו אלא ביציאה ת״ל ביתך דרך ביאתך :
Deuteronomy.6.9.5 ובשעריך . שומע אני שערי בתים והלולים ורפת ומתבן ובית הבקר וכו' ת״ל ביתך . מה ביתך מקום כבוד וכו' . יכול שאני מרבה את בית הלשכות והעזרות ת״ל ביתיך מה ביתך חול אף כל שהיא חול . מכאן אמרו הלשכות הפתוחות לקודש תוכן קודש וכו' :
Deuteronomy.6.9.6 חביבין ישראל שסיבבן הקב״ה במצות . תפילין בראש ובזרוע מזוזה בפתחיהם . ציצית על ד' כנפות כסותך . ועליהם אמר דוד שבע ביום הללתיך נכנס למרחץ כו' . משל למלך שאמר לאשתו . התקשטי בכל תכשיטך כדי שתהא רצויה לי . כך אמר הקב״ה לישראל הוו מצויינים במצות כדי שתהיו רצוים לפני וכה״א יפה את רעיתי כתרצה . יפה את . שאת רצויה לי :
Deuteronomy.7.12.1 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם . מפני שישראל אמרו ושמענו ועשינו לכן אמר עקב תשמעון . זה לימוד התורה . ושמרתם . זו המשנה לחזור ולשנות תמיד . ועשיתם . זה המעשה . כי בתחילה צריך לשמוע ואח״כ לחזור תמיד לבלתי ישכח ואח״כ לעשות כל דבר בעתו . מצות בפסח וסוכה ולולב ואתרוג בסוכות וכיוצא :
Deuteronomy.7.12.2 כתיב בסוף פ' ואתחנן וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים וגו' שמר הברית והחסד לאהביו וגו' ושמרת את המצוה ואת החקים וגו' והיה עקב תשמעון וגו' כי פן יאמר בלבבו מה לי לשמור את המצות הלא אבי שמר דרך ה' וה' ישלם לבניו עד אלף דור אבל כבר פי' הקדמונים שמר הברית והחסד כמו ואביו שמר את הדבר אם בנו אינו הולך בדרכי אביו . הקב״ה שומר לקיים בריתו לנכדו ואם גם נכדו אינו זכאי שומר לדור רביעי וכן עד אלף דור . וזהו אומרו והיה עקב תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם וגו' ושמר ה' אלהיך לך וגו' ולא יצטרך לשמור לבניך כיון שתהיה ראוי לקבל החסד כמו שליוצאי מצרים קיים את החסד שהבטיח לאברהם גם שלא היה ראוים לניסים גדולים כאלה רק למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיכם . אבל דורות שלפניהם לא היה ראוים כלל לכן לא זכר להם ברית אבותם ושמר את הברית ואת החסד עד יוצאי מצרים שהיו זכאים וצירף עמהם זכות אבותם :
Deuteronomy.7.12.3 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה . ולמעלה חשב עוד שנים ושמרת את המצוה ואת החקים כי ידוע שהם כלל כל העולמות כמו שבארנו במשלי חוקים נגד שמים ומשפטים נגד ארץ ומצות נגד האדם . וכאן חשב תחילה משפטים כי להם משפט הבכורה כמו שהתחיל במשפטים תחילה שנא' ואלה המשפטים ואח״כ חשב כאן מצוה כש״א כל המצוה וגו' . ובפ' ראה אמר אלה החקים וגו' :
Deuteronomy.7.13.1 ואהבך וברכך וגו' . חשב כאן עשרה ברכות . א' ואהבך . ב' וברכך . ג' והרבך . ד' וברך פרי בטנך . ה' ופרי אדמתך ו' דגנך . ז' ותירשך . ח' ויצהרך . ט' שגר אלפיך . י' ועשתרת צאנך . וכל מספר עשרה הם נחלקים לשלשה . ושבעה . והשבעה המה נכללים בארבעה כמו שתראה בסוכות יש עשרה מצות . שלש דפנות בסוכה . שלשה הדסים שני ערבות לולב אחד אתרוג אחד הם עשרה . והמה נחלקים לשלשה ושבעה סוכה בפני עצמה ג' . ושבעה בלולב והשבעה נכללים בארבעה מינים של לולב . והשלש דפנות של סוכה הם למחסה משלש פורעניות מזרם ומחורב וממטר . מפני שבמכת ברד אמר אני שלח את כל מגפתי . והלא הרבה שלוחים להקב״ה אבל בברד היו שלשה דלעיל והם רוח ואש ומים . וז״ש רז״ל מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומאנשי סדום וממצרים בים . מדור המבול פרע במים . ומדור הפלגה ברוח שנ' ויפץ ה' אותם ומאנשי סדום באש וגפרית . ובמצרים פרע בכל שלש אלה במכת ברד . שנ' ואש מתלקחת בתוך הברד הם אש ומים . ונאמר וה' נתן קלת וברד . קולות הוא מאויר כ״ש בספר יצירה ולכן אמר במכת ברד את כל מגפתי והמה שלש לגיונותיו של הקב״ה ומי שאינו עומד בדיבורו כולל הג' כי הדיבור הוא מורכב משלש אלה אש ומים ואויר ולכן יבוא עליו שלש פורעניות אלו . והיושב בסוכה ינצל משלש פורעניות אלו כי מזרם הוא רוח . מחורב הוא חום השמש והאש . ומטר הוא מים . וכן כלל כאן עשרה ברכות בשלשה ושבעה . ואהבך וברכך והרבך . הם שלשה נגד חכמה בינה ודעת . וכנגד נפש רוח ונשמה . ואח״כ חשב שבעה והמה נכללים בארבעה דצח״ם . וברך פרי בטנך הוא המדבר . שגר אלפיך ועשתרת צאנך . זה החי . דגנך ותירשך ויצהרך זה הצומח . ופרי אדמתך זה הדומם :
Deuteronomy.7.14.1 ברוך תהיה מכל העמים . יותר מכל העמים אפילו בברכת הארץ שהיא תחת המזלות בירך את ישראל שיהיו מושפעים יותר מכל האומות שהמה תחת ממשלת המערכה :
Deuteronomy.7.15.1 והסיר ה' ממך כל חלי וכל מדוי . כי נמצא שני מיני יסורים לא ראי זה כראי זה הנופל למשכב אין כואב לו שום אבר פרטי אבל תגבורת המחלה נתפשט בכל האיברים . והשני הוא אשר יש לו כאב באבר אחד ושאר איבריו בריאים ואמר והסיר ה' ממך שניהם . כל חלי . וכל מדוי :
Deuteronomy.7.16.1 ואכלת את כל העמים . הוא ברכה וגם ציווי :
Deuteronomy.7.16.2 ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך . וקשה הלא הוא עבירה ולמה אמר מוקש . ופירושו בלבד שהיא עבירה אם תעבד את אלהיהם בעבור השפעתם . דע כי גם מוקש הוא לך כי הוא השטן הוא יצה״ר הוא מה״מ יורד ומסטין עולה ומקטרג ויורד עמו בגיהנ' ונוקם ממנו :
Deuteronomy.7.17.1 כי תאמר בלבבך . כל אמירה הוא בלב :
Deuteronomy.7.17.2 רבים הגוים האלה ולמטה כתיב ונשל וגו' הגוים האל . שאל הוא קשה ואלה יותר קשה . אל הוא דין למעלה . ואלה הוא למטה והוא דין יותר קשה וכנגד זה אמר זכור תזכור כנגד דין למעלה ונגד דין למטה :
Deuteronomy.7.19.1 המסת הגדולת וגו' והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה . המסות . הוא נסים שעשה לישראל שניצולו מכל המכות ובפרט ממכת ערוב :
Deuteronomy.7.19.2 והאתת . הוא שיאמר מה שיהיה לעתיד כמ״ש ( ישעיה מ״א כ״ג ) הגידו האותיות לאחור וגו' . והמפתים . הוא שינוי הטבע :
Deuteronomy.7.19.3 והיד החזקה . שהכריח את פרעה לשלחם . על כרחו . והזרע הנטויה . בהתגליא :
Deuteronomy.7.19.4 ובפרשת ואתחנן בפסוק או הנסה וגו' כתיב ג״כ ה' דברים במסות וגו' וכתיב עוד שני דברים במלחמה ובמוראים גדולים . מלחמה שנלחם ה' בים כמ״ש ה' ילחם לכם . ובמוראים גדולים . זו גילוי שכינה בים ובמצרים . וכאן מדלג שני דברים אלו והטעם שאמ' הכתוב כאן כן יעשה לכל העמים והוא כיבוש א״י וב' דברים הללו מלחמה וגילוי שכינה לא יהיו עוד כמו ביציאת מצרים ואמר כנגד זה וגם את הצרעה ישלח הוא כנגד מלחמה אך ע״י שליח . אל גדול ונורא כנגד מוראים גדולים :
Deuteronomy.7.20.1 וגם את הצרעה . שני צרעות היו אחת של משה ואחת של יהושע . של משה לא עברה את הירדן ושל יהושע עברה הירדן ושני צרעות היו משמשות כמו שאמר הכתוב הנשארים והנסתרים שהנשארים הם שברחו מפליטי המלחמה וישבו בבתים בהתגליא וזה היה צרעה של משה משמשת שזרקה ארס כו' וכנגד הנסתרים שטמנו את עצמם לזה שימשה של יהושע שחפשה אותם ולכך אמר וגם את הצרעה כנגד שני צרעות :
Deuteronomy.7.22.1 ונשל ה' אלהיך וגו' מעט מעט שיש שבעה היכלות הטומאה וכנגד זה אמר ז' דברים . א' . מעט . ב' . מעט . ג' . ונתנם ה' אלהיך . ד' . והמם . ה' . ונתן מלכיהם . ו' . והאבדת את שמם . ז' . לא יתיצב איש . והשביעית היא בלא . בפסוק הראשון דתחלת עקב חשב שני ברכות ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד . ובפסוק השני חשב עשרה ברכות . ואהבך . וברכך . והרבך . וברך פרי בטנך . ופרי אדמתך . דגנך . ותירשך . ויצהרך . שגר אלפיך . ועשתרת צאנך . ובפסוק ג' חשב חמשה ברכות . א' . ברוך תהיה מכל העמים . לא יהיה בך עקר ועקרה הם שנים . ובבהמתך גם כן לא יהיה עקר ועקרה הרי חמשה . והיא ה' אחרונה . שנים שבפסוק ראשון וחמשה שבפסוק שלישי הם שבעה . חמשה ושנים . כנגד שמים ושמי השמים וה' רקיעים וכן בשבעה נרות הטבת חמש נרות ושתי נרות וכן בארצות וג״ע . ובגיהנם כתיב לעלוקה שתי בנות הב הב חמשה ושנים כי שאול ואבדון הם מדרגה התחתונה ושבעה כתות בג״ע הם ג״כ חמשה ושנים כמו שביארנו פ' דברים בפסוק הרבה אתכם והנכם היום . ובפסוק ד' וה' חשב ששה ברכות . א' . כל חלי . ב' . וכל מדוי . ג' . ונתנם בכל שנאיך . ד' . ואכלת . ה' . לא תחוס . שהיא ג״כ ברכה שיאבדו שנאיך . ו' . ולא תעבד . והיא ברכה גדולה שלא יעבוד ע״ז והששה . תלת כלולין בתלת כמו ברכת כהנים ומה שחושב כאן יו״ד ברכות ועוד ה' . ועוד וי״ו . היינו יו״ד ברכות כנגד אות ראשון וה' ברכות כנגד אות שני וי״ו ברכות כנגד אות שלישי ואות אחרונה נכלל בד״ו פרצופים וחשב כאן בני חיי ומזוני ברוך תהיה כנגד בני . שנאמר לא יהיה בך עקר ועקרה . והסיר ה' ממך כל חלי כנגד חיי . ואכלת את כל העמים כנגד מזוני . וכאשר עשה במצרים שהכה בכורי אדם ובכורי בהמה ועשה באלהיהם שפטי' כנגד זה אמ' כאן ואכלת את כל העמי' שתאכל בהמתם ורכושם והוא בכורי בהמה . לא תחוס עינך עליהם . על עצמם נגד בכורי אדם . ולא תעבד את אלהיהם . נגד ובאלהיהם עשה שפטי' . ואמר כי תאמר בלבבך כי המחשבה שבלב אין ברשות האדם להטותה אמר תרופה לזה זכור תזכור ג״כ במחשבה את אשר עשה וגו' :
Deuteronomy.8.1.1 כל המצוה . אמרו בספרי שיעשו כל המצות בשלימות . ולמעלה נאמר שמיעה והוא לימוד שנא' עקב תשמעון . ועתה אמר תשמרון לעשות . ושמירה היא לחזור שיהי' תלמודו בידו . ולעשות . היא עשיית המצוה בפועל . ואמר תשמרון לעשות . שיחזרו ע״מ לעשות . ואמר למען תחיון . כי עיקר קיום המצות תלוי בארץ רק עתה מחוייב כל אדם לשנות ולידע עשיית המצות אשר יצטרך לעשותם כשיבוא לארץ וא״ת מה לנו לחזור כל הימים . כאשר נבוא לא״י אז נחזור לעשות על זה אמר למען תחיון בזכות שתחזרו ותלמדו בח״ל . ורביתם . תפרו ותרבו בזכות התורה . וירשתם את הארץ . בזכותה . ולביאת הארץ צריך ג' דברים . א' הכנה לצאת מח״ל . ב' הדרך אשר ילך . ג' הביאה לא״י וכנגדן אמר למען תחיון ורביתם בשביל הכנה לצאת . ובאתם . כנגד הדרך . וירשתם . כנגד הביאה :
Deuteronomy.8.2.1 וזכרת וגו' . רמז שהוליכם במטה שנכתב עליו שם המפורש ורמז על מדריגת משה שראה באספקלריא המאירה והוא שם של י״ב ואספקלרי' שאינה מאירה הוא שם כ״ו :
Deuteronomy.8.2.2 למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך . זה כנגד שלשה כתות . רשעים . בינונים . צדיקים . ואמר למען ענתך כנגד הרשעים להכניע יצרם . לנסתך כנגד הבינונים . לדעת את וגו' . כנגד הצדיקים להוציא טובם מלבם אל הפועל לפני עין כל :
Deuteronomy.8.2.3 התשמר מצותיו . הוא קאי על כל הג' . על הבינונים דרך נסיון . והצדיקים להוציא אל הפועל . והרשעים להכניעם :
Deuteronomy.8.3.1 ויענך . כנגד לענותך . וירעבך . כנגד לנסותך כי הנסיון בכל יום הילכו בתורתו אם לא :
Deuteronomy.8.3.2 ויאכלך את המן וגו' . למען הודיעך וגו' כנגד לדעת את אשר בלבבך :
Deuteronomy.8.4.1 שמלתך וגו' . כנגד שלשה מתנות בזכות שלשת הרועים משה ואהרן ומרים . שמלתך לא בלתה . כנגד הבאר שאמרו במדרש שהבאר היה מצחצח גופם שלא היה מעלה זיע ולא בלת' שמלתם . ורגלך לא בצקה . הוא הענן שנ' ואשא אתכם על כנפי נשרים . ויאכלך את המן . הוא המן :
Deuteronomy.8.5.1 וידעת עם וגו' כי כאשר ייסר איש את בנו . לא על צד הנקמה רק מאהבה :
Deuteronomy.8.6.1 ושמרת את מצות ה' אלהיך . ואח״כ ללכת בדרכיו ודרז״ל שהיו להם ספרי ברייתות לאלפים ובירושלמי אמרו בוא בשלום רבי ותלמידי . רבי בחכמה ותלמידי ביראה שהיה לומד אצלו דרכי יראה ואח״כ וליראה אתו היא מעלה עליונה ובעבור זה תזכו לשבעה דברים :
Deuteronomy.8.7.1 כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה . אוירה טוב יפה נוף אקלים מזוג משוש כל הארץ היפך מ״ש המרגלים שהוציאו דבה רעה ומה היא הרעה ארץ אכלת יושביה אוירה רעה :
Deuteronomy.8.7.2 ארץ נחלי מים וגו' . הוא משובח ביסוד המים כמש״ה אתה בקעת מעין ונחל וגו' נהרות איתן וחשב כאן ג' אלו . נחלי מים . עינת . הם מעין . ותהמת . הם נהרות ההולכים מן תהום וחשב כאן חמשה דברים ארץ חטה וגו' ואח״כ שני דברים ארץ זית שמן ודבש כמו בהטבת ה' נרות ושתי נרות בפ״ע :
Deuteronomy.8.8.1 ארץ חטה ושערה וגו' . המה מיני מזון . ארץ זית שמן ודבש . היא מורכבת מאכילה ושתיה :
Deuteronomy.8.9.1 ארץ אשר לא במסכנת וגו' . הם שאר דברים כולל כל מיני בעלי חיים בקר וצאן וכו' . ארץ אשר אבניה . הוא שבח הארץ ביסוד העפר וארץ טובה משובחת גם באוירה . וגם חשב כאן מעלת דחצ״מ . ארץ אשר אבניה . הוא מעלת הדומם . ארץ אשר לא במסכנת . כוונתו שיאכל פתו עם בשר בהמה ועוף והוא מעלת החי . ארץ חטה ושערה . הוא מעלת הצומח . ואכלת ושבעת וברכת . זה המדבר . כמ״ש ( ישעיהו א׳ : י״ט ) טוב הארץ תאכלו זכה האדם אוכל את המאכל ואם לאו חרב תאכלו . המאכל אוכל אותו ומפסידו . וברכם שיאכלו טוב הארץ וישבעו :
Deuteronomy.8.10.1 וברכת את ה' אלהיך . שתבלו בטוב ימיכם עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכל מספר ימי חייכם תברכו את ה' אלהיכם :
Deuteronomy.8.12.1 פן תאכל ושבעת ובתים וגו' . הוא כנגד מה שאמר הכתוב שמנת עבית כשית לפי שחלקי האדם הם ארבעה . עצמות ובשר ועור וגידין והם שבעה כי עצמות ומוח שבתוכם הם שנים . בשר ודם שבתוכו הם ג״כ שנים . גידים ורוח הדופק בם הרי ששה . ועור הרי שבעה . וכנגד זה אמר שמנת . בעצמות . כי עוצם השומן והמוח הם בעצמות . עבית בבשר וגידין עד שישימו פימה עלי כסל . כשית . בעור :
Deuteronomy.8.12.2 וכן כאן תאכל ושבעת . במוח וגידין . ובתים טובים תבנה . הם העצמו' שהם בנין של אדם . ובקרך וצאנך . בקר הוא לחרישה ולאכילה . וצאן לגיזה למלבוש . ולחלב לשתיה . והוא מרבה דם ובשר עבטיט . וכסף וזהב ירבה לך . הוא מחזיק את הרוח שבגידין ובא התאוה והרצון לזה מחמת הרוח :
Deuteronomy.8.12.3 וכל אשר לך ירבה . הוא כנגד העור שהוא כלל כל האדם המכסה את כלו וכנגד זה אמר וכל אשר לך ירבה וכנגד זה חשב שבעה שלימות שלהם כמ״ש בזוהר חדש מ״ט בגין דכנסת ישראל בשבעה אשתלימת ובשבעה אתפגימת בשבעה סליקת ובשבעה נחתת והם שבעה דברים . א' . המוציאך מארץ מצרים . ב' . במדבר הגדול . ג' . והנורא . ד' . נחש שרף ועקרב . ה' וצמאון . הוא מקום צמא גם אם יש שם מים אינה מקום לחה וצמאה למטר השמים . ו' . אשר אין מים . ז' . המוציא לך מים וגו' . וחשב שלשה מתנות המוליכך במדבר . על ענני כבוד . המוציא לך מים . היא הבאר . המאכלך מן . הוא המן . למען ענתך . ולמען נסתך . כנגד ויענך . וירעבך . להיטבך . באחריתך . כנגד למען הודיעך וגו' :
Deuteronomy.8.12.4 כחי ועצם ידי . כח היא העמל והיגיעה . ועוצם יד . הם העבודה רבה בקר וצאן וחילו :
Deuteronomy.8.18.1 אשר נשבע לאבותיך כיום הזה . הרב אברבנאל פי' כמו שלא תוכל לומר היום הזה שכחך ועוצם ידך עשה לך את גו' כן לא תוכל לאמר זאת לדורות ולפי פירושו הכתוב מסורס ונ״ל כי כיום הזה קאי על השבועה כמ״ש לא בצדקתך ובישר לבבך רק למען השבועה אשר נשבע לאבותיך כי אין לך זכות בעצמך והוא כיום הזה פי' כמו שאתה רואה בעצמך היום הזה .
Deuteronomy.11.26.1 Deuteronomy.11.26.2 לפניכם . לשון רבים כמו בעשרת הדברות נאמר בלשון יחיד ובפרשת קדשים אמר בלשון רבים לא תכחשו וכיוצא . מפני שבהר סיני היו כולם באגודה אחת כאיש אחד אמר בל' יחיד וכן כאן אמר לשון יחיד אל כלל ישראל וכן לפניכם פי' לכל אחד ואחד נתן את הבחירה שלא יהיה אחרי רבים לרעות ופן יאמר הבחירה ניתן לרבים לכן אמר לפניכם לכל אחד ואחד :
Deuteronomy.11.26.3 נתן . במתנה שהקב״ה מסלק ממנו ואמרו ( ברכות ל״ג ע״ב מגילה כ״ה ע״א נידה י״ו ע״ב ) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים . ושמא תאמרו הבחירה ניתן לאדם בימי בחרותו אבל לא אחר שהורגל במעלליו הקשים לכן אמר היום בכל יום ויום הרשות נתונה והבחירה בידו לילך בדרך טובים . ואמר ברכה וקללה . ולא אמר טוב ורע . כי נמצא צדיק ורע לו רשע וטוב לו . לכן אמר ברכה וקללה . כי הברכה לא תגיע תיכף רק התכלית הוא טוב כמו שמצאנו יעקב בירך את אפרים וידגו לרב בקרב הארץ ולא נתרבו תיכף . ולכן בחלוקת הארץ אמרו בני יוסף אל יהושע מדוע נתתה לי נחלה גורל א' וחבל א' ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה' . ובכל הפקודים לא מצאנו שהיו מספר פקודיו יותר מכל השבטים . ועוד הלא אמר לרב תרבה נחלתו . ורז״ל תרצו משום טפלא ( ב״ב קי״ח ע״א ) ופי' רש״י דחוק אמנם נראה כי ברכת יעקב היה וידגו לרוב בקרב הארץ על זמן כניסתן לארץ . ובזמן שבעה שנים שכבשו . נתרבו כדגי הים לרוב . לכן אמר עד אשר עד כה ברכני ה' . ביאורו עד אשר נכבשה הארץ . ולפי זה לא נמצאו בפקודיו יותר משארי השבטים כאשר נפקדו במדבר ובערבות מואב כי לא חל ברכת יעקב עד שבאו לארץ וכיון שנכנסו לארץ מכח הברכה נתרבו כדגי הים שאין מספר לתולדותם ומפני זה השיבם יהושע עלה לך היערה ובראת לך . ופירשו רז״ל משום טפלא או משום עין הרע כי מי שמע כזאת בפעם אחת יוולדו להם בנים ובנות עד כי חדל לספור . וכן כל הברכות לא נתקיימו מיד . לכן אמר בל' ברכה :
Deuteronomy.11.27.1 את הברכה . אצל הברכה אמר אשר תשמעו אל מצות ה' וגו' . ואצל הקללה אמר אם לא תשמעו . וכוונתו שישמעו דוקא לכן אמר אשר תשמעו משמע חובה :
Deuteronomy.11.28.1 והקללה אם לא תשמעו . לשון אפשר אם יהיה ח״ו שלא ישמעו . ובספרי דרש כן והביא פסוק אם בחקתי תלכו והוא ט״ס וצ״ל אם לא תשמעו :
Deuteronomy.11.28.2 את הברכה והקללה . רז״ל דרשו ( ב״ב פ״ח ב' ) ואמר ר' לוי בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת ב״ו הקב״ה בירך את ישראל בעשרים ושתי' מאם בחקותי ועד קוממיות וקללן בשמונה מואם לא תשמעו עד ואת חקתי געלה נפשם . ומשה רבינו ברכם בשמונה מוהיה אם שמוע עד לעבדם וקללן בעשרים ושתים מוהיה אם לא תשמע עד ואין קנה . לכן רמז להם כאן כאשר ישמעו את מצותיו יתן להם ברכת ה' המרובה בעשרים ושתים אותיות מא' ועד תי״ו וזהו את הברכה . וכאשר לא ישמעו יביא עליהם קללות המרובה בעשרים ושתים מוהיה עד ואין קנה מוי״ו עד ה״א וזהו והקללה אם לא וגו' . וסרתם מן הדרך וגו' ללכת אחרי אלהים אחרים . ביאורו כיון שתסורו מעט מן הדרך סופכם שתלכו אחרי אלהים אחרים . כש״ה וסרתם ועבדתם אלהי' אחרים . ובנביא שקר אמר כי דבר סרה וגו' להדיחך מן הדרך ואמרו רז״ל דוקא בע״ז שאפי' אמר לקיים מקצת ולעקור מקצת אבל בשאר מצות עד שיעקור כולו ( סנהדרין צ' ע״א ) ולמדו ג״ש נאמר כאן מן הדרך . ונאמר בראש הפרשה וסרתם מן הדרך וגו' ללכת אחרי אלהי' מה להלן ע״ז אף כאן בנביא שקר ע״ז :
Deuteronomy.11.28.3 מן הדרך . אפי' מקצת הדרך אבל בשאר עבירות לא יומת הנביא עד שיעקור כולו :
Deuteronomy.11.28.4 אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים . אמרו בספרי מכאן כל המודה בע״ז כאלו כופר בכל התורה כולה מפני שאמר אשר אנכי מצוה וגו' וסמיך ללכת אחרי אלהים אחרי' שהכופר בע״ז כאלו מודה בכל התור' כלה וכן כל המודה כו' . ואמר אשר לא ידעתם . בתחלה יעבדו אלילים אשר ידעו ואח״כ יתגבר היצה״ר עליהן עד שיעבדו אלילים אשר לא ידעון :
Deuteronomy.11.29.1 והיה כי יביאך ה' אלהיך . אמרו בספרי אין והיה אלא מיד . ביום ראשון שעברו את הירדן הלכו ששים מיל להר גריזים ונשאו עמהם את האבנים וכיון שבאו שמה אמרו את הברכו' ואת הקללו' ובנו את המזבח וסדו אותו בסיד וכתבו כל התורה בשבעי' לשון וקפלו את האבנו' והקריבו עולות ושלמים ואכלו וברכו ברכת המזון ובגמרא ( סוטה ל״ו ע״א ) נמצא ט״ס וברכו וקללו . כי הברכות והקללו' היו קודם המזבח והקרבת הקרבנות . ונ״ל וברכו פי' ברכת המזון . לכן אמרו וברכו כי יהושע תיקן להם ברכת הארץ באותו היום . וקפלו את האבנים ונטלו ובאו ולנו במקומם וכן הוא אומר בפ' כי תבוא והיה ביום אשר תעברו את הירדן וגו' ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל . פי' שהלוים עמדו למטה בין ההרים האלו וששה שבטים עמדו על הר גריזים . וששה שבטים עמדו על הר עיבל וכשרצו הלוים לאמר את הברכות הפכו פניהם כלפי הר גרזים . ועל הקללות הפכו פניהם כלפי הר עיבל :
Deuteronomy.11.29.2 ונתתה את הברכה על הר גרזים . אמרו בספרי וכי מה בא הכתוב ללמדך שהברכה על הר גרזים והקללה על הר עיבל והלא כבר נאמר ואלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל אלא להקדים ברכה לקללה . יכול יהא כל הברכות קודמות לקללות ת״ל את הברכה והקללה . ברכה אחת קודמת לקללה אחת ואין כל הברכות קודמות לכל הקללות ולהקיש ברכות לקללות מה קללה בלוים אף ברכה בלוים ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם . ומה קללות בלשון הקודש אף ברכות בלשון הקדש ומה קללה אלו ואלו עונין אמן אף ברכות אלו ואלו עונין אמן ולמה נקרא לשון הקדש לפי שהקב״ה דיבר בו עם ישראל באותו הלשון כמ״ש רז״ל ( סוטה ל״ג ע״א ) ונתן להם את התורה . נאמר כאן וענו הלוים וגו' ולהלן נאמר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .