← All works
Aderet Eliyahu Sefaria · Tanakh > Acharonim on Tanakh > Aderet Eliyahu · 3,540 sections
Single column Two columns
Leviticus.24.2.5 זך . אין זך אלא נקי . כתית . ר' יהודה אומר אין כתית אלא כתישה . זך כתית למאור . ואין כתית למנחות . יכול יהא זך כתית פסול למנחות ת " ל ועשרון סלת בלול בשמן כתית :
Leviticus.24.2.6 להעלת . שתהא שלהבת עולה מאליה ולא על ידי דבר אחר . נר תמיד . זו נר מערבי שדולק תמיד שממנו הי' מתחיל ובו היה מסיים :
Leviticus.24.3.1 מחוץ לפרכת . לפי שנא' וישם את המנורה נכח השלחן איני יודע אם סמוכה לפרכת אם סמוכה לפתח כשה " א מחוץ לפרכת הרי סמוכה לפרכת יותר מן הפתח :
Leviticus.24.3.2 העדת . עדות לכל באי העולם שהשכינה שורה בישראל . וא " ת לאורה צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו אלא עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל . ( מנחות פ " ו ע " ב ) [ ובש " ס מפרש מאי עדות . יערך אתו אהרן ובניו . לפי שנא' אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות . יכול יהא כהן א' נכנס בשבעת הנרות להדליק [ פי' וידליק את כלן כא' ת " ל להעלת נר פי' דמשמע שאין כהן א' נכנס אלא בנר א' כדי להדליק נר א' והיינו להעלת נר בלשון יחיד ] יכול יהיו ז' כהנים נכנסין בשבעה נרות להדליק כאחת ( פי' דהשתא נתקיימו ב' קראי דהיינו אל מול פני המנורה יאירו שבעת כו' ולהעלות נר פי' שהרי כל כהן אינו עולה להדליק אלא נר א' ) ת " ל יערך אתו אהרן ובניו אחד אחד :
Leviticus.24.3.3 מערב עד בקר . תן לה מדתה כו' עיין רש " י ז " ל . ושלא תהא כשיר' עבודה מערב עד בקר אלא היא :
Leviticus.24.4.1 על המנרה הטהרה . על טהרה של מנורה שלא יסמכם בקיסמים ובצרורות :
Leviticus.24.4.2 יערך את הנרות לפני ה' . שלא יתקן בחוץ ויכניס :
Leviticus.24.4.3 תמיד . אף בשבת אף בטומאה ( פי' דג' פעמים תמיד כתיבי הכא א' לגופה על נר מערבי שתהא דולקת תמיד וא' אף בשבת וא' אף בטומאה וכל מקום דכתיב תמיד דילפינן מיני' שבת וטומאה סמכינן אהך :
Leviticus.24.5.1 סלת ואפית . מלמ' שנקחי' סלת ומניין אף חיטים ת " ל ולקחת יכול אף שאר מנחות כן אם לקח חטים כשרה [ פי' שלא יהא סלת מעכבתן בשעת לקיחה ] ת " ל אותה זו נקחית חטים [ פי' בדעבד ] ואין שאר מנחות נקחים חטים :
Leviticus.24.5.2 י " ב חלות . שיהיו שוות . שני עשרנים . שיהיו שוים . יהי' החלה האחת . שנילושין אחת אחת ומניין שאף שתי הלחם לישתן ועריכתן אחת אחת ת " ל יהי' החלה האחת :
Leviticus.24.6.1 ושמת אותם וכו' . מניין שאפייתן של לחם הפנים שתים שתי' ( ר " ל שירדו לתנור שתים ) ת " ל ושמת אות' שתים מערכות יכול אף שתי הלחם כן שירדו לתנור שתי' ת " ל אותם [ מנחות צ " ד ע " א ובש " ס פריך האי אות' הא אפיקתי' פי' שירדו לתנור שתים שתים ומשני מדלא כתיב ושמתם דלשתמע נמי שתים וכתיב ושמת אותם משמע מעוטא ] זו נאפית שתים ואין שתי הלחם נאפות שתים אלא א' . ושמת . בדפוס ( פי' מלשון ושמת דריש מדלא כתיב ונתת אותם אלמא דאטפוס קאי ולכך שייך שפיר לשון שימה בדפוס עיין בתוספות שם ) וג' דפוסים היה שם נותנם לדפוס כשהוא בצק ובתנור היה לה דפוס וכשהוא רודם נותנם לדפוס כדי שלא תתקלקל ובאותו הדפוס היה מניח על השולחן . והא דאמרינן לקמן על טהרו של שולחן היינו שיהא הדפוס עומד על טהרו של שלחן [ ורש " י ז " ל פי' פ' תרומה שיהא בדפוס עד שיתן על השלחן אבל על השולחן היה נותן בלא דפוס ולא נהירא ]. שתים מערכות . יכול שמונה וארבע ת " ל שש המערכ' אי שש יכול שלש של שש ת " ל שתים עשרה אי י " ב יכול ד' ד' ד' ת " ל שתים מערכות שש המערכת ( וכ " ה במנחות צ " ח ע " א ) [ והתם יש לגרוס תחלה אלו נאמר י " ב ולא נאמר שתים ושש הייתי או' ג' של ד' ד' ד' לכך נאמר שתים מערכות ואח " כ גרסינן אלו נאמר ב' מערכות ולא נאמר שש הייתי או' של ד' וח' ] על השלחן הטהר . מכלל שהוא טמא מלמד שמגביהין אותו ומראין לעולי רגלים ראו חבתכם לפני המקום כו' ( מנחות צ " ו ע " ב ) ד " א על טהרו של שלחן עיין רש " י ז " ל . ד' סניפי' היו וכ " ח קנים :
Leviticus.24.7.1 ונתת על המערכת . עיין רש " י ז " ל . על המערכת . למעלה ר " א על בסמוך ( מנחות ס " ב ע " א ) כמ " ש וסכות על הארון :
Leviticus.24.7.2 Leviticus.24.7.3 והיתה . מלמד שהיא מעכבת ומפגלת ופוסלת את הלחם . והיתה ללחם . אינו נותנה על גבי לחם אלא נותנה לשני בזיכין שיש להם שולים ונותנם על גבי השולחן כדי שלא יבצעו את הלחם . לאזכרה . ר " ש אומר נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה גבי מנחה מה אזכרה האמורה להלן מלא הקומץ אף כאן מלא הקומץ . מלמד שהיא טעונה שני קומצים מלא הקומץ לסדר הזה ומלא הקומץ לסדר הזה :
Leviticus.24.8.1 ביום השבת ביום השבת . עורך את החדשה ומקטיר את הישנה :
Leviticus.24.8.2 יערכנו . אין עורך עמו קנים בשבת אלא נכנס מע " ש ושומטם ונותנם לארכו של שלחן כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית חוץ מן הארון ואחר שבת היה נכנס וסודר שלשה תחת כל א' וא' ושנים תחת העליונה לפי שאין עליה משאוי תמיד ( מנחות צ " ט ע " ב ) טפחו של זה מסדר בצד טפחו של זה מסלק :
Leviticus.24.8.3 מאת בני ישראל . מרצון בני ישראל :
Leviticus.24.8.4 ברית עולם . למי שהברית שלו :
Leviticus.24.9.1 ואכלהו במקום קדש . מלמד שאכילתה במקום קדוש מניין שאף לישתה ועריכתה במקום קדוש ת " ל והיתה . מניין שאף שתי הלחם לישתן ועריכתן במקום קדוש ת " ל כי קדש קדשים דברי ר' יהודה שר " י אומר כל מעשיהם בפנים וחכ " א לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים . ר " ש אומר אף אפייתן בחוץ שר " ש אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבי פגי :
Leviticus.24.9.2 הוא . שאם נפרסה אחת מהן פסולה :
Leviticus.24.9.3 לו . יכול לו לבדו ת " ל ולבניו אי לבניו יכול לבניו לבד ת " ל לו הא כיצד לאהרן שלא במחלוקת ולבניו במחלוקת :
Leviticus.24.9.4 לאהרן ולבניו . ללמד מה אהרן כהן גדול אוכל שלא במחלוקת אף בניו כהנים גדולים אוכלים שלא במחלוקת :
Leviticus.24.9.5 מאשי ה' . אין להם אלא לאחר מתנת אישים . חק עולם ( מנחות כ " ז ע " א ) שהן מעכבין זה את זה . חק עולם . לבית עולמים :
Leviticus.24.10.1 Leviticus.24.10.2 איש מצרי . אע " פי שלא היו ממזרים באותו שעה . הוא היה ממזר :
Leviticus.24.10.3 Leviticus.24.11.1 ויקב . עיין רש " י ז " ל . ויקלל . אינו אומר ויברך כמו שנאמר ברך נבות אלהים ומלך מלמד שאין הורגין בכינוי א " ר יהושע בן קרחה בכל יום דנים את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא היו הורגים בכינוי אלא מוציאים את כל האדם לחוץ ושואלים את הגדול שבהם ואומרי' לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהם וקורעים ולא מאחים והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו ואין העדו' צריכין ליקרע שכבר קרעו בשעה ששמעו :
Leviticus.24.11.2 ויביאו אתו אל משה . ולא הביאו המקושש עמו [ פי' אעפ " י ששניה' היו בפרק א' ] משום שאין דנין שנים ביום א' . וכן בפ' י " ב ויניחהו במשמר לפרש להם ע " פ ה' . פי' רש " י ז " ל שלא הניחו המקושש עמו והיינו נמי משום שאין תופסין שנים ביום ח' :
Leviticus.24.14.1 הוצא את המקלל . מלמד שב " ד מבפנים ובית הסקילה בחוץ :
Leviticus.24.14.2 אל מחוץ למחנה . ( סנהדרין מ " ב ע " ב ) נאמר כאן אל מחוץ למחנה ונאמר להלן אל מחוץ למחנה מה להלן חוץ לג' מחנות אף כאן חוץ לג' מחנות :
Leviticus.24.14.3 וסמכו כל השמעים . השומעים . אלו העדים . כל . אלו הדיינים [ והא דצריכי השומעים והדיינים סמיכה כמו גבי קרבן דבעי סמיכה כדי שישא עונו עליו וכן גבי שעיר המשתלח דכתיב וסמך אהרן את שתי ידיו עליו ונשא השעיר עליו את עונותיה' וה " נ העדים והדיינים עשו העבירה בשבילו העדים שאמרו ג " כ והדיינים ששמעו מהעדים לכך סומכין עליו כדי שישא הוא את עונותיהם ) את ידיהם . ידי כל אחד ואחד ( פי' שתי ידיו של כל א' וא' היינו הדיינים והעדים ) ידיהם על ראשו . סומכין ידיהם עליו ואומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לעצמך :
Leviticus.24.14.4 ורגמו אתו . ( סוטה כ " ג ע " ב ) אותו ולא כסותו ולא אותה ולא כסותה מכאן אמרו האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה :
Leviticus.24.14.5 Leviticus.24.15.1 ואל בני ישראל . יכול הוראת שעה היתה ת " ל ואל בני ישראל תדבר לדורות :
Leviticus.24.15.2 איש איש . מה ת " ל איש איש לרבות את הגוים שנהרגין על ברכת השם כישראל אבל אין נהרגין אלא בסייף שלא נתנה מיתה לבני נח אלא הרג בלבד :
Leviticus.24.15.3 כי יקלל אלהיו . מת " ל לפי שנא' ונקב שם ה' מות יומת יכול אין חייבין מיתה אלא על שם המיוחד בלבד מניין לרבות כל הכינויים ת " ל כי יקלל אלהיו דברי ר " מ וחכ " א על הכינויים באזהרה ועל שם המיוחד במית' :
Leviticus.24.15.4 ונשא חטאו . עיין רש " י ז " ל בכר' כשאין התראה שר " י אומ' נאמ' כאן נשיאת חטא ונאמר להלן נ " ח גבי פסח שני ( בפ' בהעלתך ) מה נ " ח האמור להלן כרת בלא התראה אף כאן כרת בלא התראה :
Leviticus.24.16.1 ונקב שם ה' . ערש " י ז " ל . רגום ירגמו בו כל העדה . יהיו כל העדה כבעלי דבבא לו :
Leviticus.24.16.2 כגר כאזרח . גר זה גר . כגר . נשי גרים . אזרח זה אזרח . כאזרח . נשי אזרחים . כגר כאזרח הוא דבעינן בנקבו שם אבל עכו " ם אפי' בכינוי ( אינו בת " כ רק בסנהדרין נ " ו ע " א ) ד " א כגר כאזרח הוא דבסקילה אבל עכו " ם בסייף :
Leviticus.24.16.3 בנקבו שם יומת . א " ר מנחם בר' יוסי להביא את המקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקלל בשם :
Leviticus.24.17.1 ואיש כו' . אין לי אלא איש אשה מניין ת " ל ומכ' איש כו' בין איש בין אשה . אי מכ' איש א " ל אלא שהכ' את איש עיין רש " י ז " ל ( פ' משפטים ) א " כ מה ת " ל מכה איש מה איש שהוא בן קיימא פרט לנפלים שאינן בני קיימא :
Leviticus.24.17.2 Leviticus.24.17.3 כי יכה . יכול אפי' בלא מיתה ( עיין רש " י פ' משפטים ) ת " ל מכה איש ומת כו' :
Leviticus.24.17.4 נפש . ( סנהדרין ע " ח ע " א ) פרט כשהכהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה פטורין רי " א בזה אחר זה האחרון חייב :
Leviticus.24.18.1 ומכה נפש בהמה . אלו נאמר ומכה נפש בהמה ישלם הייתי אומר מכה אדם ישלם בהמה ת " ל ישלמנה בבהמה עסקתו :
Leviticus.24.19.1 ואיש כי יתן מום . אין לי אלא שנתן בו מום צרם באזנו תלש בשערו רקק בו העביר טליתו פרע ראש אשה בשוק מניין ת " ל כאשר עשה כן יעשה לו ( משמע כל עשיות שעשה צריך לעשות לו ). מניין אפי' אחזו והעמידו בחמה או בצינה השיך בו את הכלב השיך בו את הנחש ת " ל כאשר עשה כו' . יכול אפי' שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש ת " ל מום . מרבה אני את אלו שהמעשה ביד ומוציא אני אלו שאין מעשה ביד ( אינו בת " כ רק בב " ק כ " ו ע " א ) יכול יהא שור חייב בה' דברים ת " ל איש בעמיתו ולא שור בעמיתו . יכול סימא את עינו יסממו את עינו שיבר את ידו ישברו את ידו רגלו ישברו רגלו ת " ל ומכה בהמה ומכה אדם ( עיין בב " ק פ " ג ע " ב ) מה מכה בהמה תשלומין אף מכה אדם תשלומין וכתיב ולא תקחו כפר לנפש רוצח לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל לאברים אתה לוקח כופר :
Leviticus.24.20.1 שבר תחת שבר כו' . כמו שפירשתי למעלה :
Leviticus.24.21.1 ומכה בהמה . ( כתובות ל " ה ע " א ובשארי מקומות בש " ס ) דבי חזקי' אומר מה מכה בהמה לא חלקת בין שוגג למזיד בין אונס לרצון בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עליה בין דרך ירידה לחייבו ממון אף מכה אדם לא חלקת בין שוגג כו' לפוטרו ממון :
Leviticus.24.22.1 משפט אחד . כמשפט דיני נפשות כן משפט ד " מ מה דיני נפשות בדרישה וחקירה כך דיני ממונות יכול בכ " ג ת " ל עין תחת עין ריבה :
Leviticus.24.22.2 כגר . ( יבמות מ " ו ע " ב ועיין רש " י קידושין ס " ב ע " ב והוא כדברי הגאון ) מכאן שהגר צריך שלשה :
Leviticus.24.23.1 Leviticus.24.23.2 אבן . מלמד שאם מת באבן אחת יצא :
Leviticus.24.23.3 ובני ישראל עשו . עיין רש " י ז " ל ומה העושה עבירה אחת נוטלין את נפשו ממנו ק " ו לעושה מצוה אחת שתינתן לו נפשו לו ולזרעו עד סוף כל הדורות [ פי' משום דמדה טובה מרובה על מדת פורענותן וכה " א ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום :
Leviticus.25.2.1 כי תבאו . יכול משבאו לעבר הירדן ת " ל אל הארץ ארץ המיוחדת . יכול משבאו לעמון ומואב ת " ל אשר אני נתן לכם ולא לעמון ומואב . יכול משכבשו אעפ " י שלא חלקו חלקו למשפחות ולא חלקו לבתי אבות או שחלקו לבתי אבות ואין כל א' מכיר את חלקו יכול יהיו חייבים בשמיטה ת " ל שדך כרמך שיהא כל ח' מכיר את שדהו ואת כרמו . נמצאת אתה אומר כיון שעברו ישראל את הירדן נתחייבו בחלה ובערלה ובחדש . הגיע ששה עשר בניסן נתחייבו בעומר . שהו חמשים יום נתחייבו בשתי הלחם . שהו ארבעה עשר שנים נתחייבו במעשרות . התחילו מונים לשמיטה . לעשרים ואחת עשו שמיטה . לששים ושלש עשו יובל [ פי' דהיינו שהתחילה שנת היובל והא דאמר לעשרים וא' עשו שמיטה דהיינו סוף שנת השמיטה וליובל קרי התחלתו משום דשמיטה משמט בסופו ויובל בתחלתו ] ושבתה הארץ . יכול אף לחפור בורות שיחין ומערות ת " ל שדך לא תזרע כו' אין לי אלא זריעה וזימור . עידור ניכוש וכיסוח ושאין מזבלין כו' ושאין מקרסמין מניין תלמוד לומר שדך לא כו' כרמך לא כו' כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך יכול לא יקשקש תחת הזתים ולא ימלא את הנקעים שתחת הזתים ולא יעשה עוגיות בין אילן לאילן חבירו ת " ל שדך לא תזרע כרמך לא תזמר זריעה וזימור בכלל היתה ולמה יצאו להקיש אליה ולומר לך מה זריעה וזימור שהן עבודה בשדה וכרם אף אין לי אלא דברים שהם עבודה בשדה ובכרם [ פי' וקישקוש תחת הזתים אינה עבודה אלא בכרם ] יכול אף שנת היובל עולה מן המנין תלמוד לומר שש שנים תזרע שדך שנים שאתה זורע עולה מן המנין ואין שנת היובל עולה למנין שני שבוע מניין לאורז ודוחן ופרגין ולשומשמין שהשרישו לפני ר " ה שכונסין בשביעית ת " ל ואספת כו' :
Leviticus.25.4.1 ובשנה השביעת . יכול אעפ " י שלא השרישו ת " ל שש שנים תזרע שדך ואספת ששה זורעין וששה אוספין לא ששה זורעין ושבעה אוספין [ פי' מכתוב א' שמעינן שפעמים ששבעה אוספין ומכתוב א' שמעינן שאין אוספין אלא ששה מסתברא לאוקמי הא דאוספין היינו כשהשרישו לפני ר " ה והא דאין אוספין היינו כשלא השרישו . מניין לשלשים יום שלפני ר " ה שחשובה שנה ת " ל ובשנה כו' ( ר " ה ט' ע " ב ) נאמר כאן ובשנה ונאמר להלן מרשית השנה מה להלן מתשרי כו' :
Leviticus.25.4.2 שבת שבתון . מכאן אמרו בנות שוח שביעית שלהם שניה שהם עושין לשלש שנים ( פי' דאזלינן בתר חנטה וכיון דחנטה דידהו הוי בשביעית אף שגמרו לאחר ז' אסור ) שבת לה' . עיין רש " י ז " ל . שדך לא תזרע כו' כל מלאכה שבשדך וכו' כדלעיל :
Leviticus.25.5.1 את ספיח קצרך לא תקצור . מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית :
Leviticus.25.5.2 ואת ענבי נזירך לא תבצר . מן השמור בארץ אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר . לא תבצר . כדרך הבוצרים ( פי' אף מן המופקר שמותר לך לבצור מ " מ אסור לבצור כדרך הבוצרים ] מכאן אמרו תאנה של שביעית אין קוצין אותה במוקצה אבל אתה קוצה בחרבה אין דורכין ענבים בגת אבל דורכי' בעריבה אין עושים זתים בבד כו' רש " א אף טוחן הוא בבד ומכניס לבודידה :
Leviticus.25.5.3 שנת שבתון יהיה לארץ . ( משמע שאינה אסור אלא באותו שנה ) לכן אמרו כיון שיצא שביעית אעפ " י שפירותי' שביעית מותר אתה לעשות מלאכה בגופו של אילן אבל פירותיו אסורים :
Leviticus.25.6.1 והיתה שבת הארץ לכם . מן השבות היינו מן המופקר בארץ אתה אוכל ואין אתה אוכל מן השמור שדה שנטייבה בש " א אין אוכלים פירות שביעית בטובה ובה " א בטובה ושלא בטובה :
Leviticus.25.6.2 לכם לאכלה . ולא לאחרים כו' ולא למנחות ונסכים :
Leviticus.25.6.3 לך ולעבדך ולאמתך . יכול אין לי אלא לעניים מנין אף לעשירים ת " ל לך ולעבדך ולאמתך א " כ מה ת " ל ואכלו אביני עמך עניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים דר " י רבי יוסי אומר כו' דבר אחר ואכלו אביני עמך הראוי לאדם לאדם לבהמה לבהמה . לך ולעבדך ולאמתך . הרי אתה ועבדים ושפחות א " כ מה ת " ל ולשכירך ולתושבך אפי' גוי . הגרים עמך . לרבות את האכסניא :
Leviticus.25.7.1 ולבהמתך ולחיה עיין רש " י . אשר בארצך [ פסחים נ " ב ע " ב אין מוציאין פירות שביעית לח " ל . תהי' . אף לצביע' . אף להדליק את הנר . כל תבואתה . אין נאכלת אלא תבואה מכאן אמרו מאימתי אוכלין פירות כו' . לאכל . ולא למלוגמא ולא אספלנית ולא לעשות ממנה אפיקטוזין דר " י וחכ " א לא למשרה ולא לכביסה : [ פלוגתא זו אינו בת " כ רק בסוכה מ " ח ע " א ]:
Leviticus.25.8.1 וספרת לך . בב " ד . שבע שבתת . יכול ימים ת " ל שנים עיין רש " י ז " ל :
Leviticus.25.8.2 שבע שבתת כו' . מלמד שצריך לספור שבועות מנין שצריך לספור שנים ת " ל תשע וארבעים שנה מנין שיעשו שביעית אעפ " י שלא עשו יובל ת " ל והיו לך ימי שבע כו' תשע וארבעים שנה וכן יובל אעפ " י שלא עשו שביעית וחכ " א אם אין שביעית אין יובל כו' . והעברת שופר . מכאן שבשופר :
Leviticus.25.9.1 Leviticus.25.9.2 והעברת . ( ר " ה כ " ז ע " ב ) דרך העברתו :
Leviticus.25.9.3 ביום . ולא בלילה . הכפרים . אפי' בשבת עיין רש " י ז " ל . בכל ארצכם . שכל יחיד ויחיד חייב ביוה " כ . בכל ארצכם . שדוחה שבת בגבולין :
Leviticus.25.10.1 וקדשתם את שנת הנ' . לפי שנא' בעשור לחדש יכול בעשור לחדש לבד ת " ל שנת הנ' מלמד שמקודשת מתחלתה מכאן אריב " ב כו' . יכול כשם שהיא מתקדשת מתחלתה כך מתקדשת בסופה [ ר " ה ח' ע " ב ] ת " ל יובל הוא :
Leviticus.25.10.2 וקראת' דרור . עיין רש " י ז " ל . ישביה . בזמן שיושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן . ישביה . בזמן שיושביה כתקנן ולא בזמן שהן מעורבבין . יובל אעפ " י שלא שמטו ולא תקעו יכול אעפ " י שלא שלחו ת " ל הוא ( שם ט' ע " ב ) וחכ " א כלם מעכבים א " כ מה ת " ל יובל אף בח " ל ומה ת " ל בארץ בזמן שהיובל נוהג בארץ נוהג בח " ל כו' :
Leviticus.25.10.3 ושבתם איש . במה הכתוב מדבר אם במכור לשש הרי אמור הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע לפי שנא' לעול' יכול לעול' ממש ת " ל ושבתם [ אינו בת " כ רק בקדושין ט " ו ע " א ] א " כ מה ת " ל לעולם אעפ " י שאין שש עד היובל מכל מקום יוצא ביובל :
Leviticus.25.10.4 תשבו . לרבות למה שהוחזקה משפחתו הוא שב דר " מ ר' יהודה אומר לאחוזתו ולמשפחתו הוא שב ואינו שב לשררה שהיה בה . וכן בגולה ( פי' נמי פליגי ר " מ ור " י כששב רוצח לאחר מות כה " ג מערי מקלט אם הוא שב לשררה שהיה בה אם לאו ) תשבו . לרבות את האשה ( פי' דגם אמה העברי' יוצאת ביובל ) יובל הוא כו' . שיכול כשם שמתקדשת בתחלתה ( פי' אף שאין תוקעין אלא ביוה " כ מ " מ מוסיפין מחול על הקדש ומקדשין בר " ה לענין שלא ישתעבדו עוד לאדוניהם ) כך מתקדשת בסופה [ פי' ביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יוה " כ לענין שיהא אסור במלאכה עד יו " כ ] שכן מוסיפין מחול על הקדש [ פי' והיינו אותן י' ימים ששנות חמה יתירה על שנות לבנה ] ת " ל שנת החמשים שנה תהיה לכם אין קדושתה אלא עד ר " ה [ פי' אין לכם להיות קדש אלא מה שנקרא שנת החמשים אבל אחר ר " ה אינו נקרא שנת חמשים ] ר " א אומר ( אינו בת " כ רק בר " ה כ " ד ע " א ובסנהדרין יו " ד ע " ב ) שנת החמשים שנה . שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים :
Leviticus.25.11.1 לא תזרעו ולא תקצרו ולא תבצרו . כשם שנאמ' בשביעית כך נאמר ביובל :
Leviticus.25.12.1 כי יובל היא קדש . מה קדש תופס את דמיו אף שביעת תופסת את דמיה . אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין יכול אף שביעית כן ת " ל היא הרי היא בקדושתה ונתפס דמה נמצאת אתה אומר האחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערים בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר ונכנסו דגים . בדגים שמן יצאו דגים ונתפס שמן . האחרון אחרון נתפס ופרי עצמו אסור :
Leviticus.25.12.2 מן השדה תאכלו את תבואתה . כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית כלה מן השדה כלה מן הבית . וממין שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית [ אבל אם כלה אותו מין אפילו יש מינים אחרים עדיין בשדה אין אוכלים אותו המין שכלה ] מכאן אמרו הכובש שלשה כבשים בחבית אחת כו' ( עיין פסחים נ " ב א' פירושו בתוס' ):
Leviticus.25.13.1 בשנת היובל הזאת . יובל מוציאה עבדים ואין שביעית מוציאה עבדים שיכול והלא דין הוא ומה יובל שאינו משמט כספים מוציא עבדים שביעית שמשמטת כספים אינו דין שתוציא עבדים ת " ל בשנת היובל הזאת זאת מוציאה עבדים ואין השביעית מוציאה עבדים . תשבו איש אל אחזתו עיין רש " י ז " ל וכי ממכרו ממכר . עיין רש " י ז " ל . אין לי אלא קרקעות שבהם דיבר הכתוב מניין לרבות דבר המיטלטל ת " ל ממכר לרבות דבר המיטלטל ומניין שאין אונאה לקרקעות ת " ל או קנה מיד כו' אל תונו . המטלטלין יש להם אונאה ואין אונאה לקרקעות ומניין שאין אונאה לעבדים ת " ל והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה מה אחוזה אין לה אונאה אף עבדים אין להם אונאה . מניין שאין אונאה להקדשות ת " ל את אחיו ולא הקדש . מניין שאין אונאה לשטרות ת " ל ממכר מה זה מיוחד שגופו מכר וגופו לקח יצאו שטרות שלא גופם מכר ולא גופם לקח ולא מכר אלא הראיות שיש בהם לפיכך המוכר שטרותיו לבשם ( ר " ל לצור בהם בשמים שהוא קונה גוף הנייר ) יש להם אונאה אל תונו . זו אונאת ממון יכול זו אונאת דברים כשהוא אומר למטה ולא תונו כו' הרי זו אונאת ממון :
Leviticus.25.14.1 וכי תמכרו אל תונו . אין לי אלא ללוקח למוכר מנין ת " ל או קנה אל תונו . ( אינו בת " כ רק בב " מ מ " ז ע " ב ) לעמיתך . פרט לנכרי שאין לו אונאה . עמיתך . פרט להקדש . ( בכורות י " ג ע " ב ) ד " א לעמיתך בכסף אבל לנכרי במשיכה ולר " ל להיפך :
Leviticus.25.14.2 אל תונו איש את אחיו . אין לי אלא איש אשה מניין ת " ל איש את אחיו מ " מ . אין לי אלא תגר לתגר תגר להדיוט הדיוט לתגר מניין ת " ל את אחיו מ " מ :
Leviticus.25.15.1 במספר שנים כו' ימכר לך . למדך שלא ימכור פחות מב' שנים . ומניין אף ללוקח שאינו מותר לגאול פחות מב' שנים ת " ל שנים תקנה מאת עמיתך :
Leviticus.25.15.2 אחר היובל סמוך ליובל . מופלג מניין [ פי' דהיינו אם לא גאל בב' שנים שיגאל אח " כ או שאם הקדיש שנה או שתים אחר היובל שמותר לגאול ] ת " ל לפי רוב השנים [ פי' דמשמע פעמים שהוא רב פעמים שהוא מעט ] במספר שני תבואת . לרבות שאם מכר אילנות שאין נגאלין פחות מב' שנים ( אינו בת " כ רק בעירכין י " ד ע " ב ) ולענין חזרה לבעלים ביובל . מכר אילנות אין חוזרין לבעלים ביובל שנא' ושב לאחוזתו ולא אילנות . מכר חרמין חוזרין לבעלים ביובל שהיא נמי אחוזה :
Leviticus.25.15.3 שני תבואות . לא שנת שדפון לא שנת ירקון ולא שביעית עולה לו מן המנין . נרה או הובירה עולה לו מן המנין :
Leviticus.25.15.4 במספר שני תבואת ימכר לך . פעמים שאתה אוכל ממנה שלש תבואות לשתי שנים :
Leviticus.25.18.1 ועשיתם את חקתי כו' . ליתן שמירה ועשיה לחקים ושמירה ועשיה למשפטים :
Leviticus.25.18.2 וישבתם על הארץ . ולא מפוזרים ולא גולים . לבטח . ולא מפוחדים :
Leviticus.25.19.1 ינתנה הארץ פריה . עיין רש " י ז " ל :
Leviticus.25.19.2 ואכלתם לשבע . שיהא אוכל קמעא ומתברך במעיו . ד " א ואכלתם לשבע שלא יהא דבר חסר משולחנו שלא יהא עולה :
Leviticus.25.19.3 Leviticus.25.20.1 וכי תאמרו . עתידים אתם לומר מה נאכל בשנה השביעת :
Leviticus.25.20.2 הן לא נזרע ולא נאסף . אם אין זורעים מה אוספין אר " ע מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורין בשביעית וחכ " א אין ספיחין אסורים בשביעית מדברי תורה אלא מדברי סופרים א " כ למה נאמר הן לא נזרע כו' אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים ומכניסים אמרת לנו בערוהו ומה אנו אוכלים מהביעור ואילך :
Leviticus.25.21.1 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית . א " ל אלא בששית בה' בד' בג' בב' מניין ת " ל בשנה . ועשת את התבואה לשלש השנים . לששית ולשביעית ולמוצאי שביעית [ פי' חצי שנה הששית וחצי שנה של מוצאי שביעית ושביעית עצמו ] ד " א לשלש השנים לשביעית וליובל ולמוצאי יובל [ פי' חצי שנה של מוצאי יובל . והחצי שנה של ששית נחשב לשנה א' ושביעית ויובל הרי שלש ]: ד " א ( ר " ה י " ג ע " ב ) אל תקרי לשלש אלא לשליש :
Leviticus.25.22.1 וזרעתם את השמינית . זו שמינית שלאחר שמיטה . כשה " א השנה זו תשיעית שלאחר היובל שלאחר השמיטה [ כשהוא אומר כו' את השנה השמינית היינו תשיעית שלאחר היובל שלאחר השמיטה פי' בא לרבות דאף בשעת היובל שאינו זורע אלא בתשיעית יהיה לכם די התבואה ] ואכלתם מן התבוא' ישן . לא סלמנטון ( עיין בב " ב צ " א ע " ב ) [ פי' תיכף כשקוצרין אותו לא תצטרך לאכול אלא עד זמן האסיף דהיינו חג הסוכות של תשיעית ] עד התשיעית . זו תשיעית שלאחר השמינית שלאחר השמיטה כשהוא אומר השנה זו עשירית שאחר התשיעית שאחר היובל שאחר השמיטה :
Leviticus.25.22.2 עד בוא תבואתה [ פי' שיהא לכם ברכה כ " כ שתאכלו מפירות של ששית עד בוא פירות של שנה התשיעית לאוצר דהיינו זמן האסיף של שנה ט' שהוא חג הסוכות לשנה העשירית כמו בשאר שנים שיהי' לכם ישן כ " כ עד שתצטרכו להוציא אותו מפני חדש דהיינו שיהיו הגרנות מלאות חדש והאוצרות מלאות ישן ואתם מוציאים את הישן מפני החדש כדכתיב וישן מפני חדש תוציאו כן גבי שביעית תצטרכו להוציא הישן כשיבא החדש של תשיעית דהיינו חג הסוכות של עשירית אז תוציאו הישן של ששית ותאכלו עד בוא תבואת' של תשיעו' לאוצר אז תפסוק מלאכול הישן ולפי זה תאכל ממנו שנה ששית ושביעית ושמינית ותשיעית של אחר היובל' תאכלו ישן . זו עשירית שאחר היובל שלאחר השמיטה :
Leviticus.25.23.1 והארץ לא תמכר לצמתת . עיין רש " י ז " ל :
Leviticus.25.23.2 כי לי הארץ . עיין רש " י ז " ל :
Leviticus.25.23.3 כי גרים ותושבים אתם . אל תעשו עצמכם עיקר וכן דוד ע " ה אמר כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי . אתם עמדי . דיו לעבד להיות כרבו כשתהיו שלי הרי היא שלכם ( פי' כשתעשו מצותי ותפרשו שנה א' בשבילי אז היא שלכם ):
Leviticus.25.24.1 ובכל גאלה תתנו [ פי' אי לא הוי כתיב ארץ אחזתכם יכול בעבדי' ובשטרות ובמטלטלי' ת " ל ארץ אחזתכם ] א " כ למה נאמר ובכל גאלה תתנו לרבות בתים ועבד עברי . לקובעו חובה מניין ( קידושין כ " א ע " ב ) שיכול וגאל את ממכר רשות ת " ל ובכל כו' :
Leviticus.25.25.1 כי ימוך אחיך וכו' . עיין רש " י ז " ל אראב " ע ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהו' אדם חס על נכסיו :
Leviticus.25.25.2 ובא גאלו הקרב . מלמד שהקרוב קרוב קודם :
Leviticus.25.25.3 וגאל . רא " א חובה ( קידושין כ " א ע " א ):
Leviticus.25.25.4 את ממכר אחיו . לרבו' את הנותן מתנה :
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318 Licence: Public Domain. Source .