← All works

Abudarham

Sefaria · Halakhah > Rishonim · 1,767 sections

1. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.22

   ומוציא ש"צ שני ספרים באחד קורין חמשה כמו אתמול ובשני קורא מפטיר גם כן כמו אתמול. ומפטיר במלכים ויקהלו עד בהוציאי אותם מארץ מצרים. ומחזיר הספרים למקומן ואומר קדיש עד לעילא ומתפללין כמו אתמול.

2. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.23

   בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכם ואומ' יעלה ויבא בעבודה ונוטלין הלולב ומברכי עליו וגומרין את ההלל ומקיפין התיבה פעם אחת בכל יום חוץ מבשבת כמו שאמרנו.

3. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.24

   ומוציאין ס"ת וקורין בו ארבעה בקרבנות החג שבפנחס. ביום הראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא שהוא ביום השני וביום השלישי. ובשני קורא כהן וביום השלישי ולוי וביום הרביעי וישראל חוזר וקורא וביום הרביעי והרביעי קורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כל הימים עד יום חמישי והוא בכלל. ומחזיר ס"ת למקומו ומתפללין תפלת מוסף כמו בי"ט ובמקום את יום טוב מקרא קדש הזה אומר את יום מקרא קדש הזה.

4. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.25

   ואם חל שבת בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כדרכם של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה. ובמוסף כשאר ימי חולו של מועד אלא שמזכירין גם של שבת באמצע וחותמין בשניהם. ומוציאין שני ספרים באחד קורין ז' בפרשת כי תשא ראה אתה אומר אלי ובשני קורא מפטיר קרבנות של ספיקא דיומא לפי מה שהוא היום. ומפטיר ביחזקאל ביום בא גוג עד וטהרו הארץ. ובסדר הפסח כתבנו בשם רבי' האיי למה מפטירין ביום בא גוג.

5. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.26

   והטעם שאין מוציאין בכל יום מימות חולו של מועד שני ספרים כמו בחולו של פסח מפני שבפסח יש שם פרשיות הרבה מענין המועד אבל בסוכות אין שם פרשה מענין המועד אלא הקרבנות בלבד.

6. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.27

   ודין הנחת תפלין בחולו של מועד תמצאנו מבואר בסד' הפסח.

7. Sukkot and Shemini Atzeret.First Days.28

   כל הימים של חולו של מועד אומר לאחר התפלה במקום תפלה לדוד למנצח משכיל לבני קרח כאיל.

8. Sukkot and Shemini Atzeret.Hoshana Rabba.1

   בליל הושענא רבא נוהגין מקצת אנשים לקרות את התורה כלה מראש ועד סוף משום דאמרינן בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואיפשר שלא השלים כל הפרשיות עם הצבור ולפיכך קורא בלילה הזה התורה כלה וישתלמו פרשיותיו עם הצבור. ונראה לי שקריאה זו אינה מועלת כלל לפוטרם מתקנת חכמים כי קריאת התורה כלה בלילה הזה היא פעם אחת כל פסוק מפני שאין שום אדם שיכול להשלימה כלה בלילה אחת שנים מקרא ואחד תרגום ולכן יש יחידים שנוהגין להשלימה כלה בחג הסוכות ויותר טוב היה להשלימה בעשרת ימי תשובה כדאמרינן בפ"ק דברכות רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו להני פרשיאתא דכולה שתא במעלי יומא דכפורי. פירוש כדי שלא יהא נחשב לו לעון ביום הכפורים. תנא ליה חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעל עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדומינהו אמ' ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר.

9. Sukkot and Shemini Atzeret.Hoshana Rabba.2

   ויש אנשים שנוהגין גם בליל הושענא רבא שכורכין עצמם בסדין ויוצאין למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארים ערומים ופושטין איבריהם ואצבעותיהן. אם מצא צלו שלם טוב הוא, ואם יחסר צל ראשו בנפשו הוא. ואם יחסר צל אחד מאצבעות ידיו סימן לאחד מקרוביו. ויד ימין סימן לבניו הזכרים, ויד שמאל סימן לנקבות. וכן פירש הרמב"ן בפסוק סר צלם מעליהם וזה לשונו יתכן שירמוז הכתוב למה שנודע כי בליל ההחתום לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא ע"כ. וזה הצל אינו צל האדם ממש כי העומד אצל הלבנה או אצל האורה אי איפשר שלא יהיה לו צל אלא הוא צל הצל הנקרא בדברי רבותי' בבואה דבבואה. ויש סעד לדברי מדאמרינן בפרק בתרא דהוריות האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי הדר לביתיה אי לא ליקום בביתא דהברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר לביתיה. ואח"כ אומ' שם ולאו מילתא היא דילמ' חלשה דעתיה ומתרע מזליה, מכאן אני אומ' שאין ראוי לנהוג מנהג זה.

10. Sukkot and Shemini Atzeret.Hoshana Rabba.3

    וביום חמישי של חולו של מועד שהוא הושענא רבה מתפללין כשאר ימי חולו של מועד. ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמו ואומר יוצר של שבת ואומר במוסף כתר כמו בימים טובים ואע"פ שהוא חול. ומנהג יפה הוא. והטעם מפני שהוא סוף החג וההקפה ותשלום שבעים פרים. ועוד כי ביום זה הוא קיום החתימה שאנו מבקשין מלפני הבורא ביום הכפורים שיחתמנו לחיים ועל כן נוהגין להוסיף הודו לה' ויוצר של שבת וכתר שאנו חושבים אותו כיום טוב. וגם נוהגין לומר כשמחזירין ס"ת למנצח מזמור לדוד שיר לך דומיה תהלה וגו' מפני שמזכיר בו רצויים על המים שהם מענין היום כי למחר מתחילין לשאול את הגשמים בתפלה. וגם אומר בו פשעינו אתה תכפרם שהיום הוא קיום החתימה כמו שאמרנו.

11. Sukkot and Shemini Atzeret.Hoshana Rabba.4

    ומקיפין התיבה שבע פעמים כנגד ז' רקיעים. ויש אומרים כנגד שבע פעמים שסבבו יריחו. ויש סמך לזה מהמסרה כי תמצא שני ואסובבה במסרה ואלו הן אקומה נא ואסובבה בעיר' ואסובבה את מזבחך ה', כלו' כנגד שסבבתי עיר יריחו שבע פעמים אסובבה מזבחך.

12. Sukkot and Shemini Atzeret.Hoshana Rabba.5

    ומרבים בתחנונים ורצויים על המים ונוטלין ערבה חוץ מן הערבה שיש בלולב והיא זכר למקדש שהיו מקיפין בו ביום את המזבח בערבה.

13. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.1

    ליל שמיני ערבית מתפללין כמו בלילי י"ט. ובמקום את יום חג הסוכות הזה אומ' את יום שמיני חג עצרת הזה. ומקדש ש"צ בבית הכנסת ואומר זמן כמו שנפרש לקמן.

14. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.2

    ואוכלין בסוכה מפני שהוא ספק שביעי ואין מברכין על ישיבתה שאם כן היינו עושין אותו חול וכבר קראנוהו שמיני חג עצר' אלא שאנו יושבין בה מספק. ואין לומ' בישיבתו בה היאך נעשנו חול שכן דרך בני אדם לפעמים לישב בצל סוכה אפי' שלא לשם מצות סוכה. וא"ת למה אין נוטלין לולב בשמיני בלא ברכה כמו שאנו עושין בסוכה. ויש לומ' משום דנטילת לולב במדינה כל שבעה אינו אלא משום זכר למקדש שמן התורה אינו חובה בגבולין אלא יום אחד שנא' ולקחתם לכם ביום הראשון וגומ' אבל במקדש חייבין כל שבעה שנאמ' ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים לפיכך די לנו בשבעה ואין חוששין לספק אבל סוכה מן התורה שבעה ולפיכ' חוששין לשמיני ספק שביעי. ועוד כי בנטילת לולב בשמיני יש בו אסור טלטול אבל סוכה אין בה אלא ישיבה.

15. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.3

    ומקדשין ואומ' זמן בשמיני של חג הסוכות מה שאין כן בשביעי של פסח מפני ששמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב. פי' פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו קרבן בפני עצמו שיר בפני עצמו ברכה בפני עצמה. פייס בפני עצמו ר"ל שהיו מפייסין בו אנשי המשמרות על הקרבן מה שלא היו עושין כן בפרי החג אלא היו חוזרין עליהם חלילה הכ"ד משמרות כמו שמפורש בפרק החליל. זמן בפני עצמו שמברכין בו שהחיינו כמו ביום ראושן של חג. רגל בפני עצמו י"מ שבתפלה וברכת המזון אין אומרים את יום חג הסכות אלא את יום שמיני חג עצרת. ויש מפרשים שהוא לענין אבלות כדאמרינן בפרק ואלו מגלחין אמר רבינא יום אחד לפני החג וחג ושמיני עצרת שלו הרי כאן עשרים ואחד פי' למנין שלשים יום ואין צריך להשלים לשלשים יום אחר הרגל אלא תשעה ימים נמצא שהשמיני עולה שבעה כשבעת ימי החג. והרמב"ן פירש רגל בפני עצמו לענין לינה שאם היה שם ערב הרגל שילין שם ולא ילך עד הבקר שהוא מוצאי יום טוב כמו ביום ראשון משום ופנית בבקר והלכת לאוהליך. קרבן בפני עצמו שהיו מקריבין כל ימי החג שבעים פרים כנגד ע' אומות והיו מתמעטין והולכין סימן להם שיתמעטו ולפי סדר מיעוטם היה להם להקריב בשמיני ששה פרים ואין מקריבין אלא אחד והוא כנגד אומה יחידה. ועוד שבכל שבעת הימים היו מקריבין בכל יום אלים שנים וארבעה עשר כבשים ובשמיני איל אחד ושבעה כבשים. שיר בפני עצמו שהשיר שהיו הלוים אומרים ביום השמיני לא היה מכלל שירות החג כדאמרינן בפרק החליל בחולו של מועד בראשון אומר הבו לה' בני אלים, פי' חולו של מועד הוא קורא ליום שני של פסח כי זה מדבר בזמן שבית המקדש קיים שלא היו עושין י"ט אלא יום אחד, בשני ולרשע אמר אלקים, בשלישי מי יקום לי עם מרעים, ברביעי בינו בוערים בעם, בחמישי הסירותי מסבל שכמו, בששי ימוטו כל מוסדי ארץ, רב ספרא מותיב בהו סימנא אומבה"י, ואם חל שבת באחד מהם דוחין שיר של אותו יום למחר והיו אומרים במקומו שיר של שבת וכן היו דוחין שיר של כל יום ליום שאחריו בענין שיהיה נדחה השיר האחרון שהוא ימוטו כל מוסדי ארץ, וביום השמיני אין לומר נחזור כבתחלה ונאמר שיר של יום ראשון שהוא הבו לה' בני אלים אלא אומ' שיר אחר בפני עצמו, ומפרש במסכת סופרים שהוא למנצח על השמינית. ברכה בפני עצמה מפרש בתוספתא דסוכה על שם שמברכין בו את המלך שנא' ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וי"מ ברכה בפני עצמה כפי' הראשון שאמרנו ברגל בפני עצמו וכן מפרש בגמ' ומפרשי' ברגל בפני עצמו שאר הפירושים שאמרנו בו.

16. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.4

    שחרית נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין בסוף יושב בסתר עליון למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג וגו'. ומתפללין כמו בערבית וחוזר ש"צ התפלה וגומרין את ההלל ואומ' ש"צ קדיש תתקבל.

17. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.5

    ומוציא שני ספרים באחד קורין חמשה בפרשת ראה אנכי מן כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן עשר תעשר. ובשני קורא המפטיר בקרבנות המוספין שבפר' פנחס מן וביום השמיני עצרת עד סוף הסדר. ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה עד ולישראל עמו. והטעם להפטרה זו מפני שכתו' בה ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וגו'. ומחזיר הספרים למקומן ואומר קדיש עד לעילא. ומכריז ש"צ לקהל לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ומתפללין תפלת מוסף.

18. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.6

    ליל תשיעי מתפללין כמו בלל שמיני. ומקדשין ואומרים זמן. ולמחר מתפללין כמו ביום שלפניו ומוציאין ג' ספרים וקורין באחד חמשה פרשת וזאת הברכה. קורא עם הארבעה עד ואתה על במותימו תדרוך וחוזר וקורא עם החמישי שהוא המסיים מתחלת וזאת הברכה עד לעיני כל ישראל. והטעם לפרשה זו על שם ששלמה המלך ברך את ישראל בשמיני של חג שנא' ויברך את כל קהל ישראל וגומ' לכך קורין בתשיעי ספק שמיני הברכה שברך משה את ישראל. ובשני קורא מתחיל בראשית עד אשר ברא אלרים לעשות. ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול. ומפטיר בתחלת יהושע ויהי אחרי מות משה עד כי עמך ה' אלקיך בכל אשר תלך.

19. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.7

    ונקרא יום זה יום שמחת תורה לפי שמסיימן בו התורה וראוי לשמוח בסיומה. והטעם שמחתילין מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומ' כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרות עוד. או הטעם כמו שזכינו בסיומה כך נזכה בהתחלתה.

20. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.8

    ומרבים בפיוטים כמו אשר בגלל אבות. וכת' רב עמרם ולאחר שמפטירין מברכין בא"י אמ"ה אשר בגלל אבות וחותם בו בא"י נותן התורה. וכן כת' רבינו סעדיה. ואינו נכון לומ' ברכה באשר בגלל תחלה וסוף מאחר שלא הוזכרה בתלמוד ואין לקבוע ברכה אלא מה שקבעו רז"ל וכן הוא המנהג וכן כת' אבן הירחי.

21. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.9

    ויש מקומות שנוהגין המסיים והמתחיל לעשות משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה וקוראין לכל קרוביהם וחביריהם.

22. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.10

    ובמוצאי יום טוב מבדילין בתפלה וכן על הכוס כמו שמבדילין במוצאי שבת אלא שאין אומ' אליהו הנביא. וגם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים.

23. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.11

    ואם חל אחד מן המועדים במוצאי שבת מוסיף באתה בחרתנו כשיגיע עד ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותודיענו. התחיל בלשון דעה על שם שתקנו תפלה זו במקום ברכת דעה ועל שם שפורשין מן השבת שנאמ' בו ואת שבת קדשך הודעת. משפטי צדקך על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ובשבת מתפללין שבע ברכות ולכן אמר משפטי צדקך במוצאי שבת כלו' היום הללנוך בז' ברכו' שהן משפטי צדקך. ותלמדנו לעשות חוקי רצונך כלומ' בזמן מתן תורה והוא על שם למדני חוקיך ואמ' רצונך על שם למדני לעשות רצונך וגו'. ותתן לנו ה' אלקינו באהבה משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים פסוק הוא שנאמ' ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים וכתי' ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך. והנחילנו זמני ששון לא נקרא י"ט זמן אלא מדברי רז"ל או מתרגום מועד זמנא. זמני ששון ומועדי קדש וחגי נדבה על שם לששון ולשמחה ולמועדים טובים וכתי' למועדים ולחגים. ואיפשר שהזכיר ג' לשונות אלו כנגד ג' דברים שנצטוו ישראל בעלותם והם ראיה חגיגה ושמחה, זמני ששון כנגד שלמי שמחה ומועדי קדש כנגד עולת ראיה שהיא כלה לגבוה וחגי נדבה כנגד שלמי חגיגה. ותורישנו קדושת שבת אמר לשון קדושה על שם ואת שבת קדשך הודעת להם והיא ירושה לנו שנא' לדורותם. וכבוד מועד וחגיגת הרגל שקרבן חגיגה היו מביאים ברגל בזמן שבית המקדש קיים שנא' וזבחת שלמי' ואכלת שם ושמחת שאין שמחה אלא בבשר. וכתי' ושמחת בחגך. וסימן לותודיענו למנ"י ממסך. למוד מתנה נחלה ירושה, למוד ותלמדנו, מתנה ותתן לנו, נחלה ותנחילנו, ירושה ותורישנו.

24. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.12

    ואבן הירחי תקן להוסיף כאן ותבדילנו ה' אלקינו מן העמים אשר על פני האדמה כי אתה הבדלת בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' והן שבע הבדלות וישר בעיני כי למה אין אומר בכאן שבע הבדלות כמו שאומר בהבדלה ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת כמו שכתבנו בסדר לילי הפסח. ולכך צריך לאומרו גם כן בכאן. ואומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה מועדים לשמחה וכו'. וגומר התפלה. ואחר כך מבדיל ש"צ בבית הכנסת והסימן יקנה"ז. ובסדר ליל הפסח ביארנוהו היטב.

25. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.13

    תם תם תם

26. Sukkot and Shemini Atzeret.Shmini Atzeret.14

    נשלם סדר תפלות כל השנה שבח לשוכן מעונה

27. Hebrew Calendar.Introduction.1

    סדר העיבור

28. Hebrew Calendar.Introduction.2

    הקדמה לדעת יסוד העיבור

29. Hebrew Calendar.Introduction.3

    דע שכל חשבון העיבור, כל מה שיתקבץ לך מן הימים השליכהו ז' ז' במספר ימי השבוע ותמנה השאר שאין הכוונה לדעת מספר הימים רק לדעת באי זה יום מימי השבוע יהיה מולד הלבנה.

30. Hebrew Calendar.Introduction.4

    והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור היא מן השעות המעוותות שהם י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה בכל זמני השנה קור וחום קיץ וחורף. וכשיתקבץ לך כ"ד שעות תחשבם יום ותחברם אל הימים כמו שיתבאר בע"ה.

31. Hebrew Calendar.Introduction.5

    והתחלת כל יום מתחלת הלילה ואם יצא לך המולד ביום מן הימים בעשר שעות תדע שמולד אותו שנה או אותו חדש בעשר שעות מליל אותו יום. ואם יצא לך המולד בעשרים שעות תדע שאותו מולד בשמונה שעות מן היום.

32. Hebrew Calendar.Introduction.6

    והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור נחלקת לאלף ושמונים חלקים וסימן לדבר אפשעה בה, אלף ופ' שעה בה. והטעם שחלקו השעה למנין זה מפני שיש בו חצי ושליש ורביע וחומש ושתות ושמין ותשיע ועשור מה שאין כן בשאר החשבונות, ת' ק"ם חלקים חצי שעה, תש"כ שני שלישי שעה, ש"ס שליש שעה, רס"י רביע, רי"ו חומש, ק"פ שתות, קל"ה שמין, ק"כ תשיע, ק"ח עשור.

33. Hebrew Calendar.Introduction.7

    ודע כי מעת שתתקבץ הלבנה עם השמש במדרגה אחת עד שתתקבץ פעם שני' יש כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וזהו מדת חדש הלבנה. וכשתכפול המספר הזה י"ב פעם במספר חדשי השנה הפשוטה יהיה המקובץ מזה שנ"ד יום ושמונה שעות ותתע"ו חלקים וזהו מדת שנת הלבנה. אבל מדת שנת החמה לפי דעת שמואל שאנו סומכין עליה בחשבון העיבור הם שס"ה יום ורביע שהם ו' שעות והזמן הזה הוא מהלך החמה מחלק אחד מחלקי הרקיע עד שתסוב ותחזור אל החלק ההוא בעצמו שהתחילה ממנו לסובב והוא שונה משם להלוך כבראשונה. ושנת הלבנה אע"פ שאינה נוהגת המנהג הזה ואינה שונה לסבוב מן המקום שהתחילה ממנו ראויה היתה להקרא שנה מפני שהלבנה בסוף כל שנים עשר חדש היא שונה להתחדש במזל שהיתה מתחדשת בו בראשיתן אבל לא בחלק ההוא עצמו מן המזל.

34. Hebrew Calendar.Introduction.8

    ומפני שאמ' הכתו' זאת עולת חדש בחדשו כלומ' חדש שיתבאר בו החדוש ואין זה תלוי אלא בלבנה, וגם אמר שמור את חדש האביב ותלה הדבר בקיץ ולא יכוונו זמני השנה שהם הקיץ והחורף והקור והחום אלא בחשבון השמש, הוצרכנו מפני זה לעשות חדשינו חדשי לבנה ושנותינו שנות חמה. וכשקבצנו ימי שנת הלבנה שהם שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים. וימי שנת החמה שהם שס"ה יום ושש שעות, מצאנו שנת החמה תוסיף על שנת הלבנה עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים, והסימן יכ"א ר"ד. וכשלקחנו יתרון שנת החמה על שנת הלבנה וכפלנו המספר ההוא בי"ט שנה שהם מספר שני המחזור יהיה המקובץ מזה שבעה חדשי לבנה ושעה אחת ותפ"ה חלקים. והוספנו אלו השבעה חדשים בכלל חדשי השנים ועשנו בי"ט שנה שבע שנים מי"ג חדשים כל שנה וקראנו אותם מעוברות. ושמנו אותו החדש הנוסף לפני חדש ניסן ועשינו שני אדרים אדר ראשון ואדר שני מפני שבגלל הפסח שהוא בחדש ניסן הוספנוהו כמו שאמרנו כדי שלא יהיה בא פסח פעמים בימות החמה ופעמי' בימות הגשמים. שאי איפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה מפי השמועה למדו שחדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. וחלקנו אלו השבעה חדשים המעוברות בשנות המחזור והם שנה שלישית וששית ושמינית ואחת עשרה וארבע עשרה ושבע עשרה ותשע עשרה. והסימן גו"ח אדז"ט. למעוברות משפט.

35. Hebrew Calendar.Introduction.9

    ולפי דעת רב אדא בר אהבה שנת החמה היא שס"ה יום וחמשה שעות ותתקצ"ז חלקים וארבעים ושמונה רגעים. והרגע אחד מששה ושבעים בחלק. ולפי חשבון זה יהיה תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים. וכ"א שעות קכ"א חלקים ומ"ח רגעים. והסימן יכ"א קכ"א מ"ח. ולא תמצא תוספת כלל למחזור של י"ט שנה אלא בכל מחזור מהם ישלמו שנות החמה עם שנות הלבנה הפשוטות והמעוברות.

36. Hebrew Calendar.Introduction.10

    ודע כי מלת חדש היא מלשון חדוש ואינה ראויה להאמ' אלא על חדש לבנה המתחדשת בו. ומה שאומרים חדשי חמה הוא דרך השאלה או מפני שחדשי חמה קרובים במדתן מחדשי לבנה או מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש מחדשי חמה וקראו לחלק אחד מי"ב חלקים בשנת חמה חדש מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש מהם.

37. Hebrew Calendar.Introduction.11

    וראש חדושה נקרא מולד הלבנה. וראוי היה להקרא חדוש הלבנה אלא שרז"ל קראו לו מולד מפני שבכל חדש הלבנה נסתרת בכמו שני ימים או פחות מעט קודם שתדבק בשמש ואחר כך מתחלת להתילד ולקנות אור ואין באורה כח להראות לבני העלם והיא כענין הילוד שאין בו כח לנהוג מנהג בני אדם וללכת ולנוע כשאר בעלי חיים.

38. Hebrew Calendar.Introduction.12

    וגדר המולד לדברי רז"ל הוא הרגע שהחמה והלבנה נדבקין בו יחד בחלק אחד מחלקי הרקיע במהלכם האמצעי והוא הנוהג על דרך אחד לעולם. והוא ראש לחדש הבא וסוף לחדש שעבר. וראוי היה לפי מהלך המאורות לשוותו ראש החדש לולי שאין שעת המולד גלויה לבני העולם ואין אדם מגיע אליה אלא מדרך חשבון וסברא ושניהם קשים על רוב העולם והספיקות באות מהן ואין מחשבות לב האדם באות בהן לדעת אחד ומפני זה לא החמיר הקב"ה ולא צונו לשמור ראשי החדשים משעת התחלתם ברקיע שהיא שעת המולד אבל הרחיב לנו הדבר הזה ונתן לנו רשות לקבוע החדש על עצת חכמים מפני שאין לנו אות שתהא מעידה לנו על התחלתו ברקיע והתחלתו למראית עינינו היא הגלויה לנו וההתחלה הזאת אינה שוה לעיני כל אדם ומפני זה היא צריכה לסיוע ולסיוג. והקב"ה נתן הרשות והכח בזה בידי חכמינו כדי לסייגו לדעתם ולחכמת' ולכן תלה הכתו' המועדים בקריאה ואמ' אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש. להראות כי הרשות בידינו בקבוע המועדים.

39. Hebrew Calendar.Introduction.13

    ודע כי ניסן הוא ראש החדשים ותשרי הוא ראש השנה. וזה יתבאר מן הפסוק שאמר בראש חדש ניסן החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ולא ראשון הוא לשנה להודיענו כי ר"ח השנה הוא בחדש אחר לא בחדש ניסן. ומצאנו שאמר הכתו' חג האסיף בצאת השנה וחג האסיף תקופת השנה ומכאן ידענו שראש השנה נמנה מתשרי מפני שקרא חג האסיף צאת השנה וידוע כי בצאת שנה זו מיד תבא השנה השנית ואין ביניהם הפסק כלל.

40. Hebrew Calendar.Introduction.14

    ודע שהאומות שהם מונים לחמה מונים שנותם שלש מאות וששים וחמשה יום שלש שנים זו אחר זו ובשנה הרביעית מונין שלש מאות וששים וששה יום וקורין לה כבושה מפני היום הנוסף. וכן בכל ארבע שנים סובב על העני' הזה עד שישלימו ימי השבוע בסוף עשרים ושמונה שנה. וקורין למחזור הזה מחזור גדול מפני שלעולם הוא חוזר בראש שנת עשרים ותשעה לנהוג כמנהגו הראשון. ולכל ארבע שנים קורין מחזור קטן. ולכן אתה מוצא בתקופת שמואל בכל עשרים ושמונה שנה תקופת ניסן חוזרת לתחלת לילי רביעיות לשעה שנבראת בה ובכל ארבע שנים תקופת ניסן חוזרת לתחלת הלילה כמו שנבראת בתחלת הלילה כמו שיתבאר בעזרת האל יתברך.

41. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).1

    שער המולדות

42. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).2

    כבר ביארנו שמדת חדש הלבנה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וביארנו שכל חשבון העיבור צריך להשליך המקובץ ממנו ז' ז' וכשתשליך מדת חדש הלבנה ז' ז' יהיה המותר שיש בין מולד חדש ומולד חדש הבא אחריו מימי השבוע יום א' וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים. והסימן א' י"ב תשצ"ג. וכבר ביארנו שמספר ימי שנת הלבנה הפשוטה שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ד' ימים וח' שעות ותתע"ו חלקים והסימן ד"ח תתע"ו. וכבר ביארנו שהשנה המעוברת מי"ג חדשים ומספר ימיה שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ה' ימים וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים והסימן ה כא תקפט. וכבר ביארנו שהמחזור י"ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות כשתקח ימי השנה הפשוטה ותכפול אותה בי"ב פעמים וימי השנה המעוברת בז' פעמים ותקבץ שני המספרים ותשליכם ז' ז' יהיה המותר ב' ימי וי"ו שעות ותקצ"ה חלקים והסימן ביו תקצה.

43. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).3

    ודע כי מסורת בידינו מאבותינו שחמה ולבנה נבראו בתחלת ליל רביעי בסוף חדש אדר. ולא הדביקה הלבנה לחמה עד ט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והמולד הראשון בעולם שהיה ללבנה מולד חדש ניסן היה בט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והסימן דט תרמב. ומפני שאנו חושבים ראש השנה מתשרי הוצרכנו לדעת מולד תשרי שעולה על הלב שהיה קודם לבריאת עולם ששה חדשים באי זה שעה ובאי זה יום היה יכול להיות. ומפני זה השלכנו ממולד ניסן שהוא ר"ט תרמ"ב מותר ששה חדשים והוא ב"ד תל"ח ונשאר המותר ממנו סימן בהר"ד לראש המולדות נגרד. ועלה לנו שמולד תשרי בשנה שנברא בה העולם היה בה' שעות ור"ד חלקים מליל שני.

44. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).4

    וכאשר תרצה לחשוב מולדות משנת בריאת עולם תחשוב כמה מחזורים שלימים של י"ט שנה עברו עד השנה שאתה עומד בה או שאתה דורש את מולדה ותן לכל מחזור מהם מותרו שהוא בי"ו תקצ"ה כמו שביארנו וכלול החלקים ועשה מהן שעות של אלף ושמונים חלקים כל שעה ושעה ושמור הנשאר בידך מן החלקים שלא השלים שעה, וכלול השעות שעשית מן החלקים עם השעות שנתת לכל מחזו' ועשה מהן ימים של כ"ד שעות כל יום והנשאר מן השעות שמרהו עם החלקים שנשארו בידך, וכלול הימים שעשית מן השעות עם הימים שנתתה לכל מחזור ותשליך כלל הימים ז' ז' והנשאר הן פחות משבעה שמרהו עם השעות ועם החלקים ששמרת, ואז תדע המרחק שיש בין מולד העולם למולד השנה שאתה מבקש ותוסיף עליו בהר"ד שהוא מולד השנה שבה נברא העולם וכלול הכל על הדרך הזה שאמרנו, והנשאר בידך מן הימים והשעות והחלקים הוא מולד ראש חדש שאתה מבקש.

45. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).5

    ואם ישארו בידך שנים שלא תשלימו מחזור תחשוב כמה שנים מעוברו' יש בהן ותן לכל שנה ושנה מהן מותרה שהוא הכ"א תקפ"ט ולשנים הפשוטות שבהן תן לכל שנה ושנה מהם מותרת שהוא ד"ח תתע"ו וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות החלקים תוסיפם על מולד ראש המחזור שבקשת ואז יצא לך מולד תשרי של השנה שאתה מבקש.

46. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).6

    ואם תרצה לדעת מולד חדש שאתה מבקש תחשוב כמה חדשי' עברו מראש חדש תשרי עד ראש החדש שאתה מבקש ותן לכל חדש מהם מותרו שהוא אי"ב תשצ"ג וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות והחלקים תוסיפם על מולד תשרי של אותה שנה ואז יצא לך מולד החדש שאתה מבקש.

47. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).7

    ואם תרצה להוציא מולדות השנים למפרע תדע אם היא השנה שאתה בה פשוטה אחר מעוברת תוסיף א"ב תצ"א לתשלום שבעת ימים על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם היא השנה מעוברת אחר פשוטה תוסיף בט"ו ר"ד על ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם תרצה להוציא מולדות החדשים למפרע תוסיף הי"א רפ"ז על אי"ב תשצ"ג שהוא מותר מולד חדש ויצא לך מולד חדש שלפניו.

48. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).8

    והנה אכתו' לך מותרות החדשים והמחזורים ואחרי כן אכתוב לך בלוח אחד מולדות ראשי ט"ו מחזורים ממחזורנו שהוא מחזור רס"ט להיותם חרושים על לוח לבך ולא תצטרך לטרוח ולחשוב מולדות המחזורים מבריאת העולם.

49. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).9

    אלו סימני מותרות החדשים

50. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).10

    א יב תשצג לכל חדש וחדש הושג.

51. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).11

    ג א תקו לשני חדשים דבקו.

52. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).12

    ד יד ריט לשלשה חדשים לא יט.

53. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).13

    ו ב תתריב לארבעה חדשים חויב.

54. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).14

    ז טו תשכה לחמשה חדשים לתמכה.

55. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).15

    ב ד תלח לששה חדשים להצלח.

56. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).16

    ג יז קנא לשבעה חדשים נמנה.

57. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).17

    ה ה תתקמד לשמנה חדשים העמד.

58. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).18

    ו יח תרנז לתשעה חדשים נגנז.

59. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).19

    א ז שע לעשרה חדשים נושע.

60. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).20

    ב כ פג לעשתי עשר חדש לא פג.

61. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).21

    ד ח תתעו לשנה פשוטה הקבעו.

62. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).22

    ה כא תקפט לשנה מעוברת חק ומשפט.

63. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).23

    סימני שנות המחזור

64. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).24

    א יז תרעב לשנתים יזלו כעב.

65. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).25

    טו קפא לשלש שנים נתוספה.

66. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).26

    ד כג תתרנז לארבעה שנים נגנז.

67. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).27

    ב ח תתנג לחמש שנים יתענג.

68. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).28

    א ו שסב לשש שנים הוסב.

69. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).29

    ה טו קנח לשבע שנים מונח.

70. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).30

    ד יב תשמז לשמונה שנים נרמז.

71. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).31

    א כא תקמג לתשע שנים לא נמג.

72. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).32

    ו ו שלט לעשר שנים ישלט.

73. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).33

    ה ג תתקכח לי"א שנה לנכח.

74. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).34

    ב יב תשכד לי"ב שנה נלכד.

75. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).35

    ו כא תקכ לי"ג שנה חוקך.

76. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).36

    ה יט כט לי"ד שנה שקד.

77. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).37

    ג ג תתקה לט"ו שנה חקוקה.

78. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).38

    ז יב תשא לי"ו שנה מורשה.

79. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).39

    ו י רי לי"ז שנה מספרי.

80. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).40

    ג יט ו לי"ח שנה משפטו.

81. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).41

    ב יו תקצה תכלית כל המחזור נמצא.

82. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).42

    סימני אחדי המחזורים

83. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).43

    ה ט קי לשנים מחזורים חוקי.

84. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).44

    א א תשה לשלשה מחזורים לדרשה.

85. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).45

    ג יח רך לארבעה מחזורים נערך.

86. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).46

    ו י תתטו לחמשה מחזורים נשפטו.

87. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).47

    ב ג של לששה מחזורים נאצל.

88. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).48

    ד יט תתקכה לשבעה מחזורים לערכה.

89. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).49

    ז יב תם לשמונה מחזורים נחתם.

90. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).50

    ג ד תתרלה לתשעה מחזורים להגבילה.

91. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).51

    סימני עשרות המחזורים

92. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).52

    ה כא תקן לעשרה מחזורים נתקן.

93. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).53

    ד יט ך לעשרים מחזורים משפטיך.

94. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).54

    ג יו תקע לשלשים מחזורים נתקע.

95. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).55

    ב יד ם למ' מחזורים מעמדם.

96. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).56

    א יא תקץ לחמשים מחזורים הוקץ.

97. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).57

    ז ט ס לס' מחזורים הוטס.

98. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).58

    ו ו תרי לשבעים מחזורים דבורי.

99. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).59

    ה ד ף לפ' מחזורים נעדף.

100. Hebrew Calendar.Gate of Moladot (Initial Appearances).60

     ד א תרל לתשעים מחזורים גורל.

← Previous · Next → — showing 1101–1200 of 1,767

Abudarham. Lisbon, 1489.. Via Sefaria (sefaria.org), Sefaria-Export. Version source: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094577 Licence: Public Domain. Source.